יהוה הוא האלוהים שברא את עולמנו (ליבת אדמה שברא את עולם החומר) , אך סיים תפקידו כשליט העידן הישן בסוף 2012. הוא "אחד" ובה בעת – רבים. הכיצד? "הוא" זה אנחנו,הוא ניזון מההתפתחות שלנו. אנחנו מעבדת הניסויים האנושית כאן בכדה"א מייצרים תוצרים גשמיים ומעבירים את המסקנות ליהוה. כולנו מחוברים לאותה רשת אנרגטית אחת, ובכל זאת, מיהו זה אותו יהוה שמדבר אלינו גם בלשון רבים? "נעשה", "בצלמנו"… בעת בניית אוהל המשכן הוא אומר: "ושכנתי בתוכם, כלומר- לא בתוכו- באוהל מועד, אלא בתוך נשמות האנשים שיצרו אותו.
יהוה. זה השם שלו. אז למה קראנו לו "השם "? אולי כדי שכל אחד מאיתנו יוכל להטמיע בהווייתו את שמו שלו? יהוה לא מבקש שנראה ממנו ונהיה חרדים וקנאים לשמו. שמו של האלוהים החדש – אלינוס
הבנה חשובה להפנים: כל אחד הוא בורא העולם של עצמו בעצמו
neo=one=אני=אחד > כמו שניאו גיבור המטריקס הוא האחד שנועד להציל את העולם, כך נדרשת הבנה שכל אחד מאיתנו הוא הגיבור בסרט של עצמו. (אגב יהוה בסרט הוא האדריכל…)
יהוה – הוויה – התהוות
יהוה הוא האחראי על התהוות התודעה בחומר: ההגשמה של הבנות הרח לתוצר גשמי
לכן, לחיות במישור יהוה משמע לחיות בהווה,להיות נוכח בהוויה בזמן התהוותה : ברגע הזה.
יהוה איננו חפץ בתפילות,בקשות תחנונים וטקסי פולחן- אלו יוצרים תלות ולא מעודדים התפתחות עצמאית. יהוה ניזון מההתפתחות שלנו, מהעשייה, ממימוש הייעוד שלנו, מייצור מסקנות מתוצאות ההתנסויות שלנו בחומר.
יהוה (ליבת אדמה) סיים את תפקידו כשליט עידן האדמה והמים בסוף 2012. שום דבר לא יקרה אם לא נברא אותו אנחנו בתודעתנו. הוא עדיין "נוכח בסביבה " כל עוד יש מי שמייצרים אליו דרישה אנרגטית, לתקופת חפיפה של איזה 200-300 שנה, אבל כבר לא בתפקיד השליט. השרביט עברה לאלינוס( ליבת אש) . עכשיו נפתח לנו קוד הבריאה להבין שכל אחד מאיתנו הוא חלק תודעתי בורא, נפרד מאותו "אלוהים" ובה בעת-מזין אותו וניזון דרכו
יהוה הוא ליבה – שדה אנרגיה מפותח . כל אחד מאיתנו הוא גם ליבה . נוצרנו ע"י אותו מקור. הוא אמנם ליבה הרבה הרבה יותר מפותחת וגדולה מאיתנו, אבל גם הוא ליבה שיש לו מטרה -להתפתח. אנחנו ה"פועלים השחורים" שעובדים קשה כדי להביא לו את תוצאות הניסוי . מהות ההתנסות האנושית בעידן יהוה היתה באדמה(חומר) ומים (רגש). על מנת ללמוד את האש והאוויר ירדו נשמות בני העם היהודי שחתמו ללמד אותו את האש והאוויר, הבעיה שעד לא מזמן חיינו בסטייה מהתסריט שלנו ולא מימשנו את הייעוד שלשמו בחרנו ונבחרנו להיות כאן.
אסביר מהתחלה:
התמנון שולח את זרועותיו לחפש עבורו מזון כדי שיוכל לגדול . כך גם יהוה עשה. הוא ניזון מאיתנו. הוא גדל מהגדילה שלנו. הוא התפתח מההתפתחות שלנו. זרועות התמנון נוצרו ע"י מי שיצר גם את התמנון עצמו וגם אותנו – ע"י המקור. אנחנו -בני האנוש בעולם הזה,אנחנו חלק מהזרוע שנקראת זרוע התמנון של יהוה. התמנון חי במים ויש לו יכולת מיוחדת- לשחרר עצמו גם ממצבים שבהם מדחיקים אותו פנימה , לכן מומלץ ללמוד להבין איך להתמודד איתו בתבונה ולא להדחיק. יסוד המים הוא עולם הרגש. יהוה אמנם ליבת אדמה , אבל לאדמה תמיד נלווים המים, ואם מדחיקים את הרגשות בפנים- זה לא עוזר. התמנון ישחרר עצמו מהר מאד מהסגירות.
מערכת השליחה הורידה אותנו עם תסריט חיים שחתמנו עליו עם תודעת העל כדי לספק "מזון" להתפתחותו של יהוה. הוא מקבל רשימה של נשמות שמתנדבות לרדת לכאן והוא אחראי לשבץ אותם ע"פ התסריט ולהתאים את כל חלקי הפאזל זה לזה כך שהכל יהיה בתואם מושלם, כל בורג הכי קטן חייב להיות במקומו המדוייק כדי שהמכונה תעבוד.יהוה ידע מאיזה מישורים הגענו ובהתאם תמך במימוש הארצי – חיבר בנינו ובין המערכת האנרגטית שמממנת את מימוש הייעוד הזה בחומר. זהו תפקידו של יהוה: הוא יצר את האדם מהאדמה, הוא היה אחראי על עולם החומר ותפקידו להביא תוצאות חומריות שיגשימו את ההבנות התיאורטיות שנשלחנו לבדוק בניסוי במעבדת החיים כאן בכדה"א. לצורך המימוש בחומר עומד לרשותו מאגר מידע ענק בספריות . הספרייה לא שלו, הוא לא יצר את המידע אלא זה מידע שנאסף מכולנו, מכל חלקי התודעה הבוראת ונשמר במחשב הראשי של הבריאה, שזו תודעת העל. הספריות לא של יהוה והוא לא שולט בהם, אבל המידע נגיש לו להשתמש בו כדי להתאים לכל אחד מאיתנו את הייעוד באופן שיסתכרן בתואם מושלם עם הכל . זה נשמע כאילו יהוה שולט בנו אבל זה לא נכון.זה מה שהדת מנסה ליצור-יראה מהשם, אבל אין לנו מה לפחד ממנו כי הוא ואנחנו זה אחד. אנחנו חלק מזרוע התמנון של יהוה ואנחנו מזינים אותו, לא להיפך. הדתות שגרמו לאנשים לעשות הפרדה בין אלוהים ובנינו, (בשביל זה שמים היהודים כיפה, להפריד) עצרו את ההתפתחות ולא קידמו אותה. כי אנשים דתיים שעושים בדיוק את מה שכתוב להם בהלכה בלי להפעיל שום שיקול דעת עצמאי, אינם יוצרים ידע חדש, אינם מקדמים שום התפתחות וזה לא טוב לא להם לא ליהוה ולא לבריאה כולה. אנחנו יכולים לתקשר ישירות עם חלקי תודעה במישורים הגבוהים ולקבל מידע מהספריות שלנו. זה מה שקורה בלילה, כשאנחנו ישנים-הנשמה שלנו יוצאת לשוטט בספריות ומחפשת לנו תשובות לשאלות ששאנחנו שואלים,כדי שנוכל להתפתח וללמוד , שנוכל להביא תוצאות מהניסויים שלנו כאן
"אני נעתי ממקומי כבר לפני שנתיים. בתור מי שהיה מושל כל הארץ. לחלק מכם כל כך קשה לקבל את העובדה שאלוהויות נעות הלאה עם התפקידים המתרחבים שלהן, כמו שאתם נעים מתפקיד לתפקיד, כפי שעושים שרים, ראשי ממשלות ונשיאים…
אני כאן כדי לנפץ חומות, מפני שהגיע הזמן שתתרככו, ותבינו שהמהלכים החדשים בעולם זקוקים לכם יותר מתמיד ואתם לצערי עסוקים במגננה. עליכם לזהות את הדרך החדשה, כי דברים השתנו ואתם אינכם בסכנה קיומית- לא עוד.
הסכנה היא שלא תדעו לזהות את חלון ההזדמנויות, לשלב ידיים ולדרוש שמנהיגכם ישבו עד אשר יצא עשן לבן. זכרו את דברי: עד אשר יצא עשן לבן.
ילדה שמבינה מי ומה הוא אלוהים: אין לו ידיים ורגליים. הוא רק בשמיים. אמה מתעקשת : "אבל את אוהבת את אלוהים, כי הוא הוציא את בני ישראל ממצריים" . לא, עונה הילדה. אני לא אוהבת אותו כי הוא ממציא את כל החוקים בחגים וזה לא פייר. הוא לא יותר גדול מכולם. כולנו באותו גובה" – להעמקת ההסבר: עתיד החגים – התחלת הסוף , הילד יודע מה הוא אומר
מבוא למלחמת האינטליגנציות – סיפורו של האור
בסרטון הזה תוכלו להבין שיהוה הוא ליבה. גם אנחנו, בני האנוש,ליבות, כל אחד מהמישור שממנו הגיע. יהוה הוא ליבת אדמה גדולה ומפותחת בהרבה מאיתנו, אבל "רק" ליבה. למרות שסיים את תפקידו כשליט העידן,מעמדו די רב בבריאה. הוא קיבל "קידום" והתחיל לברוא את הבריאה הבאה: הבריאה ה 13.(ייקח עוד 14 מיליארד שנה, אל תחכו…)
יהוה מחוייב היה לתת לנו חופש בחירה , זו הברית שחתמנו עליה בבחירתנו לרדת לרובד הבחירה החופשית בזרוע התמנון של יהוה. אם היינו עושים את כל מה שהוא היה מכתיב לנו , הוא לא היה לומד דברים חדשים . אף אחד לא מתפתח כשהוא עושה מה רק מה שהוא מכיר ורוצה לחוות באזור הנוחות. ההתפתחות מתהווה כשאתה נדרש להתמודד עם דברים חדשים שאינך מכיר ולהתנסות ביצירה של משהו חדש. לחיות בגן עדן זה סבבה ורגוע אבל בגן עדן אין התפתחות . ואנחנו חיים כאן כדי להתפתח בעצמנו ולפתח את יהוה והבריאה כולה. אפשרויות הבחירה החופשית שלנו יוצרות את האישיות שלנו. הבחירה של התסריט נעשתה עוד טרם ירדה הנשמה שלנו לעולם. אנחנו כאן כדי להבין למה ולממש את הבחירה שכבר בחרנו בה מרצון חופשי ובהתנדבות אגב. חופש הבחירה שלנו בעולם החומר הארצי הוא לגבי הדרך שבה נבחר לממש את הייעוד, לא הייעוד עצמו. התסריט כבר חתום. צפוי מראש, אבל הרשות נתונה…
***
ה"קוסמים" שנשלחו אלינו (משה, בודהה, ישו וכו"…) רצו לתת לנו את ההבנה שאנחנו חלק משלם שהוא יהוה,הם נשלחו כדי ללמד אותנו על האור ואנחנו בחרנו לעצום עינייניו ולאפשר לחושך לשבש אותנו.כי בני האנוש אז פחדו לראות האור הזה. הם היו עסוקים בחומר-בעגל הזהב ובעבודת אלילים. עברו הרבה דורות עד שרק היום מתחילה להתהוות מסה קריטית מספיקה כדי לגרום לשינוי התודעתי הזה לקרות . יהוה לא רוצה שנשתחוה אליו ונתפלל אליו שיושיע אותנו. הוא רוצה שניקח אחריות אישית מלאה ונבין שאנחנו בוראים את המציאות של עצמנו ובכך מקדמים התפתחות אצלנו ואצלו. יהוה לא יכול לשלוט בבחירות שלנו ולכן אם יש דתיים שבוחרים להתפלל אליו ולראות בו מלך, הוא אינו יכול לעשות דבר כדי למנוע מהם את זה. הוא לא מתערב בחופש הבחירה שלנו. מה שכן הוא יכול לעשות זה לקדם את מערכות ה סיאובכך שיותר ויותר אנשים יתעוררו לבחור אחרת: רבנים יתגלו עכשיו כמושחטים-הם נבחרו לייעוד הזה-לעורר סיאוב בעם כדי שאנשים יפסיקו מבחירה חופשית להתנהל מתוך פחד ממנו. התפילה מונעת יישום. היא מעודדת פסיביות ויהוה לא מעוניין בה. הוא לא מקבל אותה יותר וכך נוצר עכשיו חוסר אנרגטי
תמונה מהסרט של מונטי פייטון: ישו עומד מול המון אדם ואומר להם you are god ואז, במקום שיבינו את דבריו כלשונם: שהם האלוהים, הם בחרו לראות רק בו אלוהים האנשים החזירו לו את הקיראה כהד: you are god . לא הבינו בקיצור. האנושות אז היתה עמוק בהתנסות בחומר. העדיפו להתפלל לפסלו של ישו הצלוב ולראות בו אלוהים במקום להבין שהם עצמם האלוהים. זו הסטייה שהדתות יצרו.
למה יהוה איפשר למצב שנוצר עד עכשיו להיווצר? משום שגם הוא היה צריך ללמוד מהתנסות ולעבור לשלב הבא. הוא גם לא ידע הכל מראש. הוא יצר את העולם מתוך הבנות תיאורטיות אבל לא ידע את תוצאות הניסוי הגשמי מראש. העולם שלנו נברא כדי ללמוד מניסוי והתנסות באדמה,לשם כך נוצר האדם מן האדמה.
סרט חשוב ביותר שמתעד משפט שעורכים יהודים באושוויץ לאלוהים: רגע לפני הסלקציה להשמדה: האם הוא אשם בשואה . הסרט מעלה שאלות מאתגרות כמו: אולי לפני שאנחנו מאשימים את אלוהים שהפר את ההבטחה, נסתכל על עצמנו ונבין איפה האחריות שלנו לכל זה? אולי זה אנחנו שלא מילאנו את חלקנו בברית? האם אלוהים הוא כל יכול או שהוא זקוק לנו כדי להיות מושלם? אולי זו הסיבה שיצר אותנו? אולי כל הקטסטרופה הזו היא חלק מתוכנית גדולה יותר כדי לזכך את העם היהודי לקראת משהו טוב יותר: עלייה בשלב – הכנה לקראת בוא המשיח ועלייה לארץ ישראל? אולי אנחנו לא בובות על חוט אלא זו בחירה חופשית שבחרנו בה ונבחרנו לה? הרי אלוהים התחייב שיש לנו בחירה חופשית… אולי אלוהים מחזיק בסכין כמנתח ולא כרוצח? אולי כדי להציל את העם היהודי הוא היה חייב לכרות את האיבר החולה ולהקריב חלק מהעם? ואת מי מקריבים? את החלקים הכי טובים. אלוהים הרי לא מתייחס אלינו באופן אישי אלא כעם,אומה. ואולי הסבל שלנו הוא זכות שבחרנו בה ואנחנו ברי מזל להיות שותפים לזיכוך העם היהודי דרך כאבנו? הרי כבר השמיד אותנו בעבר במבול ואח"כ בחורבן הבית הראשון. נבוכדנצר היה רק השליח, כמו היטלר שמממש את תפקידו כחלק מהתוכנית הגבוהה. בטוח יש סיבה…אנחנו לא יכולים לדעת איזה טוב יצמח מזה…
המוות הוא הדבר שהכי מפחיד אותנו בחיים. כל דפוסי ההתנהלות והחשיבה שלנו מתוכנתים להימנעות מהתמודדות עם הפחד הזה. האמת היא שאנחנו מתחילים למות מהרגע שאנחנו נולדים. ה מימון אנרגטי שקיבלנו בלידה הולך ומתכלה יום יום עד שאנחנו משלימים את הייעוד – התסריט הנשמתי לשמו בחרנו לרדת לעולם הזה. אנחנו מפחדים מהמוות כי אנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע ורוצים להספיק הכל, אבל מה אם נבין ששום דבר לא נגמר עם המוות הפיזי ואנחנו אכן כן ממשיכים להשלים את כל מה שבחרנו ? מה אם נבין שמוות יכול להיות תודעתי ולא רק פיזי ? שהוא לא באמת סוף אלא רק שינוי צורה? אנחנו חיים,לומדים, עובדים,יוצרים,אוכלים- הכל כדי לא למות. הרצון האקטיבי הוא שמניע אותנו להתפתחות.ברגע שאנחנו מאפשרים לפסיביות לחדור – היא מסיטה אותנו מהתסריט , היא מאפשרת לרגשות הפחד לנהל אותנו.
רוב האנשים לא מפחדים מהמוות. הם מפחדים להגיע לסוף החיים כדי להבין שמעולם הם לא באמת חיו.
החיים לא נגמרים עם המוות הפיזי של הגוף. "זה לא סוף העולם". זה רק שינוי צורה אנרגטית שממשיכה להתקיים ברובדים אחרים בבריאה במסע התפתחות הנשמה . למעשה, כל פעם כשאנחנו נרדמים -נכנסים למיטה, אנחנו חווים סוג של מיתה. הנשמה יוצאת מהגוף בזמן שינה ועולה למישור שממנו הגיעה, להביא לנו מהספרייה הגבוהה תשובות לשאלות שלנו…
דמיינו עולם שנשלט ע"י הבטחון בהמשכיות ולא ע"י הבטחון בסיום > תודעת העל
תנו למתים לדבר אתכם
לפני רדתנו לעולם הזה חתמה הנשמה שלנו על תסריט . בו נקבע הייעוד שלשמו אנו יורדים .אנחנו יכולים כמובן לסטות מהייעוד כי אנחנו חיים ברובד של בחירה חופשית, אבל גם הסטיות שלנו נלקחות בחשבון. הכל בתואם.
בתסריט משובצים גם פתחי יציאה, הזדמנויות עבורנו להיפטר מהחיים הארציים ולחזור למישורים שמהם הגענו, להסיק את מסקנות הניסוי בעולם החלום, ולחזור בגלגול אחר להשלמות/תיקונים. אם לא חתמנו על פתח יציאה או לחילופין אם נבחר שלא לצאת בפתח שמגיע אלינו, לא נמות. אין מה לפחד מהמוות.
הוא יגיע ממילא, כפי שבחרנו. הכל צפוי. ועדיין, הרשות נתונה לנו לבחור את הדרך.
הערב הסתיימה העונה ה-14 של ארץ נהדרת, ויחד איתה הסתיימה אחת הסדרות הייחודיות שנראו כאן – "שאולי בבית החולים". בלב הפריים טיים הישראלי, בין כל הפאנצ'ים, הפיאות והאיפור המוגזם, כותבי ארץ נהדרת נתנו מקום לסדרה קטנה, מלנכולית ופילוסופית על דמותו האהובה של שאולי, שמגלה שהוא עומד למות ונאלץ להתמודד עם מחלתו יחד עם אשתו, אירנה, ולחוות היכרות עם כל הקשיים במערכת הבריאות הישראלית. כל פרק בסדרה היה מצחיק לכל אורכו, אבל בין כל הבדיחות בצבצו פתאום רגעים אנושיים, קטנים ומרגשים, שגורמים לנו לשכוח שאנחנו רואים ארץ נהדרת. פתאום, לרגע קטן בין כל הסאטירה, באמת ובתמים אכפת לנו מהדמות הזו. איכשהו אסי כהן עם פיאה מתולתלת הצליח לרגש אותנו, לגעת לנו בלב ולגרום לנו להרהר על החיים ועל המוות, יותר מכל דרמה שהיינו נתקלים בה בטלוויזיה בשנים האחרונות.אז אחרי 14 עונות של ארץ נהדרת ומדינה שהולכת ונהיית מטורללת מרגע לרגע – קשה להיות מופתעים שהייתה עונה מצחיקה. אבל על האומץ של כותבי התכנית לשים בצד את הציניות לטובת הרגש – אנחנו מצדיעים לכםItai Gal(קטע מתוך: ארץ נהדרת, שידורי קשת)
לחלום אותך. "What dreams may come" מקסים. בעל שמביא אליו את אשתו מגיהנום לגן עדן i origins סיפור על מדען שמגלה את עולם הרוח בחיפוש אחר בתו שנעלמה לגלגול אחר הנני במאי ומפיק סרטים מפורסם בסרט שמתעד את המוות התודעתי שלו והחיים שאחרי סערת החושים של אנה סיפור על חיבור בינאישי בין גלגולים. רוח רפאים gohst אדם שנוקם לאחר מותו בחבר ו שבגד בו עם אשתו ורצח אותו לגנוב את כספו לופר מעבר במנהרת הזמן בין גלגול שלך בהווה לזה שבעתיד
סיפור על האיש שרצה למות
חבר שלי רצה למות. פשוט ככה. הוא לא ראה שום טעם להמשיך לחיות את החיים שהוא חי. הכל היה אפור משעמם וחסר טעם. כולם איכזבו אותו. אפילו המשפחה הכי קרובה שלו והחברים המעטים שעוד נשארו לו במסע שלו. אז הוא החליט לסיים את המסע. ואז נחתה עליו שלווה נקייה כזאת. ככה פתאום מהחלל החיצון. איפה היית כל חיי? הוא תהה והיא מילאה את כולו. נחה בו. כאילו שגם היא חיפשה אותו כל חייה. ועכשיו היא לא היתה מוכנה לעזוב לו את הראש. ואז כשהתודעה שלו צלולה הוא החליט שהוא בכל זאת הולך לסיים את המסע על האדמה. והוא שמח שלפחות רגע לפני הסוף הוא חווה שקט ושלווה פנימית כזאת. אז איך אני הולך לעשות את זה? הוא חשב לעצמו. ואז הוא החליט שאם כבר אז כבר. אם כבר אין לי מה להפסיד, ואני גם ככה הולך למות. אז למה לא להנות מזה? והוא עשה משהו שהוא חלם לעשות כל החיים. הוא קנה אופנוע ים. זה היה חלום ילדות שהוא כמעט שכח. שילוב של יקר ומסוכן ומיותר. והוא בכלל גר רחוק מהים. והאוטו שלו היה חלש מידי כדי לגרור אופנוע ים. וגם לא היה לו זמן וכסף. אבל עכשיו הוא קנה אופנוע ים כדי להתאבד. זה כמו כרטיס בכיוון אחד ליעד הכי רחוק בעולם בלי לחשוב על מלון ותרופות וביטוח ועל הדרך חזרה. זה כרטיס בכיוון אחד אל עומק הים. ככה הוא החליט. הוא ידהר על הגלים בכל הכוח עד שייגמר הדלק. הוא ילך ויעמיק אל האופק הכחול האינסופי ויתאחד עם הכחול הגדול. וככה בדיוק הוא עשה. ואי אפשר לתאר כמה שהוא נהנה מהקלות שבה הכל זרם. אפילו המוכרת נדלקה עליו. אמרה לו שיש לו אש בעיניים. והוא הסמיק. והיא אמרה לו שהוא מתוק. וכדי לא לפספס אותו היא לקחה לו את הפלאפון והתקשרה לעצמה. והוא לא זכר מתי אי פעם מישהו בכלל שם לב אליו. הוא חשב שהוא אפור ומשעמם כמו העולם שהוא ראה. ועכשיו הוא עומד על החוף עם אופנוע ים חדש. זה ים גלי במיוחד. מסוכן מאוד להיכנס לים היום. אבל לא אם המטרה שלך היא למות. במקרה כזה זה אפילו מומלץ במיוחד להיכנס כמה שיותר מהר. והוא נכנס מהר ודהר בכל הכוח אל המקום שבו המים נוגעים בשמיים. והוא שאג בבכי ובצחוק והעיניים שלו צרבו מהמלח והוא עף על הגלים ולרגע חלפה בו המחשבה שחבל למות ביום כזה אבל הוא היה נחוש להשלים את המשימה ולהרוג את עצמו והוא המשיך בכל הכוח ואמא שלו בכתה לו בראש ואשתו לשעבר צעקה עליו שהוא לוזר והשוטר נתן לו קנס כי הוא נרדם בשוליים של החיים העלובים שלו, והוא צעק והם השתתקו ואז היה שקט ארוך והוא שמע רק את הגלים שהיו גבוהים מאוד ואת הרוח שעטפה אותו בעוצמה והוא בכה וצחק ואז הוא ראה את אמא שלו יושבת בסלון ובוכה בשקט. והוא הצליח להרגיש אותה ככה כמו שהיא לפני שהוא נולד בכלל. והוא ראה את עצמו מטייל ביער גשום, ונזכר בטיול הזה בגשם שלא הפסיק לרדת, ואיך הוא היה חד כמו חיה כשהוא רץ ועכשיו הוא שוב מרגיש כמו חיה. הוא חד. והתודעה שלו צלולה ונעימה והוא מרגיש ככה כבר מהרגע שבו הוא ישב מול המוכרת בחנות. ואיזו חמודה היא. היא נראתה לא קשורה לעולם הזה. ממש כמוהו. ומעניין מה היה קורה אם שניהם היו לא קשורים יחד לעולם הזה. בטוח היה מעניין לשתף אותה במחשבות שלו. אלה שכולם אמרו לו שהן הזויות ולא קשורות לכלום. ובטח גם לה יש סיפור חיים לא רגיל. ובטח היא מנסה להתקשר אליו ממש עכשיו. ואז הוא מת. כן אני יודע שזה ממש מאכזב. אבל זה מה שקרה. הוא מת. האיש שרצה למות. מת. האיש שהלך ברחוב עם הפרצוף ברצפה המלוכלכת. האיש ששנא את עצמו וחשב שכולם שונאים אותו. האיש הזה מת. ומהים הסוער יצא איש רטוב. וחי.
אצלנו בשבט, כשתינוקות נולדים, אנחנו בוכים. כשמישהו מת, אנחנו חוגגים. אנחנו מבינים שאנחנו בסך הכל ישות רוחנית שמתגלגלת בגוף אנושי. זה קיום מאוד דחוס ומוגבל, וכשאתה מת כולך הופך חופשי. אתה חוזר להיות רוח משוחררת מצורה, ואת זה צריך לחגוג.
*
מאת: Amitai Elon הכרתי אותה ביום שבו היא החליטה להתאבד. היא עלתה לגג שאהבתי לשתות בו בירה. הגג הכי גבוה בירושלים. היא קצת פחדה ברגע הראשון בו היא ראתה אותי, אבל אחרי 2 בירות כבר היינו חברים ממש טובים. היא ספרה לי את כל הסיבות שהובילו אותה ליאוש מוחלט מהעולם הזה. ואני הסכמתי איתה. את באמת צריכה להמית את כל הדברים האלה, את יודעת? את ממש צודקת. הדברים האלה חייבים למות. אבל יש עוד יש עוד חיים אחרים לגמריי שרוצים לחיות דרכך. ובשבילם שווה לך להישאר רק לעוד כמה רגעים. אני לא בעד התחייבות לטווח הרחוק. אבל תנסי יום אחד בכל פעם. את תמיד יכולה להתאבד מחר לא? והיא צחקה. ואיך בכלל חשבת להתאבד לפני שהיית בברזיל? ומה עם הפיליפינים? את יודעת שיש שם 7,107 איים? אם תהיי רק יום אחד על כל אי זה יקח לך 20 שנה! אין מצב שאת מתה לפני שהיית בפיליפינים. זה לא בא בחשבון. והיא הסכימה איתי. ובכלל, אמרתי לה. אם כבר את מתאבדת, אז תעשי את זה תוך כדי שאת עושה משהו שעלול להרוג אותך, אבל הוא ממש כיף. כמו לדהור על אופנוע מהיר במדבר. או לרחף בין שמיים לארץ עם מצנח כתום. כתום? היא צחקה. מה אכפת לך? את גם ככה הולכת למות. תחשבי על החיים האלה כעל צניחה חופשית אחת מתחילים מהשמיים ובסוף מגיעים לאדמה רק הקצב משתנה בסוף תמיד נוחתים ערומים על האדמה. ואז קבענו שניפגש שוב וזה לא קרה היא נעלמה מישהו סיפר לי שהיא עברה לפיליפינים. ואני עדיין יכול לשמוע את הצחוק שלה. צחוק של אחת שאין לה מה להפסיד ~ ג׳ניס ג׳ופלין שרה פעם שחופש הוא רק מילה אחרת לזה שאין לך מה להפסיד. ואני מבין מזה שיאוש הוא דווקא דבר טוב. כי הדברים האלה שאתה רוצה להתייאש מהם. אולי באמת הגיע הזמן שתתייאש מהם? הדברים האלה שאתה רוצה להמית תן להם למות ואז תתחיל לחיות חיים שעדיין לא התחלת אפילו לחיות. כי יש עשרות אלפי איים ומליארדי אנשים שעוד לא פגשת וטריליוני שירים ואינסוף מצבים מגוחכים יותר ופחות שעוד לא היית בהם. וסבתא שלך אוהבת אותך ויש עוד מלא סיבות לחיות עוד יום אחד. כי זה כל מה שצריך. רק עוד יום אחד. מחר אף פעם לא מגיע הוא תמיד מבטל את ההופעה רגע לפני והופך להיום והיום הזה זה היום שלך
*
גל שאל את חברו בבהלה מה יהא עלינו לכשנגיע לחוף נתפוגג לאדוה קטנה ונעלם?? אז הסביר לו חברו שצורתו הנוכחית פשוט משתנה אך הוא כלל אינו נפרד מהאוקינוס העצום הוא חלק ממנו.. הוא בעצם אוקינוס ענק ונצחי .. והגל הקטן הבין שאינו גל קטן שעומד להכחד אלא הוא ביטוי ארעי לאוקינוס אינסופי.. וכך גם אנו אלוקות החווה את עצמה בכל רגע בכל הביטויים.
*
אם יש גן עדן : ד"ר אבן אלכסנדר, נוירוכירורג מכובד, היה המדען הספקן ביותר בהרווארד. אלא שתרדמת אליה נפל, במהלכה כמעט איבד את חייו, גרמה לו להתחיל לדבר על דמויות בוהקות ועננים ורודים. בספרו הוא מתאר ממקור ראשון מה קורה לאדם ברגעים שלפני המוות – ופותח מחדש את הדיון על קיומו של עולם נוסף אחרי זה שאנחנו מכירים
בקרוב המוות ייעלם מהעולם בעוד מעט יותר משני עשורים נוכל לבחור אם למות או לחיות חיי נצח ? המחלות ייעלמו מן העולם והמוח האנושי יוכל, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, להתחבר בכל זמן לכל הידע הקיים ביקום ? נשמע הזוי? לא אם שואלים את ריימונד קורצווייל, עתידן בעל שם עולמי ? אפילו שמעון פרס הוא מעריץ נלהב
Life Is A Stage Play NDE Rich Kelley
החיים הם מחזה : עדות מרגע המעבר בן החיים שאחרי המוות- ריץ קלי
*
קשה לנו לדמיין ש"סוף העולם" או "סוף החיים" יכול להיות משהו טוב. דעו לכם שיש נשמות שבוחרות לרדת לחיים פיזיים בכדה"א רק כדי לחוות סוף – דבר שלא קיים במישורים אחרים בייקום. רק כאן- בעולם החומר, אפשר לחוות סוף. ואנחנו- בורחים ממנו כמו מאש, מפחדים. במקום לאפשר לאש להעיף אותנו מעלה- להבנה גבוהה של המשכיות החיים שלאחר החיים. אבל הוא יכול, יהיה כאן הרבה הרבה הרבה יותר טוב מכל מה שנוכל לדמיין, אבל זה ייקח עוד זמן ועוד עבודה רבה וקשה לפנינו בשביל זה אנחנו חייבים להשתחרר מתפיסות השבי שלנו , ובניהם הפחד מהמוות. זה לא דבר שיקרה ביום אחד,מדובר על תהליך של 25 שנים בערך. למה? כדי שהדור הישן יפנה מקומו לדור צעיר להוביל תהליכים חדשים.
כמו שיציאת מצריים ארכה 40 שנה. הרי לא לוקח 40 שנה ללכת ממצריים לישראל, נכון? המטרה היתה שיתחלף הדור הישן בחדש.
אם חתמנו על מימוש תסריט מסויים שעדיין לא השלמנו , לא נבחר לצאת ואם כן נבחר, מה שתמיד אפשרי, כי אנחנו חיים ברובד שבו יש בחירה חופשית, אז "זה לא סוף העולם" אני יודעת , כי הייתי שם, כבר חוויתי את "סוף העולם" , אני כבר אחרי… לא מתתי פיזית ,אני עדיין בגוף פיזי של אשה בת 45 אבל מדובר הרי על מוות תודעתי אני צועדת עכשיו את צעדיי הראשונים בחיי החדשים ,כתינוקת בת יומה שנופלת וקמה, לא מפחדת מכלום,לא יודעת כלום, תמימה וטהורה, חשופה,שקופה אני יודעת את הידיעה הזו ,לא כי קיבלתי אותה כאיזו אמת-על מאיזה גורו/מתקשר כולשהו. לא מדובר כאן באיזו אידאולוגיה/דת.
אני יודעת, כי חווייתי את זה. לא על בשרי- כי אני עדיין חיה בתוך אותו גוף פיזי, אבל תודעתית: אני יודעת שיש חיים אחרי המוות , כי אני חיה אותם עכשיו
בתודעתי, בהוויתי
כאן ועכשיו
זה לא מדע בדיוני זו לא מיסטיקה בגרוש זה אמיתי
עד היום היינו צריכים למות מוות פיזי כדי להתגלגל שוב לחיים חדשים. הדור שלנו, כאן חיות עכשיו הנשמות הכי חזקות ואמיצות שחיו אי פעם בתולדות האנושות. יש לנו את הכוח להתמודד עם המעבר בין העידנים ולחיות חיים חדשים בתוך אותו גוף. מהו הכוח הזה? כוח המוח, כוח התודעה, יכולת גיוס אש הרצון ואוויר ההבנה כדי לברוא חיים חדשים
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
נשמות חיילים שנהרגים במלחמה, בחרו בפתח היציאה הזה בבחירה חופשית ובהתנדבות כדי לעזור לנו להבין שכולנו רקמה אנושית אחת חיה, כדי שנתחבר ונרקום בנינו הרמוניה , שנאהב=נבין אחד אח השני,שנרצה לתרום ולהיתרם,שנפסיק את האיבה בתוכנו ונחוש באור האהבה הבריאתית שנשלחת אלינו כדי לעזור לנו להתפתח, עד שנממש את הייעוד הייהודי שלשמו אנחנו כאן- להיות אור גם לגויים, להוריד רוח לחיי החומר ולא להיאחז בהם
מוות הוא להתפשט מכל הדברים שאתם לא. סוד החיים הוא למות לפני שאתם מתים כדי לגלות שאין דבר כזה מוות. אקהרט טול
יוסי שריד – נשמתי נפרדה מגופי !!!
מה שקרה לי לא עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם שלי
אנחנו מפחדים למות כי נדמה לנו שזה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, נדמה לנו שאין לנו זמן כי טרם הספקנו להשלים את כל מה שאנחנו רוצים לממש כאן. ואכן, אנחנו כורעים תחת עומס המשימות שעלינו להשלים. תיקונים, שיעורים, שאנחנו סוחבים איתנו דורות על גבי דורות, גלגולים על גבי גלגולים, בלי שאנחנו מודעים לכך שזהו- נמחקו כל ספריות הידע הישנות. החל מרגע השקט בסוף דצמבר 2012, אין לכם יותר קארמות. הכל אצלכם בראש. לבריאה יש אינטרס לאפשר לנו לסיים את התסריטים ולשם כך יורדים כעת מידעים אוויריים ואנרגיות אש, שהם הטכנולוגיה המתקדמת, שעוזרים לנו לקצר תהליכים. למה? כי לא רוצים שנחזור לכאן שוב. זהו, נגמר עידן.
הכל כתוב בתסריט. כדי לדעת אותו יש לדעת את עצמנו, להתחבר לחושים הפנימיים ,לרצות להבין את עולם הסיבות הגבוה. לדעת להשתמש באש- בכוח הרצון שלנו כדי לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות. הכל צפוי והרשות נתונה.
נתונה בידינו זכות הבחירה לבחור שלא לצאת באחד מפתחי יציאה. אנחנו הם הבוראים של חיינו . רק אנחנו בוחרים האם לצאת או לא לצאת בפתח היציאה שמגיע אלינו. למעשה – כבר בחרנו. אנחנו כאן כדי להבין למה. הנשמה שלנו כבר חתמה על כל מה שצפוי ועדיין הרשות נתונה לנו לבחור את הדרך שבה נחיה ונמות.
יהוה ניסה לנווט בין הסטיות שאנחנו בוחרים בהן ולהרכיב את הכל לפאזל. לפעמים מצליח לו ולפעמים לא. מתי לא? בדר"כ כשהרצון החופשי שלנו בוחר לסטות מהתסריט. החל מרגע השקט בסוף 2012, יהוה סיים את תפקידו כשליט העידן וקוד הבריאה נפתח עבורנו להבין שאנחנו חלקי תודעה בוראת, כל אחד מאיתנו הוא האלוהים של עצמו בעולם שהוא יוצר לעצמו.
. כשאנו אומרים על אדם שהוא "נפטר", אנחנו מוצפים רגשות עצב על האובדן שלנו אותו והפרידה, אבל הוא מבחינתו "נפטר" מנטל החיים כאן ועבר למימד הרמוני וטוב בהרבה,מקום שם קיימות הנשמות ברובדים תיאורטיים בלבד, ללא גוף פיזי. שם יש את האהבה ללא תנאי והשלווה שאין בעולמנו בכדה"א. תכלית קיומנו כאן היא התפתחות . לשם כך אנחנו מקבלים אור תנע (שמתניע אותנו) מהמקור. השלווה היא החושך כי היא מעודדת פסיביות,קיפאון.
Dying to be me! Anita Moorjani
לאחר התאבדות – קלי סאמי
קלי מתארת את חוויית המוות הקליני שלה בזמן שבין כאן ושם ובחזרה.
המחקר הרפואי הגדול ביותר שבחן תופעות של סף מוות גילה כי ההכרה עשויה להימשך גם לאחר שהמוח לא מתפקד לחלוטין. מדובר בתיאוריה מעוררת מחלוקת, שעד לאחרונה התקבלה בסקפטיות רבה.
לעץ לא אכפת אם העלים שלו נושרים. העץ לא מתאים את עצמו לאיזה קונספט, אין לו רעיון איך העץ הטוב צריך להיראות. הוא עץ. אם עלוותו תיפול ארצה, צמרתו תידלדל וענפיו יישברו, הוא לא יהיה פחות עץ. אם יתמזג כולו באדמה, החיים המתגלמים בו לא יהיו פחות חיים.
החיים יעברו להתבטא בצורות אחרות.
ובכלל – החיים לא יעבר לשום מקום, רק העין האנושית תראה אותם אחרת. תגדיר כעץ או כאדמה את אותו הדבר.
החיים עצמם לא הולכים לשום מקום אלו רק הצורות שמשתנות. אם אנו חיים, איננו יכולים להיות צורה. אם אנו חיים, איננו יכולים למות. החיים לא מתים. הצורות משתנות. המוות הוא שינוי הצורה, הוא המרווח בין צורה אחת לזו שתבוא אחריה.
החיים הם גל, של גאות ושפל, אור וחושך, סופים והתחלות של צורות. המוות אינו שלב בין חיים לחיים, הוא חלק בגל, חלק מהחיים עצמם.
השלווה לנוכח המוות היא היכולת להכיל את התוהו ובוהו והחושך על פני התהום. את המרווח הלא ידוע, את הכלום שבין הצורות. בין התקופות הברורות. היכולת להכיל את חלקיקי החיים נטולי ההגדרות. את המצב בו אין שום תשובה לשאלה: מה יש כאן? אי השלווה, היא השאלות: מה ייברא? למה העבר לא קורה שוב? הרצון למצוא צורות מוכרות. אי קבלה של אי הצורה. אי שלווה, לנוכח בריאה לגמרי חדשה.
אני נותנת למחשבות למות, וצופה בחיים החדשים המתהווים, הצומחים מכח עצמם. לחיים יש כח כשלעצמם, והוא כח הנביטה, הצמיחה, הזרימה. התנועה, הפריצה. הוא לא צריך את המוח שלי, המוח שלי איננו המניע את כח החיים. המחשבות שלי הן רק התבטאויות אנרגיה, צורות חיים חולפות. חלקן חיות, הוות. חלקן שאריות מהעבר, שמתו כבר מזמן. רעיונות לגבי עצמי, לגבי איך שזה צריך להיות. איני צריכה לערב את האנרגיה מן העבר, כדי ליצור את ההווה. אני יכולה להניח לחיים שיקרו בי מעצמם.
החיים עצמם יקרו דרכך. יתבטאו דרכך. הכירי בך כחיים. הרשי לעצמך לא לדעת. לא לשלוט. לא להבין. הרשי לעצמך למות.
***
ישראל, דצמבר 2011. עדיין במצב מלחמה . אזעקת טילים . נפילה .חלונות רועדים
השכנה קוראת לי מהמקלחת לעזוב הכל ולרוץ למקלט.
לא, אני לא בעזה,אני במושב ליד רחובות. זה קרוב. ממש קרוב. נוגע לא נוגע,
לאן בני האדם רצים? ממה בורחים?
אשליית הזמן הלינארי גורמת לנו לחשוב שהמוות הפיזי הוא הסוף, הפחד מהמוות משבש את המשך המימוש שלנו את התסריט , את הייעוד שלשמו אנחנו חיים כאן,אבל זו טעות. כל עוד אנחנו כאן, סימן שיש לנו עוד עבודה להשלים.
*
אחד הטכסטים הראשונים שהעלייתי לאוויר עם פתיחת אתר שינוי תודעתי
30 ינואר 2012 : עדי טלמור התאבד היום . אסביר מדוע המעשה הזה משמעותי
עדי טלמור היה שדרן ידוע ברדיו. ולכן ברור שהמעשה שלו משודר בכל המדינה עדי היה שליח שנועד לעורר בארץ את הסוגיה של בחירה עצמאית לקחת את חייך בידייך, תרתי משמע הנשמה שלו בחרה עוד לפני רדתה לעולם הזה את פתח היציאה ואת הדרך שבה ימות כל חייו חי בשליחות כדי להביא למודעותנו את ההבנה שביכולתנו לקחת אחריות לא רק על חיינו אלא גם על מותנו. הרבה למדתי בשיעורי תודעת על על כך שיהיה רוב גדול של הרבה אנשים שיבחרו לא לעשות את השינוי התודעתי אלא לעזוב,בבחירה מודעת ומרצון חופשי לא הבנתי איך זה יקרה,אבל הנה,עכשיו מתבהרת התמונה: עדי טדמור בחר בדרכו כדי להביא לאנשים כאן תודעה חדשה,הבנה שייטב אם יקחו אחריות על חייהם כמו גם על מותם השליחות שלו מעוררת עכשיו דיון סוער ברדיו לגבי נושא הבחירה העצמאית של אדם לסיים את חייו. עדי היה חולה סרטן סופני כך שמבחינתו "כאילו" לא היתה לו בחירה, אבל ברור שהיתה לו והוא בחר (הרי יש הרבה כאלו שבחרו להתגבר על הסרטן והצליחו לרפא את עצמם. לא בגלל שיטה טיפולית כזו או אחרת אלא כי זה היה חתום להם בתסריט, הם רצו להבריא כדי להשלים את הייעוד שלשמו ירדה נשמתם לעולם- הבנת כוח הריפוי העצמי באמצעות התודעה והבחירה החופשית.) עדי טדמור מפלס בבחירה שלו את הדרך לרבים אחרים שיבחרו בה נכון, תתהווה כאן מסה קריטית מספיקה כדי לעשות שינוי,לעבור לעידן חדש, אבל יהיו רבים שיבחרו שלא לעשות את השינוי. להם יהיה מאד קשה לשרוד כאן בעולם המשתנה וסביר שיבחרו לעזוב
איך יעשו זאת אם יש חוקי מדינה שאוסרים התאבדות? אז הנה,לשם כך עשה היום עדי טדמור את מה שעשה
ברדיו לא מפסיקים לדבר על זכותו העצמית העצמאית של כל אדם באשר הוא להחליט על חייו ועל מותו רב מקובל מהאליטה של החברה החרדית מצהיר בלי פחד ברדיו: עד עכשיו ההלכה אסרה על אדם לבחור בחיים או במוות . אני לא יודע מה יהיה מעכשיו,אולי אשנה את דעתי
וכדי לסייג את דבריי, הבהרה:
התאבדות היא לא דרך מודעת. בדרך כלל התאבדות היא בריחה וחוסר רצון להמשיך ולהתמודד. כאשר אדם מגיע להבנות גבוהות על מהותו ועל מהות הבריאה, הוא מבין את המשחק ובוחר להישאר כדי להשלים אותו בדרך הזורמת והקלה ביותר עד פתח היציאה הקרוב שלו.
זה מאבק שראוי להילחם בו
סרטון קצר של ישראלה יועד שמתארת איך איך לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר: ע"י פיתוח תודעת ההמשכיות וניתוק הרגש-המים שמביא איתו את הפחד מהמוות הפיזי של הגוף.
קוד המוות
המלצות סרטים : i origins סיפור על מדען שמגלה את עולם הרוח בחיפוש אחר בתו שנעלמה לגלגול אחר סערת החושים של אנה סיפור על חיבור בינאישי בין גלגולים. לחלום אותך. "What dreams may come" בעל שמצליח להביא אליו את אשתו מגיהנום לגן עדן רוח רפאים gohst אדם שנוקם לאחר מותו בחבר ו שבגד בו עם אשתו ורצח אותו לגנוב את כספו לופר מעבר במנהרת הזמן בין גלגול שלך בהווה לזה שבעתיד
קרדיולוג שחקר את חוויית הקירבה למוות והפריך את הנחת היסוד המדעית השגויה שמניחה שההכרה היא תוצאה של פעילות מוחית
כך מסביר הקרדיולוג: ע"פ ההנחה המדעית הרפואית ההכרה היא תוצר של פעילות מוחית ואי אפשר להיות בהכרה בזמן דום לב וכשהמוח לא מתפקד זו רק הנחה וכעת הפרכתי אותה במחקר שעשיתי עם אנשים שחוו מוות קליני ודיווחו בפרטי פרטים כל מה שעבר עליהם בזמן שהיו חסרי הכרה, כך הבנתי שהמידע איננו מאוכסן במוח אלא יש רמה גבוהה יותר של הוויה תודעתית שמאפשרת לאדם לחיות גם מחוץ לגוף הפיזי
תוצאות המחקר שלי פיתחו אצלי סקרנות להבין היכן ממוקמת ההכרה-אם לא במוח, אז מהו המקום שממנו מגיעה ההכרה שלנו ? זהו מקום שבו לא קיים מרחב הזמן והמקום, מקום שבו האדם חווה אחדות,הוא מחובר להכל ולכולם בקשר של אהבה ללא תנאי.
אנשים שחלקו איתי את חווית הקרבה למוות היו המורים שלי. שיניתי את כל התפיסה שלי אודות חיים ומוות. האנשים האלו אמרו לי שלא צריך לפחד מהמוות כי המוות איננו בכלל מוות אלא יש המשכיות. אתה ממשיך לראות את הגוף שלך גם כשאתה מחוץ לו ומרגיש חי הם אמרו לי שמה שחשוב בחיים זה לחיות באהבה ללא תנאי, קבלה וחמלה כלפי עצמך וכלפי אחרים והטבע הם מדווחים על הגברת הרגישות : יכולת חושית גבוהה בהרבה ממה שרוב האנשים חווים היום: יש להם יכולת להתחבר לחושים הפנימיים שלהם , כי הם לא תלויים בחישה הגופנית
שינויים בהכרה בהחלט משפיעים על תפקוד פיזי-עצבי של הגוף, למשל-באפקט הפלציבו רואים את זה יפה-יש שיפור ניכר במצבם של מטופלים שמאמינים שהם נרפאים גם ללא השפעת החומר הכימימשמע:" שההכרה איננה פועלת מתוך המוח החוצה אלא ההיפך-מבחוץ, מאיפהשהוא בייקום-פנימה. הגוף הפיזי העצבי הוא קולט ומשדר.
אשה שמצאה דרך להשלים עם המוות ועם מחזור החיים- החזרה לאדמה : המציאה פתרון אקולוגי למיחזור גופנו היא מציעה לנו להשתמש בפטריות שיעכלו ויפרקו את הרעלים בגופנו לאחר המוות
רגע השקט ב 21/12/2012 היה רגע של שינוי תודעתי, לא פיזי. רגע שבו השקט שבחוץ עזר לחדד את ה חיבור לחושים הפנימיים– לשמוע את קולו של הילד הפנימי– הוא הנשמה שיודעת מהי הסיבה הגבוהה שלשמה אנחנו כאן- הייעודשמחכה שנממש אותו. רגע שבו חילופי הקטבים המגנטיים של כדור הארץ הגיעו לנקודת איזון , גל הסתברויות כזה שממנו והלאה מצטמצמות אנרגיות האדמה והמים ועולה קדימות אנרגיות האש האוויר והמים הגבוהים: אש הרצון ואוויר ההבנה הם שמנחים כעת את הבחירות שלנו. רגע השקט היה רגע שבו נמחקו כל ספריות הידע הקוסמיות וניתנה לנו ההזדמנות לפתוח דף חדש- להתחבר לטוהר-לאותה מהות מזוקקת של היותנו מי שאנחנו ומהמקום הנקי הזה, בלי הפחד-המים הנמוכים, בלי מסגרות החשיבה האדמתיות הישנות, התחילה להתבהר בנו ההבנה שסוף העולם – התחלה חדשה .הסוף- אין משמעותו חורבן פיזי של כל החומר הקיים אלא סוף ההבנה שלנו את איך שהעולם עומד להתנהל מעכשיו והלאה.
silence has a mysterious calming affect, allowing your soul to be at peace with your thoghts
הספריות הקוסמיות – מידע בנושאי אדמה ומים נמחק
21.12.2012 – רגע השקט :הסערה שבחוץ היא רק השתקפות עולמנו הפנימי- ההבנה שלנו את מי ומה אני, מי נועדתי להיות. ככל שנבהיר לעצמנו את מהות קיומנו- כך גם השמיים בחוץ יתבהרו עבורנו. יהה עלינו להסכים לחוות אי וודאות כדי להיפתח לוודאות חדשה. להפעיל שיקול דעת משמע לבחור מה אנחנו רוצים לדעת , להעיז לשחרר את הידיעה שהנחתה את הבחירות שלנו עד היום ,להתחבר לחושים הפנימיים כדי להייטיב לשמוע את קולו של הילד הפנימי- הוא יודע , לדייק את הרצונות והמחשבות שלנו, ולהבין שמה שיאיר את דרכנו לא בא מבחוץ אלא מבפנים. העיניים הפיזיות שלנו יראו בחוץ את התמונות שנבחר לראות בעין השלישית- זו שרואה את הסרט שרץ לנו בראש.
במקום לצאת החוצה לארועים כאלו ואחרים, בחרו להתכנס לתוך עצמכם. במקום להתבונן בסרטים של אחרים – העמיקו להתבונן בכל פרט ופרט בסרט שרץ בראשכם. קחו אחריות על הבחירות שלכם, כי הן רק שלכם, 100% אחריות אישית . במקום לצאת למסיבות הוללות ולחגוג את סוף העולם, נחגוג עם עצמנו , נגלה את עוצמתנו ,את ההתחלה האישית שלנו- את הסיבה שלשמה אנחנו כאן, את הייעוד, תכלית קיומנו, את ההבנה שמתבהרת לה. הבהירות הזו לא מתרחשת ברגע דרמטי אחד ב 21/12/2012 בדיוק בשעה שכל העולם במדיטציות אור ואהבה.
שינוי תודעתי הוא תהליך, לא תאריך
גם אם יפלו לנו אסימונים, הרי שליישם את ההבנות בחיים הארציים לוקח זמן. יסוד האדמה איטי. המימוש , הוא הייעוד האמיתי שלנו בתור בני צביר העם הייהודי – הייעודי , נועדנו, בחרנו ונבחרנו להוריד רוח לחיי החומר. – לא התעלות רוחנית כמו במזרח ולא סגידה לכסף כמו במערב. אנחנו נועדנו לפלס את דרך האמצע. תכלית קיומנו כבני אנוש בכדה"א היא ההתנסות הזו: לחבר בין אש הרצון,אוויר ההבנה והמים – הדבק ההרמוני שמחבר בנינו וביחד עם שלושתם- ליצור יצירה חדשה שתתגלם בחומר.
ממליצה לכולנו לקחת הרבה אוויר = הבנה , לנשום עמוק , לדעת את עצמך ולדעת שאחרי שתדע – הכל יתבהר
מהות המעבר מעידן ישן לחדש היא התעלות ממים לשמיים : פרידה ממערכות רגש שמעכבות את ההתפתחות שלנו, והבנה את הסיבה הגבוהה שלשמה אנחנו כאן- תכלית קיומנו- מימוש הייעוד
***
מבקשת לתת הבנה למי שבחר לעשות שינוי תודעתי מהותי – להבין מהי המהות המזוקקת שבו ואיך לממש את ההבנה הזו בחיים הארציים. ללא היישום בחומר- אין משמעות לרוח.
כדי שהשינוי יקרה לא מספיק לרצות אותו (אש). תפילה ומדיטציות (מים) לא מקדמות שינוי . מה שכן מקדם זו הבנה (אוויר) והורדת ההבנה למימוש בחיי החומר הארציים (אדמה). מי מכם שיודע מה הוא רוצה ומבין מהי המהות שנועדת לתת לעולם – עכשיו הזמן לעשות מה שאתם צריכים לעשות. מי שטרם ברור לו – זה הזמן להתחיל לברר- לחשוב, לשאול,להבין ללמוד,להטיל ספק ,להעיז, להסכים לאבד את הדעת כדי להיות פתוחים לדעת תודעה חדשה. להתכוונן לתדרים זה אחלה , אבל אם לא תפעלו ליישם את הבנות הרוח בחיים הארציים- לא יהיה להן שום ערך. כדה"א הוא המקום היחיד בבריאה שיש בו מסת חומר -אדמה דחוסה. כאן מעבדת הניסוי של הבריאה כולה. עיני הבריאה וכל היישויות שקיימות או לא קיימות בה נשואות אלינו כדי לעזור לנו להבין איך לממש. תכלית קיומנו כאנושות היא ההתנסות , כדי שנתרום את המסקנות שלנו למען ההתפתחות הכוללת של הכל ושל כולם.
החומר מצטמצם כדי שנדייק את מערך הוצאת האנרגיה שלנו
כי כשיש לנו קצת מאד, אנחנו חושבים פעמיים לפני שאנחנו מוציאים כל שקל, וזו הסיבה הגבוהה – לגרום לנו לחשוב, להפעיל שיקול דעת, לשנות סדרי עדיפויות ולבחור להשקיע רק במה שהכי הכי הכי יקדם את ההתפתחות שלנו.
ערכו של הכסף יילך וירד עד שנבין שיש משהו יותר קיומי עבורנו מלצרוך חומר ולתחזק אותו, וזו הבנה של תכלית קיומנו. מי שלא יברר לעצמו לשם מה הוא קם בבוקר, עשוי לא לרצות לקום. מי שרגיל להקשיב רק לקולות שבחוץ עשוי לא לשמוע כלום, כי עכשיו הזמן של הילד הפנימי להשמיע קולו. יכול לשמוע אותו מי שמתחבר לחושים הפנימיים. מי שרגיל להתבונן החוצה – ייראה רק חושך אבל מי שיתרגל לראות בעיני רוחו את האור הפנימי- ידע כל מה שהוא צריך לדעת כדי ליישם את המטרה שלשמה הוא כאן. אל תשכחו- המטרה והיישום שלה – זו תכלית קיומנו. לדייק רצון ואוויר- כן, זה השלבים הראאשונים, אבל אל תישארו שם ואל תחכו לניסים משמיים מבורא עולם כי הוא סגר את הבאסטה עכשיו- סיים תפקידו כשליט העידן ונפתח לכולנו קוד הבריאה – ההבנה שכל אחד מאיתנו הוא הבורא של העולם שיבחר לברוא.
תבראו, תעשו מה שאתם צריכים לעשות, תנו את מה שנועדתם לתת
אהבנה, נעמה
***
רגע השקט יאפשר לנו להתחבר למרחב הבריאה האישי שלנו. לשם כך אנחנו זקוקים לשקט- להתרכז בעצמנו ללא הגירויים החיצוניים, הרעשים מאחרים סביבי, הזמזומים של תפיסות השבי הישנות מאחורי האוזן של החמות ,הסבתא ,השכנה, הרופא, הפסיכולוג,הפוליטיקאים…רגע השקט אפשר לנו להתנתק ממערכת החושים הפיזיים כדי להתחבר לחושים הפנימיים.
כשברגע השקט תיפתח לנו התודעה, אין הכוונה שברגע אחד נרגיש פתאם חכמים יותר. האנושות שנמצאת כאן היא חכמה מאד ברובה. הבעיה היא שהחוכמה אינה מותאמת לכוון מגמת השינויים הכלל בריאתיים (מאדמה ומים לאש ואוויר). מה שיקרה ברגע השקט הוא שנבין איך להשתמש בתבונה שלנו כדי להתנהל מתוך קדימות למערכות אוויר (תודעה)ולא מים(רגש). (הבדל בין תבונה וחוכמה ) בגלל שינוי מגמת הקדימויות, יעלה הרצון והיצירתיות ליצור מסגרות פתוחות וגמישות יותר, ללא מערכות הסתרה,יעלה בנו צורך לרקום שיתופי פעולה הרמוניים שיחליפו את מנגנוני השליטה, נבחר לשחרר את העבר בלי פחד , להסכים להיות באי וודאות ולבחור באומץ התחלה חדשה
***
האדמה תמיד תמשיך להתקיים כאן, כי אנחנו חיים במעבדת ניסוי שמטרתה להביא תוצאות לניסוי בחומר. הגוף שלנו הוא חומר, האדמה, הרכוש, הכסף,כל אלו אנרגיות חומר. הם לא ייעלמו אלא יצטמצמו מאד. הכסף ילך ויאבד מערכו , המסה הכבדה של הגוף שלנו תצטמצם ונהיה קלילים יותר . כל זה הוא תהליך ארוך של עד 25 שנה, עד שיתחלף הדור. זה כמובן לא יקרה ברגע אחד. 2012 זה תהליך,לא תאריך. ולשינויים באדמה-בחיי החומר הארציים,לוקח את הזמן שלהם
מערכת המים (רגש) , גם היא תמשיך להתקיים ,אבל כל המידע שהוזן בספריות שלה יימחק ולא יהיה נגיש עבורנו יותר. נצטרך לגשש את דרכנו באפלה כדי למצוא את נתיב האוויר ולהושיט ידינו אליו במקום למערכת המים שכבר לא תתן לנו תמיכה. איך? ע"י חיבור לחושים הפנימיים. מי שיאפשרו לרגש הפחד לנהל אותם- עשויים לפחד מהחושך, מאי הידיעה . מי שיבחרו להתעלות מעל הרגש להבנה גבוהה – יבינו שהחושך נוכח בחיינו רק אם אנחנו בוחרים לתת לו מקום. הכל אצלנו בראש, ברמה התודעתית. מי שהיה מורגל להסתכל הרבה החוצה ולקבל את ההחלטות שלו לפי מה שהוא רואה ושומע בחוץ- עשוי אכן לחוות חושך. כדי לראות את האור- יהה עליכם לבחור להקשיב ולהתבונן פנימה, כי שם נמצא מקור האור- הרצון האמיתי להתפתחות. שם נמצא הניצוץ האלוהי שבנו- זה שיודע את היותו הבורא של עולמו שלו, בעצמו, מתוך עוצמתו, עצמיותו. נכון להיום, מערכת המים כן קיימת במתכונתה הישנה ונתמכת ע"י מערכות אש אוויר במינונים הולכים וגדלים. כל עוד יהוה טרם סיים את תפקידו , מערכות המים נגישות לנו . ההצעה שלי היא להתחיל להתכונן לשינויים כי ברגע השקט בו יימחק הידע ממערכות המים,מי שינהל כאן את העניינים יהיו 22 המישורים בניהולו של אלינוס (ליבת אש)ולא יהוה (שהוא ליבת אדמה)
***
נבואות רבות מדברות על שיבושים באספקת אנרגיה, הפסקות חשמל, מכת שמש. זה נכון. האנרגיות הישנות אכן יעצרו , אבל בעיקר ברמה התודעתית, לא הפיזית. החשמל למחשב ישובש כדי שנחדד את החשיבה העצמאית שלנו וניפתח לתדר תודעתי שיקפיץ אותנו קוונטית בצורה משמעותית שאיננו יכולים לדמיין. נאבד את הדעת לזמן מה, כן, כדי שנוכל להטמיע בתודעתנו תוכנה חדשה, מה דעתך? הפעילו שיקול דעת. זכרו שככה חווה הביאה איתה חוויה של התפתחות- כשבחרה לאכול מפרי עץ הדעת.
המחשב- המחשבה שלכם ,יעשו restart. כל ספריות הידע שהיו טעונות בתוכנה הישנה לא יעבדו יותר. כדי שהמחשב יפעל מחדש, יהה עליכם ללמוד את כללי המשחק החדשים, להכניס תוכנה חדשה וללמוד שפת תקשורת חדשה: שפת הילדעים
"…יהיה רגע מסוים ב-2012 שאתם תחושו את עצמכם כלא מחוברים לשום דבר מאחר ואתם תהיו טהורים לחלוטין ותצופו על הגל, ולאחר מכן אתם מיד תחלו להרגיש את אותם דברים שהמישורים מתחילים לתת לכם, דברים חדשים לבצע."
הביטוי ימות המשיח ואחרית הימים מדבר על ימים אלה.
במהלך התקופה הבאה יהיה רגע שבו נחוש את עצמנו לא מחוברים לדבר. והטוהר הפנימי שלנו יהיה הטוהר המקסימאלי. לאחר מכן הכל שוב יתחיל להשתנות. בתחילה נחוש בלבול, כי כל הדברים שהכרנו עד עכשיו משתנים, ונצטרך למצוא את הקול האישי שלנו בשביל לדעת לאן להמשיך.
האנושות לא מודעת לכך שב- 2012 מתרחש שינוי נושא. נחוש זאת כמשב רוח. כל מי שיתחבר יותר לעצמו, ליעודים שלו, יחווה את השינויים בצורה יותר קלה. תודעת העל אומרת ש-2012 לא הולכת להרוג אותנו – כי בכל אחד מאתנו הושקעה המון אנרגיה. המוות שמדובר עליו הוא המוות של סיום מסגרות והתחלה של דברים חדשים.
רוחות של שינוי – סרטון שעלה לאויר ב 30/11/2012 – לפני רגע השקט
ימים של שקט
הנה באים ימים של שקט הכלו כבר המים ? נביט אל השמיים הנה הם באים ימים של שקט אחרי הרעש הגדול והנורא אפשר לנוח קצת על המרפסת ולאסוף את שברי הסערה
נצא אל החלון לראות אם כלו כבר המים ———– המים הם הרגש הנמוך דוגמת הפחד שנתנו לו לנהל אותנו במקום שננהל אותו מתוך
נביט אל השמיים הבנה גבוהה. השיר ההרמוני- הוא דוגמא למים גבוהים שיחברו בנינו.
נחכה ביחד ליונה.
הנה הם באים ימים של שקט אחרי שכבר איבדנו את הכל
הנה הם באים ימים של שקט שנינו כאן ביחד על ההר המים כבר ירדו ויש כבר קשת אפשר לקום, סוף העולם עבר.
***
עדכון מה 18/12/2012, אוטוטו רגע השקט.
הבן שלי מתעורר באמצע הלילה מחלום ומסביר לי: אמא, את יודעת שאין גנבים בעולם שלנו,נכון? -אממממ האמת שיש…. -לא, אין, אני אומר לך, אין גנבים בעולם שלנו, אני יודע! ראיתי את גרגמל נותן לי משהו . היה לו החיוך הזה הרגיל שלו, אבל הוא לא היה רע
הוא יודע, הבנתם? הוא יודע את מה שאנחנו מתקשים להבין, בגלל כל ה"ניסיון חיים" שצברנו, כל המידע שאנחנו קשובים לו בחדשות וב"תקשורת"
עכשיו, בדיוק עכשיו, הזמן בו כל המידע הישן הזה נמחק מתודעתנו, כדי שנוכל לתקשר תדר תודעתי חדש. המידע שקיומי עבורנו לדעת אותו – נמצא בתוכנו. מקבל אותו רק מי שקשוב לקולו של הילד הפנימי, מי שמתבונן פנימה ולא החוצה. מי שיודע, כמו הבן שלי, שהעולם שלנו איננו כשהיה. עולם טוב יותר – אתר שינוי תודעתי – העולם יהיה טוב יותר כשנבחר לראות בו ככזה. הכל אצלנו בראש. ככל שניתן יותר מקום לטוב להתהוות בתודעתנו – כך המציאות תהדהד את הטוב הזה גם לחיים הארציים הגשמיים סביבנו.הילד יודע מה הוא אומר – אתר שינוי תודעתי
תודעת על – רגע אחרי 21.12.12
רגע השקט – ישראלה יועד
רבות מדובר על רגע השקט הצפוי ע"פ נבואות שונות להתרחש ב 21/12/2012. תודעת העל מדברת על ינואר 2013. רגע שממנו יסודות האדמה והמים ילכו וירדו ויסודות האוויר והאש יעלו. כל החומר בחיים שלנו- משקף אותנו.הוא מגיב אלינו, לא אנחנו תלויים בו. רגע שבו תיפתח התודעה החדשה ל כ ו ל ם וכל אחד יצטרך לבחור האם הוא רוצה לעשות שינוי תודעתי או לא. לאלו שיבחרו לאחוז באדמה והמים יהיה מאד קשה להמשיך לחיות בעולם המשתנה אבל היות ואנחנו חיים ברובד של בחירה חופשית -יהיו רבים שיבחרו להשלים את התסריטים שלהם . רגע השקט תהיה נקודת זמן שבה נשמות תוכלנה לבחור לעבור בין המישורים.
***
הפוסט הראשון הזה נכתב באוקטובר 2011. איפה הרגע הזה פוגש אותי?
לוח המאיה נגמר ב 28/10/2011 שזה עוד 4 ימים .מתאריך זה ואילך,לפי המאיה, כל אחד יידרש לקחת אחריות אישית מלאה על חייו איך זה יקרה? הנה תרחיש אפשרי מקורותיי הבוקר. גילוי נאות:הבוקר שלי מתחיל באמצע הלילה קמתי הלילה להתייחד עם עצמי ועם המחשב שלי שמשום מה התעקש לא להתחבר לאינטרנט והציג משהו מוזר מאד שבו כותרת: "חותמת הזמן"time stamp חיכיתי, הבנתי, פחדתי,הבנתי,נרגעתי, הבנתי,ניסיתי להדליק ולכבות כמה פעמים, לא עבד, שוב "חותמת הזמן" הציגה סרגל זמן מוזר שרץ ונשלם,כמו שעון חול כזה אבל על ציר זמן מלבני ארוך הרגעתי עצמי בידיעה שאני כבר מוכנה לרגע הזה,אני כבר שרדתי את השלב הקשה ביותר: ההבנה של ה"לבד" , ההכרח לקחת אחריות אישית מלאה . אם אין אני לי מי לי. כבר השתחררתי מהאשלייה של "רק לאל פתרונים" לי יש את כל התשובות לשאלות שאני צריכה. אני רק צריכה לתרגל יותר תקשורת עם עצמי,עם הילד הפנימי שלי,להיות קשובה לחושים הפנימיים,לאפשר לנשמה להוביל אותי ליעדי ע"פ התסריט שחתמתי עליו מראש. האינטרנט לא עובד. אני לא יכולה לתקשר עם אנשים אחרים ,לא להעביר מסרים,לא לעזור,לא להיעזר, כלום. אני לבד. אני עם עצמי ושני ילדיי הקטנים שני ילדיי הגדולים בחרו את אשר בחרו-לחיות עם אביהם והם רחוקים ממני מאד מאד. על אף שראיתי אותם פיזית בעיני אתמול בערב, אנחנו רחוקים יותר מאי פעם
ההבנה שגם הילדים שלי אינם באמת שלי נצרבת בתודעתי. אני רק זכיתי ללמוד מהם ואיתם את השיעורים החשובים שלמדתי בחיי עד כה. זכיתי ללתת בית לגופם הפיזי, אבל נשמתם חופשייה. אין לי שליטה על הבחירות שלהם, על ההשפעה של אביהם עליהם, על רצף ההתרחשויות. אני נדרשת לקחת אחריות רק על עצמי.
סיימתי ללמוד את מה שהייתי צריכה ללמוד מבן הזוג ולכן החיים הביאו אותי לגירושים ממנו, סיימתי ללמוד מילדיי את השיעורים החשובים שזכיתי ללמוד מילדיי וכעת היא העת, עת שינוי
זמן להיפרד מהתלות ולפתח עצמאות.
ילדיי הגדולים בוחרים היום להיפרד מהתניית התלות ההורית-ילדית בנינו. ה"אמא" שבי עוד נופלת למקומות מימיים נמוכים של סערת רגשות: רגע, אבל אני אמא, אני צריכה עוד להגן ולדאוג ולשמור, לטפל,להזין, הם הילדים הקטנים שלי…
אז זהו, שהם לא "ילדים" במובן זה שהם בוגרים בהבנתם יותר ממני והם בטח לא "שלי". הם של עצמם, של העולם, של החברים, בני המשפחה האחרים,למעשה הם לא של אף אחד מלבד של עצמם
אני מוצאת עצמי משליכה מעליי את עודפי מאגרי המים שבי: אותם רגשות שליליים שכובלים אותי לתחושת הפחד מהוויה חדשה האי וודאות ממה שיהיה
ילדיי בוחרים עצמאות ונפרדות ממני ואני מאפשרת להם. חתמנו על זה לפני רדתנו לכאן. הם בחרו בי כאמא שתאפשר להם לחוות עצמאות ואני בחרתי אותם כילדיי שיבחרו לממש את העצמאות שלהם,אחד אחד מהם.כל אחד עם מי שהינו,מיוחד במינו
האם כך ייראה רגע השקט המדובר שצפוי לפי כל מני תקשורים לקרות בסוף 2012? אולי אני מקדימה את זמני? אולי נועדתי לפלס דרך? אולי ההבנות שלי כאן ועכשיו יעזרו למישהו לעשות את השינוי עד אותו רגע שאם וכאשר ואולי יקרה או לא יקרה כפי שצופים אותו ?
למדתי בשיעורי תודעת על על כך שמי שכבר עשה את השינוי התודעתי סביר שלא יחוש כלל בהבדל משמעותי ברגע הזה, הרי מדובר על שינוי תודעתי ולא פיזי
האם האפיזודה המוזרה שקרתה לי הלילה עם המחשב היתה הדמיה של תרחיש עתידי או אולי אפילו ההתרחשות עצמה ברגע התהוותה?
כל זמן שניסיתי להיכנס למייל,המחשב לא עבד האינטרנט חזר לפעול רק אחרי ש הבנתי, ואז נכנסתי לדף כאן כדי לעדכן
בשביל לעסוק בשינוי תודעתי-אני מקבלת מימון ודלתות נפתחות בשביל לתחזק את התלות הבינאישית עם ילדיי והאבא שלהם אחרי ערב עם מפגש טעון וקשה, אין לי מימון
ברגע שהבנתי את זה, המחשב חזר לפעול אין לי צורך בזעזועים ורעידות אדמה למיניהם. אני כבר מבינה
כל הקטע ארך בערך שעה. רק שעה? אולי בגלל שהבנתי מהר. רגע השקט ה"אמיתי" אמור לקחת הרבה יותר זמן, הרבה יותר. מספיק זמן עבור האנושות לקפוץ קפיצה קוונטית משמעותית ,מספיק זמן כי להשתיק לגמרי את העשייה הפיזית שלנו ולאפשר לתודעה שלנו לעבוד בטורבו.
ככל שנבין יותר ,נפחד פחות ונחווה פחות זעזועים.
המצב שנוצר- המציאות החדשה היא לא בעיה. היא אתגר התפתחותי.לצמצם את המים בעולמי ולפעול יותר ויותר ממקום של הבנה
עליי לאפשר לאש שבי (הרצון,היצר,היצירתיות) לפרוץ ולהוביל את ההבנות לקראת מימוש בחיים הארציים. זה מה שאני צריכה עכשיו לעשות המטרה איננה התעלות רוחנית . המטרה היא הורדת רוח לחיי החומר
דצמבר 2012 , בתי העלתה לפייס שלה תמונת פרופיל של דף לבן . זה בדיוק מה שקרה לכולנו בדצמבר 2012. גם לאלו בנינו שעדיין לא מודעים לשינוי התודעתי שהתחולל – התחיל עידן חדש אחרי שנמחק מספריות הידע הגבוהות כל המידע של התנסויות אדמה ומים ונפתח לנו דף חדש חלק. ריק להתנסויות חדשות באש ואוויר. (זמן קצר לפני כן, מסך המחשב שלי היה שחור, כמה סמלי…לא יכולתי אז לראות כלום. נמחק לי מהתודעה כל מה שחשבתי שאני יודעת על העולם) . היא ראתה בבהירות את מה שנסתר מעיני באפלה .
***
תקשור מתודעת העל – זאב אבירז:
רבים שאלו אודות רגע השקט שאמור להיות מועד חילופי העידנים. מה כבר קורה, מה עוד יקרה ומה לא יקרה? הרי כולם דיברו על מהפכה ושינוי כולל של הכל ובתכלס, "בשטח",אנחנו לא רואים את זה קורה , עדיין קיימים הרבה מאד אנשים שלא מבינים ולא מודעים . מה, הם טיפשים ו "לא מפותחים"? מה יקרה לכל אותם אלו? התשובה היא זו: לא, אנחנו לא טיפשים. האנושות שנוכחת היום בכדה"א חכמה מאד .הבעיה שהחוכמה מופניית לכוונים לא עדכניים. רבים טרם עשו את השינוי התודעתי בכוונים העדכניים שמשקפים את מגמת השינוי הכלל בריאתית (מעבר מאדמה ומים לאש ואוויר). ברגע השקט אנחנו לא נרגיש פתאם בבת אחת חכמים יותר אלא שיקול הדעת שלנו יהיה כזה שיכוון אותנו לתת קדימות למערכות האש והאוויר. אם עד היום נתמכנו קודם כל במערכת המים(הרגש, מערכות יחסים בינאישיות) , הרי שמרגע השקט,כל המידע שהיה שמור במערכות האלו יימחק מהספריות. אנשים ימצאו עצמם במציאות שבה מערכת המים כבר לא תיתן להם מענה ולא תהיה להם ברירה- הם יהיו חייבים לגשש באפלה כעצמאיים ולחפש את מערכות האש והאוויר ולחפש את הפתרונות שם. הקדימות המשתנה תגרום לאנשים להיפתח לתדר תודעתי המבוסס על אש ואוויר, כלומר: יעלו הרצון והיצירתיות שיחברו אנשים למערכות פתוחות וחופשיות יותר, ללא מערכות הסתרה. מערכת המים תמשיך להתקיים, אבל הקדימות תהיה לאוויר. זהו רגע האיזון בתהליך היפוך הקטבים מרגע זה ואילך,יעלו האש והאוויר וירדו האדמה והמים.
האם זה כבר קרה או קורה או יקרה?
יש בנינו מי שכבר נפתח להם ומשמשים סוכני שינוי שנועדו לקדם את השינוי התודעתי ,ללוות אנשים בתהליכי שינוי. זו אני. יש כאלו שחווים עכשיו ברגע זה את ההבנה הזו ומוצאים עצמם בטלטלות ובלבול גדול. (זה גם המשבר שאני עברתי…) כל השאר: ייפתח להם ערוץ לקליטת התדר החדש ברגע השקט. התודעה החדשה תיפתח לכולם באותו רגע של גל הסתברויות שאמור להתרחש בסביבות סוף דצמבר 2012 – ינואר 2013. היות ואנחנו חיים ברובד של בחירה חופשית, כל אחד מאיתנו יצטרך לבחור את הבחירה העצמאית שלו איך להגיב לשינויים.
לכל הספקניים והציניקניים שמזלזלים במגמות השינוי אזכיר רק כי שנת 2012 עוד לא הסתיימה אני ממליצה לכם לא לחכות אלא להתחיל להתכונן כבר מעכשיו. אני ממליצה לבחור היום להתמודד באומץ עם השינויים כי הם יגיעו בין כך ובין כך, אז ייטב אם נתרגל את ההיפרדות ממערכות המים בהדרגה (יחסית…הרבה זמן אין לנו..)
בינתיים, כל עוד לא הסתיים עידן שלטונו של יהוה,המישורים יכולים לתמוך במגמת השינוי רק ע"י הכנסה של אנרגיות אש ואוויר. בינתיים, אנחנו כן יכולים להושיט ידינו קודם כל אל המערכות המים אך אני אינני ממליצה לעשות זאת. אני מציעה לכם להתחיל להתרגל לנוכחות פחותה יותר ויותר בבחירות שלכם. המידעים הקיימים במערכות המים יימחקו רק אחרי רגע השקט בו המישורים יתיחלו לנהל כאן את העניינים במקומו של יהוה.
***
שאלות ותשובות בתקשור ישיר מתודעת העל – זאב אבירז:
שאלה: הייתי מבקש להבין, בהמשך לשאלה ששאלתי לגבי הנושא של האוויר, הרי בסופו של דבר, האוויר כל הזמן ישתנה והתדר שלו גם כן לא יתאים לנו, אז איך בכלל המערכת פה תתייצב? זאת אומרת, יכול להיווצר איזה מצב, שכל האוויר כבר לא יהיה מתאים לריאות. אז איך זה עובד? תשובה: הדבר הזה הולך במקביל לאותם ילדים שנולדים. ככל שהילדים נולדים בתקופה שהאוויר פה הולך ומשתנה מבחינת המאזן, היכולת שלהם לעבוד גם עם אוויר גבוה קיימת ולכן, שינוי האוויר הזה נותן להם את האפשרות להמשיך בצורה, אתם מכנים זאת, רגילה לנשום. כאשר אתם באתם למתנד מסוים, הם באו לשני המתנדים. האם הבנת?
ומה קורה עם הוותיקים, מה שנקרא? איך הם…? תשובה: לכן יש בעיות לפתחם.
בסדר, אז אני שואל האם הבעיות האלה יש להן איזה מצב, שלב כזה או שלב אחר, שהם יסתיימו או רק יהיו חמורים? תשובה: הם יחמירו, אך עד שלב מסוים, מאחר ובנקודה מסוימת יעצרו את השינוי הזה כי יהיה מספיק דלק כאן כבר גבוה כדי שאפשר יהיה להתחיל לשנות את המקום ומצד שני, יהיה צריך להשאיר מספיק כדי שאתם תוכלו לסיים את התסריטים שלכם. כלומר, השינוי ברמת הורדת האנרגיות לכאן יגיע למצב, שהוא ייעצר ויניח לכאלו שנהנים מהחלק הנמוך לסיים ורק לאחר שהם ייעלמו ויהיו כאן כאלו שיכולים לעבוד על השניים, יתחילו להעלות אותו עוד פעם כדי לחסל את המערכת הנמוכה. האם הבנת?
עכשיו, למה זה לא קורה לכולם? לכל הותיקים? למה זה קורה רק לחלק? תשובה: זה תלוי באיזה מצב ומאיזה מישור אתה הגעת ועל היכולת של המישור לתת לך להבין איזה יכולות קיימות ומשתנות במקום הזה. מישורי מים, כדוגמא, נתנו פחות הסברים מאשר מישורי אוויר. נכון, שאלו שבאו ממישורי מים בתוך רובדי האוויר שלו ידעו יותר ואלו שבאו מהאש מתוך האוויר ידעו יותר וגם מהאדמה ומהאוויר ידעו יותר. אך בסיכומו של דבר, אלו שבאו מבסיסים של מים עם מים או אש עם אש או אדמה עם אדמה, אלו הפגיעים יותר. האם הבנת? כן, כן. רציתי לשאול לגבי אותו טיפול שאני מקבל, שהוא נמשך הרבה זמן, אבל יש מן עליות וירידות. אתם, בזמנו, אמרתם שכל הנושא הזה בגלל האש האגרסיבית שנכנסת לכאן. תשובה: הדבר הזה הוא נכון.
אבל, זאת אומרת, אז יש טעם לטיפול? האם זה דבר שיכול, בסופו של תהליך, להגיע למצב של סיום או שכדאי לעשות הפסקה? תשובה: אנו נאמר לך. אנו ממליצים לך לסיים עוד חודש ארצי שלכם ובסיום החודש הזה, אל תעשו יותר טיפול, מאחר והמתנד הולך להיות משתנה בכל המקום הזה ורק לאחר שהוא ישתנה, אפשר להמשיך הלאה. האם הבנת?
כן. מתי הוא ישתנה? עוד חודש אני הבנתי. זה עניין של חודשים? ימים? או שזה משהו שהוא…? תשובה: אנו נאמר לך. זה הכול תלוי ביכולת שלכם כאנושות לספוג את השינוי.
הבנתי. יש את נושא הסערות שמש שמדברים עליהן, שלפי המדענים זה מתוכנן להיות אי שם ברגע השקט. האם יש לזה קשר בין הדברים? תשובה: בוודאי.
זאת אומרת, מה הקשר בין רגע השקט לסערות השמש? תשובה: אנו ניתן לך דוגמא קטנה. תשים לב. סערת שמש משתיקה אתכם. האם זה נכון?
משתיקה הרבה מחשבים והרבה בלגן. תשובה: היא משתיקה אתכם.
כן. תשובה: חבר את זה לרגע השקט ותראה. תהיו שקטים קצת.
אנחנו נהיה שקטים להרבה זמן. תשובה: עליך להבין, שכאשר אתם משתמשים באותם מכשירים, אתם משדרים הרבה מאד מחשבות והדבר הזה מביא לכך, שהמקום הזה הוא לא מקבל את השקט שלו. כדי להשתיק אתכם ברמת המחשבה בתקופה הנוכחית, שאתם הרבה מאד מתעסקים כבר עם מכשירי אש ואוויר, צריך להרגיע את המכשירים ואז המחשבה נרגעת. האם הבנת?
כן, אבל תהיה מחשבה בשביל לפתור את הבעיות. תשובה: אתם תפתרו אותן. הדבר הזה הוא לא דבר שהוא בעוכריכם כל כך, אך הוא ירגיע את רמת המחשבה שיוצאת מהמקום הזה. כל הדברים שמדברים עליהם ברגע השקט הם הרגעת המחשבות של המקום הזה, מאחר והמחשבות שלכם יוצרות תודעה כוללת. המחשבות שלכם יוצרות מצב, שעולים הרבה מאד דברים לכיוון הבריאה והמחשבות האלו חייבות להיות שקטות כדי שאפשר יהיה לעשות את השינוי ולהתחיל במערכת אחרת ולמעשה, אין דרך אחרת להשתיק היום את האנושות אלא לפגוע במערכת האלקטרונית שלה. האם הבנת?
כן. נכון לעכשיו, מתי באמת זה יהיה רגע השקט? האם זה יהיה שבועיים אחרי 21 ל-12? תשובה: אתה רוצה לשאול אותנו מתי תהיה סערת שמש?
אני לא יודע. תסבירו את זה איך שאתם רוצים. תשובה: אנו לא יכולים למסור לך את זה, מאחר וזה תלוי באינטראקציה בין יהוה לבין המישורים. הוא יוצר את סערות השמש, לא אנו.
בגלל זה אמרתי נכון לעכשיו. תשובה: אין נכון לעכשיו. ברגע שיגיע רגע השקט, יתחילו לבדוק ולראות את הרמה של עוצמת המחשבות שנמצאת במקום הזה. והיה והעוצמה הזאת עוברת גבול מסוים, יחליטו על הסערות מהסוגים האלו. והיה ולא, אתם תראו סערות קטנות, השתקות קטנות יותר. האם הבנת? הבנתי. או.קיי. תודה.
שאלה: שלום לכם. אני רוצה להמשיך בקשר לאותן סערות שמש, כמו שאמרתם. בעצם אמרתם, שסערת שמש כזאת תיצור את רגע השקט. האם אחרי סערת שמש כזאת, כל המערכת תתחיל לפעול מחדש, עם אותו מידע כבר שמוצפן בתוכה? או שהכול יימחק ותהיה התחלה מחדש? תשובה: אתם, את ההתחלה, תעשו לפי המידע שקיים אצלכם. אך היינו מנסים לתת לך להבין, ש-והיה ויגיעו למסקנות שצריך להרדים אתכם לחלוטין מהבחינה של המחשבות, אתם למעשה, כאשר אתם תתחילו לייצר את זה, אתם תקבלו רעיונות חכמים יותר כבר. האם הבנת?
כן. אני שואלת בצורה מאד פלילית, קרימינאלית הייתי אומרת. כלומר, אם אני לוקחת היום הלוואות מהבנק ובסערת השמש המידע יימחק בבנק, אני לא חייבת כבר לבנק אחרי זה. תשובה: למעשה, הדבר הזה אינו נכון. אתם עדיין נמצאים ברמת המים. יש לכם מספיק ניירות כתובים בכל מיני מקומות. או.קיי. תודה.
שאלה: שלום. רציתי לשאול לגבי יכולת חשיבה עתידית, שאתם מתארים בחיי העתיד, שתהיה יכולת ליצור הולוגרמות של בגדים ושל בתים ושל כיפות. האם היכולת הזאת תתחיל כבר אחרי רגע השקט להתפתח? ואם אתם יכולים קצת להמחיש, שאולי אני אבין, איך זה יהיה? זאת אומרת, פשוט אנשים יחשבו כמו שאנחנו חושבים היום או שזה יהיה בצורה אחרת? תשובה: תנסי לחשוב, כאשר את ללא בגדים לחלוטין, תנסי לחשוב שאת רוצה שגופך יהיה מצופה ביהלומים ולפתע את תקבלי נצנוצי יהלומים על כל גופך. לא יהיה לך יהלומים פיזיים, אך נצנוצי היהלומים יהיו כיהלומים ואת תהיי לבושה במחלצות יהלומים. האם הבנת?
כן. זאת אומרת, מכוח המחשבה אנחנו ניצור איזשהו מעטה הולוגרמי בדימוי שנבחר. ככה זה יעבוד? תשובה: הדבר הזה הוא נכון. אכן כן.
והיכולות האלה יתחילו להתפתח כבר אחרי רגע השקט? בהדרגה? תשובה: אכן כן.
שאלה: אני רוצה לשאול בהמשך לאותן סערות שמש, שאמרתם שזה להשקיט קצת את המחשבות שלנו. אבל אני רואה מצב, שאם קורסים פה מכשירי תקשורת שלנו, המחשבות פה נכנסות לאטרף של כולם, מחשבות הישרדות של אטרף, זה לא יפסיק מחשבות. תשובה: הדבר הזה הוא נכון, אך את צריכה להבין איזה סוג מחשבות נעצרות אצלכם. המחשבות של ההישרדות שלכם אלו בסיסי מחשבות מים. איתם אין בעיה. יש בעיה עם מחשבות האוויר שלכם, מאחר והמקום הזה צריך בנקודה מסוימת לעבור לאוויר גבוה יותר וכדי שאתם תוכלו לעבור לאוויר גבוה יותר, אתם צריכים להיות יותר חכמים. כשאתם יורדים לרמת הישרדות, הבעיה הזאת לא קיימת, מאחר ואין בעיה בין מערכות הישרדות לבין שינוי לאוויר גבוה יותר לאחר ההישרדות. עליכם להבין, כאנושות, שאתם נמצאים במצב, שאתם כבולים בעצמאות שלכם, מאחר ומצד אחד, אתם עדיין לא מפותחים ברמת המחשבה, עם אוויר מספיק גבוה, שתוכלו לתקשר אחד עם השני ללא כלים. מצד שני, אתם יצרתם כלים, שיוצרים מצב שאתם סומכים עליהם ואתם לא מפתחים את האוויר הזה שלכם, שיכול להיות ללא כלים. ולכן, פחות כלים. האם הבנת?
כן, אבל זה זמני. זה יכול להיות כמה ימים… תשובה: בוודאי. אנו לא מסרנו, שאתם תהיו באופן קבוע ללא זה.
והזמני הזה יהיה מספיק כדי לפתח את המקום של ללא כלים? להוציא את הרעיונות של ללא כלים אצל אנשים, שיש להם את זה? תשובה: אתם נמצאים בעולם של בחירה. יהיה לכם את האפשרות או לפתח את היכולות האלו או לחכות עד שהמכשירים יחזרו ואנו מנסים לתת להבין, שיהיה לכם מספיק זמן לפתח את היכולות האלו. האם הבנת?
כן. אבל עוד פעם, אם יש יכולות כאלה, הם נמצאים אצל כלל האנושות או שהם נמצאים כניצנים אצל צביר העם היהודי כמקום של לפתח? איפה נמצאים היכולות האלה? תשובה: אתם כבר יורדים בתקופה הנוכחית הרבה מאד עם יכולות אוויר גדולות מאד. לפי מה שאנו מכירים את צביר העם היהודי, הוא האחרון שיפתח את היכולות האלו, מאחר והיכולת שלו לשלוט במים ואדמה גדולה, הוא ירוץ למכשירים יותר מכולם. האם הבנת?
כן. זה לא משמח. דיברתם על עוד חודש שינוי של מתנד. על מתנד של איזה יסוד דיברתם? תשובה: אנו לא דיברנו. אנו מסרנו שיש שינוי של מתנד.
כן. של מי? איזה מתנד? מתנד של מה? תשובה: אנו לא נמסור לכם את זה. אתם תחושו את זה.
איך נחוש? איך זה ישפיע עלינו? תשובה: אם נענה לשאלה זאת, אנו נמסור לך איזה סוג של יסוד זה. אנו לא נמסור לך.
מה כן אתם כן יכולים למסור בעניין הזה? תשובה: שהמתנד ישתנה.
או.קיי. יש שאלה מקבוצת תלמידים על הסיפור של אירן שמגיע-לא מגיע עלינו לטובה או לא עלינו לטובה. מה מתרחש שם? תשובה: הכול תלוי בהחלטות שלכם. השכל קיים אצלכם. היכולת קיימת. והיה ואתם לא תנצלו את זה, ינצלו אתכם. האם הבנת?
השכל והיכולת, זה אומר, להתקיף, במילים אחרות. תשובה: אנו לא מדברים במושגים שלכם, אך אתם יכולים לנצל את היכולת שקיימת אצלכם בצורה הזאת, שתדעו להגן על עצמכם. והיה ולא תעשו את זה, אתם לא תעשו את זה. האם הבנת? קיימת אצלכם היכולת. קיים אצלכם הפוטנציאל. השכל היהודי ירד עם מספיק כוח כדי לבצע את הדברים האלו. אין לכם את המערכת שמזיזה אתכם לעשות את זה, וכאשר אין לכם את המערכת הזאת וכל העולם הזה בנוי על כשלים של השליטה, שהולכים ומתקנים אותם, מישהו ישלוט עליכם. האם הבנת?
אני מנסה להבין כי אתם מדברים ברמזים. זה אומר, שצריך לקחת את הביטחון שלנו בידיים שלנו. לא לסמוך על אחרים מסביבנו, כמו ארה"ב או אחרים, וליזום את הפעולות שאנחנו חושבים שיתנו לנו את הביטחון שלנו? תשובה: אוי ואבוי יהיה לעם היהודי אם הוא לא יעשה את זה, מאחר ואי אפשר כעם יהודי, שהוא שונה במקום הזה, לסמוך על אחרים. אם והיה והייתם מייצרים את תפקידכם, שיעריכו אתכם בגלל היכולת השכלית שלכם ונתינת עליית מדרגה לעולם, הדבר הזה היה אחר, אך אתם לא עושים את זה. ולכן, וכי מדוע שיעזרו לכם?
או.קיי. זאת אומרת, המגעים הדיפלומטיים שיש והסנקציות בענייני כספים וכו', זה לא משהו שבאמת יעזור לנו. תשובה: היינו אומרים שלא זה הפיתרון.
רק עוד מילה אחת מפריעה לי, שאתם אומרים את המילה להגן. במילה להגן אתם מתכוונים גם להתקיף? זה חלק מההגנה, נכון? תשובה: להגן על עצמכם זה לנצל את הפוטנציאל והיכולת שקיים אצלכם.
רגע השקט– מועד חילופי העידנים, מתרחבת תודעתנו להבין שמדובר בשינוי תודעתי, לא פיזי. לא תאריך אלא בתהליך. רגע השקט ב 21/12/2012 היה גל הסתברויות שנחזה מראש ע"י תודעת העל והורד לידיעתנו כבר ב 2005 ,אך הוא התחיל הרבה לפני- כבר בשנת 2000 כשהתחילו לרדת ילדי האש והאוויר ויימשך עוד כ 25 שנה. רגע שבו מבינים שזה הסוף . לא היה זה חורבן הבית הפיזיאלא סוף של תפיסתנו התודעתית לגביו: הבנה שהחומר מקבל את המשמעות שאנחנו בוחרים לתת לו, ובחירה זו שלנו משתנה . הדור שלנו זוכה למות ולחיות מחדש בתוך אותו גוף פיזי: אנחנו משחררים את האחיזה בחומר שצברנו: כסף,רכוש,מקצוע, מעמד חברתי/משפחתי/כלכלי ונולדים להתחלה של חיים חדשים: לחוויה של תכלית קיום חדשה שמהותה התנסות ביסודות האש (רצון) והאוויר (הבנה). תהיה להם קדימות על פני צמצום יסודות האדמה (חומר) והמים (רגש)
מה שנגמר בסוף 2012 איננו הזמן אלא רק התפיסה התודעתית שלנו אודותיו משתנה מתפיסת זמן לינארית לתפיסת הזמן הקוסמי. עוד אודות משמעות הזמן תוכלו לקרוא ב מנהרת הזמן
"סוף העולם" תוזמן בתרבות המאיה כמו גם במידעים מתקשורים שונים מרחבי העולם והייקום ומחוצה לו, ליום האחרון בלוח השנה העתיק ל 21/12/2012 . מה משמעות המועד הזה? האם באמת יש סוף לזמן? הזמן חסר משמעות כשלעצמו. הוא מקבל את המשמעות שאנחנו בוחרים לתת לו. כך, תודעתנו המוגבלת עכשיו לחישובי זמן לינאריים בלבד, מתקשה לתפוס שיש מימדי הוויה בהם חישובי הזמן אחרים לגמרי. הזמן הקוסמי הוא "זמן אפס" – בו העבר ההווה והעתיד הם אחד. אתה חושב על משהו והופ- הוא מתהווה למציאות ובאותו הרגע כבר הפך לעבר. הכל קורה מיידית, בו זמנית.
העולם שאנחנו חיים בו נקרא החלום. הוא נקרא כך משום שכמו שלחלום יש סוף, גם תסריט החיים שאנחנו חיים כאן בגוף הפיזי – מסתיים בסוף שבו אנו מתעוררים מהחלום. חוויית סוף קיימת רק בעולם שלנו.(במישורים הגבוהים אין גוף פיזי ) . מחוץ לעולמנו,יש נשמות שבוחרות לרדת לכאן רק כדי לחוות סוף. אז מה אנחנו מתלוננים? למה אנחנו כל כך מפחדים פחד מוותמהסוף הפיזי? אולי בגלל שתודעתנו כרגע מוגבלת לחוות רק את מה שהעין יכולה לראות ומה שידינו יכולה לגעת בו, אבל אין זה אומר שמה שאיננו רואים אינו קיים. מוות איננו באמת סוף, הוא רק שינוי צורה .
***
ציטוט מתוך ג'ונתן לוינגסטון השחף/ריצ'ארד באך:
"גופכם כולו, מקצה כנף עד קצה כנף" היה ג'ונתן אומר אינו אלא מחשבותיכם, בצורה אותה מסוגלים אתם לראות בעין. נתקו את כבלי מחשבותיכם וניתקתם את כבלי גופכם
הנני צלם- תסריטאי שהפיק סרט על עצמו שמתאר את מותו התודעתי :איך המשיך לחיות בתוך אותו גוף פיזי, אך עבר שינוי תפיסתי כזה שכל חייו השתנו לבלי היכר
מילים אודות מה שנשאר אחרי לכתנו טכסט מנוסח יפה שמצאתי ברשת/Indigo Liron
בין אם אתה מוכן לזה או לא, יום אחד כל זה יגמר. לא יהיו יותר זריחות, לא דקות, שעות או ימים. כל הדברים שצברת, בין אם יקרים או נשכחים, יעברו אל מישהו אחר.
הבריאות שלך, המוניטין והכח שלך, יתנדפו לחוסר משמעות. זה לא ישנה מה היה לך, או מה היית חייב. הכעסים שלך, השינאות, התסכולים, הקנאה, כולם יעלמו. כך גם התקוות שלך, השאיפות, התוכניות ורשימות המטלות, כולם יתפוגגו. הנצחונות וההפסדים שפעם נראו כה חשובים, יעלמו ולא יהיו יותר. בסוף, זה לא ישנה מהיכן הגעת, או באיזה צד של החיים היית. זה לא ישנה אם היית יפה או חכם. גם המין שלך, או צבע העור שלך, יהיו חסרי משמעות. אז מה כן ישנה? כיצד ימדד הערך של ימיך? מה שישנה הוא לא מה קנית – אלא מה בנית. לא מה השגת – אלא מה נתת. מה שישנה הוא לא ההצלחה שלך – אלא החשיבות שלך. מה שישנה הוא לא מה למדת – אלא מה לימדת. מה שישנה הוא כל מעשה של יושרה, חמלה, אומץ או הקרבה שהעשיר העצים או עודד אחרים לקחת ממך דוגמא. מה שישנה הוא לא היכולות שלך – אלא האופי שלך. מה שישנה הוא לא כמה אנשים הכרת – אלא כמה ירגישו אובדן אמיתי כשלא תהיה… מה שישנה אינם הזכרונות שלך – אלא הזכרונות שיישארו אצל אלו שאהבו אותך. מה שישנה הוא כמה זמן תיזכר – בידי מי, ובשל מה. לחיות חיים בעלי משמעות אינו משהו שקורה במקרה. זה לא עניין של נסיבות, אלא של בחירה. אם החיים הם משחק – שחק אותם בצורה הוגנת. אם החיים הם שיעור – תהיה התלמיד הכי טוב שאפשר. אם למדת משהו בחיים האלה – למד גם אחרים.
***
הסוף של כל אחד מאיתנו הוא שונה משום שלכל אחד מאיתנו קו התפתחות שונה, תסריט שונה, הכל שונה. אם אני אקליד בגוגל את המילים "סוף העולם 2012" ואם אתם תקלידו- תתקבלנה לנו תוצאות שונות. אנשי מים שמניע אותם פחד קרוב לוודאי שיקבלו קישורים לסרטוני אימה מחרידים, דרמות רגשיות סוחפות רגש. אנשי האדמה יקבלו קישורים על התמוטטות פיזית או בנייה פיזית , אנשי האוויר יבינו מדוע הדברים קורים כמו שהם קורי, ואנשי האש יקבלו תוצאות הפנייה לקישורים אודות הקפיצה הקוונטית הטכנולוגית ויוזמות חדשניות שצצות כמו פטריות אחרי הגשם.
סוף? סוף! מה לבסוף? כמובן סוף! ואֵי ההתחלה? לאחר הסוף. אז מדוע סוף? כדי להתחיל. מהי התחלה? מהות הסוף. מהי מהות? תמצית ההתחלה, מיצוי האמצע, מציאת הסוף. ומתי הסוף? בסוף ההתחלה. ואתה, האם מצאת מהות? אמצא בסוף. באיזה סוף? בסוף כל סוף.
שיתוף אישי בתהליך "סוף העולם" הפרטי שלי :
המילים שלהל"ן נכתבו בספטמבר 2011. הרבה מים עברו בירדן מאז… היום-מאי 2012 אני יודעת בוודאות: זה לא סוף העולם. זו רק ההתחלה!!! וכעת לטכסט שנדמה עבורי עכשיו כהיסטוריה עתיקה:
זה זמן רב שאני לומדת על כך שסוף העולם יהיה תודעתי ולא פיזי
קשה להבין איך בדיוק זה יקרה,אבל בתור מי שחוותה את סוף העולם בשבועות האחרונים,אני יכולה עכשיו לשתף (אחרי שסיימתי להתאבל על הסוף המר ,והסכמתי לקבל את ההתחלה החדשה)
זה קרה בפארק הירדן,במקום שבו שריפה גדולה כילתה לא מזמן את מה שנשאר אחרי כריתה מסיבית יזומה של עצים רבים בשטח הפארק זה קרה במקום שבו החל לצמוח דור חדש של צמחייה מתחדשת זה קרה בזמן שבו אפשר היה להבחין עדיין בכליה שהותירה השריפה ומעליה כבר גדל סבך במבוקים צעירים ורעננים זה קרה במרחב שבו חשתי מוגנת,במהלך המפגש השנתי של קהילת "באופן טבעי", כשידידים ומכרים לידי . הייתי לבד,אבל גם לא…ההתרחשות הקהילתית סביב עמעמה את ערפל הסוף וההתחלה
מכירים את הביטוי שאימהות /דודות אומרות לפעמים כשמשהו לא טוב קורה: "לא נורא,זה לא סוף העולם" אז זהו,שזה כן!
אז איך זה נראה, סוף העולם שלי? (ומדגישה-הוא שלי,אין סוף אחד לכולם,כל אחד והתהליך האישי שלו מול עצמו וגורלו ובהתאם לתסריט הנשמתי שיועד לו)
מזה 12 שנים שאני אמא. ההריון הראשון הוליד בי יצר אימהות שהפך עבורי להיות אי של מהות בשנים האינטנסיביות האלו. יצרתי, הזנתי,עיצבתי,בניתי,גידלתי,טיפחתי,ליוויתי,השקעתי את נשמתי,הקדשתי את גופי ונפשי,להנקה-הענקה לארבעת ילדיי (ולעוד 2 נערות אומנה שאימצנו),לילות ללא שינה,שנים על גבי שנים, 8 שנים בחינוך ביתי, מתוכם שנתיים וחצי כחד הורית
תודעתי המתרחבת,המהפכה שהתחילה בתוכי הלכה והתפשטה למרחב המשפחתי שלי . לפני כחודשיים התרחשה בביתי מהפכה במלא מובן המילה הכל התהפך,כל מה שחשבתי והאמנתי כנכון התגלה כלא רלוונטי ואת מקומו תפסה אנרגיה אחרת שלא הותירה מקום לספק: זה זה. זה השינוי
בעקבות ארוע דרמטי התהפכו היוצרות בביתי ובמשפחתי. זה קרה בדיוק ביום תשעה באב-יום אבל על חורבן הבית ,מצאתי עצמי מחורבן הבית הית הפיזי לבריאת הבית התודעתי. העמסתי על האוטו באותו לילה שחור מעט חפצים ואת ילדיי וממהרת לצאת מהבית לפני שיתמוטט לא הספקתי. הוא התמוטט . לא קרס פיזית ברעידת אדמה ,אבל התמוטט ,עולמי חרב עלי. האדמה נשמטה תחת רגליי , על אף שפיזית- הבית -4 הקירות,נשארו עומדים על תילם, אך מיותמים ממהותם. דקות אחרי שסיימנו לצפות ולדון בפרק האחרון בסדרת האוואטר-כשף האוויר האחרון שמלחם ומכניע את שליט האש האכזר אוזאי. תם עידן השליטה. מי שהחליף את מקומו היה בנו שבחר לשתף פעולה עם צוות האוואטר . game over,press restart to continu – זו הכתובת שהופיע על מסך המחשב שלי ב 3 בלילה , 9 באב- חורבן הבית.
מצאתי עצמי נאבקת למען שמירה על העצמאות שלי מול הוריי שלי ובה בעת,באותה שניה ממש,איבדתי את אותה מהות שטיפחתי ב 13 השנים שאני אמא בני הצהיר שאינו רוצה בי כאמא יותר ועבר לגור עם אביו גם בתי הגדולה הלכה בעקבותיו שני ילדיי הבוגרים בחרו לעזוב את ביתי ולהיפרד מהמהות האימהית שלי הם עשו את מה שטיפטפתי להם כבר זמן רב : לקחו אחריות ובחרו במה שהם חשו כמייטיב עבורם. הם ידעו מה התסריט שחתמו עליו וידעו שהגיעה שעתנו להיפרד. אני עוד לא הייתי מסוגלת באותה עת לשחרר את המהות האימהית שלי אבל הם עזרו לי. הם בחרו לדייק את הבחירה שלהם שהיתה בתואם לזו שלי. לא זו בלבד שלא יכולתי להתנגד למהלך הזה,אלא שהבנתי אותו . אני דייקתי את מה שנכון לי וההדהוד של הבחירות שלי הביא אותם לדייק את מה שנכון להם. ההבנה לא ביטלה את תחושת האובדן הרגשי אבל היא בהחלט מנעה ממנו להפוך לסבל מתמשך.
בשבועות שאחרי הארוע התנהלתי חצי בעולם הישן ,נכנעת לכוחות האדמה והמים (נתק פיזי משני ילדיי הבוגרים ותחושת צער רגשי על האובדן) וחצי בעולם חדש, זה שבו התודעה-ההבנה, היא המניעה את ההתנהלות הארצית, עליונות הרוח על החומר. בחרתי לשים את המים-הרגש בצד ולהתעלות מעלה להבנה גבוהה של המתרחש . ילדיי הם ילדי העידן החדש. הם יודעים מה נכון להם. הם לא צריכים לעשות את השינוי כי הם עצמם השינוי. אני זו שמקרטעת לי עם פער בין הבנות האוויר וחיי האדמה לא אני צריכה ללמד אל ילדיי אלא עליי ללמוד מהם. אני אמא בחינוך ביתי. למדתי מילדיי את השיעור הכי קשה והכי חשוב בחיי-לשחרר שליטה
עולמי לא נחרב פיזית אבל היה זה סוף העולם מבחינתי ,להצליח לשחרר את הישן ולבחור לשתף פעולה עם החדש שמתהווה עבורי זה היה סוף העולם. אחרי שנים שאני מטפחת לי מהות אימהית,משקיעה כל דקה מחיי בחינוך הביתי,זה נגמר. במקום להתפתח שקעתי , סטיתי מהתסריט שלי, מהייעוד עליי להשלים ולמצוא מהות חדשה למעשה,כבר מצאתי: העובדה שנפתחה לי השליחות לקדם שינוי תודעתי,היא היא שיצרה את הנסיבות שאיפשרו לי להיפרד מהישן. למעשה: את הבחירה עשיתי עוד טרם ירדה הנשמה שלי לעולם. אני כאן כדי להבין למה ולממש את הבחירה
אז היה סוף העולם,ומה עכשיו?
העולם ממשיך, אבל אחרת כל המסגרות הישנות שהתפרקו (קודם הנישואין והזוגיות וכעת הקשר הכי בסיסי ומובן מאליו של אם-ילד) ועכשיו אנחנו נדרשים ליצור משהו חדש,אחר
תמיד אהיה אמא שלהם, אבל כבר לא עוד כשהייתי, אחרת. כזו שמאפשרת לילדיה חופש לבחור 100% אחריות אישית, עצמאות. הפנמתי מהי אחריות הורית – ילדים עצמאיים . ילדיי אינם שלי. אני רק זכיתי לגדל אותם ולגדול לצידם אבל נשמתם חופשייה.
הם משוטטים להם בשבילים בעצמאות שבחרו בה ואני יכולה רק להתבונן מרחוק ולהשלים עם שחרור השליטה כך,חיינו בפארק הירדן בהוויה מוזרה והזויה משהו: נכחנו באותו מרחב אבל כל אחד מאיתנו התנהל עצמאית
אני יודעת שילדיי בחרו להיוולד לי עוד טרם ירדה נשמתם לעולם הם בחרו באמא אמיצה שתאפשר להם מספיק מרחב חופש כדי להשלים את העצמאות שהם צריכים לחוות אני יודעת שאני נועדתי מראש להיות עם חסר ביסוד המים(רגש),כי אם הייתי אמא שמתרגשת מכל דבר קטן לא הייתי משחררת אותם . הם היו צריכים להילחם באמא רגשנית שתיאחז בכוח השליטה בהם או שתתייסר ותאבד שפיותה מצער.
יותר מזה: לא זו בלבד שאני בחרתי אותם והם בחרו אותי,אני עצמי יצרתי את המציאות שהביאה להיפרדות שלהם ממני אין נתק ואין המשכיות. יש משהו אחר זו חוויה מיוחדת לחוות סוף, מסתבר… זה משהו שקיים רק בעולם שלנו. במישורים הגבוהים אין סוף ויש נשמות סקרניות שמבקשות לרדת לכאן רק בשביל לחוות סוף, תארו לכם.
אני יודעת שיש חיים אחרי המוות כי אני חיה אותם עכשיו, בתודעתי המתפתחת אני חיה בגוף פיזי של אשה בת 40 אבל מתחילה חיים חדשים ,לומדת את השפה החדשה, עושה את צעדיי הראשונים כתינוקת בת יומה. אני מזכירה לעצמי שאנחנו עכשיו בתפר שבין הימים לאחרית הימים
עברתי את החושך האפל ביותר שלא הייתי מדמיינת לעצמי שאראה, עכשיו מחכה לאורות שיתחילו לנצנץ באור זוהר תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר שחר, בתי הגדולה היתה הניצנוץ הראשון שהגיע לחיי,נולדה עם שחר,באור האחרון של סוף הלילה זהר, בני השני נולד להיות אור גדול (ואכן נולד גדול,4 וחצי קילו בלידה רגילה…)
איילת, בתי השלישית הביאה איתה קלילות . באר, בני הרביעי הביא עמו מים חיים, נולד במדבר, אהבה שהיא מקור חיים לנשמה בלב השממה שסביב. המעיין הפנימי… עם כל הקושי הרגשי שהיה כרוך בתהליך האבל על המוות התודעתי, על אובדן המהות האימהית שהייתי , אני מבינה ומודעת היום לסיבה הגבוהה שהניעה את הבחירות והתהליכים שעברנו כולנו. מטרתם אחת: התפתחות!
***
דצמבר 2012 , בתי העלתה לפייס שלה תמונת פרופיל של דף לבן . זה בדיוק מה שקרה לכולנו בדצמבר 2012. גם לאלו בנינו שעדיין לא מודעים לשינוי התודעתי שהתחולל – התחיל עידן חדש אחרי שנמחק מספריות הידע הגבוהות כל המידע של התנסויות אדמה ומים ונפתח לנו דף חדש חלק. ריק להתנסויות חדשות באש ואוויר. (זמן קצר לפני כן, מסך המחשב שלי היה שחור, כמה סמלי…לא יכולתי אז לראות כלום. נמחק לי מהתודעה כל מה שחשבתי שאני יודעת על העולם) . היא ראתה בבהירות את מה שנסתר מעיני באפלה .
האוואטר הוא כשף האוויר האחרון, ילד, גיבור סדרת אנימציה המתעדת את תהליכי התפתחות האנושות מעידן ישן לחדש: משליטת האש באחרים לשליטה עצמית ביסודות בכשפות האוויר וחיבור לרוח
אוואטר – פרקים מלאים – ניקולודיאון
אוואטר אנג הוא ילד שהתעורר מהבריאה שהוקפאה (הפרק הראשון מתחיל כשהוא יוצא מבועת קרח) וחי מחדש את ייעודו ככשף האוויר האחרון: להביא שלום ואיזון לעולם ע"י שליטה בארבעת היסודות. לעזרתו נחלצים חבריו : קטרה-כשפית המים האחרונה מהקוטב הצפוני ,סוקה אחיה עם כישורי האדמה שלו ולבסוף גם זוקו – בנו של שליט האש שעשה שינוי תודעתי ובמקום לרדוף את האוואטר כדי להשמידו,בוחר לשתף פעולה עמו פעולה. בכך ניתן האות למעבר בין העידנים: מעידן של שליטה לעידן של שת"פ. האוואטר יודע לשלוט בכל ארבעת היסודות ומכאן מקור כוחו. האוויר – כוח התודעה, האש- כוח הרצון,המים- כוח הרגשות והאדמה- כוח החומר הפיזי .
אוואטר קורה היא האוואטר של העידן החדש. תהליכי הלמידה שלה את כשפות האוויר תואמים לתהליכים שלנו כאנושות שנדרשת לשלוט באש המתפרצת בתבונה, להתעלות ממים לשמיים :מרגשנות להבנה, תוך כדי התמודדות עם אתגרי האדמה, מציאת איזון בין רוח וחומר וחיבור לרוח הפנימית
Aang vs Korra
הסבר מעניין על אוואטר אנג וקורה ויכולות השליטה שלהם ביסודות
שאלה ששאל אותי ילד: נעמה,למה את מתחברת אל אוואטאר קורה יותר מאשר אל אוואטאר אנג? כי אוואטר אנג הוא האוואטר של העידן הישן וקורה היא האוואטר של העידן החדש. אנג הכניע את שליט האש ובכך הסתיים עידן של שליטה והתחיל עידן של שת"פ. קורה הגיעה לשליחותה כששת"פ כבר מובן מאליו וייעודה היה ללמוד וללמד איך מתעלים מעולם החומר לרוח ואז יורדים בחזרה לאדמה כדי לממש את הבנות הרוח בעולם החומר. קורה לימדה אותנו איך מתחברים לרוח הפנימית ואיך מגיעים לאיזון
ילדי – ילדעי האוואטר אותם ילדעים שנולדים יודעים את היותם מי ומה שנועדו ובחרו להיות- אוואטרים. הם יגידו לך שהם לא ילדי אש ואוויר אלא הם הכל והכל בהם. מזמינה ילדעים בכל גיל ללמוד איתנו לימודי אוואטר – שליטה אנרגטית ביסודות ע"י כשפות האוויר
סדרת האנימציה האוואטר היא מראה למי שבוחר להעמיק הבנתו לגבי תהליכי השינוי בבריאה. זו סדרה שמיועדת לילדעים בכל גיל. הצעירים -כבר יש להם את הידע הזה build in מוטמע בתכנות התודעתי האישי שלהם. זה אנחנו המבוגרים שצריכים ללמוד ולהפנים , להבין את הכוח שיש בידי מי שיודע לשלוט ביסודות. האוואטר איננו רק סדרת אנימציה. זהו סיפור ההיסטוריה הקוסמית בשפת הילדעים .
פרק אחד לפני הסוף: כל גיבורי הסדרה צופים בהצגת תיאטרון שמציגה- איך לא, את המשחק שלהם- הם השחקנים שמתבוננים מלמעלה על במת התיאטרון ומופתעים לגלות את הצדדים הלא יפים שהתקשו לראות בעצמם . בהתחלה הם כועסים: "זה לא אני,אני לא כזה,… אבל בהמשך מבינים …
הפרק האחרון מתאר איך האוואטר מכניע את שליט האש- לא הורג אותו אלא רק לוקח ממנו את יכולת הכשפות כדי שלא יוכל עוד להשתמש בה לרעה ולפגוע באחרים. כך הסתיימה הסדרה בסוף 2012. תם העידן הישן של שליטה. בוקר טוב לעידן האש והאוויר.
מילים שכתבתי באוגוסט 2011, יום תשעה באב – חורבן הבית שלי,- רעידת האדמה שהביאה את חווית סוף העולם התודעתי שבו חייתי,מתתי ונולדתי מחדש.
האוואטר 8/8/2011 סוף והתחלה
היום היום היה הפרק האחרון של האוואטאר סדרה מצויירת מדהימה שמיועדת לילדי העידן החדש ואני כאמא לבן שנולד ב 12/1/2001 ועקב בדריכות אחרי כל הפרקים (בסיכרון מלא, באותם ימים ושעות שאני למדתי תודעת העל…) מבינה היום מה אני מבינה? העידן החדש התחיל אחרי שהאוואטר לקח משליט האש את כוח הכשפות שלו (אחרי שהשתמש בו לרעה וניצל ופגע והרס)מבלי להרוג אותו זה גם מה שיקרה כאן אני מבינה העידן החדש יביא איתו כללי משחק חדשים בלי להרוג את הממסד הישן. רק ניקח ממנו את הכוח לשלוט בנו איזה סוף עוצמתי אתם קולטים? היום הפרק האחרון בסדרה והיום ערב תשעה באב- חורבן הבית לא הבנתי למה הסדרה נגמרת עכשיו ולא ב 2012 עכשיו מבינה 2012 זה הרי לא תאריך אלא תהליך והתהליך התחיל כבר מזמן. במוצ"ש היה ה restart שלי: מסך המחשב שלי נכבה מעצמו והופיעה כתובית בלבן על גבי שחור: GAME OVER .
אני כנראה מקדימה את זמני
משהו גדול,גדול מאד קורה כאן סוף והתחלה חורבן ותקומה של משהו חדש אחר
*
כמה שעות אחרי שכתבתי את התיעוד הזה אכן חרב עליי עולמי…
אהבה בעידן החדש משמעה הבנה. לא עוד תלות פיזית באחר שיאהב אותנו במגע מחבק ויעניק סיפוק מיני,לא עוד תלות רגשית במישהו אחר שיקשיב ויכיל ויאפשר ביטוי רגשי תומך, אלא חיבור דרך הנשמה.
*
רק אם נתבונן קודם פנימה למעמקי נשמתנו, ניקח 100% אחריות על אהבנה של הילד הפנימי שלנו,רק אז נוכל להתבונן באחר מנקודת מבט גבוהה, נבחר להבין אותו דרך העיניים שמביאות את הרצון (אש)ודרך המוח שהוא החיבור לתודעה(אוויר), לא דרך איברי המין , או אז ייפתח בפנינו תדר האהבה הגבוה , נבין את הסיבה הגבוהה מדוע נוצר החיבור ואיזה שיעורים זימנו לעצמנו בתהליך ההתפתחות ביחד.
אנחנו נדרשים לדעת קודם את עצמנו,אהבה עצמית, להבין מי אנחנו באמת, לאהוב ולקבל בשלמות את היותנו מי שבחרנו להיות, לשנות את מה שכבר לא תואם לתדר שבחרנו בו, ואז, רק אז, ממקום נקי ושלם, רק אז לזמן חיבורים עם אחרים
תודעת העל:"אהבה עצמית היא מצב שבו אנו מכירים את היכולת שלנו,ובמקביל מכירים את המגבלות שלנו – מה אנו לא יכולים לעשות, ואנו שמחים בחלקנו.
זהו מצב שבו אנו מבינים את עצמנו ומתוך כך מקבלים את עצמנו. ההבנה העצמית מאפשרת ליצור שינוי ולהיטיב עם עצמנו ועם מצבנו בהתאם לתסריט, והקבלה מאפשרת לנטרל את ההתנגדות/השנאה העצמית"
בני זוג יימשכו זה לזה ממקום של הבנה גבוהה. הם יתחברו לאותו תדר אנרגטי כשכל אחד מהם ייקח אחריות מלאה על תהליכי ההתפתחות העצמאיים שלו.
נשמות בני זוג חותמות על חיבור בניהן למטרת התפתחות הדדית,הרבה לפני הירידה לגוף הפיזי. ההיכרות עם בן/בת הזוג נעשתה עוד בשלב החתימה על התסריט, אז בוחרים גם את המהות=הייעוד ובהתאם – גם את התפאורה- האנשים, המקום והזמן שבו תיפגשו
אהבה VS היאחזות
מגמת השינויים במעבר מעידן ישן לחדש היא מתלות לעצמאות. מי שיבחר לעשות את השינוי התודעתי ולחוות את האהבה הרמונית בעולם המשתנה, יהיה חייב לשחרר את התלות באהבה הארצית ולפתח- להתפתח ממקום של חיבור למים גבוהים: רגש שמנוהל ע"י הבנה הרמונית ולא רגש שמנהל אותנו ולוקח אותנו נמוך לתלות באחרים שיאהבו אותי.
היכולת להתקדם ולהתפתח תלויה ברמת הדיוק של מימוש התסריט הנשמתי שנבחר על ידי הנשמה, טרם רדתה לעולם הארצי. ללא חיבור לנשמה לא ניתן להתחבר לייעוד ולשפע שנועד לתמוך בו.
אהבה אינה דורשת משני אנשים להסתכל אחד אל השני , אלא להסתכל יחד לאותו כיוון. להתבונן בבן זוג שאתה מחובר אליו באמת מתוך אהבה-הבנה למעמקי נשמתו – זה להסתכל ולראות את עצמך בו . המבט הזה לא צריך להיות מול הפנים הפיזיות שלו אלא אל מול המטרה המשותפת ששניהם רואים בעיני רוחם
when you needed your space to do some navigating i'll be here patiently wating to see what you find
שינוי באהבה החל מ-2012.- תקשור תודעת העל
תקשור תודעת העל – זאב אבירז בנושא אהבה
Direct Chaneling in front of students
עליונות הרוח על החומר: לחוש אהבה בלי מגע פיזי.
(קטע מהסרט "עקומים" שבו שני גברים בשואה עושים אהבה)
אהבה ללא תנאי
בוקר טוב לכל החולמים, לא באמת קיימת בעולמנו אלא רק במישורים הגבוהים שמהם הגענו.
למה אין אהבה ללא תנאי בעולמנו ? אהבה ללא תנאי לא יכולה להתקיים ברובד שלנו כי אין התנגדות לחוסר דיוק של האחר. אין התנגדות> אין קונפליקט> אין מניע לשינוי.
עמיחי זלינקובסקי מדייק: באהבה אין תנאים, ביחסים אנושיים יש. אם רוצים ליצור מערכת יחסים עמוקה עם אדם אחר, כזאת שמאפשרת מפגש ברמה העמוקה, העדינה והפגיעה ביותר של הנפש, אז יש צורך בתנאים מאוד מסויימים. בדיוק כמו זרע נובט רק בתנאים מאוד מסויימים, ובדיוק כמו שנבט מצליח לגדול ולהפוך לעץ רק בתנאים מאוד מסויימים, כך גם מעמקי הנפש צריכים תנאים מאוד מסויימים על מנת להתגלות באופן חשוף ופגיע עם אדם אדם אחר. תנאים הם לא ההפך מאהבה – תנאים הם מה שמאפשר אהבה. מה שמאפשר העמקה. מה שמאפשר הרחבה של החופש, החופש להפגש באמת, החופש ליצור משהו ביחד. בלי תנאים אין כלום. כל הקיום הזה הוא תנאים, בלי התנאים המאוד מסויימים שבכדור בארץ לא היו יכולים להיווצר חיים הריי. תנאים הם מה שמאפשר יצירה של חיים חדשים. ובדיוק באותו האופן זה נכון גם למערכות יחסים.
מטריף את החושים, אני ממש מאוהבת
ילדה שיודעת שאפשר לאהוב הרבה אנשים בו זמנית
אהבה עם תוכנת מחשב
HIM
HER
יצירת קשר זוגי בעידן החדש: הטכנולוגיה בשירות התודעה , כשברקע- מים
אהבה בעתיד תיקרא אקסטנציונליות – ג'ק פרסקו jacque fresco roxanne meadows
*
כאשר אהבתי את עצמי באמת / צ'ארלי צ'אפלין"כאשר אהבתי את עצמי באמת
הבנתי שתמיד בכל הזדמנות אני הייתי במקום הנכון, בשעה הנכונה ובדקה הנכונה ואז יכולתי להרפות. היום אני יודע שיש לזה שם: "הערכה עצמית".כאשר אהבתי את עצמי באמת יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי הם רק אזהרות שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי. היום אני יודע שקוראים לזה "אותנטיות".כאשר אהבתי את עצמי באמת הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים והתחלתי לראות את כל המתרחש כתרומה לצמיחתי. היום אני יודע שזה נקרא "בגרות".כאשר אהבתי את עצמי באמת התחלתי להבין כמה מעליב זה ללחוץ על מישהו לעשות את מה שאני מבקש, למרות שידעתי שזה לא הזמן או שאותו אדם עדיין לא מוכן. אפילו כאשר האדם הזה הוא אני. היום אני יודע שלזה קוראים "כבוד".כאשר אהבתי את עצמי באמת התחלתי להשתחרר מכל מה שאיננו בריא עבורי, מאכלים, אנשים, מצבים, כל דבר שמשך אותי מטה. בהתחלה לבי קרא לזה- "גישה אגואיסטית". היום אני יודע שזה "אהבה עצמית".כאשר אהבתי את עצמי באמת חדלתי להתייסר על הזמן החופשי, הפסקתי לעשות תכנונים גרנדיוזיים, ממש נטשתי את ה"מגה" פרויקט של עתידי. היום אני עושה את מה שאני רואה לנכון, מה שאני אוהב, בקצב שלי, היום אני יודע שקוראים לזה "פשטות".כאשר אהבתי את עצמי באמת הפסקתי לרצות להיות תמיד צודק וכך טעיתי הרבה פחות היום גיליתי שלזה קוראים "צניעות".כאשר אהבתי את עצמי באמת סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג כל הזמן למה שיהיה בעתיד. עכשיו אני חי את הרגע הזה, כי כאן מתרחש הכל. היום אני חי כל יום ויום, ולזה קוראים "שלמות".כאשר אהבתי את עצמי באמת הבחנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאוד, אבל כאשר אני מגייס אותה לשירות לבי, היא פוגשת פרטנר חשוב ואמיתי ולזה קוראים "לדעת לחיות".לא חייבים לפחד מהעימות המתקרב ביני לבין עצמי או ביני לבין האחרים. אפילו הכוכבים מתנגשים ביניהם ואז נולדים עולמות חדשים.""באהבה רבה לבאים, צ'ארלי צ'אפלין" * צ'פלין קרא את השיר במסיבת יום הולדתו ה-70, שחל ב-16 באפריל 1959 * 16 באפריל 1889 – 25 בדצמבר 1977
מפסיקים לקיים יחסי מין
אמנם פרסומת של משרד הבריאות, אבל משקף את מגמת השינויים: את מקום החיבור הפיזי-מיני ורגשי וצורך בסיפוק מיידי וזמני ממישהו אחר,מחליפה הבנה גבוהה ממקום של לקיחת 100% אחריות על הבחירות שלך- לאהוב את עצמך בעצמך. ללמוד לספק את היצרים שלך באופן עצמאי ללא תלות באחר.
שעת סיפור אהבה
ערב אחד, תפילותיה של המשפחה הענייה נענו. נשמעה דפיקה בדלת, ובחוץ עמדו עשרות אנשים. "מי אתם?" שאל האב. "אני שמחה, זה אהבה, ההוא שם זה אושר, זה בריאות, הגבוה שם זה הצלחה, הבריון הוא עוצמה" (וכך מנה את כולם). "אנחנו המשאלות שלכם", אמרו לבני הבית ההמומים "אבל, אתם יכולים לבחור רק אחת". בני הבית התלבטו לגבי מה עדיף: הצלחה או בריאות? אושר או עוצמה? שמחה או כסף? בסוף של דבר, יצא האב אל המשאלות ואמר: בחרנו באהבה. אהבה נכנסה הביתה, אבל אחריה התחילו להיכנס כל שאר המשאלות. "מה קורה פה?" נדהם האב. "אמרת שאפשר לבחור רק משאלה אחת". "זה נכון. אפשר לבחור רק במשאלה אחת", הסבירה השמחה, "אבל לאן שהולכת האהבה, אנחנו הולכים אחריה"…
יש נטייה לבלבל בין רגש לרגשנות. רגש יכול להיות אהבה טהורה המעצימה ומחזקת. רגשנות יכולה להיות אהבה תלותית המחלישה, מרחמת, ומבטלת את הכוח הפנימי.
העידן החדש מלא ברגש של אהבה ושמחה ונעימות, אך על מנת להגיע לשם יש לפרק את הרגש הנמוך של העידן הישן. יש לפרק את הפחד ולהחליפו באומץ ובביטוי עצמי עצמאי. יש לפרק את הכעס ולהחליפו בהבנה עמוקה של תהליכי השינוי. יש לפרק את הקורבנות ולהחליפה בחיבור פנימי מלא למימון האנרגטי הבריאתי הקיים עבור כל נשמה ונשמה. מי שלא יעזור לעצמו לא יחווה שפע.
מי שעוזר לעצמו, מתפתח, לומד, משתנה, שובר מסגרות ישנות, חוקר ומתקדם, יחווה שפע גדול. בין היתר גם דרך תמיכה ועזרה חיצונית שיהוו שיקוף ישיר לעבודתו הפנימית ולשפע הפנימי.
המילה הנואשת צריך תתחלף במילה העצמתית רוצה . כלי הבריאה יהיו חכמה ואהבה עצמית ולא נזקקות ותלות. אלא שיבחרו לעזוב הם אלה שלא מסוגלים או לא בוחרים לעבור את השינוי ולהתחבר לעוצמה הפנימית שלהם.
יסוד המים – אהבה, הנאה
love is in the air האהבה באוויר. האוויר זו ההבנה. התודעה.
כנראה שאני כן יכולה בלעדיך כנראה שבכל זאת אפשר להרדם בלילה ולקום אל המחר שאפשר לנשום נשימות נקיות בלי הריח שלך שאפשר ללכת ברחוב בלי היד שלך כנראה שאפשר לכבות את האור בלי פחד גם אם אתה לא איתי כנראה שאפשר לשיר לעצמי, כנראה שאפשר לרקוד בשבילי כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך כנראה שאני כן יכולה בלעדיך כנראה שבכל זאת אפשר לאסוף את שברי הלב גם אם הוא נשבר שאפשר להתחמם בחורף גם בלי החיבוק שלך שאפשר להתפקע מצחוק גם בלי צליל הצחוק שלך
כנראה שאפשר לראות סרט רומנטי גם אם אתה לא איתי כנראה שאפשר לשיר לעצמי כנראה שאפשר לרקוד בשבילי כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך אני חיה אני בסדר למדתי להיות גם בלעדיך בחדר וגם ברגעים שאתה חסר לי כל כך מזכירה לעצמי שאני לא אשכח שכנראה שאפשר לשיר לעצמי כנראה שאפשר לרקוד בשבילי כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך
תמיכה טכנית לאהבה
לכולנו בלב יש משקעים ובעיות מהעבר, המפריעים לנו לאהוב כמו שצריך. איזה מזל שתמיד אפשר להתקשר לתמיכה הטכנית…
תמיכה טכנית: שלום, כאן שירותי תמיכה. במה אוכל לעזור לך? לקוח: האם תוכל לעזור לי להתקין אהבה? תמיכה טכנית: כן, אני יכול לעזור. האם אתה מוכן? לקוח: אני לא כל כך טוב בעניינים טכניים, אבל אני חושב שאני מוכן. במה אני צריך להתחיל? תמיכה טכנית: השלב הראשון הוא לפתוח את הלב. האם אתה יודע איפה הוא? לקוח: כן אני יודע, אך כרגע רצות עליו תוכניות אחרות. האם אפשר להתקין אהבה בזמן שתוכניות אחרות בפעולה? תמיכה טכנית: איזה תוכניות רצות שם עכשיו? לקוח: בוא נראה. יש לי פגיעה ישנה, הערכה עצמית נמוכה, טינה וכעס. תמיכה טכנית: אין בעיה. האהבה תמחק בהדרגה פגיעה ישנה מהמערכת. הפגיעה תישאר בזיכרון הקבוע, אבל לא תפריע לתוכניות אחרות. אהבה תחליף הערכה עצמית נמוכה במודול חדש שנקרא הערכה עצמית גבוהה. אבל עליך לכבות תחילה טינה וכעס. אלה מונעים התקנה נכונה של אהבה. האם אתה יכול למחוק אותם? לקוח: אני לא יודע איך למחוק אותם. האם תוכל להנחות אותי? תמיכה טכנית: כן, ברצון. חזור לתפריט הראשי (תפריט התחלה) והעלה סליחה. חזור על כך כמה פעמים שצריך, עד שכל הטינה והכעס נמחקו. לקוח: טוב, בוצע. אהבה החלה לטעון את עצמה. האם זה בסדר? תמיכה טכנית: כן, אבל זכור שיש לך רק את תוכנת הבסיס. אתה צריך להתחיל להתקשר ללבבות אחרים, כדי לקבל שדרוגים. לקוח: אוי, יש לי הודעת שגיאה. ההודעה אומרת: ´שגיאה – התוכנה אינה עובדת על רכיבים חיצוניים´. מה אני עושה עכשיו? תמיכה טכנית: אל תדאג. זה אומר שתוכנת אהבה מיועדת לעבוד על לב פנימי, אך עוד לא עבדה על הלב שלך. במילים רגילות, זה אומר שתחילה עליך לאהוב את עצמך, לפני שאתה אוהב אחרים. לקוח: אז מה אני עושה? תמיכה טכנית: התקן ´קבלה עצמית´, אחר כך לחץ על ´סליחה עצמית´, ´הכר בערך עצמך´, ו´דע את גבולותיך´. לקוח: בסדר, בוצע. תמיכה טכנית: עכשיו העתק אותם לספריה ´הלב שלי´. המערכת תבטל קבצים סותרים ותכנות שגוי. כמו כן אתה צריך למחוק ´פטפטת של ביקורת עצמית´ מכל הספריות, ולרוקן את ´סל המחזור´ (Recycle Bin), לוודא ש´ביקורת עצמית´ נמחקה לגמרי ולא תחזור לעולם. לקוח: הצלחתי! הלב שלי מתמלא בקבצים חדשים. חיוך עולה על המסך שלי, שלום, שלווה ושביעות רצון מעתיקים עצמם לתוך הלב שלי. האם זה בסדר? תמיכה טכנית: לפעמים כן. אצל אחרים זה לוקח זמן מה, אך למעשה כל דבר קורה בזמן הנכון. אז עכשיו אהבה הותקנה, והיא רצה. לפני שאנחנו מנתקים רציתי לומר לך עוד משהו: אהבה היא תוכנה חינמית (Freeware). תן אותה ואת המודולים השונים שלה לכל מי שאתה פוגש. בתמורה הם יחלקו אותה עם אחרים ויחזירו לך מודולים חדשים שלה.
*
מה זאת אהבה /אור קורן
שלשום דיברתי עם בת זוגי ובלי לשים לב דרשתי ממנה חום, הבנה ואישור לא קיבלתי כעסתי ושוב לא קיבלתי. ואז פגשתי את הילד שבי, הוא הזכיר לי וניזכרתי. נזכרתי שזה תפקידי להזין את עצמי בחום ואהבה מותר לי. יש לי אישור . . קל להגיד, אך בפועל כשכפתור נלחץ לפעמים נבחר לשבת בביצה ולהעלות עשן מהראש. מן תכונה מצחיקה כזו שפעמים רבות יש העדפה להיות צודקים ממאושרים. . מאז בכל פעם שאני רוצה חום בקשר או מהעולם בצורה של חיוך, מילה טובה, אישור או כל דרך סמויה לסחיטת אישור לכך שאני אהוב, אני מרפה ונותן לצורך הזה אישור שאני רואה אותו שאני רואה אותי, שאני נראה, שאני קיים. וזה מרגיש כמו אהבה עצמית. . אני רגע נושם ומרפה לתוך זה וכקסם משהו מתרחב ואז אהבה סביבי גדלה זה ריקוד כזה. לפעמים אני שוכח ואז אני נזכר כל פעם מפנים עוד ומתמסר כך החופש מחלחל עוד ועוד לחווית הנשמה ומכאן גם החופש להרגיש אהבה ולאהוב מתרחב ומעמיק.
