יציאה אזור הנוחות

כמה נח להיות באזור הנוחות המוכר והידוע. מה לא נעשה כדי להישאר שם וחלילה לא התמודד עם אי וודאות  . כל כך נח,  שברירת המחדל של רובנו תהיה להישאר שם גם כשממש ממש לא נח לנו

 

להצליח = לצלוח את השלב הבא מהעבר למחר = יציאה מאזור הנוחות

 

כשאנחנו פסיביים באזור הנוחות , החושך תופס את הליבות : עוצר, משבש, מקפיא. כדי להיות באור חייבים להיות בתנועה מתמדת של שינוי והתפתחות 

משך 14 מיליארד שנים מאז המפץ הגדול  , אנוש התמכרו לחומר והתרגלו לפסיביות באזור הנוחות. החושך החל לשבש את תשדורות הליבות ל המקור  ומועצת העל בבריאה החליטה לשנות את תכלית ההתנסות במעבדת הניסויים האנושית בכדה"א מאדמה ומים לאש ואוויר שאותם החושך לא מכיר

תודעת העל מסבירה על עזיבת המערכת החשוכה 

כשאנחנו בתוך הרחם אנחנו מרגישים מאוד טוב . עובר לא רוצה כ"כ לצאת החוצה, וכשהוא יוצא החוצה הוא צועק, כך גם אנחנו שעוזבים את המערכת החשוכה ונכנסים למוארת, זה מאלץ אותנו לצעוק, ולפעול, וליצור, ולנסות ולהיכשל ושוב לנסות – יש ליבות שהאתגריות וההישגיות הזו לא נעוצה בהם כל כך.  הליבות האלה שמעדיפות להישאר בשדות החושך במגמת רחם, למעשה המצב שלהן ילך ויהיה קשה יותר, כי המקור  רואה שישנה מערכת שלמה שמתעוררת ומשדרת אליו וחוזר לחיים, לעומת זאת ליבות שלא מתפתחות ונשארות במגמת אפס ולא תורמות הן גם פחות מענינות אותו, גם מערכת האנרגיה שמוזרמת אליהן תלך ותרד, ואז הן יאלצו לצאת מהחושך לא מתוך רצון אלא מתוך כפיית המקור . כאשר יהיה מצב שיותר ויותר ליבות יצטרפו למערכת, והיא תפעל בהרמוניה היא תגיע למסה הקריטית שתצור כוח התנגדות פנימי הרבה יותר חזק למערכת המקפיאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *