פורים

בפורים נבחר ה "פור" =הגורל = התסריט שחתום מראש- מתגלה המשחק האמיתי שבחרנו לשחק כאן בעולם החלום. הבחירה הזו נעשתה טרם רדתנו לגוף פיזי כך ש"הכל צפוי" ועדיין- הרשות נתונה לנו לבחור איזה תחפושות ללבוש ואיך לשחק (בבאסה או בסבבה, ברצינות או בקלילות, בהישרדות או בהתפתחות). החיפוש אחרי התחפושת המדוייקת לך הוא הוא מסע ההתפתחות לגילוי האני האמיתי -המהות המזוקקת שהינך. מהות חג פורים היא "נהפוך הוא" . זהו יום חגיגה של הנשמה את תחפושות שחקני הרוח שמנהלים את הבחירות שלנו. מגילת אסתר=הסתר הופכת גלויה והאמת מתגלה, הסוף למערכות ההסתרה.  המסכות הן רק התפאורה במשחק ששיחקנו בעולם החלום.  בוקר טוב וברוכים הבאים ל העולם האמיתי. זו הזדמנות עבורנו לבחון מחדש- מי אנחנו רוצים להיות? איזו מסכות אנחנו בוחרים להוריד כי כבר לא זקוקים להם יותר בעולם האמיתי? מי מושך בחוטים? כמה חופש בחירה יש לנו ? איפה הכל צפוי ומהי הרשות הנתונה ? איזה מסיכות אנחנו בוחרים לשים? איזה משחק בחרנו לשחק ובאיזה תפקיד? מיהו הבמאי ומהו ה תסריט? מי קבע את תפאורת הרקע? מתי תיגמר ההצגה? מה יש מאחורי הוילון ? מה הקשר שלי עם שחקנים אחרים על הבמה המשותפת?מה אני אמור להבין מהמשחק הזה? ומה אם אני רוצה להפסיק לשחק?ומה אם אני רואה סרט אחר שרץ לי בראש? ומה אם בעיני רוחי ההצגה הזו נראית אחרת? ומי משמיע את הקולות? מי מזיז את הבובות? מי קובע מה יהיה הקטע הבא? איפה הכל שצפוי נגמר ומתחילה הרשות שנתונה? תודעת העל מסבירה כאן: החיים כמשחק בעולם החלום

היהודים באים – אסתר המלכה

פורים הוא חג האמת: בו נחשפות מערכות ההסתרה והאמת של אסתר-הסתר נגליית לעיני כל

 

מי מסתתר מאחורי המסיכה? מיהו האני המזוקק והטהור שאני? לא המחשבות הרצונות התפקידים,התחפושות,ההבעות,לא העשייה הנראיית לעין אלא מי אני באמת – מיהו אותו ילד פנימי שהוא אנחנו אחרי שהשלנו מעלינו את כל המסכות? לשם כך עלינו להיות ב עירום תודעתי 

purimבמקורות היהדות מדובר  על כך שבימות המשיח עתיד החגים להתכלות ,חוץ מחג אחד. חג פורים .יחליף את  כיפורים. חג של שמחה ולקיחת אחריות יחליף את התפילות וההלקאה העצמית. במקום להתפלל לבורא עולם שיסלח על חטאינו, נברא בעצמנו,מתוך ידיעה את עוצמתנו כתודעות בוראות , מציאות חדשה. הדרך להגיע לזה עוברת בדרך תהליך שחרור אחיזה במסגרות האדמה הישנות: לא ניתן לברוא את החדש לפני שנפרדנו מהישן. זו מטרתו של הצום -לנקות גם את הגוף הפיזי שלנו ובעיקר- את הנשמה מתחלואיה וייסוריה. נבין את הסטייה שסטינו מהתסריט הנשמתי שלנו -גם באופן אישי וגם לאומי- כבני צביר העם היהודי=הייעודי:  בחרנו ונבחרנו להוריד רוח לחיי החומר-זו תכלית קיומנו כאן ועכשיו אנחנו נדרשים לספק את הסחורה ולהצדיק את המימון האנרגטי שקיבלנו לצורך מימוש הייעוד. יהוה סיים את תפקידו כשליט העידן. אין למי להתפלל שיושיע אותנו. זה אנחנו. שום נס לא יקרה משמיים אם אנחנו לא ניצור אותו בעצמנו, באמצעות חיבור לעצמנו חבירה יחד ליצירת תודעה כוללת .

מצחיק כמה החג הזה עצוב

 

תחפושות פורצות מסגרות

  

יום השיער המשוגע – תחפושת לראש, כי כשמדובר בשינוי תודעתי -שם הכל מתחיל: במחשבות שלנו, בתבניות ודפוסי החשיבה שרצים לנו כסרט בראש. כל ההתנהלות הפיזית מגיעה רק בהמשך. פורים הוא  חג של הנשמה את תחפושות שחקני הרוח שמנהלים את הבחירות שלנו .

תחפושת הטיטאניק ברחובות ת"א
תחפושת בקבוצה – רכבת הרים
תחפושת אשה יולדת
ינשופית חכמה

 

 

 

 

 

מי שמאיים על קיומנו – המן הרשע , מוצא עצמו הפוך במקומו של מרדכי היהודי. המלחמה עם אוייבינו  היא רק השתקפות המלחמה הנצחית שקיימת בתוך כל אחד מאיתנו ובבריאה כולה: מלחמת האור בחושך: מטרת האור ליצור התפתחות ע"י שינוי תודעתי (במעבר מתודעת אדמה ומים לאש ואוויר)והחושך מנסה לעכב את ההתפתחות-להקפיא/לדכא, להרדים את הליבות המתעוררות באמצעות חיי רווחה- חיים באזור הנוחות. עלינו לצאת מאזור הנוחות הזה כדי להבין את הסטייה,לעשות שינוי תודעתי, להתיישר ולהתחיל לעשות את מה שנועדנו לעשות – כל אחד בדרכו הוא, אבל יחד- בשיתוף פעולה .

"הטוב, הרע והמכוער"- מגילת אסתר גרסת המערבון – סרטון אנימציה נחמד שמאיר את משמעות השם המן= human = אנושי : המן מסמל את בן האנוש שתאב שליטה

 

transformaition פורים: זמן לשנות צורה. תחפושת שמתניעה…

 

תחפושות הורים תינוקות ומנשא

פורים בטבע

משלוח מנות בריא וטעים, לגוף ולנפש – משמח לבב אנוש…

תחפושות הורים תינוקות ומנשא

מילים מתחפשות:

חיובי ושלילי נבראו זה מול זה, כדי לאפשר לנו את עקרון יכולת הבחירה.

לברוא= ליצור מציאות. ומנגד- לברֵא = לקרח ולסלק.
רֵע=חבר. ומנגד רַע=שונא.
חלש= למטה ממישהו. ומנגד- חולש= למעלה ממישהו.
גאה= למעלה. ומנגד- גיא= למטה.
לקלס=לשבח. ומנגד- לעג וקלס.
להשריש=לחבר. ומנגד- לשרש- לעקור.
ענג אל מול נגע.
נחש (וניחוש העתיד=שלילי) אל מול חשן (= קדושה).

עתיד החגים – התחלת הסוף

מועדים לשמחה. חג=מועד המגדיר נקודת זמן בה מתקיים ארוע המציין סיבה למסיבה. בעידן הישן היינו זקוקים להגדרות שיתחמו בגדרות את הווייתנו, למגבלות שיגדירו גבולות זמן לינארי ומרחב פיזי, למסגרות האדמה=החומר שיסגרו אותנו בתוך תבניות חשיבה . לא עוד. אנרגיות האש והאוויר בעידן החדש מביאות איתן את החופש והפתיחות הנישאות על גבי רוחות השינויים. בעולם החדש אנחנו לא זקוקים  למגבלת המרחב והזמן כדי לחגוג את היותנו. חשיבה עצמאית פותחת בפנינו הבנה שהסיבה למסיבה נוכחת בכל מקום וזמן שבו אנו בוחרים להבחין בקיומה. המועד המדוייק עבורנו לחגיגה איננו זה המוכתב מראש בפסק הלכה דתי/תרבותי/חברתי או חוק מדינה הנותן לגיטימציה  מוסמכת המאשרת לנו את הזכות להיות בחופש .  זה אנחנו הסמכות היחידה שאחראית על הבחירות של עצמנו. זה אנחנו שיודעים מה אנחנו רוצים באמת ומה נכון לנו, זה אנחנו שנדרשים לאשר לעצמנו בעצמנו מה יעשה אותנו מאושרים. זכות הבחירה בחופש בידנו. אף אחד ושום דבר אינו מגביל אותנו חוץ מאשר אנחנו בעצמנו, בבחירות התודעתיות שלנו.

שמירה על מסורות העבר מעכבת התפתחות

שמירה על טכסי החגים,הלכות הדת, מנהגי המסורת ונורמות תרבותיות ודתיות,מעכבים את ההתפתחות שלנו ודואגים לשמר בתדעתנו את העבר במקום ליצור את העתיד. במקום ימי זיכרון וחגים מבוססי סיפורי היסטוריה, עלינו לחגוג את היותנו כאן ועכשיו,עושים היסטוריה! עכשיו הזמן להיפרד מהעבר שיוצר תלות  ולהתחיל להקשיב לקול הפנימי שלנו, שיודע לבחור סדרי עדיפויות חדשים שתואמים את הרצון לממש את התסריט שחתמנו והתחייבנו לתת לטובת ההתפתחות הכלל בריאתית-של הכל ושל כולם.

החגים מצמצמים את החיבור שלנו לעצמנו, ליום אחד שאמור לציין מהות ומשמהות  שאמורה ללוות אותנו כל יום וכל היום, בכל רגע, בכל מחשבה, הרגשה  ועשייה, בכל בחירה

*

עתיד החגים להתכלות. האחיזה במנהגי העבר, במסורת וטכסים תרבותיים ודתיים לא מאפשרת לנו ליצור-להמציא יש מאין התנהלות חדשה שתואמת את כללי המשחק החדשים בעולם המשתנה . העם היהודי=הייעודי ירד לעולם עם אנרגיות אש (רצון ויצר חדשנות) ואוויר (תודעה)גבוהות, כדי לעזור לאנושות לעשות את המעבר לעידן החדש. כדי לממש את הייעוד שבחרנו ונבחרנו לו, עלינו לחשוב חשיבה עצמאית ויצירתית ולא לכבול תודעתנו למסגרות מגבילות שמוחקות את השונות בנינו והייחוד שלנו ושמות חוצץ בינינו ובין הידיעה את היותנו בוראים.

סוכות 2018 

ברוח אווירת חג סוכות , אני מזמינה אתכם להתארח כאושפיזין בסוכתי. זו סוכה מיוחדת , שלא מהעולם הזה , תרתי משמע. בתודעה שלי, משמהות החג היא להזמין אורחים . במסורת הדת היהודית מתייחסים לשבעה אורחים שמייצגים שבעה חלקי רוח = (7 ספירות ב עץ הספירות ) של הילד הפנימי  :אברהם – חסד, יצחק – גבורה, יעקב – תפארת, משה – נצח, אהרון – הוד, יוסף – יסוד, דוד – מלכות. הספירה של מלכות היא זו שרוב אנוש חווים בה – שם נמצא השחקן הפיזי בבמת המשחק הארצי עם שלושת חלקיו: גוף נפש ורוח. כל השאר הם חלקים שרוב האנושות לא מודעים להם ולא מחוברים אליהם. רוב המבוגרים לא. אבל ילדעים  שנולדו יודעים אחרי שנת 2000 – הם כן. הם ירדו עם תוכנת הפעלה כזו שהם מחוברים 24/7 לכל חלקי הרוח של הילד הפנימי הוא העתק נאמן למקור של הנשמה שלנו שנמצאת במישורים הגבוהים
 
שלוש הספירות העליונות (חכמה, בינה ודעת ) אינן משויכות לאף אחד מהאושפיזין כיוון שהן מוגדרות כספירות 'מוחין', הנמצאות מעל לעולם הזה. לשם אני מזמינה אתכם : לסוכה שנמצאת מעבר לעולם הזה . יכול להגיע אליה רק מי שיוצא ממסגרת עולם החומר, משחרר עצמו מארבע קירות של כלא תודעתי ומתחבר למוח הגבוה
 
הסוכה שלי נמצאת בכל מרחב וזמן שבו תבחרו לצאת מהבית למרחב הפתוח ולהיות חשופים תחת כיפת השמיים- בלי קירות – גם לא מבד. בלי סכך שיכסה את ראשכם, בלי מערכות הסתרה , ישר אל עולם האמת .
 
הכנתי כיבוד : מזון מזין לנשמה .לא כולם ימצאו טעם בדבריי. רק אותם שאוהבים לנסות ולהתנסות בטעמים חדשים שאינם מכירים, רק אותם האמיצים שלוקחים סיכון לצאת אל הלא נודע – ולדעת : את מה שמעבר, רק הסקרנים שאוהבים לחקור ולמצוא טעם לחיים – להבין את הסיבה הגבוהה לקיומם , את תכלית היותם מי ומה שנולדו-נועדו להיות – הייעוד  .

לג בעומר 2018 

סוף מעשה במחשבה תחילה

ילדעים, שיקול דעת תבוני. יש לכם את זה . תפעילו את התוכנה הזו היום ותסירו מהמחשב- מהמחשבה את הרעיון הישן שלשרוף דברים תורם משהו. זה לא. האש נועדה כדי לברוא את החדש, לא כדי לכלות את הישן. הוא יתכלה מעצמו. אל תדליקו מדורות היום על האדמה, תידלקו על מה שמדליק אתכם באמת האוויר- אונליין. תיפגשו לחגוג עם סרט מדע בידיוני שיעיף לכם תמוח.
לשרוף את הישן זה מזה פאסה. מה שהולך עכשיו זה להשקיע את האנרגיה שלכם ביצירה – בבריאה חדשה

עתיד השבת והחג – תקשור תודעת העל

היהודים באים- שומרים שבת: מערכון  ענק!!!

חנוכה 2017

הגיע זמן לשקול את העסק הזה של כל נהגי החג מחדש, אתם לא חושבים? אז זהו, שכשנותנים למסורת העבר לנהל את הבחירות שלנו בהווה לגבי העתיד, לא תמיד חושבים… יאללה, לתחת.

חג חנוכה שמח

יאללה,חג

Posted by ‎ניר וגלי‎ on Tuesday, December 12, 2017

ראש השנה  : איפה הראש שלכם השנה ? 

 

ראש השנה 2016

השנה שלי טובה כל השנה. יום חג אחד לא מספיק לי להקדיש לכל הטוב שבי. מה לברך? . אני מברכת אותי כל יום וכל דקה מחדש: מבורכת הנני בבחירתי לשנות את שנדרש כאן ועכשיו בזמן אמת, לשנע את השינוי שמתחיל תמיד בראש ,לבחון כל בחירה בכל רגע מחדש ולהתחיל התחלות בדיוק בזמן שזימנתי אותן לעצמי. תאריכי לוח השנה העברי לא רלוונטיים עבורי כי ייעודם לשמר את ההיסטוריה ואני כאן כדי לעשות היסטוריה !!!
*
ובכל זאת, היות ואנחנו חיים בנקודת זמן ייחודית בתפר בין עידן ישן וחדש, אנחנו נדרשים בו זמנית לשחק גם את התסריטים הישנים שלנו וגם את החדשים, להיות בארוחת חג משפחתית , גם כשנשמתנו מטיילת בעולמות תוכן אחרים. מה עושים? לוקחים אתכם את ערכת משפטי המפתח של הנני לכל ארוע, לכל מקום , בכל מרחב וזמן וחולקים עם המשתתפים הבנות מאירות ומעוררות שינוי תודעתי. ככה תביאו את עולם האמת לעולם החלום. כי "אנחנו כאן בעולם הגשמי כדי להבין ברוח איך לממש בחומר, בתבונה" , הנה לכם דוגמית לאחד מאותם משפטי מפתח שכתבנו אורן אמיר ואנוכי נעמה וייס טוהר כשבראנו עבורכם את המתנה המושלמת: כזו שכייף לא רק לקבל אלא להעביר הלאה במחוזותיכם. כי יש משהו יותר חזק מנתינה: לתת לאחרים את הזכות לתת.

אז זה מה שאני עושה: נותנת לכם את המתנה שקיבלתי, כדי לתת :  הנני מתנה

ראש השנה 2013

בעידן הישן הספיק לנו לחגוג יום אחד בשנה כדי להתחדש ולבקש מאלוהים מה אנחנו רוצים לשנה החדשה, 10 ימים להסדיר אי הבנות בין אדם לחברו ויום אחד של צום ביום כיפור כדי לבקש סליחה . בעידן החדש אנחנו נדרשים לעשות את העבודה התודעתית הזו כל יום,כל היום, בכל צעד, בכל בחירה, בכל מרחב וזמן בחיינו. יהוה סיים תפקידו כשליט העידן. אין יותר למי להתפלל. זה אנחנו הבוראים ועלינו להבין איזה עולם אנחנו רוצים לברוא וליצור אותו- קודם בעיני רוחנו ואז המציאות הגשמית תהדהד ותתהווה בהתאם לבחירה התודעתית שלנו

במה אנחנו רוצים להתחדש השנה? בעוד ועוד חומר לקישוט או במהות? כל השקעה אנרגטית שאנחנו מתמירים לחומר היא בבחינת חוב אבוד. ברגע שהאנרגיה מתגשמת למוצר פיזי- היא לעולם לא תוכל להמשיך אתכם הלאה במסע ההתפתחות שלכם . לעומת זאת השקעה בהתפתחות תודעתית – תשמש אתכם בגלגולים הבאים עד שתשלימו את התסריט שבחרתם והתחייבתם לו. אולי השנה במקום לארגן חבילות שי של מזון גשמי לאנשים רעבים פיזית, נשקיע בלתת להם הבנות שיעזרו להם להתרומם מעל המצוקה שלהם ולהצליח לייצר לעצמם בעצמם את השפע שחתמו לקבל, אם יממשו את הייעוד שלהם.  ההבנות האלו זה לא מיסטיקה בגרוש. המטרה איננה התעלות רוחנית אלא אחרי שמתחברים להבנות הגבוהות- להוריד אותן למימוש בחיים הארציים.  יותר ויותר אנשים מתעוררים ומגלים שההבנות האלו קיומיות עבורן יותר מהחומר הגשמי, כי בלי להבין למה הם קמים בבוקר, לא תהיה להם סיבה לקום, גם אם תהיה להם לידם חבילת שי של תפוחי אדמה ויין.

 

forget the masia, you are the only one to save you from yourself   –  עזבו את ה"משיח" – זה אתם שנועדתם להציל את עצמכם מעצמכם, בעצמכם, עוצמתכם

 

. המשיח איננו יישות פיזית חיצונית שתגאל אותנו. המשיח הוא תודעה! רכובה על גבי חמור לבן – הרוח מעל החומר. הלבן הוא הדף החלק שנפתח לכם להבין שנפתחה בפניכם הזדמנות להתחלה חדשה.. תעלו גבוה, higher .
אנחנו נדרשים להטמיע את ההבנה הזו בתודעתנו כל יום וכל דקה בחיינו, בכל מרחב וזמן, לא רק בערב ראש השנה ויום כיפור. זה היה בעידן הישן. יכולנו לחיות חיים שלמים בסטייה מהייעוד שלנו ולהאמין באשלייה שאם נתפלל חזק ביום כיפור אז אלוהים החנון והרחום יסלח לנו.

זה נגמר. יהוה סיים את תפקידו כשליט העידן. שום דבר לא יקרה אם לא תיצרו אותו בעצמכם. אין יותר למי להתפלל. 100% אחריות אישית שלכם כבוראים.

יום כיפור

יום הכיפורים – ניסיון לכפר על העבר הופך לחגיגת כ – פורים – יום של שמחה, קלילות וחדוות יצירת החדש. במקום להלקות עצמנו עם רגשות אשמה על חטאינו, מוטב שנרכז את האנרגיה שלנו בהבנה ו למידה מהצלחות– אותם רגעים שבהם חיינו בתואם עם ה תסריט=הייעוד הנשמתי  שבחרנו ונבחרנו לממש. עלינו להבין שהעבר עבר וכעת עלינו לכתוב,לקרוא ולשחק טכסט חדש שתואם לתסריט שלנו, במקום לשחזר ולחפור בהתנסויות העבר שלא צלחו.  לא הצלחת? אז לא, הלאה.. אין דבר כזה כשלונות בבריאה. כל התנסות תורמת להתפתחות.

חג  פורים  .יחליף את יום כיפורים. חג של שמחה ולקיחת אחריות יחליף את התפילות וההלקאה העצמית. במקום להתפלל לבורא עולם שיסלח על חטאינו, נברא בעצמנו,מתוך ידיעה את עוצמתנו כתודעות בוראות
כשהאמת תתגלה- תהיה חגיגה אמיתית. התגלמות הרוע – המן, מוצא עצמו הפוך במקומו של מרדכי היהודי. האור מנצח את החושך. יהיה שמייח….

 

יום כיפור 2013

יהוה כבר סיים תפקידו כשליט העידן הישן. אין למי להתפלל. שום דבר לא יקרה אם לא נברא אותו בעצמנו. אין טעם לכפר על כלום. ספריות הידע נמחקו ברגע השקט בסוף 2012. אין לנו יותר קארמות. הכל אצלנו בראש, בבחירה התודעתית שלנו מי ומה אנחנו רוצים להיות. אין טעם להלקות עצמנו על חטא כי אנחנו מבינים היום שגם לטעויות שלנו היתה סיבה גבוהה- הם נועדו להיות עוד צעד במסע ההתפתחות שלנו. מבחינת הבריאה אין דבר כזה כשלון. יש התנסויות שמתוייגות כבדיקה שלא הושלמה . רק אנחנו בוחרים לייסר עצמנו עם מחשבות שליליות על כמה נוראיים אנחנו. אז זהו. לא עוד. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, תמיד. אנחנו כאן כי בחרנו ונבחרנו מרצון ובחירה חופשית , התנדבנו לחיות כאן בתקופה המדהימה הזו בזכות האומץ שלנו להפר את הצו האלוהי- בדיוק כפי שעשתה חווה כשבחרה להפעיל שיקול דעת ולאכול מפרי עץ הדעת , כדי לדעת- טוב ורע. אין לנו צורך ביהוה כשופט כי אנחנו מודעים לחלק הפנימי שבנו שיודע לשפוט את עצמנו – האם אנחנו אכן פועלים בתואם לתסריט שלנו או שאנחנו בסטייה וצריכים להתיישר.  מה שכן אפשר לוותר עליו זה על השיפוט העצי השלילי- ההלכאה העצמית שלא תורמת לנו דבר ובוודאי גם על שיפוט אחרים- שזו בכלל סטייה שמומלץ להיפטר ממנה.  רוצים לדבוק במנהג ישן? "תשליך" : השליכו מעליכם את העבר. הוא לא רלוונטי יותר. הוא מעכב את ההתפתחות שלכם.

לא יהוה חותם אותנו לכף זכות או כף חובה. אנחנו נדרשים להפעיל את מנגנון השיפוט העצמי  ולהבין מה ולמה בחרנו ,מה  ה חתימה שלנו . בחרנו בתסריט שרצינו לממש והתחייבנו לו בבחירה חופשית ובהתנדבות . קיבלנו מימון אנרגטי- שפע שנועד לתמוך בנו במימוש הזה , אז מוטב שנשתמש בו בתבונה ולא נבזבז אותו על רכישת עוד חומר שהוא בבחינת חוב אבוד ולא ממשיך איתנו הלאה במסע ההתפתחות.

עשרת ימי תשובה- בין אדם לחברו

יום כיפור – בין אדם למקום (הלוא הוא שמו של יהוה…) מהו המקום הזה? האם הוא קיים פיזית? לא,  גבולות המקום הן רק אצלנו בראש- בתודעה שלנו.ברגע שנרחיב אותה, נגלה שהמקום הזה – האלוהים הזה- הוא בתוכנו. כולנו חלקי תודעה בוראת. המקום הוא המקום שבו אנחנו שלמים עם מי ומה שאנחנו. שם אנחנו מתחברים לאחד – ל מקום

יום כיפור 2012 

יום כיפור הזה מתבהרת לנו ההבנה שזה לא באמת אלוהים שיושב שם למעלה ודן אותנו לכף זכות או כף חובה. זה אנחנו! זו הבחירה החופשית שלנו אם ואיך לחיות את הייעוד לפי התסריט שחתמנו לממש, או שלא,  לחיות בסטייה… יום הדין זו לא גזרה משמיים. כל אחד מאיתנו יכול ליישר את הסטייה מהתסריט שלו ,לדייק את עצמו,מעשיו,בחירותיו, ולקבל מימון בהתאם.

מי שלא יספק את הסחורה שהתחייב לתת עם רדת נשמתו לעולם החלום-לא יקבל את המימון אנרגטי.

זו הגזרה. זה מה שכתוב. זו המהות. ועדיין – הרשות נתונה (זו הדרך שנבחר לממש את המהות)

יום כיפור 2011  : יום של תשובה ואני עם ילדיי בביתם של חוזרים בשאלה

כמה סמלי וכמה משמעותי עבורנו היה יום הכיפור הזה. כמה מדוייק.  חברים טובים, זוג הורים אמיצים ל 5 ילדים בחינוך ביתי, אנוסים שעזבו את הדת ונרדפו ע"י משפחתם החרדית
אנשים חושבים שלא פוחדים משינוי אמיתי ועמוק: נולדו במשפחה חרדית,התחתנו בשידוך,לא היו בצבא , חיו בבועה, עד שהחליטו לשאול שאלות והבינו שמקומם לא שם, התחילו לאכול חי טבעי ואורגני,הוציאו את הילדים מהמסגרות,ועברו לחיים חדשים בחינוך ביתי הרחק מהישן. העיזו באומץ להתעלם מקולות השכנים והמשפחה,הרבנים,ההלכה
כמה אני אוהבת אותם וכמה השראה הם מהווים עבורי, דוגמא חיה הכי אמיתית שיכולה להיות לשינויים שקורים עכשיו וצצים כפטריות אחרי הגשם כאן ושם ובכל מקום
כמה מרגש היה לחשוף בפניהם פעם ראשונה בחייהם מוזיקה שמעולם לא שמעו עליה ועבורי כל כך מובנת מאליה, ריקודים של פלאשדנס וריקוד מושחט בסלון ביום כיפור
סיפורים כמו בילבי הם שמעו פעם ראשונה בחייהם, צפינו יחד בסרט "אורחים מהכוכב הירוק", הילדים ראו אוואטר ותירגלו כשפות אש…
שישו ושימחו בשמחת חג… רק שזה היה יום כיפור ולא שמחת תורה…

סוכות 2012

רעיון נחמד-איך להכין קישוטים לסוכה בלי שדכן ונייר דבק.
רעיון יותר נחמד הוא להבין שחבל לבזבז זמן התפתחות יקר על שימור טכסי החגים והכנת קישוטים מחומרים שממילא יתכלו. במקום להתעסק עם קישוט התפאורה החיצונית,ייטב אם נשקיע כל טיפת אנרגיה בהבנת המהות הפנימית שלנו. מהר מאד תבין האנושות שבלי להבין את תכלית הקיום הזה- אין משמעות לכל התפאורה החיצונית שבנינו לנו בהתנסויות בחומר,משך דורות על גבי דורות. עכשיו זה הזמן לעשות פסק זמן ולבחון את כל הנחות היסוד שלנו מהייסוד

שמחת תורה 2013

%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%93%d7%a9

פסח

פסח : מה השתנה? יציאת מצריים

כמעט פסח שמח וכשר  – מצחיק כמה שזה עצוב סיפורו ל עם ייהודי ששכח ייעודו

  פורים 

 

חג פורים .יחליף את כיפורים . חג של שמחה ולקיחת אחריות יחליף את התפילות וההלקאה העצמית. במקום להתפלל לבורא עולם שיסלח על חטאינו, נברא בעצמנו,מתוך ידיעה את עוצמתנו כתודעות בוראות

במקורות היהדות מדובר  על כך שבימות המשיח יתכלו כל החגים ,חוץ מחג אחד שיהה היחיד שיחוג: חג פורים. למה דווקא הוא? משום שבפורים הכל נהפוך הוא. המסכות הן רק משחק ששיחקנו בעולם החלום. כשהאמת מתגלה – יש סיבה למסיבה – חגיגה אמיתית, האור מנצח את החושך.

המשיח איננו יישות פיזית שתגאל אותנו. הוא תודעה והיא נוכחת כאן ועכשיו עבור כל מי שער ובוחר להבחין בקיומה

חנוכה 2015:

"חג חנוכה שמח" איחל לי היום מישהו דתי. חשבתי לעצמי שזה ממש אבל ממש לא רלוונטי לי לחגוג אור רק ב 8 ימים . אני מייצרת אור כל השנה, כל רגע בחיי, בכל רצון, כל מחשבה, כל הרגשה, כל פעולה, בכל בחירה. לייצר אור משמע להניע התפתחות, להדליק את ניצוץ האור הפנימי שבי שמבקש להבין,להתרחב ולהרחיב את התודעה.

חנוכה 2014:

תפקידנו לייצר אור ע"י רצון(אש)להתפתחות והבנה(אוויר), לא ע"י שמירה על מסורות עתיקות שפג תוקפן(אדמה ומים) . אנחנו כאן כדי לייצר ניסים חדשים שמבוססים על דעת ולא לשמר ניסים שמבוססים על דת. ממליצה לכולנו לרכז את האנרגיות שלנו בתרגול הדלקת האור הפנימי ולא בהתבוננות החוצה בהדלקת נרות גשמיים. אנחנו נדרשים להתחבר יחד (מים) אבל  ממקום של הבנה הרמונית גבוהה ולא מתוך רגשות כבוד לעבר – מפואר ככל שיהיה- איננו רלוונטי יותר ומפריע לנו לשחק במרכז הבמה את התסריט שבחרנו ונבחרנו לו

טו בשבט 2013 : כי האדם  כבר לא עץ השדה

בעידן הישן בחרנו להאיחז בשורשים ולכן לא זזנו. עכשיו תודעתנו מתרחבת להבנה שאם נשחרר את האחיזה באדמה, נוכל לזוז. התפתחות מחייבת תנועה.

"ואני לא יודע : איפה הייתי ואיפה אהיה – כמו עץ השדה"

טו בשבט 2012 – אדם ואדמה בסימן שינוי – אתר שינוי תודעתי 

פורים- נהפוך הוא..

  פורים  : במקורות היהדות מדובר  על כך שבימות המשיח יתכלו כל החגים ,חוץ מחג אחד שיהה היחיד שיחוג: חג פורים. למה דווקא הוא? משום שבפורים הכל נהפוך הוא. המסכות הן רק משחק ששיחקנו בעולם החלום. כשהאמת מתגלה – יש סיבה למסיבה – חגיגה אמיתית, האור מנצח את החושך. מגילת אסתר הופכת ממגילת "הסתר" לגלויה, הכל הופך גלוי ומתבהר עולם האמת , הסוף למערכות ההסתרה 

המשיח איננו יישות פיזית שתגאל אותנו. הוא תודעה והיא נוכחת כאן ועכשיו עבור כל מי שער ובוחר להבחין בקיומה

חג פורים .יחליף את  כיפורים. חג של שמחה ולקיחת אחריות יחליף את התפילות וההלקאה העצמית. במקום להתפלל לבורא עולם שיסלח על חטאינו, נברא בעצמנו,מתוך ידיעה את עוצמתנו כתודעות בוראות

פסח 2013.

אוקיי, כבר יצאנו ממצריים אבל לאן? אל תתנו לשאלות לפסוח מעליכם. תדייקו את ההבנה עד שתתבהר הדרך.  

אנחנו כבר מבינים ששום נס לא יקרה משמיים עד שלא ניצור-נייצר אותו אנחנו בעצמנו, מתוך עוצמתנו, עצמאותנו. עצמאות זה שם המשחק בעידן החדש. נמחקו כל ספריות הידע הישנות,אין לכם יותר קארמות ותיקונים . הסיפור שעובר לכם בראש הוא תמונת המציאות שתתהווה מול עיניכם . סיפורי "והיגדת לבנך" שעברו מדור לדור כבר לא רלוונטיים עבורנו. עכשיו עלינו ללמוד מהילדים סיפור חדש שהם ימציאו. כדי לעשות זאת עלינו קודם כל לצאת מהסיפור הישן, להבין שהוא לא משרת אותנו יותר, להבין שבכוחנו לצאת ממצריים בכוח הרצון – האש ובכוח התודעה- האוויר : הכל אצלנו בראש, מתחיל ונגמר במילה אחת – בחירה. למעשה , כבר בחרתם עוד לפני שירדה נשמתכם לגוף הפיזי. אתם כאן כדי להבין למה וכדי לממש את מה שכבר בחרתם. אם לבחירה שלכם לא היתה שום משמעות – לא הייתם חיים כאן בתקופה המיוחדת הזו של אחרית הימים. זה כאן וזה נוכח . יכול להבחין באור הגאולה רק מי שבוחר לראות אותה. מי שהחושך עדיין מסמא את עיניו בעזרת חיי רווחה או מערכת אמונות ישנות שפג תוקפן, מוזמן להתעורר ולצאת ממצריים. השער פתוח. פרעה נתן אישור…

שום דבר לא מגביל אתכם חוץ מכם עצמכם – מתודעתכם

הגאולה שייחלנו לה דורות על גבי דורות – כבר כאן. ההבדל בין הסיפור ההלכתי למציאות היום הוא שאין לנו משה שיוביל אחריו עם שלם אלא התהליך הוא אישי- כל אחד נדרש לקחת 100% אחריות על היציאה הפרטית שלו מהמייצרים של עצמו.
פסח 2012 הבנו שזה רק אנחנו שכובלים עצמנו לעבדות מצריים אבל עוד לא היה לנו האומץ לצאת אל הלא נודע, להיפרד מהחומר שצברנו-סיר הבשר ומערכות הרגש שנלוות אליו. המשכנו את לקיים את טכס ליל הסדר כהילכתו כי כוח המסורת רבת השנים היתה חזקה יותר מאי הוודאות שלנו, אבל בתוך תוכנו ידענו שזה נגמר.
פסח 2013 אנחנו כבר מבינים איך להשתמש באש (כוח הרצון) ובאוויר (התודעה) כדי להניע את עצמנו בעצמנו לדרך חדשה

פסח הזה  אל תתנו לשאלות לפסוח עליכם. העמיקו ודייקו את השאלות. התחברו לילד הפנימי שלכן וקחו לעצמכן את הזכות והחובה לשאול. 

אבל מה לשאול? ואיך? איך שואלים את הנשמה? ומניין מגיעות התשובות?
בעידן הישן ההורים היו מצווים על "והיגדת לבנך" והילדים היו אמורים לשמוע ולשאול. בעידן החדש הכל הפוך: הילדים יודעים את הסיפור החדש ועלינו כמבוגרים להקשיב להם, להתחבר לילד הפנימי שלנו ולשאול את הקושיות הכי קשות : למה?
בעידן הישן שיננו טכסט על יציאה מעבדות לחירות.  בעידן החדש אנחנו חיים אותו.
בעידן הישן היינו עסוקים עם האוכל הגשמי (אדמה)- הסדר- הארוחה ומערכות הרגש-היחסים המשפחתיות שסביב (מים) . בעידן החדש כבר לא מספיק לנו לספק את צרכי הגוף והנפש. הנשמה שלנו מבקשת לדייק את ההבנה (אוויר) לגבי תכלית קיומנו- מה הייעוד שלנו, לשם מה אנחנו כאן? מה באנו לעשות? מה יש לנו לתת לעולם? בשביל מה אני קם בבוקר? מה אני רוצה? (אש)
בעידן הישן כבלנו עצמנו למסגרות חשיבה כאילו איזה פרעה שולט בנו. בעידן החדש אנחנו מבינים שזה רק אנחנו שולטים בבחירות שלנו. נמחקו כבר כל ספריות הידע הישנות. אין לכם יותר קארמות ותיקונים להשלים. הסיפור שתבחרו לספר לעצמכם , הסרט שעובר לכם בראש- זה מה שתראו על המסך בבמת המשחק של חייכן.

פסח 2014 – עבדים, תפסיקו לחלום ותתעוררו! 

"חג שמח" . חג?איזה חג? אה , כן, שמעתי … למדתי על זה פעם בהיסטוריה שהיו עם של עבדים  שפחדו לצאת לחופשי… איזה פרמיטיבים שיואו, לא מפותחים, אבל זה נגמר, לא? מה נסגר איתם? הם בסוף הבינו והשתחררו או שנעלמו מהעולם?  אפילו תודעת העל לא יודעת מה יהיה איתנו. הכל תלוי בבחירה שלנו, אז מה אתם אומרים יהיה בסופנו? יש לנו עוד סיכוי ליישר את הסטייה, אנחנו בדרך, השאלה לאן. מי ייתן והעם הייהודי=הייעודי יתעורר ויממש את הבחירה שלשמה הוא בחר ונבחר להיות כאן. מי ייתן? אף אחד לא ייתן לנו, גם לא זה שאנחנו קוראים לו אלוהים=יהוה, סגר את הבאסטה. סיים את תפקידו כאן כשליט העידן הישן. הוא כבר לא מנהל כאן את העניינים לידיעתכם החל מסוף 2012. שום דבר לא יקרה אם אנחנו לא נברא אותו בעצמנו, מהעוצמה הפנימית שלנו. יאללה,עבדים, תפסיקו לחלום ותתעוררו!

יום העצמאות 

יום העצמאות  זהו יום הולדת זה היום שבו יצאנו לאוויר העולם ונתנו את המתנה שהיננו-שלנו-שאנו. אני מאחלת למדינה שביום ההולדת  שלה תוליד בכל אחד מאיתנו את ה מנהיג הפנימי שיוביל אותנו בדרכנו למימוש ייעודנו  בתהליך מעבר  מתלות לעצמאות 

יום השואה 2013 , 4 קושיות:

1. כמה אנרגיה מבוזבזת על טכסים שנועדו לשמר את חווית הקורבנות לעומת האנרגיה שמושקעת בהווה בתמיכה בניצולים הגיבורים שצלחו את האתגר ויצרו את דור ההמשך

2.מתי נבחר לשחרר את הסיפור על היותנו קורבנות מסכנים ונעצים את סיפור הגבורה המתעדים את עליונות הרוח על החומר? למה אנחנו לא מספרים לילדים שהגוף יכול להתקיים פיזית בכוח האמונה? אם ילד בשואה הצליח להילחם כפרטיזן ביערות כשניזוןמקליפת תפו"א לשבוע, למה שלא נוכל כולנו לעשות זאת ולחיות "מהאוויר" – אם תהיה לנו מטרה ראויה לחיות עבורה? על פראנה שמעתם?

3. למה אנחנו לא מאפשרים לילדינו להאיר בניצוץ הפנימי שלהם את העולם החשוך ע"י יצירת התפתחות , המצאת ידע חדש, סיפור חדש במקום לכפות עליהם לשנן סיפורים ישנים שמעכבים את ההתפתחות ע"י יצירת דרמה רגשית מיותרת? למה יאנוש קורצאק נדחק לציטוטים אידאולוגיים שמקשטים ליום אחד את קירות ביה"ס ושלא מוצאים שום ביטוי בהתנהלות היומיומית של המערכת הרקובה הזו?

4. איך זה שפוליטיקאים נבובים- ממסד אדמה כבד ומכביד, וטקסים שמרניים עמוסי עכבות רגשיות , מצליחים לנהל את תודעת עם שלם עם איכויות אש ואוויר גבוהות שאמור להביא את אור ההתפתחות לעולם? לאן נעלם האומץ שלכם הישראליים שהתמכרו לחיים באזור הנוחות, קומו ותפרצו את כל הגבולות. אף אחד לא יוכל לשלוט בכם אם תשלטו בעצמכם.

יום השואה 2014

מילים קשות לעיכול. הטכסט לא מיועד לבעלי לב חלש ונשים בהריון… : בת 9 מסבירה מה היא יודעת על יום השואה (אני נכנסתי להלם כששמעתי את זה, מודה)

"היה איש אחד, עם שם מוזר, שעמד ככה עם הגב(מתכופפת) ובא מישהו עם סכין ודקר אותו בגב"

WTF ???????????????
(what the fuck בתרגום לעברית צחה… )
זה מה שקלטה מהלמידה בביה"ס?

אוקי, מה שברור שהיא מבינה זה שהיתה שם אלימות.

מה שהיא לא מבינה זה את מה שאף אחד בביה"ס לא יסביר לה מחר בטכסים המשעממים האלו שחוזרים על עצמם כל שנה שנועדו לשחזר את תודעת הקורבנות מהעבר במקום להבין למה דברים קרו כמו שהם קרו, מה הסיבה הגבוהה ש 6 מיליון יהודיים בחרו למות.

לזכור ולא לשכוח…
לזכור ולא לשכוח…
לזכור ולא לשכוח…

ומה עם להבין???

אף אחד לא יסביר לה את זה כי רוב האנשים לא זו בלבד שלא מבינים אלא לא רוצים להבין.

ששששששששששששש לא להעיר את המתים.

תנו לנו להמשיך לחלום בשקט ואל תעירו אותנו.

ואם יהיה שם בטעות איזה ילד שכן מבין, נדאג להפריד אותו מהגדולים כדי שלא יעיר אותם גם עם שאלות קשות שמאיימות על שפיותם.

לאבד את הדעת? לא בבית ספרנו.

אז כן, בביה"ס שבו לומדת הילדה הזו (סוג של לומדת, לא באמת… זה רק משחק) מנהלים טכס נפרד לילדים הקטנים ולגדולים

אכן, מוטב להפריד את הגילאים כדי שהקטנים לא ייחשפו חלילה לסיפורי זעוות השואה, ששששש… שרק לא ישמעו וידעו שיש רוע אכזרי כזה בעולם, אנחנו הרי רוצים להגן על נשמתם הזכה והטהורה….
חברות וחברים: אולי זה יישמע לכם הזוי, אבל הילדים כבר יודעים הרבה יותר ממה שאתם חושבים שאתם יודעים. הם מבינים טוב מאד רוע ואלימות מהי, גם אם לא תספרו להם וגם אם אינם מודעים או מסוגלים לבטא את ההבנות שלהם בע"פ. המידע הזה מוטמע בתודעתם. הם ירדו איתו build in . רק שהם מבינים משהו שרוב המבוגרים לא מבינים: שמוות איננו באמת סוף, שיש סיבה גבוהה למה 6 מליון יהודים נרצחו בשואה, שאלימות ורוע,עם כל השליליות שבהם, הם חלק בלתי נמנע בכל תהליך למידה והתפתחות. הם לא החושך. החושך הוא הבחירה להשתיק את ההתפתחות-להימנע מלדבר בנוכחותם על זוועות עולם מזעזעות- אותם זוועות שהם פוגשים יומיום במשחקי המחשב ובסדרות הטלוויזיה, רק ששם זה כאילו לא אמיתי, כי זה בעולם הוירטואלי.
גם כאן אנפץ עוד מסגרת חשיבה מיושנת: העולם הוירטואלי- הוא הוא העולם האמיתי והילדים שלכם חיים בו אם תרצו ואם לא. תוכלו לנסות לעכב את המפגש הזה בעוד כמה שנים של תמימות ע"י הסתרה, משחקי כדור בארגז החול ורקמה, אבל בנינו- זה לא רק חסר טעם אלא מעכב ומגביל את ההתפתחות של ילדיכם. הם לא מפחדים מאלימות. הם כאן כדי ללמד אותנו איך להתמודד איתה בתבונה ובאומץ, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ובכוח התודעה.

תכלית האור-ליצור התפתחות ומטרת החושך לעצור אותה. ברגע שאנחנו כהורים לא מאפשרים לילדים ללמוד את עולמם האמיתי- זה שכן יש בו גם אלימות, אנחנו מנציחים אצלם את הסתירה הפנימית שכל כך קשה לנו לחיות איתה בעצמנו- הפער בין מי שאנחנו באמת ובין המשחק שאנחנו משחקים כאן בעולם.

האשלייה שאנחנו מנסים לחנך את הילדים שלנו לאורה: שאם לא ננהג באלימות אז לא יהיה רוע בעולם היא מסוכנת. כי זו אשלייה. מלחמות תמיד תהיינה, רק שעכשיו הן לא תהיינה בפגיעה פיזית אלא מלחמת סייבר ומלחמת שליטה בתודעה.

אז למה באמת שנשמות יהודיות יבחרו מרצונם החופשי להירצח בשואה?
יש למישהו הסבר הגיוני לשאלה הבלתי מתקבלת על הדעת הזו?

לא שומעים..

יותר חזק …

מישהו מעיז לשאול את השאלה הזו בכלל?

הרי לא יעלה על הדעת….

מה דעתכם?

שלא נדע…

*****************************

תשובה:

נשמות בני אנוש מצביר העם היהודי בחרו ונבחרו (בהתנדבות ובבחירה חופשית אגב) לממש ייעוד מיוחד: להוביל את האנושות לעידן חדש של אש ואוויר ע"י הורדת רוח לחיי החומר. כל העולם ידע שאנחנו העם הנבחר אבל כשלא מימשנו את הבחירה הזו וסטינו מהתסריט שנועד לנו, התחילו לשנוא אותנו. התחייבנו לספק את הסחורה ולהיות אור לגויים ובמקום זה התמכרנו לחומר. במקום להשתמש באנרגיה של אש ואוויר שקיבלנו במיוחד לצורך המימוש, במקום לפתח טכנולוגיות מתקדמות לטובת קידום התודעה הכוללת, ניצלנו משאבי אדמה והשתלטנו על מאגרי הכסף בעולם. זו הסיבה ששנאו אותנו, ובצדק. האנטישמיות היתה הדרך להבהיר לנו את הסטייה .השואה היתה כדי לסנן את כל הנשמות היהודיות שהתמכרו לחומר ולרכז למקום אחד- ישראל, רק את מעט הנשמות היותר מפותחות ואמיצות שכן בחרו להבין שהן חיות בסטייה. האם זה גרם לנו להבין ולהתיישר? לא. עדיין המשכנו בשלנו… במקום להשתמש בניצוץ הגאונות שטבוע בנו כדי לייצר חדשנות טכנולוגית ותודעתית, מכרנו את הגאונות שלנו תמורת בצע כסף (או לחילופין יש שבחרו להתנתק לגמרי מהחומר ולהתעלות רק לרוח- כמו אותם שרק לומדים תורה ולא עובדים או כמו יוצאי הטיולים במזרח שהעדיפו לחיות בשנטי ולעשות מדיטציות כל היום במקום להבין שהייעוד שלהם איננו לחיות ברוח אלא להוריד אותה למימוש בחיי החומר הארציים )

נשמות היהודים שבחרו למות בשואה נשלחו כדי לעזור לנו ליישר את הסטייה. האם למדנו את השיעור והבנו את הלקח? האם יש מצב שתחזור שואה שניה? כן, יש מצב. אבל היום, יותר מאי פעם , יש גם תקווה שלא. החל מסוף 2012 התעוררו רבים מאיתנו עם תחושת שליחות להצליח הפעם להביא את הסחורה שחתמנו והתחייבנו לתת לאנושות. 

לא מדובר בשכר ועונש. זו המצאה של בני אנוש, לא של האלוהות. תודעת העל לא עובדת ככה. אף אחד לא העניש אותנו, זה אנחנו שבוחרים מתי ואיך להיפטר מהעולם- כשאנחנו מסיימים תפקידנו. ואם בחרנו לסיים את החיים בגוף פיזי לפני שהשלמנו את הייעוד- נחזור שוב ושוב לעוד גלגול. מוות פיזי איננו באמת סוף. הנשמה ממשיכה במסע ההתפתחות שלה …

 ל"ג  בעומר 2013 :

הגיע הזמן שנשאל עצמנו למה. למה אנחנו מבזבזים את אנרגיית האש שלנו על לשרוף את הישן שמתפרק ממילא במקום ליצור את החדש. שנים לימדו אותנו שהאש מסוכנת וצריך להיזהר מפניה. אף אחד לא הסביר לנו שהאש היא כוח הבריאה. היא היוצרת מציאות ,היא כוח הרצון ויצר היצירה שמניעים ומתניעים כל מחשבה,כל פעולה,כל בחירה . עכשיו הזמן להבין איך להשתמש באש כדי לממש – אש הטכנולוגיה המתקדמת בשרות התודעה המתפתחת

אש – איך להשתמש

מהותו הישנה -תיקון עולם. בעידן החדש- לא רלוונטי. יוצרים עולם חדש. אין טעם לבזבז אנרגיות על תיקון העולם הישן, הוא יהפוך להיות לא רלוונטי ממילא ויתכלה מעצמו ברגע שנמציא מציאות אלטרנטיבית חדשה.  אין לכם יותר תיקונים. נמחקו כל ספריות הידע הישנות – הקארמות וכל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו כבר לא רלוונטיים. הכל אצלנו בראש ואנחנו יכולים לבחור לשנות את הסיפור בכל רגע נתון. למעשה כבר בחרנו מזמן . חתמנו על תסריט עוד לפני שהנשמה שלנו ירדה לחיים הארציים. אנחנו כאן כדי להבין למה…

שבועות 2014

מהותו חג שבועות הוא תיקון עולם. כעת העת להבין שלא ניתן לתקן את הישן, אנחנו כאן כדי לברוא עולם חדש. מידברן היא קהילה שבוראת עולם חדש עם כללי משחק שונים מאלו שהתנהלות האנושות היתה רגילה אליהם בעידן הישן

מידברן: קהילת ברנינגמן הישראלית ו אנשי האש בוראת עולם חלופי מקביל שמתנהל לפי כללי משחק חדשים: מרחב הוויה אנושי שמתנהל באנרכיה שבה במקום שלטון ריכוזי שמנהל את העניינים, כל אדם לוקח 100% אחריות אישית, יוצרים חיבורים ושת"פ הרמוניים והפלא ופלא- הכל מסתדר בתואם מושלם ונרקם סדר חדש, אחר, שונה מכל מה שאתם רגילים אליו בעולם החלום. זה ארוע-מפגש פיזי שמיועד למי שבחר להתעורר לעולם האמיתי: קהילה של אנשי אש עצמאיים ועוצמתיים,חופשיים,יצירתיים,פורצי דרך לתודעה חדשה (אוויר) להדהד סביבנו. לא מומלץ לבעלי לב חלש (אנשי מים) ולאנשי חומר ומסגרות(אדמה) – כי לא יהיה לכם במה להיאחז- אין מה לקנות שם בכסף. רק מתנות, ואתם עלולים לחוש שהאדמה רועדת תחתיכם- לא יציבה, כי כל החוקים אחרים. ככה זה- מי שנועד לייצר את אור ההתפתחות לא חי באיזון ויציבות. עליונות הרוח על החומר-זה הקטע שלנו…

ומאכלי חלב? למה?

כדי שעוד אימהות תצטרכנה להיפרד באכזריות ממי שנועדו לינוק מהן את מה שיש להן להעניק? אתן – אימהות – הייתן רוצות שיקחו מכן את ילדיכם ובנותיכן וישאבו מכן בכוח חלב מורעל עמוס בהורמונים ואניטיביוטיקה, יכניסו אתכן להריון כל שנה כדי להגדיל את תפוקת החלב ואז כשתפחת התפוקה ישחטו אתכן?

אז נכון, אתן לא פרות. אתן נשים, עם בינה נשית . תחשובנה לפני שאתן קונות חלב לילדים שלכן: האם זו האנרגיה שהייתן רוצות להזין בה את ילדיכן?

מאמר מאיר ומעיר בנושא חלב ואימהות

http://www.bahina.co.il/למה_לוקחים_לי_אותה –

 

 

 

יום כיפור

יום הכיפורים-ניסיון לכפר על העבר הופך לחגיגת כ – פורים  – יום של שמחה, קלילות וחדוות יצירת החדש. במקום להלקות עצמנו עם רגשות אשמה על חטאינו, מוטב שנרכז את האנרגיה שלנו בהבנה, אמפטיה לאחר ויצירת סינרגיה  , ב למידה מהצלחות- אותם רגעים שבהם חיינו בתואם עם ה תסריט=הייעוד הנשמתי  שבחרנו ונבחרנו לממש. עלינו להבין שהעבר עבר וכעת עלינו לכתוב,לקרוא ולשחק טכסט חדש שתואם לתסריט שלנו, במקום לשחזר ולחפור בהתנסויות העבר שלא צלחו.  הצלחה  לא נמדדת בתוצר ארצי אלא במידה שבה צלחת את ההתמודדות עם אתגרים ולמדת מהשיעורים. כל התנסות תורמת להתפתחות.

סליחה   חסרת ערך ואין לה שום משמהות. אולי זה יגרום לך להרגיש יותר רגוע לרגע ולזולת לחיות באשלייה שמעכשיו  לא תעשה את זה  שוב. אבל מה מבטיח שזה לא יקרה שוב אם לא הבנת מה גרם לך לעשות מה שעשית? אם לא לקחת אחריות להבין את הסיבה, אז למה שמשהו ישתנה בפעם הבאה כשתתיקל  באותה סיואציה ? הרי אתגרים מופיעים בחיינו שוב ושוב ושוב עד שנלמד את השיעור שהנשמה שלנו זימנה לנו כדי להתפתח ולגדול  .

"גמר חתימה טובה". מהי אותה חתימה ? האם היא אכן נחתמת בערב יום כיפור ? ומה אם נבין שזה לא "כוח עליון"  או "יישות אלוהית" שחותמת אותנו לכף זכות או חובה אלא זה אנחנו.: 100% אחריות אישית > זו הנשמה שלנו חתמה על התסריט עוד טרם רדתה לחיים בגוף פיזי בעולם הזה ותכלית קיומנו כאן היא להבין למה ולממש את  הבחירה  הזו? אנחנו נדרשים לשפוט את עצמנו  עצמנו ולדייק את הבחירות הארציות שלנו כך שתהיינה בתואם להתחייבות הנשמתית ולא להתפלל לאלוהים שיעשה את העבודה עבורנו, כי הוא לא .

לא יהוה  חותם אותנו לכף זכות או כף חובה. זה אנחנו שנדרשים להפעיל את מנגנון השיפוט העצמי  ולהבין מה ולמה בחרנו ,מה  החתימה שהתחייבנו לממש? קיבלנו מימון אנרגטי – שפע שנועד לתמוך בנו במימוש הזה , אז מוטב שנשתמש בו בתבונה ולא נבזבז אותו על רכישת עוד חומר שהוא בבחינת חוב אבוד ולא ממשיך איתנו הלאה במסע התפתחות הנשמה בבריאה . 

שיחת חשבון נפש עם הנשמה

היהודים באים | תרנגול כפרות

 

אנחנו מקבלים נקודות זכות כשאנחנו חיים את הייעוד האמיתי שלנו ומשחקים את התסריט שבחרנו והתחייבנו וקיבלנו מימון אנרגטי לצורך מימושו.  תודעת העל דוגמת לצורך השלמת הולוגרמת החובה רק את ההצלחות שלנו. מידע שהוא סטייה מהתסריט לא נרשם. אי אפשר לתקן את העולם.  עלינו לרכז את כל האנרגיות שלנו בבריאת עולם חדש.  סליחה לא באמת יכולה להביא שינוי. מחילה= השלמה עם מי ומה שאנחנו, שנועדנו להיות -כן. המוחל איננו  יהוה כיישות אלוהית אי שם גבוה בשמיים. זה אנחנו הבוראים את עצמנו בעצמנו. יום הדין זו לא גזרה משמיים. כל אחד מאיתנו יכול ליישר את הסטייה מהתסריט שלו ,לדייק את עצמו,מעשיו,בחירותיו, ולקבל מימון בהתאם. עידן חדש מחייב אותנו לקחת 100% אחריות אישית – עשינו, טעינו- עלינו למחול לעצמנו. הלקאה על חטא וייסורי מצפון לא מקדמים דבר. רק פתיחה של דף חדש ,בריאת מציאות חדשה מתוך הבנה שאני הוא הבורא של חיי, שאין מקריות ושגם לטעויות שלנו יש סיבה גבוהה והן נלקחות בחשבון כחלק ממערך ההתנסויות שהתחייבנו לממש. גם הן מקדמות את ההתפתחות שלנו ולכן מקומם מובטח, גם בעתיד.  (למרות שככל שנדייק את ההבנה, כך נחסוך מעצמנו בזבוז אנרגיה על ניסוי וטעיה) . בכל מקרה, אין צורך לכפר על טעויות משום שמבחינת הבריאה יש רק הצלחות. אין דבר כזה כשלון, כל ההתנסויות הן בגדר בדיקות שהושלמו ותוייגו לצורך המשך התפתחות.

תפילה היא תפלה . הי עוסקת בתפל. אז מה העיקר?   יהוה  כבר סיים תפקידו כשליט העידן הישן. אין למי להתפלל. שום דבר לא יקרה אם לא נברא אותו בעצמנו. יהוה ימשיך להיות נוכח בעולמנו עוד איזה 200-300 שנה, כי כל עוד אנשים דורשים ומתפללים ונאחזים בו- הוא כאן, אבל כבר לא מנהל את העניינים. השרביט עברה לאלינוס  שהוא ליבת אש  והוא משאיר בידינו את חופש הבחירה לשפוט את עצמנו בעצמנו. זה לא תפקיד שלו. ספריות המידע הגבוהות נמחקו ברגע השקט בסוף 2012. אין לנו יותר קארמות ותיקונים. הכל אצלנו בראש, בבחירה התודעתית שלנו מי ומה אנחנו רוצים להיות. השלמות כן יש לנו להשלים!  רק אנחנו  בחוסר המודעות הארצית שלנו בוחרים לעיתים לייסר עצמנו עם מחשבות שליליות על כמה נוראיים אנחנו. רק המילים האלו: הימים הנוראיים, מבטיחים ששום מידע שלילי כזה לא יידגם  כמסקנות למקור. שם נקלט רק מידע חיובי שיש בו אהבה=הבנה.

אנחנו כאן כי בחרנו ונבחרנו מרצון ובחירה חופשית , התנדבנו לחיות כאן בתקופה המדהימה הזו בזכות האומץ שלנו להפר את הצו האלוהי- בדיוק כפי שעשתה חווה כשבחרה להפעיל שיקול דעת ולאכול מפרי עץ הדעת , כדי לדעת- טוב ורע. אין לנו צורך ביהוה כשופט כי אנחנו מודעים לחלק הפנימי שבנו שיודע לשפוט את עצמנו – האם אנחנו אכן פועלים בתואם לתסריט שלנו או שאנחנו בסטייה וצריכים להתיישר.  מה שכן אפשר לוותר עליו זה על השיפוט העצמי השלילי- ההלכאה העצמית שלא תורמת לנו דבר ובוודאי גם על שיפוט אחרים- שזו בכלל סטייה שמומלץ להיפטר ממנה.  רוצים לדבוק במנהג ישן? "תשליך" : השליכו מעליכם את העבר. הוא לא רלוונטי יותר. הוא מעכב את ההתפתחות שלכם.

יום כיפור  אמור להיות יום של שקט. בלי מכוניות,בלי בתי עסקים פתוחים,בלי עבודה, בלי עשייה פיזית. בעידן החדש אנחנו נדרשים לחוות את השקט הפנימי הזה כל יום וכל היום, לא רק ביום אזכור אחד בשנה. החושך בחוץ (תודעתי, לא פיזי)מונע מאיתנו לראות בבהירות את המציאות החיצונית כדי שנראה את האור הפנימי שלנו. השקט בחוץ נועד לעזור לנו כדי שניטיב לשמוע את קולו של הילד הפנימי.

להמשיך לקיים את "פסטיבל פולחן האוכל  סביב " הארוחה המפסקת" וכל טכסי התפילה התפלים, להמשיך לבקש סליחה  מבורא עולם במקום לרכז את האנרגיות העצמאיות העוצמתיות שלנו בלהיות בוראים > אלו חלק ממנהגי העידן הישן שמוטב להשליך.

*

תמליל תקשור תודעת העל:
שאלה: אני רוצה לשאול על יום כיפור. למה יהוה יצר רק יום אחד בשנה ולמה תרגמו את היום הזה?

תשובה: וכי מדוע את חושבת שיהוה יצר את יום הכיפור? לא הוא יצר. אתם יצרתם את יום הכיפור, מאחר ואת צריכה להבין שלמעשה אותה מערכת שלמה של חזרה בתשובה, כשם שאתם מבטאים את זה, אנחנו לא מדברים על החזרה בתשובה בדת אלא שאתם מתנצלים כל הזמן. יהוה לא זקוק להתנצלויות שלכם, מאחר וזה שאתם עושים דברים שנראים לכם רעים בעיניו, הם מלמדים אותו גם כן. הוא לא צריך את יום הכיפור שלכם. אתם צריכים את זה כדי שאתם תחשבו שאתם מתחילים דף חדש. אך אתם מתחילים כל כך הרבה פעמים דף חדש, שאת צריכה להבין ש-והיה והייתם מסתכלים על יהוה והייתם מבינים את המשמעות של ההבנות שלו, הייתם מבינים לגמרי שאתם לא יכולים לרמות אותו בזה שאתם כל פעם משכנעים אותו. את צריכה להבין, הוא לא יצר את יום הכיפור. אתם יצרתם את הדבר הזה. אין לו יד בדבר הזה. האם הבנת?

 מי קבע את היום הזה?

תשובה: אותם אלו שקבעו לכם את כל אותם דברים, מאחר ובדרך הזאת הם נותנים לכם את האפשרות לפחות נדבר על יום הכיפור להרגיש טוב יותר עם עצמכם לאחר היום הזה, מאחר ואתם חושבים שאתם הצלחתם את כל העולם לרמות וכולם סלחו לכם ואתם מתחילים מחדש. הדבר הזה אינו נכון.

רגע, זה מצב שיצר יכולת של משולש בורא יותר מדויק? זה הוביל אנשים למשולש בורא יותר מדויק?

תשובה: מה אתם בוראים ביום כיפור, מעבר לזה שאתם עושים שום דבר? ואתם נמצאים…

 התחלה חדשה.

תשובה: אתם חושבים שאתם התחלה חדשה. אתם לא עושים שום דבר עם הדבר הזה, מאחר וזה לא תורם לאף אחד. זה תורם להרגשה הנמוכה שלכם פה בעולם החלום. עליך להבין, שאף אחד מהחוקים של המוסכמות, לא רק של היהדות, של כולם, אלו דברים שלא יהוה אחראי עליהם לחלוטין. הוא, הדבר היחיד שהוא נתן, הוא נתן לעם שנבחר על ידי המישורים לייצג פה את האש והאוויר, הוא נתן להם מערכת התחלתית שתבין שהם שונים מהאחרים, ובזה נגמר כל העניין, מאחר והוא לא נכנס לתוך אותם דברים, האם אתם אוכלים או האם אתם צמים. הדבר הזה לא מעניין אותו בכלל. אתם לא מצליחים להבין את זה ולהשתחרר מכל הדברים האלה, מאותו יום כיפור. למעשה, את צריכה להסתכל ולראות, מבחינתכם ברמת הדת, כאשר אתם לא מבצעים את יום כיפור אתם חושבים שיהוה יעניש אתכם. והיה ואנו נמסור לך שאתם יכולים לא לצום ואתם יכולים לא להתפלל ויהוה לא יעשה לכם מאומה, היית מבינה שחלק גדול מאד מהעם שלכם, שלא מבצע את הדברים האלו, שום עונש לא מוטל עליו. אתם רק עיוורים, אתם לא רואים את זה. האם הבנת?

 כן. זו שנה ראשונה בחיים שלי שחליתי ביום כיפור. אני הקאתי כל היום הזה. מה לא מתאים כאן?

תשובה: את צריכה לשים לב לאוכל שאת אוכלתאין לזה שום קשר ליום כיפור, מאחר ואת יכולה גם להרגיש לא טוב ולהקיא גם בתשעה באב בעולמכם.

עתיד החגים – התחלת הסוף   בדת היהודית מדובר על כך שבימות המשיח יבוטלו כל החגים חוץ מחג אחד. מנחשים איזה? בפורים "נהפוך הוא" . מגילת אסתר הופכת ממגילת "הסתר" לגלויה, הכל הופך גלוי ומתבהר עולם האמת.

המסכות הן רק משחק שאנחנו שיחקנו בעולם החלום. כשהאמת תתגלה- תהיה חגיגה אמיתית. התגלמות הרוע – המן, מוצא עצמו הפוך במקומו של מרדכי היהודי. האור מנצח את החושך. יהיה שמייח….

במקום חג הכיפורים , יהה החג שמח כ-פורים. למעשה , הוא כזה כבר היום… חגיגת הנסיעה באופניים היא חגיגה אמיתית . אלא שעדיין ברקע רגשות האשמה וההלכאה העצמית.אלו סופם להיעלם.

אני נזכרת בטכס יום כיפור שהייתי בו פעם באוזבקיסטן , בקהילת בוכרה. בחצר הרב התקבצו ובאו כל גבריי הקהילה היהודית,עמדו בתור ארוך כשידיהן קשורות כישו על מוט וגבם חשוף לשוט שמכה בהם עד זוב דם. מה הטעם לעזזאל??? במה עוזרת ההלכאה העצמית? מספיק שנים עשינו זאת וזה לא קידם את ההתפתחות שלנו מטר. די, נגמר,סוף כל סוף סוף!!!

יום כיפור 2013

עשרת ימי תשובה- בין אדם לחברו

יום כיפור – בין אדם למקום (הלוא הוא שמו של יהוה…) מהו המקום הזה? האם הוא קיים פיזית? לא,  גבולות המקום הן רק אצלנו בראש- בתודעה שלנו.ברגע שנרחיב אותה, נגלה שהמקום הזה – האלוהים הזה- הוא בתוכנו. כולנו חלקי תודעה בוראת. המקום הוא המקום שבו אנחנו שלמים עם מי ומה שאנחנו. שם אנחנו מתחברים לאחד – ל מקום

יום כיפור 2012

יושבת וחושבת,כותבת.
מחשבה נרקמת לשורה של מילים אשר כותבות את עצמן מתוך מוחי הקודח עד שמתהווה משמעות. הבזקים של רגעים-מציאויות שבוקעות כמו גיצים מהאש שבי,שאני,ומתחברות למהות אחת שלמה.

ביום כיפור אנחנו "אמורים" לכפר על מעשינו. האם ניתן באמת לכפר על משהו שכבר נעשה? הרי את העבר אין להשיב.
נייר מקומט-גם אם נשים אותו תחת מכבש לחצים של מסקנות והפקת לקחים-לעולם לא יוכל להתיישר לגמרי. הקפלים תמיד ישאירו חותמם על הדף. סליחה לא תעזור . היא כמו פלסטר על פצע פתוח-לא באמת מרפאה . היא לא מבטיחה שינוי. השינוי יכול להגיע רק מהבנה של הסיבה האמיתית ולא תוך כדי נסיונות "לטפל" בבעיה ע"י העלמתה מפני השטח. רגשות אשמה וחרטה בוודאי לא יתרמו דבר חוץ מהערכה עצמית נמוכה שמורידה את האדם ומעכבת את התפתחותו. אז איך ניתן בכל זאת ולתקן את הטעויות שלנו?

לא ניתן!

מה שכן ניתן ורצוי הוא מחילה שתאפשר לנו להיות שלמים עם חוסר המושלמות שבנו,שאנו. מחילה מאפשרת להשאיר את העבר מאחור ולהתעלות להבנה גבוהה של עולם הסיבות הגבוה. כשמבינים שמה שקרה – נועד היה לקרות כדי לעזור לנו להתפתח,לעזור לנו ליישר את הסטייה מהתסריט- אז הכעס/הקושי שמלווה את התלות הרגשית בעבר- מתפוגג.

בקיצור-לתקן את העבר אי אפשר,אבל ליישר סטייה בתסריט- ניתן ע"י בחירה בעתיד חדש-בהווה.

במקום לנסות ליישר את הדף,פשוט לפתוח דף חדש.
זה לא פשוט בכלל , ובה בעת- פשוט מאד. הכל תלוי בדבר אחד – בחירה.
נראה לנו לפעמים כאילו קיימת התרחשות שהיא מקרית, אבל מקריות לא קיימת באמת. מה שאנחנו מקבלים הוא מה שזימנו לעצמנו, בעצמנו.
אין טעם להאשים אחרים בשום דבר. זה הכל אנחנו. הכל. 100% אחריות אישית. המחשבות והמילים שאתה בוחר לתת להן מקום בחייך-הן המילים שיהדהדו אלייך בחזרה את הבחירות שלך בצורת המציאות שתמציא.

***

בנימה אישית: הרבה שנים עסקתי בניסיונות לתיקון עולם . בעבודתי כעובדת סוציאלית ,ניסיתי לעזור לילדים ונוער שבחרו בתסריטים קשים, להתמודד עם האתגרים שחייהם זימנו להם. דרך הליווי שלי אותם בדרכם, פגשתי את האתגרים הגדולים של חיי שלי. לא היה מנוס-הם הופיעו כמראה מול עיני ,היכן שהייתי, בכל מקום וזמן. יכולתי להיות אמיצה ולהתבונן בדמותי המשתקפת במראה,לנפץ אותה לרסיסים, או פשוט להתעלם ממה שאני רואה ולהשתיק את תודעתי ע"י אוכל מתוק או קשר זוגי מנחם. בחרתי כל פעם באפשרות אחרת, ניסיתי הכל,עד שהבנתי שאין טעם לנסות לתקן את המעוות . חבל על השקעת אנרגיה כה רבה בניסיון לתקן ולמחזר משהו ישן שסופו ממילא להתכלות. ייטב אם אתמסר לגידול דור חדש של ילדים-אחרת. במקום לגדל ולחנך ילדים של אחרים (מה שעשיתי כעו"ס,כאמא אומנת וכגננת), בחרתי לקחת אחריות וליצור מציאות – לגדל את ילדיי הביולוגיים בבועת מציאות חדשה שהמצאתי. חייתי חופש בערבה עם 4 ילדים בחינוך ביתי. ומה אז? אז לא עשיתי "טעויות" ? בוודאי שכן! אנחנו לא אמורים להיות מושלמים. תכלית קיומנו כאן היא התפתחות. אנחנו חיים כאן בכדה"א ברצף מתמשך של התנסויות שמהן אנחנו אמורים ללמוד ואת מסקנותיהם אנחנו מעבירים הלאה ובכך תורמים להתפתחות הכלל בריאתית

היום אני יודעת שהנשמה שלי בחרה בתסריט חיים כזה שמתואם עם התסריטים של אחרים הנוכחים בחיי. היום אני מבינה למה בחרתי בבן זוג שבחרתי ,למה ילדיי בחרו בי כאם ואני בחרתי בהם לילדיי. הכל מתואם.
כולנו אחד ולכולנו יש מטרה אחת – התפתחות. כל אחד מאיתנו חתם על מגוון התנסויות שמהן הוא ילמד ויגדל ויתפתח והבחירה שלנו לחיות את התסריט מטרתה לעזור לאחרים סביבנו להתפתח גם. כל אחד בדרכו.
ההתפתחות שלי-תורמת להתפתחות שלהם,ולהיפך.

***

הלאה, מה עוד אנחנו "אמורים" לעשות ביום כיפור? להתפלל לאלוהים
כל רעיון התפילה מסיר מאיתנו אחריות ולכן סופו להעלם מהעולם.
מעבר מעידן ישן לחדש משמע מעבר מתלות לעצמאות. ברגע שאנחנו מבקשים מיהוה שיסלח לנו -אנחנו מסירים מעצמנו את האחריות למחול לעצמנו. ברגע שאנחנו מתפללים ומבקשים ממנו שיבין ויקבל אוותנו כפי שאנו- נחסכים מאיתנו שלבי תהליך ההבנה העצמית- המודעות והחיבור לתודעה גבוהה . התפילה בנוסח היהודי ההלכתי מאדירה את שמו של האל ומקטינה את האדם, וזו טעות! אל לנו להקטין את עצמנו כי כל אחד מאיתנו הוא האלוהים של העולם שלו.
כל עוד נתייחס ליהוה ביראה ונפחד מפניו- נמשיך לתת לפחד מקום בחיינו.
יהוה סיים תפקידו הרשמי כשליט העידן בסוף 2012 ונפתח בפנינו קוד הבריאה. אנחנו מתחילים להתעורר מעולם החלום להבנה שכל אחד מאיתנו הוא חלק תודעתי בורא . בכל אחד מאיתנו יש חלק מהניצוץ האלוהי שיצר המקור . מיהו אותו מקור האור שברא את הכל?
תודעת העל מביאה בפני מי שבוחר ללמוד את מידעי ההיסטוריה הקוסמית , את ההבנה כי הייקום רחב מימדים הרבה מעבר לעולם הקטן שלנו בכדה"א.
יהוה הוא "רק" ליבה אחת – ליבת אדמה שברא את העולם הזה כדי ללמוד את יסודות האדמה והמים, ובחר בנו העם היהודי ללמד אותו את האש והאוויר.
כל אחד מאיתנו הוא גם ליבה, קטנה בהרבה מיהוה, מפותחת הרבה פחות, אבל גם לנו יש כוח בריאה. כדי לגלות את סודו עלינו לבחור לאכול מפרי עץ הדעת שיהוה אסר על אכילתו. חווה, כשבחרה לאכול ממנו,הפרה את הצו האלוהי, היא הפעלה שיקול דעת עצמאי ובחרה . חווה הביאה איתה חוויה של התפתחות.

***

איכותה של התפילה היא בריכוז אנרגיה של הרבה אנשים המבקשים את אותה מטרה. (מכאן מנהג המניין בתפילה היהודית). יש בבריאה אנרגיה שמדוייקת עבורכם למימוש הייעוד , אבל מקבלים אותה רק ע"פ דרישה. ברגע שכמות גדולה של אנשים מתקבצת יחד ומבקשת/דורשת משהו- המשהו הזה מקבל כוח מימוש . למה? כי היתה לו דרישה. ממי? מתודעת העל- היא זו שאחראית לממן לנו את האנרגיה למימוש התסריטים שעליהם חתמנו ושאת מסקנותיהם התחייבנו לתת. ברגע שאנחנו חיים בסטייה מהתסריט -לא נקבל מימון אנרגטי כי אנחנו לא מספקים את הסחורה. ברגע שנתיישר ונתחיל לממש כל אחד את הייעוד שלו- הוא יקבל מימון, כי יש אינטרס לממן לנו את השינוי הזה. השינוי התרחש כבר מזמן בכל המישורים האחרים בבריאה ורק כאן בכדה"א זהו המקום האחרון שבו מיושמות ההבנות בחומר הגשמי. תודעת העל לא מממנת עכשיו התנסויות אדמה ומים כבעבר. זה היה האינטרס של יהוה, אבל הוא "סוגר את הבאסטה". התנסויות שמקבלות קדימות אנרגטית הן עכשיו אלו המיישמות אש ואוויר בחומר. רצון ותודעה גבוהה שיורדים למימוש בחיים הארציים. זה הייעוד של העם הייהודי. חיינו בסטייה.תם זמננו. הגיע הזמן להתיישר: ישר-אל : זה אנחנו…


צפו בסרטון » אדון עולם, שמע בקולי,תהיה אזנך קשובה לקול תחנוניי:   (שיר המעלות – שירה מקודשת בככר רבין ) : טוב שמסה גדולה של אנשים משמיעים את קולם ומבקשים ומתחננים לשינוי, אבל מי שצריך לשמוע את מילות השיר הוא אנחנו- לא יהוה . אנחנו הם אלו שבכוחנו לעשות את השינוי,אנחנו הם הפועלים השחורים שמייצרים עבורו את המסקנות מהניסוי כאן במעבדת החיים. לא הוא. הוא סיים תפקידו הרשמי כאן. עכשיו תורנו לברוא עולם חדש, מבוסס אנרגיות אש ואוויר ולא מים ואדמה.  מים גבוהים (שירה הרמונית) זה סבבה וחשוב מאד, אבל רק אם היא מניעה אותנו לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות ולא יוצרת בנו אשלייה פסיבית בחיים בגן עדן. זה לא כאן.  תכלית העולם הזה היא התפתחות ולא שקט ושלווה.


יום כיפור 2011 : יום של תשובה ואני עם ילדיי בביתם של חוזרים בשאלה

כמה סמלי וכמה משמעותי עבורנו היה יום הכיפור הזה. כמה מדוייק. חברים טובים, זוג הורים אמיצים ל 5 ילדים בחינוך ביתי, אנוסים שעזבו את הדת ונרדפו ע"י משפחתם החרדית
אנשים חושבים שלא פוחדים משינוי אמיתי ועמוק: נולדו במשפחה חרדית,התחתנו בשידוך,לא היו בצבא , חיו בבועה, עד שהחליטו לשאול שאלות והבינו שמקומם לא שם, התחילו לאכול חי טבעי ואורגני,הוציאו את הילדים מהמסגרות לחינוך ביתי ,ועברו לחיים חדשים הרחק מהישן. העיזו באומץ להתעלם מקולות השכנים והמשפחה,הרבנים,ההלכה
כמה אני אוהבת אותם וכמה השראה הם מהווים עבורי, דוגמא חיה הכי אמיתית שיכולה להיות לשינויים שקורים עכשיו וצצים כפטריות אחרי הגשם כאן ושם ובכל מקום.
כמה מרגש היה לחשוף בפניהם פעם ראשונה בחייהם מוזיקה שמעולם לא שמעו עליה ועבורי כל כך מובנת מאליה, ריקודים של פלאשדנס וריקוד מושחט בסלון ביום כיפור,
סיפורים כמו בילבי הם שמעו פעם ראשונה בחייהם, צפינו יחד בסרט "אורחים מהכוכב הירוק", הילדים ראו אוואטר ותירגלו כשפות אש…
שישו ושימחו בשמחת חג… רק שזה היה יום כיפור ולא שמחת תורה… יום הכיפורים הפך להיות כ – פורים .

***

סיפור שממחיש למה כדאי לבנות גשר לעתיד במקום לנסות לכפר על העבר, כי אי אפשר ממילא:

באזור כפרי, שטוף נחלים ואגמים, גרו שני אחים בחוות סמוכות. במשך 40 שנה הם חיו בשל

ווה, חלקו את הציוד, סייעו ועזרו זה לזה ככל שניתן. אולם, יום אחד התעורר ויכוח קולני בין שני האחים, ותוך דקות ספורות, הקונפליקט הפך למשבר רציני. לראשונה מזה 40 שנה האחים היו ברוגז! אווירת שיתוף הפעולה התנפצה. אי הבנה קטנה הפכה לפער בלתי ניתן לגישור וחילופי דברים קשים, שהובילו לשבועות וחודשים של שתיקה ונתק.
בוקר אחד , שמע ג'ון, האח הבכור, דפיקות על דלת ביתו. הוא פתח את הדלת, ולפניו עמד אדם עם קופסת כלי עבודה של נגר. "אני מחפש עבודה למספר ימים", אמר הנגר, "אולי אתה זקוק לקצת עבודות פה ושם? אני מוכן לעבוד קשה ולעשות כל עבודת נגרות שאתה צריך".
"כן," השיב ג'ון. "במקרה יש לי עבודה עבורך, הבט מעבר לנחל שבקצה החווה. שם עומד אחי הצעיר. עד לפני שבוע, מה שהפריד בין החווה שלו ושלי היה שדה מרעה משותף. אולם הוא לקח את הדחפור הענק שלו, ויצר מפרצון בין החוות שלנו. ובכן, הוא אולי עשה זאת כדי להכעיס אותי במתכוון, אבל אני רוצה להראות לו מי פה הבכור. אתה רואה את ערימת הקרשים שליד האסם? אני רוצה שתתחיל מייד לבנות לי גדר-עץ בגובה של שלושה מטרים, כדי שאני לא אאלץ לראות אותו ואת החווה שלו". "אני חושב שהבנתי את המצב" אמר הנגר. "הראה לי היכן יש מסמרים והיכן מונח המסור, ואני אוכל לעשות עבודה שתספק אותך".
ג'ון תכנן לנסוע באותו יום לקניות וסידורים שונים בעיר הסמוכה. הוא נתן לנגר את קופסת המסמרים הגדולים שלו ויצא לדרכו. הנגר החל לעבוד במרץ. הוא מדד, ניסר, הדביק וקיבע את הקרשים באמצעות המסמרים. סמוך לשקיעה, הוא סיים את עבודתו, בדיוק כשג'ון חזר מנסיעתו. ג'ון פער את עיניו, והיה לרגע חסר מילים. הוא לא ראה שום גדר. במקום זאת, מה שעמד שם היה גשר… גשר שמתוח מצד אחד של המפרצון עד צדו השני, בחווה של אחיו הצעיר. בכל צד של הגשר היה מתוח מעקה עץ מעובד להפליא.
בעוד הוא לוטש עיניים, ראה ג'ון את אחיו עומד בקצה הגשר כשהוא מושיט את ידו קדימה. "אתה באמת אדם מדהים, אחי, אם בנית גשר בינינו, אחרי כל המלים הקשות שהטחתי בך". שני האחים ניצבו רגע נוסף משני צדי הגשר, ואז החלו לצעוד האחד לעבר השני, עד שנפגשו באמצע הגשר, לוחצים זה את ידו של זה, ומייד לאחר מכן, מחבקים איש את רעהו בחום רב.
הם הסתובבו אל הנגר וראו אותו אוסף את כליו ומניף את הארגז אל כתפו.
"היי! רגע, עצור! הישאר מספר ימים נוספים. יש לי עוד כמה פרויקטים שתוכל לעשות עבורי", צעק לעברו ג'ון.
"הייתי שמח להישאר, אדוני", השיב לו הנגר, "אבל עלי לבנות עוד המון גשרים".
ברוח יום כיפור, הקדישו מחשבה לחשיבותה של הסליחה.
אם אתם נכנסים לוויכוח, במקום להציב חומה וגדר בין הדעה שלכם לדעה של הצד השני, חפשו דרכים לבנות גשרים.

 

***

רוצים להעמיק את ההבנה לגבי תהליכי השינוי האישיים שלכם, החתימה שלכם והייעוד? מוזמנים להצטרף לקבוצת למידה של מידעי תודעת העל בקורס וירטואלי, בכל מקום שבו אתם מחוברים לעצמכם ולרשת, עם המחשבה מול המחשב, ואני מהעבר השני עוזרת לדייק את ההבנה .