המימד הרביעי – תקשור תודעת העל – זאב אבירז
המימד הרביעי
תודעת העל מנסה לתת הסברים על המימד הקרוב שמקיף את המימד שבו אנו חיים ופועלים. אנו יודעים שקיימים מימדים נוספים מעבר למימד הפיזי, אבל תפישתנו מוגבלת לתפישת שלושה המימדים ולכן קשה מאוד לתת תיאור של דבר שאין לנו אפשרות לראות אותו בעיניים הפיזיות. מדען אחד ניסה להסביר את מוגבלות התפישה בצורה הבאה:
ננסה לתאר לנו שקיים עולם דו מימדי בלבד. הוא קרא לו שטוחלנד הארץ השטוחה. לתושבי הארץ השטוחה יש תפישה של אורך ורוחב ואילו הגובה לא קיים בתפישתם. אם ירצו להכניס לבית סוהר את אחד התושבים בארץ שטוחלנד מספיק שיציירו סביבו עיגול והוא כבר לא יוכל לצאת ממנו כי לאן שהוא לא יפנה הוא יתקל בעיגול. יום אחד מגיע לארץ הזו מישהו עם תפישה של מימד נוסף שהוא הגובה, הוא יוכל מיד להרים את האסיר לשלוף אותו מתוך העיגול ולהניח אותו מחוצה לו, וכך לשחרר את האסיר מבית כלאו. כל תושבי שטוחלנד לא יבינו כיצד דבר זה נעשה כי תפישתם לא כוללת את מימד הגובה. כך גם אנחנו, תפישתנו איננה כוללת את המימד הרביעי.
אבל כבר איינשטיין טען כי המימד הנוסף יש בו את מרכיב הזמן. אז איך מרכיב הזמן נכנס למימד הרביעי, אם אנחנו קובעים פגישה בבניין מסוים שנמצא בקרן שני רחובות אז יש לנו מרכיב של אורך ושל רוחב שנותן את מיקומו, אם הפגישה תתבצע בקומה העשירית של הבניין יש לנו גם את הגובה, אלו המרכיבים של שלושת המימדים המוכרים לנו, אבל ברגע שאנו קובעים להיפגש בשעה מסוימת זה כבר נתון ששייך לזמן שנכנס לתוך שלושת המרכיבים הראשונים. מכאן אנחנו יכולים להבין כי אנחנו משתמשים באחד המרכיבים שנמצאים במימד הרביעי ומכניסים אותו לתוך המימד שלנו. אבל כדי להבין את הקורה במימד הזה אנחנו צריכים לשנות את כל תפישת המרחב שלנו וזה כבר דבר קשה לבצע.
תודעת העל מסבירה כי המימד הרביעי, שבו עצמו יש רבדים עם תפקידים שונים, משמש כמקום שבו נמצאים הרבה מרכיבים שאנחנו מדברים עליהם כמו רוחות, רוחות רפאים, ממנו פועלים המלאכים, שם נמצאים הפיות מהאגדות שלנו ושאר דברים שפועלים בעולם החלום שבו אנחנו משחקים. כל אותם סיפורים על רוחות רפאים ששייכות למתים זה דבר שנמצא שם. כיצד רוחות רפאים עושות את דרכן לשם? פה מתחיל תהליך שמסביר את הסיבות להימצאותן של רוחות רפאים במימד הרביעי. כשאנחנו יורדים לעולם החלום לצורך משחק בתסריט חדש אנחנו מלווים בשחקני הבעה שהם מהווים את מכלול ההתנהגות ותפישת החיים שלנו. כמו בכל איגוד שחקנים יש שחקנים יותר מנוסים ויש פחות, יש יותר מוכשרים ויש פחות. הם משחקים דרכנו את משחק החיים שלנו ודרך זה הם מתפתחים. כאשר אנחנו מסיימים את המשחק והולכים מפה נפתחת מנהרה שמשחררת את המרכיבים הרוחיים שלנו ובכללם את הנשמה.
הרבה אנשים שמתו מוות קליני סיפרו לאחר מכן על מנהרה של אור ושל שלווה ותחושת אהבה אין קץ שהם חוו בעת היותם שרויים במצב של המוות הקליני. וכולם גם סיפרו כי פגשו קרובי משפחה שמחכים להם ואז הם שמעו קול שאומר שעדיין לא הגיע הזמן והם חזרו לגופם וחזרו לחיים. אבל לעיתים נוצר מצב שהאדם מת לא מוות קליני והמנהרה נוצרת וכולם יוצאים מעולם החלום ואחד מהרוחות אינו מוכן לצאת והוא נשאר. הסיבות להישארותו יכולות להיות רבות, אך הסיבה העיקרית היא חוסר הבנת שחקן הרוח שהמשחק הסתיים. זה דומה במעט לשחקו על במה שאחרי שההצגה הסתיימה הוא נשאר על הבמה וממשיך לשחק את תפקידו למרות שכולם הלכו כבר לביתם. לעיתים התמכרות של אותה רוח היא שמתגברת ובגללה הוא נשאר, לעיתים עקב טראומה שהאדם חווה בחייו כמו דוגמת הסרט "רוח רפאים" והרצון להתנקם במי שייצר את הטראומה, כך שנשארים חלקים כאלו והם נמצאים במימד הרביעי. הם רואים אותנו אבל אנחנו לא יכולים לראות אותם. כי רטט גבוה עלה מתוך רטט נמוך ורטט נמוך לא יכול לראות רטט גבוה כי הוא עדיין לא הגיע אליו.
מאחר והן נשארו לבד יש בידן רק את זיכרון הסצנה האחרונה שהן שיחקו והן חוזרות על כך שוב ושוב, זאת גם הסיבה לאותן רוחות רפאים בטירות שמופיעות שוב ושוב בדיוק באותה צורה במשך שנים. הזמן במימד הרביעי לא דומה לזמן הליניארי שנמצא כאן. במימד הרביעי יש חיבור בין גלי ההתפתחות הבריאתיים לבין הזמן שלנו, ולכן אין משמעות לזמן לגבי הרוחות האלו. אך הן נשארות לכודות במימד הזה כי רק דרך מנהרת האור הן יכולות לחזור למישורים הגבוהים ולכן אנחנו מכנים אותן נשמות תקועות. הן אינן נשמות אלא שחקני הבעה של האדם שנפטר. הן יכולות לצאת אם הן מוצאות אדם שהולך למות ונוצרת אצלו מנהרת האור והרטט שלו זהה לרטט שלהן ואז הן יכולות לתפוש טרמפ על המנהרה ולצאת. אין שום פגם בזה כי בעת המעבר במנהרת האור כל המרכיבים כבר נמצאים בתחושת האחד שנמצאת במישורים הגבוהים ואין שם את הפירוד ואת האינדיבידואל שקיים בעולם המשחק, ולכן גם אין שום התנגדות לפעולה כזו. המימד הרביעי מהווה גם מרחב פעולה שממנו הישויות וההדרכות האישיות מביאות את דברן אלינו, זה גם המקום שכל אלו המתעסקים בסיאנסים מביאים את הרוחות משם. מאחר ומימד רביעי כבר אין בו מערכות הסתרה, כל רוח שנמצאת שם יודעת הכול ולכן אין לה בעיה גם להתחזות ולמסור מידע שהוא נכון, אבל לא המקור מוסר אותו.
במימד הרביעי אין את מגבלות החומר שנמצאות אצלנו ולכן רוחות ממימד זה יכולות לעבור מבעד לקיר או מבעד לדלת כשאין להן צורך לפתוח אותה בידית. הבנת המימד הרביעי כרטט גבוה ומעודן יותר יכולה לתת לנו כבני אדם את ההבנה כיצד נראית הבריאה מחוץ לרובד הבחירה החופשית שאנחנו ירדנו אליו לצורך פיתוח והתפתחות.
אנחנו והמחשב הבריאתי
תודעת העל מביאה את ראיית הבריאה כדוגמת מחשב על שמטרתו היא לפתח את עצמו ואת מרכיביו. כשאנחנו יורדים לכאן לסרט או לגלגול יש בסרט מרכיבים שונים, אך יש שני מרכיבים בסיסיים. המרכיב הראשון תורם לתודעת העל והמרכיב השני תורם לפיתוח העצמי. הדבר דומה לכך שתודעת העל היא המעבד הבריאתי וככל שאנחנו תורמים לו מתוך התסריטים (גלגולים) שלנו כך הוא הולך ועולה בעוצמתו וביכולתו, ואילו אנחנו כמו חלקים המרכיבים בעולמנו את לוח האם של המחשב, כדי שמעבד גדול וחזק יותר יוכל לפעול כך הוא חייב בלוח אם חזק יותר ומפותח יותר, אם אנחנו הולכים ומגדילים את המעבד ואילו את לוח האם אנחנו לא משפרים יגיע מצב שהמעבד הגדול לא יוכל לבטא את עצמו בגלל לוח האם. לכן כאשר הבריאה יצאה לדרך כל אחד מאיתנו לקח על עצמו תפקיד שכאשר הוא יתמלא הוא יגדיל את לוח האם כדי שהוא יתאים למעבד ההולך וגדל.
תודעת העל מכנה את אותו תפקיד ראשוני המלווה אותנו לאורך כל הבריאה לא רק לאורך העידן כהולוגרמת החובה שלנו. זה מעט דומה לתיק האישי בצבא שכל מה שאנחנו עושים נרשם בו ולנו אין שום גישה אליו וגם אין לנו ידיעה מה מתוך משחקנו תורם לו ומה לא תורם לו. אבל ככל שאנחנו מתפתחים אישית כך גם התיק האישי הזה מתמלא ובכך אנחנו תורמים ללוח האם את התפתחות במקביל להתפתחות המעבד שזו תודעת העל. זו הסיבה שתודעת העל מוכנה לממן אנרגטית את ירידתנו לכאן כשחקנים. אבל התפתחות זו לא נמצאת מוטלת רק עלינו, היא קיימת בצורות שונות בכל המישורים בבריאה וכולם נוטלים חלק בהתפתחות הכוללת הזו כל אחד מהכיוון שלו ומהתפקיד שהוא לקח על עצמו. אנחנו כבני אדם החווים את מסגרות החומר ואת המוות, נמצאים במקום שהוא שיא חוויית החומר. עד סוף העידן הנוכחי הבריאה יצרה התפתחות מתוך התרחבות, ואילו החל מהעידן החדש ההתפתחות היא מתוך צמצום. ועל זה נאמר גם בקבלה כי מעט זה הרבה והרבה זה מעט.
אם ננסה להבין מה הכוונה בהתפתחות מתוך צמצום נוכל לראות כי הבריאה החל מרגע לידתה עד היום עשתה חצי מהדרך המיועדת לה ועכשיו מתחיל תהליך של החזרה לנקודת ההתחלה. נכון שזה סדר גודל של מיליארדי שנים אבל התהליך כבר מתחיל. מבחינת תודעת העל זמן ארוך כזה איננו קיים כי הזמן של תודעת העל נמדד בגלי התפתחות בריאתיים הנובעים מהצטברות של הסתברויות נתמכות אחת בשנייה, כפי שמחשב קוונטי עובד. ההסתברויות שמגיעות מאיתנו עושות את דרכן לתודעת העל ומתחברות להסתברויות נוספות עד שנוצר גל התפתחותי שעובר לאורך כל מישורי הבריאה ומפתח ומקדם אותם. ואילו חוויות ורשמים ומסקנות עושים דרכם אל הולוגרמת החובה כדי לפתח אותה.
תודעת העל מנסה לתת לנו בני האדם את הבנת חשיבות מערכי החוויה שלנו ואת חשיבות הצלחת המשחקים שלנו יחד עם הבנה כי תפקידו של עולם החלום הולך ומסתיים וכי מאגרי האנרגיה שהוקצבו לצורך העידן הנוכחי הולכים ומסתיימים. לכן גם יש הרבה יותר חולי והרבה יותר חולשה אצל בני האדם. דבר הגורר איתו מצב של חשיפה למחלות שונות וחוסר יכולת אישית להתגבר עליהן. בסיכומו של מצב כדאי לנו להבין כי כל דבר מגיע זמנו ולא להיאחז בישן וללכת לקראת העידן החדש שהוא בא בעקבות מה שהושג בעידן הזה.
נעמי מיכאל:
הממד הרביעי הוא ממד הזמן שבו שוהים המלאכים, הפיות והגמדים ורוחות הרפאים. זהו ממד שבו ניתן למצוא רק ישויות שקשורות לעולם החלום. הממד החמישי מאכלס הוויות ושדות של אנרגיה שקשורים לרמת עולם האמת. יש חוצנים שמגיעים לכאן מרבדים ומישורים אחרים והם קיימים בממד החמישי ומעליו. נאמר כי ההתפתחות דרך פתיחת הקודים והיכולת להתחבר ישירות למישור היא תוצר של המעבר של האנושות לחווית הממד החמישי. זאת אומרת שכשנוכל לעלות מעבר לממד הרביעי נוכל לשלוט בצורה רחבה יותר במערך הפיזי דרך התודעה. כרגע האנושות חווה בממד השלישי עם קשר לא מודע לממד הרביעי. האפשרויות שמתוארות בתקשורי העתיד שבהם אנו יכולים לתקשר ישירות עם המישור וליצור חומר בעזרת התודעה בלבד, זה כבר יהיה תוצר של היכולת האנושית בממד החמישי.
זאב אבירז : "תחשבי שבממד הרביעי יש 10 אחוז ערפל ובממד החמישי יש 30 אחוז ערפל"
. מה שזה אומר הוא שהרצף מתחיל עם שתי 1 של, וכל הספרה הבאה נקבעה על ידי הוספה ביחד שני הקודמים. לכן, הרצף של פיבונאצ'י מתחיל: 
