קורונה וירוס

הקורונה וירוס יש סיבה גבוהה להתפרצותו. ייעודו לגרום לצמצום צריכת החומר בכל העולם.
בעקבות התפרצות הוירוס בוטלו טיסות, עסקים נסגרו, בעלי החיים הטבעיים לאיזור חזרו להלך בטבע, והאדמה יכולה היתה קצת לנשום.
אחריותנו כאנושות להתכנס פנימה לתוכנו, ולחשוב כל אחד למה הוא נולד-נועד, לעבוד בעבודה האמיתית שלך: זו שגורמת לך לקום בבוקר בשמחה (אויר) והתלהבות (אש), תוך מימוש עצמי ולא מתוך מחויבות לתחזק את חיי החומר הארציים ולהתפרנס (אדמה = כסף) בכבוד (מים).

עשרות רופאים ומומחים מהאקדמיה בעצומה: "סגר אינו מונע תמותה – הוא גורם לתמותת יתר"

רופא מתאר את הסכנה שבחבישת המסכות ומתאר מהי בריאות אמיתית.

שיחה עם קורונה

היא : "מתי הקורונה הזאת תיגמר כבר והכל יחזור להיות רגיל כמו קודם??? אני כבר צריכה ללכת ל…"
אני : "שום דבר לא יחזור לקדמותו. הקורונה כאן כדי להישאר.להשאיר אותך פנימה בלי ללכת החוצה. הכל ישתנה . הכל ! מה שנחשב "רגיל" כבר לא חשוב יותר . תחשבו על זה . חשבו מסלול מחדש. השקיעו אנרגיה רק במה שחשוב וקיומי עבורכם למימוש יעודכם . מי שלא יודע מהו – כעת העת להבין.

העולם הישן מת, יחי העולם החדש

וירוס קורונה – הסיבה לנוכחותו בעולמנו: בחירה מכוונת/תיקשור על ידי זאב אבירז

למה במה כמה ואיך הלחץ מהקורונה תרם להתפתחות האנושות

סדר חדש נועד לעלות לסדר היום הציבורי

לא הכל יהיה בסדר, שום דבר כאן לא בסדר,הכל הפוך. הכל. צריך להתהוות כאן סדר חדש לגמרי

אנחנו נדרשים ללמוד איך לחיות עם הקורונה , ולא לברוח מפניה, כשם שלא ניתן לברוח משיעורים שחתמנו להשלים ,
וזו חתימה. כל הנשמות שחיות כאן ועכשיו בעת הזו , הן האמיצות ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית והקוסמית.
אנחנו האנשים שחיכינו להם – זה אנחנו !
קיבלנו מימון אנרגטי של אומץ רב, כדי לצור את השינוי- לא כדי לברוח ממנו, כשם שבורחים ממגפה, ואין זה משנה האם זה מגפה של וירוס אשר מכניס פנים לסגר את הגופים הפיזיים שלנו, או מגפה של שקר, כי ממילא כל מערכות ההסתרה מתגלות , כל העולם הזה הוא עולם של שקר- של אשליה- של מטריקס
עלינו ליצור כאן סדר חדש.
והמגפה היא לא פחד מהונאה ושחיתות שלטון מקומי או ממשלת הצללים , המגפה היא מבזבוז ורכושנות יתר, מהיצמדות לחומר, ועד שלא נבין את מגמת השינויים שהיא צמצום החומר, והמים הנלווים אליו- לאדמה ,
לא ישתנה כאן כלום.

כמו וירוס במחשב, שמשבש לנו את התכנות – כך וירוס הקורונה נועד לשבש את סדר היום שלנו, לא רק ברמה של סדר יום כלכלי פוליטי וחברתי, אלה יותר גבוה ,
עלינו להבין שזה חלק מהתוכנית הגבוהה הכוללת

וירוס הקורונה לא נועד לחסל אותנו – רק לחשל אותנו, שנהיה יותר עמידים , המערכת החיסונית שלנו תפעל ותגן עלינו מפניו, כשם שמערכת החיסון של הגוף פועלת נגד חיידקים ווירוסים, ככה מערכת חיסון הנשמתית – שומרת עלינו מפני סטיה מהתסריט .
מטרת הסגר , לסגור אותנו שנתבונן יותר פנימה, ונפסיק את ההתרוצצות בחוץ
נפסיק להסתכל על אחרים ולהשוות עצמנו לאחרים . נפסיק ללבוש בגדים שלא תואמים לנו ולא נוחים לנו , ושנרגיש בבית בכל מקום שבו נהיה.
נפסיק להתאפר ולהתגנדר, וננהג בפשטות, בקרבת אנשים הקרובים לנו וחשובים לנו באמת , נדע להעריך יופי פנימי , יותר מאשר טיפוח היופי החיצוני .
נעבוד יותר מהבית, וזה יחסוך הרבה אנרגיה על טיולים בכל העולם , ופגישות, וסידורים בחוץ.
נבין שאפשר להשיג הרבה יותר בהרבה פחות .
או במילים אחרות שפחות שווה יותר .
החוסר כלכלי ידייק אותנו ויאפשר הוצאת אנרגיה רק למה שהכי חשוב, והכי קיומי עבורנו. הוא ימנע בזבוז על מותרות מיותרות, על קניות בחוץ בזמן שאנחנו יכולים להכין את השפע שאנחנו צריכים בעצמנו.
נלמד לקבל ולתת פידבק מעצמנו לעצמנו, ולא נצתרך אחרים שישפטו אותנו , או יעריכו או לא יעריכו את עבודתנו. אם נהיה מספיק טובים בעיני עצמנו, זה יהפוך להיות יותר חשוב ממה אחרים חושבים עלי, וזה מתייחס גם למורה, גם לבוס, ואפילו לבן הזוג.
אף אחד לא יכול לדעת יותר טוב ממך מה מדוייק לך, יהיה בעל סמכות ככל שיהיה, איש מקצוע עם תארים מרובים- עם כל הכבוד. וגם אף קרוב משפחה , לא יכול לדעת מה טוב לי באמת.

ביבי לא אשם במצב הזה. התפטרות של ראש הממשלה כפי שדורשת המחאה לא תעזור. הוא רק בובה על חוט בממשלת הצללים, הוא עושה את העבודה שלו מצויין.
תפקידו להרוס את הדמוקרטיה, אבל לא כדי שתתהווה כאן דיקטטורה. חייב להיות אי סדר- לפני שיווצר סדר חדש. זה נקרא דואוקרטיה

כאשר ציבור האנשים, האנושות , יקחו אחריות על השליטה , לא נצתרך לשלוט באף אחד – המהפכה איננה שהעם ישלוט במקום השלטון, אלא אף אחד לא אמור לשלוט כאן- אמור להיווצר סדר חדש שמבוסס על- שיתוף פעולה , לא על שליטה ! על שיתוף פעולה !

מטרת הבריאה איננה לחסל את הגופים הפיזיים שלנו, אלה לשדרג אותם, שנהיה מוכנים לעידן החדש, שבו יהיו גופי אויר שיחליפו את גופי המים שהננו.
הווירוס כבר כאן, וזה לא משנה אם זה וירוס הקורונה, או מגפת הפחד או הונאה, או השלטון המושחט, או איך שלא נקרא לזאת.
אנחנו נדרשים להתמודד עם נוכחותו על ידיי הבנת הסיבה הגבוהה לנוכחותו כאן, לא על ידיי הימנעות , אלה על ידי
התמודדות.

התמודדות נכונה מפסיקה לפחד מהשינויים, ומשלימה עם העובדה : לא נוכל לשנות את מגמת השינויים, אבל את התודעה שלנו כן נוכל, זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לשנות.
אין באפשרותנו לשנות אף אחד ושום דבר אחר מלבד תודעתנו שלנו עצמנו.

כדי להתמודד איתו ביעילות, עלינו להבין שהוירוס הזה תוקף את כל בני האדם בלי הבדל גזע, מין, גיל וצבע.

אויר שעובר בין אחד לשני, דרך דרכי נשימה, דרך האויר, משמע שזוהי מלחמה של תודעה.
המטרה איננה לחסל את המעבדה הזו פיזית, המטרה היא לגרום לנו להבין, ומי שלא רוצה להבין אז המציאות כופה עליו.
בשוודיה למשל אין סגר כפוי , אנשים מרצונם החופשי הולכים לבית החולים, כי יש להם אמון במערכת – פה דבר זה לא קיים.

השגרה היא שגרעה. לא ניתן אף פעם לחזור לעבר, פני ההתפתחות הן תמיד קדימה, עלינו להתרגל לנוכחותו פה, ולנוכחותנו פה , מעצם קיומנו כשסדר חדש מתהווה כאן .
האנושות צריכה להבין איך לשחק לפי כללי המשחק החדשים, וכל עוד רוצים לחזור לשגרה שהיתה פעם, שום דבר לא ישתנה כאן.

רופאה מתארת את האמת על מצב הנפגעים מהקורונה 

"רשת העכביש של ההפחדה שיצרתם באמצעות שקרים, סילוף נתונים, הסתרת מידע ומדע מזוייף, מתמוטטת. האמת תצא לאור, על אפכם ועל חמתכם. אנחנו רק התחלנו. "

קורונה – וירוס משנה תודעה/נעמי מיכאל

"וירוס הקורונה מאלץ אותנו לשנות את הדרך שבה אנחנו מתנהלים וחושבים. ההנאה ממפגשים חברתיים, טיולים ורכישת חפצים מתחלפת בהנאה ממחשבה, למידה והתכנסות."

הרבה יותר קל לשים מסכה של שקר ולהתעלם מהאמת ולשכנע את עצמנו אבל האמת.. שהאמת היא אוויר לנשימה ולנשמה! וזוהי כל תכליתינו כאן!

מחקר חדש: האם הקורונה פוגעת בפוריות של גברים?

תקשור עם האלוהות דרך לילה ברזסקי 22.3.2020

שאלה: מה המשמעות של מי שנדבק בנגיף והבריא, או שנדבק בנגיף או נפטר, שוב מבחינת הנשמה או הרשימה? והאם כולם יכולים להדבק בנגיף כי הרי הוא לא מבדיל בין דם לדם ועדין האם ישנן נשמות שעבורם אין משמעות להדבקות והגוף שלהם חסין לנגיף?

תשובה: ואכן לכם לדעת כי אותה תוצאה של אותו נגיף אשר לכם, הינו תוצאה של אותה התפתחות אשר יצרתם אתם כאנוש דרך אגו, גאווה, שילטון והון, ודיכוי של אותם אלו אשר מכם מהווים רצון להכיל.

ומתוך הכך כאשר ולכם ידוע, כאשר ובאה אותה השפעה של אותהו הכרה אשר לכם היום מצורך הינו יום דין עולמי אשר יהווה, אכן שיווי תדר של כול אותה אנושות מצורך.

ועל כן לצורך יום הדין, אכן קיימת לאותם נשמות אשר לכם היום באותה מציאות, קיים בהם חוזה אשר להם לממש אותה התנדבות לאותה הדבקה ואותה התנדבות לשרת את אותה הדבקה, ואותם אלו אשר נדבקים ומהווים, אכן חיבור לצורך אותו תהליך חוויתי, אכן מעוררים בכול אותה אנושות להכיר ולדעת מה הוא ערך החיים ומה הוא ערך ה- יש אשר לכול אחד ואחד.

ומתוך אותה הכרה, אכן אם ואשר הבריאו מהתהליך, הינו אכן מהווה התמרה. ואם ואשר אותה נשמה התנדבה להוות השפעה אשר בה, אכן נדרש טיפול נמרץ לצורך אותה חוויה, אכן הכירו לדעת כי וכאשר נשמה חברה לצורך זה, והינה יוצאת מצורך אותה הכרה בגוף הפיזי, והינה נקראת בפיכם נפטרה מאותו נגיף, הינה נפטרה כי ומאחר הגיע זמנה. ומצורך הכך חברה לתהליך ונתנה השפעה של אותה האׇצׇה לאותה אנושות להתעוררות מתוך הבוּרוּת אשר לה.

ומתוך הכך אותה אחווה של איכות החיים תשרת הולמות ותהווה את אותו חיבור מצורך אותו תהליך אשר יהוֶוה, אכן הוׇויה אשר בה, אכן החלמה מתוך הנכון וההולמות, מתוך אהבה ולא מתוך דאגה ופחד.

וירוס השאננות והאדישות

הווירוס הכי קטלני שמאיים על האנושות
הוא וירוס השאננות והאדישות.

אין וירוס יותר חזק ממנו עליכם,
שכן הווירוס הזה שולט בכם בכל תודעת החיים.

והחיסון היחיד שיכול לחסל ווירוס זה,
הוא התעוררות תודעת העל שלכם לאמת.

רק התעוררות קולקטיבית של האנושות,
הכל צריך ליפול כדי לעלות חזרה.

ישרדו אלו המחוברים לשמיים ולאדמה.
אלו שיבינו ויקבלו את כוחה של תודעה.

נצחו את הווירוס הקטלני ביותר.
עם חיסון תודעתי של יציאה ממשחק השקר.

קשה לכם לצאת מאופוריית השקר המלטף.
זה בדיוק הווירוס שמסתיר את האמת.

ולאלה ההתעוררות תהיה כואבת עד בלתי נסבלת.
תגלו כמה אתם האנושות נשלטת.

כל מה שיש לכם בחומר יאבד חשיבות.
לא תבינו למה צרכתם דברים ללא מהות.
תבינו שאתם בהתמכרות והשתעבדות לכלום ואפס.

ועד יום ההתעוררות הקולקטיבית של האנושות,
הערים מחכים.

בשביל מה יש לנו מערכת חיסונית ?

גם אני כמו גורג קרלין הרמתי ואכלתי אוכל שנפל על הרצפה וכך גם גידלתי את 4 ילדי הביולוגיים ושתי בנות האומנה אבל אחרי ¹² שנים בחינך ביתי חופשי, נפרדה דרכנו , ילדי עזבו את הבית לדרכם העצמאית , אני חיפשתי מקומי בעולם , סבתא היפוכונדרית נכנסה לתמונה והכל השתבש. לא יכולתי אז לעשות כלום בעניין חוץ מ שינוי תודעתי . אז זה מה שעשיתי . זה מה שלמדתי בעצמי וזה מה שלימדתי רבים משך שנים : "את המציאות בחוץ לא תוכל לשנות אבל את התודעה שלך כן"

התמודדות המוח במצב אי וודאות

אם כל חיינו ניסינו לייצר ודאות מול הכאוס, נראה שההתפתחויות האחרונות מלמדות שאנחנו צריכים לוותר על המלחמה. התפרצות מגפת הקורונה קוברת תחתיה את כל הניסיונות ליצור עולם מבוסס ודאות. הקונספציה קרסה תחת ההפתעה שהטבע הכין לנו.
המוח האנושי מחווט כך שהוא מנסה לייצר שרשראות של סיבה ותוצאה. הנטייה הזו, המובנית מוחית, לנבא ולהסיק מסקנות, הביאה אותנו לתלות ולהתמכרות לוודאות. "המצב החדש, שנכפה על העולם כולו בעקבות נגיף הקורונה, מאלץ אותנו לנטוש את התוואים הפסיכולוגיים הישנים, שאינם אדפטיביים יותר. זו למעשה קפיצת מדרגה אבולוציונית-פסיכולוגית כלל עולמית", קובע בראיון ל"ליידי גלובס" ד"ר תומר בקלש מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מהמומחים המובילים בעולם לפסיכולוגיה של צרכנים, החוקר את השפעת התקשורת על מבנה המוח והפונקציונליות שלו. "שרשראות הסיבה והתוצאה, שעמלנו לקשור במוחנו כל חיינו, נפרמות לנגד עינינו.

"זהו שלב חדש באבולוציה של האדם, וגם שלב חדש באבולוציה של חברות ומדינות. במונחי אבולוציה פסיכו-ביולוגית זו רבולוציה! ההבנה הבסיסית היא ש'מה שנעשה' (הסיבה) לא בהכרח ישפיע על 'מה שיקרה' (התוצאה). האפקט של זה יוצר מהפכה תודעתית פסיכו-חברתית. ענווה, צניעות ואי ודאות הן ההפך הגמור מחוויית העולם המודרני, שעיצבה את מבנה הנפש האנושית זה יותר מ-100 שנים".

לדבריו, לעיצוב מחדש של מבנה הנפש האנושית יהיה בהכרח השפעה על תפקודי המוח האנושי והמבנה שלו.

המוח שלנו הוא כמו שחקן טניס
איך המוח שלנו פועל במצבי אי ודאות? "המוח הוא מערכת של התניות של ודאות. מאז שאנחנו נולדים המוח מתרגם לדפוסים כל דבר שקורה סביבנו. יש לנו צורך לחבר אירועים בקשר של סיבה ותוצאה. המוח מנסה ליצור לנו חוקיות, כי היא מרגיעה אותנו. 'אני יודע מה קורה פה, יש לי שליטה'. הדפוס הוא אשליה שמאפשרת לנו להרגיש יותר נוח עם הסיטואציה הכאוטית שקיימת סביבנו כל הזמן".

עוד לפני הקורונה, אי ודאות היא גורם מרכזי בחיינו, מאיימת עלינו כמו עננה. "אם פעם אדם היה עובר בחייו מהפכה או שתיים, במקרה הטוב, היום אנחנו עוברים מהפכה בכל חמש שנים. הטכנולוגיה רצה מהר, וקשה לנו להיות אדפטיביים ולהדביק את הפער

, 6 דברים שכדאי לדעת על הקריסה ההיסטורית של הנפט
הגרף היומי: הנתונים שמוכיחים שהקורונה היא ממש לא שפעת
פרשנות: נתניהו הפך אמש לשר האוצר בפועל של מדינת ישראל
איך בינה מלאכותית יכולה להוביל את האסטרטגיה העסקית? (תוכן מקודם)
האם יש לנו יכולת לחזות את העתיד?
"כנראה שלא. אבל מה אנחנו עושים עם הרעיון של סביבה כאוטית לחלוטין? מנסים לסדר אותה. במשתנים שאני שולט עליהם אני מנסה ליצור לעצמי הרגשה שאני שולט במציאות. אבל אינהרנטית, ברור לנו שלא".

איך זה בא לידי ביטוי במוח האנושי?
"המוח שלנו שונא אי ודאות. בנאוקורטקס יש מנגנון מובנה של אמונות חיוביות לגבי דאגה. כלומר, יש לנו אמונה בסיסית, כמעט נאיבית, שאם נדאג זה ישפר את הביצועים שלנו".

ומה לגבי המערכת הרגשית הלימבית?
"למערכת הלימבית יש סוג של התניה. בכל פעם שאנחנו נתקלים בבעיה אנחנו נכנסים לסוג של מגננה רגשית, התכנסות ומצוקה. המערכת הלימבית שלנו מייצרת הרגשה שמשהו רע קורה פה".

מבחינה רגשית אי ודאות מיתרגמת במוח לאות אזהרה שמשהו רע יקרה?
"יש מחקר מלונדון שהתפרסם ב-2016 ובדק מה ההשפעה של חוסר ודאות על היכולת להיות נינוחים. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות. לחברי הקבוצה הראשונה נאמר שבאופן ודאי הם הולכים לקבל מכת חשמל. לקבוצה השנייה נאמר שיש סיכוי שיקבלו מכת חשמל. והנה, מצאו פרדוקס: הנבדקים שידעו בוודאות שיקבלו מכת חשמל היו רגועים הרבה יותר מאלה שאמרו להם שיש סיכוי שיקבלו. זה קצת מזכיר את מה שקורה לנו. למה אף אחד לא מפחד למות? כי זה ודאי, כולנו נמות".

ודאי שמפחדים למות, זו החרדה שלנו.
"כן, אבל אנחנו לא מסתובבים כל היום בפחד למות. עם זאת, אם נגיד לאנשים 'יש לכם סיכוי של 50% למות', כולם ייכנסו לחרדה משתקת. אם יש איזה סיכוי שזה לא יקרה, נוצרת תחושה של חוסר ודאות, שמייצרת תגובה של שיתוק במערכת הלימבית".

ומה קורה במוח הזוחלי בחוסר ודאות?
"הוא מייצר תגובה של 'הילחם או ברח', והעיקרית מבין השתיים היא 'ברח', זה מה שנקרא הימנעות. וזה נורא, כי כשאנחנו נמנעים ממצבי חוסר ודאות, אנחנו לא מתרגלים את המוח למצבים כאלה".

מה בעצם קורה במוח במצב אי ודאות?
"במצב של חוסר ודאות המוח שלנו הוא קצת כמו שחקן טניס שעומד בפני חבטת הגשה. הכדור יכול להגיע לכל מקום במגרש, המוח נכנס למצב שהוא כאילו מרחף. הוא לא מייצר ניבויים או תסריטים, הוא פשוט במצב של ציפה.

"זה המצב האפקטיבי ביותר למוח כשהוא באי ודאות. הדרך היחידה להגיב לחבטת הגשה חזקה היא שלא יהיו לך ניבויים. הגוף עצמו מוכן לכל מצב, וגם המוח".

אבל אמרת שהמוח מחווט לייצר ניבויים.
"נכון, המוח כל הזמן מנסה לחשוב מה התוצאות של כל דבר. יש מחקר על המוזיקה, שמראה שכשהמוח שלנו שומע שיר, למשל, הוא מנסה לייצר ניבוי של התו הבא. מתי המוח חווה הנאה מקסימלית? כשאנחנו מצליחים לנבא מה התו הבא בשיר תזזיתי, כמעט כאוטי. אנחנו יכולים ליהנות מחוסר הוודאות במצבי שגרה, ואנחנו יכולים לסבול מחוסר הוודאות כשאנחנו לא מצליחים לנבא. המשחק הזה שבין יכולת הניבוי שלנו לבין הנטייה להיות מופתעים, הוא בעצם מה שמייצר את החוויה האנושית האופטימלית.
"לכן חשוב להבין: במצב שבו אנחנו לא יכולים לנבא יש קסם מאוד גדול. אבל התפקיד שלנו זה להיות כמו שחקן הטניס, להיכנס למוד ציפה".

אבל אי אפשר להיות במצב הזה כל הזמן.
"זה המצב האופטימלי שאליו אנחנו שואפים להגיע. כשזה משחק טניס במגרש, אנחנו מוכנים לקבל את המצב הזה. כשזה המצב הפיננסי שלנו וחיי המשפחה שלנו – אנחנו לא מסוגלים לשאת את זה. אבל אם נתייחס לחיים קצת יותר כאל משחק, טניס למשל, אנחנו נתחיל ללמד את המוח שלנו להתנהג בצורה פלואידית יותר, אדפטיבית" .

השתכנעתי, אבל איך עושים את זה?
"ישנה מערכת במוח שנקראת MCNE. היא כנראה המערכת הכי אדפטיבית והכי מלחיצה שיש למוח. היא מתחילה בגרעין קטן בגזע המוח, והוא מפרש את המציאות ואמור להגיב רק למצבי חוסר ודאות. מרגע שהוא מזהה מצב כזה, הוא מתחיל לשלוח אותות של נוראפינפרין – נוירוטרנסמיטור שדומה לאדרנלין.

"הוא מתחיל לטייל במוח. קודם הוא נכנס למערכת הלימבית, ומתחיל להתריע להישאר בכוננות, כי משהו לא צפוי קורה פה. במקביל הוא מתחיל להפריש חומרים להיפוקמפוס, שאמון על תהליך הלמידה, ואומר ל'מוח הלומד' שקורה משהו חדש. ואז הוא מפריש הורמונים למערכת הפרה-פרונטלית, שאמונה על הצבת יעדים ומטרות, ואומרת לו 'עכשיו אנחנו מתחילים לעבוד. משהו חדש קורה פה'. הוא מייצר יעדים חדשים לגמרי.
"הדבר הזה מתחיל לפעול על כל המערכת הקורטיקלית, שנמצאת במצב אופטימלי של למידה דווקא בחוסר ודאות. כשאנחנו לא יודעים – המוח שלנו הכי רוצה ללמוד ולדעת".

תאונות קורות גם בבית: איך מתמודדים איתן באופן מיטבי?
אז מה רע באי ודאות?
"הבעיה היא שהמסלול עובר במערכת הלימבית. ההורמון שהופרש, נוראפינפרין, גורם לנו להרגיש דאגה ועצבנות. ההתניה שלנו אומרת שכאשר אנחנו מרגישים ככה, משהו רע הולך לקרות.

"במקום להבין שהמוח שלנו מאותת שיש משהו חדש ללמוד, ולפרש את זה כסימן טוב, אנחנו מפרשים את זה כסימן רע. בפסיכולוגיה יש תופעה שנקראת 'חרדת סימן'. נניח שאדם שפוחד מהתקף לב עולה במדרגות, והלב שלו פועם בחוזקה, הוא מפרש את הסימן הזה כאילו הוא הולך לחוות התקף לב. אנחנו מפרשים סימנים פיזיולוגיים כאילו הם מאותתים על סכנה, אף שבפועל הם גורמים לנו התרגשות".

"למוח יש נטייה לחזור על המוכר, אבל צריך להרגיל אותו למצב של חוסר סדר"
"למוח יש נטייה לחזור על המוכר, אבל צריך להרגיל אותו למצב של חוסר סדר"

עד כמה הראש שלנו סגור
איך אנחנו מודדים אי ודאות?
"הפסיכולוג החברתי אריה קרוגלנסקי חקר חוסר ודאות במונחים קוגניטיביים. הוא יצר את מדד NFCS, שמאבחן עד כמה אנחנו מקובעים עם 'ראש סגור', ועד כמה אנחנו צריכים סדר מבני בחיינו. ככל שאתה יותר סגור, ככה אתה פחות אדפטיבי. ככל שאתה יותר מנבא וזקוק למערכת מסודרת, ככה המוח שלך מסוגל פחות להיות במצב של ציפה.
"קרוגלנסקי יצר מדד של הצורך בוודאות אצל כל אחד מאיתנו. הוא מבוסס על חמישה מבנים פסיכולוגיים שאינם תלויים זה בזה: הראשון הוא הצורך בסדר, קצת OCD. כשהוא מאוזן הוא אדפטיבי, ומנגד אתה חייב לעבוד על זה כדי לשחרר כל הזמן, כי אין באמת סדר".

איך אפשר לעבוד על זה?
"יש למוח שלנו נטייה ליצור סדר. נניח, סטודנט מגיע ביום הראשון ללימודים ומתיישב בצורה רנדומלית בכיתה. בפעם הבאה שיבוא הוא ישב באותו המקום, וכך עד סוף הסמסטר. למוח יש נטייה לשחזר דברים מוכרים, הוא צריך את המוכר. הטכניקה הטובה ביותר לשנות את זה היא לשנות הרגלים: אתה הולך בדרך אחת, תחזור בדרך אחרת, תשנה את הסביבה שלך כל הזמן, תייצר מצב שבו המוח מתרגל למצב של חוסר סדר. כשאתה מזהה שיש לך יותר מדי סדר בחיים, תשבור שגרה. זה קריטי לבריאות הנפשית שלנו.

"התכונה השנייה היא ניבוי – היכולת לנבא. למוח שלנו יש צורך לנבא, אנחנו רואים סימנים ומיד מנבאים מה עשוי לקרות. אנחנו כל הזמן עסוקים באיסוף רמזים שיגרמו לנו להרגיש שאנחנו יודעים, ולכן כשבאה אינפורמציה שלא תואמת את דעתנו, אנחנו מתעלמים ממנה".

אז איך אפשר לשנות את זה?
"אל תשקיעו בניבוי, תשקיעו במוכנות. התפקיד שלנו הוא לא לנבא מה יקרה, לאן יקפוץ הכדור, אלא להיות מוכן לכל כיוון. ובשביל זה צריך להתאמן מספיק פעמים על כל כיוון.
"להבין שאין לנו יכולת לנבא זה מאוד עצוב. אבל צריך לצפות ללא צפוי. כל המומחים נשענים על העבר, כל התוכניות הולכות להתבדות. אל תקנו תוכניות מובנות. זה נורא להגיד את זה, אבל מאוד אדפטיבי בעידן שבו אנחנו חיים".

לוותר על הצורך בניבוי
אז איך בכל זאת אפשר להיות מוכנים בלי לנבא? זה נשמע קצת מסובך.
"יש יחידה בחיל האוויר שנקראת מנ"ט, מרכז לניסוי טיסה. תפקידה להטיס מטוסי קרב ומסוקים במצבי קיצון של חוסר ודאות, נניח בגובה 12 ק"מ לכבות למטוס קרב את המנוע ולראות מה קורה. חשבתי שהטייסים האלה יהיו כמו טום קרוז ב'טופ גאן', אבל הם החנונים הכי גדולים. מה הופך אותם לטייסים כל כך טובים במצבי חוסר ודאות? זה שהם שולטים בכל הפרטים הכי קטנים.

"הם אנשים שלומדים את פרטי הפרטים של כל דבר, מתייחסים בשיא הרצינות לכל פריט של אינפורמציה. והם ויתרו על דבר אחד – ניבוי ('אני יודע שאני מיומן מספיק כדי להתמודד עם כל תרחיש אפשרי'). הם אמרו לי: 'אנחנו לא מפחדים כי אנחנו יודעים, ואנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים'".

ומהי התכונה השלישית ביכולת להכיל אי ודאות?
"קבלת החלטות. כהנמן מדבר על מערכת 1 ומערכת 2 במוח. מערכת 1 אינטואיטיבית, מהירה, לא רצונית. היא תיתן לך את הפתרון הכי טוב במצבים שבהם יש המון משתנים שאינם מוגדרים קונקרטית ותוצאותיהם מאוד עמומות, כמו ההחלטה עם מי להתחתן. במקרה זה תקבל החלטה לפי האינטואיציה באופן מוזר.

"מערכת 2 טובה לקבלת החלטות כשיש מעט משתנים יחסית, והתוצאות שלהם ידועות מראש – כמו איזה רכב לקנות. אנחנו נוטים להחשיב את עצמנו כרציונליים, ובעקבות כך נוטים לזלזל במערכת 1. אבל אלוהים ברא אותה קודם ברמה האבולוציונית, והיא מאפשרת לנו לשרוד".

מה צריך לעשות כדי לחזק את המערכת האינטואיטיבית?
"לסמוך עליה יותר, ולאמן אותה. הדרך הטובה ביותר היא להגיע לסיטואציות שבהן אנחנו נמצאים בחוסר ודאות, להתאמן בהן, לשחק משחקים כאלה".

איך זה עובד מבחינה מדעית?
"המערכת המוחית שלנו מחווטת כך שאם אתה בחרדה, לא יעזור לך להעלות טיעונים רציונליים, כי הרציו לא ישכנע את הרגש. חייבים להתחיל להאמין במערכת 1, אף שזה שובר את התפישה שאנחנו אנשים רציונליים".

היכולת לשאת עמימות
"המבנה הבא הוא היכולת לשאת עמימות. אנחנו שונאים מצבים עמומים, כי אנחנו מוגבלים בהם. אבל יש משהו מאוד נכון ביכולת נשיאת הפכים, למשל. פתאום הבנתי עד כמה ספרות הילדים מחנכת אותנו לשאת עמימות (אריה עם כנפיים, מגדל עם גלגלים), לקבל אותה. אנחנו מאבדים את זה ככל שאנחנו גדלים. כמבוגרים זה נראה לנו ילדותי, כי התחלנו לחשוב בצורה סגורה".

ומהו המבנה האחרון?
"המבנה האחרון הוא סגירות מחשבתית: עד כמה אני מוכן לשמוע דעות אחרות, לא לשפוט, ולהבין שהדעות שלי יכולות להשתנות. עד כמה אני יכול להתמודד עם שאלות שאין להן דרך פתרון אחת, אלא כמה דרכים. זו היכולת להבין שהפרספקטיבה שלך היא לא ההשקפה הנכונה היחידה. הדרך הטובה לעבוד על סגירות מחשבתית היא להיחשף לדעות שונות, להיפגש עם אנשים ממגוון תרבויות, לחוות חוויות רב תרבותיות. ככל שתחווה ותיחשף, כך תפחת הסגירות המחשבתית.

"מחקרים מראים שקריאה מרובה, בעיקר של סיפורים, מקנה יותר גמישות מחשבתית, כי אנחנו מסוגלים להיכנס לראש של הדמויות. נוירוני המראה נכנסים לעבודה כשאנחנו קוראים על אחרים בזמן אחר. אנחנו מסוגלים להפוך את האחר והלא מוכר לפחות מאיים.
"האסטרטגיה של המגלים והיזמים היא להסתמך פחות על תכנון מפורט ולהתמקד בהתנסות מרבית וזיהוי הזדמנויות כשהן מופיעות. אנחנו צריכים להיות כל הזמן כמו שחקן הטניס, לא לפחד, לקבל את אי הוודאות".

החוקיות שאנחנו מייחסים לדברים היא אשליה, שמאפשרת לנו להרגיש יותר נוח עם הכאוס שסביבנו"
החוקיות שאנחנו מייחסים לדברים היא אשליה, שמאפשרת לנו להרגיש יותר נוח עם הכאוס שסביבנו"
איך להתמודד עם אי ודאות?
להטיל ספק במומחים. להביא בחשבון את יכולת הניבוי המוגבלת שלהם (גם בתחום המומחיות שלהם). יש לאמץ התעדכנות קצרה ועניינית בחדשות ולא להיות 'מחובר' אליהן ולחוות את המתח והחרדה הנלוות לכך. החרדה הזאת פוגעת בבריאות שלנו ומחלישה את המערכת החיסונית, ועלולה אפילו להתפרש על ידינו כ'חרדת סימן׳.

להגדיר זמנים. קביעת שעה ספציפית לדאגה. אנשים שמודאגים מנושא מסוים נוטים לחשוב עליו מרבית הזמן, מתוך אמונה שהדאגה תעזור לפתרון הבעיה (זוהי שטות גמורה, כמובן). נטייה זו יכולה להגיע עד כדי רומינציה – מחשבות מעגליות שחוזרות על עצמן. כדאי לקבוע שעה אחת ביום שבה נתרכז במחשבות הטורדניות וננסה להמיר אותן לכדי צעדים אופרטיביים.

לנהל מחשבות טורדניות. התמודדות קוגניטיבית ישירה עם חרדות, תוך ניסיון לגרשן, באופן פרדוקסלי רק מגבירה אותן. צריך לקבל את המצב ולהיות 'גמישים' מולו (כמו שחקן טניס).

המשק הושבת

המשק מושבת. מצב חירום מהיום עד להודעה חדשה. כל מערכות הממסד תקרוסנה זו אחר זו. הכל כתוב וצפוי מראש הרי הובהר שהקורונה יכולה לגרום לקריסת מערכות. ועדיין…

למידה מרחוק וחינוך

רציתם /לא רציתם חינוך ביתי , קבלתם … תודה קורונה בשמי ובשם הילדעים הנהנים כעת מלמידה מרחוק.

ערב פסח 2020

"וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ;וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת-נַאֲקָתָם;"

 

בוא תבוא עוד מכה שתעזור לעם ישר‐ אל להתיישר כי יותר מדי אנשים חושבים שחזרה אחורה לשגרה אפשרית או רצויה. אין לה מימון אנרגטי תומך מהבריאה. יותר מדי אנשים עדיין מבזבזים יותר מדי כסף על חומר בלי להבין שהמימון הא נרגטי שלהם מוגבל בתואם לתסריט

האמת נחשפת: פרוייקטור עיקור נשות הקהילה האתיופית הוא אותו גמזו שעכשיו אחראי כפרוייקטור על הקורונה

תגובה אחת בנושא “קורונה וירוס”

  1. שלום לך נעמה
    אני כל כך שמחה לקרוא אותך
    מחוברת למיידעים הללו
    מה שלומך? בפעם האחרונה שדיברנו היית בבית חולים?
    הפוסט הזה שנוגע באי ודאות עוזר לי כרגע במקצת
    חווה זאת בחיי (למרות תהליכי למידה ותודעה בה אני נמצאת) ויחד עם זאת מרגיש לי בלבול כאוס פנימי
    בברכה
    חגית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *