טלפתיה קוראים מחשבות

לקרוא מחשבות נתפסה עד לא מזמן כיכולת על-אנושית. בימים אלו של התפתחות תודעתית מואצת, אנו מגלים שהיכולת הזו טבועה בנו, אם רק נבחר להשתמש ולתרגל אותה. איך? ע"י הקשבה לקול הפנימי במקום לקולות שבחוץ, ע"י חיבור לחושים הפנימיים  ול  העין השלישית  – זו שרואה בעיני רוחנו את מה שמעבר לנגלה לעין ,ע"י בחירה לקרוא את הטכסט של עצמך ולא לשנן טכסטים של אחרים,ע"י רצון פעיל לברוא את המילים שהיית רוצה לתת להם כוח בחייך מתוך הבנת כוחה של מילה  .

פיתוח יכולת טלפטית עם האחר מחייבת קודם כל תקשור עם הילד הפנימי  שלך-הנשמה, בחיבור ישיר שלה עם המקור . הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשלבי המעבר- היא כבר יודעת לקרוא מחשבות. אם  יש בכוחנו להמציא את הטכנולוגיה הזו, אין סיבה שלא נדע לעשות את העבודה גם בלעדיה.איך? ע"י הרחבת התודעה,לימודי התפתחות תודעתית. דע את עצמך ויכולותייך.

אנחנו קוראים מחשבות או המחשבות קוראות אותנו ?

זה לא שאני קוראת מחשבות… אני זו שכותבת אותן והן קוראות אותי

מדענים בהרווארד הצליחו לשלוח הודעה בטלפתיה – ממומבאי לפריז
באמצעות שימוש בגלים מגנטיים, הצליח אדם לקבל הודעה ללא שימוש בחושיו – מאדם שהיה במרחק של כ-6,500 ק"מ ממנו. נו, אז הנה, יש לאנשי האדמה הוכחה ארצית-מדעית שתאשר שיש אנרגיות שאינן גשמיות שהמידע עובר דרכן- תדרים. משמח שהמדע הולך ומתקרב להבנות הרוח. הדרך עוד ארוכה אבל אנחנו בכוון הנכון .

Transfer People's Thoughts חיבור מחשבתי בין 3 מוחות

חוקרים חיברו 3 מוחות של 3 אנשים לרשת אחת כך שיכלו להעביר בניהם מחשבות וליצור איטראקציה של מעבר מידע

Washington Research Team Developed BrainNet To Transfer People's Thoughts

Scientists just connected three people's brains together so they can mentally share thoughts

Posted by NowThis Future on Thursday, October 4, 2018

אחד מאותם ילדעים  שרואים מעבר לנגלה לעין

Telepathic” Genius Child Tested By Scientist

 

Mentalist Lior Suchard  ליאור שוסארד – מנטליסט שמשפיע תודעתית על מחשבות של מאות אנשים

 

 

 

 

 

Keith Barry: Brain magic

 

המחשבות- קוראות אותי.

המילים כותבות אותי. התפקידים בתסריט שבחרתי לשחק- בוראים את היותי, הוויתי
הטכסטים שנרקמים בהינף מכחול- צובעים את הציור שאני מציירת- מייצרת איתו את תמונת המציאות שאני ממציאה ממוחי הקודח.
אש להבה מתלהבת, משתלהבת, לוהבת , מעלה את המילים לעולם הרוח, שם הן עפות להן באי סדר, עד שמתהווה סדר חדש, ואז- אז אני מוציאה אותן מהכוח לפועל- נותנת להן כוח להתממש, במשפטים שאני מחברת, בהבנות שאני מדייקת.

 Brain-to-Brain Communication in Humans Could Soon Become a Reality

אפריל 2012:  אני נדהמת לגלות בעצמי איכות חדשה: אני לא רק קוראת מחשבות של אנשים אחרים אלא הן קוראות אותי. איך שעוברת לי מחשבה בראש, היא מתורגמת מיידית להבנה  והופ-צץ לי מול הפנים התרגום  המעשי הארצי כבמטה קסם. מניחה שהמילים שלי נשמעות הזויות משהו, אבל נשבעת לכם שזה אמיתי לגמרי וזה קורה לי בכל מקום ובזמן,בתדירות הולכת וגדלה.

אני עומדת מול דוכן הפירות בסופר ושואלת עצמי בלי מילים " מה כדאי? תפוחים אדומים או ירוקים? "  והופה, לא עוברת שניה, ובתי שואלת אותי" אמא, מה כדאי? תפוחים אדומים או ירוקים?"

אני מבחינה בנורה הצהובה של מד הדלק באוטו  ועוברת לי מחשבה בראש " וואי,רק שלא ייגמר לי עכשיו הדלק " אני יודעת שלמילים יש כוח לברוא מציאות , אז אני אפילו לא מעיזה לומר את המילים בקול, אבל הן שומעות גם בלי שאגיד. אני מנסה לגרש את המחשבה ולזמן מייד מחשבה חיובית: "אל תחשבי על זה"  , אבל האנרגיה כבר עברה ותוך שניה, שניה בחיי, האוטו נעצר. אני מוצאת עצמי עם הילדים באוטו באמצע כביש איילון. נגמר הדלק.

אני מסיימת לפנות את הארוחה  בבית משפחת חברים ועוברת לי מחשבה בראש:"בא לי משהו מתוק". שניה , בחיי שניה, חברה ניגשת ונותנת לי דבלה ביד.  אני נדהמת מהקטע ואז היא מגדילה לעשות ומוציאה מהמחבוא בארון גבוה במטבח חבילת שוקולד. איך? איך היא ידעה שכשאני חשבתי על משהו מתוק התכוונתי לשוקולד ולא לדבלה? והכל עניין של שניות.

שלושת הדוגמאות האלו הם רק קומץ מזערי מתדירות ההתרחשויות האלו בחיי . ככל שתודעתי מתרחבת אני נפתחת לתקשור ברמות הזויות.  זה מגניב. זה מרגש אותי לחשוב מה יקרה כשלכולם זה ייפתח.

אני לא אצטרך לחשוב איך לנסח בקשה לאדם עם קודים חברתיים של נימוס שמעולם לא התחברתי אליהם. אני פשוט צריכה לחשוב על משהו, והופה- הוא שם, מול הפנים שלי, כבמטה קסם.

אנשים יבינו אחד את השני בלי המגבלה של חוסר ההבנות הנגרמות משימוש בקודים של תקשורת צבועה שאפיינה את העידן הישן. זה נגמר. (טוב, זה רק מתחיל להיגמר… ייקח עוד זמן… אבל היי: אם לי זה קורה , זה יכול לקרות לכל אחד מכם.

המלצה על ספר ילדים: נונה קוראת מחשבות 

ממחיש יפה את השיעור הזה: "נונה קוראת מחשבות" / אורית גידלי

לנונה יש מכשיר קסמים שמאפשר לה לדעת מה אנשים חושבים באמת.  אגב, גם הדרך בה הספר הזה הגיע אליי היתה בזימון ישיר ומהיר:

קראתי מייל שסיפר על הצגת ילדים שבה מסופר הסיפור, חשבתי שזה מעניין אז הלכתי לספרייה לחפש את הספר להשאלה כדי לקרוא לילדיי. לא היה להם את הספר. חשבתי אולי לקנות אבל מטעמי מגבלת תקציב כספי ירדתי מזה. אחרי שעתיים  אנחנו בביקור בבית חברים והאמא  המארחת מספרת לי על ספר נהדר שהם השאילו מהספרייה היום, חדש לגמרי, הם הראשונים שהשאילו אותו. "את חייבת לקרוא" אומרת לי האמא ההיא. אני יודעת…

סרטון פרסומת לחברת אבטחת מידע בבנקים

"מתקשר" שמציג עצמו כקורא מחשבות ומגלה לאנשים פרטים מדוייקים מקורותם, חושף את סוד מקורות הידע שלו:חדר מחשבים עם צוות האקרים שפרצו למאגר המידע של הבנק. משעשע… היום הטכנולוגיה המתקדמת יכולה להשיג עלינו כל פרט כמעט, חוץ מדבר אחד: היא לא יכולה לשלוט לנו במחשבות. למעשה, היא כן יכולה, אבל רק אם ניתן לה. ברגע שנבחר להוציא משהו מהתודעה שלנו- אף פרסומת,טובה ככל שתהיה ,לא תוכל לשלוט לנו על המחשבות.
זהו כעת סוף עידן מערכות ההסתרה. כולם יכולים לדעת הכל על כולם. אנרגיות האש והאוויר של העידן החדש מביאות איתן שקיפות ברמות שקשה להעלות בדעת כאפשרית. דעת זו משתנה כעת להבנה שעלינו לקחת 100% אחריות על התכנים שאנחנו מכניסים למוחנו.
פירסומות לא תוכלנה לשלוט בתודעה של אנשים שיבחרו לשלוט בתודעה שלהם בעצמם.
ברגע שתחליט , בעזרת חיבור לחושים הפנימיים, מה נכנס ומה לא נכנס לך לתודעה,זה יהדהד למציאות הגשמית. המוח שלך מקבל הוראות מהילד הפנימי ואם הוא יעביר הוראה להתעלם מפרסומות שמנסות לשכנע אותך לקנות מוצר שאינך באמת זקוק לו לקיום הייעוד שלך,המידע הזה יהפוך להיות לא רלוונטי.
בקיצור- במקום לתת לפירסומות לגרום לכם לסטות מהתסריט, תדייקו את מה אתם כן רוצים שייכנס לתודעה שלכם ,ותנו לו מקום ואנרגיה- שיגדל

Amazing mind reader reveals his 'gift'

 

sight = סרטון נחמד שממחיש איך תיראה התקשורת בעתיד: שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת וקריאת מחשבות. תפאורת הרקע-מים

 

ישויות טלפתיות

The Return of Telepathic Civilization 5.12

חוזה ארגולס מייסד עמותת "חוק הזמן " המושתת על לוח השנה של המאיה , זהו לוח שנה פרקטלי מדוייק ומסונכרן עם הבריאה ללא התחלה וללא סוף , הסרט מסביר בעזרת נוסחאות מתמטיות ותקשור שהישויות הזרות הם אנחנו בעצם המחשבות שלנו שמהדהדות ביקום . ברגע שנעלה את המודעות שלנו נהיה גם אנחנו פתחוים לקבל את המידע שנמצא בספקטרום הרחב שכרגע אנו קולטים רק חלק ממנו .

 

19/10/2015

זה שאני קוראת מחשבות של אחרים זה כבר מוכר לי מזמן. המחשבות קוראות אותי האמת כי אני זו שכותבת אותן, אבל מה שחדש לי זה לקבל הד חוזר מדוייק להפליא מאנשים שקוראים אותי. הבוקר יצאתי לדרכי כהרגלי בטרמפים לפגישה עם אחד הילדעים האוואטרים שמלמד אותי קונגפו. הנהג דתי עם ציציות אז לא צנוע לדבר עם אשה וכאלו אבל אחרי כמה דקות שתיקה הוא שואל: "את הולכת לתרגל איזה טאיצי או קונגפו או משהו?" איך? איך הוא ידע? שום דבר במראה שלי לא הסגיר את תוכניותיי ומי שמכיר אותי יודע שאני לא נראיית כמו לוחמת מיומנת המיוחד. (בלשון המעטה ובשיא הצניעות אגדיל ואתוודה שאני רק בתחילת הדרך שמאתגרת אותי – חיבורי אדמה ) . אני לרוב לבושה עם בד כותנה רפוי ונראיית די רוחניקית. אז מה גרם לאיש הזה לדעת לקרוא אותי מדוייק כל כך? כאילו "סתם" איש דתי שלא מתעסק בשום דבר שקשור לרוחניות ותקשור. אז איך??? זה משהו בתדר שהדהדתי…זו אני ששידרתי לו את המחשבות- שתלתי אותן בתודעתו . הוא סיפר ששמע שיש כל מני סוגים של שיטות לחימה ושאל איזה סוג אני עושה.איזה סוג? מממ.. לא באמת ידעתי איזה סוג קונגפו זה אבל עניתי בבטחון: את הסוג של של האוואטר  .
*
הלאה, בהמשך דרכי באותו יום:
*
טרמפ הבא שאסף אותי בדרך לפגישת האימון , היה גבר תימני חקלאי שמגדל פרחים במושב, איש אדמה. תחזיקו חזק, זה מה שהבחור הזה אומר לי: (כאילו משמיע את התקליט הקבוע שלי: כל מה שאני אומרת תמיד לאנשים חוזר אליי כהד , ומהמקום הכי לא צפוי: איש אדמה שמדבר אליי אוויר פסגות) מעשה שהיה כך היה:
איך שאני נכנסת לשבת הוא שואל אותי אם נשארו לו שערות באוזן (מחזיק ביד את המכונת גילוח שלו , מבקש שאבדוק גם את האוזן השניה, כי בדר"כ הוא מפספס כמה שערות בגילוח) איזה הזוי , מה? בדיוק כמוני. איש אמיתי. הוא לא מכיר אותי ומבקש שאבדוק אם יש לו שערות באוזן. חחח.. אני כבר לא לבד כאן… אנחנו דור שלם של אנשים אמיתיים . "כנות" הוא אומר, ונתינה. זה המפתח להכל. לתת כי אתה יודע שזה מה שאתה צריך לעשות- רק טוב.
-"נכון, אתה צודק. נפלא לשמוע ממך את המילים האלו. תודה לך .
– "דברי, ספרי משהו גם את. מה את עושה?"
– אני… אני מלמדת תודעה"
– אני לא מבין כלום בתודעה, אני חקלאי פשוט, אבל אני יודע שהאמת מתגלה כשאתה עושה טוב.
– אם כך , אתה יודע הכל.
– מה את חושבת שזה סתם ככה שנשלחתי אלייך? הכל מלמעלה. הכל כתוב .
– נראה לי שאני צריכה לרדת כאן במחלף הזה..
– לא , לא כאן, במחלף הבא. (מאיפה הוא יודע לאן אני צריכה? )
-לא בטוחה, תראה הנה השלט של הכוון שאני צריכה.
– לא, תאמיני לי, אני יודע , את חייבת ללמוד לתת אמון באנשים (וואלה, איך הבן אדם הזה קלט את עקב אכילס שלי, קרא אותי כמו ספר פתוח)
בפניה הבאה הוא עולה על המחלף וממשיך ישר.
-רגע, שמע, לא נעים לי שתעשה סיבוב עבורי במיוחד, אתה הרי צריך לכוון השני…אני ארד כאן, זה בסדר
-נראה לך שאני אתן לך לרדת כאן? הרי נשלחתי כדי להביא אותך. מה הכתובת?
-שניה, אחפש בוויז איך מגיעים
-לא צריך הוא אומר, בשביל מה יש אנשים טובים? פותח את החלון ושואל את הנהג ברמזור. הבחור עונה לו אבל בטון קצת מהסס . עזבי הוא אומר לי, אני יודע איפה זה. הוא מתעלם מההנחיות של הנהג השני ואומר לי שלא צריך וויז, עזבי, אני כבר מביא אותך בול למקום.
וכך היה.

אח, אוהבת את העידן החדש הזה , איך הכל בתואם לתוכנית הגבוהה.

עולם טוב יותר

עולם טוב יותר נגלה לעינינו כשבוחרים להבחין בקיומו ככזה. הכל אצלנו בראש. ככל שניתן יותר מקום לטוב להתהוות בתודעתנו – כך המציאות תהדהד את הטוב הזה גם לחיים הארציים הגשמיים סביבנו, ותיצור עולם טוב יותר.

מוזמנים להוסיף את רגעי החסד הקטנים של החיים שהעלו חיוך על פניכם, את ניצוצות הטוב המועדפים שלכם (גלגלו לסוף הפוסט והטמיעו בתגובות) . נתינה וקבלה הם אחד.

מה יותר ראוי מלתת ולקבל חיוכים ? בן 6 שאמו מתה החליט שנמאס לו לראות את כולם עצובים ויצא להעלות חיוך על פניהם של אנשים . ילדעים ירדו לעולמנו כדי ללנמד אותנו שיעור בלשחרר את העבר ולברוא עתיד טוב יותר. צא ולמדץ.  שמחה וקלילות 

אלכימיה : תהליך התמרת עצבים ועצבות לנתינה

יש מוצא בתהליך גישור ליישוב סכסוכים כספיים בדרך שתייטיב עם כולם ותעשה הרבה טוב גם לאחרים: מיזם נפלא שמתמיר רכושנות לנדיבות : הופך את אנרגיית העצבים והעצבות לשמחה מחדוות הנתינה. דרך מוצא שמנתבת אי הסכמות וחילוקי דעות לערוץ של שפע ואהבה.

כייף פה בעידן החדש הזה כשיותר ויותר אנשים יוצרים יוזמות גאוניות כאלו שהופכות את העולם הזה למקום טוב יותר
*

עולם טוב יותר הוא כזה שיותר ויותר אנשים בוחרים לממש את האש שבוערת בנשמתם ואת ההבנה-הידע התודעתי שלהם, בקידום אנשים במחוזות מממלכת האדמה והמים. הנה דוגמא

6-year-old boy seeks smiles

חדשות טובות

אני באופן אישי ממוקדת יותר בלהניע התפתחויות חיוביות ולייצר חדשות מייטיבות בעולם שלי, אבל תמיד שמחה להפיץ חדשות טובות  שאחרים מעלים לאוויר מהקצה השני של העולם . זה עוזר לנו להבין שאנחנו חלק ממשהו הרבה יותר גדול מרק אנחנו עצמנו (מודעות) ולהתחבר לראות את התמונה הכוללת (תודעה ). 

 

Michael Jackson – Heal The World

על רקע השיר של מייקל גקסון, תמונות מרגעי חסד של אנשים טובים שנתנו תרומתם לעולם טוב יותר

*

סחי (סיירת חסד ייחודית ) קריית מנחם 

בני נוער שמביאים מצרכי מזון בסתר לבתי נזקקים

 

ילדים יוצרים שינוי  i can 

*

ללמוד לתת אמון בטוב שבאנשים- זה מה שמייצר עוד טוב 

 

 קהילת האון משפצים גן ילדים ביום מעשים טובים

אנשים טובים באמצע 

*

out-look-inside

 

 

 

 

 

 

 

אני, נעמה וייס טוהר: 18/12/2012: הבן שלי מתעורר באמצע הלילה מחלום ומסביר לי:
אמא, את יודעת שאין גנבים בעולם שלנו? נכון?
-אממממ האמת שיש….
-לא, אין, אני אומר לך, אין גנבים בעולם שלנו, אני יודע!

"ראיתי את גרגמל נותן לי משהו . היה לו החיוך הזה הרגיל שלו, אבל הוא לא היה רע." הוא יודע, הבנתם? הוא יודע את מה שאנחנו מתקשים להבין, בגלל כל ה"ניסיון חיים" שצברנו, כל המידע שאנחנו קשובים לו בחדשות וב"תקשורת"עכשיו, בדיוק עכשיו, הזמן בו כל המידע הישן הזה נמחק מתודעתנו, כדי שנוכל לתקשר תדר תודעתי חדש.המידע שקיומי עבורנו לדעת אותו – נמצא בתוכנו. מקבל אותו רק מי שקשוב לקולו של הילד הפנימי, מי שמתבונן פנימה ולא החוצה. מי שיודע, כמו הבן שלי, שהעולם שלנו איננו כשהיה

אופיר אביגד  4/3/2013:

*

סיפור מהחיים על בינה נשית

שמצליחה לאזן את האש שמביאות איתן רוחות השינויים. כתבה – מיכל גפן והגיע אליי דרך גיא לאופר שגילה מי המאמה הזו . תודה לשניכם על תיעוד של רגע חסד

אתמול כשיצאנו מהמופע (הנפלא) של ויקטור ג'קסון ועוד חשבנו בחרוזים הלכנו האקס ואני לאכול פיתה במזנון.
לפתע הגיח בין השולחנות בחור זועם, זועק את שנאתו לעולם, מבטיח שיהרוג את כולם, בטח את כל הערבים שעולים לאוטובוסים ואז הוא קילל את החינוך ואת הממשלה, ואת מי לא והמשיך להבטיח שיהרוג את כולם אבל גם אמר שלא יעשה רע לאף אחד. בעיניו היו ערבוב של רשף וטרוף עם עצב גדול וקולו הלך וגבר. אנשים החלו להתקהל, אנשי המזנון הציעו לו אוכל ללא הצלחה, חלק מהאנשים ניסו להבין אם המצב מסוכן ,הרוב נבוכים . והבחור בשלו בלתי ניתן להרגעה…ההפך, מתחמם.
כן משטרה לא משטרה כל אחד שואל את עצמו…
באחד השולחנות ישבה אישה , איך נאמר גדולת מימדים מצוידת בידיים גדולות , שדיים סופר שופעות, ואיך אומר אהוד בנאי "היה לה פה גדול אבל לב הרבה יותר", היא פנתה אליו, גרמה לו להתכופף לעברה אמרה לו כל מיני לחשושים שלא הצלחתי לשמוע את תוכנם, וליטפה את ראשו. לאט לאט, הבחור השתתק , עיניו נשארו עם העצב בלבד, ואז היא סימנה לו שיחבק אותה,והוא רכן אליה , מניח את ראשו ,נכנע, ממיס את הכעס על החזה של ביג מאמא, כמו ילד. דקות ארוכות הוא לא עזב את הנחמה. והיא מלטפת ולוחשת, מלטפת ולוחשת.

ואז חשבתי שבכל משטרה צריכים להחזיק איזה ביג מאמא מחבקת כזו…. יותר טוב מכל אזיקים.
ו…שבעצם גם אני רציתי חיבוק מהמעיין האנושי שהיה באישה המדהימה הזו.

*

 היי ובוקר טוב לכולם, רציתי לשתף אותכם בחוויה מדהימה שעברתי הלילה שנגעה ללבי! 
אני עובדת בam pm בדיזינגוף רק לילות
אני כהרגלי כמו בכל משמרת יושבת בדלפק הקופה היום הסתכלתי דרך חלון הראווה וראיתי אישה זקנה חסרת ישע יושבת על כיסא עם גרביים רטובות ולידה עגלה אם כל מיני בקבוקים ושקיות..
ובאותו השנייה שאני הסתכלתי לפתע אני רואה בחור עם אופנוע עוצר בצד יורד מהאופנוע וניגש אלייה, הוא דיבר איתה ואני בדיוק יצאתי החוצה..הוא בא ושאל אותי אם אנחנו מוכרים גרביים ולצערי אנחנו לא מוכרים.. הבחור ניגש אליה שוב ושאל אותה אם היא רעבה והיא אמרה לו שכן הבחור חזר אליי לחנות ולקח מלא מאפים במבות ושתיה קלה,כשעשיתי לו את החשבון אמרתי לו אתה איש מקסים כל הכבוד לך הלוואי שירבו אנשים כמוך הוא אמר לי אל תדאגי יש עוד הרבה שעוזרים !
ואז הוא אמר לי שהוא התקשר למשרד הרווחה כמה פעמים בנוגע לאישה הזו והם לא עשו עם זה כלום עד היום אז כנראה שזה לא פעם ראשונה שהוא עזר לה…
לאחר מכן הוא חימם לה את המאפים יצא החוצה ונתן לה.. ונסע..
אחרי כמה דקות הוא חזר ונתן לה גרביים..

*

תיעוד נהג מונית: " הגעתי לכתובת וצפרתי. אחרי המתנה ארוכה של כמה דקות אני צופר שוב . זו הנסיעה האחרונה של המשמרת שלי ורציתי כבר להסתלק, אבל במקום לעשות את זה החניתי את המכונית וניגשתי אל הדלת, דפקתי, "רק רגע", ענה קול שברירי ומבוגר. יכולתי לשמוע משהו נגרר על הרצפה.

לאחר הפסקה ארוכה, נפתחה הדלת. אישה קטנה בשנות ה90 שלה עמדה לפני. היא לבשה שמלה וחבשה כובע, מקובע לשערות ראשה בסיכה, כמו מישהי מסרט של שנת 1940.
לצדה היתה מזוודה קטנה עטופה בניילון. הדירה נראתה כאילו אף אחד לא גר בה במשך שנים. כל הרהיטים היו מכוסים בסדינים.
לא היו שעונים על הקירות, לא קישוטים או חפצים שימושיים על המזנון , בפינת חדר היה קרטון
מלא בתמונות ובכלי זכוכית.
"האם תוכל לשאת את מזוודתי אל המונית "? היא שאלה, לקחתי את המזוודה אל המונית ולאחר מכן חזרתי כדי לעזור לה ללכת.
היא לקחה את היד שלי והלכנו באיטיות לעבר המדרכה.
היא לא הפסיקה להודות לי על טוב ליבי. " "זה שום דבר", אמרתי לה .. "אני מנסה לטפל בנוסעים שלי כמו שהייתי רוצה שיתייחסו אל אימא שלי ."
"אוי, אתה כזה ילד טוב", היא אמרה. כשהגענו אל מונית, היא נתנה לי כתובת, ואז שאלה: "האם אתה יכול לנהוג דרך מרכז העיר? "
"זו לא הדרך הקצרה ביותר," עניתי , "אה, לא אכפת לי," היא אמרה "אני לא ממהרת. אני בדרך לבית האבות".
הסתכלתי במראה האחורית. העיניים שלה הבריקו "אין לי משפחה,כולם עזבו," היא המשיכה בקול שקט .. "הרופא אומר שאין לי עוד הרבה זמן."הושטתי בשקט את היד אל המונה וכיביתי אותו.
"באיזה מסלול את רוצה לנסוע?" שאלתי.
במשך השעתיים הבאות שוטטנו בכל העיר. היא הראתה לי את הבניין בו עבדה פעם בצעירותה כנערת לובי במעלית.
נסענו דרך השכונה בה היא ובעלה חיו כשהיו זוג צעיר היא ביקשה ממני לעמוד רגע מול מחסן רהיטים, שפעם היה אולם הנשפים שבו היא הלכה לרקוד.
לפעמים היתה מבקשת ממני להאט מול בנין זה או אחר, והייתה יושבת בוהה אל תוך החשכה, בלי לומר דבר.
אור ראשון של בוקר יום ראשון הבהיר את האופק והנוסעת שלי פתאום אמרה, "אני כבר עייפה".
נסענו בדממה, עד שהגעתי אל הכתובת שהיא נתנה לי. היה זה בניין נמוך, כמו בית הבראה, עם שביל שהתפתל מתחת לעמודים.
שני אחים בחלוק לבן יצאו מהבניין ברגע שעצרתי מול הכניסה והם שאלו אותה לשלומה, נראה היה שהם חיכו לה.
פתחתי את תא המטען והוצאתי את מזוודתה. האישה כבר היתה ישובה בכסא גלגלים.
"כמה אני חייבת לך?" היא שאלה, מחטטת בתוך תיק היד שלה.
"כלום," אמרתי
"צריך להתפרנס," היא ענתה.
"זה בסדר, יש נוסעים נוספים," עניתי.
כמעט בלי לחשוב התכופפתי לעברה וחיבקתי אותה, היא החזיקה אותי חזק.
"נתת לגברת זקנה כמה רגעים של נחת," היא אמרה "תודה."
לחצתי את ידה, ונכנסתי אל המונית. כשסגרתי את דלת המכונית אחרי, חשתי שאני סוגר את דלת החיים.
לא לקחתי באותו יום אף נוסע, סתם נסעתי ללא מטרה ושוטטתי במחשבות. חשבתי לעצמי מה היה קורה אילולי החלטתי לגשת אל דלת ביתה, מה היה קורה אם היה מקבל את פניה נהג מונית עצבני, או כועס שהיה רוצה למהר ולסיים כבר את המשמרת שלו, כמה פעמים קרה שצפרתי פעם אחת על יד בית לקוח ונסעתי אחרי שלא יצא, הרגשתי שהיום זכיתי במשהו גדול. תמיד חשבתי שהאושר בחיים מגיע רק אם עוברים איזה אירוע גדול, אבל דווקא הרגע הקטן הזה היום, אותו רגע שהחלטתי לצאת מהמונית ולגשת אל דלת ביתה, היה הרגע שעשה אותי לאדם מאושר.

*

רונית שפי:

רגעים קטנים של תשומת לב בסופרמרקט (זירה קבועה לפתיחת לבבות…), כששאלתי את האיש של הירקות איך היתה החופשה שלו.

הקשבתי לו כשהוא ענה לי בהתרגשות, למרות שמיהרתי. זה לקח בסך הכל דקה נוספת מזמני.

המשכתי בדרכי, מצוידת בירקות ופירות, כשפתאום שמעתי אותו צועק לי מרחוק: "בואי, בואי!" הסתובבתי וראיתי שהוא בא לקראתי עם קופסא של נבטי חמניות, זהה לזו שכבר לקחתי. "קחי את אלה. הם יותר טריים." – הוא אמר והושיט לי אותם בחיוך.

*

סיפור על מעשה טוב שממחיש איך ממסד התאגידים מתפרק ועצמאות היא שם המשחק. חברה שלי עובדת כמזכירה בחברה לא גדולה, אי שם בארץ. היא סיפרה לי אתמול סיפור מקסים.

"עשיתי השבוע משהו טוב!
משהו קטן, אבל ממש ממש טוב.

מאז שאני עובדת בחברה הייתה בעיה של ניקיון. עובדת הניקיון כל הזמן מתחלפת, עברו אצלנו אולי חמש עובדות ניקיון מאז שאני עובדת שם.
פעם העובדת באה, פעם לא, פעם נקי, פעם לא.

לפני שבועיים הגיעה עובדת ניקיון חדשה. יסמין.
אני אחראית על עובדות הניקיון, ותמיד מגיעה ראשונה בבוקר לפתוח את המשרד, אז אנחנו שותות ביחד את הקפה של הבוקר והתחלנו להכיר.
יסמין בחורה עדינה ונחמדה, יפה מאוד, בת 24.
היא סיפרה לי שהתחתנה בגיל צעיר מאוד עם מישהו שהכה אותה, ואחרי כמה חודשים פשוט ברחה מהבית שלו בטרמפים חזרה למשפחה שלה.

אחרי שבועיים שבהם היא עבדה מעולה, והכול היה טוב, פתאום היא לא הגיעה.
זה היה מוזר, כי לפני זה היא עדכנה אותי טלפונית מראש על כל איחור קטן.
יומיים אחר כך היא צלצלה והתנצלה, הסבירה שהקבלן פיטר אותה.

הרמתי אליו טלפון ופשוט נכנסתי בו. ממש צעקתי עליו.
"אתה יודע שכבר כמה חודשים אנחנו לא מוצאים אף אחת, וכשיש מישהי טובה שאתה יודע שאנחנו מרוצים ממנה, אתה הולך ומפטר אותה? למה?!
אתה חייב להחזיר אותה לעבודה, אנחנו רוצים אותה!"

יסמין קיבלה בחזרה את העבודה, אבל שבוע אחר כך היא באה לעבודה בפנים נפולות.

"עידית, אולי את יכולה לעזור לי? הקבלן לא שילם לי."
דיברתי איתו מיד בטלפון ובהסכמתה של יסמין הוא שלח את אישור ההעברה אלי לאי-מייל.
כשנתתי לה אותו ראיתי: על 18 יום שעבדה אצלנו קיבלה 1300 ₪.
אנחנו משלמים לקבלן 40 ₪ לשעה והיא קיבלה ממנו פחות מ-20 ₪ לשעה!
ובתוך זה הוא גם הכניס את דמי הנסיעה שמגיעים לה. הייתי ממש מזועזעת.

נכנסתי לבוס שלי וסיפרתי לו את הסיפור, אפילו שאני בעצמי עוד די חדשה בחברה.
שאלתי אם הוא יסכים להעסיק את יסמין ישירות.
הוא אמר שבשמחה, והציע שתגיע אליו לראיון למחרת.

למחרת בבוקר יסמין הגיעה לעבודה וסיפרתי לה.
היא הייתה כל כך נבוכה, פחדה אפילו להיכנס לבד לראיון אצל עודד,
וביקשה ממני לבוא איתה לחדר שלו.
הוא שאל אותה אם היא רוצה לעבוד אצלנו והיא אמרה שכן.
הוא שאל את יסמין כמה היא רוצה לקבל לשעה. התשובה שלה שיתקה אותי – היא שאלה בלחש בחזרה, "כמה אתה רוצה לתת?".

עודד הציע לה 30 ₪ לשעה + נסיעות, ואמר שיסדר לה ימי עבודה גם בשני בתים פרטיים.

זה עשה אותי מאושרת כל השבוע"

תיעוד רגעים של הכרה  בקיומו של עולם טוב יותר שכתבתי ב 2012

משתפת בחוויה שהזכירה לי כמה רבים הם האנשים שתורמים לרגעי חסד כדי שהעולם שלנו יהיה  טוב יותר.

רבע לשש בבוקר, אור ראשון. מרחב עירוני בנוי צפוף בגבעתיים, אני יוצאת לריצת בוקר, רגע לפני שעשן המכוניות יזהם את מעט האוויר שיש כאן,שקצת היטהר משך הלילה…

עוצרת לכמה תרגילי גמישות במעגל מרוצף בגן ציבורי קטננטן בין הבתים הצפופים

איש מגיע עם שקיות בידיו ומתחיל לפזר אוכל לחתולי הרחוב כבר 10 שנים שהוא מגיע לכאן (גר באחד הבניינים במורד הרחוב) , בוקר בוקר,יום יום, מרגיל את החתולים לקבל אוכל בשעות קבועות כדי שהוטרינר העירוני יוכל לעקר אותם ולטפל בהם. מפזר סביב חתיכות חתיכות של סנדוויצים- שאריות שאסף במקום עבודתו , בונזו מיוחד לחתולים וקופסאות שימורים עם בשר טחון אף אחד לא משלם לו על זה. כך, 10 שנים אוהב חיות הוא מסביר…

אפילו שלדעתי חיות צריכות לחיות חופשי בטבע ולא כלואות בתוך מרחב עירוני בתוך או מחוץ לבתים , לא נשלטות ע"י בני אנוש, שמחתי לגלות אדם שתורם את חלקו לעולם טוב יותר, בדרכו שלו, בקטנה,

כי טיפה עוד טיפה עוד טיפה תהיינה לים..

מודה על ההזדמנות לראות ולחוות את רגעי החסד הקטנים האלו שמעלים על פניי חיוך של תקווה לעתיד טוב יותר

*

לאחרונה יוצא לי לשבת לא מעט בבתי קפה , כאן ושם, מתבוננת ולומדת אודות מערכות יחסים

בית קפה "לחמים" בת"א: כל העובדים לובשים חולצות כשעליהן תדפיס המילים : אהבת אמת
מדובר בנוהל שמתקיים כבר 3 שנים, לא טרנד חדש . בעל הבית מסביר שזה חלק מתהליך שהעסק עשה להתמקד במהות שלשמו הוא קיים .
אהבתי.

בית קפה/חנות וידאו צפריר במודיעין:

אני עוברת ברחבה הציבורית ליד החנות ומבעד לזגוגית מחייך אליי בחור צעיר, יוצא החוצה ומגיש לי שקית עם לימונים. קחי, הוא אומר, שיהיה לך יום טוב. וואלה, ככה, סתם ,הוא קיבל ארגז לימונים ולא זקוק לכל כך הרבה לימונים אז הוא החליט לתת לי. בדיוק מה שהייתי זקוקה לו. ויטמין c כדי להתחזק ולא להידבק מהשפעת שילדיי חולים בה.  איזה כייף זה לחיות בעולם כזה שבו את מקבלת בדיוק את מה שאת צריכה אפילו בלי לבקש ועם חיוך

בעלת העסק מנהלת שיח עם האחראי על משגיחי הכשרות בנוגע למעשה שלדעתה שגוי: שכנה בעלת עסק אוכל מוכן שממוקם בסמוך לבית הקפה שלה, קיבלה מכה קשה עקב פרסום של משגיח כשרות שביטל את ההכשר שלה. למה? היא לא מבינה? למה להרוס לאשה את החיים? בעלה נכה, כל יום היא עוזרת לו לסחוב ארגזים שמביא מהשוק הסיטונאי כדי לחסוך עוד כמה שקלים. בני הזוג אנשים מבוגרים שעובדים קשה וביושר למחייתם, למה להרוס להם את הפרנסה רק בגלל ארגז אגסים שבמקום שהובא מהשוק ישר למסעדה , עבר בתחנת ביניים בבית הפרטי של הזוג שלא אושר ככשר ע"י המשגיח (למרות שהם דתיים למהדרין, ילדיהם בחינוך של בדץ וכאלו). הכל כסף, איזו בושה.
בעלת החנות הזו תומכת באישה-בבני הזוג, מדברת עם הנוגעים בדבר כדי לוודא שהמעשה הלא צודק יתוקן.
למה זה יפה בעיני? כי מרגש אותי לראות יותר ויותר אנשים שאכפת להם אחד מהשני, שאכפת להם מעוולות ושואפים לצדק, יותר ויותר אנשים מתייחסים לאדם כאדם רואים את האנושיות שבו . הממסד הדתי נחשף במעשי סיאוב ושחיטות. תיקון עולם לא אפשרי באמת, אבל בריאת עולם חדש כן. כאן ועכשיו- זה זה.

*

אהבת חינם של יהודים. 

שלשום, יום חמישי, היינו אמורים לחגוג לבני שהם בן השלוש יום הולדת יחד עם טקס החלאקה המסורתי. תכננו מסיבה גדולה בבית, במרכז שפירא, בדרום הארץ וכל בני המשפחה והחברים תכננו לחגוג איתנו. כמובן שהזמנו קייטרינג, ציוד, המון המון סידורים לטקס וכבר אפיתי יחד עם הבן שלי את העוגה המיוחדת שלו. אלא שאז, הערבים בעזה החליטו לחגוג בעצמם ולהרוס לנו את התוכניות. התחלנו לקבל טלפונים של ביטולים, לא ידענו מה לעשות כי לא רצינו לבטל ולאכזב את שהם שכבר חיכה וציפה לחגיגה, אבל לא היה מוצא. אלא שאז חשבנו שאולי נברח קצת למרכז, נחפש מסעדה טובה ונגיד למי שיכול שיגיע לשם ונחגוג שם. התקשרתי למסעדת "קפית" בקניון גנים בפתח תקווה, ענה לי אדם מדהים בשם שמעון, ביקשתי להזמין שולחן ל20 איש בדחיפות לאתמול בערב. נשאלתי למה הדחיפות וסיפרתי שיש לבן שלי יום הולדת ואנחנו חייבים לחגוג לו למרות המלחמה בבית אז אנחנו מחפשים מסעדה במרכז. התחלנו לדבר על פרטים מדוייקים והיינו בשלבי סגירה. באותה שיחה דיברתי עם עוד מישהו מהמסעדה ואז שמעון ביקש לשוחח איתי שוב. פתאום הוא אומר לי: "בן כמה הילד?" עניתי: "שלוש", ואז הוא אומר לי: "תקשיבי, דיברתי עם השותף שלי דודו ואנחנו רוצים להזמין את כולכם לחגוג יום הולדת הכי שמחה שיש לבן שלך על חשבון המסעדה". אמרתי לו שאני בשוק ולא ידעתי איך להגיב ופשוט התחלתי לבכות לו בטלפון. הוא הוסיף ואמר: "אתם סופגים שם בשביל כולנו, יש לכם מספיק הוצאה כדי להגיע אלינו ואנחנו רוצים לפנק אתכם ולחגוג לכם יום הולדת כמו שצריך". אין לנו מילים להודות על המחווה הכנה, המרגשת, הכל כך ישראלית. מיותר לציין שפינקו אותנו בשפע וכל טוב, קיבלו אותנו והתייחסו אלינו כמו מלכים ושהם המתוק היה מאושר עד הגג. לא יכולנו לבקש יום הולדת יותר שמחה ומיוחדת מזו. כאן המקום להודות לדודו ושמעון המדהימים שאפילו לא הסכימו לגלות לנו מי מאנשי הצוות הם בעלי המסעדה. אז שוב תודה לכם ולצוות המקסים ושנדע להחזיר לכם ולכל עם ישראל רק בשמחות. בהערכה רבה מכל הלב, משפחת שפריר, אהד, צופיה ושהם.

*

 אנושיות באוויר: הטיסה התעכבה עבור נוסע בדרך לאימו הגוססת. 

קרי דרייק היה בדרך לראות את אימו לפני מותה, כשגילה שהטיסה הראשונה מבין שתיים מתעכבת. הוא הבין שיפספס את טיסת הקישור והחל לבכות כשהבין שלא יזכה להיפרד מאמו.

בצעד לא שגרתי לצוות אוויר הדיילות של הטיסה יידעו את הטייס, שיצר קשר ברדיו עם שדה התעופה עוד לפני שנחתו וביקש שהטיסה היוצאת תמתין מעט עבור הנוסע.
קרי דרייק לא האמין למשמע אוזניו כשהגיע בריצה היסטרית לשער העלייה למטוס, ודיילת הקרקע אמרה: "מר דרייק, חיכינו לך".

רגע של אנושיות, היכולת שלנו לראות את האדם העומד לפנינו ולא רק את הלקוח או המוכר, עושה את כל ההבדל. כן ירבו.

***

פחד מוות


המוות הוא הדבר שהכי מפחיד אותנו בחיים. כל דפוסי ההתנהלות והחשיבה שלנו מתוכנתים להימנעות מהתמודדות עם הפחד הזה. האמת היא שאנחנו מתחילים למות מהרגע שאנחנו נולדים. ה מימון אנרגטי  שקיבלנו בלידה  הולך ומתכלה יום יום עד שאנחנו משלימים את הייעוד – התסריט הנשמתי  לשמו בחרנו לרדת לעולם הזה.  אנחנו מפחדים מהמוות כי אנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע ורוצים להספיק הכל, אבל מה אם נבין ששום דבר לא נגמר עם המוות הפיזי ואנחנו אכן כן ממשיכים להשלים את כל מה שבחרנו ? מה אם נכבין שמוות יכול להיות תודעתי ולא רק פיזי ? שהוא לא באמת סוף אלא רק שינוי צורה? אנחנו חיים,לומדים, עובדים,יוצרים,אוכלים-  הכל כדי לא למות. הרצון האקטיבי הוא שמניע אותנו להתפתחות.ברגע שאנחנו מאפשרים לפסיביות לחדור – היא מסיטה  אותנו מהתסריט , היא מאפשרת לרגשות הפחד לנהל אותנו.

רוב האנשים לא מפחדים מהמוות. הם מפחדים להגיע לסוף החיים כדי להבין שמעולם הם לא באמת חיו.

tragedy-of-death

 

 

 

 

החיים לא נגמרים עם המוות הפיזי של הגוף. "זה לא סוף העולם".  זה רק שינוי צורה אנרגטית שממשיכה להתקיים ברובדים אחרים בבריאה במסע התפתחות הנשמה . למעשה, כל פעם כשאנחנו נרדמים -נכנסים למיטה, אנחנו חווים סוג של מיתה. הנשמה יוצאת מהגוף בזמן שינה ועולה למישור שממנו הגיעה, להביא לנו מהספרייה הגבוהה תשובות לשאלות שלנו…

דמיינו עולם שנשלט ע"י הבטחון בהמשכיות ולא ע"י הבטחון בסיום > תודעת העל

תנו למתים לדבר אתכם

 

לפני רדתנו לעולם הזה חתמה הנשמה שלנו על תסריט . בו נקבע הייעוד שלשמו אנו יורדים .אנחנו יכולים כמובן לסטות מהייעוד כי אנחנו חיים ברובד של בחירה חופשית, אבל גם הסטיות שלנו נלקחות בחשבון. הכל בתואם.

בתסריט  משובצים גם  פתחי יציאה, הזדמנויות עבורנו להיפטר מהחיים הארציים ולחזור למישורים שמהם הגענו, להסיק את מסקנות הניסוי בעולם החלום, ולחזור בגלגול אחר להשלמות/תיקונים. אם לא חתמנו על פתח יציאה או לחילופין אם נבחר שלא לצאת בפתח שמגיע אלינו, לא נמות. אין מה לפחד מהמוות.

הוא יגיע ממילא, כפי שבחרנו. הכל צפוי. ועדיין, הרשות נתונה לנו לבחור את הדרך.

הנשימה האחרונה

 

ילד שרוצה למות

דרך להתבוננות נבונה עם המוות היא בקלילות ובבדיחות הדעת: שאולי בביה"ח מדבר על כל מי שימות

שאולי בבית החולים – מתוך פרק סוף עונה, ארץ נהדרת

הערב הסתיימה העונה ה-14 של ארץ נהדרת, ויחד איתה הסתיימה אחת הסדרות הייחודיות שנראו כאן – "שאולי בבית החולים". בלב הפריים טיים הישראלי, בין כל הפאנצ'ים, הפיאות והאיפור המוגזם, כותבי ארץ נהדרת נתנו מקום לסדרה קטנה, מלנכולית ופילוסופית על דמותו האהובה של שאולי, שמגלה שהוא עומד למות ונאלץ להתמודד עם מחלתו יחד עם אשתו, אירנה, ולחוות היכרות עם כל הקשיים במערכת הבריאות הישראלית. כל פרק בסדרה היה מצחיק לכל אורכו, אבל בין כל הבדיחות בצבצו פתאום רגעים אנושיים, קטנים ומרגשים, שגורמים לנו לשכוח שאנחנו רואים ארץ נהדרת. פתאום, לרגע קטן בין כל הסאטירה, באמת ובתמים אכפת לנו מהדמות הזו. איכשהו אסי כהן עם פיאה מתולתלת הצליח לרגש אותנו, לגעת לנו בלב ולגרום לנו להרהר על החיים ועל המוות, יותר מכל דרמה שהיינו נתקלים בה בטלוויזיה בשנים האחרונות.אז אחרי 14 עונות של ארץ נהדרת ומדינה שהולכת ונהיית מטורללת מרגע לרגע – קשה להיות מופתעים שהייתה עונה מצחיקה. אבל על האומץ של כותבי התכנית לשים בצד את הציניות לטובת הרגש – אנחנו מצדיעים לכםItai Gal(קטע מתוך: ארץ נהדרת, שידורי קשת)

Posted by TVBee on Monday, June 12, 2017

המלצות סרטים :

לחלום אותך. "What dreams may come"  מקסים. בעל שמביא אליו את אשתו מגיהנום לגן עדן
i origins   סיפור על מדען שמגלה את עולם הרוח בחיפוש אחר בתו שנעלמה לגלגול אחר
הנני במאי ומפיק סרטים מפורסם בסרט שמתעד את המוות התודעתי שלו והחיים שאחרי
סערת החושים של אנה סיפור על חיבור בינאישי בין גלגולים.
רוח רפאים gohst אדם שנוקם לאחר מותו בחבר ו שבגד בו עם אשתו ורצח אותו לגנוב את כספו
לופר מעבר במנהרת הזמן בין גלגול שלך בהווה לזה שבעתיד

 

סיפור על האיש שרצה למות

חבר שלי רצה למות.
פשוט ככה. הוא לא ראה שום טעם להמשיך לחיות את החיים שהוא חי.
הכל היה אפור משעמם וחסר טעם.
כולם איכזבו אותו. אפילו המשפחה הכי קרובה שלו והחברים המעטים שעוד נשארו לו במסע שלו.
אז הוא החליט לסיים את המסע.
ואז נחתה עליו שלווה נקייה כזאת.
ככה פתאום מהחלל החיצון.
איפה היית כל חיי? הוא תהה
והיא מילאה את כולו. נחה בו. כאילו שגם היא חיפשה אותו כל חייה. ועכשיו היא לא היתה מוכנה לעזוב לו את הראש.
ואז כשהתודעה שלו צלולה
הוא החליט
שהוא בכל זאת הולך לסיים את המסע על האדמה.
והוא שמח שלפחות רגע לפני הסוף הוא חווה שקט ושלווה פנימית כזאת.
אז איך אני הולך לעשות את זה?
הוא חשב לעצמו.
ואז הוא החליט שאם כבר אז כבר.
אם כבר אין לי מה להפסיד, ואני גם ככה הולך למות. אז למה לא להנות מזה?
והוא עשה משהו שהוא חלם לעשות כל החיים.
הוא קנה אופנוע ים.
זה היה חלום ילדות שהוא כמעט שכח.
שילוב של יקר ומסוכן ומיותר.
והוא בכלל גר רחוק מהים. והאוטו שלו היה חלש מידי כדי לגרור אופנוע ים. וגם לא היה לו זמן וכסף.
אבל עכשיו הוא קנה אופנוע ים כדי להתאבד.
זה כמו כרטיס בכיוון אחד ליעד הכי רחוק בעולם
בלי לחשוב על מלון ותרופות וביטוח ועל הדרך חזרה.
זה כרטיס בכיוון אחד אל עומק הים.
ככה הוא החליט.
הוא ידהר על הגלים בכל הכוח עד שייגמר הדלק.
הוא ילך ויעמיק אל האופק הכחול האינסופי
ויתאחד עם הכחול הגדול.
וככה בדיוק הוא עשה.
ואי אפשר לתאר כמה שהוא נהנה מהקלות שבה הכל זרם.
אפילו המוכרת נדלקה עליו. אמרה לו שיש לו אש בעיניים. והוא הסמיק. והיא אמרה לו שהוא מתוק.
וכדי לא לפספס אותו היא לקחה לו את הפלאפון והתקשרה לעצמה.
והוא לא זכר מתי אי פעם מישהו בכלל שם לב אליו.
הוא חשב שהוא אפור ומשעמם כמו העולם שהוא ראה.
ועכשיו הוא עומד על החוף עם אופנוע ים חדש.
זה ים גלי במיוחד. מסוכן מאוד להיכנס לים היום. אבל לא אם המטרה שלך היא למות.
במקרה כזה זה אפילו מומלץ במיוחד להיכנס כמה שיותר מהר.
והוא נכנס מהר ודהר בכל הכוח אל המקום שבו המים נוגעים בשמיים.
והוא שאג בבכי ובצחוק והעיניים שלו צרבו מהמלח
והוא עף על הגלים
ולרגע חלפה בו המחשבה שחבל למות ביום כזה
אבל הוא היה נחוש להשלים את המשימה
ולהרוג את עצמו
והוא המשיך בכל הכוח
ואמא שלו בכתה לו בראש ואשתו לשעבר צעקה עליו שהוא לוזר והשוטר נתן לו קנס כי הוא נרדם בשוליים של החיים העלובים שלו,
והוא צעק והם השתתקו
ואז היה שקט ארוך
והוא שמע רק את הגלים שהיו גבוהים מאוד
ואת הרוח שעטפה אותו בעוצמה
והוא בכה
וצחק
ואז הוא ראה את אמא שלו יושבת בסלון ובוכה בשקט. והוא הצליח להרגיש אותה ככה כמו שהיא לפני שהוא נולד בכלל.
והוא ראה את עצמו מטייל ביער גשום,
ונזכר בטיול הזה
בגשם שלא הפסיק לרדת,
ואיך הוא היה חד כמו חיה כשהוא רץ
ועכשיו הוא שוב מרגיש כמו חיה.
הוא חד. והתודעה שלו צלולה ונעימה
והוא מרגיש ככה כבר מהרגע שבו הוא ישב מול המוכרת בחנות.
ואיזו חמודה היא. היא נראתה לא קשורה לעולם הזה. ממש כמוהו. ומעניין מה היה קורה אם שניהם היו לא קשורים יחד לעולם הזה.
בטוח היה מעניין לשתף אותה במחשבות שלו. אלה שכולם אמרו לו שהן הזויות ולא קשורות לכלום.
ובטח גם לה יש סיפור חיים לא רגיל.
ובטח היא מנסה להתקשר אליו ממש עכשיו.
ואז הוא מת.
כן אני יודע שזה ממש מאכזב.
אבל זה מה שקרה.
הוא מת.
האיש שרצה למות. מת.
האיש שהלך ברחוב עם הפרצוף ברצפה המלוכלכת.
האיש ששנא את עצמו וחשב שכולם שונאים אותו.
האיש הזה מת.
ומהים הסוער יצא איש רטוב. וחי.

  מחבואים עם המוות / ארנון קסלר  : ככה עושים את זה : מדברים עם ילדעים על המוות

הקוייח : "כשתינוקות נולדים, אנחנו בוכים. כשמישהו מת, אנחנו חוגגים"

ראיון עם אילריון מרקולייף מאלסקה, ה-"קוייח"  – השליח האחרון בן שבט אונאנגן – שליח ליבת מים שגדל כל חייו בתרבות הילידים המסורתית באחד האיים ליד אלאסקה עם זקנות השבט שבחרו בו להעביר מסר לעולם כי הבינו שדמות גברית תתקבל יותר באהדה בקרב האנושות

 אצלנו בשבט, כשתינוקות נולדים, אנחנו בוכים. כשמישהו מת, אנחנו חוגגים. אנחנו מבינים שאנחנו בסך הכל ישות רוחנית שמתגלגלת בגוף אנושי. זה קיום מאוד דחוס ומוגבל, וכשאתה מת כולך הופך חופשי. אתה חוזר להיות רוח משוחררת מצורה, ואת זה צריך לחגוג.

*

מאת: Amitai Elon
הכרתי אותה ביום שבו היא החליטה להתאבד.
היא עלתה לגג שאהבתי לשתות בו בירה.
הגג הכי גבוה בירושלים.
היא קצת פחדה ברגע הראשון בו היא ראתה אותי,
אבל אחרי 2 בירות כבר היינו חברים ממש טובים.
היא ספרה לי את כל הסיבות שהובילו אותה ליאוש מוחלט מהעולם הזה.
ואני הסכמתי איתה.
את באמת צריכה להמית את כל הדברים האלה, את יודעת? את ממש צודקת.
הדברים האלה חייבים למות.
אבל יש עוד
יש עוד חיים אחרים לגמריי שרוצים לחיות דרכך.
ובשבילם שווה לך להישאר רק לעוד כמה רגעים.
אני לא בעד התחייבות לטווח הרחוק.
אבל תנסי יום אחד בכל פעם.
את תמיד יכולה להתאבד מחר לא?
והיא צחקה.
ואיך בכלל חשבת להתאבד לפני שהיית בברזיל?
ומה עם הפיליפינים?
את יודעת שיש שם 7,107 איים?
אם תהיי רק יום אחד על כל אי
זה יקח לך 20 שנה!
אין מצב שאת מתה לפני שהיית בפיליפינים.
זה לא בא בחשבון.
והיא הסכימה איתי.
ובכלל, אמרתי לה. אם כבר את מתאבדת,
אז תעשי את זה תוך כדי שאת עושה משהו שעלול להרוג אותך, אבל הוא ממש כיף.
כמו לדהור על אופנוע מהיר במדבר.
או לרחף בין שמיים לארץ עם מצנח כתום.
כתום? היא צחקה.
מה אכפת לך?
את גם ככה הולכת למות.
תחשבי על החיים האלה כעל צניחה חופשית אחת
מתחילים מהשמיים
ובסוף מגיעים לאדמה
רק הקצב משתנה
בסוף תמיד נוחתים ערומים על האדמה.
ואז קבענו שניפגש שוב
וזה לא קרה
היא נעלמה
מישהו סיפר לי שהיא עברה לפיליפינים.
ואני עדיין יכול לשמוע את הצחוק שלה.
צחוק של אחת שאין לה מה להפסיד
~
ג׳ניס ג׳ופלין שרה פעם
שחופש הוא רק מילה אחרת לזה שאין לך מה להפסיד.
ואני מבין מזה שיאוש הוא דווקא דבר טוב.
כי הדברים האלה שאתה רוצה להתייאש מהם.
אולי באמת הגיע הזמן שתתייאש מהם?
הדברים האלה שאתה רוצה להמית
תן להם למות
ואז תתחיל לחיות חיים שעדיין לא התחלת אפילו לחיות.
כי יש עשרות אלפי איים
ומליארדי אנשים שעוד לא פגשת
וטריליוני שירים
ואינסוף מצבים מגוחכים יותר ופחות שעוד לא היית בהם.
וסבתא שלך אוהבת אותך
ויש עוד מלא סיבות לחיות עוד יום אחד.
כי זה כל מה שצריך.
רק עוד יום אחד.
מחר אף פעם לא מגיע
הוא תמיד מבטל את ההופעה רגע לפני
והופך להיום
והיום הזה
זה היום שלך

*

גל שאל את חברו בבהלה מה יהא עלינו לכשנגיע לחוף נתפוגג לאדוה קטנה ונעלם?? אז הסביר לו חברו שצורתו הנוכחית פשוט משתנה אך הוא כלל אינו נפרד מהאוקינוס העצום הוא חלק ממנו.. הוא בעצם אוקינוס ענק ונצחי .. והגל הקטן הבין שאינו גל קטן שעומד להכחד אלא הוא ביטוי ארעי לאוקינוס אינסופי.. וכך גם אנו אלוקות החווה את עצמה בכל רגע בכל הביטויים.

*

אם יש גן עדן : ד"ר אבן אלכסנדר, נוירוכירורג מכובד, היה המדען הספקן ביותר בהרווארד. אלא שתרדמת אליה נפל, במהלכה כמעט איבד את חייו, גרמה לו להתחיל לדבר על דמויות בוהקות ועננים ורודים. בספרו הוא מתאר ממקור ראשון מה קורה לאדם ברגעים שלפני המוות – ופותח מחדש את הדיון על קיומו של עולם נוסף אחרי זה שאנחנו מכירים

בקרוב המוות ייעלם מהעולם
בעוד מעט יותר משני עשורים נוכל לבחור אם למות או לחיות חיי נצח ? המחלות ייעלמו מן העולם והמוח האנושי יוכל, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, להתחבר בכל זמן לכל הידע הקיים ביקום ? נשמע הזוי? לא אם שואלים את ריימונד קורצווייל, עתידן בעל שם עולמי ? אפילו שמעון פרס הוא מעריץ נלהב

Life Is A Stage Play NDE Rich Kelley  

החיים הם מחזה : עדות מרגע המעבר בן החיים שאחרי המוות- ריץ קלי

*

קשה לנו לדמיין ש"סוף העולם" או "סוף החיים" יכול להיות משהו טוב. דעו לכם שיש נשמות שבוחרות לרדת לחיים פיזיים בכדה"א רק כדי לחוות סוף – דבר שלא קיים במישורים אחרים בייקום. רק כאן- בעולם החומר, אפשר לחוות סוף. ואנחנו- בורחים ממנו כמו מאש, מפחדים. במקום לאפשר לאש להעיף אותנו מעלה- להבנה גבוהה של המשכיות החיים שלאחר החיים.
אבל הוא יכול, יהיה כאן הרבה הרבה הרבה יותר טוב מכל מה שנוכל לדמיין, אבל זה ייקח עוד זמן ועוד עבודה רבה וקשה לפנינו
בשביל זה אנחנו חייבים להשתחרר מתפיסות השבי שלנו , ובניהם הפחד מהמוות. זה לא דבר שיקרה ביום אחד,מדובר על תהליך של 25 שנים בערך. למה? כדי שהדור הישן  יפנה מקומו לדור צעיר להוביל תהליכים חדשים.

כמו שיציאת מצריים ארכה 40 שנה. הרי לא לוקח 40 שנה ללכת ממצריים לישראל, נכון? המטרה היתה שיתחלף הדור הישן בחדש.

אם חתמנו על מימוש תסריט מסויים שעדיין לא השלמנו , לא נבחר לצאת
ואם כן נבחר, מה שתמיד אפשרי, כי אנחנו חיים ברובד שבו יש בחירה חופשית, אז "זה לא סוף העולם"
אני יודעת , כי הייתי שם, כבר חוויתי את "סוף העולם" , אני כבר אחרי…
לא מתתי פיזית ,אני עדיין בגוף פיזי של אשה בת 45 אבל מדובר הרי על מוות תודעתי
אני צועדת עכשיו את צעדיי הראשונים בחיי החדשים ,כתינוקת בת יומה שנופלת וקמה, לא מפחדת מכלום,לא יודעת כלום, תמימה וטהורה, חשופה,שקופה
אני יודעת את הידיעה הזו ,לא כי קיבלתי אותה כאיזו אמת-על מאיזה גורו/מתקשר כולשהו. לא מדובר כאן באיזו אידאולוגיה/דת.

אני יודעת, כי חווייתי את זה. לא  על בשרי- כי אני עדיין חיה בתוך אותו גוף פיזי, אבל תודעתית: אני יודעת שיש חיים אחרי המוות , כי אני חיה אותם עכשיו

בתודעתי, בהוויתי

כאן ועכשיו

זה לא מדע בדיוני
זו לא מיסטיקה בגרוש
זה אמיתי

עד היום היינו צריכים למות מוות פיזי כדי להתגלגל שוב לחיים חדשים. הדור שלנו, כאן חיות עכשיו הנשמות הכי חזקות ואמיצות שחיו אי פעם בתולדות האנושות. יש לנו את הכוח להתמודד עם המעבר בין העידנים ולחיות חיים חדשים בתוך אותו גוף. מהו הכוח הזה? כוח המוח, כוח התודעה, יכולת גיוס אש הרצון ואוויר ההבנה כדי לברוא חיים חדשים

כולנו רקמה אנושית אחת חיה 

נשמות חיילים שנהרגים במלחמה, בחרו בפתח היציאה הזה בבחירה חופשית ובהתנדבות כדי לעזור לנו להבין שכולנו רקמה אנושית אחת חיה, כדי שנתחבר ונרקום בנינו הרמוניה , שנאהב=נבין אחד אח השני,שנרצה לתרום ולהיתרם,שנפסיק את האיבה בתוכנו ונחוש באור האהבה הבריאתית שנשלחת אלינו כדי לעזור לנו להתפתח, עד שנממש את הייעוד הייהודי שלשמו אנחנו כאן- להיות אור גם לגויים, להוריד רוח לחיי החומר ולא להיאחז בהם

 

מוות הוא להתפשט מכל הדברים שאתם לא. סוד החיים הוא למות לפני שאתם מתים כדי לגלות שאין דבר כזה מוות. אקהרט טול

יוסי שריד – נשמתי נפרדה מגופי !!!

מה שקרה לי לא עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם שלי

 

אנחנו מפחדים למות כי נדמה לנו שזה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, נדמה לנו שאין לנו זמן כי טרם הספקנו להשלים את כל מה שאנחנו רוצים לממש כאן. ואכן, אנחנו כורעים תחת עומס המשימות שעלינו להשלים. תיקונים, שיעורים, שאנחנו סוחבים איתנו דורות על גבי דורות, גלגולים על גבי גלגולים, בלי שאנחנו מודעים לכך שזהו- נמחקו כל ספריות הידע הישנות. החל מרגע השקט בסוף דצמבר 2012, אין לכם יותר קארמות. הכל אצלכם בראש. לבריאה יש אינטרס לאפשר לנו לסיים את התסריטים ולשם כך יורדים כעת מידעים אוויריים ואנרגיות אש, שהם הטכנולוגיה המתקדמת, שעוזרים לנו לקצר תהליכים. למה? כי לא רוצים שנחזור לכאן שוב. זהו, נגמר עידן.

הכל כתוב בתסריט. כדי לדעת אותו יש לדעת את עצמנו, להתחבר לחושים הפנימיים ,לרצות  להבין את עולם הסיבות הגבוה. לדעת להשתמש באש- בכוח הרצון שלנו כדי לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות.  הכל צפוי והרשות נתונה.

נתונה בידינו זכות הבחירה לבחור שלא לצאת באחד מפתחי יציאה. אנחנו הם הבוראים של חיינו . רק אנחנו בוחרים האם לצאת או לא לצאת בפתח היציאה שמגיע אלינו.
למעשה – כבר בחרנו. אנחנו כאן כדי להבין למה. הנשמה שלנו כבר חתמה על כל מה שצפוי ועדיין הרשות נתונה לנו לבחור את הדרך שבה נחיה ונמות.

יהוה ניסה לנווט בין הסטיות שאנחנו בוחרים בהן ולהרכיב את הכל לפאזל. לפעמים מצליח לו ולפעמים לא. מתי לא? בדר"כ כשהרצון החופשי שלנו בוחר לסטות מהתסריט. החל מרגע השקט בסוף 2012, יהוה סיים את תפקידו כשליט העידן וקוד הבריאה נפתח עבורנו להבין שאנחנו חלקי תודעה בוראת, כל אחד מאיתנו הוא האלוהים של עצמו בעולם שהוא יוצר לעצמו.

. כשאנו אומרים על אדם שהוא  "נפטר", אנחנו מוצפים רגשות עצב על האובדן שלנו אותו והפרידה, אבל הוא מבחינתו "נפטר" מנטל החיים כאן ועבר למימד הרמוני וטוב בהרבה,מקום שם קיימות הנשמות ברובדים תיאורטיים בלבד, ללא גוף פיזי. שם יש את האהבה ללא תנאי והשלווה שאין בעולמנו בכדה"א. תכלית קיומנו כאן היא התפתחות . לשם כך אנחנו מקבלים אור תנע (שמתניע אותנו) מהמקור. השלווה היא החושך כי היא מעודדת פסיביות,קיפאון.

Dying to be me! Anita Moorjani

 

לאחר התאבדות – קלי סאמי

קלי מתארת את חוויית המוות הקליני שלה בזמן שבין כאן ושם ובחזרה.

 מחקר טוען: יש חיים לאחר המוות

המחקר הרפואי הגדול ביותר שבחן תופעות של סף מוות גילה כי ההכרה עשויה להימשך גם לאחר שהמוח לא מתפקד לחלוטין. מדובר בתיאוריה מעוררת מחלוקת, שעד לאחרונה התקבלה בסקפטיות רבה.

צפו בסרטון » בדיחה שאפשר לצחוק ממנה ואפשר למות מפחד, במלוא מובן המילה  האשה בסרטון לא מתה בגלל הבדיחה. היא מתה כי הנשמה שלה בחרה למות בתאונה  , עוד לפני שנולדה. הכל כתוב.

סרטון וידאו הדמייה של יריות ואדם שכביכול יורים בו ולא מת : המשחקים האלו נועדו כדי שתחלחל לאנשים ההבנה שהחיים והמוות הם משחק ומוות איננו באמת סוף.

Anita Moorjani  החלמה מסרטן סופני תוך ימים – בעקבות חווית סף מוות

 

Shir Amitai  – "לעץ לא אכפת אם העלים שלו נושרים".

לעץ לא אכפת אם העלים שלו נושרים.
העץ לא מתאים את עצמו
לאיזה קונספט,
אין לו רעיון
איך העץ הטוב צריך להיראות.
הוא עץ.
אם עלוותו תיפול ארצה,
צמרתו תידלדל
וענפיו יישברו,
הוא לא יהיה פחות עץ.
אם יתמזג כולו באדמה,
החיים המתגלמים בו
לא יהיו פחות חיים.

החיים יעברו להתבטא
בצורות אחרות.

ובכלל –
החיים לא יעבר לשום מקום,
רק העין האנושית תראה אותם אחרת.
תגדיר כעץ או כאדמה
את אותו הדבר.

החיים עצמם לא הולכים לשום מקום
אלו רק הצורות שמשתנות.
אם אנו חיים, איננו יכולים להיות צורה.
אם אנו חיים, איננו יכולים למות.
החיים לא מתים.
הצורות משתנות.
המוות הוא שינוי הצורה,
הוא המרווח בין צורה אחת
לזו שתבוא אחריה.

החיים הם גל, של גאות ושפל, אור וחושך, סופים והתחלות של צורות.
המוות אינו שלב בין חיים לחיים,
הוא חלק בגל, חלק מהחיים עצמם.

השלווה לנוכח המוות
היא היכולת להכיל
את התוהו ובוהו
והחושך על פני התהום.
את המרווח הלא ידוע,
את הכלום שבין הצורות.
בין התקופות הברורות.
היכולת להכיל את חלקיקי החיים נטולי ההגדרות.
את המצב בו אין שום תשובה לשאלה: מה יש כאן?
אי השלווה, היא השאלות: מה ייברא? למה העבר לא קורה שוב?
הרצון למצוא צורות מוכרות. אי קבלה של אי הצורה.
אי שלווה, לנוכח בריאה לגמרי חדשה.

אני נותנת למחשבות למות,
וצופה בחיים החדשים המתהווים, הצומחים מכח עצמם.
לחיים יש כח כשלעצמם,
והוא כח הנביטה, הצמיחה, הזרימה.
התנועה, הפריצה.
הוא לא צריך את המוח שלי,
המוח שלי איננו המניע את כח החיים.
המחשבות שלי הן רק התבטאויות אנרגיה, צורות חיים חולפות.
חלקן חיות, הוות. חלקן שאריות מהעבר, שמתו כבר מזמן.
רעיונות לגבי עצמי, לגבי איך שזה צריך להיות.
איני צריכה לערב את האנרגיה מן העבר, כדי ליצור את ההווה.
אני יכולה להניח לחיים
שיקרו בי מעצמם.

החיים עצמם יקרו דרכך. יתבטאו דרכך.
הכירי בך כחיים. הרשי לעצמך לא לדעת. לא לשלוט. לא להבין.
הרשי לעצמך למות.

***

ישראל, דצמבר 2011. עדיין במצב מלחמה . אזעקת טילים . נפילה .חלונות רועדים

השכנה קוראת לי מהמקלחת לעזוב הכל ולרוץ למקלט.

לא, אני לא בעזה,אני במושב ליד רחובות. זה קרוב. ממש קרוב. נוגע לא נוגע,

לאן בני האדם רצים? ממה בורחים?

אשליית הזמן הלינארי גורמת לנו לחשוב שהמוות הפיזי הוא הסוף, הפחד מהמוות משבש את המשך המימוש שלנו את התסריט , את הייעוד שלשמו אנחנו חיים כאן,אבל זו טעות. כל עוד אנחנו כאן, סימן שיש לנו עוד עבודה להשלים.

*

אחד הטכסטים הראשונים שהעלייתי לאוויר עם פתיחת אתר שינוי תודעתי

30 ינואר 2012 : עדי טלמור התאבד היום  .  אסביר מדוע המעשה הזה משמעותי

עדי טלמור היה שדרן ידוע ברדיו. ולכן ברור שהמעשה שלו משודר בכל המדינה
עדי היה שליח שנועד לעורר בארץ את הסוגיה של בחירה עצמאית לקחת את חייך בידייך, תרתי משמע
הנשמה שלו בחרה עוד לפני רדתה לעולם הזה את פתח היציאה ואת הדרך שבה ימות
כל חייו חי בשליחות כדי להביא למודעותנו את ההבנה שביכולתנו לקחת אחריות לא רק על חיינו אלא גם על מותנו.
הרבה למדתי בשיעורי תודעת על על כך שיהיה רוב גדול של הרבה אנשים שיבחרו לא לעשות את השינוי התודעתי אלא לעזוב,בבחירה מודעת ומרצון חופשי
לא הבנתי איך זה יקרה,אבל הנה,עכשיו מתבהרת התמונה:
עדי טדמור בחר בדרכו כדי להביא לאנשים כאן תודעה חדשה,הבנה שייטב אם יקחו אחריות על חייהם כמו גם על מותם
השליחות שלו מעוררת עכשיו דיון סוער ברדיו לגבי נושא הבחירה העצמאית של אדם לסיים את חייו.
עדי היה חולה סרטן סופני כך שמבחינתו "כאילו" לא היתה לו בחירה, אבל ברור שהיתה לו והוא בחר (הרי יש הרבה כאלו שבחרו להתגבר על הסרטן והצליחו לרפא את עצמם. לא בגלל שיטה טיפולית כזו או אחרת אלא כי זה היה חתום להם בתסריט, הם רצו להבריא כדי להשלים את הייעוד שלשמו ירדה נשמתם לעולם- הבנת כוח הריפוי העצמי באמצעות התודעה והבחירה החופשית.)
עדי טדמור מפלס בבחירה שלו את הדרך לרבים אחרים שיבחרו בה
נכון, תתהווה כאן מסה קריטית מספיקה כדי לעשות שינוי,לעבור לעידן חדש, אבל יהיו רבים שיבחרו שלא לעשות את השינוי. להם יהיה מאד קשה לשרוד כאן בעולם המשתנה וסביר שיבחרו לעזוב

איך יעשו זאת אם יש חוקי מדינה שאוסרים התאבדות?
אז הנה,לשם כך עשה היום עדי טדמור את מה שעשה

ברדיו לא מפסיקים לדבר על זכותו העצמית העצמאית של כל אדם באשר הוא להחליט על חייו ועל מותו
רב מקובל מהאליטה של החברה החרדית מצהיר בלי פחד ברדיו: עד עכשיו ההלכה אסרה על אדם לבחור בחיים או במוות
. אני לא יודע מה יהיה מעכשיו,אולי אשנה את דעתי

וכדי  לסייג את דבריי, הבהרה:

התאבדות היא לא דרך מודעת.
בדרך כלל התאבדות היא בריחה וחוסר רצון להמשיך ולהתמודד.
כאשר אדם מגיע להבנות גבוהות על מהותו ועל מהות הבריאה, הוא מבין את המשחק ובוחר להישאר כדי להשלים אותו בדרך הזורמת והקלה ביותר עד פתח היציאה הקרוב שלו.

זה מאבק שראוי להילחם בו


סרטון קצר של ישראלה יועד שמתארת איך איך לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר: ע"י פיתוח תודעת ההמשכיות וניתוק הרגש-המים שמביא איתו את הפחד מהמוות הפיזי של הגוף.

קוד המוות

המלצות סרטים :
i origins   סיפור על מדען שמגלה את עולם הרוח בחיפוש אחר בתו שנעלמה לגלגול אחר
סערת החושים של אנה סיפור על חיבור בינאישי בין גלגולים.
לחלום אותך. "What dreams may come"  בעל שמצליח להביא אליו את אשתו מגיהנום לגן עדן
רוח רפאים gohst אדם שנוקם לאחר מותו בחבר ו שבגד בו עם אשתו ורצח אותו לגנוב את כספו
לופר מעבר במנהרת הזמן בין גלגול שלך בהווה לזה שבעתיד

 המדע וחווית הקירבה למוות

קרדיולוג שחקר את חוויית הקירבה למוות והפריך את הנחת היסוד המדעית השגויה שמניחה שההכרה היא תוצאה של פעילות מוחית


כך מסביר הקרדיולוג: ע"פ ההנחה המדעית הרפואית ההכרה היא תוצר של פעילות מוחית ואי אפשר להיות בהכרה בזמן דום לב וכשהמוח לא מתפקד
זו רק הנחה וכעת הפרכתי אותה במחקר שעשיתי עם אנשים שחוו מוות קליני ודיווחו בפרטי פרטים כל מה שעבר עליהם בזמן שהיו חסרי הכרה, כך הבנתי שהמידע איננו מאוכסן במוח אלא יש רמה גבוהה יותר של הוויה תודעתית שמאפשרת לאדם לחיות גם מחוץ לגוף הפיזי

תוצאות המחקר שלי פיתחו אצלי סקרנות להבין היכן ממוקמת ההכרה-אם לא במוח, אז מהו המקום שממנו מגיעה ההכרה שלנו ? זהו מקום שבו לא קיים מרחב הזמן והמקום, מקום שבו האדם חווה אחדות,הוא מחובר להכל ולכולם בקשר של אהבה ללא תנאי.

אנשים שחלקו איתי את חווית הקרבה למוות היו המורים שלי. שיניתי את כל התפיסה שלי אודות חיים ומוות.
האנשים האלו אמרו לי שלא צריך לפחד מהמוות כי המוות איננו בכלל מוות אלא יש המשכיות. אתה ממשיך לראות את הגוף שלך גם כשאתה מחוץ לו ומרגיש חי
הם אמרו לי שמה שחשוב בחיים זה לחיות באהבה ללא תנאי, קבלה וחמלה כלפי עצמך וכלפי אחרים והטבע
הם מדווחים על הגברת הרגישות : יכולת חושית גבוהה בהרבה ממה שרוב האנשים חווים היום: יש להם יכולת להתחבר לחושים הפנימיים שלהם , כי הם לא תלויים בחישה הגופנית

שינויים בהכרה בהחלט משפיעים על תפקוד פיזי-עצבי של הגוף, למשל-באפקט הפלציבו רואים את זה יפה-יש שיפור ניכר במצבם של מטופלים שמאמינים שהם נרפאים גם ללא השפעת החומר הכימימשמע:" שההכרה איננה פועלת מתוך המוח החוצה אלא ההיפך-מבחוץ, מאיפהשהוא בייקום-פנימה. הגוף הפיזי העצבי הוא קולט ומשדר.

 

רגע השקט ותחיית המתים

 

מוות קליני עדויות מרתקות מהחיים שמעבר

 


צפו בסרטון » How To Leave Your Body


צפו בסרטון » ד"ר מודי החיים שלאחר החיים


צפו בסרטון » if i die young


אשה שמצאה דרך להשלים עם המוות ועם מחזור החיים- החזרה לאדמה : המציאה פתרון אקולוגי למיחזור גופנו
היא מציעה לנו להשתמש בפטריות שיעכלו ויפרקו את הרעלים בגופנו לאחר המוות

צפו בסרטון » Jae Rhim Lee: My mushroom burial suit


צפו בסרטון » Michio Kaku on Life After Death, Creationism and Scientific Evidence of Geological Time


כולנו נמות בסוף, מה, לא שמעתם ? /עמיחי זלינקובסקי


צפו בסרטון » Dannion Brinkley with Lisa Harrison  דניון מספר על 3 חוויות ה "כעמט מוות"


 

רגע השקט

רגע השקט  ב 21/12/2012 היה רגע של שינוי תודעתי, לא פיזי. רגע שבו השקט שבחוץ עזר לחדד את ה חיבור לחושים הפנימיים– לשמוע את קולו של הילד הפנימי– הוא הנשמה שיודעת מהי הסיבה הגבוהה שלשמה אנחנו כאן- הייעוד שמחכה שנממש אותו. רגע  שבו חילופי הקטבים המגנטיים של כדור הארץ הגיעו לנקודת איזון , גל הסתברויות כזה שממנו והלאה מצטמצמות אנרגיות האדמה והמים ועולה קדימות אנרגיות האש האוויר והמים הגבוהים : אש הרצון ואוויר ההבנה הם שמנחים כעת את הבחירות שלנו. רגע השקט היה רגע שבו נמחקו כל ספריות הידע הקוסמיות וניתנה לנו ההזדמנות לפתוח דף חדש- להתחבר לטוהר-לאותה מהות מזוקקת של היותנו מי שאנחנו ומהמקום הנקי הזה, בלי הפחד-המים הנמוכים, בלי מסגרות החשיבה האדמתיות הישנות, התחילה להתבהר בנו ההבנה  ש סוף העולם – התחלה חדשה  .הסוף- אין משמעותו חורבן פיזי של כל החומר הקיים אלא סוף ההבנה שלנו את איך שהעולם עומד להתנהל מעכשיו והלאה.

 

 

 

 

 

silence has a mysterious calming affect, allowing your soul to be at peace with your thoghts

הספריות הקוסמיות – מידע בנושאי אדמה ומים נמחק

 

21.12.2012 – רגע השקט :הסערה שבחוץ היא רק השתקפות עולמנו הפנימי- ההבנה שלנו את מי ומה אני , מי נועדתי להיות. ככל שנבהיר לעצמנו את מהות קיומנו- כך גם השמיים בחוץ יתבהרו עבורנו. יהה עלינו להסכים לחוות  אי וודאות  כדי להיפתח לוודאות חדשה. להפעיל שיקול דעת משמע לבחור מה אנחנו רוצים לדעת , להעיז לשחרר את הידיעה שהנחתה את הבחירות שלנו עד היום ,להתחבר לחושים הפנימיים כדי להייטיב לשמוע את קולו של הילד הפנימי- הוא יודע , לדייק את הרצונות והמחשבות שלנו, ולהבין שמה שיאיר את דרכנו לא בא מבחוץ אלא מבפנים. העיניים הפיזיות שלנו יראו בחוץ את התמונות שנבחר לראות בעין השלישית- זו שרואה את הסרט שרץ לנו בראש.

במקום לצאת החוצה לארועים כאלו ואחרים, בחרו להתכנס לתוך עצמכם. במקום להתבונן בסרטים של אחרים – העמיקו להתבונן בכל פרט ופרט בסרט שרץ בראשכם. קחו אחריות על הבחירות שלכם, כי הן רק שלכם, 100% אחריות אישית . במקום לצאת למסיבות הוללות ולחגוג את סוף העולם, נחגוג עם עצמנו , נגלה את עוצמתנו ,את ההתחלה האישית שלנו- את הסיבה שלשמה אנחנו כאן, את הייעוד, תכלית קיומנו, את ההבנה שמתבהרת לה. הבהירות הזו לא מתרחשת ברגע דרמטי אחד ב 21/12/2012 בדיוק בשעה שכל העולם במדיטציות אור ואהבה.

שינוי תודעתי הוא תהליך, לא תאריך

גם אם יפלו לנו אסימונים, הרי שליישם את ההבנות בחיים הארציים לוקח זמן. יסוד האדמה איטי. המימוש , הוא הייעוד האמיתי שלנו בתור בני צביר העם הייהודי – הייעודי , נועדנו, בחרנו ונבחרנו להוריד רוח לחיי החומר. – לא התעלות רוחנית כמו במזרח ולא סגידה לכסף כמו במערב. אנחנו נועדנו לפלס את דרך האמצע. תכלית קיומנו כבני אנוש בכדה"א היא ההתנסות הזו: לחבר בין אש הרצון,אוויר ההבנה והמים – הדבק ההרמוני שמחבר בנינו וביחד עם שלושתם- ליצור יצירה חדשה שתתגלם בחומר.

ממליצה לכולנו לקחת הרבה אוויר = הבנה , לנשום עמוק , לדעת את עצמך ולדעת שאחרי שתדע – הכל יתבהר

מהות המעבר מעידן ישן לחדש היא התעלות ממים לשמיים : פרידה ממערכות רגש שמעכבות את ההתפתחות שלנו, והבנה את הסיבה הגבוהה שלשמה אנחנו כאן- תכלית קיומנו- מימוש הייעוד

***

מבקשת לתת הבנה למי שבחר לעשות שינוי תודעתי מהותי – להבין מהי המהות המזוקקת שבו ואיך לממש את ההבנה הזו בחיים הארציים. ללא היישום בחומר- אין משמעות לרוח.

כדי שהשינוי יקרה לא מספיק לרצות אותו (אש). תפילה ומדיטציות (מים) לא מקדמות שינוי . מה שכן מקדם זו הבנה (אוויר) והורדת ההבנה למימוש בחיי החומר הארציים (אדמה).
מי מכם שיודע מה הוא רוצה ומבין מהי המהות שנועדת לתת לעולם – עכשיו הזמן לעשות מה שאתם צריכים לעשות. מי שטרם ברור לו – זה הזמן להתחיל לברר- לחשוב, לשאול,להבין  ללמוד,להטיל ספק ,להעיז, להסכים לאבד את הדעת כדי להיות פתוחים לדעת תודעה חדשה. להתכוונן לתדרים זה אחלה , אבל אם לא תפעלו ליישם את הבנות הרוח בחיים הארציים- לא יהיה להן שום ערך.
כדה"א הוא המקום היחיד בבריאה שיש בו מסת חומר -אדמה דחוסה. כאן מעבדת הניסוי של הבריאה כולה. עיני הבריאה וכל היישויות שקיימות או לא קיימות בה נשואות אלינו כדי לעזור לנו להבין איך לממש. תכלית קיומנו כאנושות היא ההתנסות , כדי שנתרום את המסקנות שלנו למען ההתפתחות הכוללת של הכל ושל כולם.

החומר מצטמצם כדי שנדייק את מערך הוצאת האנרגיה שלנו

כי כשיש לנו קצת מאד, אנחנו חושבים פעמיים לפני שאנחנו מוציאים כל שקל, וזו הסיבה הגבוהה – לגרום לנו לחשוב, להפעיל שיקול דעת, לשנות סדרי עדיפויות ולבחור להשקיע רק במה שהכי הכי הכי יקדם את ההתפתחות שלנו.

ערכו של הכסף יילך וירד עד שנבין שיש משהו יותר קיומי עבורנו מלצרוך חומר ולתחזק אותו, וזו הבנה של תכלית קיומנו. מי שלא יברר לעצמו לשם מה הוא קם בבוקר, עשוי לא לרצות לקום. מי שרגיל להקשיב רק לקולות שבחוץ עשוי לא לשמוע כלום, כי עכשיו הזמן של הילד הפנימי להשמיע קולו. יכול לשמוע אותו מי שמתחבר לחושים הפנימיים. מי שרגיל להתבונן החוצה – ייראה רק חושך אבל מי שיתרגל לראות בעיני רוחו את האור הפנימי- ידע כל מה שהוא צריך לדעת כדי ליישם את המטרה שלשמה הוא כאן. אל תשכחו- המטרה והיישום שלה – זו תכלית קיומנו. לדייק רצון ואוויר- כן, זה השלבים הראאשונים, אבל אל תישארו שם ואל תחכו לניסים משמיים מבורא עולם כי הוא סגר את הבאסטה עכשיו- סיים תפקידו כשליט העידן ונפתח לכולנו קוד הבריאה – ההבנה שכל אחד מאיתנו הוא הבורא של העולם שיבחר לברוא.

אתם יודעים מה ה בחירה שלכם ? עופו על זה.

תבראו, תעשו מה שאתם צריכים לעשות, תנו את מה שנועדתם לתת

אהבנה, נעמה

***

רגע השקט יאפשר לנו להתחבר למרחב הבריאה האישי שלנו. לשם כך אנחנו זקוקים לשקט- להתרכז בעצמנו ללא הגירויים החיצוניים, הרעשים מאחרים סביבי, הזמזומים של תפיסות השבי הישנות מאחורי האוזן של החמות ,הסבתא ,השכנה, הרופא, הפסיכולוג,הפוליטיקאים…רגע השקט אפשר לנו להתנתק ממערכת החושים הפיזיים כדי להתחבר לחושים הפנימיים.

כשברגע השקט תיפתח לנו התודעה, אין הכוונה שברגע אחד נרגיש פתאם חכמים יותר. האנושות שנמצאת כאן היא חכמה מאד ברובה. הבעיה היא שהחוכמה אינה מותאמת לכוון מגמת השינויים הכלל בריאתיים (מאדמה ומים לאש ואוויר). מה שיקרה ברגע השקט הוא שנבין איך להשתמש בתבונה שלנו כדי להתנהל מתוך קדימות למערכות אוויר (תודעה)ולא מים(רגש). (הבדל בין תבונה וחוכמה )
בגלל שינוי מגמת הקדימויות, יעלה הרצון והיצירתיות ליצור מסגרות פתוחות וגמישות יותר, ללא מערכות הסתרה,יעלה בנו צורך לרקום שיתופי פעולה הרמוניים שיחליפו את מנגנוני השליטה, נבחר לשחרר את העבר בלי פחד , להסכים להיות באי וודאות ולבחור באומץ התחלה חדשה

***

האדמה תמיד תמשיך להתקיים כאן, כי אנחנו חיים במעבדת ניסוי שמטרתה להביא תוצאות לניסוי בחומר. הגוף שלנו הוא חומר, האדמה, הרכוש, הכסף,כל אלו אנרגיות חומר. הם לא ייעלמו אלא יצטמצמו מאד. הכסף ילך ויאבד מערכו , המסה הכבדה של הגוף שלנו תצטמצם ונהיה קלילים יותר . כל זה הוא תהליך ארוך של עד 25 שנה, עד שיתחלף הדור. זה  כמובן לא יקרה ברגע אחד. 2012 זה תהליך,לא תאריך. ולשינויים באדמה-בחיי החומר הארציים,לוקח את הזמן שלהם

מערכת המים (רגש) , גם היא תמשיך להתקיים ,אבל כל המידע שהוזן בספריות שלה יימחק ולא יהיה נגיש עבורנו יותר. נצטרך לגשש את דרכנו באפלה כדי למצוא את נתיב האוויר ולהושיט ידינו אליו במקום למערכת המים שכבר לא תתן לנו תמיכה. איך? ע"י חיבור לחושים הפנימיים. מי שיאפשרו לרגש הפחד לנהל אותם- עשויים לפחד מהחושך, מאי הידיעה . מי שיבחרו להתעלות מעל הרגש להבנה גבוהה – יבינו שהחושך נוכח בחיינו רק אם אנחנו בוחרים לתת לו מקום. הכל אצלנו בראש, ברמה התודעתית. מי שהיה מורגל להסתכל הרבה החוצה ולקבל את ההחלטות שלו לפי מה שהוא רואה ושומע בחוץ- עשוי אכן לחוות חושך. כדי לראות את האור- יהה עליכם לבחור להקשיב ולהתבונן פנימה, כי שם נמצא מקור האור- הרצון האמיתי להתפתחות. שם נמצא הניצוץ האלוהי שבנו- זה שיודע את היותו הבורא של עולמו שלו, בעצמו, מתוך עוצמתו, עצמיותו.
נכון להיום, מערכת המים כן קיימת במתכונתה הישנה ונתמכת ע"י מערכות אש אוויר במינונים הולכים וגדלים. כל עוד יהוה טרם סיים את תפקידו , מערכות המים נגישות לנו . ההצעה שלי היא להתחיל להתכונן לשינויים כי ברגע השקט בו יימחק הידע ממערכות המים,מי שינהל כאן את העניינים יהיו 22 המישורים  בניהולו של אלינוס (ליבת אש)ולא יהוה (שהוא ליבת אדמה)

***

נבואות רבות מדברות על שיבושים באספקת אנרגיה, הפסקות חשמל, מכת שמש. זה נכון. האנרגיות הישנות אכן יעצרו , אבל בעיקר ברמה התודעתית, לא הפיזית. החשמל למחשב ישובש כדי שנחדד את החשיבה העצמאית שלנו וניפתח לתדר תודעתי שיקפיץ אותנו קוונטית בצורה משמעותית שאיננו יכולים לדמיין. נאבד את הדעת לזמן מה, כן, כדי שנוכל להטמיע בתודעתנו תוכנה חדשה, מה דעתך? הפעילו שיקול דעת. זכרו שככה חווה הביאה איתה חוויה של התפתחות- כשבחרה לאכול מפרי עץ הדעת.

המחשב- המחשבה שלכם ,יעשו restart. כל ספריות הידע שהיו טעונות בתוכנה הישנה לא יעבדו יותר. כדי שהמחשב יפעל מחדש, יהה עליכם ללמוד את כללי המשחק החדשים, להכניס תוכנה חדשה  וללמוד שפת תקשורת חדשה: שפת הילדעים

***

רגע השקט והשינוי שלאחריו ע"פ תודעת העל – זאב אבירז

"…יהיה רגע מסוים ב-2012 שאתם תחושו את עצמכם כלא מחוברים לשום דבר מאחר ואתם תהיו טהורים לחלוטין ותצופו על הגל, ולאחר מכן אתם מיד תחלו להרגיש את אותם דברים שהמישורים מתחילים לתת לכם, דברים חדשים לבצע."

הביטוי ימות המשיח ואחרית הימים מדבר על ימים אלה.

במהלך התקופה הבאה יהיה רגע שבו נחוש את עצמנו לא מחוברים לדבר. והטוהר הפנימי שלנו יהיה הטוהר המקסימאלי. לאחר מכן הכל שוב יתחיל להשתנות. בתחילה נחוש בלבול, כי כל הדברים שהכרנו עד עכשיו משתנים, ונצטרך למצוא את הקול האישי שלנו בשביל לדעת לאן להמשיך.

האנושות לא מודעת לכך שב- 2012 מתרחש שינוי נושא. נחוש זאת כמשב רוח. כל מי שיתחבר יותר לעצמו, ליעודים שלו, יחווה את השינויים בצורה יותר קלה. תודעת העל אומרת ש-2012 לא הולכת להרוג אותנו – כי בכל אחד מאתנו הושקעה המון אנרגיה. המוות שמדובר עליו הוא המוות של סיום מסגרות והתחלה של דברים חדשים.

קטע מתוך המגזין המלא : רגע השקט ע"פ תודעת העל

***

רוחות של שינוי – סרטון שעלה לאויר ב 30/11/2012 – לפני רגע השקט

 

ימים של שקט

 

הנה באים ימים של שקט
הכלו כבר המים ?
נביט אל השמיים
הנה הם באים ימים של שקט
אחרי הרעש הגדול והנורא
אפשר לנוח קצת על המרפסת
ולאסוף את שברי הסערה

נצא אל החלון לראות
אם כלו כבר המים            ———–  המים הם הרגש הנמוך דוגמת הפחד שנתנו לו לנהל אותנו במקום שננהל אותו מתוך

נביט אל השמיים                                     הבנה גבוהה. השיר ההרמוני- הוא דוגמא למים גבוהים שיחברו בנינו.

נחכה ביחד ליונה.

הנה הם באים ימים של שקט
אחרי שכבר איבדנו את הכל

הנה הם באים ימים של שקט
שנינו כאן ביחד על ההר
המים כבר ירדו ויש כבר קשת
אפשר לקום, סוף העולם עבר.

***

עדכון מה 18/12/2012, אוטוטו רגע השקט .

הבן שלי מתעורר באמצע הלילה מחלום ומסביר לי:
אמא, את יודעת שאין גנבים בעולם שלנו,נכון?
-אממממ האמת שיש….
-לא, אין, אני אומר לך, אין גנבים בעולם שלנו, אני יודע! ראיתי את גרגמל נותן לי משהו . היה לו החיוך הזה הרגיל שלו, אבל הוא לא היה רע

הוא יודע, הבנתם? הוא יודע את מה שאנחנו מתקשים להבין, בגלל כל ה"ניסיון חיים" שצברנו, כל המידע שאנחנו קשובים לו בחדשות וב"תקשורת"

עכשיו, בדיוק עכשיו, הזמן בו כל המידע הישן הזה נמחק מתודעתנו, כדי שנוכל לתקשר תדר תודעתי חדש.
המידע שקיומי עבורנו לדעת אותו – נמצא בתוכנו. מקבל אותו רק מי שקשוב לקולו של הילד הפנימי, מי שמתבונן פנימה ולא החוצה. מי שיודע, כמו הבן שלי, שהעולם שלנו איננו כשהיה. עולם טוב יותר – אתר שינוי תודעתי  – העולם יהיה טוב יותר כשנבחר לראות בו ככזה. הכל אצלנו בראש. ככל שניתן יותר מקום לטוב להתהוות בתודעתנו – כך המציאות תהדהד את הטוב הזה גם לחיים הארציים הגשמיים סביבנו.הילד יודע מה הוא אומר – אתר שינוי תודעתי

 תודעת על – רגע אחרי 21.12.12

רגע השקט – ישראלה יועד

רבות מדובר על רגע השקט הצפוי ע"פ נבואות שונות להתרחש ב 21/12/2012. תודעת העל מדברת על  ינואר 2013. רגע שממנו יסודות האדמה והמים ילכו וירדו ויסודות האוויר והאש יעלו. כל החומר בחיים שלנו- משקף אותנו.הוא מגיב אלינו, לא אנחנו תלויים בו. רגע שבו תיפתח התודעה החדשה ל כ  ו  ל  ם וכל אחד יצטרך לבחור האם הוא רוצה לעשות שינוי תודעתי או לא. לאלו שיבחרו לאחוז באדמה  והמים יהיה מאד קשה להמשיך לחיות בעולם המשתנה אבל היות ואנחנו חיים ברובד של בחירה חופשית -יהיו רבים שיבחרו להשלים את התסריטים שלהם . רגע השקט תהיה נקודת זמן שבה נשמות תוכלנה לבחור לעבור בין המישורים.

***

הפוסט הראשון הזה נכתב באוקטובר 2011.  איפה הרגע הזה פוגש אותי?

לוח המאיה נגמר ב  28/10/2011   שזה עוד 4 ימים .מתאריך זה ואילך,לפי המאיה, כל אחד יידרש לקחת אחריות אישית מלאה על חייו
איך זה יקרה?
הנה תרחיש אפשרי מקורותיי הבוקר. גילוי נאות:הבוקר שלי מתחיל באמצע הלילה
קמתי הלילה להתייחד עם עצמי ועם המחשב שלי שמשום מה התעקש לא להתחבר לאינטרנט והציג משהו מוזר מאד שבו כותרת: "חותמת הזמן"time stamp
חיכיתי, הבנתי, פחדתי,הבנתי,נרגעתי, הבנתי,ניסיתי להדליק ולכבות כמה פעמים, לא עבד, שוב "חותמת הזמן" הציגה סרגל זמן מוזר שרץ ונשלם,כמו שעון חול כזה אבל על ציר זמן מלבני ארוך
הרגעתי עצמי בידיעה שאני כבר מוכנה לרגע הזה,אני כבר שרדתי את השלב הקשה ביותר: ההבנה של ה"לבד" , ההכרח לקחת אחריות אישית מלאה . אם אין אני לי מי לי.
כבר השתחררתי מהאשלייה של "רק לאל פתרונים" לי יש את כל התשובות לשאלות שאני צריכה. אני רק צריכה לתרגל יותר תקשורת עם עצמי,עם הילד הפנימי שלי,להיות קשובה לחושים הפנימיים,לאפשר לנשמה להוביל אותי ליעדי ע"פ התסריט שחתמתי עליו מראש.
האינטרנט לא עובד. אני לא יכולה לתקשר עם אנשים אחרים ,לא להעביר מסרים,לא לעזור,לא להיעזר, כלום. אני לבד. אני עם עצמי ושני ילדיי הקטנים
שני ילדיי הגדולים בחרו את אשר בחרו-לחיות עם אביהם והם רחוקים ממני מאד מאד. על אף שראיתי אותם פיזית בעיני אתמול בערב, אנחנו רחוקים יותר מאי פעם

ההבנה שגם הילדים שלי אינם באמת שלי נצרבת בתודעתי. אני רק זכיתי ללמוד מהם ואיתם את השיעורים החשובים שלמדתי בחיי עד כה. זכיתי ללתת בית לגופם הפיזי, אבל נשמתם חופשייה.
אין לי  שליטה  על הבחירות שלהם, על ההשפעה של אביהם עליהם, על רצף ההתרחשויות. אני נדרשת לקחת אחריות רק על עצמי.

סיימתי ללמוד את מה שהייתי צריכה ללמוד מבן הזוג ולכן החיים הביאו אותי לגירושים ממנו, סיימתי ללמוד מילדיי את השיעורים החשובים שזכיתי ללמוד מילדיי  וכעת היא העת, עת שינוי

זמן להיפרד מהתלות ולפתח עצמאות.

 ילדיי הגדולים בוחרים היום להיפרד מהתניית התלות ההורית-ילדית  בנינו.
ה"אמא" שבי עוד נופלת למקומות מימיים נמוכים של סערת רגשות: רגע, אבל אני אמא, אני צריכה עוד להגן ולדאוג ולשמור, לטפל,להזין, הם הילדים הקטנים שלי…

אז זהו, שהם לא "ילדים" במובן זה שהם בוגרים בהבנתם  יותר ממני והם בטח לא "שלי". הם של עצמם, של העולם, של החברים, בני המשפחה האחרים,למעשה הם לא של אף אחד מלבד של עצמם

אני מוצאת עצמי משליכה מעליי את עודפי מאגרי המים שבי: אותם רגשות שליליים שכובלים אותי לתחושת הפחד מהוויה חדשה  האי וודאות ממה שיהיה

ילדיי בוחרים עצמאות ונפרדות ממני
ואני מאפשרת להם. חתמנו על זה לפני רדתנו לכאן. הם בחרו בי כאמא שתאפשר להם לחוות עצמאות ואני בחרתי אותם כילדיי שיבחרו לממש את העצמאות שלהם,אחד אחד מהם.כל אחד עם מי שהינו,מיוחד במינו

האם כך ייראה רגע השקט המדובר שצפוי לפי כל מני תקשורים לקרות בסוף 2012?
אולי אני מקדימה את זמני?
אולי נועדתי לפלס דרך?
אולי ההבנות שלי כאן ועכשיו יעזרו למישהו לעשות את השינוי עד אותו רגע שאם וכאשר ואולי יקרה או לא יקרה כפי שצופים אותו ?

למדתי בשיעורי תודעת על על כך שמי שכבר עשה את השינוי התודעתי סביר שלא יחוש כלל בהבדל משמעותי ברגע הזה, הרי מדובר על שינוי תודעתי ולא פיזי

האם האפיזודה המוזרה שקרתה לי הלילה עם המחשב היתה הדמיה של תרחיש עתידי או אולי אפילו ההתרחשות עצמה ברגע התהוותה?

כל זמן שניסיתי להיכנס למייל,המחשב לא עבד
האינטרנט חזר לפעול רק אחרי ש הבנתי, ואז נכנסתי לדף כאן כדי לעדכן

בשביל לעסוק בשינוי תודעתי-אני מקבלת מימון ודלתות נפתחות
בשביל לתחזק את התלות הבינאישית עם ילדיי והאבא שלהם אחרי ערב עם מפגש טעון וקשה, אין לי מימון

ברגע שהבנתי את זה, המחשב חזר לפעול
אין לי צורך בזעזועים ורעידות אדמה למיניהם. אני כבר מבינה

כל הקטע ארך בערך שעה. רק שעה? אולי בגלל שהבנתי מהר. רגע השקט ה"אמיתי" אמור לקחת הרבה יותר זמן, הרבה יותר. מספיק זמן עבור האנושות לקפוץ קפיצה קוונטית משמעותית ,מספיק זמן כי להשתיק לגמרי את העשייה הפיזית שלנו ולאפשר לתודעה שלנו לעבוד בטורבו.

ככל  שנבין יותר ,נפחד פחות ונחווה פחות זעזועים.

המצב שנוצר- המציאות החדשה היא לא בעיה. היא אתגר התפתחותי.לצמצם את המים בעולמי ולפעול יותר ויותר ממקום של הבנה

עליי לאפשר לאש שבי (הרצון,היצר,היצירתיות) לפרוץ ולהוביל את ההבנות לקראת מימוש בחיים הארציים. זה מה שאני צריכה עכשיו לעשות
המטרה איננה התעלות רוחנית . המטרה היא הורדת רוח לחיי החומר

דצמבר 2012 , בתי העלתה לפייס שלה תמונת פרופיל של דף לבן  . זה בדיוק מה שקרה לכולנו בדצמבר 2012. גם לאלו בנינו שעדיין לא מודעים לשינוי התודעתי שהתחולל – התחיל עידן חדש אחרי שנמחק מספריות הידע הגבוהות כל המידע של התנסויות אדמה ומים ונפתח לנו דף חדש חלק. ריק להתנסויות חדשות באש ואוויר. (זמן קצר לפני כן, מסך המחשב שלי היה שחור, כמה סמלי…לא יכולתי אז לראות כלום. נמחק לי מהתודעה כל מה שחשבתי שאני יודעת על העולם) . היא ראתה בבהירות את מה שנסתר מעיני באפלה .

***

תקשור מתודעת העל – זאב אבירז:

רבים שאלו אודות רגע השקט שאמור להיות מועד חילופי העידנים. מה כבר קורה, מה עוד יקרה ומה לא יקרה?
הרי כולם דיברו על מהפכה ושינוי כולל של הכל ובתכלס, "בשטח",אנחנו לא רואים את זה קורה , עדיין קיימים הרבה מאד אנשים שלא מבינים ולא מודעים . מה, הם טיפשים ו "לא מפותחים"? מה יקרה לכל אותם אלו?
התשובה היא זו: לא, אנחנו לא טיפשים. האנושות שנוכחת היום בכדה"א חכמה מאד .הבעיה שהחוכמה מופניית לכוונים לא עדכניים. רבים טרם עשו את השינוי התודעתי בכוונים העדכניים שמשקפים את מגמת השינוי הכלל בריאתית (מעבר מאדמה ומים לאש ואוויר). ברגע השקט אנחנו לא נרגיש פתאם בבת אחת חכמים יותר אלא שיקול הדעת שלנו יהיה כזה שיכוון אותנו לתת קדימות למערכות האש והאוויר. אם עד היום נתמכנו קודם כל במערכת המים(הרגש, מערכות יחסים בינאישיות) , הרי שמרגע השקט,כל המידע שהיה שמור במערכות האלו יימחק מהספריות. אנשים ימצאו עצמם במציאות שבה מערכת המים כבר לא תיתן להם מענה ולא תהיה להם ברירה- הם יהיו חייבים לגשש באפלה כעצמאיים ולחפש את מערכות האש והאוויר ולחפש את הפתרונות שם. הקדימות המשתנה תגרום לאנשים להיפתח לתדר תודעתי המבוסס על אש ואוויר, כלומר: יעלו הרצון והיצירתיות שיחברו אנשים למערכות פתוחות וחופשיות יותר, ללא מערכות הסתרה. מערכת המים תמשיך להתקיים, אבל הקדימות תהיה לאוויר. זהו רגע האיזון בתהליך היפוך הקטבים מרגע זה ואילך,יעלו האש והאוויר וירדו האדמה והמים.

האם זה כבר קרה או קורה או יקרה?

יש בנינו מי שכבר נפתח להם ומשמשים סוכני שינוי שנועדו לקדם את השינוי התודעתי ,ללוות אנשים בתהליכי שינוי. זו אני.
יש כאלו שחווים עכשיו ברגע זה את ההבנה הזו ומוצאים עצמם בטלטלות ובלבול גדול. (זה גם המשבר שאני עברתי…)
כל השאר: ייפתח להם ערוץ לקליטת התדר החדש ברגע השקט. התודעה החדשה תיפתח לכולם באותו רגע של גל הסתברויות שאמור להתרחש בסביבות סוף דצמבר 2012 – ינואר 2013. היות ואנחנו חיים ברובד של בחירה חופשית, כל אחד מאיתנו יצטרך לבחור את הבחירה העצמאית שלו איך להגיב לשינויים.

לכל הספקניים והציניקניים שמזלזלים במגמות השינוי אזכיר רק כי שנת 2012 עוד לא הסתיימה
אני ממליצה לכם לא לחכות אלא להתחיל להתכונן כבר מעכשיו. אני ממליצה לבחור היום להתמודד באומץ עם השינויים כי הם יגיעו בין כך ובין כך, אז ייטב אם נתרגל את ההיפרדות ממערכות המים בהדרגה (יחסית…הרבה זמן אין לנו..)

בינתיים, כל עוד לא הסתיים עידן שלטונו של יהוה,המישורים יכולים לתמוך במגמת השינוי רק ע"י הכנסה של אנרגיות אש ואוויר. בינתיים, אנחנו כן יכולים להושיט ידינו קודם כל אל המערכות המים אך אני אינני ממליצה לעשות זאת. אני מציעה לכם להתחיל להתרגל לנוכחות פחותה יותר ויותר בבחירות שלכם. המידעים הקיימים במערכות המים יימחקו רק אחרי רגע השקט בו המישורים יתיחלו לנהל כאן את העניינים במקומו של יהוה.

***

שאלות ותשובות בתקשור ישיר מתודעת העל – זאב אבירז:

שאלה: הייתי מבקש להבין, בהמשך לשאלה ששאלתי לגבי הנושא של האוויר, הרי בסופו של דבר, האוויר כל הזמן ישתנה והתדר שלו גם כן לא יתאים לנו, אז איך בכלל המערכת פה תתייצב? זאת אומרת, יכול להיווצר איזה מצב, שכל האוויר כבר לא יהיה מתאים לריאות. אז איך זה עובד?
תשובה: הדבר הזה הולך במקביל לאותם ילדים שנולדים. ככל שהילדים נולדים בתקופה שהאוויר פה הולך ומשתנה מבחינת המאזן, היכולת שלהם לעבוד גם עם אוויר גבוה קיימת ולכן, שינוי האוויר הזה נותן להם את האפשרות להמשיך בצורה, אתם מכנים זאת, רגילה לנשום. כאשר אתם באתם למתנד מסוים, הם באו לשני המתנדים. האם הבנת?

ומה קורה עם הוותיקים, מה שנקרא? איך הם…?
תשובה: לכן יש בעיות לפתחם.

בסדר, אז אני שואל האם הבעיות האלה יש להן איזה מצב, שלב כזה או שלב אחר, שהם יסתיימו או רק יהיו חמורים?
תשובה: הם יחמירו, אך עד שלב מסוים, מאחר ובנקודה מסוימת יעצרו את השינוי הזה כי יהיה מספיק דלק כאן כבר גבוה כדי שאפשר יהיה להתחיל לשנות את המקום ומצד שני, יהיה צריך להשאיר מספיק כדי שאתם תוכלו לסיים את התסריטים שלכם. כלומר, השינוי ברמת הורדת האנרגיות לכאן יגיע למצב, שהוא ייעצר ויניח לכאלו שנהנים מהחלק הנמוך לסיים ורק לאחר שהם ייעלמו ויהיו כאן כאלו שיכולים לעבוד על השניים, יתחילו להעלות אותו עוד פעם כדי לחסל את המערכת הנמוכה. האם הבנת?

עכשיו, למה זה לא קורה לכולם? לכל הותיקים? למה זה קורה רק לחלק?
תשובה: זה תלוי באיזה מצב ומאיזה מישור אתה הגעת ועל היכולת של המישור לתת לך להבין איזה יכולות קיימות ומשתנות במקום הזה. מישורי מים, כדוגמא, נתנו פחות הסברים מאשר מישורי אוויר. נכון, שאלו שבאו ממישורי מים בתוך רובדי האוויר שלו ידעו יותר ואלו שבאו מהאש מתוך האוויר ידעו יותר וגם מהאדמה ומהאוויר ידעו יותר. אך בסיכומו של דבר, אלו שבאו מבסיסים של מים עם מים או אש עם אש או אדמה עם אדמה, אלו הפגיעים יותר. האם הבנת?
כן, כן. רציתי לשאול לגבי אותו טיפול שאני מקבל, שהוא נמשך הרבה זמן, אבל יש מן עליות וירידות. אתם, בזמנו, אמרתם שכל הנושא הזה בגלל האש האגרסיבית שנכנסת לכאן.
תשובה: הדבר הזה הוא נכון.

אבל, זאת אומרת, אז יש טעם לטיפול? האם זה דבר שיכול, בסופו של תהליך, להגיע למצב של סיום או שכדאי לעשות הפסקה?
תשובה: אנו נאמר לך. אנו ממליצים לך לסיים עוד חודש ארצי שלכם ובסיום החודש הזה, אל תעשו יותר טיפול, מאחר והמתנד הולך להיות משתנה בכל המקום הזה ורק לאחר שהוא ישתנה, אפשר להמשיך הלאה. האם הבנת?

כן. מתי הוא ישתנה? עוד חודש אני הבנתי. זה עניין של חודשים? ימים? או שזה משהו שהוא…?
תשובה: אנו נאמר לך. זה הכול תלוי ביכולת שלכם כאנושות לספוג את השינוי.

הבנתי. יש את נושא הסערות שמש שמדברים עליהן, שלפי המדענים זה מתוכנן להיות אי שם ברגע השקט. האם יש לזה קשר בין הדברים?
תשובה: בוודאי.

זאת אומרת, מה הקשר בין רגע השקט לסערות השמש?
תשובה: אנו ניתן לך דוגמא קטנה. תשים לב. סערת שמש משתיקה אתכם. האם זה נכון?

משתיקה הרבה מחשבים והרבה בלגן.
תשובה: היא משתיקה אתכם.

כן.
תשובה: חבר את זה לרגע השקט ותראה. תהיו שקטים קצת.

אנחנו נהיה שקטים להרבה זמן.
תשובה: עליך להבין, שכאשר אתם משתמשים באותם מכשירים, אתם משדרים הרבה מאד מחשבות והדבר הזה מביא לכך, שהמקום הזה הוא לא מקבל את השקט שלו. כדי להשתיק אתכם ברמת המחשבה בתקופה הנוכחית, שאתם הרבה מאד מתעסקים כבר עם מכשירי אש ואוויר, צריך להרגיע את המכשירים ואז המחשבה נרגעת. האם הבנת?

כן, אבל תהיה מחשבה בשביל לפתור את הבעיות.
תשובה: אתם תפתרו אותן. הדבר הזה הוא לא דבר שהוא בעוכריכם כל כך, אך הוא ירגיע את רמת המחשבה שיוצאת מהמקום הזה. כל הדברים שמדברים עליהם ברגע השקט הם הרגעת המחשבות של המקום הזה, מאחר והמחשבות שלכם יוצרות תודעה כוללת. המחשבות שלכם יוצרות מצב, שעולים הרבה מאד דברים לכיוון הבריאה והמחשבות האלו חייבות להיות שקטות כדי שאפשר יהיה לעשות את השינוי ולהתחיל במערכת אחרת ולמעשה, אין דרך אחרת להשתיק היום את האנושות אלא לפגוע במערכת האלקטרונית שלה. האם הבנת?

כן. נכון לעכשיו, מתי באמת זה יהיה רגע השקט? האם זה יהיה שבועיים אחרי 21 ל-12?
תשובה: אתה רוצה לשאול אותנו מתי תהיה סערת שמש?

אני לא יודע. תסבירו את זה איך שאתם רוצים.
תשובה: אנו לא יכולים למסור לך את זה, מאחר וזה תלוי באינטראקציה בין יהוה לבין המישורים. הוא יוצר את סערות השמש, לא אנו.

בגלל זה אמרתי נכון לעכשיו.
תשובה: אין נכון לעכשיו. ברגע שיגיע רגע השקט, יתחילו לבדוק ולראות את הרמה של עוצמת המחשבות שנמצאת במקום הזה. והיה והעוצמה הזאת עוברת גבול מסוים, יחליטו על הסערות מהסוגים האלו. והיה ולא, אתם תראו סערות קטנות, השתקות קטנות יותר. האם הבנת?
הבנתי. או.קיי. תודה.

שאלה: שלום לכם. אני רוצה להמשיך בקשר לאותן סערות שמש, כמו שאמרתם. בעצם אמרתם, שסערת שמש כזאת תיצור את רגע השקט. האם אחרי סערת שמש כזאת, כל המערכת תתחיל לפעול מחדש, עם אותו מידע כבר שמוצפן בתוכה? או שהכול יימחק ותהיה התחלה מחדש?
תשובה: אתם, את ההתחלה, תעשו לפי המידע שקיים אצלכם. אך היינו מנסים לתת לך להבין, ש-והיה ויגיעו למסקנות שצריך להרדים אתכם לחלוטין מהבחינה של המחשבות, אתם למעשה, כאשר אתם תתחילו לייצר את זה, אתם תקבלו רעיונות חכמים יותר כבר. האם הבנת?

כן. אני שואלת בצורה מאד פלילית, קרימינאלית הייתי אומרת. כלומר, אם אני לוקחת היום הלוואות מהבנק ובסערת השמש המידע יימחק בבנק, אני לא חייבת כבר לבנק אחרי זה.
תשובה: למעשה, הדבר הזה אינו נכון. אתם עדיין נמצאים ברמת המים. יש לכם מספיק ניירות כתובים בכל מיני מקומות.
או.קיי. תודה.

שאלה: שלום. רציתי לשאול לגבי יכולת חשיבה עתידית, שאתם מתארים בחיי העתיד, שתהיה יכולת ליצור הולוגרמות של בגדים ושל בתים ושל כיפות. האם היכולת הזאת תתחיל כבר אחרי רגע השקט להתפתח? ואם אתם יכולים קצת להמחיש, שאולי אני אבין, איך זה יהיה? זאת אומרת, פשוט אנשים יחשבו כמו שאנחנו חושבים היום או שזה יהיה בצורה אחרת?
תשובה: תנסי לחשוב, כאשר את ללא בגדים לחלוטין, תנסי לחשוב שאת רוצה שגופך יהיה מצופה ביהלומים ולפתע את תקבלי נצנוצי יהלומים על כל גופך. לא יהיה לך יהלומים פיזיים, אך נצנוצי היהלומים יהיו כיהלומים ואת תהיי לבושה במחלצות יהלומים. האם הבנת?

כן. זאת אומרת, מכוח המחשבה אנחנו ניצור איזשהו מעטה הולוגרמי בדימוי שנבחר. ככה זה יעבוד?
תשובה: הדבר הזה הוא נכון. אכן כן.

והיכולות האלה יתחילו להתפתח כבר אחרי רגע השקט? בהדרגה?
תשובה: אכן כן.

שאלה: אני רוצה לשאול בהמשך לאותן סערות שמש, שאמרתם שזה להשקיט קצת את המחשבות שלנו. אבל אני רואה מצב, שאם קורסים פה מכשירי תקשורת שלנו, המחשבות פה נכנסות לאטרף של כולם, מחשבות הישרדות של אטרף, זה לא יפסיק מחשבות.
תשובה: הדבר הזה הוא נכון, אך את צריכה להבין איזה סוג מחשבות נעצרות אצלכם. המחשבות של ההישרדות שלכם אלו בסיסי מחשבות מים. איתם אין בעיה. יש בעיה עם מחשבות האוויר שלכם, מאחר והמקום הזה צריך בנקודה מסוימת לעבור לאוויר גבוה יותר וכדי שאתם תוכלו לעבור לאוויר גבוה יותר, אתם צריכים להיות יותר חכמים. כשאתם יורדים לרמת הישרדות, הבעיה הזאת לא קיימת, מאחר ואין בעיה בין מערכות הישרדות לבין שינוי לאוויר גבוה יותר לאחר ההישרדות. עליכם להבין, כאנושות, שאתם נמצאים במצב, שאתם כבולים בעצמאות שלכם, מאחר ומצד אחד, אתם עדיין לא מפותחים ברמת המחשבה, עם אוויר מספיק גבוה, שתוכלו לתקשר אחד עם השני ללא כלים. מצד שני, אתם יצרתם כלים, שיוצרים מצב שאתם סומכים עליהם ואתם לא מפתחים את האוויר הזה שלכם, שיכול להיות ללא כלים. ולכן, פחות כלים. האם הבנת?

כן, אבל זה זמני. זה יכול להיות כמה ימים…
תשובה: בוודאי. אנו לא מסרנו, שאתם תהיו באופן קבוע ללא זה.

והזמני הזה יהיה מספיק כדי לפתח את המקום של ללא כלים? להוציא את הרעיונות של ללא כלים אצל אנשים, שיש להם את זה?
תשובה: אתם נמצאים בעולם של בחירה. יהיה לכם את האפשרות או לפתח את היכולות האלו או לחכות עד שהמכשירים יחזרו ואנו מנסים לתת להבין, שיהיה לכם מספיק זמן לפתח את היכולות האלו. האם הבנת?

כן. אבל עוד פעם, אם יש יכולות כאלה, הם נמצאים אצל כלל האנושות או שהם נמצאים כניצנים אצל צביר העם היהודי כמקום של לפתח? איפה נמצאים היכולות האלה?
תשובה: אתם כבר יורדים בתקופה הנוכחית הרבה מאד עם יכולות אוויר גדולות מאד. לפי מה שאנו מכירים את צביר העם היהודי, הוא האחרון שיפתח את היכולות האלו, מאחר והיכולת שלו לשלוט במים ואדמה גדולה, הוא ירוץ למכשירים יותר מכולם. האם הבנת?

כן. זה לא משמח. דיברתם על עוד חודש שינוי של מתנד. על מתנד של איזה יסוד דיברתם?
תשובה: אנו לא דיברנו. אנו מסרנו שיש שינוי של מתנד.

כן. של מי? איזה מתנד? מתנד של מה?
תשובה: אנו לא נמסור לכם את זה. אתם תחושו את זה.

איך נחוש? איך זה ישפיע עלינו?
תשובה: אם נענה לשאלה זאת, אנו נמסור לך איזה סוג של יסוד זה. אנו לא נמסור לך.

מה כן אתם כן יכולים למסור בעניין הזה?
תשובה: שהמתנד ישתנה.

או.קיי. יש שאלה מקבוצת תלמידים על הסיפור של אירן שמגיע-לא מגיע עלינו לטובה או לא עלינו לטובה. מה מתרחש שם?
תשובה: הכול תלוי בהחלטות שלכם. השכל קיים אצלכם. היכולת קיימת. והיה ואתם לא תנצלו את זה, ינצלו אתכם. האם הבנת?

השכל והיכולת, זה אומר, להתקיף, במילים אחרות.
תשובה: אנו לא מדברים במושגים שלכם, אך אתם יכולים לנצל את היכולת שקיימת אצלכם בצורה הזאת, שתדעו להגן על עצמכם. והיה ולא תעשו את זה, אתם לא תעשו את זה. האם הבנת? קיימת אצלכם היכולת. קיים אצלכם הפוטנציאל. השכל היהודי ירד עם מספיק כוח כדי לבצע את הדברים האלו. אין לכם את המערכת שמזיזה אתכם לעשות את זה, וכאשר אין לכם את המערכת הזאת וכל העולם הזה בנוי על כשלים של השליטה, שהולכים ומתקנים אותם, מישהו ישלוט עליכם. האם הבנת?

אני מנסה להבין כי אתם מדברים ברמזים. זה אומר, שצריך לקחת את הביטחון שלנו בידיים שלנו. לא לסמוך על אחרים מסביבנו, כמו ארה"ב או אחרים, וליזום את הפעולות שאנחנו חושבים שיתנו לנו את הביטחון שלנו?
תשובה: אוי ואבוי יהיה לעם היהודי אם הוא לא יעשה את זה, מאחר ואי אפשר כעם יהודי, שהוא שונה במקום הזה, לסמוך על אחרים. אם והיה והייתם מייצרים את תפקידכם, שיעריכו אתכם בגלל היכולת השכלית שלכם ונתינת עליית מדרגה לעולם, הדבר הזה היה אחר, אך אתם לא עושים את זה. ולכן, וכי מדוע שיעזרו לכם?

או.קיי. זאת אומרת, המגעים הדיפלומטיים שיש והסנקציות בענייני כספים וכו', זה לא משהו שבאמת יעזור לנו.
תשובה: היינו אומרים שלא זה הפיתרון.

רק עוד מילה אחת מפריעה לי, שאתם אומרים את המילה להגן. במילה להגן אתם מתכוונים גם להתקיף? זה חלק מההגנה, נכון?
תשובה: להגן על עצמכם זה לנצל את הפוטנציאל והיכולת שקיים אצלכם.

בכל הטווח?
תשובה: בוודאי.

שגם התקפה זה חלק מהגנה.
תשובה: וודאי שכן.
תודה.

תודה לכם.

***


צפו בסרטון » רגע השקט- נאור

***

מאמרים בנושאים קרובים שאני ממליצה להיכנס אליהם:

game over, ספירת מלאי

***

 התפרקות מסגרות חשיבה 

***

סוגרים ת'ים , סוף כל סוף סוף

***

 סוף העולם

***

פחד מוות

***

 

 

 

סוף העולם – התחלה חדשה

רגע השקט– מועד חילופי העידנים, מתרחבת תודעתנו להבין שמדובר בשינוי תודעתי, לא פיזי. לא תאריך אלא בתהליך. רגע השקט ב 21/12/2012 היה גל הסתברויות שנחזה מראש ע"י תודעת העל והורד לידיעתנו כבר ב 2005 ,אך הוא התחיל הרבה לפני- כבר בשנת 2000 כשהתחילו לרדת ילדי האש והאוויר ויימשך עוד כ 25 שנה. רגע שבו מבינים שזה הסוף . לא היה זה חורבן הבית הפיזי  אלא סוף של תפיסתנו התודעתית לגביו: הבנה שהחומר מקבל את המשמעות שאנחנו בוחרים לתת לו, ובחירה זו שלנו משתנה . הדור שלנו זוכה למות ולחיות מחדש בתוך אותו גוף פיזי: אנחנו משחררים את האחיזה  בחומר שצברנו: כסף,רכוש,מקצוע, מעמד חברתי/משפחתי/כלכלי ונולדים להתחלה של חיים חדשים: לחוויה של תכלית קיום חדשה שמהותה התנסות ביסודות האש (רצון) והאוויר (הבנה). תהיה להם קדימות על פני צמצום יסודות האדמה (חומר) והמים (רגש)

2012מה שנגמר בסוף 2012 איננו הזמן אלא רק התפיסה התודעתית שלנו אודותיו משתנה מתפיסת זמן לינארית לתפיסת הזמן הקוסמי. עוד אודות משמעות הזמן תוכלו לקרוא ב מנהרת הזמן 

"סוף העולם" תוזמן בתרבות המאיה כמו גם במידעים מתקשורים שונים מרחבי העולם והייקום ומחוצה לו, ליום האחרון בלוח השנה העתיק ל 21/12/2012 . מה משמעות המועד הזה? האם באמת יש סוף לזמן?
הזמן חסר משמעות כשלעצמו. הוא מקבל את המשמעות שאנחנו בוחרים לתת לו. כך, תודעתנו המוגבלת עכשיו לחישובי זמן לינאריים בלבד, מתקשה לתפוס שיש מימדי הוויה בהם חישובי הזמן אחרים לגמרי. הזמן הקוסמי הוא "זמן אפס" – בו העבר ההווה והעתיד הם אחד. אתה חושב על משהו והופ- הוא מתהווה למציאות ובאותו הרגע כבר הפך לעבר. הכל קורה מיידית, בו זמנית.

***

ארכיאולוגים גילו בחורבות עיר עתיקה של בני המאיה בגואטמלה לוח שנה עתיק לפיו אחרי ה 21/12/2012 פשוט מתחיל מחזור נוסף. האם זה אומר ש"סוף העולם "מבוטל?

***

העולם שאנחנו חיים בו נקרא החלום. הוא נקרא כך משום שכמו שלחלום יש סוף, גם תסריט החיים שאנחנו חיים כאן בגוף הפיזי – מסתיים בסוף שבו אנו מתעוררים מהחלום. חוויית סוף קיימת רק בעולם שלנו.(במישורים הגבוהים אין גוף פיזי ) . מחוץ לעולמנו,יש נשמות שבוחרות לרדת לכאן רק כדי לחוות סוף. אז מה אנחנו מתלוננים? למה אנחנו כל כך מפחדים  פחד מוות מהסוף הפיזי? אולי בגלל שתודעתנו כרגע מוגבלת לחוות רק את מה שהעין יכולה לראות ומה שידינו יכולה לגעת בו, אבל אין זה אומר שמה שאיננו רואים אינו קיים. מוות איננו באמת סוף, הוא רק שינוי צורה .

***

ציטוט מתוך ג'ונתן לוינגסטון השחף/ריצ'ארד באך:

"גופכם כולו, מקצה כנף עד קצה כנף" היה ג'ונתן אומר אינו אלא מחשבותיכם, בצורה אותה מסוגלים אתם לראות בעין. נתקו את כבלי מחשבותיכם וניתקתם את כבלי גופכם

 הנני   צלם- תסריטאי שהפיק סרט על עצמו שמתאר את מותו התודעתי :איך המשיך לחיות בתוך אותו גוף פיזי, אך עבר שינוי תפיסתי כזה שכל חייו השתנו לבלי היכר


מילים אודות מה שנשאר אחרי לכתנו טכסט מנוסח יפה שמצאתי ברשת/Indigo Liron

בין אם אתה מוכן לזה או לא, יום אחד כל זה יגמר. לא יהיו יותר זריחות, לא דקות, שעות או ימים. כל הדברים שצברת, בין אם יקרים או נשכחים, יעברו אל מישהו אחר.

הבריאות שלך, המוניטין והכח שלך, יתנדפו לחוסר משמעות. זה לא ישנה מה היה לך, או מה היית חייב. הכעסים שלך, השינאות, התסכולים, הקנאה, כולם יעלמו. כך גם התקוות שלך, השאיפות, התוכניות ורשימות המטלות, כולם יתפוגגו. הנצחונות וההפסדים שפעם נראו כה חשובים, יעלמו ולא יהיו יותר. בסוף, זה לא ישנה מהיכן הגעת, או באיזה צד של החיים היית. זה לא ישנה אם היית יפה או חכם. גם המין שלך, או צבע העור שלך, יהיו חסרי משמעות. אז מה כן ישנה? כיצד ימדד הערך של ימיך? מה שישנה הוא לא מה קנית – אלא מה בנית. לא מה השגת – אלא מה נתת. מה שישנה הוא לא ההצלחה שלך – אלא החשיבות שלך. מה שישנה הוא לא מה למדת – אלא מה לימדת. מה שישנה הוא כל מעשה של יושרה, חמלה, אומץ או הקרבה שהעשיר העצים או עודד אחרים לקחת ממך דוגמא. מה שישנה הוא לא היכולות שלך – אלא האופי שלך. מה שישנה הוא לא כמה אנשים הכרת – אלא כמה ירגישו אובדן אמיתי כשלא תהיה… מה שישנה אינם הזכרונות שלך – אלא הזכרונות שיישארו אצל אלו שאהבו אותך. מה שישנה הוא כמה זמן תיזכר – בידי מי, ובשל מה. לחיות חיים בעלי משמעות אינו משהו שקורה במקרה. זה לא עניין של נסיבות, אלא של בחירה. אם החיים הם משחק – שחק אותם בצורה הוגנת. אם החיים הם שיעור – תהיה התלמיד הכי טוב שאפשר. אם למדת משהו בחיים האלה – למד גם אחרים.

***

FFIVPSP_The_Endהסוף של כל אחד מאיתנו הוא שונה משום שלכל אחד מאיתנו קו התפתחות שונה, תסריט שונה, הכל שונה. אם אני אקליד בגוגל את המילים "סוף העולם 2012" ואם אתם תקלידו- תתקבלנה לנו תוצאות שונות. אנשי מים שמניע אותם פחד קרוב לוודאי שיקבלו קישורים לסרטוני אימה  מחרידים, דרמות רגשיות סוחפות רגש. אנשי האדמה יקבלו קישורים על התמוטטות פיזית או בנייה פיזית , אנשי האוויר יבינו מדוע הדברים קורים כמו שהם קורי, ואנשי האש יקבלו תוצאות הפנייה לקישורים אודות הקפיצה הקוונטית הטכנולוגית ויוזמות חדשניות שצצות כמו פטריות אחרי הגשם.

סוף כל סוף  / © דוד ירושלמי   29.7.2011

סוף?
סוף!
מה לבסוף?
כמובן סוף!
ואֵי ההתחלה?
לאחר הסוף.
אז מדוע סוף?
כדי להתחיל.
מהי התחלה?
מהות הסוף.
מהי מהות?
תמצית ההתחלה,
מיצוי האמצע,
מציאת הסוף.
ומתי הסוף?
בסוף ההתחלה.
ואתה,
האם מצאת מהות?
אמצא בסוף.
באיזה סוף?
בסוף כל סוף.

שיתוף אישי בתהליך "סוף העולם" הפרטי שלי :

המילים שלהל"ן  נכתבו בספטמבר 2011. הרבה מים עברו בירדן מאז… היום-מאי 2012 אני יודעת בוודאות: זה לא סוף העולם. זו רק ההתחלה!!! וכעת לטכסט שנדמה עבורי עכשיו כהיסטוריה עתיקה:

זה זמן רב שאני לומדת על כך שסוף העולם יהיה תודעתי ולא פיזי

קשה להבין איך בדיוק זה יקרה,אבל בתור מי שחוותה את סוף העולם בשבועות האחרונים,אני יכולה עכשיו לשתף (אחרי שסיימתי להתאבל על הסוף המר ,והסכמתי לקבל את ההתחלה החדשה)

זה קרה בפארק הירדן,במקום שבו שריפה גדולה כילתה לא מזמן את מה שנשאר אחרי כריתה מסיבית יזומה של עצים רבים בשטח הפארק זה קרה במקום שבו החל לצמוח דור חדש של צמחייה מתחדשת זה קרה בזמן שבו אפשר היה להבחין עדיין בכליה שהותירה השריפה ומעליה כבר גדל סבך במבוקים צעירים ורעננים זה קרה במרחב שבו חשתי מוגנת,במהלך המפגש השנתי של קהילת "באופן טבעי", כשידידים ומכרים לידי . הייתי לבד,אבל גם לא…ההתרחשות הקהילתית סביב עמעמה את ערפל הסוף וההתחלה

מכירים את הביטוי שאימהות /דודות אומרות לפעמים כשמשהו לא טוב קורה: "לא נורא,זה לא סוף העולם" אז זהו,שזה כן!

אז איך זה נראה, סוף העולם שלי? (ומדגישה-הוא שלי,אין סוף אחד לכולם,כל אחד והתהליך האישי שלו מול עצמו וגורלו ובהתאם לתסריט הנשמתי שיועד לו)

מזה 12 שנים שאני אמא. ההריון הראשון הוליד בי יצר אימהות שהפך עבורי להיות אי של מהות בשנים האינטנסיביות האלו. יצרתי, הזנתי,עיצבתי,בניתי,גידלתי,טיפחתי,ליוויתי,השקעתי את נשמתי,הקדשתי את גופי ונפשי,להנקה-הענקה לארבעת ילדיי (ולעוד 2 נערות אומנה שאימצנו),לילות ללא שינה,שנים על גבי שנים, 8 שנים בחינוך ביתי, מתוכם שנתיים וחצי כחד הורית

תודעתי המתרחבת,המהפכה שהתחילה בתוכי הלכה והתפשטה למרחב המשפחתי שלי . לפני כחודשיים התרחשה בביתי מהפכה במלא מובן המילה הכל התהפך,כל מה שחשבתי והאמנתי כנכון התגלה כלא רלוונטי ואת מקומו תפסה אנרגיה אחרת שלא הותירה מקום לספק: זה זה. זה השינוי

בעקבות ארוע דרמטי התהפכו היוצרות בביתי ובמשפחתי. זה קרה בדיוק ביום תשעה באב-יום אבל על חורבן הבית ,מצאתי עצמי מחורבן הבית הית הפיזי לבריאת הבית התודעתי . העמסתי על האוטו באותו לילה שחור מעט חפצים ואת ילדיי וממהרת לצאת מהבית לפני שיתמוטט לא הספקתי. הוא התמוטט . לא קרס פיזית ברעידת אדמה ,אבל התמוטט ,עולמי חרב עלי. האדמה נשמטה תחת רגליי , על אף שפיזית- הבית -4 הקירות,נשארו עומדים על תילם, אך מיותמים ממהותם. דקות אחרי שסיימנו לצפות ולדון בפרק האחרון בסדרת האוואטר-כשף האוויר האחרון שמלחם ומכניע את שליט האש האכזר אוזאי. תם עידן השליטה. מי שהחליף את מקומו  היה בנו שבחר לשתף פעולה עם צוות האוואטר .  game over,press restart to continu – זו הכתובת שהופיע על מסך המחשב שלי ב 3 בלילה , 9 באב- חורבן הבית.

מצאתי עצמי נאבקת למען שמירה על העצמאות שלי מול הוריי שלי ובה בעת,באותה שניה ממש,איבדתי את אותה מהות שטיפחתי ב 13 השנים שאני אמא בני הצהיר שאינו רוצה בי כאמא יותר ועבר לגור עם אביו גם בתי הגדולה הלכה בעקבותיו שני ילדיי הבוגרים בחרו לעזוב את ביתי ולהיפרד מהמהות האימהית שלי הם עשו את מה שטיפטפתי להם כבר זמן רב : לקחו אחריות ובחרו במה שהם חשו כמייטיב עבורם. הם ידעו מה התסריט שחתמו עליו וידעו שהגיעה שעתנו להיפרד. אני עוד לא הייתי מסוגלת באותה עת  לשחרר את המהות האימהית שלי אבל הם עזרו לי. הם בחרו לדייק את הבחירה שלהם שהיתה בתואם לזו שלי. לא זו בלבד שלא יכולתי להתנגד למהלך הזה,אלא שהבנתי אותו . אני דייקתי את מה שנכון לי וההדהוד של הבחירות שלי הביא אותם לדייק את מה שנכון להם. ההבנה לא ביטלה את תחושת האובדן הרגשי אבל היא בהחלט מנעה ממנו להפוך לסבל מתמשך.

בשבועות שאחרי הארוע התנהלתי חצי בעולם הישן ,נכנעת לכוחות האדמה והמים (נתק פיזי משני ילדיי הבוגרים ותחושת צער רגשי על האובדן) וחצי בעולם חדש, זה שבו התודעה-ההבנה, היא המניעה את ההתנהלות הארצית, עליונות הרוח על החומר. בחרתי לשים את המים-הרגש בצד ולהתעלות מעלה להבנה גבוהה של המתרחש . ילדיי הם ילדי העידן החדש. הם יודעים מה נכון להם. הם לא צריכים לעשות את השינוי כי הם עצמם השינוי. אני זו שמקרטעת לי עם פער בין הבנות האוויר וחיי האדמה לא אני צריכה ללמד אל ילדיי אלא עליי ללמוד מהם. אני אמא בחינוך ביתי. למדתי מילדיי את השיעור הכי קשה והכי חשוב בחיי-לשחרר שליטה

עולמי לא נחרב פיזית אבל היה זה סוף העולם מבחינתי ,להצליח לשחרר את הישן ולבחור לשתף פעולה עם החדש שמתהווה עבורי זה היה סוף העולם. אחרי שנים שאני מטפחת לי מהות אימהית,משקיעה כל דקה מחיי בחינוך הביתי,זה נגמר. במקום להתפתח שקעתי , סטיתי מהתסריט שלי, מהייעוד עליי להשלים ולמצוא מהות חדשה למעשה,כבר מצאתי: העובדה שנפתחה לי השליחות לקדם שינוי תודעתי,היא היא שיצרה את הנסיבות שאיפשרו לי להיפרד מהישן. למעשה: את הבחירה עשיתי עוד טרם ירדה הנשמה שלי לעולם. אני כאן כדי להבין למה ולממש את הבחירה

אז היה סוף העולם,ומה עכשיו?

העולם ממשיך, אבל אחרת כל המסגרות הישנות שהתפרקו (קודם הנישואין והזוגיות וכעת הקשר הכי בסיסי ומובן מאליו של אם-ילד) ועכשיו אנחנו נדרשים ליצור משהו חדש,אחר

תמיד אהיה אמא שלהם, אבל כבר לא עוד כשהייתי, אחרת. כזו שמאפשרת לילדיה חופש לבחור  100% אחריות אישית, עצמאות.  הפנמתי מהי אחריות הורית – ילדים עצמאיים  . ילדיי אינם שלי. אני רק זכיתי לגדל אותם ולגדול לצידם אבל נשמתם חופשייה.

הם משוטטים להם בשבילים בעצמאות שבחרו בה ואני יכולה רק להתבונן מרחוק ולהשלים עם שחרור השליטה כך,חיינו בפארק הירדן בהוויה מוזרה והזויה משהו: נכחנו באותו מרחב אבל כל אחד מאיתנו התנהל עצמאית

אני יודעת שילדיי בחרו להיוולד לי עוד טרם ירדה נשמתם לעולם הם בחרו באמא אמיצה שתאפשר להם מספיק מרחב חופש כדי להשלים את העצמאות שהם צריכים לחוות אני יודעת שאני נועדתי מראש להיות עם חסר ביסוד המים(רגש),כי אם הייתי אמא שמתרגשת מכל דבר קטן לא הייתי משחררת אותם . הם היו צריכים להילחם באמא רגשנית שתיאחז בכוח השליטה בהם או שתתייסר ותאבד שפיותה מצער.

יותר מזה: לא זו בלבד שאני בחרתי אותם והם בחרו אותי,אני עצמי יצרתי את המציאות שהביאה להיפרדות שלהם ממני אין נתק ואין המשכיות. יש משהו אחר זו חוויה מיוחדת לחוות סוף, מסתבר… זה משהו שקיים רק בעולם שלנו. במישורים הגבוהים אין סוף ויש נשמות סקרניות שמבקשות לרדת לכאן רק בשביל לחוות סוף, תארו לכם.

אני יודעת שיש חיים אחרי המוות כי אני חיה אותם עכשיו, בתודעתי המתפתחת אני חיה בגוף פיזי של אשה בת 40 אבל מתחילה חיים חדשים ,לומדת את השפה החדשה, עושה את צעדיי הראשונים כתינוקת בת יומה. אני מזכירה לעצמי שאנחנו עכשיו בתפר שבין הימים לאחרית הימים

עברתי את החושך האפל ביותר שלא הייתי מדמיינת לעצמי שאראה, עכשיו מחכה לאורות שיתחילו לנצנץ באור זוהר תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר שחר, בתי הגדולה היתה הניצנוץ הראשון שהגיע לחיי,נולדה עם שחר,באור האחרון של סוף הלילה זהר, בני השני נולד להיות אור גדול (ואכן נולד גדול,4 וחצי קילו בלידה רגילה…)

איילת, בתי השלישית הביאה איתה קלילות . באר, בני הרביעי הביא עמו מים חיים, נולד במדבר, אהבה שהיא מקור חיים לנשמה בלב השממה שסביב. המעיין הפנימי… עם כל הקושי הרגשי שהיה כרוך בתהליך האבל על המוות התודעתי, על אובדן המהות האימהית שהייתי , אני מבינה ומודעת היום לסיבה הגבוהה שהניעה את הבחירות והתהליכים שעברנו כולנו. מטרתם אחת: התפתחות!

***

דצמבר 2012 , בתי העלתה לפייס שלה תמונת פרופיל של דף לבן  . זה בדיוק מה שקרה לכולנו בדצמבר 2012. גם לאלו בנינו שעדיין לא מודעים לשינוי התודעתי שהתחולל – התחיל עידן חדש אחרי שנמחק מספריות הידע הגבוהות כל המידע של התנסויות אדמה ומים ונפתח לנו דף חדש חלק. ריק להתנסויות חדשות באש ואוויר. (זמן קצר לפני כן, מסך המחשב שלי היה שחור, כמה סמלי…לא יכולתי אז לראות כלום. נמחק לי מהתודעה כל מה שחשבתי שאני יודעת על העולם) . היא ראתה בבהירות את מה שנסתר מעיני באפלה .

פוסטים בנושאים קרובים שאני ממליצה להיכנס אליהם:

 game over,press restart to continu

 

***


האוואטר

האוואטר הוא כשף האוויר האחרון, ילד, גיבור סדרת אנימציה המתעדת את תהליכי התפתחות האנושות מעידן ישן לחדש: משליטת האש באחרים לשליטה עצמית ביסודות בכשפות האוויר וחיבור לרוח

אוואטר – פרקים מלאים – ניקולודיאון

אוואטר אנג הוא ילד שהתעורר מהבריאה שהוקפאה (הפרק הראשון מתחיל כשהוא יוצא מבועת קרח)  וחי מחדש את ייעודו ככשף האוויר האחרון: להביא שלום ואיזון לעולם ע"י שליטה בארבעת היסודות.  לעזרתו נחלצים חבריו : קטרה-כשפית המים האחרונה מהקוטב הצפוני ,סוקה אחיה עם כישורי האדמה שלו ולבסוף גם זוקו – בנו של שליט האש שעשה שינוי תודעתי ובמקום לרדוף את האוואטר כדי להשמידו,בוחר לשתף פעולה עמו פעולה. בכך ניתן האות למעבר בין העידנים: מעידן של שליטה לעידן של שת"פ. האוואטר יודע לשלוט בכל ארבעת היסודות ומכאן מקור כוחו. האוויר – כוח התודעה, האש- כוח הרצון,המים- כוח הרגשות והאדמה- כוח החומר הפיזי .

אוואטר אנג לומד איזון הצארקרות

 

איזה כשפים אתם?

איזה כשפות אתם? אבחון היסודות לפי האוואטר

מוזמנים להעמיק את ההבנה גם כאן : ארבעת היסודות

*

אוואטר קורה  היא האוואטר של העידן החדש. תהליכי הלמידה שלה את כשפות האוויר תואמים לתהליכים שלנו כאנושות שנדרשת לשלוט באש המתפרצת בתבונה, להתעלות ממים לשמיים :מרגשנות להבנה, תוך כדי התמודדות עם אתגרי האדמה, מציאת איזון בין רוח וחומר וחיבור לרוח הפנימית

 

Aang vs Korra

הסבר מעניין על אוואטר אנג וקורה ויכולות השליטה שלהם ביסודות

שאלה ששאל אותי ילד: נעמה,למה את מתחברת אל אוואטאר קורה יותר מאשר אל אוואטאר אנג?
כי אוואטר אנג הוא האוואטר של העידן הישן וקורה היא האוואטר של העידן החדש. אנג הכניע את שליט האש ובכך הסתיים עידן של שליטה והתחיל עידן של שת"פ. קורה הגיעה לשליחותה כששת"פ כבר מובן מאליו וייעודה היה ללמוד וללמד איך מתעלים מעולם החומר לרוח ואז יורדים בחזרה לאדמה כדי לממש את הבנות הרוח בעולם החומר. קורה לימדה אותנו איך מתחברים לרוח הפנימית ואיך מגיעים לאיזון

 

ילדי – ילדעי האוואטר אותם ילדעים שנולדים יודעים את היותם מי ומה שנועדו ובחרו להיות- אוואטרים. הם יגידו לך שהם לא ילדי אש ואוויר אלא הם הכל והכל בהם.  מזמינה ילדעים  בכל גיל ללמוד איתנו לימודי אוואטר  – שליטה אנרגטית ביסודות ע"י כשפות האוויר

סדרת האנימציה  האוואטר היא  מראה למי שבוחר להעמיק הבנתו לגבי תהליכי השינוי בבריאה. זו סדרה שמיועדת  לילדעים בכל גיל. הצעירים -כבר יש להם את הידע הזה  build in  מוטמע בתכנות התודעתי האישי שלהם. זה אנחנו המבוגרים שצריכים ללמוד ולהפנים , להבין את הכוח שיש בידי מי שיודע לשלוט ביסודות. האוואטר איננו רק סדרת אנימציה. זהו סיפור ההיסטוריה הקוסמית בשפת הילדעים .

פרק אחד לפני הסוף: כל גיבורי הסדרה צופים בהצגת תיאטרון שמציגה- איך לא, את המשחק שלהם- הם השחקנים שמתבוננים מלמעלה על במת התיאטרון ומופתעים לגלות את הצדדים הלא יפים שהתקשו לראות בעצמם . בהתחלה הם כועסים: "זה לא אני,אני לא כזה,… אבל בהמשך מבינים …

הפרק האחרון מתאר איך האוואטר מכניע את שליט האש- לא הורג אותו אלא רק לוקח ממנו את יכולת הכשפות כדי שלא יוכל עוד להשתמש בה לרעה ולפגוע באחרים. כך הסתיימה הסדרה  בסוף 2012. תם העידן הישן של שליטה. בוקר טוב לעידן האש והאוויר.

טריילר לסרט  "כשף האוויר האחרון" הלא מצוייר

 

תודה תודעה על התבונה שאת נותנת בי ואורך הרוח לעזור לגם לחברי קהילת ביטקוין ישראלי להבין

*

כשפות מים  בעידן החדש: הקפיצה הקוונטית בטכנולוגיה מתקדמת מאפשרת לאדם לעשות כשפות מים: לעוף ולשחות בכוח המים:

Captain Planet  האווטר של העידן הישן הישן הישן 

***

מילים  שכתבתי באוגוסט 2011, יום תשעה באב – חורבן הבית שלי,- רעידת האדמה שהביאה את חווית סוף העולם התודעתי שבו חייתי,מתתי ונולדתי מחדש.

האוואטר 8/8/2011 סוף והתחלה

היום
היום היה הפרק האחרון של האוואטאר
סדרה מצויירת מדהימה שמיועדת לילדי העידן החדש
ואני כאמא לבן שנולד ב 12/1/2001 ועקב בדריכות אחרי כל הפרקים (בסיכרון מלא, באותם ימים ושעות שאני למדתי תודעת העל…) מבינה היום
מה אני מבינה?
העידן החדש התחיל אחרי שהאוואטר לקח משליט האש את כוח הכשפות שלו (אחרי שהשתמש בו לרעה וניצל ופגע והרס)מבלי להרוג אותו
זה גם מה שיקרה כאן
אני מבינה
העידן החדש יביא איתו כללי משחק חדשים  בלי להרוג את הממסד הישן. רק ניקח ממנו את הכוח לשלוט בנו
איזה סוף עוצמתי
אתם קולטים? היום הפרק האחרון בסדרה והיום ערב תשעה באב- חורבן הבית
לא הבנתי למה הסדרה נגמרת עכשיו ולא ב 2012
עכשיו מבינה
2012 זה הרי לא תאריך אלא תהליך והתהליך התחיל כבר מזמן. במוצ"ש היה ה restart שלי: מסך המחשב שלי נכבה מעצמו והופיעה כתובית בלבן על גבי שחור:  GAME OVER .

אני כנראה מקדימה את זמני

משהו גדול,גדול מאד קורה כאן
סוף והתחלה
חורבן ותקומה של משהו חדש אחר

*

כמה שעות אחרי שכתבתי את התיעוד הזה אכן חרב עליי עולמי…

 

 

אהבה בעידן החדש

 

soul love

אהבה בעידן החדש משמעה הבנה. לא עוד תלות פיזית  באחר שיאהב אותנו במגע מחבק ויעניק סיפוק מיני,לא עוד תלות רגשית במישהו אחר שיקשיב ויכיל ויאפשר ביטוי רגשי תומך, אלא חיבור דרך הנשמה.

*

ahavanaרק אם נתבונן קודם פנימה למעמקי נשמתנו, ניקח 100% אחריות על אהבנה של הילד הפנימי שלנו,רק אז נוכל להתבונן באחר מנקודת מבט גבוהה, נבחר להבין אותו דרך העיניים שמביאות את הרצון (אש)ודרך המוח שהוא החיבור לתודעה(אוויר), לא דרך איברי המין , או אז ייפתח בפנינו תדר האהבה הגבוה , נבין את הסיבה הגבוהה מדוע נוצר החיבור ואיזה שיעורים זימנו לעצמנו בתהליך ההתפתחות ביחד.

אנחנו נדרשים לדעת קודם את עצמנו,אהבה עצמית , להבין מי אנחנו באמת, לאהוב ולקבל בשלמות את היותנו מי שבחרנו להיות, לשנות את מה שכבר לא תואם לתדר שבחרנו בו, ואז, רק אז, ממקום נקי ושלם, רק אז לזמן חיבורים עם אחרים

תודעת העל:"אהבה עצמית היא מצב שבו אנו מכירים את היכולת שלנו,ובמקביל מכירים את המגבלות שלנו – מה אנו לא יכולים לעשות, ואנו שמחים בחלקנו.

זהו מצב שבו אנו מבינים את עצמנו ומתוך כך מקבלים את עצמנו. ההבנה העצמית מאפשרת ליצור שינוי ולהיטיב עם עצמנו ועם מצבנו בהתאם לתסריט,  והקבלה מאפשרת לנטרל את ההתנגדות/השנאה העצמית"

brain

בני זוג יימשכו  זה לזה  ממקום של הבנה גבוהה. הם יתחברו לאותו תדר אנרגטי כשכל אחד מהם ייקח אחריות מלאה על תהליכי ההתפתחות העצמאיים שלו. 

 

 

breaking free

נשמות בני זוג חותמות על חיבור בניהן למטרת התפתחות הדדית,הרבה לפני הירידה לגוף הפיזי. ההיכרות עם בן/בת הזוג נעשתה עוד  בשלב החתימה על התסריט, אז בוחרים גם את המהות=הייעוד ובהתאם – גם את התפאורה- האנשים, המקום והזמן שבו תיפגשו

אהבה VS היאחזות

מגמת השינויים במעבר מעידן ישן לחדש היא מתלות לעצמאות. מי שיבחר לעשות את השינוי התודעתי ולחוות את האהבה הרמונית בעולם המשתנה, יהיה חייב לשחרר את התלות באהבה הארצית ולפתח- להתפתח ממקום של חיבור למים גבוהים: רגש שמנוהל ע"י הבנה הרמונית ולא רגש שמנהל אותנו ולוקח אותנו נמוך לתלות באחרים שיאהבו אותי.

היכולת להתקדם ולהתפתח תלויה ברמת הדיוק של מימוש התסריט הנשמתי שנבחר על ידי הנשמה, טרם רדתה לעולם הארצי. ללא חיבור לנשמה לא ניתן להתחבר לייעוד ולשפע שנועד לתמוך בו.

avatar blue

אהבה אינה דורשת משני אנשים להסתכל אחד אל השני , אלא להסתכל יחד לאותו כיוון.  להתבונן בבן זוג שאתה מחובר אליו באמת מתוך אהבה-הבנה למעמקי נשמתו – זה להסתכל ולראות את עצמך בו . המבט הזה לא צריך להיות מול הפנים הפיזיות שלו אלא אל מול המטרה המשותפת ששניהם רואים בעיני רוחם

אהבה ללא תוויות Love Has No Labels

 

ככה נשמעת אהבה גבוהה:

when you needed your space
to do some navigating
i'll be here patiently wating
to see what you find

שינוי באהבה החל מ-2012.- תקשור תודעת העל

 

תקשור תודעת העל – זאב אבירז  בנושא אהבה

Direct Chaneling in front of students

עליונות הרוח על החומר: לחוש אהבה בלי מגע פיזי.

(קטע מהסרט "עקומים" שבו שני גברים בשואה עושים אהבה)

 

אהבה ללא תנאי

בוקר טוב לכל החולמים, לא באמת קיימת בעולמנו אלא רק במישורים הגבוהים שמהם הגענו.

למה אין אהבה ללא תנאי בעולמנו ? אהבה ללא תנאי לא יכולה להתקיים ברובד שלנו כי אין התנגדות לחוסר דיוק של האחר. אין התנגדות> אין קונפליקט> אין מניע לשינוי.

עמיחי זלינקובסקי מדייק:
באהבה אין תנאים, ביחסים אנושיים יש. אם רוצים ליצור מערכת יחסים עמוקה עם אדם אחר, כזאת שמאפשרת מפגש ברמה העמוקה, העדינה והפגיעה ביותר של הנפש, אז יש צורך בתנאים מאוד מסויימים. בדיוק כמו זרע נובט רק בתנאים מאוד מסויימים, ובדיוק כמו שנבט מצליח לגדול ולהפוך לעץ רק בתנאים מאוד מסויימים, כך גם מעמקי הנפש צריכים תנאים מאוד מסויימים על מנת להתגלות באופן חשוף ופגיע עם אדם אדם אחר.
תנאים הם לא ההפך מאהבה – תנאים הם מה שמאפשר אהבה. מה שמאפשר העמקה. מה שמאפשר הרחבה של החופש, החופש להפגש באמת, החופש ליצור משהו ביחד. בלי תנאים אין כלום. כל הקיום הזה הוא תנאים, בלי התנאים המאוד מסויימים שבכדור בארץ לא היו יכולים להיווצר חיים הריי. תנאים הם מה שמאפשר יצירה של חיים חדשים. ובדיוק באותו האופן זה נכון גם למערכות יחסים.

מטריף את החושים, אני ממש מאוהבת

ילדה שיודעת שאפשר לאהוב הרבה אנשים בו זמנית

 

אהבה עם תוכנת מחשב

HIM

HER

יצירת קשר זוגי בעידן החדש: הטכנולוגיה בשירות התודעה , כשברקע- מים

 אהבה בעתיד תיקרא אקסטנציונליות – ג'ק פרסקו
jacque fresco roxanne meadows

*
כאשר אהבתי את עצמי באמת / צ'ארלי צ'אפלין"כאשר אהבתי את עצמי באמת
הבנתי שתמיד בכל הזדמנות אני הייתי במקום הנכון, בשעה הנכונה ובדקה הנכונה ואז יכולתי להרפות.
היום אני יודע שיש לזה שם: "הערכה עצמית".כאשר אהבתי את עצמי באמת
יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי הם רק אזהרות שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי.
היום אני יודע שקוראים לזה "אותנטיות".כאשר אהבתי את עצמי באמת
הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים והתחלתי לראות את כל המתרחש כתרומה לצמיחתי.
היום אני יודע שזה נקרא "בגרות".כאשר אהבתי את עצמי באמת
התחלתי להבין כמה מעליב זה ללחוץ על מישהו לעשות את מה שאני מבקש, למרות שידעתי שזה לא הזמן או שאותו אדם עדיין לא מוכן.
אפילו כאשר האדם הזה הוא אני.
היום אני יודע שלזה קוראים "כבוד".כאשר אהבתי את עצמי באמת
התחלתי להשתחרר מכל מה שאיננו בריא עבורי, מאכלים, אנשים, מצבים, כל דבר שמשך אותי מטה.
בהתחלה לבי קרא לזה- "גישה אגואיסטית".
היום אני יודע שזה "אהבה עצמית".כאשר אהבתי את עצמי באמת
חדלתי להתייסר על הזמן החופשי, הפסקתי לעשות תכנונים גרנדיוזיים, ממש נטשתי את ה"מגה" פרויקט של עתידי.
היום אני עושה את מה שאני רואה לנכון, מה שאני אוהב, בקצב שלי, היום אני יודע שקוראים לזה "פשטות".כאשר אהבתי את עצמי באמת
הפסקתי לרצות להיות תמיד צודק
וכך טעיתי הרבה פחות
היום גיליתי שלזה קוראים "צניעות".כאשר אהבתי את עצמי באמת
סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג כל הזמן למה שיהיה בעתיד.
עכשיו אני חי את הרגע הזה, כי כאן מתרחש הכל.
היום אני חי כל יום ויום, ולזה קוראים "שלמות".כאשר אהבתי את עצמי באמת
הבחנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאוד, אבל כאשר אני מגייס אותה לשירות לבי, היא פוגשת פרטנר חשוב ואמיתי
ולזה קוראים "לדעת לחיות".לא חייבים לפחד מהעימות המתקרב ביני לבין עצמי או ביני לבין האחרים.
אפילו הכוכבים מתנגשים ביניהם ואז נולדים עולמות חדשים.""באהבה רבה לבאים, צ'ארלי צ'אפלין"
*
צ'פלין קרא את השיר במסיבת יום הולדתו ה-70, שחל ב-16 באפריל 1959
*
16 באפריל 1889 – 25 בדצמבר 1977 

 מפסיקים לקיים יחסי מין  

אמנם פרסומת של משרד הבריאות, אבל משקף את מגמת השינויים: את מקום החיבור הפיזי-מיני ורגשי וצורך בסיפוק מיידי וזמני ממישהו אחר,מחליפה הבנה גבוהה ממקום של לקיחת 100% אחריות על הבחירות שלך- לאהוב את עצמך בעצמך. ללמוד לספק את היצרים שלך באופן עצמאי ללא תלות באחר.

 

שעת סיפור אהבה 

ערב אחד, תפילותיה של המשפחה הענייה נענו. נשמעה דפיקה בדלת, ובחוץ עמדו עשרות אנשים. "מי אתם?" שאל האב. "אני שמחה, זה אהבה, ההוא שם זה אושר, זה בריאות, הגבוה שם זה הצלחה, הבריון הוא עוצמה" (וכך מנה את כולם). "אנחנו המשאלות שלכם", אמרו לבני הבית ההמומים "אבל, אתם יכולים לבחור רק אחת". בני הבית התלבטו לגבי מה עדיף: הצלחה או בריאות? אושר או עוצמה? שמחה או כסף? בסוף של דבר, יצא האב אל המשאלות ואמר: בחרנו באהבה. אהבה נכנסה הביתה, אבל אחריה התחילו להיכנס כל שאר המשאלות. "מה קורה פה?" נדהם האב. "אמרת שאפשר לבחור רק משאלה אחת". "זה נכון. אפשר לבחור רק במשאלה אחת", הסבירה השמחה, "אבל לאן שהולכת האהבה, אנחנו הולכים אחריה"…
 ***

 

זוגיות – ישראלה יועד

 

 גבר, אשה, דנדון לב, דנדון מין – ישראלה יועד

יש נטייה לבלבל בין רגש לרגשנות. רגש יכול להיות אהבה טהורה המעצימה ומחזקת. רגשנות יכולה להיות אהבה תלותית המחלישה, מרחמת, ומבטלת את הכוח הפנימי.

העידן החדש מלא ברגש של אהבה ושמחה ונעימות, אך על מנת להגיע לשם יש לפרק את הרגש הנמוך של העידן הישן. יש לפרק את הפחד ולהחליפו באומץ ובביטוי עצמי עצמאי.
יש לפרק את הכעס ולהחליפו בהבנה עמוקה של תהליכי השינוי. יש לפרק את הקורבנות ולהחליפה בחיבור פנימי מלא למימון האנרגטי הבריאתי הקיים עבור כל נשמה ונשמה. מי שלא יעזור לעצמו לא יחווה שפע.

מי שעוזר לעצמו, מתפתח, לומד, משתנה, שובר מסגרות ישנות, חוקר ומתקדם, יחווה שפע גדול. בין היתר גם דרך תמיכה ועזרה חיצונית שיהוו שיקוף ישיר לעבודתו הפנימית ולשפע הפנימי.

המילה הנואשת צריך תתחלף במילה העצמתית רוצה . כלי הבריאה יהיו חכמה ואהבה עצמית ולא נזקקות ותלות. אלא שיבחרו לעזוב הם אלה שלא מסוגלים או לא בוחרים לעבור את השינוי ולהתחבר לעוצמה הפנימית שלהם.

יסוד המים – אהבה, הנאה

 love is in the air  האהבה באוויר. האוויר זו ההבנה. התודעה.

אהבה- ארקדי דוכין,סימה דוכין

 

צפו בסרטון »כנראה שאפשר. / משי קליינשטיין.

כנראה שאני כן יכולה בלעדיך
כנראה שבכל זאת אפשר להרדם בלילה ולקום אל המחר
שאפשר לנשום נשימות נקיות בלי הריח שלך
שאפשר ללכת ברחוב בלי היד שלך
כנראה שאפשר לכבות את האור בלי פחד
גם אם אתה לא איתי
כנראה שאפשר לשיר לעצמי,
כנראה שאפשר לרקוד בשבילי
כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך
כנראה שאני כן יכולה בלעדיך
כנראה שבכל זאת אפשר לאסוף את שברי הלב
גם אם הוא נשבר
שאפשר להתחמם בחורף גם בלי החיבוק שלך
שאפשר להתפקע מצחוק גם בלי צליל הצחוק שלך

כנראה שאפשר לראות סרט רומנטי גם אם אתה לא איתי
כנראה שאפשר לשיר לעצמי
כנראה שאפשר לרקוד בשבילי
כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך
אני חיה אני בסדר
למדתי להיות גם בלעדיך בחדר
וגם ברגעים שאתה חסר לי כל כך
מזכירה לעצמי שאני לא אשכח
שכנראה שאפשר לשיר לעצמי
כנראה שאפשר לרקוד בשבילי
כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך

תמיכה טכנית לאהבה

לכולנו בלב יש משקעים ובעיות מהעבר, המפריעים לנו לאהוב כמו שצריך. איזה מזל שתמיד אפשר להתקשר לתמיכה הטכנית…

תמיכה טכנית: שלום, כאן שירותי תמיכה. במה אוכל לעזור לך?
לקוח: האם תוכל לעזור לי להתקין אהבה?
תמיכה טכנית: כן, אני יכול לעזור. האם אתה מוכן?
לקוח: אני לא כל כך טוב בעניינים טכניים, אבל אני חושב שאני מוכן. במה אני צריך להתחיל?
תמיכה טכנית: השלב הראשון הוא לפתוח את הלב. האם אתה יודע איפה הוא?
לקוח: כן אני יודע, אך כרגע רצות עליו תוכניות אחרות. האם אפשר להתקין אהבה בזמן שתוכניות אחרות בפעולה?
תמיכה טכנית: איזה תוכניות רצות שם עכשיו?
לקוח: בוא נראה. יש לי פגיעה ישנה, הערכה עצמית נמוכה, טינה וכעס.
תמיכה טכנית: אין בעיה. האהבה תמחק בהדרגה פגיעה ישנה מהמערכת. הפגיעה תישאר בזיכרון הקבוע, אבל לא תפריע לתוכניות אחרות. אהבה תחליף הערכה עצמית נמוכה במודול חדש שנקרא הערכה עצמית גבוהה. אבל עליך לכבות תחילה טינה וכעס. אלה מונעים התקנה נכונה של אהבה. האם אתה יכול למחוק אותם?
לקוח: אני לא יודע איך למחוק אותם. האם תוכל להנחות אותי?
תמיכה טכנית: כן, ברצון. חזור לתפריט הראשי (תפריט התחלה) והעלה סליחה. חזור על כך כמה פעמים שצריך, עד שכל הטינה והכעס נמחקו.
לקוח: טוב, בוצע. אהבה החלה לטעון את עצמה. האם זה בסדר?
תמיכה טכנית: כן, אבל זכור שיש לך רק את תוכנת הבסיס. אתה צריך להתחיל להתקשר ללבבות אחרים, כדי לקבל שדרוגים.
לקוח: אוי, יש לי הודעת שגיאה. ההודעה אומרת: ´שגיאה – התוכנה אינה עובדת על רכיבים חיצוניים´. מה אני עושה עכשיו?
תמיכה טכנית: אל תדאג. זה אומר שתוכנת אהבה מיועדת לעבוד על לב פנימי, אך עוד לא עבדה על הלב שלך. במילים רגילות, זה אומר שתחילה עליך לאהוב את עצמך, לפני שאתה אוהב אחרים.
לקוח: אז מה אני עושה?
תמיכה טכנית: התקן ´קבלה עצמית´, אחר כך לחץ על ´סליחה עצמית´, ´הכר בערך עצמך´, ו´דע את גבולותיך´.
לקוח: בסדר, בוצע.
תמיכה טכנית: עכשיו העתק אותם לספריה ´הלב שלי´. המערכת תבטל קבצים סותרים ותכנות שגוי. כמו כן אתה צריך למחוק ´פטפטת של ביקורת עצמית´ מכל הספריות, ולרוקן את ´סל המחזור´ (Recycle Bin), לוודא ש´ביקורת עצמית´ נמחקה לגמרי ולא תחזור לעולם.
לקוח: הצלחתי! הלב שלי מתמלא בקבצים חדשים. חיוך עולה על המסך שלי, שלום, שלווה ושביעות רצון מעתיקים עצמם לתוך הלב שלי. האם זה בסדר?
תמיכה טכנית: לפעמים כן. אצל אחרים זה לוקח זמן מה, אך למעשה כל דבר קורה בזמן הנכון. אז עכשיו אהבה הותקנה, והיא רצה. לפני שאנחנו מנתקים רציתי לומר לך עוד משהו: אהבה היא תוכנה חינמית (Freeware). תן אותה ואת המודולים השונים שלה לכל מי שאתה פוגש. בתמורה הם יחלקו אותה עם אחרים ויחזירו לך מודולים חדשים שלה.

*

 מה זאת אהבה /אור קורן

שלשום דיברתי עם בת זוגי
ובלי לשים לב דרשתי ממנה חום, הבנה ואישור
לא קיבלתי
כעסתי
ושוב לא קיבלתי.
ואז פגשתי את הילד שבי, הוא הזכיר לי וניזכרתי.
נזכרתי שזה תפקידי להזין את עצמי בחום ואהבה
מותר לי. יש לי אישור .
.
קל להגיד, אך בפועל כשכפתור נלחץ
לפעמים נבחר לשבת בביצה ולהעלות עשן מהראש.
מן תכונה מצחיקה כזו שפעמים רבות
יש העדפה להיות צודקים ממאושרים.
.
מאז בכל פעם שאני רוצה חום בקשר או מהעולם
בצורה של חיוך, מילה טובה, אישור
או כל דרך סמויה לסחיטת אישור לכך שאני אהוב,
אני מרפה ונותן לצורך הזה אישור שאני רואה אותו
שאני רואה אותי, שאני נראה, שאני קיים.
וזה מרגיש כמו אהבה עצמית.
.
אני רגע נושם ומרפה לתוך זה וכקסם משהו מתרחב
ואז אהבה סביבי גדלה
זה ריקוד כזה. לפעמים אני שוכח ואז אני נזכר
כל פעם מפנים עוד ומתמסר
כך החופש מחלחל עוד ועוד לחווית הנשמה
ומכאן גם החופש להרגיש אהבה ולאהוב מתרחב ומעמיק.

סקס פיזי עם גולשים במחשב

labour councillor Simon Parkes having an affair with aliens   פוליטיקאי אנגלי מספר על הקשר שלו עם חייזרים כבר מגיל 3 חודשים ומסביר על יחסי מין הולוגרמיים עם חייזרית