למה ילדעים מתים

ילדעים שמבוגרים לא מאפשרים להם לממש יעודם,לא רוצים לחיות כאן. איך אני יודעת?כי אני אחת מאותם… אין לנו מימון אנרגטי בלי תמיכה וגיבוי שלכם ההורים/ מורים/מבוגרים

אדם הנרי , ילד בן 18 בחר למות כדי שהוריו והשופטת שגזרה דינו יוכלו להמשיך לחיות ולהשלים את תסריט החיים שלהם.

 

  • בעולם הסיבות הגבוה זה מובן- הם חייבים להשלים את התסריט כדי שלא יחזרו אחכ לעוד גלגול של תיקונים, כי די- נגמר העידן והילד עשה את העבודה שלשמה ירד לכאן ) אבל ברמה הארצית – השחקנית האנושית שאני : המקרה הזה הוציא אותי מדעתי אתמול. פניו של הנער, מבטו המתחנן להבין ועיניו הכמהות לתשובות בלי לקבל מענה שיראה אותו ,זעק בי, קרע את נשמתי לגזרים, פילח את חלל האוויר כתער חד , עד שנעתקה נשימתי . איך ? איך יכול אדם מבוגר (ועוד שופטת דיני משפחה) שעומדת מול פנים כאלו, יכולה לנהוג באטימות ונוקשות בחוסר הבנה אנושית בסיסית שכזו בזויה ? זה לא אמור להיות ככה . הכל הפוך כאן. אלו ההורים והמבוגרים בממסד שלטון החוק שנדרשים להפסיק לשלוט בבחירות של ילדעים. שהם ימותו. לא הוא. למה זה פאקינג קורה עוד ב 2018? כמה איטיים כאן תהליכים בממלכת האדמה ? איך אנשים יודעים וממשיכים לתת לדברים כאלו לקרות. איך? עד מתי? יש מצב שאנשים לא יודעים? הייתכן? כן? יש מצב שאתם לא מבינים עד כמה ילדעים אבודים כאן בעולם הזה?
    *
    מבוגרים עסוקים בעצמם, בשטויות הבל הבלי העולם, דרמות מטופשות ומאבקי כוחות, עסוקים בלאבד את דעתם ולא מבחינים בילדעים שנמצאים להם מול העיניים ויודעים, ומתים. איך? איך אתם לא רואים אותם??? או שמא רואים ויודעים אבל פחדנים מדי מכדי לעשות משהו עם הידיעה? איך אתם יכולים לישון בלילה כשאתם יודעים כמה ילדעים כאלו משוועים להבנה ואפחד לא מבין אותם ולא שומע קולם. כנראה שאתם לא יודעים. אני לא ישנתי הלילה. והנה הבוקר עולה בזכות כמה רסיסי אור דקיקים ששלחתם לי , כי אני עצמי כבויה כרגע. האש שלי לא יכולה לבעור בלי אוויר וכל עוד ממסד אדמה ששולט ונשלט עי מבוגרים פחדנים ואטומים מנהל כאן את העניינים וחונק את הילדעים, גם אני נחנקת.
    *
    איבדתי את דעתי אתמול , אבל אני מכירה בע"פ את הדרך חזרה למצוא אותה . אני עושה את המסלול הזה הלוך ושוב יום יום ושעה שעה . למרות שהשבוע הרחקתי לכת רחוק רחוק רחוק, יותר משתוכלו להעלות בדעתכם. הפרשי הזמן בין הסוף להתחלה והטווח שבניהם, המעבר בין עולמות חלופיים וייקומים מקבילים שנשלחתי אליהם סחררו אותי.
    *
    בסוף אני תמיד חוזרת לכאן כי יש לי עוד עבודה להשלים פה, אני יודעת. הפעם חזרתי מבולבלת, בלי להבין איפה אני נמצאת – באיזה מימד וזמן , מי האנשים פה, איזה עולם זה ומה קורה כאן . לא הסתדרה לי התוכנית עם המציאות שמצאתי. טעות בחישובי זווית הסטייה החזירה אותי לנקודת התפתחות שונה מזו שיצאתי ממנה למסע. אני לא מבינה איך יכול להיות שזה 2018 וסרט כזה עולה לאוויר
    *
    כמה עוד כאלו ילדעים צריכים למות כדי שמבוגרים מפגרים שחושבים שהם יודעים משהו ישלימו כבר את תסריטי האדמה והמים ויבחרו למות כדי שיוכלו לחיות מחדש? זה לא סוף העולם. נשבעת לכם. אני הייתי שם. תמותו כבר. שחררו את הילדעים, תנו לנשמתם את החופש לבחור. זה לא אמור להיות בידיכם הכוח הזה. תפטרו מהעולם. שיישארו כאן רק מי שמבינים את הילדעים, שרואים אותם ורוצים לתת להם מקום לשחק במרכז הבמה , ומסוגלים להקשיב להם וללמוד מהם ולאפשר להם ללמוד את עצמם ואת העולם בדרכם.
    *
    בבקשה מכם , אני מתחננת בשמי ובשם כל הילדעים האבודים שלא יכולים לסבול את החיים כאן יותר . אל תתנו להם ללכת. תלכו אתם במקומם. תפנו להם את הבמה.
    *
    מה עוד צריך לקרות עד שמבוגרים יבינו שאין להם זכות קיום בעולם הזה אם לא יעשו כבר פאקינג שינוי תודעתי .זרקו כולכם את המחשב והמחשבה שלכם עם כל החומרים הישנים שהמוח שלכם מוזן בהם – כל קבצי התוכן שקובעים חוקים על מהי אחריות הורית ומה תפקיד השופטים בחיי הילד. אם אתם לא עושים מה שהתחייבתם בחתימה נשמתית לילדעים האלו – ללוות אותם ולתמוך בהם בתהליך התפתחות עצמאי – אין לכם זכות קיום כאן . נקודה. תאפסו את המחשב וכל המחשבות שבו. כל התוכנות נגועות בבאגים. כל מה שאתם חושבים שאתם יודעים שווה לתחת. תשקיעו את הנשמה בללמוד איך להוריד תוכנת הפעלה חדשה – תשאלו את הילדעים. תסתכלו להם בעיניים. תראו אותם. תבינו אותם. תקשיבו לכל מה שהם אומרים ולא אומרים לכם, תשאלו מה דעתם, תנו להם להוביל, תפענחו את הקודים המוצפנים שלהם כמו שמרטין אבא של גייק (מהסדרה מגע) הלך אחריו גם בלי לדעת. הוא נתן בו אמון שהוא יודע.
    *
    אז מה קרה בסיפור הזה שכל כך טלטל אותי?

להמשיך לקרוא למה ילדעים מתים

גלעד שליט

חנוך דאום על ‐ גלעד שליט / חנוך מתאר השינוי התודעתי שהוא עבר ממים לאוויר דרך הסיפור של גלעד

כמה חודשים אחרי שגלעד שליט חזר מהשבי, שאלתי מישהי שהכרתי מהמטה לשחרורו אם כבר יש לו חברה. אני לא יכולה לספר לך דבר כזה, השיבה. מה את סחה, אמרתי, פתאום הוא לא הילד של כולנו?
כשגלעד שליט היה בשבי החמאס חשבתי עליו הרבה. הייתי אובססיבי למצבו. כל הזמן דמיינתי שהוא באיזה בור חשוך בעזה ומחבלים מענים אותו. השתתפתי במחאות של משפחת שליט, כתבתי שוב ושוב שחייבים ללכת על עיסקה לשחרורו, אפילו הלכתי יחד עם ״סלבס״ נוספים לשבת בדמוי שבי שהקימו באולפני הרצליה כדי לדמות לצופים את גורלו של שליט. עכשיו עזבו שהתברר שהבנאדם הוחזק בדירה די נוחה בעזה, לא רחוק מהים, צפה בכדורגל והאזין לרדיו, בעוד אני ישבתי באולפן חשוך לגמרי. נניח גם לנסיבות חטיפתו של שליט, אירוע מפוקפק ביותר (לא אני הבנאדם להתנשא על תפקוד של לוחם – בואו, אותי היה אפשר לחטוף גם דרך פקסמיליה).
יש משהו אחר שהבנתי בחלוף השנים: יש לי ולתקשורת הישראלית חלק גדול בעיסקה הגרועה הזו. פרטנו על רגשות הציבור, הלכנו בכל הכוח עם המשפחה וחנקנו טענות נגד, עשינו קרנבל תקשורתי חד צדדי ורתמנו את כל כוחנו לטובת עיסקת כניעה שערוריתית. ילדיו של סנ״צ ברוך מזרחי ז״ל איבדו את אביהם בגלל רוצח ששוחרר בעיסקה הזו. גם ברצח דני גונן ז״ל היה מעורב משוחרר מעיסקת שליט. רבים ממשוחררי העיסקה שבו לטרור ומה שעצוב הוא שאפשר היה לצפות שזה יקרה. אבל לא רצינו. התעלמנו מכך שרוצחים שקיבלו שבעה מאסרי עולם משוחררים. התעלמנו מכך שהפסטיבל שאנחנו עושים מעלה את מחיר העיסקה ובמקום ללחוץ על הצבא למצוא את מיקומו של שליט (עמוס גלעד טוען גם היום שהדבר היה אפשרי), לחצנו את חברי הממשלה להיכנע. פרטנו על רגשות הציבור, הצפנו את המדיה בטיעונים קיטשיים ומחוות פופוליסטיות שלא היה בהם גרם של פרספקטיבה, ונתנו לבטן להכריע, במקום לעבוד מהראש.
הכותרת ביום שחרורו גורסת שאנו מצדיעים לשליט. על מה בעצם יש להצדיע לו? ושלא יהיו טעויות: אין לי בעיה אישית עם הבחור, ילד שקט ונחמד שלתקופה מסויימת גם היה לי קטע שהוקדש לו בהופעה (״עוד אין לו חברה? אני לא דואג. מישהי תחטוף אותו וכו׳״). אבל יש לי בעיה עם איך שאני וחברי בתקשורת נהגנו בתקופה שבה הוא היה בשבי.
זו לא הייתה עיתונות. זה היה קמפיין.

(פורסם היום במסגרת פרוייקט השערים ההיסטוריים, ידיעות אחרונות)

מודעות לתודעה :שאלות ותשובות ילדעים ונוער

ילדעים  נולדים יודעים כשהתודעה כבר צרובה בהם, מוטמעת בילדאין עוד לפני שנולדו – נועדו . מה שחסר להם זו מודעות לתודעה . הפוסט הזה מתעד תשובות שלי  לשאלות ילדעים ונוער

מוזמנים להטמיע שאלות בתגובות

 אינסטגרם: מודעות לתודעה : שאלות ותשובות ילדעים ונוער

אהבה עצמית 

יום הולדת

כתיבה כוחה של מילה  

לא כמו כולם – אפקט דפקט העדר   

לילה אור 

שינוי – התעלות  ממים לשמים 

 

 

 

 

 

 

פוליאמורה

ריבוי אהבות. בעידן הישן  גדלנו על תפיסה שאהבה בין בני זוג יש רק אחת. אבל למה בעצם? למה שלא נחלוק את האהבה שלנו עם רבים? אתם באמת חושבים שיש אדם אחד שמסוגל ורוצה להכיל את כל האהבה שלכם ? אפילו לאדם היו עוד נשים חוץ מחווה (נעמה ולילית…),שלא לדבר על המלך שלמה עם אלף נשים…

מגמת השינויים במעבר מעידן ישן לחדש היא מתלות לעצמאות . מי שבוחר לעשות את השינוי התודעתי ולחוות את אהבה  בעולם המשתנה, יהיה חייב לשחרר את התלות באהבה הארצית ולפתח- להתפתח ממקום של חיבור למים גבוהים : רגש שמנוהל ע"י הבנה  ולא רגש שמנהל אותנו ולוקח אותנו נמוך לתלות באחרים שיאהבו אותי.

אהבה VS היאחזות

סליחה על השאלה | פוליאמורים 

 

 

ראיון עם פוליאמורים

יציאה אזור הנוחות

כמה נח להיות באזור הנוחות המוכר והידוע. מה לא נעשה כדי להישאר שם וחלילה לא התמודד עם אי וודאות  . כל כך נח,  שברירת המחדל של רובנו תהיה להישאר שם גם כשממש ממש לא נח לנו

להצליח = לצלוח את השלב הבא מהעבר למחר = יציאה מאזור הנוחות

 

כשאנחנו פסיביים באזור הנוחות , החושך תופס את הליבות : עוצר, משבש, מקפיא. כדי להיות באור חייבים להיות בתנועה מתמדת של שינוי והתפתחות 

משך 14 מיליארד שנים מאז המפץ הגדול  , אנוש התמכרו לחומר והתרגלו לפסיביות באזור הנוחות. החושך החל לשבש את תשדורות הליבות ל המקור  ומועצת העל בבריאה החליטה לשנות את תכלית ההתנסות במעבדת הניסויים האנושית בכדה"א מאדמה ומים לאש ואוויר שאותם החושך לא מכיר

תודעת העל מסבירה על עזיבת המערכת החשוכה 

כשאנחנו בתוך הרחם אנחנו מרגישים מאוד טוב . עובר לא רוצה כ"כ לצאת החוצה, וכשהוא יוצא החוצה הוא צועק, כך גם אנחנו שעוזבים את המערכת החשוכה ונכנסים למוארת, זה מאלץ אותנו לצעוק, ולפעול, וליצור, ולנסות ולהיכשל ושוב לנסות – יש ליבות שהאתגריות וההישגיות הזו לא נעוצה בהם כל כך.  הליבות האלה שמעדיפות להישאר בשדות החושך במגמת רחם, למעשה המצב שלהן ילך ויהיה קשה יותר, כי המקור  רואה שישנה מערכת שלמה שמתעוררת ומשדרת אליו וחוזר לחיים, לעומת זאת ליבות שלא מתפתחות ונשארות במגמת אפס ולא תורמות הן גם פחות מענינות אותו, גם מערכת האנרגיה שמוזרמת אליהן תלך ותרד, ואז הן יאלצו לצאת מהחושך לא מתוך רצון אלא מתוך כפיית המקור . כאשר יהיה מצב שיותר ויותר ליבות יצטרפו למערכת, והיא תפעל בהרמוניה היא תגיע למסה הקריטית שתצור כוח התנגדות פנימי הרבה יותר חזק למערכת המקפיאה.

אי נוחות -זרז להתפתחות

"התפתחות אנושית כרוכה באי נוחות. בלי זה אי אפשר בכלל להתפתח ליצור חי בעל משמעות, ליצור אישיות וזהות. סבל הוא חלק אינהרנטי מהחיים האנושיים, הוא לא אויב. אם את יוצאת מנקודת הנחה שקושי, סבל, מאמץ ואתגר הם דבר לא רצוי, מפה מתחילה הבעיה. זה ברמה הקיומית….

"הרמה השנייה של זה היא רמה מוסרית. אני לא חושב שלאדם יש לגיטימציה להיות בנוחות. אחד הרגשות השנואים עליי הוא שלווה, כי אני חושב שזה רגש לא מוסרי. ממה אדם יכול להיות שלו? העולם עוד פצוע וחבול ומלא בבעיות. אם אתה שלו, אין לך מניע לעשות תיקון".

חתירה לשלווה ויציבות > חוסר התפתחות

ד"ר אייל דורון :אני מרגיש נוח מאד באי נוחות על אי נוחות כקטליזטור להתפתחות…זה במסגרת כתבות מעניינות על התפתחות במגזין ליידי גלובס

 

סטיפס

 

הפוסט הזה מוקדש ב אהבנה  ל ילדעים  ונוער כמענה לשאלותיהם בסטיפס

מודעות לתודעה : שאלות ותשובות ילדעים ונוער

לא כמו כולם – אפקט דפקט העדר   

ש:"אז בחודש האחרון אני לא הכי מרגיש שייך בעולם הזה, יש בעיות במשפחה, לא מקובל ולא רצוי בבית הספר ואפילו החברים הכי טובים שלי עזבו אותי לטובת איזה חבורת ערסים
אני חוטף מכות כל יום בבית הספר
אני מרגיש כבר לא שייך בעולם הזה.. זה די נמאס לי
עכשיו בזמן שאני כותב את זה יורדות לי דמעות
אני ישן בלילה רק בכדאי לקום מחר בבוקר לעוד יום ולחיות את אותו הסרט שאני חיי בו כל יום..
די נמאס לי ודי יש לי מחשבות אובדיות, עכשיו אני אף פעם לא הולך לפגוע בעצמי אבל העובדה שאני כבר לא רצוי בעולם הזה גורמת לי לחשוב על דברים כאלה, ניסיתי לשתף הורים וזה לא עזר לי, ניסיתי לדבר עם המחנכת שלי והיא צחקה לי בפנים, אני כבר לא יודע מה לעשות, בבקשה תנו לי עצה קטנה בכדאי לשפר את חיי החברה שלי
אני מנסה להשתלב עם כולם וזה לא הולך, פשוט מכפכפים אותי, וזה מאוס
תודה מראש לעוזרים ולילה טוב

ת:. מי שלא מרגיש שייך לעולם הזה סימן שהוא כאן כדי לברוא את העולם הבא. אני תמיד הרגשתי חייזרית, תמיד שונה ומשונה, תמיד זרה ומוזרה, הזויה , אף פעם לא כמו כולם , אבל מעולם לא הציקו לי . יודע למה ? כי לא הזיז לי מה אחרים חושבים. לא ראיתי אפחד ממטר. כמה שלא אהבו אותי, ככה למדתי לאהוב את עצמי אהבה עצמית  יותר ויותר. התעצמתי מהעוצמה הפנימית שלי, מהידיעה שאני יודעת מה אני שווה גם אם אפחד אחר לא יודע להכיר ולהעריך אותי . אני שווה ויש לי ערך גבוה יותר מה שאנשים מסוגלים להבין. זה פאקינג בעיה שלהם. לא טוב לך עם ילדעים  אחרים? אל תהיה איתם. תתכנס בתוך עצמך. במקום לרצות ולרצות רצונות של אחרים עזוב אותם. אתה לא תלוי בהערכה והאהבה שלהם. חשוב שתבין שזה לא רק אתה חש ככה. רוב הילדעים מוצאים יותר עניין בהתפתחות (אוויר) מאשר בחיי חברה (מים) . זו מגמת השינויים אצל כל האנושות בכל העולם וכל הבריאה – יותר עצמאות והתכנסות פנימה ופחות חברותיות ויציאה החוצה. יותר דגש על מה שחשוב לך ופחות אנרגיה לבזבז על מה אחרים חושבים , יותר להתאים את הבחירות שלך למה שנכון ומדויק לך ופחות לנסות להתאים עצמך לקבוצת שייכות שאתה לא מרגיש שייך אליה

כתיבה כוחה של מילה  

ש:"אני רוצה לכתוב סיפור על החיים שלי (הם מאוד מעניינים..) איך להתחיל?

ת: הזמן הכי טוב להתחיל לכתוב הוא כשמתעוררים משינה. בלילה כשאנחנו ישנים, הילד הפנימי (החלק של הנשמה שחי בנו )יוצא מהגוף ועולה לספריות המישורים הגבוהים בבריאה ומביא לנו מידע : תשובות לשאלות שאנחנו מבקשים הבנה לגביהן, מרפא לכאב, רעיונות יצירתיים, מחשבות ותובנות , ואז אחרי ש "ישנתי על זה" כשאני מתעורת (יכול להיות גם באמע הלילה, לא חייבלחכות לבוקר) עם בהירות , אני מייד כותבת את המילים המדוייקות שיורדות לי בתיקשור. למעשהזו לא אני כובת אותן. זה הן כותבות אותי .למילים יש כוח. הן שבוראות את המיציאות שאת רוצה להמציא. בהצלחה

ניהול זמן בתבונה

ש:"איך לנהל את הזמן? אני בכיתה י ויש לי יום פנוי אחד בשבוע, אני צריך לנהל את הזמן שלי. לא הבנתי איך עושים את זה. אשמח לעזרה

ת: מה שמשנה זה לא כמה זמן יש לך אלא מה אתה בוחר לעשות בו .
גם אם רשום לך במערכת שעות שיש לך רק יום אחד פנוי – זה לא אומר שזה מה שיש לך. זמן זה לא משהו שיש, זה משהו שבוחרים כמה אתה רוצה ואיך אתה רוצה להשתתמש בו כדי לממש את הייעוד שלך. כשתעשה משהו שאתה ממש ממש מתלהב לעשות (לא מהסוג של צריך/חייב אלא מהסוג של רוצה/בוחר ), תגלה שמימד הזמן הלינארי שנמדד בדקות שעות ימים חודשים ושנים לא רלוונטי עבורך . כשאתה עושה בדיוק את מה שאתה אמור לעשות אז יש לך זמן מדוייק שמאפשר לך להשלים את המשימה, אפילו אם זה חורג מטווח ה 24 ביממה.

שינויהתעלות  ממים לשמים 

ש: "אני צריכה עזרה איך להשתנות… אני הולכת תמיד אחרי הלב שלי ומתעלממת באופן קיצוני מהמחשבה של "האם זה נכון לעשות את זה? " ואני לא מפסיקה להיפגע ואני מודעת לזה שאני אפגע ובכל זאת בוחרת ללכת עם הלב שלי במקום להקשיב קצת למוח שלי.
אני רוצה לשלב בין השניים לפעול גם לפי הלב וגם לפי הראש, אבל למוח שלי אין שום סיכוי נגד הלב וזה פוגע בי כל הזמן וזה נמאס.

ת: הלב הוא הבית של הנפש – מעוז הרגשות . כשאנחנו נותנים ללב להוביל את הבחירות שלנו אנחנו מאפשרים לרגשות לנהל אותנו במקום שאנחנו ניקח אחריות ונלמד לשלוט בהן בתבונה. ככל שתורידי את מתנד המים (רגש) ותעלי את מתנד האוויר (הבנה) יהיה לך קל יותר להתמודד עם כל אתגר . כל שמבינים יותר למה דברים קורים כמו שקורים -אפשר לבזבז פחות אנרגיה רגשית על להיפגע ולהיעלב ולכאוב ולהתעצבן ולכעוס ולפחד וכל הריגשי המיותר הזה שמסיט אותנו משיקול דעת תבוני

לילה אור 

ש: למה אומרים "לעלות" לישון? לאן עולים?

ת :ההתעלות היא של הנשמה , לא של הגוף. כשישנים (הילד הפנימי שהוא החלק של הנשמה שחי בגוף שלנו) יוצא מהגוף ועולה לספריות המידע במישורים הגבוהים בבריאה להוריד לנו משם תשובות לשאלות שאנחנו מבקשים להן מענה, מרפא למכאובינו, פתרונות רעיונות מחשבות שיסייעו לנו להתמודד עם אתגרים בקלילות – עם יותר אוויר = הבנה. בזמן חלימה המידע יורד מהרוח- התודעה לחומר- לגוף , ואז אחרי ש "ישנתי על זה" אני מתעוררת עם בהירות מחשבתית והבנה טובה יותר את עצמי ואיך לנהל את הבחירות שלי יותר בתבונה ויעילות

יום הולדת

ש: מחר יש לי יום הולדת ואין לי חברים בכלל. אין לי עם מי לחגוג את יום ההולדת שלי, באמת שאני מנסה להשיג חברים אבל זה לא מצליח, חשבתי שאם מחר אני ילך למסעדה לבד ויזמין לי לאכול ואני יחגוג לי יום הולדת 15 לבד במסעדה זה בסדר? אנשים שיסתכלו לא ירחמו
עלי כזה?
 
יום הולדת הוא יום משמהותי עבורך להבין למה נולדת, מה המתנה שנולדת- נועדת לתת מעצמך לעצמך ולעולם. רבים נוהגים לחגוג את היום הזה עם אחרים בציפייה לקבל מהם מתנות.
עבורי יום הולדת הוא יום של התכנסות פנימה להכיר להוקיר את המתנה שהנני, לבחון עם עצמי
מה עוד אני יכולה להוציא מעצמי לטובת ההתפתחות המתנה שרק אני בחרתי ונבחרתי לתת.
בקיצור -לחגוג עם עצמך את היותך זה הכי , אחי. אם אני הייתי מסתכלת על ילד כמוך חוגג כמו גדול עם עצמו הייתי מקבלת השראה ובאה לשבת לידך להכירך

 זמן   נתינה וקבלה

 ש: "אמא שלי ממש צריכה את זה ..יש לה יום הולדת ב 23 לחודש וקניתי לה פלאפון חדש … היא חד הורית היא עושה הכל בשבילי אני לא יודעת אם לתת לה את זה עכשיו או ביום הולדת ..? הפלאפון שלה הנוכחי לא ממש טוב

ת: אני חושבת שהזמן הנכון הוא תמיד כאן ועכשיו. הרגע שבו יצרת או עשית משהו ואת מתלהבת לתת אותו מתנה – זה הרגע הנכון לעשות זאת . תאריך יום ההולדת הרשמי לא כזה משמהותי כמו הכוונות הטובות שלך . מימד הזמן לא רלוונטי בכלל. באמת: העבר ההווה והעתיד הם אחד. זמן בבריאה לא נמדד בשעות ימים שבועות חודשים שנים , אלא בגלי התפתחות. את יצת התפתחות מפעימה ומרגשת את תחגגי אותה בזמן אמת. לדעתי תני לה את זה עכשיו וביום הולדת כתבי לה מכתב ממעמקי הנשמה

סוכר

ש: "אם אני לא מפסיק לאכול סוכר תהיה לי מחלה סופנית בכבד. אבל אני פשוט לא מצליח להפסיק. כבר שבועיים. מה לעשות? אני כבר מתייאש
 
ראשית – זה שאיזו תזונאית או רופא אמרו לך שאם לא… אז זה לא אומר שזה נכון ומדוייק עבורך. הם יודעים תיאוריות אבל לכל אדם יש מערך אנרגטי שונה שנועד להזין אותו. רק אתה יודע מה בריא או לא בריא לך , וגם זה יכול להשתנות כל רגע : אתה יכול רגע אחד לחשוב שבריא לך וברגע הבא להחליט אחרת ולבחור שמתאים לך
דבר שני: סוכר זו אנרגיה של יסוד האש ילדעים בדר”כ צורכים הרבה סוכר כי זו אנרגיה מהירה שמטעינה אותם באש כדי שיוכלו לממש את הייעוד שלהם להיות בתנועה מתמדת, ליצור חדשנות ולעוף על עצמם. הבעיה היא שרוב הילדעים עושים את זה תודעתית עם הטכנולוגיה ולא זזים עם הגוף הפיזי ואז נוצרים עודפים בגוף. הדרך להיפטר מהם היא להפסיק לאכול סוכר בכלל (גם לא פחמימות שהופכות לסוכר) למשך 3 ימים לפחות . אחרי 3 ימים הגוף נגמל מההתמכרות לסוכר ואין את הרעב הזה לעוד ועוד ועוד
דבר שלישי: שום דבר אינו סופני. החיים הם תהליך התפתחות בתנועה מתמדת . הדבר היחיד שיש לו סוף זה הגוף הפיזי שמתכלה אבל גם זה לא סוף העולם כי יש חיים אחרי המוות. שום דבר לא מסתיים כשמתים רק משנים צורה וממשיכים את מסע הנשמה בבריאה . אל תתן לפחד לנהל את הבחירות שלך

אהבה עצמית 

ש: "איך לאהוב את עצמי באמת? פעם הייתי ממש בטוחה בעצמי במראה ובהתנהגות שלי. הייתי מתנהגת כמו שרציתי ואהבתי את איך שאני נראית.היום אני ממש מרגישה הרבה פחות יפה, תמיד פוחדת איך יגיבו להתנהגות שלי, מה יגידו ויחשבו, משתדלת להיות דה בסט ואני שונאת את זה ככ איך אני יכולה להרפות מזה? להיות פשוט אני וזהו? והכי מצחיק שזה נראה שחושבים שיש לי אובר ביטחון עצמי וזה ככ לא נכון

להיות פשוט את , זה פשוט כשאת מבינה מי את לא.
את לא מה שאחרים חושבים עליך. את אפילו לא המחשבות
של עצמך. יש לך מחשבות כמו שיש לך גוף ורגשות ורצונות
אבל הם לא את. מי את באמת ? את נשמה . מה שחשוב לנשמה זה שתממשי את הייעוד האמיתי שלשמו נולדת – נועדת. נשמה אף פעם לא מפחדת כי היא מבינה ויודעת מי ומה ולמה היא כאן . כשתתחברי אליה -אלייך, תהיי הכי את. אהבה עצמית,נובעת מהעוצמה הפנימית של עצם היותך,עצמאותך. אינך תלוי באחרים שיאהבו אותך

פוליאמורה 

ש: "אני מאוהב בשתי ילדות ולשתיהן יש חבר.. איזה מצב חרא זה, איך לצאת ממנו? יש לציין שאני בקשר ממש טוב עם שתיהן ושתיהן לא יודעות על זה"

ת: ממליצה לך לקרוא באינטרנט על פוליאמורה . מסתבר שאתה לא היחיד שאוהב כמה אנשים. בעצם- מה רע בזה? לי יש כל כך הרבה אהבה שאני לא חושבת שיש אדם אחד שיכול רוצה מסוגללהכיל את כולה. למה לא לחלוק את האהבה שלך עם כל העולם? למה להגביל את עצמנו למחשבה שמותר לך רק חברה אחת ? מי קובע מה מותר ומה אסור?

הרבה מאד מאד אנשים -בעיקר אלו עם מודעות גבוהה ותודעה מפותחת מבינים היום שאין אדם אחד שיכול לתת לך מענה לכל הצרכים שלהם ואין סיבה לא להתחבר עם כמה א. נשים בו זמנית ולתת ולקבל מכל מערכת יחסים משהו אחר

הערכה עצמית

ש: " גם לכם מרגיש ככה? אני מרגישה שאם כל הקרובים אליי (חברים) יעשו רשימה של מהכי טוב להכי לא לא אהיה בטופ אצל אף אחד..

ת: כשתשימי את עצמך בראש הרשימה של עצמך גם אחרים יראו בך ככזו. כל עוד את מכוונת את עצמך למצוא חן בעיני אחרים ומחשיבה את עצמך לפי מה שהם חושבים – את בלופ. עזבי אותם. תשקיעי בלאהוב את עצמך,בלפתח את עצמך , בללמוד ולדעת מה את שווה . זה לא משנה אם גם אחרים מרגישים ככה . כדי לשנות את המצב, קחי אחריות על הרגשות שלך ואל תתני להם לנהל אותך

אנשי מים  אנשים שדואגים ונפגעים 

ש: "למה יש אנשים שדואגים לאחרים אבל אז הם מתלוננים על זה שנמאס להם? כאילו אולי דיי? בשביל מה אתם דואגים לאנשים שאפילו לא היו מתקשרים לבדוק מה שלומכם? אל תעשו את זה וזהו! לא תיפגעו ככה.. באמת!

אנשים שדואגים הם אנשי מים. המהות של אנרגיית יסוד המים היא לחלוק עם אחרים את העולם הרגשי שלהם ולרצות שאחרים ישתפו אותם ברגשותיהם ובכל מה שעובר עליהם.
זה האופי שצרוב בנשמה שלהם. כל יישותם מכוונת כלפי אחרים- למערכות בינאישיות בסביבה החיצונית ולא פנימה לעצמם כמו אנשי אש או כמו למעלה כמו אנשי אוויר או למטה כמו אנשי אדמה. הם נועדו לעזור ולתמוך ולדאוג. השיעור שלהם בחיים הוא ללמוד לאזן את הנתינה והדאגה לאחרים עם הדאגה לעצמם. זה אתגר שלא בא להם בקלות כי הם נוטים לאפשר לרגשות לנהל אותם במקום להפעיל שיקול דעת תבוני . ככל שיבינו יותר-ייפגעו פחות

בית ספר 

ש:"אני עייפה רצח אפשר מוטיבציה לקום לבית ספר? 🙁

ת: הגוף שלך מסמן לך שאין לו אנרגיה ללכת לביהס אז לא הולכים. כשעושים משהו שמדויק לך אז אתה קם בבוקר עם תשוקה ואנרגיה של שמחת חיים והתלהבות. כל דבר שלוקח ממך כוחות במקום לתת לך כוחות פשוט לא עושים

*

ש:"יואוו אין לי כוח לכלום, באמת, יש לי מלא שיעורי בית והשלמות ואין לי כוח בכלל לעשות, אני ממש מצטערת על היום הזה. מאז שחזרתי מהבית ספר הייתי על הטלפון לעכשיו אני ממש מצטערת כי רק עכשיו נזכרתי שיש לי עוד מלא שיעורים ושאני גם צריכה לנגן, אני מנסה להיות כמה שיותר אחראית אבל אני פשוט לא מצליחה, אני לא מצליחה פשוט להגיד לעצמי עכשיו לקום ולהתחיל לעשות שיעורי בית, עד שאני אגמור שיעורים כבר יהיה מאוחר ועוד פעם אני לא אנגן, היום הזה חוזר על עצמו כבר כמה זמן, ובאמת שאני מנסה להיות אחראית ולקחת את עצמי בידיים, אני פשוט לא מצליחה, עצות???

ת: תעשי רק מה שמניע אותך לעשות בשמחה ואהבה ותשוקה של שמחת חיים והתלהבות. יש סיבה למה אין לך אנרגיה לעשות שיעורים. כי זה לא מה שאת אמורה לעשות. תמיד תקשיבי לקול הילד הפנימי ולא לקולות אחרים שאומרים מה צריך ומה את חייבת וגם לא לקולהפחדים והחרדות ממה יהיה אם לא תעשי. פשוט תשקיעי את כל האנרגיה במה שכן ולא במה שלא

*

ש:"אני בכיתה ט ובהקבצה ב היה לנו היום מבחן במתמטיקה ואני פשוט לא מצליחה בשום מבחן זה מוריד לי מוטיבציה ואני לא מסוגלת יותר אני כל הזמן נכשלת ולומדת מלא ניסיתי את כל הדרכי למידה שיש וכלום לא עוזר זה מייאש אותי ברמות ואני כבר לא יודעת מה לעשות"

ת:למידה אמיתית מתהווה רק מהצלחות, לא מכשלונות. אם את כל הזמן נכשלת במתמטיקה אולי הגיעה העת כעת להשלים עם העובדה שזה לא מה שנכון ומדוייק עבורך ללמוד. בחרי תחום שאת אוהבת ותורם לך להתפתחות ואת קמה בבוקר בשמחה והתלהבות ותשוקה ללמוד ולהשקיע בו . כל דבר שהוא פחות מזה הוא בזבוז אנרגטי . ואם את לא מוצאת שום תחום ענין בכל מה שמלמדים ביהס – זה אומר שאת בסדר גמור. זו המערכת הדפוקה שמתעקשת לאנוס לילדעים את הנשמה להחדיר להם בכוח למוח נגד רצונם חומר למחשבה שנוגד את המהות האמיתית של מי ומה שאת ומה שבאת לתת לעולם. קחי אחריות ,תחפשי באינטרנט מידע שמענין אותך ותתחילי ללמד את עצמך בעצמך. בהצלחה

ספר VS סרט

ש: מה היתרונות ומה החסרונות של למידה בספר/בסרט ?
 
קריאה וכתיבה הם כלים של העידן הישן. הם איטיים . תדרי התודעה החדשה יוצאים מצאקרת הגרון בדיבור ונצרבים בחוש השמע. הרבה יותר יעיל מהיר מדוייק וכייפי למידע לעבור בוידאו דרך העיניים (אש) בליווי אודיו- תדרי שמע (אוויר) יש סינכרון בין הקול לויזואלי .
לכן, כדי שהמידע יהיה תואם תדר לילדעים, מוטב לצפות בסרט . יש בו תנועת התפתחות שמחייבת
חדות מחשבה ומהירת תגובה

רחצה וטוהר

ש: ללכת להתקלח אפילו שהתקלחתי אתמול? אני אעשה מה שהרוב קובע

אף פעם אל תעשי/תעשי מה שהרוב קובע. קח/י אחריות ותקבע/י לעצמך בעצמך מה נכון ומדוייק לך לעשות מתוך הקשבה לקול הפנימי ולא לקולות של אחרים . מה שאחרים חושבים לא רלוונטי לך. רק את/ה יודעים מה הנשמה שלך רוצה . ככל שאתה יותר מחובר לעצמך ולתודעה אתה חש נקי יותר מבפנים ואז יש פחות צורך לנקיון חיצוני. להבדיל – מי שבפנימיות שלו מרגיש מלוכלך לא יעזרו לו גם אלף מקלחות . יש לא מעט א.נשים שעברו פגיעות מיניות ואחרות ויש להם אובססיה לניקיון . העניין הוא שעד שלא מנקים את השמה-הניקיון של הגוף חסר ערך

לא לעשות חשבון

ש: מה זה אומר לא לעשות חשבון לאף אחד?
 
ת: לעשות חשבון משמע לחשוב ולחשב את צעדייך ובחירותיך לפי מה שאחרים חושבים.
 
לא לעשות חשבון זה אומר לתת קדימות למה שחשוב לך,להקשיב לקול הפנימי ולהשתיק את כל הקולות האחרים ברקע. זה אומר להחשיב את עצמך כבעל ערך ולהתעלם ממחשבות שליליות, גם של אחרים כלפייך וגם שלך כלפי עצמך . חשוב שתבין למה אתה חשוב – ההבנה הזו של מי ומה אתה באמת, תעצים אותך- תחבר אותך לעוצמה הפנימית ותתן לך בטחון בידיעה מה אתה  שווה, בלי להיות תלוי באחרים שיתנו לך ציונים

משימות- עבודות בית  

ש:"תנו לי תכוח לקום ולקפל תבגדים"

ת: אני חושבת שאם אין לך כוח למשהו ,את לא אמורה לעשות אותו. מה שמדויק עבורך את עושה בשמחה ובתלהבות מניע אותך כוח הרצון (אש) , יש בך הבנה(אוויר) שזה נכון לך , יש לך תמיכה מאחרים (מים) ויש לך כוח פיזי (אדמה ) . אם אין לך רצון כוח חשק ויכולת לעשות דברים בפיזי-ות משמהות הדבר שאין לך מימון אנרגטי לעשות אותו. אל תעשי. תכלס- לשם מה לקפל הרי מחר כל הערימה תהיה זרוקה על המיטה שוב כשתרצי לבחור מה ללבוש . לא חבל על הזמן?

כוח

ש: "פשוט אין לי כח לחיים האלה. נמאס לי מהחברות פח שלי, ומהמשפחה שלי, והכל האקסים והידידים שלי!! וגם מהבית ספר סעמק נו אין לי כח

ת: "כל מה שנמאס לך – תתעלמי ממנו. תשקיעי אנרגיה רק במה שנותן לך כוח ולא במה שגוזל ממך כוחות. גם אם זה אומר להיות לא נחמדה לאנשים . שימי זן על כל העולם. שימי את עצמך במרכז, תתכנסי לתוך עצמך, תקשיבי לקול הפנימי שלך ותשתיקי את כל רעשי הרקע של קולות אחרים, תעשי רק מה שאת אוהבת ותורם להתפתחותשלך, מה שמניע בך שמחת חים והתלהבות לקום בבוקר . בלי קשר אם זה מותר או אסור או מקובל אולא מקובל. קחי אחריות ותבחרי בחירות חדשות באומץ והשאירי את כל מ שלא מקדם אותך מאחור . בהצלחה

גיל 

ש:"בת 14 ובן 17 וחצי נורמאלי?

ת: הגיל הלינארי של הגוף הפיזי חסר משמהות לדעתי. זמן בבריאה לא נמדד בשעות ימים ושנים אלא בגלי התפתחות. בנות יותר מפותחות מבנים לכן בדרכ בנות נמשכות לבנים גדולים יותר . גם בכל מה שקשור להתפתחות הגופנית והמינית אבל בעיקר – תודעתית . לבנות יש את הבינה הנשית , את "ה" הידיעה שיש באישה וחסרה באיש – זו התבונה שקיבלה חווה(ההיא מגן עדן…) כשבחרה בחוויה של התפתחות והפרה את הצו האלוהי,הפעילה שיקול דעת עצמאי וטעמה את טעם החיים כשאכלה מפרי עץ הדעת טוב ורע. היה לה אומץ ועצמאות מחשבתית להבין שהיא תודעה בוראת בעצמה, בעצם היותה והיא יכולה לדעת טוב ורע כמו אלוהים. זה מה שנתן לה את יכולת הבריאה – לברוא חיים חדשים ולהביא ילדעים לעולם.

חוצמזה , אין דבר כזה נורמלי . כל אחת/ד מוטב שיעשה מה שמדויק ונכון עבורו בלי שום קשר למה שנחשב נורמלי בחברה!!!

לא להדחיק רגשות 

ש: "היה לי רגשות לידיד שלי ובגלל שהוא התנהג אליי מגעיל ניתקתי קשר. אני מרגישה שבורה רגשית. איך להדחיק את הרגשות?

אל תדחיקי את הרגשות . כשמשאירים רגשות קשים ואנרגיה שלילית בבטן נהיית שם ביצה מבאישה ומסריחה שמטנפת לך את הגוף הנפש והנשמה . דבר ראשון תוציאי, שחררי את העצב/כאב/אכזבה , תני לו ביטוי שייצא בכל דרך. דבר שני, אחרי שתרגעי- נסי להבין למה מלכתחילה איפשרת לרגשות האלו להיווצר. כי רק הבנה תמנע ממך ליצר כל פעם מחדש את הרגשנות השלילית הזו . ככל שתביני את הסיבה למה קרה מה שקרה ותשלימי עם בחירתך לנתק את הקשר כי הסיבה היתה מוצדקת – כך יהיה לך יותר קל לשחרר את המטענים הרגשיים ולצאת מהדרמה הזו מחוזקת ומועצמת אחרי שלמדת איך לשמור על עצמך מלהישבר להבא.

אקטון

אקטון אקדמי היא רשת עולמית של מרכזי למידה (בתי ספר)ברוח אנרגיות האש והאוויר הדומיננטיות המאפשרות לילדעים  : ילדי האש והאוויר בעידן החדש  , מרחב ללמידה עצמאית ולקיחת 100% אחריות על תהליכי הלמידה והיצירה . הלך הרוח מעודד לחשיבה והתנהלות עצמאית , חופש ביטוי למידה ויצירה,  אחריות על תהליכי הלמידה והערכה  עצמית .

נכון לספטמבר 2018 יש מעל ל-100 בתי ספר ברשת בכל רחבי העולם). בית הספר הראשון הוקם ב 2009 באוסטין, טקסס, ע"י לורה וג'ף סנדפר.  Courage to Grow: How Acton Academy Turns Learning Upside Down 

הפוסט הזה מוקדש בהכרת תודה ובהערכה רבה  למיכל לשם  שמתעדת בבלוג מגשימה חלום את תהליכי הלמידה שלה כמדריכה באקטון ומנגישה לכולנו מידע חשוב מאיר ומעורר השראה בעברית . רוב הטכסט כאן הוא שלה. העלייתי אותו לכאן באישורה לטובת העלאת המודעות להלך הרוח של אקטון לתודעה הכוללת

אני מאחלת ומייחלת שבמהרה בימינו יפתחו אקטונים בכל רחבי הארץ. ויהי.

מאפייני אקטון

אמונת בסיס : כל ילד הוא גיבור
מטרת האקטון להכין כל ילד למסע חייו ולעזור לו למצוא את השליחות שלו, שבעזרתה הוא ישנה את העולם המסע אל הגיבורים שאנחנו

גיבור הוא מי שקם אחרי נפילה. שנאבק. שגם אם נפגע, הוא חוזר למשחק. גיבור מקבל עליו אחריות, מחפש דרכים לפתור את הבעיות בהן הוא נתקל וממשיך ללכת בדרך גם כאשר היא קשה. גיבור הוא בעצם איש רגיל, שאומר "כן" לאתגר, עובר את הסף של איזור הנוחות ומתחיל את המסע שלו לעבר הלא נודע.

תודעת גיבור או קורבן

אין מורים אלא מדריכים. זה לא שינוי סמנטי אלא אמירה מהותית מאוד: המטרה של המבוגרים באקטון היא להנחות ולהדריך ולא ללמד שום דבר. למעשה הכלל הכי חשוב שנאמר כבר מהיום הראשון ללימודים הוא שלמדריכים אסור לענות לילדים על אף שאלה. הילדים אמורים לשאול זה את זה, או לחפש את התשובות בעצמם. מדריכים לא עונים לילדים על שאלות

לא מספקים ידע אלא לומדים להיות ללמוד ולעשות
learn how to be, learn how to do, learn how to learn
ללמוד להיות : פיתוח האופי של הגיבור. ההבנה החשובה היא שהשינוי הכי משמעותי שקורה לילד במהלך המסע , הוא השינוי שהוא עובר בתוכו,בלמידה והתמודדות והתגברות על האתגרים הפנימיים שלנו
ללמוד ללמוד : פיתוח מיומנויות למידה: סקרנות להעמקה בנושאים חדשים ולחיפוש אחרי תשובות לשאלות , התמדה דרך נושאים מורכבים בלמידה עצמאית של מתמטיקה, הקפדה בניתוח עובדות ונתונים תוך כדי חקירה, תושיה כדי למצוא את הכלים, המנטורים, והעמיתים שמאפשרים לך ללמוד בצורה הטובה ביותר
ללמוד לעשות : התמודדות עם אתגרים מהעולם האמיתי שחשובים לגיבור הצעיר. למשל:  ללמוד כיצד לאבחן חולה – במסגרת מסע לעבר הביולוגיה, ללמוד כיצד לשאת נאום – בנעליו של וינסטון צ'רצ'יל, ללמוד כיצד לתכנן קומה בבניין – במסגרת מסע האדריכלות

ללמוד כיצד להיות, כיצד ללמוד וכיצד לעשות

פעילות עצמאית ללא עזרת מבוגר. בתחילת כל שנה הילדים מגבשים חוזה שבו הם מנסחים את כללי ההתנהגות בסטודיו, ובמשך השנה הם פועלים על פיו. בכל נושא למידה כל ילד מגדיר לעצמו יעדים אישיים בהם הוא מתחייב לעמוד, ובכל יום/שבוע הם בודק כיצד הוא עמד בהם ע"י מנגנון  הצבת והשגת יעדים יעדים, שותף למידה,  משוב עמיתים, כתיבת בלוג שמתעד את תהליכי הלמידה , עמידה בלוח זמנים שבועי מתוכנן, הצגת התקדמות על הקיר, נקודות המודדות עבודה קשה על משימות, אותות הצטיינות, כסף קהילתי פנימי, מבחנים ארציים פעם בשנה ,

השגת יעדים ומעקב אחריהם

מעקב אחרי מאמציו והתקדמותו של הגיבור במסע

למידה  רב גילאית. כל ילדי היסודי לומדים יחד (כיתות גן חובה עד ו), כל ילדי החטיבה לומדים יחד (כיתות ז-ט) וכל ילדי התיכון לומדים יחד (כיתות י-י"ב)

חלל מרחב הלמידה נקרא סטודיו (ולא כיתה). הוא נעים ומזמין, מעוצב ברוח החינוך המונטסורי.

בתי הספר קטנים בכל אקטון יש מספר שונה של תלמידים, שנע בין 6 לעשרות.
בתי ספר קטנים הכוללים בתוכם את כל הכיתות מגן חובה ועד י"ב, ומחולקים לשלושה "בתים":, בית יסודי עם עד 35 ילדים, בית חטיבה עם עד 35 ילדים ובית תיכון, עם עד 35 ילדים. כמות ילדים כזו מאפשרת אינטימיות גדולה הרבה יותר של כל הילדים אלו עם אלו. היא מאפשרת לילדי התיכון להיות מובילים של ילדים היסודי, ולמעשה לתפקד כמבוגרים ומודל לחיקוי לכל דבר עבורם. במודל כזה אין צורך בכמות גדולה של מבוגרים, למעשה המודל של אקטון מדבר על 3-6 מדריכים לכל בית ספר כזה. כשיש כל כך מעט ילדים, שגדלים זה עם זה מגיל צעיר, מתהווה למעשה מעין שבט, מגובש וקרוב, שמאפשר לכל החברים בו לצמוח בסביבה קהילתית ואינטימית, כמעט כמו משפחה גדולה מחשבות על מספרים

סדר היום שעתיים וחצי בבוקר- לימודי ליבה , שעתיים וחצי אחרה"צ – זמן פרויקטים

תוכנית הלימודים

לימודי ליבה : מתמטיקה , קריאה ותקשורת
נושאים אינטגרטיביים : אזרחות , ספורט , אומנות
מסעות (פרויקטים) : תקופות זמן של 5-6 שבועות של אתגרים שקשורים בנושא מסוים ומסתיימים בתערוכה של התוצר הסופי. המסעות מיועדים לתת מענה לפיתוח המיומנויות הדרושות למאה ה-21, כולל ההבנה של כיצד לרתום את לימודי הליבה לטובת הגיבור הפרטי או החברה כולה. דוגמאות לפרויקטים:

  1. המסע החשמלי – פיתוח פטנטיים למוצרי חשמל חדשים במעבדה של תומס אדיסון
  2. המסע המשחקי – פיתוח משחק מחשב או משחק לוח חדש שמוצג בתערוכה בסוף המסע
  3. מסע בלשי – פתרון תעלומה תוך כדי שימוש בטכניקות חדשות של חקירה
  4. מסע פסיכולוגי – שימוש בשיטות שונות מעולם הפסיכולוגיה כמו פענוח חלומות, דמיון מודרך ופסיכולוגיה קבוצתית.

.לימודי ליבה- למידה עצמאית באמצעות תוכנות במחשב (קהאן אקדמי, dreambox ועוד.
מיומנויות ליבה  הן המיומנויות הבסיסיות שהילדים צריכים לשלוט בהן כדי להניח את בסיס יציב לכל למידה באשר היא. במסגרת מיומנויות ליבה נכללים: קריאה, כתיבה ומתמטיקה.

זמן פרויקטים עבודה על פרויקט שהנושא שלו משתנה אחת ל-5-6 שבועות. בסוף תקופת פרויקט הילדים מציגים את התוצרים בתערוכה. נושאי הפרויקטים מגוונים מאוד ומשתנים .
מסעות – זמן פרוייקטים  – מסע הוא סדרה של אתגרים שקשורים לנושא מסוים, שהילדים עוסקים בהם במשך תקופה תחומה בזמן של ארבעה-שישה שבועות, במטרה לפתח אצלם מיומנויות רלוונטיות ללמידה

דרגות חופש

"חופש לא יכול להינתן, הוא צריך להיות מושג" / פרנקלין רוזוולט. זו הגישה באקטון: הילדים צריכים להוכיח שהם יכולים להכיל את דרגת החופש שהם נמצאים בה, יחד עם האחריות שנגזרת מדרגת חופש כזו. יש 4 דרגות חופש: "ממריאים", "עפים", "עפים עם עזרה" , "מקוננים". לכל דרגה יש את האחריות שלוקחים והרווח שמקבלים.  כל אקטון מגדיר לעצמו את דרגות החופש שלו, וההגדרות משתנות קצת ממוסד למוסד.

כל הילדים בסטודיו מתחילים את התקופה הראשונה מדרגת החופש הגבוהה ביותר- כשהם "עפים", ובהתאם להסתגלות שלהם בשבועות הראשונים נקבעת ההחלטה האם הם ממשיכים לעוף, יורדים או עולים בדרגות החופש. ירידה בדרגות החופש היא לא עונש! ילד שלמשל עובר "לעוף עם עזרה", מקבל מהמדריכים סיוע צמוד ככל האפשר כדי לתת לו הכלים לנהל נכון את הזמן שלו ולהצליח לחזור לעוף לבד. השאיפה היא שכל הילדים "ימריאו" מהר ככל האפשר, ולמעשה יקחו על עצמם את כל החופש ואת כל האחריות הנלווית לחופש הזה, באופן שיאפשר להם לנהל בעצמם את עצמםדרגות חופש באקטון

שיחה סוקרטית

כל הדיונים באקטון מתקיימים בפורמט של שיחה סוקרטית: כלי  לפיתוח יכולות חשיבה גבוהה אצל ילדים ומבוגרים. כללי המשחק בשיח: להגיע בזמן ומוכנים לשיחה , להיות תמציתיים ככל האפשר , לא לחזור על נקודות שכבר נאמרו על ידי מישהו אחר , לספק לכל טיעון נימוק והוכחה , להתייחס לטיעונים שנאמרו לפניך ("אני מסכים" או "אני לא מסכים") , להקשיב בראש פתוח ולשקול טיעונים חדשים שעולים לדיון , להתרכז בשיחה ולהימנע ממסיחים

תגים והישגים

הרעיון של התגים הוא לייצר עבור הילדים מערכת ברורה של הישגים שאליהם הם צריכים להגיע. באקטון אין מבחנים ואין ציונים, וכל ילד מתקדם בקצב שלו. המטרה של מערכת התגים היא להציב לילדם הישגים קונקרטיים במקצועות הליבה, וכן תגים שקשורים ללמידה של "איך להיות" תגים והישגים

סדנאות כתיבה

מטרת העיסוק בכתיבה  להחדיר בילדים אהבה לקריאה ולאומנות הכתיבה, לתת הבנה שהיכולת לבטא את המחשבות שלך באמצעות מילים, מובילה לחופש ומאפשרת שפע של הזדמנויות.

טרם כתיבה : סיעור מוחות, ליקוט מידע, רעיונות, תכנון הסיפור בקווים כלליים
טיוטא : בחירת התמונות וכתיבת הסיפור
הגהה : פיתוח הרעיון, בחירת מילים, קול אישי, זרימה של הטקסט, ארגון של הטקסט
ביקורת עמיתים:  הגהה ותיקון בהתאם
עריכה : דיוק הדקדוק  שיפור הטקסט , סימני פיסוק, איות ובחירת מילים
הוצאה לאור : הדפסה של הספרים הגמורים, הצגה, מצגת, נאום, שירה

 

התמחות – עבודה בחטיבה ובתיכון כל ילד בוחר לו התמחות שהיא למעשה עבודה לכל דבר. הוא אחראי על ניסוח קורות חיים, הגשה למשרות השונות, ראיון ובמידה והוא עובר הוא עובד במקום העבודה אליו התקבל כחלק מתוכנית הלימודים.

*

בבית ספר שמכיל 100 ילדים, אפשר לאפשר לכל ילד לאכול מתי שהוא רעב. אפשר לאפשר לילדים לקחת את הארוחות שלהם בעצמם, לחמם אותן, ולהגיש אותן לעצמם. אפשר ליצור מצב שבו הילדים הם אלו שאחראים על ניקיון בית הספר (כולל שואב אבק ושירותים!). אפשר לראות כל ילד לאורך זמן ולהכיר את החוזקות והחולשות שלו. אפשר לתת לכל ילד להתקדם בקצב שלו. אפשר לקבץ ילדים לפי המון קריטריונים ולא רק לפי החודש שבו הם נולדו. אפשר לגבש קהילה שכוללת את המשפחות של הילדים ומבלה יחד גם מחוץ לשעות הלימודים. אפשר לתת לילדים לצאת להפסקה כשהם מרגישים שהם צריכים כזו, בלי לבקש מאף אחד רשות. אפשר לתת לילדים את החופש ללמוד על הרצפה בשכיבה, או על הפוף אם ככה נוח להם, עם אוזניות או בלעדיהן. אפשר לעצב בית ספר שנראה ומרגיש חמים ונעים כמו בית.

המדריך למדריכה 

עשרת עקרונות היסוד בבסיס אקטון

  1. כל מי שנכנס בשערי אקטון הוא גאון שמגיע לו לגלות את המסע האישי שלו לעבר הגיבור שהוא. כל מי שנכנס לאקטון (הורה, מדריך או ילד) הוא גאון, עם מתנות ייחודיות משלו שישנה את העולם. הילדים שיעמדו מולך ירגישו מייד אם המבוגר שמולם לא באמת מאמין בהם, ולכן כל מי שלא באמת מאמין במשפט הראשון שסעיף הזה לא יכול להוביל ילדים באקטון.
  2. תני לילדים לבחור. המפתח ללמידה הוא לאפשר לילדים לבחור בעצמם את האתגרים איתם הם רוצים להתמודד, ולמצוא אתגרים שיעוררו בהם מוטיבציה פנימית. בתור מדריכה, עליך לתת לילדים את החופש האמיתי לבחור, ולהתמודד עם ההשלכות של הבחירה שלהם. גם אם המשמעות היא שהם ייכשלו בגלל אותה בחירה. התפקיד שלי  כמדריכה הוא להציע לילדים מסע, עם אתגרים וכללים שכולם מסכימים לעמוד בהם, ואז להזמין את הילדים להשתתף במסע הזה.
  3. קהילת הילדים באקטון משמעותית מאוד ללמידה, ויש להגן עליה ולתת לה את כל התנאים להתקיים. לגיבורים הצעירים במסע חשוב להיות חלק מקהילה תומכת וחזקה יותר מאשר כל דבר אחר, ולכן חשוב להשקיע זמן ומשאבים בבנייה של קהילה כזו. כמדריכה חשוב שאקח את הזמן, כדי לבנות ולפתח נורמות משותפות, טקסים וסמלים שיחזקו את תחושת הביחד של הילדים זה עם זה.
  4. רשימה משותפת של הסכמות וחוקים שנבנית על ידי המשתתפים עצמם מובילה לקהילה לימודית איתנה. כמדריכה עליי לאפשר לילדים את המרחב לקבוע בעצמם את החוקים והמחויבויות שלהם, ולאחר מכן להתנסות בעצמם בפעילות  בתוך  הגבולות שהם קבעו.
  5. משוב הוא קריטי, גם אם הוא לא תמיד נעים. בכל שבוע, כל הילדים וההורים באקטון ממלאים משוב על השבוע שהיה, ותוצאות המשוב משותפות באופן פומבי. גם בכיתה, במדריכה, כדאי לשאול את הילדים כמה שיותר מה עובד לדעתם ומה לא, בדגש על התהליך ולא על התוצאה.
  6. שאלות הן תמיד יותר חשובות מתשובות. אין שיעורי בית באקטון. הרעיון הוא שהשאלות בהן הילדים מתעסקים בשעות היום, תהיינה כל כך מעניינות ולכן הם ירצו להמשיך  את הלמידה גם בבית. כמדריכה אני אף פעם לא אמורה לתת תשובה. אף פעם.
  7. המדריך הכי טוב של גיבור צעיר הוא  גיבור אחר. הקו המנחה באקטון הוא שהקהילה הלימודית הכי חזקה ויעילה היא כזו שמנוהלת לגמרי על ידי הילדים עצמם. לקהילה לימודית רב גילאית, שבה כל ילד מתקדם בקצב שלו, יש יתרון עצום בכך שכמעט תמיד יש ילד אחד שיכול לתמוך ולתת מענה לילד אחר.
  8. יש להיכשל מוקדם, בקלות ולעיתים קרובות. המטרה באקטון היא לא לייצר גיבור שמצליח, אלא כזה שקם במהירות אחרי נפילה וממשיך ללכת. כמדריכה עליי להיכשל בעצמי הרבה ככל האפשר, וגם לחגוג עם הילדים  בכל פעם שהם נופלים ומצליחים לקום ולהמשיך הלאה.
  9. יש ללמוד קודם כל כיצד לעשות, אחר כך כיצד להיות, והידע יגיע בעצמו כתוצר נלווה של שני אלו (Learn to Do first; Learn to Be next and Learn to Know naturally will follow). כמדריכה, כשאני בונה את האתגרים עליי לנסות למצוא אתגרים אמיתיים ככל האפשר, שבאמת מלמדים את הילדים כיצד לעשות דברים במאה ה-21. אתגרים כאלו, שרלוונטים לעולמם של הילדים ומסקרנים אותם, יגרמו להם ללמוד מתוך  מוטיבציה פנימית ויאפשרו להם להתנסות במגוון חוויות שילמדו אותם כיצד להיות. תוך כדי המסע הזה, הילדים ילמדו המון ידע חדש בכל מקרה.
  10. לאתגרים טובים יש מפה, יעד ואבני דרך. כמדריכה, כשאני בונה אתגר אני צריכה לוודא שאני מראה לילדים את היעד, אבני דרך, דוגמאות מדויקות לתוצרים, ומפה ברורה להתקדמות.

האתגרים של מדריך באקטון 

  1. אף פעם לא לענות על שאלה
  2. לשבח מאמץ ולא תוצאות
  3. לעודד מצוינות על ידי שאילת השאלה: "האם זה הכי טוב שלך?"
  4. להוביל שיחה סוקרטית
  5. ליצור פתיחת יום או סגירת יום מעוררות השראה
  6. להכין לו"ז שבועי
  7. להכין לו"ז ל-session שלם
  8. להכין אתגר
  9. ליצור דרכים לעקוב אחרי התקדמות באתגר/מקצוע מסוים
  10. לתקשר עם הורה

בקרה וביקורת

ביקורת, פחד מביקורת וכו '.  הביקורת אינה דבר שלילי. היא לא צריכה ליצור רגשות שליליים.
ההבנה שאנחנו לא אותו דבר, כי אנשים חושבים אחרת יוצרת דחייה, אבל זה פשוט החיים. אתה יכול רק להגיד תודה, אני רואה מה אתה אומר ואני מבין מאיפה זה בא. מכיוון שמדובר במציאות, אני מבין כמעט את כל הביקורת (חוץ מזו המבוססת על שקרים ושמועות) על האירוע, ואני שמח שבמציאות שלנו לא כולם חושבים את אותו הדבר.

ארגונים הירארכיים מפחדים  מביקורת כי זה באמת יכול לערער את מקום הניהול. ארגונים מבוזרים חיים מביקורת כי זה  מה שיקדם אותם קדימה ויפתח אותם.

לפעמים הביקורת לא מקבלת תמיכה בכלל ואז המבקר יכול להבין שזו  רק דעתו הסובייקטיבית. לפעמים לביקורת יש תמיכה מלאה ואז יתחיל  שינוי. בין אם זה למי שנתן את הביקורת, או למישהו שמזדהה עם הביקורת יש בדיוק את האנרגיה.
בכל מקרה, ביקורת זו היא הדלק המניע את הארגון קדימה.

 

ץ

 

It is only thanks to criticism that we have reached the absurd idea.

 

חשיבה ביקורתית בודקת האם צורת החשיבה שלך, גורמת להתפתחות שלך ומקדמת אותך, או שרק מעכבת ומקצצת לך את הכנפיים.

חשיבה ביקורתית בודקת האם אתה פועל מתוך דפוס דוגמאתי או שאתה בוחר את הבחירות שלך בתבונה כל פעם מחדש.
כשאתה שופט את עצמך אתה לוקח אחריות במקום שאחרים ישפטו אותך ויבקרו אותך על הבחירות שלך.

חשיבה ביקורתית עוזרת לך לשנות את החשיבה הרוטינית שלך לחשיבה יצירתית, גמישה וחדשנית.