כעס

כעס הוא ביטוי של חוסר הבנה שלנו את עצמנו. הוא נובע  מרצון לשנות מצב מסויים בלי להבין את הסיבה איך ולמה הוא נוצר. הרבה יותר קל לנו להתמודד עם חוסר ההבנה הזה ע"י האשמה של אחרים מאשר לקחת אחריות מלאה להבין את עצמנו ואת הבחירות שלנו . יותר קל להפנות את התסכול החוצה מאשר להתמודד עם האתגר  בחיבור פנימה.

 

כשאנחנו קוראים/שומעים מידע שלא בא לנו בטוב ומעורר רגשות קשים, הרבה יותר קל לנו לכעוס על מי שמביא את המידע מאשר להתמודד עם המקום הפנימי שהמידע הזה נוגע בו-בנו. אנחנו צועקים חזק כדי שישמעו אותנו כשאנחנו עצמנו לא שומעים את קול הילד הפנימי. אנחנו רוצים שכולם יראו כמה חמתנו בוערת בנו ויורים את האש לכם עבר כי אנחנו  לא מסוגלים לראות את החלקים האלו בעצמנו ולא רוצים להישרף מבפנים   

ככל שמבינים יותר – כועסים פחות

Angry people are more likely to overestimate their intelligence

מחקר חדש : כעס משבש את שיקול הדעת . לא חכם להגיב בעידנה דריתחה . . קחו נשימה

כשכועסים, המודעות הרגשית שלנו יוצאת מאיזון , משבשת את שיקול דעת התבוני ואת יכולתנו לעבד מידע וגורמת לנו לחשוב שאנחנו צודקים, גם אם אנחנו לא. האגו נלחם להיות צודק אבל לרוב זה לא הדבר החכם או הנבון לעשות. מוטב בשעת כעס לקחת נשימה , להרגיע את קצב הלב ולהבין למה דברים קורים כמו שקורים, להבין מה אנחנו נדרשים לשנות בתודעה שלנו כדי שגם המציאות הגשמית תשווה תדר ותשתנה בהתאם. כשאני צודק יש רק פתרון אחד.  כשאני חכם כל האפשרויות פתוחת ופותחות אותי להבנה חדשה ..

 

שיחרור כעס  – הקלה רגשית זמנית עם מחיר יקר

כעס מקל על ההרגשה הרגעית אבל לא מונע מכעס להיווצר כל פעם מחדש כשנתקלים בסיטואציה שמפגישה אותנו עם חוסר נוחות ומוציאה אותנו מדעתנו ומשלוותנו. את זה רק הבנה יכולה לעשות.

הדרך לעשות זאת היא התעלות ממים לשמים – מים גבוהים 

הקוטב ההפוך של הכעס- שלווה 

שלווה נובעת מלקיחת אחריות מלאה על הבנה שאנחנו לא זקוקים לאחרים כדי  לפתח ולהתפתח במשחק העצמאי האישי שלנו.
כשאנחנו שלווים, אנחנו מבינים שיש לנו שליטה אך ורק בעצמנו . אנחנו לא יכולים לשנות שום דבר ואף אחד אחר מלבד את התודעה שלנו. רק כשנלמד לשלוט בה בעצמנו- נוכל לשנות את חיינו. ההכרה הזו מובילה לשלוות נפש גם כלפי האחר.

כשאנו כועסים אנו רוצים לשנות דברים, לכן קשה לנו לוותר על הכעס ולעבור לשלווה= הבנה. אנו חושבים שאם נפסיק לכעוס ונבין את האחר, הדברים לא ישתנו. לכן אנו נאחזים בכעס. הוא עולה בנו כל פעם כשאנחנו מנסים להשתלט על מישהו ששותף לבמת המשחק שלנו  הכעס הוא תוצר של חוסר הבנה וחוסר קבלה של האחר. הוא תוצר מצב שאנו לא רואים את השחקנים האחרים כשווים לנו. אנחנו שופטים אותם לשלילה ומקטינים את ערכם בעינינו. אנחנו רוצים להראות להם שהערך העצמי שלנו  גבוה יותר מהערך של האדם שמולנו. זה האגו

כעס הוא תגובה של אגו 

תפאורה של כעס מבטאת מצב שבו האגו לקח והביא איתו תוצר של חוויה שבה הוא לא בא על סיפוקו. חשוב לו להוכיח שהוא צודק כדי שדעתנו תתקבל ולכן אנחנו מנמיכים את רצונו /ערכו/דעתו של האחר.

מחיר הכעס >  פגיעה עצמית

כעס מחסיר מאיתנו אנרגיה. כך, במקום לפגוע במי שאנחנו כועסים עליו- שזה מה שאנחנו רוצים, אנחנו עושים ההיפך- דוחפים את האנרגיה שלנו אליו כך שהוא מתחזק ואנחנו נחלשים . הכעס הוא בזבוז אנרגטי שיוצר פגיעה בגוף שלנו ונזק גדול מכל מה שקיווינו שיפגע באחר.

כעס על האחר תמיד נובע מכעס עצמי: כשאנחנו כועסים על אחרים אנו למעשה כועסים על עצמנו ועל חוסר היכולת שלנו לבצע דברים

.

נעמי מיכאל :

ההתמודדות עם כעס מתוך מפגש 5

הסיבה להיווצרות חווית הכעס וחוסר הרלוונטיות שלה בעידן החדש:

חווית הכעס היא חלק מלימוד הקטבים המאפשר התפתחות.
כעס שייך לקוטב השלילי של יסוד המים כמו פחד, שנאה ואכזריות.
הקוטב השלילי של המים היווה חלק מהכרת יסוד זה בעידן המים באדמה.
התודעה האנושית נדרשה לספק לספריות הבריאתיות את המסקנות המלאות ממכלול החוויה של ביטוי הנפש בגוף.

החל מ 2102 הספריות הבריאתיות התרוקנו ממסקנות המים באדמה והנשמות השוהות בגוף ונפש מקבלות "עדכון גרסה" כדי להתמקד בהבאת מסקנות האוויר באדמה.
כתוצאה מכך חווית הכעס אינה נדרשת יותר לתהליך ההתפתחות וכל ניסיון להמשיך לאחוז בה מייצר כפל מסקנות ובזבוז של אנרגיה עבור הנשמה העצמאית והבריאה הכוללת.

הבעת רצון לסנכרון עם אנרגיית האוויר החדשה פותחת את האפשרות לוותר על חוויות הקוטב השלילי של הרגש ולפתח עצמאות ויציבות רגשית במצבי קונפליקט.

כעס הוא תוצר של האגו:

כעס הוא תוצר של האגו הארצי שלנו.
האגו מבסס את ההערכה העצמית שלו ביחס לאחרים.
במהלך קונפליקט האגו שלנו מוריד מערכו של האחר כדי לשמור על ערכו.
כדי לשמור על שלמות האגו אנחנו משקיעים אנרגיה ברצון להצדיק את האידאלים והאידאולוגיות שלנו מול הרצונות והדעות של הזולת.

כעס הוא ניסיון לשלוט באחר:

כאשר אנו מנסים להשליט את רצוננו והוא לא מתממש אנו כועסים.
הרצון לשלוט באחר נובע מתחושה של איבוד שליטה וחשש מביטול הערך העצמי.
אנחנו לומדים מהסביבה שכעס הוא דרך להשיג תוצאות אך למעשה הוא מייצר התנגדות.
גם כשהכעס מוביל לשינוי ההתנהגות של הצד השני, זהו שינוי חיצוני וזמני.
ללא הבנה מעמיקה ורצון עצמאי לשינוי , הקונפליקט יחזור והכעס יעלה שוב.

כעס על יקירינו נובע ממצבים של חשש ודאגה:

הכעס על האהובים שלנו נובע מניסיון להשיג בטחון ורווחה עבורם או עבור עצמנו במסגרת המשותפת.
כשאנחנו לא מבינים כיצד להשיג את הביטחון בדרך של דיאלוג ושיתוף פעולה אנחנו מפעילים עליהם את כוח הכעס.

כעס על האחר מבטא חוסר לקיחת אחריות:

כעס תמיד מחפש שחקנים אחרים מבחוץ שיהיו אשמים במצב.
כל עוד אנו כועסים אנו לא בודקים את האחריות שלנו על יצירת המציאות המשותפת.

כעס על האחר תמיד נובע מכעס עצמי:

בזמן כעס אנחנו מחפשים את האשמה בשחקנים אחרים , אך ברגע שנסיר אותם מהמשוואה שיצרה את המצב, נשאר עם כעס עצמי.
אנו כועסים על עצמנו שלא הצלחנו להשיג את מבוקשנו.
אנו כועסים על חוסר היכולת שלנו לבצע ולממש את הרצונות שלנו.

כעס אינו מאפשר להתפתח בצורה נכונה , קלה וזורמת:

הכעס נדמה כהתפתחות בכך שדברים עולים על פני השטח ונוצרת תנועה, אך למעשה הוא מוציא אותנו מאיזון ומעכב את התהליך ההבנתי.

כעס ממכר:

כעס נועד במקור לחוויה קצרה של בדיקה.
כאשר הכעס נגרר והופך לברירת מחדל, הדבר הזה נובע מ"התמכרות" לתחושת העצמה האשלייתית שהכעס מביא.

כעס הוא בזבזן אנרגטי:

כעס הוא הוצאת אנרגיה פנימית והעברתה לאחר.
הכעס , למרות שהוא נותן אשליה של כוח , בסופו של דבר מרוקן ומחליש.
ככל שכועסים יותר, מבזבזים יותר אנרגיה.

כעס מוביל למחלות:

כעס מייצר חולשה אנרגטית אשר מובילה לפגמים גופניים ולמחלות.
כעס מתבטא בגוף בין היתר דרך דלקות חוזרות.
דלקת היא שילוב של אש ומים שנמצאים בעודף.
כדי לייבש דלקת צריך להוסיף אוויר למשוואה.
האוויר החסר הוא הביטוי להבנה החסרה.
הוספת אוויר למשוואה תאזן בחזרה את השלשה שמייצרת את האדמה.

כעס מייצר את מחלת הסרטן:
האפשרות לחלות בסרטן נלקחת כחלק מהתכנית הנשמתית במטרה לקבל הזדמנות להתמודד עם רגש לא פתור שהצטבר מגלגולים קודמים רבים.
המחלה משובצת בגוף מלידה (ישנם גנים של סרטן) ונדלקת רק במידה והרגש שוב מודחק או לא מנוהל נכון.
סרטן היא מחלה מסכנת חיים המאפשרת התמודדות עם מהות החיים.
המחלה מאפשרת להעלות את הנושאים הרגשיים למודעות ולהתפתח דרך תהליך
ההתמודדות אתם.
כאשר מתרחשת למידה מתרחש תהליך ריפוי.

כיצד נתמודד עם כעס?

כשעולה הכעס, יש לעצור ולבדוק:
מדוע אנו רוצים לשלוט באחר?
מדוע איננו לוקחים אחריות על יצירת המציאות?
מדוע אנו מנותקים מהיכולת הפנימית שלנו?
כאשר נבטל את הרצון להאשים את עצמנו או את הזולת, תתהווה בנו קבלה של המצב כקונפליקט לגיטימי המאפשר למידה ושינוי.
הקבלה מובילה לרגיעה ולחמלה כלפי שני הצדדים הסובלים מהקונפליקט.

הבאת קוטב השלווה כדי לבטל את חווית הכעס:

שלווה היא הקוטב ההפוך לכעס והיא נמצאת בתוכנו באופן מובנה, כמו האהבה והאור.
אנו יכולים להפעיל את השלווה באופן אוטומטי כאשר עולה הכעס.
כאשר נחוש את הכעס מתרגש בנו, נוכל לבחור לייבא את קוטב השלווה .
מתוך השקט הנפשי נוכל לדייק את הביטוי של הרצונות שלנו וליצור דיאלוג יצירתי, אמפטי וקשוב.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *