קורס בחירה

קורס בחירה  כשמו כן הוא : בוחרים בו את מה שרוצים ללמוד ולומדים בו את ועל מה שבוחרים

קבוצת למידה ראשונה מתחילה את מסע התפתחותה  ב 22/10/18 .

מהות הקורס 

ללמוד למקד מתוך שדה הבחירה הפוטנציאלי  שרובנו הולכים בו לאיבוד- מאבדים את הדעת ולא יודעים מה נכון לנו לבחור ואיך לממש את הבחירה הזו, מסתחררים בלופים מחשבתיים (אוויר), טובעים בסערות רגשיות (מים)  ונטרפים מהיצריות והתשוקה שגורמת לנו לרצות הכל (אש) את הדרך שתייטיב איתנו : שתגרום לנו להרגיש טוב  בכל החלטה שנקבל- תהה אשר תהה ושתסייע לנו לתת את הטוב שבחרנו וחתמנו והתחייבנו לתת לעולם .

הקורס יעסוק בנושא הבחירה על כל היבטיו : נבחן את ההנחה שאם הכל צפוי אז איזו רשות נתונה ומי/מה הרשות/הסמכות שנותנת/מממנת/מאשרת אותה ? מהי זכות הבחירה ועד כמה היא באמת חופשית ? איפה מתחיל ונגמר חופש הבחירה שלנו ומה קורה כשחורגים ממסגרת האשראי המאושרת? מהם הגבולות והמגבלות שלנו כשחקנים על במת המשחק הארצית ?

רובנו חיים באטרף אש שמתפזרת לכל הכיוונים, בהצפה של גירויים וים של מידע  ולא תמיד יש לנו אורך רוח/ יכולת/ ידע/ זמן/ הבנה איך לסנן מתוך מאגר המידע עצום המימדים הזה , תרתי משמע,  את מה שמדוייק ותורם  ותואם תדר ותוכן לנקודת ההתפתחות האישית שאנחנו נמצאים חווים בה. איך אני אדע אם מה שאני חושב זה  באמת נכון ? אז זהו : שלא תדע , עד שתבחר.  אף אחד לא יודע מה נכון לך מלבדך

אף אחד לא יכול לבחור מדוייק יותר עבורך ממך , גם אם אתה חושב שאתה לא יודע  – הילד הפנימי  שלך כן יודע (כי הוא הבמאי שחתם על התסריט הנשמתי  )  וכל שעלייך לעשות זה להתחבר אליו ולתקשר איתו ולקבל ממנו תשובות. הקטע הוא  שהילד הפנימי ייתן לך הבנה של  *מה* ו *למה* אבל לא יגיד לך *איך*. אין לו הרשאה להתערב בבחירות הארציות שלך . לכן, הדבר הכי טוב שתוכל לעשות זה לקבל כלים איך לבחור בקלילות ובשמחה . מידעי בחירה מכוונת  שהחלו לרדת באפריל 2018 מנגישים מידע פשוט וקל להבנה ויישום

איך שולטים באש המתפרצת והמתפזרת? לוקחים אוויר

ללמוד תודעה זה אומר להכניס אוויר= שיקול דעת תבוני לכל מחשבה ופעולה, לכל בחירה, בכל מרחב וזמן. זה אומר לקחת נשימה: לתת פסק זמן לנשמה להתחבר לידיעה הפנימית ולמצוא נקודות השקה בינה ובין מידע חיצוני שבחרנו להפנים , לוודא שיש תואם בין הבחירה הנשמתית שחתומה מראש ובין הבחירה הארצית בחיי היום יום הגשמיים  . ברגע שיש הלימה וסינכרון : אנחנו זוכים לחוות רגעי חסד  מאושרים – שמאשרים לנו שבחרנו נכון

רוב האנושות התרגלה לחיות באזור נוחות כזה  שבו מוותרים על לקיחת האחריות לבחירות שלהם ונותנים לאחרים לקחת אותה  . משאירים את הזכות הזו – שהיא גם חובה שהתחייבנו לממש, בידי פוליטיקאים לבחור עבורנו איך לנהל את התקציב האישי והלאומי, בידי מורים להחליט לנו מה ללמוד, בידי רופאים ותזונאים לבחור עבורנו מה בריא  לנו ומה טוב לנו לאכול, כי ברור שהם כאנשי מקצוע יודעים יותר מאיתנו. אז זהו, שלא !

אף אחד לא יודע יותר טוב ממך מה נכון לך. אף אחד . שום מטפל/מתקשר/מנטור/מומחה/גורו מקצועי ובעל ניסיון ושם ככל שיהיה – לא יכול לדעת טוב ממך מה הבחירה הנכונה לך.  והכי מצחיק – זה שגם אתה לא יודע. אז איך בכל זאת יודעים? בוחרים...

היות ואף אחד מאיתנו לא יכול לדעת בוודאות מה הבחירה שנכונה עבורו כך שתהיה בתואם לחתימה  הנשמתית שחתומה  בתסריט  , מכאן שמה שחשוב הוא לקבל כלים ארציים ,לפתח מיומנויות ולתרגל שימוש בדרכים שונות לזהות לדעת איך לבחור

תכני הלימוד ודרך העברת המידע : תודעת למידה יוצרת. 

התלמידים הם שיוצרים את הדרישה למידע לרדת. סף הכניסה לשיעורים הוא מבחן האש : עד כמה אתם באמת רוצים ומשקיעים אנרגיה  בלדייק את הרצון שלכם בנוהל שאילת השאלות.

הנושאים המדוייקים אינם קבועים מראש אלא יבחרו בזמן אמת ע"י המשתתפים בשיעור. מידע יינתן לפי דרישה . אין סיליבוס שמחוייב לרשימת תוכן מובנה, אין הגדרה מראש של כמה שיעורים יימשך הקורס: הכל נתון לבחירה האישית שלכם.   תנאי להשתתפות בשיעור הוא שליחת שאלות עד כ 3 ימים לפני מועד השיעור: לפחות שאלה אחת. מי שלא ישלח שאלה  בזמן,  לא יוכל ללמוד. למה ? כי השאלות הן שמניעות את ההתפתחות. הסקרנות של כל אחד/ת היא שתכוון אותו למידע שמדויק עבורו לבחור.

אש = מה

  • מה היעד- הייעוד שאנחנו רוצים לממש ומה המטרות בדרך להגיע לשם?
  • מה היינו רוצים שיקרה , מה  יקל עלינו את אתגר הבחירה?
  • מה הנושאים שמסקרנים אותי לחקור ולהתנסות בהם?
  • מה מלהיב אתכם, מה התשוקה שבוערת בנשמתכם לממש?
  • מה אתם רואים בעיני רוחכם? איך נראיית הבחירה שלכם ממומשת בעוד 5 שנים?

מים = מי 

מוזמנים להשתתף בקבוצת הלמידה כל מי שבוחרים לקחת 100% על תהליכי הלמידה שלהם. התלמידים יעברו תהליך סינון ויתקבלו רק מי שמתחייבים להיות שותפים פעילים ביצירת דרישה למידע ע"י שאילת שאלות. לא תתאפשר נוכחות פסיבית ללא השתתפות . מי שרוצה להיתרם מהמידע – חייב לתרום חלקו להעלאת תדרי התודעה  הכוללת.  תלמיד לא יוכל להשתתף בשיעור אם לא שלח שאלות (לפחות אחת)  עד 3 ימים לפני השיעור

אין הגבלה של גיל או ותק בלימודי רוח בעבר. כל אחד ונקודת הפתיחה שלו : גם מי שלמד 10 שנים תודעה ורוצה לקבל כלים פשוטים- ממש פשוטים להעביר לתלמידיו ומטופליו וגם מי שמעולם לא למד שום דבר בעולם הרוח.

אוויר = למה 

  • נבין מה משמעות הבחירה החופשית  אם ממילא הכל צפוי , אז איפה הרשות הנתונה?
  • נבין את הסיבה לשינוי ברמת התודעה של האנושות : למה תודעת העל אמרו לנו שאנחנו חיים ברובד בחירה חופשית אם באמת היא מכוונת?
  • נלמד לזהות דפוסי חשיבה והתנהלות שמקלים על תהליך קבלת החלטות לבחירה יעילה מהירה  ומדוייקת יותר
  • נתרגל מיומנות שמחה וקלילות – נלמד איך משחקים את החיים כמו ילדעים

אדמה = איך , כמה , מתי, איפה 

איך = מפגשי למידה  מתקיימים באוויר – בשיחות וידאו קבוצתיות אונליין

איפה – בכל מקום שבו אתם מחוברים לעצמכם ולרשת

מתי=  שיעור ראשון  יתקיים ב 22/10/18 ויתקיים אחת לשבוע . אפשר להצטרף לקבוצה קיימת או לפרוש ממנה בכל זמן. לא נדרשת מחוייבות למס שיעורים קבוע מראש..

כמה =  נדרשת השקעה  של 100 שח לשיעור תמורה חומרית  לתמורה הרוחנית

להרשמה

פרטים בפרטי : נעמה וייס טוהר   naamamenew@gmail.com

חופש

חופש בחירה- בחירה בחופש

מה משמהות החופש? האם זה אומר לעשות כל ורק מה שאנחנו רוצים?כוח הרצון יכול לתת לי חופש? מה ההבדל בין חופש לחופשה? מהי חירות אמיתית? האם יש תנאים לחופש? האם חופש זה משהו שנותנים? לוקחים?מקבלים ?מבקשים? דורשים? ממי? מי אחראי על החופש שלנו? יש אפשרות לקבל פטור מהחופש לבחור אותו/בו? מהו טווח הבחירה החופשית שלנו כאן?

זכות הבחירה החופשית היא חובה שחתמנו והתחייבנו לממש עוד לפני שירדנו לעולם הזה.  ההתחייבות היא לגבי מהות ה חתימה  על  ייעוד- התסריט הנשמתי   . אז איפה החופש לבחור אם אנחנו יורדים כשהכל כבר חתום וצפוי מראש? איזה מן חופש זה שאנחנו מחוייבים אליו?

הרשות הנתונה לנו היא זכות הבחירה רק לגבי הדרך: איך,כמה,מתי,איפה,עם מי לשחק את מה שכבר בחרנו בבחירה חופשית עוד לפני שיצאנו לאוויר העולם. (לא לגבי ה "מה" = המהות) -הבחירה הזו שנעשתה במישורים הגבוהים בבריאה לא בדיוק היתה באמת חופשית שלנו (של הנשמה שלנו) זו היתה   בחירה מכוונת

הרשות הנתונה היא זכות הבחירה- לבחור את הבחירות הארציות כך שתהיינה בתואם ל הולוגרמת החובה = הבחירה הנשמתית שבחרנו לפני שהתגלמנו לשחק כאן בגוף פיזי.  החירות בידינו לבחור בתבונה בחירות – בחירה בחֵרוּת

אנחנו חיים כאן במישור יהוה  ברובד בחירה חופשית ואין לו או ל תודעת העל ,  או ל הילד הפנימי שום אפשרות להתערב לנו בבחירות. זה בידיים שלנו. בראש שלנו ליתר דיוק. כל סרט שרץ לנו בראש הוא אחת מתוך אינספור הסתברויות לאפשרויות בחירה אחרות. כל בחירה שאנחנו לא מממשים כאן – מתקיימת ב עולמות חלופיים

הבדל בין חופש לחופשה

ילדעים  , כשאתם מקבלים חופש גדול , אל תתבלבלו. זו רק חופשה  מכלא ביה"ס. הכלא הזה לא נמצא בשטח מרחב ביה"ס הפיזי. הוא כלא תודעתי  – בראש של כל מי שחושב שהוא חייב לאסור על עצמו איסורים ולנעול עצמו במסגרת מחשבתית עם גבולות ומגבלות שמערכת ממסדית הכתיבה לפי כללי משחק שנקבעו פעם שאינם רלוונטיים למי שהוא באמת היום .

כל מי שמוותר על זכותו וחובתו לחשוב חשיבה עצמאית ולהיות קשוב לקול הפנימי ולא לקול סמכות מורה שמורה לו מה ואיך ללמוד, בעיני הוא אסיר, גם כשהוא בחופשת קייץ מביה"ס.
 
רק עבדים יוצאים לחופשה . מי שחופשי באמת, חי נושם ומתנהל בתודעת חופש בכל מרחב וזמן. ילדעים צאו לחופשי. אף אחד לא כולא אתכם חוץ מעצמכם. תעיזו לבחור במה שנכון עבורכם. תתנהלו בעצמאות ואחריות, שקיפות, גמישות, פתיחות, יצירתיות , בקיצור – כל מה שהורים/מורים/ מבוגרים לא יודעים לעשות – תעשו בעצמכם למען עצמכם. זה בידיים שלכם. ליתר דיוק – בראש שלכם

חופש זו לא מתנה שמקבלים, זו בחירה שעושים, אנשים עצמאיים שבוחרים לקחת אחריות על הבחירות שלהם ולעשות את ה עבודה שלשמה בחרו להיות כאן. חופש הוא אתגר שאנחנו נדרשים לעבוד עבורו קשה כדי להתמודד עם שפע האפשרויות שהוא מציע לנו ביעילות (בניגוד לחופשה שבה אנחנו נוטים לבזבז את האנרגיה שלנו על הנאות פיזיות=אדמה=חומר  ורגשיות=מים=הנאה=רגש , בלי להבין=אוויר מה אנחנו באמת רוצים=אש

חופש דעה

חופש דעה משמע לקחת אחריות לדעת מה דעתך ולהשמיע קולך . הידיעה מעניקה דעת = כוח המוח = יסוד האוויר . ידע הוא כוח רב מימדים, תרתי משמע. הוא מאפשר לאדם להתעלות מעל מגבלות המרחב הפיזי והזמן הלינארי וללמוד מכל מקום,על כל דבר, גם על המימדים הגבוהים שמהם הגענו.להבין מניין באנו ולאן אנחנו הולכים.

כשחווה בחרה לאכול מפרי עץ הדעת, היא הפעילה שיקול דעת, והבינה שהיא תודעה בוראת עצמאית , שגם היא, כמו יהוה-בורא העולם, יכולה להבחין בין טוב ורע. לכולנו יש יכולת כזו. נדע רק אחרי שנבחר מה אנחנו רוצים לדעת.

hava

חופש אמיתי מגיע עסקת חבילה עם לקיחת אחריות ועצמאות

בבסיס השינוי התודעתי שהאנושות נדרשת לעשות בעידן החדש עומד האתגר לעבור מתלות לעצמאות   האדמה והמים נאחזים זה בזה ובעבר והאש והאוויר מביאים את העתיד עם הרוח החופשית באוויר הפתוח.  כדי להינות מחופש אמיתי אנחנו לוקחים אחריות – יוצרים מציאות 

עצמאות מחשבתית והתנהלות עצמאית הם תנאי לחופש אמיתי

חופש זה דבר ממש לא קל ופשוט ליישום. זה לא שנטי בסבבה . לחיות בתודעת חופש משמע לקחת 100% אחריות על כל בחירה שלך, בכל רגע נתון. בוסים/הורים/מורים/אנשי ממסד- אף אחד לא אומר לך מה ואיך לעשות ואתה נדרש לדייק כל הזמן את הבחירות ולהבין את ההשלכות שלהן.

חופש משמע לא להיות תלוי בשום דבר ובאף אחד אחר . לתת ולקבל אהבה עצמית  בלי תלות רגשית בקבלה הכלה,הכרה,הוקרה ואהבה מאחרים.

תו תקן לחופש

המכון לחינוך דמוקרטי ישראל הוא הארגון הישראלי הראשון שקיבל הכרה כ”ארגון עבודה מבוסס חופש” על ידי הארגון הבינלאומי WorldBlu

כמיליון עובדים בעולם הם חלק מארגונים יוצאי דופן המקדמים תרבות ארגונית של דמוקרטיה וחופש המגובה במערכות ובפרקטיקות יומיומיות ההופכות את מקום העבודה למרחב לביטוי אישי, יצירה, הנאה והשפעה.

חופש נדרשים לדרוש !!! i demand not to be a slave

אנרגיה מקבלים בבריאה רק לפי דרישה . מי שלא ידרוש לקבל את החופש הזה וייתן אותה לעצמו בעצמו – לא יקבל.

 

האם חופש זה אומר לעשות  רק מה שאני רוצה? כוח הרצון יכול לתת לי חופש?

ומה אם אני רוצה   דברים שלא חתומים לי בתסריט ואין לי עבורם מימון אנרגטי? האש היא כוח הרצון . הרצון שלנו מקודש בבריאה. לא חוסכים מאתנו דבר . אנחנו נדרשים להפעיל שיקול דעת תבוני וללמוד את ה אש- איך להשתמש  , לא לבזבז אנרגיה מתפרצת בקדימות גבוהה ולבזבז את כל המאגר האנרגטי שלנו בפזיזות הדעת כי אז א יישאר לנו מימון לממש את הייעוד ולעשותמה שאנחנו כן אמורים לעשות.

חופש בבית – home free

חופש לעוף על עצמנו – השראה מהשחף הגדול

לקט נבחר של ציוטים מתוך "ג'ונתן לווינגסטון השחף / ריצ'ארד באך

…"כל אחד מאיתנו הינו למעשה רעיון השחף הגדול, הוא רעיון החופש הבלתי מוגבל.
עלינו להרחיק מעלינו את כל המגביל אותנו . "גופכם כולו, מקצה כנף עד קצה כנף" היה ג'ונתן אומר אינו אלא מחשבותיכם, בצורה אותה מסוגלים אתם לראות בעין. נתקו את כבלי מחשבותיכם וניתקתם את כבלי גופכם

…"באותו הרגע ידע ג'ון כי אין הוא עצם ונוצות אלא רעיון מושלם של חופש ותעופה שאין לו גבולות.

…"להרחיקם מעלינו?" בקע קול מתוך ההמון."אף אם חוק העדה הוא?" "החוק היחיד הוא זה המוביל את החופש"

ידע זה כוח . חופש מידע זו זכות שאנחנו נדרשים לדרוש , להילחם לתת לעצמנו בעצמנו.

ידע הוא כוח לשנות. אינטרנט חופשי מאפשר את אוטוסטרדת המידע – תודעה רשתית  , להיות נגישה לאנושות בכל מקום בעולם, כלי טכנולוגי של האש בשרות אוויר התודעה, אמצעי לכל אדם להתעלות מעל מגבלות המרחב והזמן, לקבל את הכוח הזה, חינם ,מבטל את שליטת הממסד במקומות שמונעים מהציבור מידע, מאפשר נגישות בכל מקום וזמן- גם באזורים נידחים של אסונות או מקומות מרוחקים באמצע שום מקום. יחי חופש המידע. לא רוצים Outernet- מכשיר קטן שנטען סלולרית, קולט מידע באפון אנונימי ומשדר אינטרנט מכל מקום בעולם דרך לוויינים . יחי חופש המידע.  לא רוצים שישלטו בכם? תלמדו לשלוט באנרגיה שלכם

Outernet: free data forever

 

באדולינה: ממלכת החופש

הממלכה שבה אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות המלך והמלכה של העולם שאנחנו בוראים לעצמנו בעצמנו בעיני רוחנו- היא המציאות שמתהווה כשאנחנו בוחרים באומץ להתנתק מהמקום הארצי המוגבל ועפים למקום התודעתי ששם נשמתנו חופשיה להיות כל מי ומה שנרצה להיות

 

Badulina
Open up your gate,
open up,
Badulina,
open up

You and me , were gonna live freestyle,
at least for a while, till the day that we die,
i know we shall find a place under the sky
where Love is the law and the truth cannot lie,
who you've been where you going
have you comming from far?
it dont matter for us, in the present we trust.
we know the worst criminal is a diamond covered in dust

*

אווזים בטיול בדרך לחופש

פרות משוחררות פעם ראשונה לחופשי

 

יום כיפור

יום הכיפורים-ניסיון לכפר על העבר הופך לחגיגת כ – פורים  – יום של שמחה, קלילות (צחוקם של  ילדעים  ממלא  את הרחובות )וחדוות יצירת החדש. במקום להלקות עצמנו עם רגשות אשמה על חטאינו, מוטב שנרכז את האנרגיה שלנו בהבנה, אמפטיה לאחר ויצירת סינרגיה  , ב למידה מהצלחות- אותם רגעים שבהם חיינו בתואם עם ה תסריט=הייעוד הנשמתי  שבחרנו ונבחרנו לממש. עלינו להבין שהעבר עבר וכעת עלינו לכתוב,לקרוא ולשחק טכסט חדש שתואם לתסריט שלנו, במקום לשחזר ולחפור בהתנסויות העבר שלא צלחו.  הצלחה  לא נמדדת בתוצר ארצי אלא במידה שבה צלחת את ההתמודדות עם אתגרים ולמדת מהשיעורים. כל התנסות תורמת להתפתחות.

סליחה   חסרת ערך ואין לה שום משמהות. אולי זה יגרום לך להרגיש יותר רגוע לרגע ולזולת לחיות באשלייה שמעכשיו  לא תעשה את זה  שוב. אבל מה מבטיח שזה לא יקרה שוב אם לא הבנת מה גרם לך לעשות מה שעשית? אם לא לקחת אחריות להבין את הסיבה, אז למה שמשהו ישתנה בפעם הבאה כשתתיקל  באותה סיטואציה ? הרי אתגרים מופיעים בחיינו שוב ושוב ושוב עד שנלמד את השיעור שהנשמה שלנו זימנה לנו כדי להתפתח ולגדול  .

"גמר חתימה טובה". מהי אותה חתימה ? האם היא אכן נחתמת בערב יום כיפור ? ומה אם נבין שזה לא "כוח עליון"  או "יישות אלוהית" שחותמת אותנו לכף זכות או חובה אלא זה אנחנו.: 100% אחריות אישית > זו הנשמה שלנו חתמה על התסריט עוד טרם רדתה לחיים בגוף פיזי בעולם הזה ותכלית קיומנו כאן היא להבין למה ולממש את  הבחירה  הזו? אנחנו נדרשים לשפוט את עצמנו  בעצמם וגם ולדייק את הבחירות הארציות שלנו כך שתהיינה בתואם להתחייבות הנשמתית ולא להתפלל לאלוהים שיעשה את העבודה עבורנו, כי הוא לא .

לא יהוה  חותם אותנו לכף זכות או כף חובה. זה אנחנו שנדרשים להפעיל את מנגנון השיפוט העצמי  ולהבין מה ולמה בחרנו ,מה  החתימה שהתחייבנו לממש? קיבלנו מימון אנרגטי – שפע שנועד לתמוך בנו במימוש הזה , אז מוטב שנשתמש בו בתבונה ולא נבזבז אותו על רכישת עוד חומר שהוא בבחינת חוב אבוד ולא ממשיך איתנו הלאה במסע התפתחות הנשמה בבריאה . 

שיחת חשבון נפש עם הנשמה

היהודים באים | תרנגול כפרות

 

אנחנו מקבלים נקודות זכות כשאנחנו חיים את הייעוד האמיתי שלנו ומשחקים את התסריט שבחרנו והתחייבנו וקיבלנו מימון אנרגטי לצורך מימושו.  תודעת העל דוגמת לצורך השלמת הולוגרמת החובה רק את ההצלחות שלנו. מידע שהוא סטייה מהתסריט לא נרשם. אי אפשר לתקן את העולם.  עלינו לרכז את כל האנרגיות שלנו בבריאת עולם חדש.  סליחה לא באמת יכולה להביא שינוי. מחילה= השלמה עם מי ומה שאנחנו, שנועדנו להיות -כן. המוחל איננו  יהוה כיישות אלוהית אי שם גבוה בשמיים. זה אנחנו הבוראים את עצמנו בעצמנו. יום הדין זו לא גזרה משמיים. כל אחד מאיתנו יכול ליישר את הסטייה מהתסריט שלו ,לדייק את עצמו,מעשיו,בחירותיו, ולקבל מימון בהתאם. עידן חדש מחייב אותנו לקחת 100% אחריות אישית – עשינו, טעינו- עלינו למחול לעצמנו. הלקאה על חטא וייסורי מצפון לא מקדמים דבר. רק פתיחה של דף חדש ,בריאת מציאות חדשה מתוך הבנה שאני הוא הבורא של חיי, שאין מקריות ושגם לטעויות שלנו יש סיבה גבוהה והן נלקחות בחשבון כחלק ממערך ההתנסויות שהתחייבנו לממש. גם הן מקדמות את ההתפתחות שלנו ולכן מקומם מובטח, גם בעתיד.  (למרות שככל שנדייק את ההבנה, כך נחסוך מעצמנו בזבוז אנרגיה על ניסוי וטעיה) . בכל מקרה, אין צורך לכפר על טעויות משום שמבחינת הבריאה יש רק הצלחות. אין דבר כזה כשלון, כל ההתנסויות הן בגדר בדיקות שהושלמו ותוייגו לצורך המשך התפתחות.

תפילה היא תפלה . הי עוסקת בתפל. אז מה העיקר?   יהוה  כבר סיים תפקידו כשליט העידן הישן. אין למי להתפלל. שום דבר לא יקרה אם לא נברא אותו בעצמנו. יהוה ימשיך להיות נוכח בעולמנו עוד איזה 200-300 שנה, כי כל עוד אנשים דורשים ומתפללים ונאחזים בו- הוא כאן, אבל כבר לא מנהל את העניינים. השרביט עברה לאלינוס  שהוא ליבת אש  והוא משאיר בידינו את חופש הבחירה לשפוט את עצמנו בעצמנו. זה לא תפקיד שלו. ספריות המידע הגבוהות נמחקו ברגע השקט בסוף 2012. אין לנו יותר קארמות ותיקונים. הכל אצלנו בראש, בבחירה התודעתית שלנו מי ומה אנחנו רוצים להיות. השלמות כן יש לנו להשלים!  רק אנחנו  בחוסר המודעות הארצית שלנו בוחרים לעיתים לייסר עצמנו עם מחשבות שליליות על כמה נוראיים אנחנו. רק המילים האלו: הימים הנוראיים, מבטיחים ששום מידע שלילי כזה לא יידגם  כמסקנות למקור. שם נקלט רק מידע חיובי שיש בו אהבה=הבנה.

אנחנו כאן כי בחרנו ונבחרנו מרצון ובחירה חופשית , התנדבנו לחיות כאן בתקופה המדהימה הזו בזכות האומץ שלנו להפר את הצו האלוהי- בדיוק כפי שעשתה חווה כשבחרה להפעיל שיקול דעת ולאכול מפרי עץ הדעת , כדי לדעת- טוב ורע. אין לנו צורך ביהוה כשופט כי אנחנו מודעים לחלק הפנימי שבנו שיודע לשפוט את עצמנו – האם אנחנו אכן פועלים בתואם לתסריט שלנו או שאנחנו בסטייה וצריכים להתיישר.  מה שכן אפשר לוותר עליו זה על השיפוט העצמי השלילי- ההלכאה העצמית שלא תורמת לנו דבר ובוודאי גם על שיפוט אחרים- שזו בכלל סטייה שמומלץ להיפטר ממנה.  רוצים לדבוק במנהג ישן? "תשליך" : השליכו מעליכם את העבר. הוא לא רלוונטי יותר. הוא מעכב את ההתפתחות שלכם.

יום כיפור  אמור להיות יום של שקט. בלי מכוניות,בלי בתי עסקים פתוחים,בלי עבודה, בלי עשייה פיזית. בעידן החדש אנחנו נדרשים לחוות את השקט הפנימי הזה כל יום וכל היום, לא רק ביום אזכור אחד בשנה. החושך בחוץ (תודעתי, לא פיזי)מונע מאיתנו לראות בבהירות את המציאות החיצונית כדי שנראה את האור הפנימי שלנו. השקט בחוץ נועד לעזור לנו כדי שניטיב לשמוע את קולו של הילד הפנימי.

להמשיך לקיים את "פסטיבל פולחן האוכל  סביב " הארוחה המפסקת" וכל טכסי התפילה התפלים, להמשיך לבקש סליחה  מבורא עולם במקום לרכז את האנרגיות העצמאיות העוצמתיות שלנו בלהיות בוראים > אלו חלק ממנהגי העידן הישן שמוטב להשליך.

*

תמליל תקשור תודעת העל:
שאלה: אני רוצה לשאול על יום כיפור. למה יהוה יצר רק יום אחד בשנה ולמה תרגמו את היום הזה?

תשובה: וכי מדוע את חושבת שיהוה יצר את יום הכיפור? לא הוא יצר. אתם יצרתם את יום הכיפור, מאחר ואת צריכה להבין שלמעשה אותה מערכת שלמה של חזרה בתשובה, כשם שאתם מבטאים את זה, אנחנו לא מדברים על החזרה בתשובה בדת אלא שאתם מתנצלים כל הזמן. יהוה לא זקוק להתנצלויות שלכם, מאחר וזה שאתם עושים דברים שנראים לכם רעים בעיניו, הם מלמדים אותו גם כן. הוא לא צריך את יום הכיפור שלכם. אתם צריכים את זה כדי שאתם תחשבו שאתם מתחילים דף חדש. אך אתם מתחילים כל כך הרבה פעמים דף חדש, שאת צריכה להבין ש-והיה והייתם מסתכלים על יהוה והייתם מבינים את המשמעות של ההבנות שלו, הייתם מבינים לגמרי שאתם לא יכולים לרמות אותו בזה שאתם כל פעם משכנעים אותו. את צריכה להבין, הוא לא יצר את יום הכיפור. אתם יצרתם את הדבר הזה. אין לו יד בדבר הזה. האם הבנת?

 מי קבע את היום הזה?

תשובה: אותם אלו שקבעו לכם את כל אותם דברים, מאחר ובדרך הזאת הם נותנים לכם את האפשרות לפחות נדבר על יום הכיפור להרגיש טוב יותר עם עצמכם לאחר היום הזה, מאחר ואתם חושבים שאתם הצלחתם את כל העולם לרמות וכולם סלחו לכם ואתם מתחילים מחדש. הדבר הזה אינו נכון.

רגע, זה מצב שיצר יכולת של משולש בורא יותר מדויק? זה הוביל אנשים למשולש בורא יותר מדויק?

תשובה: מה אתם בוראים ביום כיפור, מעבר לזה שאתם עושים שום דבר? ואתם נמצאים…

 התחלה חדשה.

תשובה: אתם חושבים שאתם התחלה חדשה. אתם לא עושים שום דבר עם הדבר הזה, מאחר וזה לא תורם לאף אחד. זה תורם להרגשה הנמוכה שלכם פה בעולם החלום. עליך להבין, שאף אחד מהחוקים של המוסכמות, לא רק של היהדות, של כולם, אלו דברים שלא יהוה אחראי עליהם לחלוטין. הוא, הדבר היחיד שהוא נתן, הוא נתן לעם שנבחר על ידי המישורים לייצג פה את האש והאוויר, הוא נתן להם מערכת התחלתית שתבין שהם שונים מהאחרים, ובזה נגמר כל העניין, מאחר והוא לא נכנס לתוך אותם דברים, האם אתם אוכלים או האם אתם צמים. הדבר הזה לא מעניין אותו בכלל. אתם לא מצליחים להבין את זה ולהשתחרר מכל הדברים האלה, מאותו יום כיפור. למעשה, את צריכה להסתכל ולראות, מבחינתכם ברמת הדת, כאשר אתם לא מבצעים את יום כיפור אתם חושבים שיהוה יעניש אתכם. והיה ואנו נמסור לך שאתם יכולים לא לצום ואתם יכולים לא להתפלל ויהוה לא יעשה לכם מאומה, היית מבינה שחלק גדול מאד מהעם שלכם, שלא מבצע את הדברים האלו, שום עונש לא מוטל עליו. אתם רק עיוורים, אתם לא רואים את זה. האם הבנת?

 כן. זו שנה ראשונה בחיים שלי שחליתי ביום כיפור. אני הקאתי כל היום הזה. מה לא מתאים כאן?

תשובה: את צריכה לשים לב לאוכל שאת אוכלתאין לזה שום קשר ליום כיפור, מאחר ואת יכולה גם להרגיש לא טוב ולהקיא גם בתשעה באב בעולמכם.

עתיד החגים – התחלת הסוף   בדת היהודית מדובר על כך שבימות המשיח יבוטלו כל החגים חוץ מחג אחד. מנחשים איזה? בפורים "נהפוך הוא" . מגילת אסתר הופכת ממגילת "הסתר" לגלויה, הכל הופך גלוי ומתבהר עולם האמת.

המסכות הן רק משחק שאנחנו שיחקנו בעולם החלום. כשהאמת תתגלה- תהיה חגיגה אמיתית. התגלמות הרוע – המן, מוצא עצמו הפוך במקומו של מרדכי היהודי. האור מנצח את החושך. יהיה שמייח….

במקום חג הכיפורים , יהה החג שמח כ-פורים. למעשה , הוא כזה כבר היום… חגיגת הנסיעה באופניים היא חגיגה אמיתית . אלא שעדיין ברקע רגשות האשמה וההלכאה העצמית.אלו סופם להיעלם.

אני נזכרת בטכס יום כיפור שהייתי בו פעם באוזבקיסטן , בקהילת בוכרה. בחצר הרב התקבצו ובאו כל גבריי הקהילה היהודית,עמדו בתור ארוך כשידיהן קשורות כישו על מוט וגבם חשוף לשוט שמכה בהם עד זוב דם. מה הטעם לעזזאל??? במה עוזרת ההלכאה העצמית? מספיק שנים עשינו זאת וזה לא קידם את ההתפתחות שלנו מטר. די, נגמר,סוף כל סוף סוף!!!

יום כיפור 2013

עשרת ימי תשובה- בין אדם לחברו

יום כיפור – בין אדם למקום (הלוא הוא שמו של יהוה…) מהו המקום הזה? האם הוא קיים פיזית? לא,  גבולות המקום הן רק אצלנו בראש- בתודעה שלנו.ברגע שנרחיב אותה, נגלה שהמקום הזה – האלוהים הזה- הוא בתוכנו. כולנו חלקי תודעה בוראת. המקום הוא המקום שבו אנחנו שלמים עם מי ומה שאנחנו. שם אנחנו מתחברים לאחד – ל מקום

יום כיפור 2012

יושבת וחושבת,כותבת.
מחשבה נרקמת לשורה של מילים אשר כותבות את עצמן מתוך מוחי הקודח עד שמתהווה משמעות. הבזקים של רגעים-מציאויות שבוקעות כמו גיצים מהאש שבי,שאני,ומתחברות למהות אחת שלמה.

ביום כיפור אנחנו "אמורים" לכפר על מעשינו. האם ניתן באמת לכפר על משהו שכבר נעשה? הרי את העבר אין להשיב.
נייר מקומט-גם אם נשים אותו תחת מכבש לחצים של מסקנות והפקת לקחים-לעולם לא יוכל להתיישר לגמרי. הקפלים תמיד ישאירו חותמם על הדף. סליחה לא תעזור . היא כמו פלסטר על פצע פתוח-לא באמת מרפאה . היא לא מבטיחה שינוי. השינוי יכול להגיע רק מהבנה של הסיבה האמיתית ולא תוך כדי נסיונות "לטפל" בבעיה ע"י העלמתה מפני השטח. רגשות אשמה וחרטה בוודאי לא יתרמו דבר חוץ מהערכה עצמית נמוכה שמורידה את האדם ומעכבת את התפתחותו. אז איך ניתן בכל זאת ולתקן את הטעויות שלנו?

לא ניתן!

מה שכן ניתן ורצוי הוא מחילה שתאפשר לנו להיות שלמים עם חוסר המושלמות שבנו,שאנו. מחילה מאפשרת להשאיר את העבר מאחור ולהתעלות להבנה גבוהה של עולם הסיבות הגבוה. כשמבינים שמה שקרה – נועד היה לקרות כדי לעזור לנו להתפתח,לעזור לנו ליישר את הסטייה מהתסריט- אז הכעס/הקושי שמלווה את התלות הרגשית בעבר- מתפוגג.

בקיצור-לתקן את העבר אי אפשר,אבל ליישר סטייה בתסריט- ניתן ע"י בחירה בעתיד חדש-בהווה.

במקום לנסות ליישר את הדף,פשוט לפתוח דף חדש.
זה לא פשוט בכלל , ובה בעת- פשוט מאד. הכל תלוי בדבר אחד – בחירה.
נראה לנו לפעמים כאילו קיימת התרחשות שהיא מקרית, אבל מקריות לא קיימת באמת. מה שאנחנו מקבלים הוא מה שזימנו לעצמנו, בעצמנו.
אין טעם להאשים אחרים בשום דבר. זה הכל אנחנו. הכל. 100% אחריות אישית. המחשבות והמילים שאתה בוחר לתת להן מקום בחייך-הן המילים שיהדהדו אלייך בחזרה את הבחירות שלך בצורת המציאות שתמציא.

***

בנימה אישית: הרבה שנים עסקתי בניסיונות לתיקון עולם . בעבודתי כעובדת סוציאלית ,ניסיתי לעזור לילדים ונוער שבחרו בתסריטים קשים, להתמודד עם האתגרים שחייהם זימנו להם. דרך הליווי שלי אותם בדרכם, פגשתי את האתגרים הגדולים של חיי שלי. לא היה מנוס-הם הופיעו כמראה מול עיני ,היכן שהייתי, בכל מקום וזמן. יכולתי להיות אמיצה ולהתבונן בדמותי המשתקפת במראה,לנפץ אותה לרסיסים, או פשוט להתעלם ממה שאני רואה ולהשתיק את תודעתי ע"י אוכל מתוק או קשר זוגי מנחם. בחרתי כל פעם באפשרות אחרת, ניסיתי הכל,עד שהבנתי שאין טעם לנסות לתקן את המעוות . חבל על השקעת אנרגיה כה רבה בניסיון לתקן ולמחזר משהו ישן שסופו ממילא להתכלות. ייטב אם אתמסר לגידול דור חדש של ילדים-אחרת. במקום לגדל ולחנך ילדים של אחרים (מה שעשיתי כעו"ס,כאמא אומנת וכגננת), בחרתי לקחת אחריות וליצור מציאות – לגדל את ילדיי הביולוגיים בבועת מציאות חדשה שהמצאתי. חייתי חופש בערבה עם 4 ילדים בחינוך ביתי. ומה אז? אז לא עשיתי "טעויות" ? בוודאי שכן! אנחנו לא אמורים להיות מושלמים. תכלית קיומנו כאן היא התפתחות. אנחנו חיים כאן בכדה"א ברצף מתמשך של התנסויות שמהן אנחנו אמורים ללמוד ואת מסקנותיהם אנחנו מעבירים הלאה ובכך תורמים להתפתחות הכלל בריאתית

היום אני יודעת שהנשמה שלי בחרה בתסריט חיים כזה שמתואם עם התסריטים של אחרים הנוכחים בחיי. היום אני מבינה למה בחרתי בבן זוג שבחרתי ,למה ילדיי בחרו בי כאם ואני בחרתי בהם לילדיי. הכל מתואם.
כולנו אחד ולכולנו יש מטרה אחת – התפתחות. כל אחד מאיתנו חתם על מגוון התנסויות שמהן הוא ילמד ויגדל ויתפתח והבחירה שלנו לחיות את התסריט מטרתה לעזור לאחרים סביבנו להתפתח גם. כל אחד בדרכו.
ההתפתחות שלי-תורמת להתפתחות שלהם,ולהיפך.

***

הלאה, מה עוד אנחנו "אמורים" לעשות ביום כיפור? להתפלל לאלוהים
כל רעיון התפילה מסיר מאיתנו אחריות ולכן סופו להעלם מהעולם.
מעבר מעידן ישן לחדש משמע מעבר מתלות לעצמאות. ברגע שאנחנו מבקשים מיהוה שיסלח לנו -אנחנו מסירים מעצמנו את האחריות למחול לעצמנו. ברגע שאנחנו מתפללים ומבקשים ממנו שיבין ויקבל אוותנו כפי שאנו- נחסכים מאיתנו שלבי תהליך ההבנה העצמית- המודעות והחיבור לתודעה גבוהה . התפילה בנוסח היהודי ההלכתי מאדירה את שמו של האל ומקטינה את האדם, וזו טעות! אל לנו להקטין את עצמנו כי כל אחד מאיתנו הוא האלוהים של העולם שלו.
כל עוד נתייחס ליהוה ביראה ונפחד מפניו- נמשיך לתת לפחד מקום בחיינו.
יהוה סיים תפקידו הרשמי כשליט העידן בסוף 2012 ונפתח בפנינו קוד הבריאה. אנחנו מתחילים להתעורר מעולם החלום להבנה שכל אחד מאיתנו הוא חלק תודעתי בורא . בכל אחד מאיתנו יש חלק מהניצוץ האלוהי שיצר המקור . מיהו אותו מקור האור שברא את הכל?
תודעת העל מביאה בפני מי שבוחר ללמוד את מידעי ההיסטוריה הקוסמית , את ההבנה כי הייקום רחב מימדים הרבה מעבר לעולם הקטן שלנו בכדה"א.
יהוה הוא "רק" ליבה אחת – ליבת אדמה שברא את העולם הזה כדי ללמוד את יסודות האדמה והמים, ובחר בנו העם היהודי ללמד אותו את האש והאוויר.
כל אחד מאיתנו הוא גם ליבה, קטנה בהרבה מיהוה, מפותחת הרבה פחות, אבל גם לנו יש כוח בריאה. כדי לגלות את סודו עלינו לבחור לאכול מפרי עץ הדעת שיהוה אסר על אכילתו. חווה, כשבחרה לאכול ממנו,הפרה את הצו האלוהי, היא הפעלה שיקול דעת עצמאי ובחרה . חווה הביאה איתה חוויה של התפתחות.

***

איכותה של התפילה היא בריכוז אנרגיה של הרבה אנשים המבקשים את אותה מטרה. (מכאן מנהג המניין בתפילה היהודית). יש בבריאה אנרגיה שמדוייקת עבורכם למימוש הייעוד , אבל מקבלים אותה רק ע"פ דרישה. ברגע שכמות גדולה של אנשים מתקבצת יחד ומבקשת/דורשת משהו- המשהו הזה מקבל כוח מימוש . למה? כי היתה לו דרישה. ממי? מתודעת העל- היא זו שאחראית לממן לנו את האנרגיה למימוש התסריטים שעליהם חתמנו ושאת מסקנותיהם התחייבנו לתת. ברגע שאנחנו חיים בסטייה מהתסריט -לא נקבל מימון אנרגטי כי אנחנו לא מספקים את הסחורה. ברגע שנתיישר ונתחיל לממש כל אחד את הייעוד שלו- הוא יקבל מימון, כי יש אינטרס לממן לנו את השינוי הזה. השינוי התרחש כבר מזמן בכל המישורים האחרים בבריאה ורק כאן בכדה"א זהו המקום האחרון שבו מיושמות ההבנות בחומר הגשמי. תודעת העל לא מממנת עכשיו התנסויות אדמה ומים כבעבר. זה היה האינטרס של יהוה, אבל הוא "סוגר את הבאסטה". התנסויות שמקבלות קדימות אנרגטית הן עכשיו אלו המיישמות אש ואוויר בחומר. רצון ותודעה גבוהה שיורדים למימוש בחיים הארציים. זה הייעוד של העם הייהודי. חיינו בסטייה.תם זמננו. הגיע הזמן להתיישר: ישר-אל : זה אנחנו…


צפו בסרטון » אדון עולם, שמע בקולי,תהיה אזנך קשובה לקול תחנוניי:   (שיר המעלות – שירה מקודשת בככר רבין ) : טוב שמסה גדולה של אנשים משמיעים את קולם ומבקשים ומתחננים לשינוי, אבל מי שצריך לשמוע את מילות השיר הוא אנחנו- לא יהוה . אנחנו הם אלו שבכוחנו לעשות את השינוי,אנחנו הם הפועלים השחורים שמייצרים עבורו את המסקנות מהניסוי כאן במעבדת החיים. לא הוא. הוא סיים תפקידו הרשמי כאן. עכשיו תורנו לברוא עולם חדש, מבוסס אנרגיות אש ואוויר ולא מים ואדמה.  מים גבוהים (שירה הרמונית) זה סבבה וחשוב מאד, אבל רק אם היא מניעה אותנו לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות ולא יוצרת בנו אשלייה פסיבית בחיים בגן עדן. זה לא כאן.  תכלית העולם הזה היא התפתחות ולא שקט ושלווה.


יום כיפור 2011 : יום של תשובה ואני עם ילדיי בביתם של חוזרים בשאלה

כמה סמלי וכמה משמעותי עבורנו היה יום הכיפור הזה. כמה מדוייק. חברים טובים, זוג הורים אמיצים ל 5 ילדים בחינוך ביתי, אנוסים שעזבו את הדת ונרדפו ע"י משפחתם החרדית
אנשים חושבים שלא פוחדים משינוי אמיתי ועמוק: נולדו במשפחה חרדית,התחתנו בשידוך,לא היו בצבא , חיו בבועה, עד שהחליטו לשאול שאלות והבינו שמקומם לא שם, התחילו לאכול חי טבעי ואורגני,הוציאו את הילדים מהמסגרות לחינוך ביתי ,ועברו לחיים חדשים הרחק מהישן. העיזו באומץ להתעלם מקולות השכנים והמשפחה,הרבנים,ההלכה
כמה אני אוהבת אותם וכמה השראה הם מהווים עבורי, דוגמא חיה הכי אמיתית שיכולה להיות לשינויים שקורים עכשיו וצצים כפטריות אחרי הגשם כאן ושם ובכל מקום.
כמה מרגש היה לחשוף בפניהם פעם ראשונה בחייהם מוזיקה שמעולם לא שמעו עליה ועבורי כל כך מובנת מאליה, ריקודים של פלאשדנס וריקוד מושחט בסלון ביום כיפור,
סיפורים כמו בילבי הם שמעו פעם ראשונה בחייהם, צפינו יחד בסרט "אורחים מהכוכב הירוק", הילדים ראו אוואטר ותירגלו כשפות אש…
שישו ושימחו בשמחת חג… רק שזה היה יום כיפור ולא שמחת תורה… יום הכיפורים הפך להיות כ – פורים .

***

סיפור שממחיש למה כדאי לבנות גשר לעתיד במקום לנסות לכפר על העבר, כי אי אפשר ממילא:

באזור כפרי, שטוף נחלים ואגמים, גרו שני אחים בחוות סמוכות. במשך 40 שנה הם חיו בשל

ווה, חלקו את הציוד, סייעו ועזרו זה לזה ככל שניתן. אולם, יום אחד התעורר ויכוח קולני בין שני האחים, ותוך דקות ספורות, הקונפליקט הפך למשבר רציני. לראשונה מזה 40 שנה האחים היו ברוגז! אווירת שיתוף הפעולה התנפצה. אי הבנה קטנה הפכה לפער בלתי ניתן לגישור וחילופי דברים קשים, שהובילו לשבועות וחודשים של שתיקה ונתק.
בוקר אחד , שמע ג'ון, האח הבכור, דפיקות על דלת ביתו. הוא פתח את הדלת, ולפניו עמד אדם עם קופסת כלי עבודה של נגר. "אני מחפש עבודה למספר ימים", אמר הנגר, "אולי אתה זקוק לקצת עבודות פה ושם? אני מוכן לעבוד קשה ולעשות כל עבודת נגרות שאתה צריך".
"כן," השיב ג'ון. "במקרה יש לי עבודה עבורך, הבט מעבר לנחל שבקצה החווה. שם עומד אחי הצעיר. עד לפני שבוע, מה שהפריד בין החווה שלו ושלי היה שדה מרעה משותף. אולם הוא לקח את הדחפור הענק שלו, ויצר מפרצון בין החוות שלנו. ובכן, הוא אולי עשה זאת כדי להכעיס אותי במתכוון, אבל אני רוצה להראות לו מי פה הבכור. אתה רואה את ערימת הקרשים שליד האסם? אני רוצה שתתחיל מייד לבנות לי גדר-עץ בגובה של שלושה מטרים, כדי שאני לא אאלץ לראות אותו ואת החווה שלו". "אני חושב שהבנתי את המצב" אמר הנגר. "הראה לי היכן יש מסמרים והיכן מונח המסור, ואני אוכל לעשות עבודה שתספק אותך".
ג'ון תכנן לנסוע באותו יום לקניות וסידורים שונים בעיר הסמוכה. הוא נתן לנגר את קופסת המסמרים הגדולים שלו ויצא לדרכו. הנגר החל לעבוד במרץ. הוא מדד, ניסר, הדביק וקיבע את הקרשים באמצעות המסמרים. סמוך לשקיעה, הוא סיים את עבודתו, בדיוק כשג'ון חזר מנסיעתו. ג'ון פער את עיניו, והיה לרגע חסר מילים. הוא לא ראה שום גדר. במקום זאת, מה שעמד שם היה גשר… גשר שמתוח מצד אחד של המפרצון עד צדו השני, בחווה של אחיו הצעיר. בכל צד של הגשר היה מתוח מעקה עץ מעובד להפליא.
בעוד הוא לוטש עיניים, ראה ג'ון את אחיו עומד בקצה הגשר כשהוא מושיט את ידו קדימה. "אתה באמת אדם מדהים, אחי, אם בנית גשר בינינו, אחרי כל המלים הקשות שהטחתי בך". שני האחים ניצבו רגע נוסף משני צדי הגשר, ואז החלו לצעוד האחד לעבר השני, עד שנפגשו באמצע הגשר, לוחצים זה את ידו של זה, ומייד לאחר מכן, מחבקים איש את רעהו בחום רב.
הם הסתובבו אל הנגר וראו אותו אוסף את כליו ומניף את הארגז אל כתפו.
"היי! רגע, עצור! הישאר מספר ימים נוספים. יש לי עוד כמה פרויקטים שתוכל לעשות עבורי", צעק לעברו ג'ון.
"הייתי שמח להישאר, אדוני", השיב לו הנגר, "אבל עלי לבנות עוד המון גשרים".
ברוח יום כיפור, הקדישו מחשבה לחשיבותה של הסליחה.
אם אתם נכנסים לוויכוח, במקום להציב חומה וגדר בין הדעה שלכם לדעה של הצד השני, חפשו דרכים לבנות גשרים.

 

***

רוצים להעמיק את ההבנה לגבי תהליכי השינוי האישיים שלכם, החתימה שלכם והייעוד? מוזמנים להצטרף לקבוצת למידה של מידעי תודעת העל בקורס וירטואלי, בכל מקום שבו אתם מחוברים לעצמכם ולרשת, עם המחשבה מול המחשב, ואני מהעבר השני עוזרת לדייק את ההבנה .

להיפרד כדי לברוא חדש

כדי לקבל,עלינו להושיט יד פתוחה . כל עוד ידינו אוחזת במשהו כשהיא קפוצה,איננה יכולה להכיל קבלה של דבר חדש. שאנו מרפים מהאחיזה בישן,אנחנו משחררים את כל מה שהיה לנו, את כל הידע שעליו הסתמך ניסיון העבר שלנו, כל הזכרונות הרגשיים הנלווים ל"יש" החומרי. לא פשוט לשחרר את האחיזה במוכר הישן והבטוח כל עוד אין לנו משהו חדש להיאחז בו.
הקטע הוא שתהליך בריאה לא יכול להיות מושלם עד שלא נסיר ממנו דברים שמעכבים את ההתקדמות שלנו. איך אנחנו מתגברים על הפחד ולא נותנים לו לנהל אותנו אלא מנהלים אותו ממקום של בחירה מודעת ואמיצה להיות מי שנועדנו להיות?

סיפור : כמה הרבה אפשר להרוויח מלאבד!!!

מורה חכם טייל עם תלמידו הנאמן ביער, וסיפר לו על חשיבותם של סיורים בעולם ועל האפשרות להכיר אנשים חדשים וללמוד מהם.
לפתע הגיעו השניים לצריף דל, בו התגוררו הורים ושלושת ילדיהם, כולם יחפים היו ולבושים בבגדים קרועים ומלוכלכים. החכם, התקרב לאב המ

שפחה ושאל אותו:
"בסביבה זו אין מקורות עבודה וגם לא מרכז מסחרי. כיצד אתה ומשפחתך מצליחים לשרוד? "
ענה לו האיש בשקט:
"ברוך השם, יש לנו פרה קטנה, ובכל יום הפרה מניבה כמה ליטר חלב."
החכם הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, ברך את המשפחה לשלום והלך.
באמצע הדרך פנה לתלמידו וצווה עליו:
"חפש את הפרה הקטנה, קח אותה לתהום שם ממול ודחוף אותה !"
התלמיד המבועת התנגד למורו ,התווכח עמו וניסה להניעו מבקשתו, הרי הפרה הייתה אמצעי המחייה היחיד של אותה משפחה חסרת כל… אבל החכם לא ענה לו והלך משם.
התלמיד המדוכא ביצע את פקודת מורו .הוא מצא את הפרה הקטנה, הוביל אותה עד לתהום, דחף אותה וראה כיצד היא מתגלגלת בין האבנים ומתה .המראה הזה נשאר חרוט בזיכרונו טוב טוב שנים רבות.
כעבור מספר שנים, אכול רגשי חרטה, החליט התלמיד הצעיר לחזור לאותו מקום כדי להתוודות בפני המשפחה ולעזור לה. כסף לא היה לו ולכן החליט שיעבוד חינם בשביל המשפחה בכדי לעזור להם לקנות פרה חדשה.
ככל שהתקרב למקום, ראה שהסביבה השתנתה: העצים פרחו, הבית היה יפה ונקי והילדים שיחקו בחצר. הוא לא הצליח להבין מה התרחש. הוא הסתכל על הילדים הם נראו גדולים יותר ובריאים, אך ללא ספק היו אלה אותם הילדים שביקר אצלם עם מורו לפני מספר שנים.
הוא שיבח את אב המשפחה ושאל: "כיצד הצלחת לשפר את המקום ולשנות את חייך? "
האיש השיב לו בהתלהבות:
"הייתה לנו פרה קטנה שנפלה לתהום ומתה, ומאותו רגע היינו חייבים לעשות דברים אחרים, ולפתח מיומנויות חדשות שקודם לא ידענו שאנו מסוגלים להן. ככה הצלחנו להגיע להישגים שהינך רואה".בינינו, לכל אחד מאתנו יש דבר, ולו הקטן ביותר, שמגביל ועושה אותנו תלויים בו. דבר זה אינו מאפשר לנו לפתח את כישורינו ויכולותינו. ומונע מאיתנו להגשים את חלומותינו.
אנו מסתפקים במה שהדבר הקטן מייצר עבורנו, ובכך מנציחים מצב של בינוניות.אז למה אתם מחכים??? מצאו את ה'פרה' שלכם ותבעטו אותה היישר אל התהום, מחוץ לחייכם, כך שתוכלו ללמוד לעשות דברים חדשים ולהתפתח.
בהצלחה!
התלבטתי אם להעתיק לפוסט הזה את השיר "תלתלים" שכתבתי בגיל 16 וציטטתי בסרטון מהיומן

החלטתי שלא לתת למילים האלו יותר מקום בהווה המתהווה
העלאה על הכתב משמעה להשאיר אותם נוכחים בחיים שלי, אבל הבנתי שהמילים האלו מעכבות את ההתפתחות שלי ואין לי יותר צורך בלשמור את הזכרונות האלו אם אני רוצה להיות שלמה עם תהליך הבריאה החדש,עליי לשחרר.

בזמן כתיבת הפוסט הזה, כתבתי: נשארתי אותה אני,עם אותם תלתלים, אבל היום אני אוהבת את המורכבות שלהם ושלמה עם האתגר שהם מזמנים לי להתיר אותם כל פעם מחדש בתהליך הבנה והבהרה של הדרך שלי.

שנה אחרי אני מעדכנת: הסתפרתי קצוץ קצוץ, נפרדתי מהתלתלים.הם הכבידו ועיכבו את התנועה שלי. הסירוק והתחזוקה כל יום גזלו ממני יותר מדי אנרגיה. רציתי להשיל ממני את התלתלים הישנים, כדי לאפשר לדור חדש לצמוח מהתחלה.

 Caroline Casey: Looking past limits

הרצאה מדהימה ב ted של אשה אמיצה שמצאה עצמה מבינה יום אחד מי היא ואיך עליה לשנות את החיים שלה בהתאם למי שהיא

האקטיביסטית קרוליין קייסי מספרת את סיפור חייה וקוראת תיגר על התפיסות שלנו. קייסי מבקשת מכולנו להרחיק אל מעבר למגבלות שאנו עשויים לחשוב שיש לנו, לא לפחד להשתנות ,לא לפחד להתמודד עם הפרידה מהישן כדי להתחיל משהו חדש.

 

 מה שהיה תשכח מזה