מערכות מים הם עולם הרגש בעולמנו. מעבר מעידן ישן לחדש משמעו מעבר ממים נמוכים לגבוהים: אם עד היום איפשרנו לרגשות לנהל אותנו (פחד,כעס,…),להפיל אותנו מטה- נמוך, לביצות רגש טובעניות ותובעניות, לסחוף אותנו למערבולות וסערות רגשיות, נוכל היום לנהל אנחנו את הרגשות שלנו ממקום של הבנה של עולם הסיבות הגבוה שמניע את הבחירות שלנו. מים גבוהים הם ראיית מערכת הרגש לא מתוך כניסה אליה ברמה האישית אלא מתוך הבנה מה היא תורמת להתפתחות הכוללת ברמה הקוסמית
מים גבוהים הם הדבק שמחבר אותנו להבנת האחדות ועוזר לנו לרקום שיתופי פעולה הרמוניים. מערכות היחסים הבינאישיות שנבנות היום מבוססות על הבנה גבוהה ולא על רגש.
מערכות יחסים נוצרו לבטא את האחדות ואת ההבנה.
מערכות יחסים לא דומות למערכות רגשיות. מי ששולט במערכות אלו הוא יותר רמת האוויר וההבנה בסיוע רמת האש. ברגע שלמערכת יחסים נכנסים המים, כלומר הרגש הנמוך, המערכות מתחילות לשנות את כיוונן.
להתנתק מהרגשות
סרטון סאטירי שממחיש עד כמה קשה להתנתק מהרגשות, כמעט כמו מHOT … האמת היא שאנחנו לא אמורים להתנתק מהרגש אלא רק לוותר על הרגשנות התלותית. יש רגש גבוה כמו חמלה למשל שמחברת אותנו לאהבה -ההבנה הגבוהה והחיבור אליה רצוי ומבורך.
ג'ון הארי מסביר מדוע ההפך של התמכרות זה לא התפכחות אלא חיבור
שיעור מים רגשי שמלמד אבא את בתו בשעת כעס כשהאש מתלהטת : להבין איך להתמודד עם הכעס
What is that מים גבוהים הם החיבור שלנו בין עולם הרגש לאוויר-להבנה הגבוהה: סרטון מרגש.
המוזיקה היא תוצר הרמוניה מיימית שמחברת בין אנשים. חשוב לשים לב למילים כי בהם המהות -הכוח הבורא להתעלות מעל רגש נמוך לגבוה
"להרגיש, או לא…" – תיאטרון התודעה
ריקוד שממחיש מאד יפה את ההבדל בין אנשי המים והאדמה ואנשי האש והאוויר. בעידן החדש יש קדימות לאש והאוויר. מי שבוחר להמשיך להיאחז באדמה (חומר ומסגרותיו) ובמים (רגש) , מוצא קושי רב להתנהל בעולם המשתנה. קשה לשרוד כשהכאב והצער מכבידים את תנועתך. כדי לחוות קלילות כמו הזוג הזה – צריך להכניס אוויר=הבנה, ואש – רצון . הזוג הזה מדליקים אחד את השני לנוע, לשמוח, לצחוק את צחוקו של הילד הפנימי=הנשמה- זו שכמהה לנוע=להתפתח. לעומת זאת קבוצת המרגישות לא זזה ממקומה כמעט. קצב האדמה איטי איטי איטי והרגשות הקשים מעכבים (עכבות רגשיות…)
להביע רגשות מיידית, כמו ילדעים קטנים
אילריון מרקיוליף, ה"קוייח" – השליח האחרון בן שבט אונאנגן
אנשים נכנסים לחיינו עם סיבה: ללמד אותנו שיעור, אם ניתן להם לתת לנו וניתן בחזרה…
"For Good" Sam Tsui & Nick Pitera duet
I've heard it said,That people come into our lives for a reason
Bringing something we must learn
And we are led
To those who help us most to grow
If we let them
And we help them in return
מים יוצרים זרימה הרמונית, מחברים שהכל יהיה בתואם מושלם, כמו בסרטון הזה
אהבה ללא תוויות.
Love Has No Label – Diversity And Inclusion
Sangit – Music Is Love
ככה נראים מים גבוהים – הרמוניה אנושית -מנגינת האהבה
צפו בסרטון » DARE אחד הרגשות שהכי מנהל אותנו הוא הפחד. ברגע שנבחר לעבור דרכו – נגלה שהוא לא באמת קיים.
Sight
Sight from Robot Genius on Vimeo.
How Guys Will Use Google Glass
תקשור בנושא מערכות יחסים של Galactic Federation
Water
תיעוד מחקר יוצא דופן שנעשה במים ואת יכולתם של המים להגיב לתודעה האנושית, באופן מדעי שניתן למדידה.
צפו בסרטון »Take a Seat – Make a Friend הנה דרך נחמדה לתרגל כישורי מים
צפו בסרטון » Strangers Become Friends דרך נחמדה להתחבר, עם קלילות אווירית וצחוקו של הילד הפנימי המלווה את החיבור…
מהות ההתנסות של האנושות בעידן המסתיים היתה באדמה ומים ולכן הורגלנו להשתמש קודם כל במערכות תמיכה מיימיות: פיתחנו מערכות יחסים בינאישיות המבוססות על מים, משמע: ההתפתחות שלנו נעשתה ברובה מתוך התקשורת שלנו עם הסביבה החיצונית : דרך תקשורת בינאישית עם אנשים,דרך מערכת החושים החיצוניים שאיפשרה לנו להרגיש ברמה הפיזית.
עם השנים , הדורות, הגלגולים, פיתחנו תלות במערכות הרגש האלו . למדנו שאני אהוב אם אחרים אוהבים אותי, למדנו לתקשר ע"פ קודים חברתיים -תרבותיים מקובלים ,למדנו שאני מתפתח כשאני מתגבר על מכשולים רגשיים בקונפליקטים עם בן הזוג למשל, וכו"…
היום, אחרי שהתרחש כבר מועד חילופי העידנים, מאז דצמבר 2012, יש קדימות לאוויר על פני המים
משמע, שאם קודם לכן היד שלנו ניגשה קודם כל למערכות התמיכה המיימיות, הרי שמאותו רגע נושיט ידינו למערכות אוויריות המבוססות על הבנה ולא על רגש.
אנחנו מבינים שאהבה תהיה בנו אם נאהב את עצמנו,נבין שהכל אצלנו בראש: בתודעה שלנו. נוכל לגייס את האש (הרצון) להחליט שאנחנו אהבה ונהיה אהבה , ללא התלות הרגשית לקבל אהבה מאדם אחר
נוכל להתפתח בזוגיות מתוך הבנה ולא מתוך קונפליקטים (כי אם אני מבין את בן הזוג, אני יכול לוותר על הרגשות הנמוכים כמו כעס,קנאה)
איך נפרדים ממערכות המים הנמוכים?
מושיטים יד לאוויר-להבנה, במקום למים-לרגש
נוכל להתעלות מעל הרגש ולהבין: כשאנחנו מבינים את האחר ,אנחנו מתקשרים איתו בכנות, תוך שקיפות מלאה, בלי מערכות הסתרה וכך אנחנו מודעים לתסריט שלו. כשאנחנו מבינים למה מישהו עשה משהו, אז גם אם לתוצאות מעשיו יש השלכות לא נעימות עלינו, נקבל אותם בהבנה=באהבה ולא בכעס.
בוחרים בחירה מודעת ואמיצה: להבין את עולם הסיבות הגבוה . ככל שנבין יותר נפחד פחות
כי זה אכן מפחיד לאבד את כל מה שהיה לנו ולהתחיל משהו חדש שאין לנו מושג אפילו מהו.
ואין לנו מושג
באמת אין לנו מושג
יש לנו ניסיון עשיר במים ואדמה אבל אנחנו לא יודעים איך להתנהל עם קדימויות האש והאוויר שהם אנרגיות מהירות מאד
הכל קורה כל כך מהר ואנחנו צריכים להמציא עכשיו הכל מחדש. אין לנו אפילו זכרונות מגלגולים קודמים כי זה עידן חדש לגמרי.
מי שכן יש להם ניסיון באש ואוויר הם הילדים שנולדו כבר עם התכנות החדש build in ולכן עלינו ללמוד מהם עכשיו.
תחשבו שכמו שהאדם הראשון ירד מהעצים והתחיל ללקט והיה צריך ללמוד איך לבנות מחסה,איך להדליק אש,איך להשחיז אבן כדי ליצור מחומר כלי עבודה,להמציא חומרים ומסגרות שינהלו אותם…
אנחנו עכשיו צריכים להמציא את כל העבודה החדשים ואנחנו צריכים לעשות את זה לבד! אנרגיית האוויר שנכנסת לעולמנו יותר ויותר עוזרת לנו להבין את התסריט האישי שחתמנו עליו . ההבנה שהוא אישי- שאין דבר כזה קולקטיב , אין דבר כזה משהו שהוא טוב או נכון לכולם, כי כל אחד שונה ולכל אחד יש תסריט שונה וייעוד שונה והוא מגיע ממישורים שונים עם יסודות שונים וכו"… בקיצור-ההבנה הזו גורמת לנו להבין שאף אחד אחר לא יוכל לפתח אותנו אלא רק אנחנו את עצמנו. כי אף אחד אחר לא יודע יותר טוב מאיתנו מה נכון לנו. ואת הידיעה הזו אנחנו צריכים למצוא מתוך הילד הפנימי שלנו ולא מפסיכולוגים ואנשי טיפול חיצוניים אחרים. גם לא הוליסטיים ואנארגטיים כמו הילינג ורייקי-אלו עדיין אנרגיות שחיצוניות לנו. רק מתוך חיבור לחושים הפנימיים יכולה להגיע ההבנה המדוייקת שתוכל לקדם אותי בנקודת הזמן שבה אני חווה את משבר הפרידה מהמים.
***
מילים מדוייקות של נעמי מיכאל:
יש נטייה לבלבל בין רגש לרגשנות. רגש יכול להיות אהבה טהורה המעצימה ומחזקת. רגשנות יכולה להיות אהבה תלותית המחלישה, מרחמת, ומבטלת את הכוח הפנימי.
העידן החדש מלא ברגש של אהבה ושמחה ונעימות, אך על מנת להגיע לשם יש לפרק את הרגש הנמוך של העידן הישן. יש לפרק את הפחד ולהחליפו באומץ ובביטוי עצמי עצמאי.
יש לפרק את הכעס ולהחליפו בהבנה עמוקה של תהליכי השינוי. יש לפרק את הקורבנות ולהחליפה בחיבור פנימי מלא למימון האנרגטי הבריאתי הקיים עבור כל נשמה ונשמה. מי שלא יעזור לעצמו לא יחווה שפע.
מי שעוזר לעצמו, מתפתח, לומד, משתנה, שובר מסגרות ישנות, חוקר ומתקדם, יחווה שפע גדול. בין היתר גם דרך תמיכה ועזרה חיצונית שיהוו שיקוף ישיר לעבודתו הפנימית ולשפע הפנימי.
המילה הנואשת צריך תתחלף במילה העצמתית רוצה . כלי הבריאה יהיו חכמה ואהבה עצמית ולא נזקקות ותלות.
אלא שיבחרו לעזוב הם אלה שלא מסוגלים או לא בוחרים לעבור את השינוי ולהתחבר לעוצמה הפנימית שלהם.
*
מניסיוני האישי ומנסיון אנשים רבים שאני מכירה שחוו וחווים את תהליך הפרידה ממערכות המים הנמוכים ,זה לא קל. זה תהליך שמחייב משבר ושינוי עמוק ומהותי
ההבנה של העצמאות המתחייבת מאיתנו , מלווה ברגש פחד מאד גדול: מי יעזור לי, מי יתמוך בי, מי יסביר לי, מי ילמד אותי…
אפשר להיעזר באחרים,בטח שאפשר,אבל לא כדי שהם יתמכו בך/יטפלו בך , אלא כדי שהן יעזרו לך להבין את עצמך בעצמך.
המידעים של תודעת העל יורדים לעולמנו בשנים האחרונות כדי לעזור לנו להבין את עולם הסיבות הגבוה שמניע את הבחירות וההתמודדויות שלנו
כיום רבים מאיתנו עדיין מתנהלים ופועלים מתוך רגש נמוך שזה אותו כלי ישן של יסוד המים.
מים נמוכים באים לידי ביטוי על ידי נתינה מופרזת,ביטול עצמי, תלות והפועל יוצא הוא ,חוסר התפתחות עצמית וחוסר עצמאות.
שנה זו מביאה איתה שינוי של מעבר מתלות לעצמאות, מוויתור על שליטה -לשליטה ביסודות ודרך כך, שליטה מוחלטת על תסריט חיינו ועל אנרגיית החיים שלנו.
משמע, אנו צועדים לקראת עצמאות מוחלטת ושליטה ביסוד המים הנמוך,זה אומר לדעת לשלוט בהתפרצויות רגשיות נמוכות ואותן דרמות רגשיות ולחבר את השליטה הזו ליסוד האוויר= מערכת ההבנות ויכולת מחשבתית -ואז לחבור למים ברמה הגבוהה שבאה לידי ביטוי על ידי החמלה,כך לא נשאבים לדרמות שמרוקנים אותנו אנרגטית.
זה אפשרי,וכשאתם במקום הזה ,עליתם עוד מדרגה בסולם ההתפתחות
***
בנימה אישית: אל המעיין…
סופ"ש הזה (ספטמבר 2012) היתה לבתי בת ה 7 יום הולדת. חגגנו במעיין. אני והיא נשארנו ללון לילה בטבע. התבוננתי באנשים שמגיעים והולכים. אין ספק- המים הם המקום שיוצר חיבורים. שם, ליד המעיין , מתקבצים משפחות וחברים, נוצרים חיבורים, נרקמים קשרים. יש מי שזקוקים לרחצה הפיזית ונעים להם מגע המים , גם אם הם ירוקים… ויש מי שרק באים, מסתכלים, נחים כמה דקות וממשיכים ליעד הבא.
מים אינם היעד- הם הדרך שמחברת בין יעדים, נקודת המפגש בין הדרכים, בין אנשים.
יש משהו במים שמסיר מחיצות. כל התקשורת נהיית פתאם יותר ברורה, יותר פשוטה,יותר זורמת…נו, זה טבעם של המים…
***
מצגת שמתארת את עוצמות המים בטבע. מי שמתחבר אליה הוא מי שבאופן טבעי יסוד המים יותר דומיננטי אצלו. שימו לב שלא תיתנו למים- הרגש לנהל אתכם אלא נהלו אתם אותם. אל תזרמו עם החיים, פלסו נתיב- תעלה בערוץ האישי שלכם
***
נעמי בן שיטרית: של מי הילד הזה
על מנת לשנות את התגובה הרגשית השלילית שלנו לטראומות הילדות עלינו להבין אותן בצורה שונה ממה שהבנו עד כה.
במידה ולא נבין את החוויה בצורה אחרת אנו יכולים להמשיך לבכות על מר גורלנו או לחילופין לסלוח לאדם שפגע בנו אך הפצע יישאר לתמיד. כל עוד אנו ממשיכים להתייחס לפגיעה כאל דבר שלילי שהתרחש בחיינו בעל כורחנו, אנו עלולים להישאר לעולם קורבנות של החוויה, והריפוי יהיה כמו פלסטר על פצע פתוח במקום עור בריא שצומח במקומו"
אם פעם חשבו שה"ילד הפנימי" שבנו מהווה ביטוי של הנפש והרגש, היום מבינים שהוא ביטוי לנשמה. כשהנפש חווה סיטואציה מסוימת כטראומה, הנשמה ממש לא מתרגשת ורואה בה כהתפתחות. הכיוון הוא פנימה, בלי רגש אלא עם רצון להבין
החוויה נתפסת כטראומה מכיוון שהיא לא עברה תהליך עיבוד על ידי החושים הפנימיים ולא התרחשה הבנה עמוקה של השיעור הטמון באתגר. ברגע שאין הבנה, יש תסכול, כעס, קורבנות וייאוש
זהו אינו מאמר קונבנציונאלי המספר לנו כיצד להתחבר לילד הפצוע בתוכנו ולרפא אותו על ידי סליחה ושחרור רגשות. הילד הפנימי המתואר כאן אינו רגשן. למעשה, הוא מתבונן בחיוך ושמח מאוד כאשר אנו מתנסים באתגרים המורכבים אשר לקחנו על עצמינו. על מנת להיעזר בו לריפוי טראומות, עלינו לנתק את עצמנו מאותו ילד פצוע וחסר הבנה אשר חושב שהוא קורבן של אחרים.
מצבים רבים של טראומות מהילדות נשארים צרובים במחשבותינו לאורך חיינו הבוגרים, וממשיכים לנהל אותנו רגשית ולהשפיע על בחירות שאנו עושים כבוגרים.
התגובה השלילית שלנו לחוויה המורכבת מייצרת אצלנו חוסר איזון אשר לעיתים מתבטא במחלה, קשיים במערכות יחסים, דימוי עצמי נמוך ופחדים.
לעיתים אנו פונים לטיפול אך אנו לא יכולים להעלים את החוויה מהעבר שלנו, היא תמיד תהיה שם. הדבר היחיד שאנו יכולים לעשות על מנת להתמודד באופן יעיל עם החוויה מהעבר הוא לשנות את התגובה שלנו אליה.
על מנת לשנות את התגובה הרגשית השלילית לטראומת הילדות עלינו להבין אותה בצורה שונה ממה שהבנו עד כה.
במידה ולא נבין את החוויה בצורה אחרת אנו יכולים להמשיך לבכות על מר גורלנו או לחילופין לסלוח לאדם שפגע בנו אך הפצע יישאר לתמיד. כל עוד אנו ממשיכים להתייחס לפגיעה כאל דבר שלילי שהתרחש בחיינו בעל כורחנו, אנו עלולים להישאר לעולם קורבנות של החוויה, והריפוי יהיה כמו פלסטר על פצע במקום עור בריא שיצמח במקומו.
על מנת להיעזר ב"ילד הפנימי" ,עלינו להבין שהוא מהווה ביטוי של הנשמה שלנו ולא של הנפש. שיטות טיפול רבות מתייחסות ל"ילד" הזה כאל שיקוף רגשי של הילד שהיינו בעבר. "הילד הפנימי" שאני מתייחסת אליו אינו שיקוף של עולם הרגש אלא של הנשמה.
לעיתים רבות קיים בלבול בין המושג "נפש" למושג "נשמה" אך שניהם חלקים שונים לחלוטין בהוויה האנושית. הנפש מהווה את העולם הרגשי הנבנה ומתעצב בעקבות החוויות הארציות, והנשמה היא החלק הרוחני הטהור.
נשמה היא מרכיב אלוהי נצחי המתגלם בתוך נפש וגוף אנושיים ובני חלוף. על מנת ללמוד, הנשמה בונה עבור עצמה תוכנית חיים הכוללת חוויות מסוגים שונים הכוללות גם את הקוטב החיובי וגם את השלילי של מערך החיים על פני האדמה.
המסקנות מהשיעורים הנלמדים בכדור הארץ מועברות לספריות קוסמיות המהוות מאגרי מידע אשר מהם האלוהות הכוללת לומדת ומתפתחת.
בכל גלגול חיים הנשמה בוחרת מחדש נפש וגוף על מנת ללמוד בעזרתם את השיעורים השונים הנבחרים מתוך מערך למידה שבו שותפים כל הנשמות הקיימות בבריאה.
לכן, נאמר בתורות הרוחניות כי כולנו חלק ממארג אלוהי אחד כולל וברמה הנשמתית אנו פועלים בהרמוניה ושיתוף פעולה על מנת לקדם את ההתפתחות.
מכיוון שההתפתחות מותנית בלמידה ובמסקנות, הנשמות יוצרות הסכמים עם נשמות נוספות שירדו איתם לגלגול חיים ויהוו צדדים שונים של חוויה משותפת. מתוך הבנה זו אנו יכולים להתחיל לשאול את עצמינו, כאשר אנו חווים חוויות שאנו מתייחסים אליהן כפוגעות, שאלות כגון: מדוע בחרנו את החוויה? מה השיעור שהיא מהווה עבורינו? מדוע אותה נשמה טהורה בחרה להיות איתנו בחוויה בצד הפוגע?
ה"ילד הפנימי" שלנו הוא כלי שאנו יכולים להשתמש בו על מנת להתחבר למידע אודות התוכנית הנשמתית ולקבל הבנות בנוגע לכל חוויה. ההבנות שאנו מקבלים מ"הילד" מתקבלות אצלנו באופן אוטומטי כאשר אנו ישנים – חלומות הם תוצר של תקשורת עם הנשמה בין אם אנו זוכרים אותם, מבינים אותם או לאו.
מלאכת החושים הפנימיים
כאמור, אין מדובר ב"ילד" אשר מבטא את מי שהיינו בילדות. ה"ילד" הזה הנשמה שלנו. הוא החלק הפנימי הטהור שתמיד נשאר שמח וקליל לנוכח כל שיעור שאנו חווים. כאשר הוא פוגש באמצעותינו את החוויות הוא תמיד שמח בחלקו. הבעיה היא שאנו מתרגמים את החוויה ברמה הארצית דרך הגוף והנפש ה"פצועים", ומתייגים אותה כטראומה. דבר זה יוצר אצלנו סבל, התנגדות וחוסר יכולת להתחבר ללמידה ולקבל מסקנות של צמיחה והתפתחות.
ה"ילד הפנימי", לעומת זאת, אינו מתרגש ואינו מפחד מחוויות אלה מכיוון שהוא בעצמו בחר אותם כחלק מתוכנית חיינו על מנת להתפתח.
כאשר אנו מבינים זאת אנו יכולים להתחיל ללמוד כיצד להשתמש בו בכדי להבין את החוויות שלנו ולהתייחס אליהן בצורה אשר מובילה לצמיחה ולא לנבילה.
הסיבה שאנו לא חווים את החוויות שלנו מתוך זווית הראייה של ה"ילד הפנימי" היא שאנו משתמשים בעיקר בחושים החיצוניים שלנו על מנת לחוות את העולם הפיזי.
למעשה, אנו חווים כל סיטואציה בחיים שלנו דרך החושים החיצוניים (ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח) והפנימיים שלנו בו זמנית.
לדוגמה, אנו משתמשים בראייה חיצונית, בעזרתה אנו מזהים חוויות פיזיות אך כאשר אנו אומרים "ראיתי את זה מגיע" – אנו מתכוונים שהשתמשנו בחושים הפנימיים לזהות דבר שהתרחש מתחת לפני השטח לפני שהוא התגלה.
אנו נולדים עם יכולת חישה פנימית אך השימוש בחושים החיצוניים גובר ומקהה אותה.
החושים הפנימיים מחוברים לתוכנית הנשמתית, ובעזרתם אנו יכולים להבין את התהליכים בחיינו מבחינת התרומה שלהם להתפתחות שלנו.
השימוש בחושים הפנימיים מאפשר לנו להיות באינטראקציה עם העולם מתוך מי שאנחנו במהות ומה שמתאים לנו כאינדיווידואלים עצמאיים. הבעיה היא שאנו גדלים בתוך מסגרות אשר קובעות עבורינו צורת התייחסות לעולם, אשר משכיחה מאתנו מה באמת נכון לנו ומה אנו רוצים עבור עצמינו.
כאשר אנו חיים את חיינו מתוך החושים החיצוניים בלבד אנו לא מודעים לאפשרויות הלמידה והאתגר נחווה כמשבר.
לדוגמה, אם חווינו מצב של הורה שעוזב אותנו בילדותינו, החושים החיצוניים חווים את היעדרו. כתוצאה מכך, אנו מרגישים יתומים ומפתחים תגובה רגשית של אובדן, אבל, כעס וכו'. החושים הפנימיים מזהים שינוי אך אינם מתייגים אותו ברמה הרגשית אלא האנרגטית.
בעזרתם אנו יכולים לזהות את העוצמה בחוויה ולהגיב באופן שמקדם אותנו.
ה"ילד הפנימי" אינו מזדהה באופן רגשי עם החוויות הארציות. הוא מעניק לנו את המימד הרוחני ולא הרגשי לחוויה, ומאפשר לנו להבין מה רצינו להשיג ממנה כאשר שיבצנו אותה בתוכנית חיינו.
שינוי התגובה
כאשר אנו מזהים שאנו נעצרים בחיינו עקב חוויה קשה, עלינו דבר ראשון להיות מודעים לרגשות החוסמים אותנו. לעיתים אנו מדחיקים חוויה רגשית ומתוך מצב זה אין אנו יכולים לשנות את המצב. את תהליך ההצפה הרגשית שמחליף את ההדחקה אנו לעיתים חווים באופן ספונטני או בעקבות טריגר שמעלה את הרגש המודחק. יש אנשים שהפגיעה מהילדות עולה בעקבות מחלה שמתפרצת, לידה, טיפול פסיכולוגי או סדנה שבה מתחברים לפנימיות.
יש להבין כי החוויה נתפסת כטראומה מכיוון שהיא לא עברה תהליך עיבוד על ידי החושים הפנימיים ולא התרחשה הבנה עמוקה של השיעור הטמון באתגר. ברגע שאין הבנה, יש תסכול, כעס, קורבנות וייאוש.
על מנת להתמודד עם החוויה באופן נכון, עלינו לגייס את ה"ילד הפנימי" לקבלת ההבנות החסרות. ה"ילד" הוא האני העליון שלנו והוא החלק שיודע את התשובות. על מנת לקבל את ההבנות עלינו לפנות אל עצמינו ולשאול מדוע התרחשה החוויה ומה אנו לומדים ממנה.
חשוב לזכור, כי כאשר אנו פונים בשאלה אל עצמינו מתוך הרגש אנו לא נקבל תשובה, לכן עלינו לאמץ את זווית הראייה הרוחנית על החוויה ולצאת מנקודת הנחה כי כל דבר שמתרחש נועד להצמיח אותנו. כאשר אנו חיים מתוך הבנה זו אנו נמצאים כבר בתדר של הודיה ושמחים בחלקינו, מורכב ככל שיהיה.
ברגע שנסכים לפגוש את עצמינו מתוך זווית ראייה התואמת את זו של נשמתינו, אנו נשמע את ה"ילד הפנימי" מספר לנו מי אנחנו וכיצד אנו נתרמים מהחוויה.
בעקבות מידע זה אנו נשנה את תגובתנו הרגשית השלילית לתגובה מבינה וחיובית. הלך רוח חדש זה יוביל אותנו להרגיש אחרת ולהתנהל אחרת כאשר אנו בוחרים כיווני חיים מתוך עוצמה ולא מתוך חולשה.
סיפורה של ילדה פצועה
לפני כשנה הגיעה אליי בחורה צעירה אשר נושאת עמה טראומת ילדות אשר פוגעת בתחושת הביטחון הפנימית ומעכבת את יכולת הביטוי האישי שלה. היא סיפרה שכאשר הייתה בת שלוש, אמה השאירה אותה לישון לבד על מזרן במקום עבודתה והיא התעוררה בבהלה כאשר גבר זר ניסה לעלות עליה. היא צרחה ודחפה אותו, והוא נבהל וברח.
הבחורה כועסת על אמה עד היום ומרגישה פגיעה ונטושה. ביקשתי ממנה ,כאשר היא במצב של רגיעה, לשחזר את כל הפרטים של החוויה. עזרתי לה להתבונן בסיטואציה מתוך החושים הפנימיים. היא יכלה להיזכר בהמון פרטים משמעותיים אשר שיקפו את המצב בצורה הרבה יותר מדויקת.
הצעתי לה את זווית הראייה של ה"ילד הפנימי" שבתוכה. כאשר היא תיארה את החוויה מ"העיניים" שלו היא זיהתה אתגר של עצמאות וכוח אשר נעשה בשיתוף פעולה עם אמה. היא גילתה שמאז ועד היום היא יודעת לשמור על הגבולות ולמעשה, על אף רגשות הפחד והקורבנות המציפים אותה, היא אשה חזקה ועצמאית.
הצעתי לה להתחיל לחיות את חייה כאשר היא מודעת לעוצמות הקיימות בה ולא לתת לפירוש הרגשי המוטעה של החוויה להוביל אותה. הצעתי לה לוותר על זווית הראייה הרגשית אשר מעכבת אותה מלמלא את הפוטנציאל הטמון בה.
הפגישה ארכה כשעה וחצי, כאשר במהלכה היא הצליחה לשנות את זווית הראייה של ילדה נטושה ופגועה לזווית ראייה של ילדה עצמאית וחזקה שהפכה לאשה מצליחה.
