אגואיזם – אלטרואיזם
נקודת המעבר ממודעות לתודעה היא מעבר מאגואיזם- חשיבה על עצמי לאלטרואיזם-חשיבה על הכלל. מודעות עוסקת בהתפתחות אישית . מי שעוסק בזה מרוכז בתהליכים הפרטיים שלו, בעצמו. תודעה עוסקת בהתפתחות כוללת. מי שעוסק בה הוא מי שמתעלה מעל הסיפור האישי שלו ורואה לנגד עיניו את טובת הכלל , את התמונה הרחבה ופועל למען קידום אינטרסים משותפים
הכישרון המהותי שלך הוא מתנה שקיבלת. מה שאתה עושה איתה, זו המתנה שאתה נותן
מה שנתתי ומה שקיבלתי
"ביקשתי מאלוהים כח, והוא נתן לי מכשולים יחשלו אותי. ביקשתי הצלחה, והוא נתן לי כח ומח לעבוד. ביקשתי אומץ, והוא נתן לי פחדים להתמודד מולם. ביקשתי אהבה, והוא נתן לי אנשים שצריך לעזור להם. בקשתי טובות, והוא נתן לי הזדמנויות. לא קיבלתי דבר ממה שביקשתי, אבל קיבלתי את כל מה שאני זקוקה לו.".
מחקרים קובעים: התנדבות זה בריא > הרצפט של הפסיכולוג פרופ' עמי שקד, הוא התנדבות במרשם רופא המשפחה. והרווח? של כולנו
תורת הקבלה היא הנתינה
המקובלים הם מי שקיבלו את הבינה כדי לתת אותה הלאה . הרב ברג ממרכז הקבלה הוציא ספר ב 2012 -נוטכנולוגיה ובו הוא מסביר הבנה : נתינה וקבלה הם אחד.
ננוטכנולוגיה /הרב ברג : כמה ציטוטים מהספר:
כשהקבלה הופכת להיות כלי של נתינה
טבע האור
לרשת את הגן האלוהי
ייעודו של הכלי
Kindness Boomerang – "One Day"
מה שנותנים זה מה שמקבלים. ברוכה ההוויה שמניעה את גלגל הטוב
Halcyon – GIFTING
הלסיאון: ברנר מברנינגמן מסביר על עקרון הגיפטינג שאנו משחקים במידברן
a wake up call היכולת לתת איננה תלויה בכמה יש לך אלא ברצון לנתינה
Giving – Love your neighbor as yourself
הומלס קיבל תרומה 100$. מנחשים מה הוא עשה עם הכסף? קנה איתו מתנות לחלק להומלסים אחרים שאינו מכיר. למה שאדם יעשה דבר כזה? כי הוא יודע את חוק הבריאה: מה שנותנים זה מה שמקבלים!!!
Ripple a simple act of caring creats an endless ripple
Musketeer – אפליקציה חדשה- תוכנה ישראלית שמאפשרת לכל אחד להיענות לקריאת עזרה של אנשים במצוקה בזמן אמת.. אם אנחנו ניקח אחריות ונעזור אחד לשני,בכל מקום וזמן,לא יהיה עוד צורך בכל ממסד המשטרה וכוחות הבטחון. ערבות הדדית דרך לחיצת כפתור בסמרטפון. האתר הרשמי של התוכנה . כי כולנו רקמה אנושית אחת חיה…
דברים שכסף לא יכול לקנות
מה שנותנים זה מה שמקבלים, הנה עוד הוכחה שככה זה עובד : חוק הבריאה – ילד נדיב שוויתר על הכדור שזכה בו , מקבל תמורה אחרת …
לתת לא רק חומר אלא גם ובעיקר אהבה – כאן טמון היופי, במיוחד כשהיא מתנגנת בכזו הרמוניה
Three German students surprise a homeless guy
סחי (סיירת חסד מיוחדת) קריית מנחם
בני נוער שמחלקים מזון בסתר למשפחות נזקקות
לא תמיד אנחנו משדרים לעולם כוונות טובות, וגם אז – חוזר אלינו מה שנתנו – לקט סרטונים משעשע
Birdy – People Help The People
נתינה וקבלה הם אחד. רוצים לקבל ערך מוסף לטיול שלכם? תנו. זו הדרך הכי טובה לקבל.
Fun Duck Feed Fish
ברווז אחד קטן מאכיל דגים רבים : אומנות שיתופי הפעולה בטבע. יש לנו מה ללמוד מבע"ח…
Would You Help A Freezing Child?
עוברים ושבים דואגים לילד קפוא בתחנה, מחמם את הלב
סיפור:
האיש הזקן ישן בלילה בבית קטן בקצה הכפר. מוקדם בבוקר הוא קם משנתו וישב על הכיסא, ובשלווה הביט מבעד לחלון בנוף הנפלא שלפניו.
לפתע שמע צעדים נחפזים ודפיקות על דלת ביתו. הזמין הזקן את האורח להיכנס פנימה. היה זה בחור צעיר, שהתנשם והתנשף כמי שרץ דרך ארוכה. "חלמתי בלילה חלום", אמר הצעיר, חלום שלא נתן לי מנוח כל הלילה. חלמתי שבקצה הכפר, בבית קטן, גר זקן שיש לו יהלום יקר ערך, ואת היהלום הזה הוא ייתן לי.
והנה הגעתי לכאן לבית הקטן שבקצה הכפר, תן לי אותו, תן לי את היהלום שלך. ניגש הזקן לפינת החדר, פתח קופסת עץ גדולה, הוציא מתוכה יהלום גדל מידות ויקר עד מאוד.
"קח אותו",אמר הזקן, "מצאתי אותו לפני שנים, ומאז הוא מונח כאן". הצעיר לקח את היהלום הגדול ושב לביתו. כל היום הביט ביהלום הענק, אך כשעלה על מיטתו, נדדה שנתו כל הלילה.
למחרת בבוקר, אך האירה השמש, מיהר לביתו של הזקן. ומספרים שהוא החזיר לזקן את היהלום באומרו "אני לא רוצה את היהלום, אני רוצה שתיתן לי את היכולת שלך לתת יהלום כה יקר בקלות כה רבה".
***
קהילת קח תן רחובות : התרומה היא התמורה , רשת קבלה ונתינה, כי הרשות נתונה…
מרחב חליפין מקומי של שפע חומרי ורוחני, איכויות זמן ידע ומיומנויות , רשת שיתופי פעולה שמטרתה לחבר בנינו ולהנדיש את ההזדמנות לתת ולקבל
*
השמש היא אנרגיית האור -האש הזכרית הנותנת (כוח הרצון הבורא)
הירח הוא אנרגיית המים הנקבית – המקבלת. (לכן משפיעה ומושפעת מעולם הרגשות-גאות ושפל). תפקידנו כל יום וכל דקה לחבר את כוח הבריאה הזכרי שבנו- זה שנותן לנו כוח, יחד עם הבחירה לקבל שהיא האנרגיה הנשית. קודם כל- ל/מ עצמנו ורק אח"כ לאחרים
*
הביגודית – מבצע מגניב של ויצ"ו בתחנת רכבת ארלוזרוב ת"א
***
היות והכל אחד, הכל,כולם, אז לתת לזולת זה לתת לעצמנו את הזכות לתת
כמו שדייויד ברוזה שר:"אני אתן לך לתת,לתת לי,לתת לך"/ מתחת לשמיים
***
איך קורה שאנחנו מקבלים אנרגיית אור ואיכשהו,מישהו,משהו,מתישהו,היא נהפכת לחושך/פוגשת בחושך?
אני תמיד האמנתי שאנרגיית החושך קיימת בעולמנו משום שבלעדיה לא היינו יודעים להעריך את האור. ללא הלילה,לא נדע להבחין שכבר הגיע יום חדש
ללא הקושי,לא היינו מצליחים להבחין ולהעריך את רגעי החסד
תודעת העל הביאה למודעותי שאנרגיית החושך קיימת על מנת לגרום לנו להבין כאשר אנו בסטייה. רק אז תהיה התפתחות – שזו מטרת הבריאה:לגרום לנו להתפתח , להתנסות .(בעידן שמסתיים: באדמה ומים ובעידן החדש באש ואוויר. האדמה היא חומר ,המים הם רגש, האש היא היוזמה, הרצון והאוויר היא ההבנה,התודעה)
האסונות,הקשיים,המלחמות,המאבקים הפנימיים,המתחים,המחלות, כולם נועדו לזעזע אותנו כדי שנתוודע לסטייה ונתקן,נתיישר, נלמד, נתפתח
הקשרים הבין אישיים בנינו-משפחה,חברים,שותפים לעבודה, לא נועדו כדי לתת לנו אהבה ללא תנאי אלא נועדו ליצור בנינו קונפליקטים שיכריחו אותנו לעשות את השינוי הנדרש,לתקן את הסטייה מהתסריט שנועדנו לו,כל אחד בדרכו הוא.
אם לא היתה האנרגיה השלילית מזעזעת אותנו,עוצרת את נתינת האנרגיה המוארת, לא היתה לנו מוטיבציה לשינוי ולא היתה מתפתחת הישגיות-שזו אנרגיית ייסוד האש שהולכת ועולה ככל שמתקרב מועד חילוף העידנים (2012…)
ברגע השקט בסוף 2012, תחילת 2013, תהיה נקודת זמן שבה יתקיים איזון בין הקטבים. מנקודה זו ואילך,ייכנסו לעולמנו יותר ויותר אנרגיות אש ואוויר ובהדרגה עולם החומר והרגש הנמוך הנלווה אליו ילכו ויצטמצמו . את מקומם יתפסו אנרגיות האש והאוויר שיהיו בקדימות. יהיה לנו פחות ופחות חומר ויהיה לנו יותר ויותר קשה רגשית לחוות את הצמצום, עד שנבין את הסיבה הגבוהה: מטרת הצמצום היא לעזור לנו לדייק את מערך הוצאת האנרגיה שלנו רק על מה שבאמת באמת מפתח אותנו.
מה שאנחנו נותנים-זה מה שנקבל. הבריאה שולחת לנו כהד את מה שאנחנו מבקשים
עד היום ביקשנו וייחלנו לקבל בעיקר חומר: כסף,רכוש,אוכל,דלק,נכסים בית,אוטו,אשה, גוף בריא,מסגרת לימודים/עבודה/משפחה
זו היתה מהות ההתנסות האנושית בעידן הישן.
בעידן החדש מהות ההתנסות משתנה לאש ואוויר. בהדרגה, יותר ויותר אנשים יבינו שערכן של הבנות תודעתיות שווה לא פחות אלא הרבה יותר מחומר, משום שהן תהיינה קיומיות עבור אנשים יותר מהמזון הגשמי .
***
מעגל מתנות: קהילה שנותנת ומקבלת
אם ניקח משהו שלא שייך לנו,במיוחד אם הוא חומר או מים: פריט רכוש שאינו מדוייק לנו או עודף רגשות שמעכבים ומשבשים את ההתפתחות שלנו,ניצור שיבוש במערכת. יווצרו מחלות . הפעם לא תהיינה אלו בהכרח מחלות של הגוף והנפש אלא "מחלות העידן החדש" – נסבול מחוסר הבנה של מי ומה שאנחנו,נתבלבל ויהיה לנו קשה להתנהל בעולם. גם כאינדיווידואל וגם כעם
במקום לקחת, רצוי ללמוד לקבל.
כשאתה מקבל: אתה לא רק זוכה בתוספת אנרגייה אלא אתה מאפשר לזולת לתת לך שזה משהו שיזכה גם אותו במענק אנרגייה נוסף
אם נבין את עצמנו,נוכל גם להבין את הזולת
אם נאהב את עצמנו,נוכל לאהוב גם את הזולת
***
צפו בסרטון » קח-תן "יש מאין" חוות פארמקלצר בנהלל
גלילאו – רק תיקחו , שוק ההחלפות בנהלל
***
ככל שאני נותן כך יש בי יותר / עמיחי לינקובסקי
האתגר של כולנו בימים האלה, כנשמות מדהימות ויפיפיות הזוהרות בגוף אדם, הוא להוציא את עצמנו אל האור, או שבעצם – להוציא את האור שאנחנו אל תוך העולם הזה. האתגר העכשווי הבוער ביותר של כולנו כאן הוא להתעלות מעל לתודעת ההשרדות והפחד, מעל לתודעת הלקיחה והמחסור, ומעל להתעסקות האובססיבית, המכאיבה ומלאת המאבק בקבלת תמורה (כספית, רגשית, או בכל צורה אחרת).
אבל השפע הזה שיש לי לתת, לא היה זמין לי עד שהחלטתי לתת אותו… זה כל הסיפור. הוא המתין, חיכה בסבלנות להתגלות בתוכי ברגע שאחליט לתת אותו. לפני זה, פשוט עדיין לא הזמנתי אותו כל עוד התעסקתי בלקיחה והישרדות. לפני זה, כל עוד ניסיתי להשיג ולקחת ולשרוד, פשוט התעקשתי להרגיש שאין לי מה לתת והחזקתי נורא חזק במחשבה הזאת. עד שהפסקתי.. עד שהחלטתי שיש לי מה לתת, עד שהחלטתי פשוט לתת אפילו שמרגיש שאין, ואז הוא בא, השפע הזה.
ושוב, לא שיש משהו רע בלקבל תמורה על מה שאני עושה, ממש ממש לא, זה אפילו מאוד מאוד חשוב ומאוד ומבורך, אבל הנקודה היא שזה לא משהו שאני צריך להתאמץ בשבילו. זה לא אמור להיות קשה. זה ניתן מעצמו, ברגע שאני בוחר לתת את עצמי. ואיך אני יודע שבאמת בחרתי לתת את עצמי? אני מסתכל אחורה ומגלה שבעצם, מבלי שהתעסקתי בזה או הייתי צריך להתאמץ בשביל זה, כל צרכיי, מבפנים ומבחוץ, מסופקים מעצמם כתופעת לוואי של הנתינה שלי. וככל שאני נותן יותר, כך יש לי יותר.
אז האתגר הוא לא להצליח להשיג כמה שיותר לעצמי, אלא לתת כמה שיותר מעצמי. זה האתגר האמיתי.. ולא רק האתגר, אלא גם התענוג האמיתי והגדול ביותר שאני מכיר. לתת כמה שיותר מעצמי, ולא מתוך מחשבה של לקיחה, לא מתוך המתנה לתמורה, לא כ"עבודה" שאני מצפה לקבל עליה תמורה בחזרה, אלא מתוך מקום אחר לחלוטין, מרמה אחרת לחלוטין של התקיימות – מתוך הלב, מתוך נדיבות אמיתית, מתוך הידיעה שיש לי לעצמי ושיש לי לאחרים, מתוך נתינה, מתוך… שזה מי שאני.
מה שאני נותן לעצמי – החיים נותנים לי פתאום גם, כמו קסם, מכל מיני כיוונים לא צפויים, אבל לא סתם נותנים אלא נותנים בשפע גדול, פי כמה.
ומה שאני לא נותן לעצמי – גם החיים לא נותנים לי פתאום, מכל מיני כיוונים לא צפויים, בדיוק באותו האופן.
אז מה אתם מקוויםמצפים (ואולי גם דורשים) לקבל מהחיים או מהסביבה אבל לא באמת נותנים עדיין לעצמכם? מה יקרה אם תסכימו לתת את זה לעצמכם ישירות (בדרך היצירתית שלכם) כבר עכשיו מבלי לחכות לאף אחד? בא לכם לגלות?
הסיבה שזה עובד תמיד היא – שאנחנו זה החיים. לכן כשאנחנו נותנים לעצמנו – החיים נותנים לנו. אבל אפשר בטעות להתפס לרעיונות לא נכונים לגבי זה, ואז להבין את זה לא נכון ובצורה שטחית ולחשוב שזה לא ככה.
אבל אני מדבר על הרמה העמוקה, למשל:
אם אתן לעצמי עכשיו איזה ארוחת גורמה במסעדה, לווא דווקא החיים יתנו לי מלא ארוחות גורמה במסעדות מכל מיני כוונים לא צפויים אבל אם מבינים שמה שאני באמת נותן לעצמי כאן זה לא ארוחת גורמה אלא אישור שאני ראוי ובעל ערך, או לחילופין שיש שפע וביטחון חומרי והכל בסדר, אז אני אקבל את האישור הזה גם מהחיים, מכל מיני כיוונים לא צפויים. למה?
כי כשאני מסכים לתת את זה לעצמי, אני בעצם מסכים גם לקבל את זה, וכשאני מסכים לקבל את זה, החיים פשוט נותנים לי את זה בשפע. ולהסכים לקבל את זה זה בערך כמו לפתוח חלון של מכונית שנמצאת על קרקעית הים, מה שקורה הוא שמייד זורמים פנימה המון מים.
בדיוק באותו האופן, החיים הם כמו ים עצום של חסד אינסופי שרק מבקש להנתן לנו בכל רגע נתון, וכמה שאנחנו מסכימים לפתוח את החלון, זאת אומרת להסכים לקבל, זאת אומרת לתת לעצמנו, ככה הוא זורם אלינו, ולתוכנו.
