פראנה – איך חיים מהאוויר

פראנה היא אנרגיית החיים והחיבור לתודעה, מקור האור- אהבנה, שמזין אותנו. זו אנרגיה רוחנית הנמצאת בכל מקום- לא רק באוויר שאנו נושמים אלא מוטמעת בנו ובכל הקיים והקיום בייקום, נוכחת גם מבלי שנבחין בה בעין הפיזית. כולנו ניזונים ממנה אבל יש מי שבוחר  בתהליך שינוי תודעתי בהזנה רק ממנה ללא צורך במזון גשמי. עליונות הרוח על החומר. הכל אצלנו בראש- מתחיל ונגמר במילה אחת- בחירה.

אדם פראני בוחר לתת יותר מקום בחייו לאוויר ופחות לאדמה, להמעיט או לוותר על הזנה גשמית מתוך ידיעה שבכוחה של אנרגיית הפראנה להזין אותו באופן הממלא את כל צרכיו הפיזיים. לא מדובר בצום שבו אנו מונעים מהגוף אנרגיה  למטרת ניקוי וריפוי אלא מדובר בתהליך הזנה שבו הגוף כן מוזן בכל האנרגיה שהוא צריך כדי לתפקד באופן מלא בעולם הארצי. אנרגיית הפראנה יודעת להפוך עצמה לכל חומר שהגוף שלנו דורש. הפראנה יודעת להתמיר עצמה לכל מולקולת ויטמינים/מינרלים/נוזלים/אחרים… שהגוף צריך. ויותר מכך: ניסויים שערכתי בעודי על פראנה  גילו לי שיש לי יכולת להתמיר אוויר לחומר: רק מחשבה על אוכל, או אפילו רק עיסוק באדמה -עשייה פיזית כלשהי, מייד מותמרת לאנרגיית אדמה  ומעבירה תדר לגוף לייצר חומר: כך יכולה להיות לי יציאה (קקי) למרות שלא אכלתי דבר.

פראנה היא האנרגיה הראשונית שקיימת , בדומה ל sungazing, מקורה במקור האור. צמחים שניזונים מאנרגיית השמש ניזונים מיד 2. בני אדם שניזונים מצמחים – מקבלים את האנרגיה יד 3. אנשים שאוכלים בע"ח- ניזונים מאנרגיה יד 4 שעברה בדרך הרבה עוותים וסטיות. מובן הרי שככל שנזין עצמנו באנרגיה יותר ראשונית ונקייה , זהו התדר שיהדהד  גם לגופנו הפיזי.

אנרגיית יסוד האוויר היא ההבנה=האהבה הבריאתית. כדי לחיות על אוויר, לא מספיק להעביר את הגוף הפיזי תהליך התמרה אנרגטי. השינוי התודעתי חייב להתבצע קודם אצלכם בראש. לא בשכל הארצי שמשמיע את קול ההגיון הרציונלי ולא דרך הלב שמרגיש עם האינטואיציה, אלא דרך חיבור לילד הפנימי- הוא החלק הנשמתי שחי בנו, הוא הבמאי שחתם על התסריט. הוא, ורק הוא, יודע מה נכון לכם . לעבור תהליך פראנה בלי להבין למה אתם עושים את זה, לא תורם דבר להתפתחות שלכם ובוודאי לא לתודעת העל שמולה התחייבנו להעביר להם את ההבנות- המסקנות מהחוויה הארצית. לייצר תוצר גשמי שמוכיח את עליונות הרוח על החומר (גוף שלא אוכל) לא מקדם . מה שמקדם זה השיעורים שלמדתם. ההבנות התודעתיות שהגעתם אליהן במהלך התהליך

הילדעים: נולדים יודעים !  ווילו וג'יידן סמית (ילדיו של ויל סמית) מדברים על פראנה

חיים פראנים – חיים ללא הצורך במזון / עדות אישית – ריי מאור :  "הפראנה לא מוכחת אך נוכחת, קיימת כשדה אנרגיה המקושר לרוח בצורה כה הדוקה שהרוח אינה יכולה להתקיים בלעדיו"


ד"ר מיכאל וורנר מתעד את תהליך הפראנה שעבר : איך רופא נורמטיבי משאיר מאחור את כל הנחות היסוד של מדע הרפואה ומעיז להפתח ולהתנסות באתגר שהדהים אותו בעצמו, עד שחווה על בשרו את הקסם של עליונות הרוח על החומר

 

הינדו בריטריאן – ללא אוכל או מים כבר יותר מ-65 שנה 

אנחנו העם היהודי=הייעודי, , לא ההודי. הייעוד שלנו איננו התעלות רוחנית כמו הבחור ההינדו הזה שלא אכל כלום כבר 65 שנה  אלא להתעלות לרוח, להבין את התודעה הגבוהה ואז להוריד את הרוח לחומר, לממש את ההבנות בחיים הארציים. אני חיה פראנה לתקופות של כמה שבועות/חודשים מדי פעם אבל הבנתי שעבורי זה לא מדוייק להשתמש באנרגיה הזו כאורח חיים קבוע  ומתוך מחוייבות לגישה, אלא להשתמש בה בתבונה ככלי לשלוט ביסודות שמניעים אותי, לבחון את הבחירות שלי בכל רגע  ולדייק מה נכון לי באותה נקודת התפתחות . ואני עושה זאת. הפראנה משמשת לי אמצעי לעצמאותי: לדעת שאינני תלויה באוכל, שאני יכולה גם בלי ככל שאחפוץ ובה בעת, פה ושם, כשכן בא לי , אני יכולה גם לאכול גשמי מתי שבא לי ולא רק לחיות על אוויר. למדתי/לומדת/אלמד  איזון

 

 Jericho Sunfire – Understanding Breatharianism 

סרטון מעולה שמסביר היטב אודות מה זה breathterien !!! הוא פשוט אדם מדהים ששווה להקשיב לכל מילה שלו: מאמן פראנה ששינה שמו מאברהם – (לך לך…) ל  Jericho Sunfire – מישהו שאי אפשר לשבור אותו,כוח הטבע ששום דבר לא עוצר אותו

 

מזדהה עם האבחנה שלו שפראנה איננה שיטה שעושים ככה וככה וככה ב 21 יום וזהו, אלא זו קריאה שאתה שומע, זה תהליך אישי שאתה צריך לעבור בדרכך האישית המיוחדת. כל אחד בדרך ההתפתחות שלו. זו הסיבה שמחקתי את יומן הפראנה שלי מהפוסט, כי התהליך האישי שאני עברתי לא רלוונטי לאנשים אחרים. המידע שאני בחרתי ללקט שתרם להתפתחות שלי- לא יתרום דבר לאחר, כי מה שחשוב הוא הליקוט, הוא התהליך, הוא הדרך. ואין דרך אחת נכונה, אין איזו מדיטציה או שיטת ש"נכונה". כל אחד נדרש לתכנת את עצמו , להרחיב את תודעתו בדרכו.

 Genesis Sunfire

 

מדבר על כך שעל אף שהוא עצמו חופשי (לא רק מאוכל אלא בכלל, משליטת המטריקס) , הבעיה היא שהוא לבד ואין מספיק אנשים שם איתו והמשאלה שלו היא שכל האנשים יהיו חופשיים. לדעתו בני האדם הגיעו לכדה"א כשהם יודעים להזין עצמם ולמדו לאכול מזון גשמי מבע"ח, אבל באמת- זהו איננו צורך אנושי.  מעניין מאד.

 ריי מאור – אנרגיית הפראנה ושבירת גבולות.

 

הנחיות לנשימה פראנית ותרגול מדיטציית נשימה – מוטמע בפוסט

יסוד האוויר – קחו נשימה  

Breatharian couple, parents of a breatharian child – Prana is the energy that creates and constitutes the whole universe. It is present in all that moves and does not moveAkahi & Camila

 

בני זוג שחיים פראנה כבר 6 שנים (מאז הסרטון עברו כבר 10…)  ומגדלים ילד פראני, כולל הריון פראני.
זה היה הסרטון הראשון שהעיר והאיר בי פתח להבין שהכל, אבל באמת הכל אפשרי. כאמא לארבעה ילדים ביולוגיים, שתי בנות אומנה ועוד כמה ילדים שגידלתי מכאן ומשם, עצם המחשבה שאפשר לגדל ילדים על אש(רצון) ואוויר(תודעה-אהבה) ולא על אדמה (חומר) ומים(רגש) עוררה בי כזו טלטלה שלא יכולתי להישאר אדישה. מאותו יום שצפיתי לראשונה בסרטון הזה , המחשבה לא הפסיקה להדהד בתודעתי. לחיות מאהבה זה… זה… זה זה!

הגוף רק צריך להתרגל בתהליך הדרגתי כפי שבני הזוג מספרים שעשו: מעבר מצמחונות, לטבעונות,לטבעונאות-raw food ,ורק אז, אחרי דיאטה של 21 יום של שבוע ללא מים, שבוע עם מיצי פירות ועוד שבו שבו האחוזים שונים… עד לתזונה "אווירית"

מדיטצייה פראנית – אקאהי

יתרונות ההזנה הפראנית:

(בתגובות תיארתי את הסיבות האישיות שלי למה בחרתי לחיות פראנה)

1.  עצמאות: הזנה פראנית מגלה לך את העוצמה הפנימית שבך לייצר בעצמך מענה לצרכייך הקיומיים, בכל מקום וזמן: היכולת להתקיים ללא תלות במזון גשמי חיצוני, באנשים אחרים שמספקים אותו, בכסף.

2. רוב המחלות מגיעות מרעלים הנכנסים לגופנו יחד עם האוכל . כשאנו מזינים עצמנו ישירות ממקור האור, האנרגיה היא גולמית ונקייה

3. הגוף בעירנות – לא מתעייף מהר,כי לא צריך לבזבז אנרגיה על עיכול האוכל,ויש יותר זמן פנוי להתפתחות – למידה תודעתית וצמיחה רוחנית .מתפנה הרבה זמן חופשי  בשל העדר הצורך להתעסק עם הכנת האוכל, קניות, בישול..

4. פריצת גבולות האפשר – מימוש האיכויות שלא ידענו שטמונות בנו  מעצם היותנו רוח החיה בגוף

5. חיסכון בזמן עבודה עבור כסף : יש פחות הוצאות כספיות על מזון ושאר מוצרים הנלווים להכנת האוכל.

 Jonathan Livingston Seagull   ג'ונתן לוינגסטון השחף/ ריצארד באך –

 

שיתוף אישי-נעמה ו.טוהר :בספטמבר 2013 נכנס לחיות איתנו במרחב בבית שינוי תודעתי  ברחובות – שחף, אמיתי, שכמו גונתן לווינסטון,יודע שהדרך לחופש היא כשמשחררים את כבלי התודעה מהגוף. שחף עבר תהליך של 21 יום שחרור מכבלי הגוף . אני התחלתי את תהליך הפראנה שלי 10 ימים לפני הגעתו. משך 3 חודשים הזנתי עצמי רק בפראנה, ללא מזון גשמי (כולל שבוע יבש שבו גם לא שותים מים).

גונתן לווינגסטון השחף מלווה אותי מימי נערותי. גם אני, כמותו , בחרתי לחזור לעולם החלום אחרי המוות התודעתי שלי, כדי ללמד תלמידים איך לעוף. אני עושה זאת היום כשאני מלמדת את מידעי תודעת העל אונליין- באוויר:  נותנת כלים תודעתיים ואנרגטיים לאנשים שבוחרים לעבור תהליכי שינוי, להבי איך להשתמש באש (הטכנולוגיה) ככלי להרחבת התודעה (אוויר) , עד שנבין שבאמת באמת, אין שם גבול. הכל אצלנו בראש. מתחיל ונגמר במילה אחת – בחירה.

גם אני כמו גונתן לווינגסטון השחף, זכיתי כל חיי לחוות נידוי וזלזול ממי שיושבים על המזח בצפיפות ורק חולמים חלומות בלי להעיז לממש אותם, שזה לא רק הסביבה שבה גדלתי אלא רוב האנושות. תמיד ראו בי משוגעת, חייזרית על הכדור הלא נכון. היום אני יודעת שזה כן הכדור הנכון, ועכשיו, עכשיו זה הזמן הנכון עבורי לתת את מה שנועדתי לתת לעולם.

"כל אחד מאיתנו הינו למעשה רעיון השחף הגדול, הוא רעיון החופש הבלתי מוגבל. עלינו להרחיק מעלינו את כל המגביל אותנו"

"גופכם כולו, מקצה כנף עד קצה כנף" היה ג'ונתן אומר אינו אלא מחשבותיכם, בצורה אותה מסוגלים אתם לראות בעין. נתקו את כבלי מחשבותיכם וניתקתם את כבלי גופכם" .

"באותו הרגע ידע ג'ון כי אין הוא עצם ונוצות אלא רעיון מושלם של חופש ותעופה שאין לו גבולות"… 

 


ואם חשבתם שפראנה זה רק חיים ללא אוכל גשמי, הרי לכם הפתעה: אפשר לחיות מפראנה גם בלי אוויר: צייד הודי מתחת לפני המים

 Sea Bed Hunting On One Breath

 

בשאר על תזונה אנרגטית ותהליך התמרה פראני

 

 Pranic Festival – *Light* filmmaker

תגובה למי שמבין עניין כששואלים אותו "אז מדוע אנשים בעצם גובעים ברעב?".

 

החיים הפראניים – מה זה בעצם חיים ללא הצורך במזון? 

ראיון עם ריי ברדיו 

טיפים של ריי מאור להתמודדות עם חיי היום יום כשאנחנו על פראנה 

מדיטציית הזנה פראנית

Happy Breatharian Kirby De Lanerolle

 

 Jasmuheen (Doesn't Need to Eat and Lives on Love)

 

 Breatharian – Mony Vital

 

Meditation Cosmic Pranic Feeding with Jasmuheen  

מדיטציה להזנה פראנית מפי Jasmuheen (האווטארית שהביאה לעולם את התהליך)

 

 Genesis Sunfire –

 

בחור פראני מעניין שמדבר על כך שעל אף שהוא עצמו חופשי (לא רק מאוכל אלא בכלל, משליטת המטריקס) , הבעיה היא שהוא לבד ואין מספיק אנשים שם איתו והמשאלה שלו היא שכל האנשים יהיו חופשיים. עוד משהו מעניין שהוא אומר: שלדעתו בני האדם הגיעו לכדה"א כשהם יודעים להזין עצמם ולמדו לאכול מזון גשמי מבע"ח, אבל באמת- זהו איננו צורך אנושי.  מעניין מאד.

Breatharian Life Style

 

Getting Breatharian in Several Months

 

הפנים האמיתיות של משחקי הרעב – חלק א'  תוכנית עם אמנון לוי בערוץ 10 בנושא פראנה: אנרגיית החיים, שמתעדת את רעי מאור ב 8 ימים ללא מים וללא אוכל (חלק מתהליך הפראנה שכל פראני עובר…) 
שיטה פשוטה להעלות את אחוז הפראנה דרך מדיטציה:
1) Sit in a straight backed chair with your hands resting on your thighs, palms facing up
2) Create a grounding chord linking you to the center of the earth
3) Now bring the earth energy up through the balls of your feet, up your legs, and when it arrives at the 1st chakra allow it to fall down your grounding chord like water. So now you have an upside down "U" of energy going up through your legs and down your grounding chord.
4) From your crown reach up into the 'universe' with your awareness and find a frequency of 'cosmic' energy you like and invite it down through your crown, into your spine, and on downwards, finally exiting your grounding chord. This should run down the 'back channel' of your microcosmic orbit.
5) When this cosmic flow is strong, begin to mix it with the earth energy in an 80/20 ratio and bring this up the front channel of your microcosmic orbit. Each time it reaches a chakra as it travels upwards, hold your attention on that chakra until it begins to spin and balance.

 

ומי שרוצה מעבר הדרגתי, אז הנה שלב ראשון, גם במיינסטרים כבר הבינו שהרבה אוכל גורם למחלות וככל שאוכלים מעט יותר כך מוטב ומאיכים לחיים טובים יותר 

עוד מידע מעניין ושאלות/תשובות בשרשור התגובות . גלגלו להמשך הדף…

נתינה וקבלה

 

נתינה וקבלה הם אחד . המילה נ.ת.ן היא דו כוונית . לתת לאחר זה לקבל בעצמך. לקבל – זו מתנה שנותנים 
*
בחירה לחלוק את המתנה שהינך : את האיכות שאיתה נולדת ונועדת לתת לאחרים הבוחרים לתת לך את הזכות לתת להם. לקבל זו מתנה שנותנים ומכאן שנתינה וקבלה הם אחד
*
כדי לחוות שלמות ,עלינו להתנסות בשניהם . לתת לאחר משמע לתת מעצמי לעצמי . לקבל מהאחר משמע לקבל את עצמי כחלק מרשת אנרגטית , רקמה אנושית אחת חיה , להבין שכולנו חלקי פאזל בתמונה גדולה, חלק מתוכנית גבוהה כוללת . כל בן אנוש שחי כאן נועד לתת משהו, לתרום מעצמו להתפתחות הכוללת בקהילה/בעולם/באנושות/הבריאה . איך? ע"י התפתחות אישית. כשאני מתפתח-אני תורם להתפתחות הכלל.
*
בחירה לתת ולקבל משמעה העברת אנרגיה חיובית מאדם לאדם שמהותה התייחסות , מתן יחס של אהבה+הבנה = אהבנה , חיבור למערכת יחסים שמהותה הענקת ערך לחוויה אנושית שבה האחר רואה אותך גם בלי שתבקש וללא ציפייה לתמורה או גמול.
*
הכישרון המהותי שלך הוא מתנה שקיבלת. מה שאתה עושה איתה, זו המתנה שאתה נותן .
*
מה שנותנים – זה מה שמקבלים. הבריאה מחזירה לנו כהד את מה ששידרנו והדהדנו באוויר. לא תמיד זה עובר אחד לאחד. משמע – אני יכול לתת משהו למישהו אחד ולקבל משהו אחר ממישהו אחר במקום וזמן אחר. 
זה לא חייב לעבוד אחד-לאחד. משמע: אני יכול לתרום משהו למישהו אחד ולקבל ממישהו משהו אחר במקום אחר ובזמן אחר.  אם אנחנו סוטים מהתסריט שנועדנו לו,אנחנו מבזבזים אנרגיה על עשייה שלא קיבלנו מימון עבורה וכך נוצרות מחלות או נסיבות חיים שמקשות על ההתנהלות שלנו . במידה ואנחנו כן לומדים את השיעורים וכן עוסקים במה שתורם להתפתחות שלנו, אז לא זו בלבד שתהיה לנו מספיק אנרגיה, אלא שהיא תתחדש מאליה על מנת שנוכל לתת מעצמנו לזולת, לשתף אחרים באנרגיה הזו מבלי שהיא תתבזבז לנו. להיפך: היא תחזור אלינו בצורה כזו או אחרת שאין אנו יכולים להתוודע לה מראש אלא רק בדיעבד. לכן,כל ההתחשבנות שקיימת בעולמנו : שווה לי לתת X כדי שאקבל Y היא סטייה
*
כשאנחנו נותנים ומקבלים יחס , עצם ההתייחסות היא המהות, בין אם הביטוי שלה חומרי או רוחני.בין אם פיזי או וירטואלי, בין אם חמלה וסבלנות או תןקפנות בין אם הוא מוגדר במסגרת זמן,ידע כישורים,משאבים ובין אם הוא אמורפי לחלוטין: תדר שעובר באוויר ותורם לאווירה של אור = התפתחות
*
מתנה היא כל דבר בעל ערך שתורם להתפחותך . מתנה לא חייבת להיות מעשה חביב וידידותי או פירגון עם מילה טובה . גם אתגרים, קשיים, נפילות, מחלות, אסונות ומכשולים הם מתנה , כי הם עוזרים להאיר לנו את הדרך , ליישר סטייה שיצרה חוסר איזון בחיינו.
*
לעיתים לעזור למישהו שנפל (פיזית/נפשית/רוחנית/כלכלית/חברתית) זה לא לתת לו יד ולעזור לו לקום או להגיש כוס מים וחיבוק שיירגע אלא להיות איתו בחושך, ובשקט- אפילו בלי מילים, רק בנוכחות וחיבור אנרגטי , להאיר לו ואיתו הבנה למה נפל. רק הבנה תמנע משיעורים לחזור ולאתגר אותנו שוב ושוב. אם לא נשכיל ללמוד ולהתפתח מהתמודדיות עם הבנה עמוקה ואמיתית ונחפש פתרונות בריחה וקיצורי דרך, השיעורים יחזרו ונחווה התנסויות יותר ויותר קשות. בקיצור – אם קיבלתם בעיטה בתחת ופטיש בראש – תגידו תודה על המתנה
*
כשאנחנו נותנים חלק מעצמנו , אנחנו מקבלים חלק אחר שמשלים אותנו . בנקודת החיבור הזו מתהווים רגעי חסד מאושרים שמאשרים לנו שבחרנו בדבר האמיתי והמדוייק עבורנו.
*
נתינה לזולת נחשבת מעשה אלטרואיסטי ולבקש לקבל לעצמך נחשב מעשה אגואיסטי. חשוב להבין: רק מי שנותן לעצמו ודואג לעצמו ומסתמך על עצמו בלי להיות תלוי באחרים שיתנו לו , רק אדם כזה יוכל לתת באמת
*

אגואיזם – אלטרואיזם

נקודת המעבר ממודעות לתודעה  היא מעבר מאגואיזם- חשיבה על עצמי לאלטרואיזם-חשיבה על הכלל. מודעות עוסקת בהתפתחות אישית . מי שעוסק בזה מרוכז בתהליכים הפרטיים שלו, בעצמו. תודעה עוסקת בהתפתחות כוללת. מי שעוסק בה הוא מי שמתעלה מעל הסיפור האישי שלו ורואה לנגד עיניו את טובת הכלל , את התמונה הרחבה ופועל למען קידום אינטרסים משותפים

הכישרון המהותי שלך הוא מתנה שקיבלת. מה שאתה עושה איתה, זו המתנה שאתה נותן 

מה שנתתי ומה שקיבלתי 

"ביקשתי מאלוהים כח, והוא נתן לי מכשולים יחשלו אותי. ביקשתי הצלחה, והוא נתן לי כח ומח לעבוד. ביקשתי אומץ, והוא נתן לי פחדים להתמודד מולם. ביקשתי אהבה, והוא נתן לי אנשים שצריך לעזור להם. בקשתי טובות, והוא נתן לי הזדמנויות. לא קיבלתי דבר ממה שביקשתי, אבל קיבלתי את כל מה שאני זקוקה לו.".

השראה: מעילים להומלסים על גשר דבלין

עזרה אנרגטית

יוזמה יפה בביה"ס

מחקרים קובעים: התנדבות זה בריא  > הרצפט של הפסיכולוג פרופ' עמי שקד, הוא התנדבות במרשם רופא המשפחה. והרווח? של כולנו

ספסלי נתינה 

תורת הקבלה היא הנתינה 

המקובלים הם מי שקיבלו את הבינה כדי לתת אותה הלאה . הרב ברג ממרכז הקבלה הוציא ספר ב 2012 -נוטכנולוגיה ובו הוא מסביר הבנה : נתינה וקבלה הם אחד.

ננוטכנולוגיה /הרב ברג : כמה ציטוטים מהספר: 

כשהקבלה הופכת להיות כלי של נתינה 

טבע האור

לרשת את הגן האלוהי

ייעודו של הכלי

Kindness Boomerang – "One Day"

מה שנותנים זה מה שמקבלים. ברוכה ההוויה שמניעה את גלגל הטוב

 Halcyon – GIFTING 

הלסיאון: ברנר מברנינגמן מסביר על עקרון הגיפטינג  שאנו משחקים במידברן 

*

a wake up call  היכולת לתת איננה תלויה בכמה יש לך אלא ברצון לנתינה

Giving – Love your neighbor as yourself

הומלס קיבל תרומה 100$. מנחשים מה הוא עשה עם הכסף? קנה איתו מתנות לחלק להומלסים אחרים שאינו מכיר. למה שאדם יעשה דבר כזה? כי הוא יודע את חוק הבריאה: מה שנותנים זה מה שמקבלים!!!

Ripple  a simple act of caring creats an endless ripple

Musketeer – אפליקציה חדשה- תוכנה ישראלית  שמאפשרת לכל אחד להיענות לקריאת עזרה של אנשים במצוקה בזמן אמת.. אם אנחנו ניקח אחריות ונעזור אחד לשני,בכל מקום וזמן,לא יהיה עוד צורך בכל ממסד המשטרה וכוחות הבטחון. ערבות הדדית דרך לחיצת כפתור בסמרטפון. האתר הרשמי של התוכנה  . כי כולנו רקמה אנושית אחת חיה…

דברים שכסף לא יכול לקנות

מה שנותנים זה מה שמקבלים, הנה עוד הוכחה שככה זה עובד : חוק הבריאה  – ילד נדיב שוויתר על הכדור שזכה בו , מקבל תמורה אחרת …

לתת לא רק חומר אלא גם ובעיקר אהבה – כאן טמון היופי, במיוחד כשהיא מתנגנת בכזו הרמוניה

Three German students surprise a homeless guy

סחי (סיירת חסד מיוחדת) קריית מנחם

בני נוער שמחלקים מזון בסתר למשפחות נזקקות

 

לא תמיד אנחנו משדרים לעולם כוונות טובות, וגם אז – חוזר אלינו מה שנתנו – לקט סרטונים משעשע 

מה שנותנים זה מה שמקבלים, … 

Birdy – People Help The People

נתינה וקבלה הם אחד. רוצים לקבל ערך מוסף לטיול שלכם? תנו. זו הדרך הכי טובה לקבל.

 

Fun Duck Feed Fish    

ברווז אחד קטן מאכיל דגים רבים : אומנות שיתופי הפעולה בטבע. יש לנו מה ללמוד מבע"ח…

 

 Would You Help A Freezing Child? 

עוברים ושבים דואגים לילד קפוא בתחנה, מחמם את הלב

 

סיפור:

האיש הזקן ישן בלילה בבית קטן בקצה הכפר. מוקדם בבוקר הוא קם משנתו וישב על הכיסא, ובשלווה הביט מבעד לחלון בנוף הנפלא שלפניו.
לפתע שמע צעדים נחפזים ודפיקות על דלת ביתו. הזמין הזקן את האורח להיכנס פנימה. היה זה בחור צעיר, שהתנשם והתנשף כמי שרץ דרך ארוכה. "חלמתי בלילה חלום", אמר הצעיר, חלום שלא נתן לי מנוח כל הלילה. חלמתי שבקצה הכפר, בבית קטן, גר זקן שיש לו יהלום יקר ערך, ואת היהלום הזה הוא ייתן לי.
והנה הגעתי לכאן לבית הקטן שבקצה הכפר, תן לי אותו, תן לי את היהלום שלך. ניגש הזקן לפינת החדר, פתח קופסת עץ גדולה, הוציא מתוכה יהלום גדל מידות ויקר עד מאוד.
"קח אותו",אמר הזקן, "מצאתי אותו לפני שנים, ומאז הוא מונח כאן". הצעיר לקח את היהלום הגדול ושב לביתו. כל היום הביט ביהלום הענק, אך כשעלה על מיטתו, נדדה שנתו כל הלילה.
למחרת בבוקר, אך האירה השמש, מיהר לביתו של הזקן. ומספרים שהוא החזיר לזקן את היהלום באומרו "אני לא רוצה את היהלום, אני רוצה שתיתן לי את היכולת שלך לתת יהלום כה יקר בקלות כה רבה".

***

קהילת קח תן רחובות : התרומה היא התמורה  , רשת קבלה ונתינה, כי הרשות נתונה…

מרחב חליפין מקומי של שפע חומרי ורוחני, איכויות זמן ידע ומיומנויות , רשת שיתופי פעולה שמטרתה לחבר בנינו ולהנדיש את ההזדמנות לתת ולקבל

*

השמש היא אנרגיית האור -האש הזכרית הנותנת (כוח הרצון הבורא)
הירח הוא אנרגיית המים הנקבית – המקבלת. (לכן משפיעה ומושפעת מעולם הרגשות-גאות ושפל). תפקידנו כל יום וכל דקה לחבר את כוח הבריאה הזכרי שבנו- זה שנותן לנו כוח, יחד עם הבחירה לקבל שהיא האנרגיה הנשית. קודם כל- ל/מ עצמנו ורק אח"כ לאחרים

*

הביגודית – מבצע מגניב של ויצ"ו בתחנת רכבת  ארלוזרוב ת"א

***
היות והכל אחד, הכל,כולם, אז לתת לזולת זה לתת לעצמנו את הזכות לתת
כמו שדייויד ברוזה שר:"אני אתן לך לתת,לתת לי,לתת לך"/ מתחת לשמיים

***

איך קורה שאנחנו מקבלים אנרגיית אור ואיכשהו,מישהו,משהו,מתישהו,היא נהפכת לחושך/פוגשת בחושך?
אני תמיד האמנתי שאנרגיית החושך קיימת בעולמנו משום שבלעדיה לא היינו יודעים להעריך את האור. ללא הלילה,לא נדע להבחין שכבר הגיע יום חדש
ללא הקושי,לא היינו מצליחים להבחין ולהעריך את רגעי החסד
תודעת העל הביאה למודעותי שאנרגיית החושך קיימת על מנת לגרום לנו להבין כאשר אנו בסטייה. רק אז תהיה התפתחות – שזו מטרת הבריאה:לגרום לנו להתפתח , להתנסות .(בעידן שמסתיים: באדמה ומים ובעידן החדש באש ואוויר. האדמה היא חומר ,המים הם רגש, האש היא היוזמה, הרצון  והאוויר היא ההבנה,התודעה)
האסונות,הקשיים,המלחמות,המאבקים הפנימיים,המתחים,המחלות, כולם נועדו לזעזע אותנו כדי שנתוודע לסטייה ונתקן,נתיישר, נלמד, נתפתח
הקשרים הבין אישיים בנינו-משפחה,חברים,שותפים לעבודה, לא נועדו כדי לתת לנו אהבה ללא תנאי אלא נועדו ליצור בנינו קונפליקטים שיכריחו אותנו לעשות את השינוי הנדרש,לתקן את הסטייה מהתסריט שנועדנו לו,כל אחד בדרכו הוא.
אם לא היתה האנרגיה השלילית מזעזעת אותנו,עוצרת את נתינת האנרגיה המוארת, לא היתה לנו מוטיבציה לשינוי ולא היתה מתפתחת הישגיות-שזו אנרגיית ייסוד האש שהולכת ועולה ככל שמתקרב מועד חילוף העידנים (2012…)
ברגע השקט בסוף  2012, תחילת 2013, תהיה נקודת זמן שבה יתקיים איזון בין הקטבים. מנקודה זו ואילך,ייכנסו לעולמנו יותר ויותר אנרגיות אש ואוויר ובהדרגה עולם החומר והרגש הנמוך הנלווה אליו ילכו ויצטמצמו . את מקומם יתפסו אנרגיות האש והאוויר שיהיו בקדימות. יהיה לנו פחות ופחות חומר ויהיה לנו יותר ויותר קשה רגשית לחוות את הצמצום, עד שנבין את הסיבה הגבוהה: מטרת הצמצום היא לעזור לנו לדייק את מערך הוצאת האנרגיה שלנו רק על מה שבאמת באמת מפתח אותנו.

מה שאנחנו נותנים-זה מה שנקבל. הבריאה שולחת לנו כהד את מה שאנחנו מבקשים

עד היום ביקשנו וייחלנו לקבל בעיקר חומר: כסף,רכוש,אוכל,דלק,נכסים בית,אוטו,אשה, גוף בריא,מסגרת לימודים/עבודה/משפחה

זו היתה מהות ההתנסות האנושית בעידן הישן.

בעידן החדש מהות ההתנסות משתנה לאש ואוויר. בהדרגה, יותר ויותר אנשים יבינו שערכן של הבנות תודעתיות שווה לא פחות אלא הרבה יותר מחומר, משום שהן תהיינה קיומיות עבור אנשים יותר מהמזון הגשמי .

***

אין מכונה שיכולה לחשב אנושיות

מעגל מתנות: קהילה שנותנת ומקבלת

אם ניקח משהו שלא שייך לנו,במיוחד אם הוא חומר או מים: פריט רכוש שאינו מדוייק לנו או עודף רגשות שמעכבים ומשבשים את ההתפתחות שלנו,ניצור שיבוש במערכת. יווצרו מחלות . הפעם לא תהיינה אלו בהכרח מחלות של הגוף והנפש אלא "מחלות העידן החדש" – נסבול מחוסר הבנה של מי ומה שאנחנו,נתבלבל ויהיה לנו קשה להתנהל בעולם. גם כאינדיווידואל וגם כעם

במקום לקחת, רצוי ללמוד לקבל.
כשאתה מקבל: אתה לא רק זוכה בתוספת אנרגייה אלא אתה מאפשר לזולת לתת לך שזה משהו שיזכה גם אותו במענק אנרגייה נוסף
אם נבין את עצמנו,נוכל גם להבין את הזולת
אם נאהב את עצמנו,נוכל לאהוב גם את הזולת
***

צפו בסרטון » לתת/בועז שרעבי


צפו בסרטון » קח-תן "יש מאין" חוות פארמקלצר בנהלל


 גלילאו – רק תיקחו , שוק ההחלפות בנהלל    

***

ככל שאני נותן כך יש בי יותר / עמיחי לינקובסקי

האתגר של כולנו בימים האלה, כנשמות מדהימות ויפיפיות הזוהרות בגוף אדם, הוא להוציא את עצמנו אל האור, או שבעצם – להוציא את האור שאנחנו אל תוך העולם הזה.  האתגר העכשווי הבוער ביותר של כולנו כאן הוא להתעלות מעל לתודעת ההשרדות והפחד, מעל לתודעת הלקיחה והמחסור, ומעל להתעסקות האובססיבית, המכאיבה ומלאת המאבק בקבלת תמורה (כספית, רגשית, או בכל צורה אחרת).

ואני לא אומר שאנחנו צריכים לוותר על הכסף או על התמורה, אלא שאנחנו יכולים להביט אל מעבר לנקודת המבט הצרה הזאת ולראות שכשאנחנו עסוקים בנתינה אמיתית של עצמנו, כתופעת לוואי ובאורח פלא ממש, היקום, החיים, או איך שלא נקרא לזה, דואג לכל צרכינו.כי זה הכל הפוך – כשאנחנו נותנים אנחנו מתמלאים, ולא להפך. המציאות (האישית שלי לפחות) מוכיחה שזה פשוט לא נכון לומר שכשאנחנו לוקחים אנחנו מתמלאים, כי בחוויה שלי העיסוק בלקיחה תמיד רוקן אותי. וזה לא נכון לומר שכשאנחנו מתמלאים אנחנו נותנים, משום שמעולם ההמתנה שלי לרגע שבו אהיה כבר מלא לא הובילה לשום מקום כזה, היא רק השאירה אותי עם אותה החוויה שאני מרוקן ושאין לי מה לתת.אבל כשאני בוחר לתת, אפילו שאולי נדמה לי כרגע שאין לי שום דבר לתת, ואפילו שהמחשבה הזאת (ואולי אפילו גם החוויה הנלווית אליה) מרגישה כל כך אמיתית, מה שקורה הוא שאני מגלה בתוכי מלאות עצומה. מה שקורה הוא שאני מגלה, שבעצם, האמת היא שאני כבר מלא, ושיש לי כל כך הרבה מה לתת…

אבל השפע הזה שיש לי לתת, לא היה זמין לי עד שהחלטתי לתת אותו… זה כל הסיפור. הוא המתין, חיכה בסבלנות להתגלות בתוכי ברגע שאחליט לתת אותו. לפני זה, פשוט עדיין לא הזמנתי אותו כל עוד התעסקתי בלקיחה והישרדות. לפני זה, כל עוד ניסיתי להשיג ולקחת ולשרוד, פשוט התעקשתי להרגיש שאין לי מה לתת והחזקתי נורא חזק במחשבה הזאת. עד שהפסקתי.. עד שהחלטתי שיש לי מה לתת, עד שהחלטתי פשוט לתת אפילו שמרגיש שאין, ואז הוא בא, השפע הזה.

ושוב, לא שיש משהו רע בלקבל תמורה על מה שאני עושה, ממש ממש לא, זה אפילו מאוד מאוד חשוב ומאוד ומבורך, אבל הנקודה היא שזה לא משהו שאני צריך להתאמץ בשבילו. זה לא אמור להיות קשה. זה ניתן מעצמו, ברגע שאני בוחר לתת את עצמי. ואיך אני יודע שבאמת בחרתי לתת את עצמי? אני מסתכל אחורה ומגלה שבעצם, מבלי שהתעסקתי בזה או הייתי צריך להתאמץ בשביל זה, כל צרכיי, מבפנים ומבחוץ, מסופקים מעצמם כתופעת לוואי של הנתינה שלי. וככל שאני נותן יותר, כך יש לי יותר.

אז האתגר הוא לא להצליח להשיג כמה שיותר לעצמי, אלא לתת כמה שיותר מעצמי. זה האתגר האמיתי.. ולא רק האתגר, אלא גם התענוג האמיתי והגדול ביותר שאני מכיר. לתת כמה שיותר מעצמי, ולא מתוך מחשבה של לקיחה, לא מתוך המתנה לתמורה, לא כ"עבודה" שאני מצפה לקבל עליה תמורה בחזרה, אלא מתוך מקום אחר לחלוטין, מרמה אחרת לחלוטין של התקיימות – מתוך הלב, מתוך נדיבות אמיתית, מתוך הידיעה שיש לי לעצמי ושיש לי לאחרים, מתוך נתינה, מתוך… שזה מי שאני.

מה שאני נותן לעצמי – החיים נותנים לי פתאום גם, כמו קסם, מכל מיני כיוונים לא צפויים, אבל לא סתם נותנים אלא נותנים בשפע גדול, פי כמה.
ומה שאני לא נותן לעצמי – גם החיים לא נותנים לי פתאום, מכל מיני כיוונים לא צפויים, בדיוק באותו האופן.

אז מה אתם מקוויםמצפים (ואולי גם דורשים) לקבל מהחיים או מהסביבה אבל לא באמת נותנים עדיין לעצמכם? מה יקרה אם תסכימו לתת את זה לעצמכם ישירות (בדרך היצירתית שלכם) כבר עכשיו מבלי לחכות לאף אחד? בא לכם לגלות?

הסיבה שזה עובד תמיד היא – שאנחנו זה החיים. לכן כשאנחנו נותנים לעצמנו – החיים נותנים לנו. אבל אפשר בטעות להתפס לרעיונות לא נכונים לגבי זה, ואז להבין את זה לא נכון ובצורה שטחית ולחשוב שזה לא ככה.
אבל אני מדבר על הרמה העמוקה, למשל:

אם אתן לעצמי עכשיו איזה ארוחת גורמה במסעדה, לווא דווקא החיים יתנו לי מלא ארוחות גורמה במסעדות מכל מיני כוונים לא צפויים  אבל אם מבינים שמה שאני באמת נותן לעצמי כאן זה לא ארוחת גורמה אלא אישור שאני ראוי ובעל ערך, או לחילופין שיש שפע וביטחון חומרי והכל בסדר, אז אני אקבל את האישור הזה גם מהחיים, מכל מיני כיוונים לא צפויים. למה?

כי כשאני מסכים לתת את זה לעצמי, אני בעצם מסכים גם לקבל את זה, וכשאני מסכים לקבל את זה, החיים פשוט נותנים לי את זה בשפע. ולהסכים לקבל את זה זה בערך כמו לפתוח חלון של מכונית שנמצאת על קרקעית הים, מה שקורה הוא שמייד זורמים פנימה המון מים.

בדיוק באותו האופן, החיים הם כמו ים עצום של חסד אינסופי שרק מבקש להנתן לנו בכל רגע נתון, וכמה שאנחנו מסכימים לפתוח את החלון, זאת אומרת להסכים לקבל, זאת אומרת לתת לעצמנו, ככה הוא זורם אלינו, ולתוכנו.



מקום

מחפש את עצמך? איפה תמצא? מה המקום שלך בעולם? נודד מכאן לשם, לא מרגיש שייך לכלום… הגיע הזמן לעצור, אבל איפה? היכן להתמקם?  המקום הפיזי הארצי הוא רק השתקפות הבחירה התודעתית שלי- איפה אני רוצה להיות? לאן אני רוצה להגיע? ובעיקר : למה? רק כשנבחר להבין מהי המהות- תכלית קיומנו=ייעודנו, רק אז יתבהר לנו המיקום המדוייק של איפה לאן מתי כמה עם מי ואיך.

תמצא אותו כשתמציא אותו, כשתדע את עצמך ותבין מי אתה באמת, רק אחרי שתדייק מה אתה רוצה(אש), תבין  מהו התסריט הנשמתי שבחרת (אוויר),תזמן את החיבורים (מים) הבינאישיים שנועדו לתמוך בך בדרך ליעד-ייעוד, ואז, רק אז- אחרי שהתבהרה בתוכך הידיעה הפנימית,רק אז מצטרפת האדמה ומתגבשת תמונת מציאות גשמית.  אז יימצא המקום המדוייק, זה שבו תהיה שלם עם מי ומה שנועדת להיות. אז תחוש בבית, בכל מקום שבו תהיה נוכח במלא הוויתך.

מסגרות החומר כשלעצמן-ארבע קירות הבית הארצי, חסרות כל משמעות. הבית מקבל את המשמעות שאנחנו בוחרים להעניק לו. נוכל להיות בכל מקום שנבחר- ברגע שנראה בעיני רוחנו מה אנחנו רוצים לעשות שם.

גופנו הוא הבית של הנשמה. הבית שבו נבחר לגור נועד לשמש כדי לממש את היותנו, מי שבחרנו ונבחרנו להיות.

הבית נותן לנו  מקום פיזי לשהות בו כדי שנחוש מוגנים, אבל מה אם לרגע, רק לרגע , נאפשר לרסיס תודעה חדש לשנות את כל דפוסי החשיבה שלנו ונבין שנוכל להיות מוגנים בכל מקום פיזי שבו נהיה שלמים עם המקום התודעתי שבו תנוח דעתנו. מה דעתכם?  הבית שלנו הוא מי ומה שבחרנו להיות- המהות המזוקקת שהוא  אנחנו. מי אני מה אני ? . ראוי שיהיה איתנו בכל מקום שאליו נלך , ללא דאגה קיומית: היות וזו מובטחת לנו  כשאנו מסוכרנים עם התסריט הנשמתי שלנו ועושים את מה שנועדנו לעשות – הבריאה שולחת לנו את המימון האנרגטי המדוייק שחתמנו עליו מראש לצורך מימוש הייעוד.

יש לכם בעיות עם השכנים? תעברו מקום…

תמיד בבית: הסיני שסוחב את הבקתה שלו לכל מקום

Salesmanarriehisportablehouse4_g

 

 

 

 

 

 


באיזו דרך לבחור? מתוך "אליס בארץ הפלאות"

 

ככה זה נראה כשאתה לא יודע לאן אתה רוצה להגיע ומחפש מקום בלי להבין מה היעד:

“התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?”
“זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע,”אמר החתול.
“לא איכפת לי כל כך לאן-”אמרה אליס.
“אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי,” אמר החתול.

היום כבר לא צריך לטוס פיזית למקומות רחוקים בעולם שנגישים לסיור וירטואלי בלחיצת כפתור 

סיור וירטואלי ב 7 פלאי תבל 

כוונו עצמכם עם הזום עד הנקודה המדוייקת שבה תרצו להיות . קליק אחד ואתם שם..
בקישור הזה תוכלו לטייל באברסט עם הזום עד לנקודה המדוייקת שתבחרו להיות בה , מ ד ה י ם  , לא? ואז… מה? הגעתם לפסגה, יופי, עכשיו מה? מה תעשו שם? לשם מה עליתם? מהי התכלית? מהי ההתפתחות שאת מסקנותיה תתנו למען ההתפתחות הכלל בריאתית? תמיד יש כזו כי לבריאה אין אינטרס לממן לכם התנסויות "סתם" . שם דבר הוא לא "סתם" . לכל דבר יש סיבה גבוהה, גם אם אינם מבינים אותה כעת.
*
הטכנולוגיה עוזרת לקצר תהליכים. כל מקום שתבחרו בכל נקודה בעולם וגם מחוצה לו- נגיש עבורכם – בתודעתכם: דמיינו את המקום שנשמכם כמהה להיות בו , צאו לטיול אסטרלי מחוץ לגופכם, שלחו את ה הולוגרמה להתבונן מבט על  . שם, בנקודת המבט הזו, יתבהר לכם ה נ.צ המדוייק . קליק אחד על מקלדת המחשב ייקח אתכם לראות את המקום שבחרתם בתודעתכם. ה כ ל אפשרי , כי הכל אצלנו בראש- בבחירות התודעתיות שלנו . המיקום הפיזי שאתם נמצאים בו  חסר משמעות כשלעצמו. מה שמשמעותי הוא המשמעות שאתם נותנים למקןם הזה שבו אתם חיים בשלום עם מי ומה שנועדתם להיות.
*
Which City Should You Live In?  משחק משעשע שיעזור לך להבין מהו המקום שלך בעולם. הקליקו על הקישור ועופו… לאן אתם רוצים להגיע? ויותר חשוב, למה?

לקנות בית בלי לשלם ארנונה ולמקם אותו בכל מקום שבו תרצו להיות. מהו המקום הזה? כך תקנו בית מאובזר בישראל ב-100 אלף ש'

בית  מודולרי שמגיע במכולה  לכל מקום שתבחרו  Mobile home -expandable building

 

בנייה ניידת מודולרית Mobile Houses

 

*

מיקום הבית הגשמי מסמל את הכמיהה שלנו להשתייך למשהו, להרגיש חלק ממסגרת שייכות משפחתית/ חברתית/ קהילתית/ דתית/ תרבותית/ פוליטית/ כלכלית…

תחושת השייכות

מוטבעת בליבות אנוש כחלק ממערך ההתנסויות באדמה (מסגרות) והמים (מערכות יחסים בינאישיות רגשיות)  שבאנו לחוות כאן  במעבדת הניסויים האנושית בכדה"א. השייכות למסגרת יוצרת הליכה עוורת אחרי הנחיות שהמסגרת מכתיבה.  כשהחל העידן החדש ב 2012, מערך ההתנסויות השתנה מאדמה ומים לאש ואוויר וכל גם תחושת השייכות התרופפה מול מגמות העליה בעצמאות .

טכסט שכתבתי בפברואר 2012:

מהו המקום שלי בעולם? שנים על גבי שנים חשתי כחייזרית על הכדור הלא נכון. לא מצאתי את מקומי בשום מקום . עוד כילדה פילסתי את דרכי העצמאית: לא ב "מקובלים" ולא ב "לא מקובלים", מעולם לא הייתי כמו כולם כאן ואני שם. תמיד הייתי אחרת,לא באמת שייכת.

בדת היהודית יש מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום . מהו המקום הזה? הרי הוא האלוהים. ומהו ומיהו אותו אלוהים? למצוא את המקום שלי בעולם היה תהליך של 40 שנה הליכה במדבר. מצאתי אותו כשהתחברתי  למקום הפנימי, להבנה שלי את עצמי כתודעה בוראת. שנים על גבי שנים הייתי נעה ונדה בחיפוש אחר "ה" מקום שלי בעולם. תרתי אחריו בשבילי הטבע, מצפון לדרום, ממזרח למערב , חציתי יבשות וימים,מלמעלה למטה, עד שהבנתי, הבנתי שהוא נמצא במימד אחר- לעומק: בפנים, בתוכי ומקור האנרגיה שממנו הוא שואב את קיומו נמצא מעבר למרחבי האדמה הפיזית, אי שם במחוזות הרוח. לקח לי הרבה זמן להבין שהמקום שאני מחפשת לחיות בו לא קיים. לא אהבתי את העולם הזה והתקשייתי להשלים עם קיומי כאן. רציתי לתקן את העולם ולברוא מציאות חדשה. ידעתי שיהה עליי ליצור אותה בעצמי, אבל תודעתי היתה מוגבלת למרחב הפיזי בלבד: חיפשתי שטח אדמה למקם בו את הבית הפנימי שלי. לא מצאתי. לקח לי הרבה זמן של נדודים ותהיה: למה? למה אני לא מוצאת את מקומי? עד שהבנתי שייהה עלי לבנות קודם בית תודעתי עבור הנשמה שלי לחיות את הייעוד שלשמו ירדה לעולם הזה. רק כשנמצא המקום הזה, רק אז, התבהר לי מהו המיקום הפיזי שמדוייק עבורי לחיות בו. אני יודעת היום שהבית הפיזי חסר משמעות כשלעצמו-לא ארבע הקירות ולא אוהל היורט שחלמתי לחיות בו בטבע. החומר בעולם הזה מכיל את המשמעות שאני בוחרת לתת לו .כל עוד התייחסתי לבית עשוי 4 קירות בטון ככלא , הוא אכן היה כזה וברחתי ממנו. רק כשהבנתי מהו המקום התודעתי שעליי לחיות את הוויתו, רק אז מצאתי גם בית פיזי שיכיל את המשמעות, שיאפשר לי לממש את הייעוד, שיתמוך בתסריט שחתמתי עליו. בתקופת נדודיי פגשתי אנשים רבים שמחפשים את מקומם. כאלו עם בית פיזי חסר משמעות, כאלו עם משמעות ללא בית פיזי וכאלו שהשכילו לחבר את הוויתם לשלמות הרמונית. אלו אנשים שחיים בתואם עם התסריט שנועד להם כשחקנים.

 

***

‏‎Sami Zibak‎‏: "מטרת הבית היא לעגן אנרגיה לתוך האדמה. בבתים שלנו, האנרגיה המעוגנת אל האדמה היא האנרגיה של האנשים שחיים באותו בית. האנרגיה היא דינמית, והקירות פסיביים. לכן, לעתים, הקירות סופגים לתוכם את האנרגיות שנמצאות באותו מקום שבו בחר האדם לגור. פעמים רבות מתרחש אצלכם מצב בו בתים עוברים ידיים רבות. עליכם להבין, כי כל סוג של אנרגיה נספג בתוך הקירות של הבתים. ולכן, הקירות מערבים ומכילים בתוכם בליל של אנרגיות, חלקן חיוביות יותר, וחלקן שליליות יותר. אך מטרתו העמוקה של הבית היא לספוג ולהכיל את האנרגיה הנמצאת בתוכו, מעצם האנשים החיים בו, ולעגן אותה אל תוך האדמה.

במהות העמוקה, הבית הוא הבורא. זהו הבית האמיתי שלכם, העמוק, העוצמתי, היחידי, האינסופי, הקיים בכל אחד מכם.

הבית הוא מקום פנימי של שקט, שלווה, הוויה, עוצמה, שייכות, מהות. כל אלה, יקירים ואהובים, מופיעים בו זמנית בתוך לבכם, רוחכם, העצמי האלוהי שלכם, ובבורא עצמו. והדבר בא לידי ביטוי ומימוש פיזי באמצעות הקירות שאתם בונים סביבכם ואשר משקפים את הבית הפנימי שבכם.

רעיון הנדודים מעודד אותנו להיות בתנועה, להכיר מקומות ואנשים חדשים, להיפתח לעולם, לנופים, לסביבות אנושיות מגוונות. תנועה היא תחילתה של כל התפתחות.

אממה: אולי הנדודים לא מחייבים תנועה פיזית? אולי מספיק שאנדוד בתודעה למחוזות רחוקים יותר משיד הדמיון תוכל אי פעם להגיע?  פעם לא הבנתי איך ייתכנו חיי קהילה ללא מגורים פיזיים צמודים. היום אני יודעת שכל העולם המתעורר לתודעה חדשה הוא הקהילה שלי

***

חדר אירוח לינה למטיילים בשבילי התודעה  בבית שינוי תודעתי ברחובות 

נוודים אמיצים שיצאו למסע התפתחות אל הלא נודע ומבקשים מקום פיזי להניח ראשם ולתת לתודעתם מרחב בראיה שקט, ליווי בתהליכי שינוי תודעתי , מוזמנים "לישון על זה" , לחנות ללילה או כמה לילות שירצו, ולהמשיך הלאה מעוצמים.

לקחת פסק זמן  , אפשרו לעצמכם לעצור הכל, לדייק מה אתם רוצים ומבינים שנכון לכם ורק אז להתקדם – כשאתם מבינים לאן ואיך ובעיקר- למה .

***

סדנת עומק- שינוי תודעתי -המקום שלי בעולם. 21-22-23/11/2013 .

מצטטת את המילים המזוככות של אורנה שפרון שכתבה פוסט על נוודות בדיוק,אבל באמת בדיוק בדיוק בשעה שאני מצאתי חברים ויצאנו לדרך להרפתקאה חדשה – ראש השנה 2012.

אורנה שפרון מתוך עלון "באופן טבעי":

ביושבי על גדת הירדן באחד הימים של המפגש המסורתי בפארק, עלתה בראשי תמונת חיי הנוודים שבכל פעם מחדש בונים את אוהליהם, ועושים את המקום הארעי לביתם, כשהם יודעים שבעוד שבועות או חודשים ספורים, שוב יקפלו הכל ויצאו לדרכם, ושוב יבנו את האוהלים וכך עד סוף הימים. הימים יעברו המקומות יתחלפו והאנשים ימשיכו ללכת ביניהם מלידה לינקות, מילדות לבגרות, מבגרות לזקנה ולמוות. אני מדמיינת לי את יושבי האוהלים חיים את מקצב השינויים מרגע לידתם ועד למותם. הם יודעים את התנועה, את השינוי. הם יודעים לעבור ממקום למקום, הם יודעים להפרד, הם יודעים להתחדש. אשליית דיור הקבע אינה מסמאת את עיניהם, כפי שהיא זורה את החול בענינו. אני מדמיינת לי את נפשם נענית לַתנועה ומתאימה את עצמה לחיי נוודות. הבחנה ברורה בין עיקר לתפל, צמצום שנראה אכזרי אשר בלעדיו תנועה אינה אפשרית. נזכרת בתנועת הגלגל, גלגל המזל המסמל את תהפוכות גורלנו. פעם למעלה ופעם למטה. החיים בתנועה בהשתנות בלתי פוסקת. ככל שאנחנו מתרחקים מהמרכז התנועה גדולה יותר, הופכת יותר. וככל שמתקרבים למרכז התנועה קטֵנה, עד ללב היציב כעין סערה. יודעים הנוודים את חכמת לבו של הגלגל. שם, בתוך עצמם בנקודת הנפש הפנימית מוצאים את היציבות האיתנה הנדרשת לחיי הנדודים. יושבים בפתח האוהל, הרוח והמים נושאים איתם את כל המיותר, ומבטם צלול.

סתיו-חורף 2012 – מצאתי עצמי ללא בית, יושבת במרחבים ציבוריים שונים, עוסקת בכתיבת תכני האתר שינוי תודעתי שהוצאתי לאוויר העולם  השבוע אחרי מסע תלאות מפרך וקשיים אדמתיים שעמדו כמכשול בדרכי. דילגתי מעליהם בקלילות כי ידעתי שזה המסלול שיוביל אותי למקום, "ה" מקום , המקום שבו אהיה שלמה עם מי ומה שהנני, עם מה שנועדתי לתת לעולם.למדתי שיעור בסבלנות לקצב האיטי של תהליכי האדמה. ביושבי  בבית קפה, פגשתי אנשים, הורים שכרסו תחת עומס ההתמסרות לגידול הילדים בחינוך ביתי והחליטו שהם חייבים לממש את עצמם ובכך להוות מקור השראה לילדיהם. ישבנו יחד עם המחשב בבית קפה, ההוא וההיא וההם, ופתאם הבנתי שאני לא לבד כאן בחיפוש אחר המקום שלי בעולם. יותר ויותר אנשים מתעוררים עכשיו עם הבנות שמטלטלות את מערכת האמונות הישנה שלהם וגורמות להם לקום, לצאת מהבית הפיזי שלהם, ולחיות במרחב לא מוגדר של זמן ומקום שמאפשר להם לפתח את ביתם התודעתי.

יחד עם צמצום האחיזה באנרגיית האדמה – התלות בחומר, וצמצום יסוד המים – התלות הרגשית בכל דבר שחיצוני לי , מתחיל להתהוות מצב שבו המקום הפיזי שאנחנו חיים בו מתגלה כלא מתאים יותר לחיים החדשים שברצוננו לחיות. ברגע שנעיז לשחרר את האדמה והמים מהעבר- נוכל לעוף על כנפי הדמיון ולחוות את המקום המדוייק לנו לחיות בו- גם בחיים הארציים. איך? פשוט מאד: גם אם אנחנו חיים פיזית בדירת חדר צפופה בעיר- התודעה שלנו תוכל לחוות את המקום הזה כארמון- אם רק נרצה לראות בו ככזה. הדבר היחיד שמגביל אותך הוא התודעה. תרחיבו אותה אל מעבר למגבלות הטכניות ולגבולות הפיזיים הגשמיים ותוכלו למצוא עצמכם חיים במקום הכי קסום . איך יהה הקסם? ברגע שתחיו את הייעוד שלכם- תעשו את מה שאתם צריכים לעשות- תתנו את התרומה המיוחדת שלכם לעולם, למיקום הפיזי כבר לא תהיה אותה משמעות לחילופין: אם תגשימו את משאלות ליבכם להיות נוכחים פיזית במקום הכי נפלא עלי אדמות, אבל לא תממשו את הייעוד שלכם שם- תהה זו הוויה חסרת תכלית שלא תקבל מימון בריאתי. האנרגיה בעולמנו הולכת ומצטמצמת. הבריאה לא תבזבז אנרגיה על מימון חוויה לאדם שאיננה מפתחת אותו.

***

פייסבוק מוצפת במליון ואחד אלף תמונות מדהימות ממקומות חלומיים, עם נופים קסומים ובתים שהייתי "מתה" לגור בהם. בדורות קודמים, היינו צריכים למות מוות פיזי כדי להחליף את תפאורת חיינו . היום, אנחנו יכולים למות ולחיות מחדש באותו גוף פיזי. איך? ע"י שינוי תודעתי. ברגע שאנרגיית האש עולה אצלנו- הא גורמת לנו לרצות במשהו חדש, להיות במקום שמעולם לא היינו בו, לעשות דברים שמעולם לא עשינו. אנרגיות האוויר שנכנסות לעולמנו יותר ויתר- גורמות לנו להבין מהו המקום המדוייק לנו המותאם לתסריט שנבחר לחיות. יחד עם צמצום האחיזה באנרגיית האדמה – התלות בחומר, וצמצום יסוד המים – התלות הרגשית בכל דבר שחיצוני לי , מתחיל להתהוות מצב שבו המקום הפיזי שאנחנו חיים בו מתגלה כלא מתאים יותר לחיים החדשים שברצוננו לחיות. ברגע שנעיז לשחרר את האדמה והמים מהעבר- נוכל לעוף על כנפי הדמיון ולחוות את המקום המדוייק לנו לחיות בו- גם בחיים הארציים. איך? פשוט מאד: גם אם אנחנו חיים פיזית בדירת חדר צפופה בעיר- התודעה שלנו תוכל לחוות את המקום הזה כארמון- אם רק נרצה לראות בו ככזה. הדבר היחיד שמגביל אותך הוא התודעה. תרחיבו אותה אל מעבר למגבלות הטכניות ולגבולות הפיזיים הגשמיים ותוכלו למצוא עצמכם חיים במקום הכי קסום . איך יהה הקסם? ברגע שתחיו את הייעוד שלכם- תעשו את מה שאתם צריכים לעשות- תתנו את התרומה המיוחדת שלכם לעולם, למיקום הפיזי כבר לא תהיה אותה משמעות. לחילופין: אם תגשימו את משאלות ליבכם להיות נוכחים פיזית במקום הכי נפלא עלי אדמות, אבל לא תממשו את הייעוד שלכם שם- תהה זו הוויה חסרת תכלית שלא תקבל מימון בריאתי. החומר הקיים בעולמנו מקבל את המשמעות שאנחנו בוחרים לתת לו

*