המספר 21 – פשר הקשר בין רוח וחומר

המספר 21 מציין את מועד סוף העולם , חילופי העידנים, רגע השקט ב  21/12/2012,  לפני ההתחלה החדשה – 22  : היום שאחרי 

הפוסט הזה נולד מתוך חיבור הבנות ביני כליבת אש עם עוד איש אש בקהילת ביטקוין ישראלי  שמחובר לרוח, אחריהם ירדה לי ההבנה (אוויר) , נעשו החיבורים (מים) עם מידע שהוא הביא לי (תמונה של הצופן התנכי מצ"ב), והמימוש – הוא הפוסט הזה .התוצר הגשמי (אדמה) הוא האנרגיה הכספית שהרווחתי הודות להשקעה שלי במטבע ביטקוין . זו התמורה האנרגטית שנועדה לממן את מימוש הייעוד- השליחות שלי כאן. 

יום סוף העולם נקבע ע"י תודעת העל  שהיא המחשב המרכזי של הבריאה. כמו כל מחשב, הוא מעבד נתונים ומחשב גל הסתברויות לפיו נמצא  התאריך 21/12/2012 לא רק בכתבי המאיה והקבלה  אלא בכל הדתות ובכל הנבואות ובכל התיקשורים. היו מי שחשבו שהעולם הולך להיחרב פיזית אך השינוי היה תודעתי ! הבריאה השקיעה הרבה אנרגיה בליצור את מעבדת הניסויים האנושית כאן בכדה"א. המטרה איננה להכחיד אותנו אלא  רק לגרום לנו שינוי תודעתי  כזה שיאפשר לנו להסתכרן מול שינויי התדר הכלל בריאתי: לעשות ניסויים באש ואוויר במקום במים ואדמה. . אז מה אמור להיות אחרי ה 21? 22, נכון? 

 . מי שאמור לנהל כאן את הענינים במעבדת הניסויים האנושית בכדה"א אחרי ש יהוה  סיים תפקידו כשליט העידן הישן,  הם 22 נציגי המישורים. 

המישורים הם ה "ערים" הגבוהות  ברחבי הבריאה שמהם הגיעה הנשמה שלנו. כל אחד מאיתנו הגיע ממישור אחר, בהתאם למטרת הניסוי שהתנדבנו לממש כאן. (כן,כן, הכל בבחירה חופשית ובהתנדבות)

למה לא יהיו יותר מ 21 מיליון ביטקוין? 

המספר שנקבע כסוף ייצור מטבעות ביטקוין איננו שרירותי כלל וכלל. יש לו סיבה גבוהה גם אם היא נסתרת ממודעותם הארצית של מרבית האנשים.
המספר 21 נקבע ע"פ חישוב מתמטי של גלי הסתברויות ע"י המחשב המרכזי בבריאה- תודעת העל. כמו לכל מחשב – גם לתודעת העל יש מעבד נתונים וכל המידע שנאסף מכל רחבי הבריאה, מחושב ומעובד על מנת להנגיש לנו הבנות שיקדמו את התפתחות התודעה הכוללת במעבדת הניסויים האנושית בכדה"א.  על השאלה מי אתם תודעת העל  הם ענו: אנחנו זה אתם. אנחנו תוצר ההתפחות שלכם. משמע: שהמספר 21 לא נקבע סתם רנדומלית אלא הוא תוצר הבחירה שלנו כאנושות. השאלה הבאה היא – למה? 
 *
כל מה שקורה בעולם הזה יש מניע שגרם לו לקרות בעולם הסיבות הגבוה,
מני רוזנפלד , יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי מסביר  *איך* נעשה החישוב מבחינה מתמטית   (ההסבר נכון , שכן הוא מבוסס על חישוב אמיתי של ה גיאומטריה   של ביטקוין )אבל איננו יודע להסביר את ה *למה*.  למה?
 *
כשנשמה יורדת לעולם החלום הזה ומתגשמת לגוף פיזי, אנחנו מוותרים על יכולת הבריאה הטוטאלית ובוחרים להתמקצע בניסוי ספציפי שנועד לקדם את התפתחותנו ולשם כך הוסר מתודעתנו מידע שאיננו רלוונטי למטרת המחקר האישי שלנו. המידע הזה קיים, מאוכסן בספריות המישורים הגבוהים בבריאה ונגיש רק למי שבשל ודורש להתוודע אליו. ככל שיש יותר דרישה למידע, כך תודעת העל מורידה לנו יותר נתונים. אנחנו חיים כאן בעולם ברובד בחירה חופשית ולכן תודעת העל לא יכולה להתערב בבחירות שלנו כאנוש, כך מתוכנתת התוכנה של המטריקס שיצר האדריכל – יהוה. אבל הם כן יכולים לתת לנו מידע כדי שנבחר להתעורר עם הגלולה האדומה ונדרוש עוד אוויר  – הבנה . 
בעידן הישן, עד 21/12/2012 , תכלית הקיום האנושי היתה לחקור את יסודות האדמה (חומר) ומים (רגש) .  ע"פ חישוב גלי הסתברויות מנתונים שנאספו מכל התרבויות האנושיות- כמו המאיה והקבלה ועוד רבים מאד אחרים , הגיעו למסקנה שביום ה 21 לדצמבר 2012 יהיה סוף העולם . למה? כי האנושות התמכרה לחיים באזור הנוחות ולא יצרה התפתחות . נדרש שינוי תדר כדי שהמערכת החשוכה לא תקפיא את הליבות  ולכן הוחלט לשנות את נושאי המחקר לאש ואוויר .

תמונה מתוך הצופן התנכ"י ובו מוטבעת המילה ביטקוין הפוכה 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביטקוין הוא שלב ביניים עתידני שנועד להמיר את האנרגיה הגשמית שלנו לאוויר- שם הוא חופשי יותר. זו מגמת השינויים במעבר מעידן ישן -אדמה ומים לעידן חדש של אש ואוויר.

שלשום 3/4/2013, התוודעתי לעובדה שמטבע ביטקוין נקבע ככזה שנועד להפצה עד גבול עליון של 21 מיליון . למה? שרירותי , כך נאמר בפורום המתכנתים שכורים את המטבע וסוחרים בו.  מייד כתבתי הודעה שיש למספר הזה סיבה גבוהה , אבל אף אחד לא הגיב. טוב,רעיונות תודעתיים הזויים לא בדיוק רלוונטיים לאנשי הייטק. ואולי כן?…  בקבוצת הפייסבוק הכי חמה שמצאתי ברשת, המקום שבו לקט ספקולנטים משחקים באש – לוקחים סיכון מול הסיכוי עם מטבעות וירטואלים חדשים, שם הרשיתי לעצמי להיות ספקולנטית של תודעה חדשה: לא "במקרה" נקבע הגבול הזה של 21 מיליון מטבעות. מה יהיה אח"כ ? למה אין 22 ? כי  כל המערך האנרגטי יתנהל כאן בדרך שונה לחלוטין. כללי המשחק משתנים.  בעתיד אנשים יקבלו תמורה אנרגטית לפי הנוסחה הבאה:

הכסף בעתיד – תודעת העל 

בעתיד יהיו שני סוגי כסף : נקודות זכות ונקודות המרה

נקודות זכות – מקבלים כשפועלים למען ערי המישור

נקודות המרה – תקבלו בכל פעם שתיצרו משהו חדש בעצמכם.

ביט – 21 בגימטריה 

מיזם ביטקוין לכל ילד  נוצר מתוך חיבור שלי שנולדתי ב 22/11 עם ילד שנולד ב 21/12

תורה ומדע – הצופן התנכי

 

ציטוט מהמקור: " ביטקוין" בצופן התנכ"י בספר דניאל (ספר שמדבר על אחרית הימים) האות הראשונה מופיע בפרק ח' פסוק ה'. האות האחרונה בפרק יא' פסוק ו'. מרחק בין כל אות הוא 800 אותיות.
באות י' נפל על הפסוק הבא: "וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס, עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, וְהִנֵּה מִיכָאֵל, אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי; וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם, אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס" מתוך פרק י' פסוק יג'.

 בין האנשים שחשודים בזהותו של סאטושי נמצא גם מישהו בשם "מיכאל קליר" . (המלאך מיכאל…) . לדעתי מלאך הוא שהכתיב לסאטושי את שורות הקוד  ולכן זהותו איננה ידועה . המלאכים ברובם אינם נגלים בעולם החלום. הם עובדים של הבריאה ומטרתם לקדם את מטרו ההתפתחות הבריאתיות. מוזמנים להבין כאן : מלאכים  

מנהרת הזמן

תודעת הזמן לפיה חיה רוב האנושות בכדה"א היא הזמן הלינארי:קיים תהליך מרגע היציאה לדרך עד השגת המטרה. בבריאה קיימת תודעת זמן אחר – זמן קוסמי. שם ההווה ,העבר והעתיד הם אחד. הדברים פועלים במיידי. אחד משינויי המעבר מעידן ישן לחדש הוא שינוי תפיסת הזמן.

זמן הוא לא בשביל שיגמר, הוא בשביל שיימשך. הוא שביל, שנמשך ונמשך

המרחק בין מחשבה ומציאות הולך ומתקצר ואנחנו מתחילים להבין שבאפשרותנו לחשוב על משהו – והופ – הוא יהיה שם, נוכח גם במציאות הגשמית. הייתכן? כן…כן… ההד שאנחנו שומעים תלוי בקול שנבחר להשמיע.  הזמן שנראה בשעון יהיה זה שנבחר לשרטט את גבולותיו בתודעתנו. מהם גבולות הזמן שלך? עכשיו הזמן לפסק זמן  >זמן להתעורר 

tunnel

Time Is A Useful Illusion אשליית מימד הזמן

 

The Symphony of Time

 

כשאתה חי את הייעוד שלך , אתה עושה את מה שאתה עושה מכל הנשמה ובכל מקום וזמן: ללא גבולות ומגבלות של ימים ושעות. מימד הזמן הלינארי כאילו לא רלוונטי עבורך כי מה שחשוב זה לא משך הזמן הנמדד אלא מה אתה עושה בו. זמן בבריאה נמדד בגלי התפחות , לא בדקות שעות ימים שבועות חודשים ושנים. כשאתה עושה בדיוק את מה שאתה אמור לעשות אז יש לך זמן מדוייק שמאפשר לך להשלים את המשימה, אפילו אם זה חורג מטווח ה 24 שיש לנו ביממה. החיים הם רצף התפתחות בתנועה מתמדת ואין הפרדה בין מי שאני, לעיסוק – העסק שלי ובין חיי הפרטיים. כל החיים שלי מוקדשים למימוש השליחות שלשמה אני כאן וכשאני עושה את העבודה – אני חיה. אינני שובתת ממלאכתי בשבת ואני בוחרת את מועדי החופשות שלי לפי הזמן שאני חשה שמתאים לי לצאת לחופשה בלי מחוייבות לחג מסורתי דתי כזה או אחר. אינני חשה צורך להפסיק לעשות את מה שאני עושה רק בגלל תאריך שכתוב בלוח השנה או כי יש חושך או אור בחוץ. משך היום שלי יימשך כמה שאני אבחר למשוך אותו . העשייה היא שנותנת לי אוויר לנשימה – לנשמה. אין לי מחוייבות לשעות עבודה כי אין אף בוס שנותן לי הנחיות ובודק לי זמנים או קובע לי מה לעשות מתי. זו 100% אחריות אישית שלי להחליט איך לנהל את הזמן שעומד לרשותי:  ניהול זמן בתבונה – בתואם לתסריט הנשמתי החתום. אם אני סוטה מהתסריט ומבזבזת יותר אנרגיה משיש לי, לא אתפלה אם הזמן שלי ייעצר ע"י איזו מחלה או תאונה שיבהירו לי שאינני מאוזנת.

אורך היממה ואורך השבוע

 

The Illusion of Time

 

המלצות סרטים בנושא מימד הזמן ומה שמעבר לו… 

עולם זמן  להבנת ערך חיים בזמן מוגבל  לעומת חוסר חיים בזמן בלתי מוגבל  : סיפור על אנשים שחיים יום יום על זמן שאול במקום על כסף ומשחררים את עצמם ואת החברה משליטת אייל הון זמן

גורל ידוע מראש  Predestination  להבנת פרדוקס מימדי הזמן:  מחזוריות גלגול הנשמה במעבר בין מימדי זמן שונים (סיפור על בחור שמתעמת עם אבא שלו שזה גם הוא ועם סבא שלו זה גם הוא , יחד באותו מימד)

דוקטור סטריינג' להבנת יכולות כשפות אש ואוויר ומעבר בזמן בין מימדים

לופר  להבנת הלולאה  – מנהרת הזמן

בחזרה למחר להבנת שליחותם של הילדעים להזמין חולמים אל העתיד

Edge Of Tomorrow קצה המחר  להבנת החזרה שלנו לחוות שוב ושוב אותן התנסויות חיים כדי להתקדם מהן לשלב גבוה יותר בהתפתחות  (סיפור על אדם שחוזר לחיות את אותו יום כל פעם מחדש וכל יום מתקדם קצת יותר מהיום הקודם בזכות מה שהבין ולמד)

קוד מקור  להבנת סיבת החזרה לעבר: לא כדי לשנות אותו אלא את העתיד. סרט על העברה של תודעה  בין עולמות וזמנים, מגוף לגוף

Being Erica  סדרה: להבנה שאי אפשר לשנות את העבר. אפשר לחזור לראות ולחוות אותו, אבל לא לשנותו.  להבנת עולמות חלופיים: מימוש הבחירות שלא בחרנו בהן,מעבר בין גלגולים קודמים,חלקי תפאורה מהעבר , משמעות התסריט שחתום מראש ומהי הרשות הנתונה. סיפור על בחורה שמנסה לחזור לעבר כדי לתקן את הבחירות שלה (ולא מצליחה…)

*

מכונת זמן – אפוק טיימס 

כל פיסת מציאות הופכת היום לחתיכת היסטוריה. זוהי משמעות הזמן הקוסמי: בו העבר ההווה והעתיד הם אחד.

"סוף העולם" 2012 לא היה סוף הזמן אלא סוף התפיסה התודעתית שלנו לגביו. 2012 זה לא תאריך אלא תהליך

התהליך התחיל כבר בשנת 2000 כשהחלו לרדת הילדעים החדשים וצפוי להימשך עוד כ 25 שנה בערך, עד שיתחלף הדור…

פוסטים שכתבתי ב 2012 בנושא הזמן:

"אין לי זמן" זה המשפט הכי שגור בפי אנשים היום, בוודאות! אנחנו נדרשים לדייק את המערך האנרגטי שלנו ולבחור לפי סדרי עדיפויות חדשים שתואמים את מי שבחרנו להיות. עומס החיים המטורף לא משאיר לנו הרבה ברירות.
.
אנחנו מוצאים עצמנו מצמצמים את מערכות היחסים הביאישיות שלא מקדמות את ההתפתחות שלנו, אנחנו מנתקים קשר עם אנשים מסויימים ויוצרים קשר עם אנשים אחרים, כשהבסיס לקשר איננו מחוייב למסגרות הישנות של משפחה,עבודה,תרבות,דת, אלא תלוי תועלת: מה שמקדם אותי-אני משקיע בו, מה שלא-זז לאחור או נעלם לגמרי מהתודעה שלנו

על מנת לייעל את ביצוע המשימות ההתפתחויות , באה לעזרתנו אש הטכנולוגיה המתקדמת .

הנה למשל: תוכנת מחשב שמקריאה לנו טכסט כתוב , כדי שנוכל גם לשמוע וגם לעשות דברים בו זמנית. יעילות זה שם המשחק! לחצי כאן להורדה.

מי מזיז את מחוגי השעון?

22/9/2012 – המדינה מכריזה רשמית על שעון חורף. יש  בבריאה אנרגיה ככל שנבקש, אבל מקבלים אותה רק ע"פ דרישה. עד עכשיו רק החרדים דרשו – וקיבלו. רוצים זמן אחר – תידרשו.

למה שעון חורף דווקא היום ולמה בכלל? כי ככה החרדים דורשים. במקום להאשים את הדתיים שמשתלטים על המדינה,ייטב אם ניקח אחריות וניצור מציאות. אף אחד לא יכול לשלוט בתודעה שלכם. ברגע שתשנו את תודעת הזמן שלכם- הזמן הלינארי יאבד מהרלוונטיות שלו.

מציאות ביד הדימיון- מדע בידיוני בידיים שלך : מה שהיה מדע שנוצר רק בדמיון, נכנס עכשיו לתודעה המתרחבת שלנו. הגבול בין דמיון ומציאות מטשטש ואנחנו מבינים שכבר עכשיו אנחנו יכולים לברוא את המציאות הבדיונית הזו ולחיות אותה ללא מגבלת הזמן

טליה טוקר – חוקרת תרבות המאיה: זמן = מרחק בין מחשבה ומציאות , כנס חירום 2012

 

הזמן הקוסמי, זהו למעשה הזמן הספירלי ולא הלינארי. כרגע כולם נעים באופן לינארי, שולחים גל אלקטרו מגנטי שנתקל במטרה, באדם, בעתיד וכו והופך למסה ממשית במציאות. הזמן הספירלי הוא כזה שבו אנו מייצרים את האנרגיה בתוכנו ולא תלוי בעולם שבחוץ. ככל שאנחנו הופכים לספירליים, אנחנו מתחילים לחוות את הזמן בתוכנו ולא מחוצה לנו.
ככל שהתהליך נמשך, אנחנו למעשה נעים מתוך שעון פנימי שלא קשור בזמן החיצוני הלינארי
אז אנחנו למעשה יכולים להכיל במקביל אינסוף של אפשרויות ושל מידע ושל אנשים וכו וכו

אז מה זה זמן?

כולנו סופרים שנים, חודשים וימים ולרוב כבולים באשליית הזמן. פעמים רבות אנחנו לחוצים, מותשים ומודאגים, מסתכלים על השעון ומודדים את כמות הזמן בין מפגש למפגש ובין משימה למשימה. כרגע הזמן מריץ אותנו מעניין לעניין על מנת שנגיע לכמות גדולה של הספקים. בעקבות לימודי המאיה והניאופסיכולוגיה הבנתי שהזמן והמרחב הקבועים לא באמת קיימים. למרות שהמח גורם לנו לחשוב שהזמן הוא גורם חיצוני שמשפיע על חיינו, הזמן קיים אך ורק בתודעה שלנו. המערכת המוחית שלנו יוצרת מציאות שמוגבלת לכדור הארץ והיא זו שטבועה במח שלנו, למרות שלמעשה קיימים אינסוף של מימדים וחיים שרק היום הפיזיקה הקוונטית מתחילה לגלות את קיומם.
מכיוון שאנחנו יצורים תלת מימדיים שמתבססים על אורך, רוחב ועומק, אין לנו עדיין יכולת לזהות מימדים אחרים או ישויות שבאות מהם. בפוטנציאל קיימת אפשרות להעלם מהחדר ולנוע לזמנים ולמרחבים אחרים. הזמן הוא מימד נוסף, המימד הרביעי שאנחנו תופסים אותו כקיים מחוצה לנו. אמנם קיימים תומכים טבעיים לזמן כמו מחזורי השמש, הירח והכוכבים, אך אלו הן עובדות חיצוניות שממחזרות מידע שמוגבל לטווח הקליטה של כדור הארץ בלבד. כל היקום הוא
תוצר של מערכת המידע הפנימית שלנו. כשאנחנו עוצמים עיניים אין שמש, ירח ואובייקטים בכלל. הם קיימים אך ורק בתודעה שלנו. ברגע שאנחנו משחררים את ההמצאה הזאת של המח שמגדירה בפנינו אפשרויות שהן בין נקודה לנקודה על גבי הזמן, אנחנו נחשפים לאינסוף של אפשרויות במרחב ובעל-מרחב.
בכל אחד מאיתנו קיים מעין שבב פנימי שקובע עבורנו את הזמן. כדי להבין את העניין טוב יותר נתבונן בתינוק בן כמה חודשים. לתינוק אין שום מושג על הזמן כפי שאנחנו המבוגרים תופסים אותו. הוא לא יודע מה השעה וגם המושג הכמותי של זמן הוא לא חלק משגרת חייו. אפילו אם מדברים עם תינוק בן שנתיים ומסבירים לו שאנחנו הולכים ושנחזור בעוד שעתיים, הוא לא יתפוס בהכרתו מתי אנחנו מתכוונים לחזור. מבחינתו אנחנו כאן ועכשיו ועד שנחזור אנחנו לא כאן וזהו. מושג הזמן כפי שאנחנו תופסים אותו לא קיים אצל תינוקות ולמעשה לא קיים בכלל.
לפי המאיה אנחנו נמצאים בעיצומם של ימים מאד מרגשים עבור המין האנושי. בזמנים אלה אנו עוברים קפיצה קולקטיבית מתוכנית האב )שבקבלה קרויה "פרצוף אבא"(, היא התוכנית הליניארית, הקוטבית והשמשית שבה אנו חיים למצב של תוכנית האם ("פרצוף אמא"), היא האנרגיה הספיראלית, הנשית, אנרגיה של אהבה ללא תנאי. בתוכנית האב אנו חיים מתוך תוכנה מוחית אוטומטית מוגבלת, שבה אנו מונעים ע"י חסר וע"י התחלה וסוף מוגדרים.
אנו נעים בטווחי זמן מוגבלים ומשתדלים להגיע לכמה שיותר הספקים על גבי רצף הזמן המתקתק. המוות שמסמל את סוף התהליך האנושי מאיץ ודוחף את חווית הזמן. תוכנית האב יצרה פיזור אנרגטי וסוג של כאוס במערכות שלנו. בני האדם היום חיים ברמות אנרגיה נמוכות ובתחושה שאינם מספקים את הדרישות מהם. אנחנו כל הזמן מתנהלים בהשוואה לעולם שבחוץ ומתרוקנים מאנרגיה בכל רגע נתון. הזמן המיוחד שאליו הגענו בהתפתחות האבולוציונית הוא הזמן לשנות את הגישה שלנו בנוגע לזמן ולמרחב ולעבור לתפיסת זמן שפתוחה לאינסוף ובה הכל הווה. ההיסטוריה והאבולוציה הביאו אותנו למצב הנוכחי והיום הגיע הזמן לשדרוג המערכת שלנו למערכת חכמה, משוכללת ושקטה, שיש לה יכולת לייצר אנרגיה בעצמה. בתוכנית האם אנו מלמדים את עצמנו להפוך לכור אטומי של אנרגיה שיודע להטעין את עצמו מבפנים, ללא תלות בעולם שמחוצה לו. ככל שהתהליך נמשך אנו הופכים למכונת תקשורת עצומה שיכולה לקלוט ולשדר אנרגיות של רטטים מעודנים יותר מאשר התדר הפיזי. בתנועה הספיראלית ההתחלה, הסוף והמוות לא יתקיימו יותר במערכות שלנו.

Discovery – First Time Machine

 

מסע התפתחות של אשה לאורך השנים – סרטון יפהיפה

זמן חופשי ותחביבים בעתיד. – תקשור תודעת העל

 

ג'ירפות – אין בעצם זמן

 

עד היום לא הצלחנו להבין איך כתוב בתורה שנח (ההוא מסיפור המבול והתיבה עם החיות…)חי 900 שנה ואיך שרה ילדה בגיל 90.

עבורנו היום- בתודעה המוגבלת שלנו עידן של מיליוני שנים נחשב המון אבל במונחים של זמן קוסמי זה טיק טק. 14 מיליארד שנים של עידן האדמה והמים הם משהו כמו 3 חודשים במונחי זמן קוסמי…

ארכיאולוגים גילו בחורבות עיר עתיקה של בני המאיה בגואטמלה לוח שנה עתיק לפיו אחרי ה 21/12/2012     פשוט מתחיל מחזור נוסף. האם זה אומר ש"סוף העולם "מבוטל?

שיפור תהליכי הזמן

 

רובנו צפינו בילדותנו בסדרת הטלווזיה הגאונית: מנהרת הזמן.ראינו דמויות בדיוניות  נכנסות למנהרה מוארת ועוברים ממקום וממרחב וזמן אחד לאחר, במקומות שונים בעולם ובתקופות חיים שונות. כך גם בסרט "בחזרה לעתיד" ו "מסע בין כוכבים". מה שעד עכשיו היה רק מדע בדיוני מתחיל להתבהר בתודעתנו כתסריט אפשרי-ככל שתודעתנו מתרחבת ויוצאת מחוץ לגבולות מסגרות החשיבה המוגבלות שחיינו בהם עד עכשיו.

The Time Tunnel – האדם שיצר את הסרט-הסדרה מנהרת הזמן

מנהרת הזמן- סרטון נוסטלגי מהסדרה

 

או לחילופין-גרסה עדכנית ואהובה עליי במיוחד-סצנה מהסרט the green beautiful אורחים מהכוכב הירוק  שבה מילה-הדמות הראשית בסיפור עוברת בין העולמות (הסצנה בדקה ה 1.29 של הסרט המלא)

ערכו של הזמן

כדי להבין ערכה של שנה אחת, תשאלו תלמיד שנשאר כיתה.
כדי להבין ערכו של חודש אחד, תשאלו אם שילדה פג טרם זמנו.
כדי להבין ערכו של שבוע אחד, תשאלו עורך של שבועון.
כדי להבין ערכה של שעה אחת, תשאלו זוג אוהבים המחכים להיפגש.
כדי להבין ערכה של דקה אחת, תשאלו אדם ש"פספס" את הרכבת.
כדי להבין ערכה של שניה אחת, תשאלו אדם שהתחמק מתאונה.
כדי להבין ערכה של אלפית- שניה, תשאלו את הזוכה במקום השני באולימפיאדה

סבא זמן אחר

סבא זמן גר בבית קטן. רוני המציאה לו את השם שלו.
הילדים קראו לו "סבא זמן" ולפעמים קראו לו "סבא זמן אחר".
אם שאלו את סבא זמן: מה השעה? הוא לא היה מביט בשעון כמו כולם. הוא היה מביט החוצה.
"סבא זמן, למה אין לך שעון?" שאלה אותו רוני.
"אני לא אוהב שעונים. הם משעממים אותי. הם מודדים את הזמן רק במספרים," הסביר סבא.
"ואיך אתה מודד את הזמן?" שאלה רוני
"אני מביט החוצה."
"אז מה השעה עכשיו בחוץ?" התעניינה רוני.
סבא זמן הביט החוצה. "עכשיו השעה שהחתול מתמתח לו בשמש על הגג," הוא אמר.
הייתה לו גם שעה שהדרורים מתעוררים, ושעה שנפתחים פרחי הבוקר, שעה שהילדים הולכים לגן,, והשעה שהבולבולים רבים ביניהם, השעה שאמא קוראת לרוני לעלות למעלה, והשעה שהשמים אדומים
והשחרורים צועקים שהם הולכים לישון.
"הזמן שלך הרבה יותר יפה," אמרה רוני.
"כי הוא פשוט יותר," אמר סבא זמן.
"הוא גם שמח יותר," אמרה רוני. "אם אנשים היו מודדים את הזמן רק לפי השיטה שלך – הם לאא היו מזדקנים."
"אני זקן," אמר סבא זמן.
"לא יכול להיות. הלוא הזמן שלך הוא יפה ושמח, אז איך הוא יכול לעשות את האנשים זקנים,
חולים או עצובים?"
"לא חולים ולא עצובים. רק זקנים," תיקן אותה סבא זמן. "תארי לך תפוח בשל מאוד. הוא יפה והואא בריא והוא שמח. אבל הוא זקן, כי לא נשאר לו הרבה זמן."
"אה," אמרה רוני. היא הסתכלה בחלון. השעה הייתה בדיוק השעה שזגוגיות החלונות מאדימותת ונפתחים פרחי הלילה.

***
הסיפור על סבא זמן ממחיש שבעצם כל אחד מאיתנו יכול לקבוע את הזמן שלו לעצמו בעצמו. נכוון להיום, על מנת לתקשר עם אנשים אחרים , לעשות,ללמוד,לעבוד – אתה צריך להתאים עצמך לדעה הרווחת – למוסכמת הזמן הנורמטיבית הקיימת- זמן לינארי. אבל מה אם זו משתנה? מה אם לאט לאט, או יותר נכון די מהר , יהיו מספיק אנשים שישנו את התודעה שלהם ויתקשרו בתואם על רטט תודעתי אחר?
ומה אם במקום לכוון את שעון הזמן שלנו לפי מה שאנחנו רואים בחוץ- כמו סבא זמן, נכוון אתת השעון שלנו לפי החושים הפנימיים: לפי מה שנבחר לראות בתודעתנו – באמצעות העין השלישית -שרואה פנימה ולא החוצה

*

תיאוריית החידושים – איך שהזמן רץ…

*

השבוע נכנסתי לסופר שכונתי מקומי ובמקום לעמוד בתור הארוך שהשרתך לקופאית, הבחנתי בעמדת תשלום עצמאית ממוחשבת.הנחתי את העגבניות, העברתי כרטיס, וזהו, קניתי עגבניות. לא צריך את הקופאית,לא צריך את התור. מקסימום יעילות, מינימום זמן. זה העידן החדש. הקצב רק יילך ויתגבר. בדרך אני יכולה לתקשר בנייד שלי – ללמוד ולעבוד – חוסך לי כסף וזמן, גם מקום: אני לא חייבת מקום פיזי כזה או אחר כדי ללמוד,לקיים פגישה.

הטכנולוגיה היום מאפשרת לקבל יותר יעילות בפחות השקעת אנרגיה: פחות זמן, פחות כסף, פחות חומר פיזי. הצמצום מביא עמו דיוק.
צמצום החומר מעלה את יעילות מימוש ההבנות בחומר כשהוא קטן יותר. הכסף ילך ויאבד יותר ויותר מערכו. זה הזמן עכשיו להשקיע כל שקל שיש לנו בהתפתחות האישית שלנו, בלארגן לנו חיים שיתמכו במימוש התסריט שחתמנו עליו.
עכשיו זה הזמן: זמן התפתחות! "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום"
כלומר: אל תגידו "אין לי זמן" להשקיע בהתפתחות אישית. הבינו שהקיום שלכם תלוי בהתפתחות הזו. עכשיו!

שלום חנוך בהופעה – כל זמן הוא הזמן

 

 

פחד מוות


המוות הוא הדבר שהכי מפחיד אותנו בחיים. כל דפוסי ההתנהלות והחשיבה שלנו מתוכנתים להימנעות מהתמודדות עם הפחד הזה. האמת היא שאנחנו מתחילים למות מהרגע שאנחנו נולדים. ה מימון אנרגטי  שקיבלנו בלידה  הולך ומתכלה יום יום עד שאנחנו משלימים את הייעוד – התסריט הנשמתי  לשמו בחרנו לרדת לעולם הזה.  אנחנו מפחדים מהמוות כי אנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע ורוצים להספיק הכל, אבל מה אם נבין ששום דבר לא נגמר עם המוות הפיזי ואנחנו אכן כן ממשיכים להשלים את כל מה שבחרנו ? מה אם נכבין שמוות יכול להיות תודעתי ולא רק פיזי ? שהוא לא באמת סוף אלא רק שינוי צורה? אנחנו חיים,לומדים, עובדים,יוצרים,אוכלים-  הכל כדי לא למות. הרצון האקטיבי הוא שמניע אותנו להתפתחות.ברגע שאנחנו מאפשרים לפסיביות לחדור – היא מסיטה  אותנו מהתסריט , היא מאפשרת לרגשות הפחד לנהל אותנו.

רוב האנשים לא מפחדים מהמוות. הם מפחדים להגיע לסוף החיים כדי להבין שמעולם הם לא באמת חיו.

tragedy-of-death

 

 

 

 

החיים לא נגמרים עם המוות הפיזי של הגוף. "זה לא סוף העולם".  זה רק שינוי צורה אנרגטית שממשיכה להתקיים ברובדים אחרים בבריאה במסע התפתחות הנשמה . למעשה, כל פעם כשאנחנו נרדמים -נכנסים למיטה, אנחנו חווים סוג של מיתה. הנשמה יוצאת מהגוף בזמן שינה ועולה למישור שממנו הגיעה, להביא לנו מהספרייה הגבוהה תשובות לשאלות שלנו…

דמיינו עולם שנשלט ע"י הבטחון בהמשכיות ולא ע"י הבטחון בסיום > תודעת העל

תנו למתים לדבר אתכם

 

לפני רדתנו לעולם הזה חתמה הנשמה שלנו על תסריט . בו נקבע הייעוד שלשמו אנו יורדים .אנחנו יכולים כמובן לסטות מהייעוד כי אנחנו חיים ברובד של בחירה חופשית, אבל גם הסטיות שלנו נלקחות בחשבון. הכל בתואם.

בתסריט  משובצים גם  פתחי יציאה, הזדמנויות עבורנו להיפטר מהחיים הארציים ולחזור למישורים שמהם הגענו, להסיק את מסקנות הניסוי בעולם החלום, ולחזור בגלגול אחר להשלמות/תיקונים. אם לא חתמנו על פתח יציאה או לחילופין אם נבחר שלא לצאת בפתח שמגיע אלינו, לא נמות. אין מה לפחד מהמוות.

הוא יגיע ממילא, כפי שבחרנו. הכל צפוי. ועדיין, הרשות נתונה לנו לבחור את הדרך.

הנשימה האחרונה

 

ילד שרוצה למות

דרך להתבוננות נבונה עם המוות היא בקלילות ובבדיחות הדעת: שאולי בביה"ח מדבר על כל מי שימות

שאולי בבית החולים – מתוך פרק סוף עונה, ארץ נהדרת

הערב הסתיימה העונה ה-14 של ארץ נהדרת, ויחד איתה הסתיימה אחת הסדרות הייחודיות שנראו כאן – "שאולי בבית החולים". בלב הפריים טיים הישראלי, בין כל הפאנצ'ים, הפיאות והאיפור המוגזם, כותבי ארץ נהדרת נתנו מקום לסדרה קטנה, מלנכולית ופילוסופית על דמותו האהובה של שאולי, שמגלה שהוא עומד למות ונאלץ להתמודד עם מחלתו יחד עם אשתו, אירנה, ולחוות היכרות עם כל הקשיים במערכת הבריאות הישראלית. כל פרק בסדרה היה מצחיק לכל אורכו, אבל בין כל הבדיחות בצבצו פתאום רגעים אנושיים, קטנים ומרגשים, שגורמים לנו לשכוח שאנחנו רואים ארץ נהדרת. פתאום, לרגע קטן בין כל הסאטירה, באמת ובתמים אכפת לנו מהדמות הזו. איכשהו אסי כהן עם פיאה מתולתלת הצליח לרגש אותנו, לגעת לנו בלב ולגרום לנו להרהר על החיים ועל המוות, יותר מכל דרמה שהיינו נתקלים בה בטלוויזיה בשנים האחרונות.אז אחרי 14 עונות של ארץ נהדרת ומדינה שהולכת ונהיית מטורללת מרגע לרגע – קשה להיות מופתעים שהייתה עונה מצחיקה. אבל על האומץ של כותבי התכנית לשים בצד את הציניות לטובת הרגש – אנחנו מצדיעים לכםItai Gal(קטע מתוך: ארץ נהדרת, שידורי קשת)

Posted by TVBee on Monday, June 12, 2017

המלצות סרטים :

לחלום אותך. "What dreams may come"  מקסים. בעל שמביא אליו את אשתו מגיהנום לגן עדן
i origins   סיפור על מדען שמגלה את עולם הרוח בחיפוש אחר בתו שנעלמה לגלגול אחר
הנני במאי ומפיק סרטים מפורסם בסרט שמתעד את המוות התודעתי שלו והחיים שאחרי
סערת החושים של אנה סיפור על חיבור בינאישי בין גלגולים.
רוח רפאים gohst אדם שנוקם לאחר מותו בחבר ו שבגד בו עם אשתו ורצח אותו לגנוב את כספו
לופר מעבר במנהרת הזמן בין גלגול שלך בהווה לזה שבעתיד

 

סיפור על האיש שרצה למות

חבר שלי רצה למות.
פשוט ככה. הוא לא ראה שום טעם להמשיך לחיות את החיים שהוא חי.
הכל היה אפור משעמם וחסר טעם.
כולם איכזבו אותו. אפילו המשפחה הכי קרובה שלו והחברים המעטים שעוד נשארו לו במסע שלו.
אז הוא החליט לסיים את המסע.
ואז נחתה עליו שלווה נקייה כזאת.
ככה פתאום מהחלל החיצון.
איפה היית כל חיי? הוא תהה
והיא מילאה את כולו. נחה בו. כאילו שגם היא חיפשה אותו כל חייה. ועכשיו היא לא היתה מוכנה לעזוב לו את הראש.
ואז כשהתודעה שלו צלולה
הוא החליט
שהוא בכל זאת הולך לסיים את המסע על האדמה.
והוא שמח שלפחות רגע לפני הסוף הוא חווה שקט ושלווה פנימית כזאת.
אז איך אני הולך לעשות את זה?
הוא חשב לעצמו.
ואז הוא החליט שאם כבר אז כבר.
אם כבר אין לי מה להפסיד, ואני גם ככה הולך למות. אז למה לא להנות מזה?
והוא עשה משהו שהוא חלם לעשות כל החיים.
הוא קנה אופנוע ים.
זה היה חלום ילדות שהוא כמעט שכח.
שילוב של יקר ומסוכן ומיותר.
והוא בכלל גר רחוק מהים. והאוטו שלו היה חלש מידי כדי לגרור אופנוע ים. וגם לא היה לו זמן וכסף.
אבל עכשיו הוא קנה אופנוע ים כדי להתאבד.
זה כמו כרטיס בכיוון אחד ליעד הכי רחוק בעולם
בלי לחשוב על מלון ותרופות וביטוח ועל הדרך חזרה.
זה כרטיס בכיוון אחד אל עומק הים.
ככה הוא החליט.
הוא ידהר על הגלים בכל הכוח עד שייגמר הדלק.
הוא ילך ויעמיק אל האופק הכחול האינסופי
ויתאחד עם הכחול הגדול.
וככה בדיוק הוא עשה.
ואי אפשר לתאר כמה שהוא נהנה מהקלות שבה הכל זרם.
אפילו המוכרת נדלקה עליו. אמרה לו שיש לו אש בעיניים. והוא הסמיק. והיא אמרה לו שהוא מתוק.
וכדי לא לפספס אותו היא לקחה לו את הפלאפון והתקשרה לעצמה.
והוא לא זכר מתי אי פעם מישהו בכלל שם לב אליו.
הוא חשב שהוא אפור ומשעמם כמו העולם שהוא ראה.
ועכשיו הוא עומד על החוף עם אופנוע ים חדש.
זה ים גלי במיוחד. מסוכן מאוד להיכנס לים היום. אבל לא אם המטרה שלך היא למות.
במקרה כזה זה אפילו מומלץ במיוחד להיכנס כמה שיותר מהר.
והוא נכנס מהר ודהר בכל הכוח אל המקום שבו המים נוגעים בשמיים.
והוא שאג בבכי ובצחוק והעיניים שלו צרבו מהמלח
והוא עף על הגלים
ולרגע חלפה בו המחשבה שחבל למות ביום כזה
אבל הוא היה נחוש להשלים את המשימה
ולהרוג את עצמו
והוא המשיך בכל הכוח
ואמא שלו בכתה לו בראש ואשתו לשעבר צעקה עליו שהוא לוזר והשוטר נתן לו קנס כי הוא נרדם בשוליים של החיים העלובים שלו,
והוא צעק והם השתתקו
ואז היה שקט ארוך
והוא שמע רק את הגלים שהיו גבוהים מאוד
ואת הרוח שעטפה אותו בעוצמה
והוא בכה
וצחק
ואז הוא ראה את אמא שלו יושבת בסלון ובוכה בשקט. והוא הצליח להרגיש אותה ככה כמו שהיא לפני שהוא נולד בכלל.
והוא ראה את עצמו מטייל ביער גשום,
ונזכר בטיול הזה
בגשם שלא הפסיק לרדת,
ואיך הוא היה חד כמו חיה כשהוא רץ
ועכשיו הוא שוב מרגיש כמו חיה.
הוא חד. והתודעה שלו צלולה ונעימה
והוא מרגיש ככה כבר מהרגע שבו הוא ישב מול המוכרת בחנות.
ואיזו חמודה היא. היא נראתה לא קשורה לעולם הזה. ממש כמוהו. ומעניין מה היה קורה אם שניהם היו לא קשורים יחד לעולם הזה.
בטוח היה מעניין לשתף אותה במחשבות שלו. אלה שכולם אמרו לו שהן הזויות ולא קשורות לכלום.
ובטח גם לה יש סיפור חיים לא רגיל.
ובטח היא מנסה להתקשר אליו ממש עכשיו.
ואז הוא מת.
כן אני יודע שזה ממש מאכזב.
אבל זה מה שקרה.
הוא מת.
האיש שרצה למות. מת.
האיש שהלך ברחוב עם הפרצוף ברצפה המלוכלכת.
האיש ששנא את עצמו וחשב שכולם שונאים אותו.
האיש הזה מת.
ומהים הסוער יצא איש רטוב. וחי.

  מחבואים עם המוות / ארנון קסלר  : ככה עושים את זה : מדברים עם ילדעים על המוות

הקוייח : "כשתינוקות נולדים, אנחנו בוכים. כשמישהו מת, אנחנו חוגגים"

ראיון עם אילריון מרקולייף מאלסקה, ה-"קוייח"  – השליח האחרון בן שבט אונאנגן – שליח ליבת מים שגדל כל חייו בתרבות הילידים המסורתית באחד האיים ליד אלאסקה עם זקנות השבט שבחרו בו להעביר מסר לעולם כי הבינו שדמות גברית תתקבל יותר באהדה בקרב האנושות

 אצלנו בשבט, כשתינוקות נולדים, אנחנו בוכים. כשמישהו מת, אנחנו חוגגים. אנחנו מבינים שאנחנו בסך הכל ישות רוחנית שמתגלגלת בגוף אנושי. זה קיום מאוד דחוס ומוגבל, וכשאתה מת כולך הופך חופשי. אתה חוזר להיות רוח משוחררת מצורה, ואת זה צריך לחגוג.

*

מאת: Amitai Elon
הכרתי אותה ביום שבו היא החליטה להתאבד.
היא עלתה לגג שאהבתי לשתות בו בירה.
הגג הכי גבוה בירושלים.
היא קצת פחדה ברגע הראשון בו היא ראתה אותי,
אבל אחרי 2 בירות כבר היינו חברים ממש טובים.
היא ספרה לי את כל הסיבות שהובילו אותה ליאוש מוחלט מהעולם הזה.
ואני הסכמתי איתה.
את באמת צריכה להמית את כל הדברים האלה, את יודעת? את ממש צודקת.
הדברים האלה חייבים למות.
אבל יש עוד
יש עוד חיים אחרים לגמריי שרוצים לחיות דרכך.
ובשבילם שווה לך להישאר רק לעוד כמה רגעים.
אני לא בעד התחייבות לטווח הרחוק.
אבל תנסי יום אחד בכל פעם.
את תמיד יכולה להתאבד מחר לא?
והיא צחקה.
ואיך בכלל חשבת להתאבד לפני שהיית בברזיל?
ומה עם הפיליפינים?
את יודעת שיש שם 7,107 איים?
אם תהיי רק יום אחד על כל אי
זה יקח לך 20 שנה!
אין מצב שאת מתה לפני שהיית בפיליפינים.
זה לא בא בחשבון.
והיא הסכימה איתי.
ובכלל, אמרתי לה. אם כבר את מתאבדת,
אז תעשי את זה תוך כדי שאת עושה משהו שעלול להרוג אותך, אבל הוא ממש כיף.
כמו לדהור על אופנוע מהיר במדבר.
או לרחף בין שמיים לארץ עם מצנח כתום.
כתום? היא צחקה.
מה אכפת לך?
את גם ככה הולכת למות.
תחשבי על החיים האלה כעל צניחה חופשית אחת
מתחילים מהשמיים
ובסוף מגיעים לאדמה
רק הקצב משתנה
בסוף תמיד נוחתים ערומים על האדמה.
ואז קבענו שניפגש שוב
וזה לא קרה
היא נעלמה
מישהו סיפר לי שהיא עברה לפיליפינים.
ואני עדיין יכול לשמוע את הצחוק שלה.
צחוק של אחת שאין לה מה להפסיד
~
ג׳ניס ג׳ופלין שרה פעם
שחופש הוא רק מילה אחרת לזה שאין לך מה להפסיד.
ואני מבין מזה שיאוש הוא דווקא דבר טוב.
כי הדברים האלה שאתה רוצה להתייאש מהם.
אולי באמת הגיע הזמן שתתייאש מהם?
הדברים האלה שאתה רוצה להמית
תן להם למות
ואז תתחיל לחיות חיים שעדיין לא התחלת אפילו לחיות.
כי יש עשרות אלפי איים
ומליארדי אנשים שעוד לא פגשת
וטריליוני שירים
ואינסוף מצבים מגוחכים יותר ופחות שעוד לא היית בהם.
וסבתא שלך אוהבת אותך
ויש עוד מלא סיבות לחיות עוד יום אחד.
כי זה כל מה שצריך.
רק עוד יום אחד.
מחר אף פעם לא מגיע
הוא תמיד מבטל את ההופעה רגע לפני
והופך להיום
והיום הזה
זה היום שלך

*

גל שאל את חברו בבהלה מה יהא עלינו לכשנגיע לחוף נתפוגג לאדוה קטנה ונעלם?? אז הסביר לו חברו שצורתו הנוכחית פשוט משתנה אך הוא כלל אינו נפרד מהאוקינוס העצום הוא חלק ממנו.. הוא בעצם אוקינוס ענק ונצחי .. והגל הקטן הבין שאינו גל קטן שעומד להכחד אלא הוא ביטוי ארעי לאוקינוס אינסופי.. וכך גם אנו אלוקות החווה את עצמה בכל רגע בכל הביטויים.

*

אם יש גן עדן : ד"ר אבן אלכסנדר, נוירוכירורג מכובד, היה המדען הספקן ביותר בהרווארד. אלא שתרדמת אליה נפל, במהלכה כמעט איבד את חייו, גרמה לו להתחיל לדבר על דמויות בוהקות ועננים ורודים. בספרו הוא מתאר ממקור ראשון מה קורה לאדם ברגעים שלפני המוות – ופותח מחדש את הדיון על קיומו של עולם נוסף אחרי זה שאנחנו מכירים

בקרוב המוות ייעלם מהעולם
בעוד מעט יותר משני עשורים נוכל לבחור אם למות או לחיות חיי נצח ? המחלות ייעלמו מן העולם והמוח האנושי יוכל, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, להתחבר בכל זמן לכל הידע הקיים ביקום ? נשמע הזוי? לא אם שואלים את ריימונד קורצווייל, עתידן בעל שם עולמי ? אפילו שמעון פרס הוא מעריץ נלהב

Life Is A Stage Play NDE Rich Kelley  

החיים הם מחזה : עדות מרגע המעבר בן החיים שאחרי המוות- ריץ קלי

*

קשה לנו לדמיין ש"סוף העולם" או "סוף החיים" יכול להיות משהו טוב. דעו לכם שיש נשמות שבוחרות לרדת לחיים פיזיים בכדה"א רק כדי לחוות סוף – דבר שלא קיים במישורים אחרים בייקום. רק כאן- בעולם החומר, אפשר לחוות סוף. ואנחנו- בורחים ממנו כמו מאש, מפחדים. במקום לאפשר לאש להעיף אותנו מעלה- להבנה גבוהה של המשכיות החיים שלאחר החיים.
אבל הוא יכול, יהיה כאן הרבה הרבה הרבה יותר טוב מכל מה שנוכל לדמיין, אבל זה ייקח עוד זמן ועוד עבודה רבה וקשה לפנינו
בשביל זה אנחנו חייבים להשתחרר מתפיסות השבי שלנו , ובניהם הפחד מהמוות. זה לא דבר שיקרה ביום אחד,מדובר על תהליך של 25 שנים בערך. למה? כדי שהדור הישן  יפנה מקומו לדור צעיר להוביל תהליכים חדשים.

כמו שיציאת מצריים ארכה 40 שנה. הרי לא לוקח 40 שנה ללכת ממצריים לישראל, נכון? המטרה היתה שיתחלף הדור הישן בחדש.

אם חתמנו על מימוש תסריט מסויים שעדיין לא השלמנו , לא נבחר לצאת
ואם כן נבחר, מה שתמיד אפשרי, כי אנחנו חיים ברובד שבו יש בחירה חופשית, אז "זה לא סוף העולם"
אני יודעת , כי הייתי שם, כבר חוויתי את "סוף העולם" , אני כבר אחרי…
לא מתתי פיזית ,אני עדיין בגוף פיזי של אשה בת 45 אבל מדובר הרי על מוות תודעתי
אני צועדת עכשיו את צעדיי הראשונים בחיי החדשים ,כתינוקת בת יומה שנופלת וקמה, לא מפחדת מכלום,לא יודעת כלום, תמימה וטהורה, חשופה,שקופה
אני יודעת את הידיעה הזו ,לא כי קיבלתי אותה כאיזו אמת-על מאיזה גורו/מתקשר כולשהו. לא מדובר כאן באיזו אידאולוגיה/דת.

אני יודעת, כי חווייתי את זה. לא  על בשרי- כי אני עדיין חיה בתוך אותו גוף פיזי, אבל תודעתית: אני יודעת שיש חיים אחרי המוות , כי אני חיה אותם עכשיו

בתודעתי, בהוויתי

כאן ועכשיו

זה לא מדע בדיוני
זו לא מיסטיקה בגרוש
זה אמיתי

עד היום היינו צריכים למות מוות פיזי כדי להתגלגל שוב לחיים חדשים. הדור שלנו, כאן חיות עכשיו הנשמות הכי חזקות ואמיצות שחיו אי פעם בתולדות האנושות. יש לנו את הכוח להתמודד עם המעבר בין העידנים ולחיות חיים חדשים בתוך אותו גוף. מהו הכוח הזה? כוח המוח, כוח התודעה, יכולת גיוס אש הרצון ואוויר ההבנה כדי לברוא חיים חדשים

כולנו רקמה אנושית אחת חיה 

נשמות חיילים שנהרגים במלחמה, בחרו בפתח היציאה הזה בבחירה חופשית ובהתנדבות כדי לעזור לנו להבין שכולנו רקמה אנושית אחת חיה, כדי שנתחבר ונרקום בנינו הרמוניה , שנאהב=נבין אחד אח השני,שנרצה לתרום ולהיתרם,שנפסיק את האיבה בתוכנו ונחוש באור האהבה הבריאתית שנשלחת אלינו כדי לעזור לנו להתפתח, עד שנממש את הייעוד הייהודי שלשמו אנחנו כאן- להיות אור גם לגויים, להוריד רוח לחיי החומר ולא להיאחז בהם

 

מוות הוא להתפשט מכל הדברים שאתם לא. סוד החיים הוא למות לפני שאתם מתים כדי לגלות שאין דבר כזה מוות. אקהרט טול

יוסי שריד – נשמתי נפרדה מגופי !!!

מה שקרה לי לא עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם שלי

 

אנחנו מפחדים למות כי נדמה לנו שזה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, נדמה לנו שאין לנו זמן כי טרם הספקנו להשלים את כל מה שאנחנו רוצים לממש כאן. ואכן, אנחנו כורעים תחת עומס המשימות שעלינו להשלים. תיקונים, שיעורים, שאנחנו סוחבים איתנו דורות על גבי דורות, גלגולים על גבי גלגולים, בלי שאנחנו מודעים לכך שזהו- נמחקו כל ספריות הידע הישנות. החל מרגע השקט בסוף דצמבר 2012, אין לכם יותר קארמות. הכל אצלכם בראש. לבריאה יש אינטרס לאפשר לנו לסיים את התסריטים ולשם כך יורדים כעת מידעים אוויריים ואנרגיות אש, שהם הטכנולוגיה המתקדמת, שעוזרים לנו לקצר תהליכים. למה? כי לא רוצים שנחזור לכאן שוב. זהו, נגמר עידן.

הכל כתוב בתסריט. כדי לדעת אותו יש לדעת את עצמנו, להתחבר לחושים הפנימיים ,לרצות  להבין את עולם הסיבות הגבוה. לדעת להשתמש באש- בכוח הרצון שלנו כדי לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות.  הכל צפוי והרשות נתונה.

נתונה בידינו זכות הבחירה לבחור שלא לצאת באחד מפתחי יציאה. אנחנו הם הבוראים של חיינו . רק אנחנו בוחרים האם לצאת או לא לצאת בפתח היציאה שמגיע אלינו.
למעשה – כבר בחרנו. אנחנו כאן כדי להבין למה. הנשמה שלנו כבר חתמה על כל מה שצפוי ועדיין הרשות נתונה לנו לבחור את הדרך שבה נחיה ונמות.

יהוה ניסה לנווט בין הסטיות שאנחנו בוחרים בהן ולהרכיב את הכל לפאזל. לפעמים מצליח לו ולפעמים לא. מתי לא? בדר"כ כשהרצון החופשי שלנו בוחר לסטות מהתסריט. החל מרגע השקט בסוף 2012, יהוה סיים את תפקידו כשליט העידן וקוד הבריאה נפתח עבורנו להבין שאנחנו חלקי תודעה בוראת, כל אחד מאיתנו הוא האלוהים של עצמו בעולם שהוא יוצר לעצמו.

. כשאנו אומרים על אדם שהוא  "נפטר", אנחנו מוצפים רגשות עצב על האובדן שלנו אותו והפרידה, אבל הוא מבחינתו "נפטר" מנטל החיים כאן ועבר למימד הרמוני וטוב בהרבה,מקום שם קיימות הנשמות ברובדים תיאורטיים בלבד, ללא גוף פיזי. שם יש את האהבה ללא תנאי והשלווה שאין בעולמנו בכדה"א. תכלית קיומנו כאן היא התפתחות . לשם כך אנחנו מקבלים אור תנע (שמתניע אותנו) מהמקור. השלווה היא החושך כי היא מעודדת פסיביות,קיפאון.

Dying to be me! Anita Moorjani

 

לאחר התאבדות – קלי סאמי

קלי מתארת את חוויית המוות הקליני שלה בזמן שבין כאן ושם ובחזרה.

 מחקר טוען: יש חיים לאחר המוות

המחקר הרפואי הגדול ביותר שבחן תופעות של סף מוות גילה כי ההכרה עשויה להימשך גם לאחר שהמוח לא מתפקד לחלוטין. מדובר בתיאוריה מעוררת מחלוקת, שעד לאחרונה התקבלה בסקפטיות רבה.

צפו בסרטון » בדיחה שאפשר לצחוק ממנה ואפשר למות מפחד, במלוא מובן המילה  האשה בסרטון לא מתה בגלל הבדיחה. היא מתה כי הנשמה שלה בחרה למות בתאונה  , עוד לפני שנולדה. הכל כתוב.

סרטון וידאו הדמייה של יריות ואדם שכביכול יורים בו ולא מת : המשחקים האלו נועדו כדי שתחלחל לאנשים ההבנה שהחיים והמוות הם משחק ומוות איננו באמת סוף.

Anita Moorjani  החלמה מסרטן סופני תוך ימים – בעקבות חווית סף מוות

 

Shir Amitai  – "לעץ לא אכפת אם העלים שלו נושרים".

לעץ לא אכפת אם העלים שלו נושרים.
העץ לא מתאים את עצמו
לאיזה קונספט,
אין לו רעיון
איך העץ הטוב צריך להיראות.
הוא עץ.
אם עלוותו תיפול ארצה,
צמרתו תידלדל
וענפיו יישברו,
הוא לא יהיה פחות עץ.
אם יתמזג כולו באדמה,
החיים המתגלמים בו
לא יהיו פחות חיים.

החיים יעברו להתבטא
בצורות אחרות.

ובכלל –
החיים לא יעבר לשום מקום,
רק העין האנושית תראה אותם אחרת.
תגדיר כעץ או כאדמה
את אותו הדבר.

החיים עצמם לא הולכים לשום מקום
אלו רק הצורות שמשתנות.
אם אנו חיים, איננו יכולים להיות צורה.
אם אנו חיים, איננו יכולים למות.
החיים לא מתים.
הצורות משתנות.
המוות הוא שינוי הצורה,
הוא המרווח בין צורה אחת
לזו שתבוא אחריה.

החיים הם גל, של גאות ושפל, אור וחושך, סופים והתחלות של צורות.
המוות אינו שלב בין חיים לחיים,
הוא חלק בגל, חלק מהחיים עצמם.

השלווה לנוכח המוות
היא היכולת להכיל
את התוהו ובוהו
והחושך על פני התהום.
את המרווח הלא ידוע,
את הכלום שבין הצורות.
בין התקופות הברורות.
היכולת להכיל את חלקיקי החיים נטולי ההגדרות.
את המצב בו אין שום תשובה לשאלה: מה יש כאן?
אי השלווה, היא השאלות: מה ייברא? למה העבר לא קורה שוב?
הרצון למצוא צורות מוכרות. אי קבלה של אי הצורה.
אי שלווה, לנוכח בריאה לגמרי חדשה.

אני נותנת למחשבות למות,
וצופה בחיים החדשים המתהווים, הצומחים מכח עצמם.
לחיים יש כח כשלעצמם,
והוא כח הנביטה, הצמיחה, הזרימה.
התנועה, הפריצה.
הוא לא צריך את המוח שלי,
המוח שלי איננו המניע את כח החיים.
המחשבות שלי הן רק התבטאויות אנרגיה, צורות חיים חולפות.
חלקן חיות, הוות. חלקן שאריות מהעבר, שמתו כבר מזמן.
רעיונות לגבי עצמי, לגבי איך שזה צריך להיות.
איני צריכה לערב את האנרגיה מן העבר, כדי ליצור את ההווה.
אני יכולה להניח לחיים
שיקרו בי מעצמם.

החיים עצמם יקרו דרכך. יתבטאו דרכך.
הכירי בך כחיים. הרשי לעצמך לא לדעת. לא לשלוט. לא להבין.
הרשי לעצמך למות.

***

ישראל, דצמבר 2011. עדיין במצב מלחמה . אזעקת טילים . נפילה .חלונות רועדים

השכנה קוראת לי מהמקלחת לעזוב הכל ולרוץ למקלט.

לא, אני לא בעזה,אני במושב ליד רחובות. זה קרוב. ממש קרוב. נוגע לא נוגע,

לאן בני האדם רצים? ממה בורחים?

אשליית הזמן הלינארי גורמת לנו לחשוב שהמוות הפיזי הוא הסוף, הפחד מהמוות משבש את המשך המימוש שלנו את התסריט , את הייעוד שלשמו אנחנו חיים כאן,אבל זו טעות. כל עוד אנחנו כאן, סימן שיש לנו עוד עבודה להשלים.

*

אחד הטכסטים הראשונים שהעלייתי לאוויר עם פתיחת אתר שינוי תודעתי

30 ינואר 2012 : עדי טלמור התאבד היום  .  אסביר מדוע המעשה הזה משמעותי

עדי טלמור היה שדרן ידוע ברדיו. ולכן ברור שהמעשה שלו משודר בכל המדינה
עדי היה שליח שנועד לעורר בארץ את הסוגיה של בחירה עצמאית לקחת את חייך בידייך, תרתי משמע
הנשמה שלו בחרה עוד לפני רדתה לעולם הזה את פתח היציאה ואת הדרך שבה ימות
כל חייו חי בשליחות כדי להביא למודעותנו את ההבנה שביכולתנו לקחת אחריות לא רק על חיינו אלא גם על מותנו.
הרבה למדתי בשיעורי תודעת על על כך שיהיה רוב גדול של הרבה אנשים שיבחרו לא לעשות את השינוי התודעתי אלא לעזוב,בבחירה מודעת ומרצון חופשי
לא הבנתי איך זה יקרה,אבל הנה,עכשיו מתבהרת התמונה:
עדי טדמור בחר בדרכו כדי להביא לאנשים כאן תודעה חדשה,הבנה שייטב אם יקחו אחריות על חייהם כמו גם על מותם
השליחות שלו מעוררת עכשיו דיון סוער ברדיו לגבי נושא הבחירה העצמאית של אדם לסיים את חייו.
עדי היה חולה סרטן סופני כך שמבחינתו "כאילו" לא היתה לו בחירה, אבל ברור שהיתה לו והוא בחר (הרי יש הרבה כאלו שבחרו להתגבר על הסרטן והצליחו לרפא את עצמם. לא בגלל שיטה טיפולית כזו או אחרת אלא כי זה היה חתום להם בתסריט, הם רצו להבריא כדי להשלים את הייעוד שלשמו ירדה נשמתם לעולם- הבנת כוח הריפוי העצמי באמצעות התודעה והבחירה החופשית.)
עדי טדמור מפלס בבחירה שלו את הדרך לרבים אחרים שיבחרו בה
נכון, תתהווה כאן מסה קריטית מספיקה כדי לעשות שינוי,לעבור לעידן חדש, אבל יהיו רבים שיבחרו שלא לעשות את השינוי. להם יהיה מאד קשה לשרוד כאן בעולם המשתנה וסביר שיבחרו לעזוב

איך יעשו זאת אם יש חוקי מדינה שאוסרים התאבדות?
אז הנה,לשם כך עשה היום עדי טדמור את מה שעשה

ברדיו לא מפסיקים לדבר על זכותו העצמית העצמאית של כל אדם באשר הוא להחליט על חייו ועל מותו
רב מקובל מהאליטה של החברה החרדית מצהיר בלי פחד ברדיו: עד עכשיו ההלכה אסרה על אדם לבחור בחיים או במוות
. אני לא יודע מה יהיה מעכשיו,אולי אשנה את דעתי

וכדי  לסייג את דבריי, הבהרה:

התאבדות היא לא דרך מודעת.
בדרך כלל התאבדות היא בריחה וחוסר רצון להמשיך ולהתמודד.
כאשר אדם מגיע להבנות גבוהות על מהותו ועל מהות הבריאה, הוא מבין את המשחק ובוחר להישאר כדי להשלים אותו בדרך הזורמת והקלה ביותר עד פתח היציאה הקרוב שלו.

זה מאבק שראוי להילחם בו


סרטון קצר של ישראלה יועד שמתארת איך איך לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר: ע"י פיתוח תודעת ההמשכיות וניתוק הרגש-המים שמביא איתו את הפחד מהמוות הפיזי של הגוף.

קוד המוות

המלצות סרטים :
i origins   סיפור על מדען שמגלה את עולם הרוח בחיפוש אחר בתו שנעלמה לגלגול אחר
סערת החושים של אנה סיפור על חיבור בינאישי בין גלגולים.
לחלום אותך. "What dreams may come"  בעל שמצליח להביא אליו את אשתו מגיהנום לגן עדן
רוח רפאים gohst אדם שנוקם לאחר מותו בחבר ו שבגד בו עם אשתו ורצח אותו לגנוב את כספו
לופר מעבר במנהרת הזמן בין גלגול שלך בהווה לזה שבעתיד

 המדע וחווית הקירבה למוות

קרדיולוג שחקר את חוויית הקירבה למוות והפריך את הנחת היסוד המדעית השגויה שמניחה שההכרה היא תוצאה של פעילות מוחית


כך מסביר הקרדיולוג: ע"פ ההנחה המדעית הרפואית ההכרה היא תוצר של פעילות מוחית ואי אפשר להיות בהכרה בזמן דום לב וכשהמוח לא מתפקד
זו רק הנחה וכעת הפרכתי אותה במחקר שעשיתי עם אנשים שחוו מוות קליני ודיווחו בפרטי פרטים כל מה שעבר עליהם בזמן שהיו חסרי הכרה, כך הבנתי שהמידע איננו מאוכסן במוח אלא יש רמה גבוהה יותר של הוויה תודעתית שמאפשרת לאדם לחיות גם מחוץ לגוף הפיזי

תוצאות המחקר שלי פיתחו אצלי סקרנות להבין היכן ממוקמת ההכרה-אם לא במוח, אז מהו המקום שממנו מגיעה ההכרה שלנו ? זהו מקום שבו לא קיים מרחב הזמן והמקום, מקום שבו האדם חווה אחדות,הוא מחובר להכל ולכולם בקשר של אהבה ללא תנאי.

אנשים שחלקו איתי את חווית הקרבה למוות היו המורים שלי. שיניתי את כל התפיסה שלי אודות חיים ומוות.
האנשים האלו אמרו לי שלא צריך לפחד מהמוות כי המוות איננו בכלל מוות אלא יש המשכיות. אתה ממשיך לראות את הגוף שלך גם כשאתה מחוץ לו ומרגיש חי
הם אמרו לי שמה שחשוב בחיים זה לחיות באהבה ללא תנאי, קבלה וחמלה כלפי עצמך וכלפי אחרים והטבע
הם מדווחים על הגברת הרגישות : יכולת חושית גבוהה בהרבה ממה שרוב האנשים חווים היום: יש להם יכולת להתחבר לחושים הפנימיים שלהם , כי הם לא תלויים בחישה הגופנית

שינויים בהכרה בהחלט משפיעים על תפקוד פיזי-עצבי של הגוף, למשל-באפקט הפלציבו רואים את זה יפה-יש שיפור ניכר במצבם של מטופלים שמאמינים שהם נרפאים גם ללא השפעת החומר הכימימשמע:" שההכרה איננה פועלת מתוך המוח החוצה אלא ההיפך-מבחוץ, מאיפהשהוא בייקום-פנימה. הגוף הפיזי העצבי הוא קולט ומשדר.

 

רגע השקט ותחיית המתים

 

מוות קליני עדויות מרתקות מהחיים שמעבר

 


צפו בסרטון » How To Leave Your Body


צפו בסרטון » ד"ר מודי החיים שלאחר החיים


צפו בסרטון » if i die young


אשה שמצאה דרך להשלים עם המוות ועם מחזור החיים- החזרה לאדמה : המציאה פתרון אקולוגי למיחזור גופנו
היא מציעה לנו להשתמש בפטריות שיעכלו ויפרקו את הרעלים בגופנו לאחר המוות

צפו בסרטון » Jae Rhim Lee: My mushroom burial suit


צפו בסרטון » Michio Kaku on Life After Death, Creationism and Scientific Evidence of Geological Time


כולנו נמות בסוף, מה, לא שמעתם ? /עמיחי זלינקובסקי


צפו בסרטון » Dannion Brinkley with Lisa Harrison  דניון מספר על 3 חוויות ה "כעמט מוות"


 

סוף העולם – התחלה חדשה

רגע השקט– מועד חילופי העידנים, מתרחבת תודעתנו להבין שמדובר בשינוי תודעתי, לא פיזי. לא תאריך אלא בתהליך. רגע השקט ב 21/12/2012 היה גל הסתברויות שנחזה מראש ע"י תודעת העל והורד לידיעתנו כבר ב 2005 ,אך הוא התחיל הרבה לפני- כבר בשנת 2000 כשהתחילו לרדת ילדי האש והאוויר ויימשך עוד כ 25 שנה. רגע שבו מבינים שזה הסוף . לא היה זה חורבן הבית הפיזי  אלא סוף של תפיסתנו התודעתית לגביו: הבנה שהחומר מקבל את המשמעות שאנחנו בוחרים לתת לו, ובחירה זו שלנו משתנה . הדור שלנו זוכה למות ולחיות מחדש בתוך אותו גוף פיזי: אנחנו משחררים את האחיזה  בחומר שצברנו: כסף,רכוש,מקצוע, מעמד חברתי/משפחתי/כלכלי ונולדים להתחלה של חיים חדשים: לחוויה של תכלית קיום חדשה שמהותה התנסות ביסודות האש (רצון) והאוויר (הבנה). תהיה להם קדימות על פני צמצום יסודות האדמה (חומר) והמים (רגש)

2012מה שנגמר בסוף 2012 איננו הזמן אלא רק התפיסה התודעתית שלנו אודותיו משתנה מתפיסת זמן לינארית לתפיסת הזמן הקוסמי. עוד אודות משמעות הזמן תוכלו לקרוא ב מנהרת הזמן 

"סוף העולם" תוזמן בתרבות המאיה כמו גם במידעים מתקשורים שונים מרחבי העולם והייקום ומחוצה לו, ליום האחרון בלוח השנה העתיק ל 21/12/2012 . מה משמעות המועד הזה? האם באמת יש סוף לזמן?
הזמן חסר משמעות כשלעצמו. הוא מקבל את המשמעות שאנחנו בוחרים לתת לו. כך, תודעתנו המוגבלת עכשיו לחישובי זמן לינאריים בלבד, מתקשה לתפוס שיש מימדי הוויה בהם חישובי הזמן אחרים לגמרי. הזמן הקוסמי הוא "זמן אפס" – בו העבר ההווה והעתיד הם אחד. אתה חושב על משהו והופ- הוא מתהווה למציאות ובאותו הרגע כבר הפך לעבר. הכל קורה מיידית, בו זמנית.

***

ארכיאולוגים גילו בחורבות עיר עתיקה של בני המאיה בגואטמלה לוח שנה עתיק לפיו אחרי ה 21/12/2012 פשוט מתחיל מחזור נוסף. האם זה אומר ש"סוף העולם "מבוטל?

***

העולם שאנחנו חיים בו נקרא החלום. הוא נקרא כך משום שכמו שלחלום יש סוף, גם תסריט החיים שאנחנו חיים כאן בגוף הפיזי – מסתיים בסוף שבו אנו מתעוררים מהחלום. חוויית סוף קיימת רק בעולם שלנו.(במישורים הגבוהים אין גוף פיזי ) . מחוץ לעולמנו,יש נשמות שבוחרות לרדת לכאן רק כדי לחוות סוף. אז מה אנחנו מתלוננים? למה אנחנו כל כך מפחדים  פחד מוות מהסוף הפיזי? אולי בגלל שתודעתנו כרגע מוגבלת לחוות רק את מה שהעין יכולה לראות ומה שידינו יכולה לגעת בו, אבל אין זה אומר שמה שאיננו רואים אינו קיים. מוות איננו באמת סוף, הוא רק שינוי צורה .

***

ציטוט מתוך ג'ונתן לוינגסטון השחף/ריצ'ארד באך:

"גופכם כולו, מקצה כנף עד קצה כנף" היה ג'ונתן אומר אינו אלא מחשבותיכם, בצורה אותה מסוגלים אתם לראות בעין. נתקו את כבלי מחשבותיכם וניתקתם את כבלי גופכם

 הנני   צלם- תסריטאי שהפיק סרט על עצמו שמתאר את מותו התודעתי :איך המשיך לחיות בתוך אותו גוף פיזי, אך עבר שינוי תפיסתי כזה שכל חייו השתנו לבלי היכר


מילים אודות מה שנשאר אחרי לכתנו טכסט מנוסח יפה שמצאתי ברשת/Indigo Liron

בין אם אתה מוכן לזה או לא, יום אחד כל זה יגמר. לא יהיו יותר זריחות, לא דקות, שעות או ימים. כל הדברים שצברת, בין אם יקרים או נשכחים, יעברו אל מישהו אחר.

הבריאות שלך, המוניטין והכח שלך, יתנדפו לחוסר משמעות. זה לא ישנה מה היה לך, או מה היית חייב. הכעסים שלך, השינאות, התסכולים, הקנאה, כולם יעלמו. כך גם התקוות שלך, השאיפות, התוכניות ורשימות המטלות, כולם יתפוגגו. הנצחונות וההפסדים שפעם נראו כה חשובים, יעלמו ולא יהיו יותר. בסוף, זה לא ישנה מהיכן הגעת, או באיזה צד של החיים היית. זה לא ישנה אם היית יפה או חכם. גם המין שלך, או צבע העור שלך, יהיו חסרי משמעות. אז מה כן ישנה? כיצד ימדד הערך של ימיך? מה שישנה הוא לא מה קנית – אלא מה בנית. לא מה השגת – אלא מה נתת. מה שישנה הוא לא ההצלחה שלך – אלא החשיבות שלך. מה שישנה הוא לא מה למדת – אלא מה לימדת. מה שישנה הוא כל מעשה של יושרה, חמלה, אומץ או הקרבה שהעשיר העצים או עודד אחרים לקחת ממך דוגמא. מה שישנה הוא לא היכולות שלך – אלא האופי שלך. מה שישנה הוא לא כמה אנשים הכרת – אלא כמה ירגישו אובדן אמיתי כשלא תהיה… מה שישנה אינם הזכרונות שלך – אלא הזכרונות שיישארו אצל אלו שאהבו אותך. מה שישנה הוא כמה זמן תיזכר – בידי מי, ובשל מה. לחיות חיים בעלי משמעות אינו משהו שקורה במקרה. זה לא עניין של נסיבות, אלא של בחירה. אם החיים הם משחק – שחק אותם בצורה הוגנת. אם החיים הם שיעור – תהיה התלמיד הכי טוב שאפשר. אם למדת משהו בחיים האלה – למד גם אחרים.

***

FFIVPSP_The_Endהסוף של כל אחד מאיתנו הוא שונה משום שלכל אחד מאיתנו קו התפתחות שונה, תסריט שונה, הכל שונה. אם אני אקליד בגוגל את המילים "סוף העולם 2012" ואם אתם תקלידו- תתקבלנה לנו תוצאות שונות. אנשי מים שמניע אותם פחד קרוב לוודאי שיקבלו קישורים לסרטוני אימה  מחרידים, דרמות רגשיות סוחפות רגש. אנשי האדמה יקבלו קישורים על התמוטטות פיזית או בנייה פיזית , אנשי האוויר יבינו מדוע הדברים קורים כמו שהם קורי, ואנשי האש יקבלו תוצאות הפנייה לקישורים אודות הקפיצה הקוונטית הטכנולוגית ויוזמות חדשניות שצצות כמו פטריות אחרי הגשם.

סוף כל סוף  / © דוד ירושלמי   29.7.2011

סוף?
סוף!
מה לבסוף?
כמובן סוף!
ואֵי ההתחלה?
לאחר הסוף.
אז מדוע סוף?
כדי להתחיל.
מהי התחלה?
מהות הסוף.
מהי מהות?
תמצית ההתחלה,
מיצוי האמצע,
מציאת הסוף.
ומתי הסוף?
בסוף ההתחלה.
ואתה,
האם מצאת מהות?
אמצא בסוף.
באיזה סוף?
בסוף כל סוף.

שיתוף אישי בתהליך "סוף העולם" הפרטי שלי :

המילים שלהל"ן  נכתבו בספטמבר 2011. הרבה מים עברו בירדן מאז… היום-מאי 2012 אני יודעת בוודאות: זה לא סוף העולם. זו רק ההתחלה!!! וכעת לטכסט שנדמה עבורי עכשיו כהיסטוריה עתיקה:

זה זמן רב שאני לומדת על כך שסוף העולם יהיה תודעתי ולא פיזי

קשה להבין איך בדיוק זה יקרה,אבל בתור מי שחוותה את סוף העולם בשבועות האחרונים,אני יכולה עכשיו לשתף (אחרי שסיימתי להתאבל על הסוף המר ,והסכמתי לקבל את ההתחלה החדשה)

זה קרה בפארק הירדן,במקום שבו שריפה גדולה כילתה לא מזמן את מה שנשאר אחרי כריתה מסיבית יזומה של עצים רבים בשטח הפארק זה קרה במקום שבו החל לצמוח דור חדש של צמחייה מתחדשת זה קרה בזמן שבו אפשר היה להבחין עדיין בכליה שהותירה השריפה ומעליה כבר גדל סבך במבוקים צעירים ורעננים זה קרה במרחב שבו חשתי מוגנת,במהלך המפגש השנתי של קהילת "באופן טבעי", כשידידים ומכרים לידי . הייתי לבד,אבל גם לא…ההתרחשות הקהילתית סביב עמעמה את ערפל הסוף וההתחלה

מכירים את הביטוי שאימהות /דודות אומרות לפעמים כשמשהו לא טוב קורה: "לא נורא,זה לא סוף העולם" אז זהו,שזה כן!

אז איך זה נראה, סוף העולם שלי? (ומדגישה-הוא שלי,אין סוף אחד לכולם,כל אחד והתהליך האישי שלו מול עצמו וגורלו ובהתאם לתסריט הנשמתי שיועד לו)

מזה 12 שנים שאני אמא. ההריון הראשון הוליד בי יצר אימהות שהפך עבורי להיות אי של מהות בשנים האינטנסיביות האלו. יצרתי, הזנתי,עיצבתי,בניתי,גידלתי,טיפחתי,ליוויתי,השקעתי את נשמתי,הקדשתי את גופי ונפשי,להנקה-הענקה לארבעת ילדיי (ולעוד 2 נערות אומנה שאימצנו),לילות ללא שינה,שנים על גבי שנים, 8 שנים בחינוך ביתי, מתוכם שנתיים וחצי כחד הורית

תודעתי המתרחבת,המהפכה שהתחילה בתוכי הלכה והתפשטה למרחב המשפחתי שלי . לפני כחודשיים התרחשה בביתי מהפכה במלא מובן המילה הכל התהפך,כל מה שחשבתי והאמנתי כנכון התגלה כלא רלוונטי ואת מקומו תפסה אנרגיה אחרת שלא הותירה מקום לספק: זה זה. זה השינוי

בעקבות ארוע דרמטי התהפכו היוצרות בביתי ובמשפחתי. זה קרה בדיוק ביום תשעה באב-יום אבל על חורבן הבית ,מצאתי עצמי מחורבן הבית הית הפיזי לבריאת הבית התודעתי . העמסתי על האוטו באותו לילה שחור מעט חפצים ואת ילדיי וממהרת לצאת מהבית לפני שיתמוטט לא הספקתי. הוא התמוטט . לא קרס פיזית ברעידת אדמה ,אבל התמוטט ,עולמי חרב עלי. האדמה נשמטה תחת רגליי , על אף שפיזית- הבית -4 הקירות,נשארו עומדים על תילם, אך מיותמים ממהותם. דקות אחרי שסיימנו לצפות ולדון בפרק האחרון בסדרת האוואטר-כשף האוויר האחרון שמלחם ומכניע את שליט האש האכזר אוזאי. תם עידן השליטה. מי שהחליף את מקומו  היה בנו שבחר לשתף פעולה עם צוות האוואטר .  game over,press restart to continu – זו הכתובת שהופיע על מסך המחשב שלי ב 3 בלילה , 9 באב- חורבן הבית.

מצאתי עצמי נאבקת למען שמירה על העצמאות שלי מול הוריי שלי ובה בעת,באותה שניה ממש,איבדתי את אותה מהות שטיפחתי ב 13 השנים שאני אמא בני הצהיר שאינו רוצה בי כאמא יותר ועבר לגור עם אביו גם בתי הגדולה הלכה בעקבותיו שני ילדיי הבוגרים בחרו לעזוב את ביתי ולהיפרד מהמהות האימהית שלי הם עשו את מה שטיפטפתי להם כבר זמן רב : לקחו אחריות ובחרו במה שהם חשו כמייטיב עבורם. הם ידעו מה התסריט שחתמו עליו וידעו שהגיעה שעתנו להיפרד. אני עוד לא הייתי מסוגלת באותה עת  לשחרר את המהות האימהית שלי אבל הם עזרו לי. הם בחרו לדייק את הבחירה שלהם שהיתה בתואם לזו שלי. לא זו בלבד שלא יכולתי להתנגד למהלך הזה,אלא שהבנתי אותו . אני דייקתי את מה שנכון לי וההדהוד של הבחירות שלי הביא אותם לדייק את מה שנכון להם. ההבנה לא ביטלה את תחושת האובדן הרגשי אבל היא בהחלט מנעה ממנו להפוך לסבל מתמשך.

בשבועות שאחרי הארוע התנהלתי חצי בעולם הישן ,נכנעת לכוחות האדמה והמים (נתק פיזי משני ילדיי הבוגרים ותחושת צער רגשי על האובדן) וחצי בעולם חדש, זה שבו התודעה-ההבנה, היא המניעה את ההתנהלות הארצית, עליונות הרוח על החומר. בחרתי לשים את המים-הרגש בצד ולהתעלות מעלה להבנה גבוהה של המתרחש . ילדיי הם ילדי העידן החדש. הם יודעים מה נכון להם. הם לא צריכים לעשות את השינוי כי הם עצמם השינוי. אני זו שמקרטעת לי עם פער בין הבנות האוויר וחיי האדמה לא אני צריכה ללמד אל ילדיי אלא עליי ללמוד מהם. אני אמא בחינוך ביתי. למדתי מילדיי את השיעור הכי קשה והכי חשוב בחיי-לשחרר שליטה

עולמי לא נחרב פיזית אבל היה זה סוף העולם מבחינתי ,להצליח לשחרר את הישן ולבחור לשתף פעולה עם החדש שמתהווה עבורי זה היה סוף העולם. אחרי שנים שאני מטפחת לי מהות אימהית,משקיעה כל דקה מחיי בחינוך הביתי,זה נגמר. במקום להתפתח שקעתי , סטיתי מהתסריט שלי, מהייעוד עליי להשלים ולמצוא מהות חדשה למעשה,כבר מצאתי: העובדה שנפתחה לי השליחות לקדם שינוי תודעתי,היא היא שיצרה את הנסיבות שאיפשרו לי להיפרד מהישן. למעשה: את הבחירה עשיתי עוד טרם ירדה הנשמה שלי לעולם. אני כאן כדי להבין למה ולממש את הבחירה

אז היה סוף העולם,ומה עכשיו?

העולם ממשיך, אבל אחרת כל המסגרות הישנות שהתפרקו (קודם הנישואין והזוגיות וכעת הקשר הכי בסיסי ומובן מאליו של אם-ילד) ועכשיו אנחנו נדרשים ליצור משהו חדש,אחר

תמיד אהיה אמא שלהם, אבל כבר לא עוד כשהייתי, אחרת. כזו שמאפשרת לילדיה חופש לבחור  100% אחריות אישית, עצמאות.  הפנמתי מהי אחריות הורית – ילדים עצמאיים  . ילדיי אינם שלי. אני רק זכיתי לגדל אותם ולגדול לצידם אבל נשמתם חופשייה.

הם משוטטים להם בשבילים בעצמאות שבחרו בה ואני יכולה רק להתבונן מרחוק ולהשלים עם שחרור השליטה כך,חיינו בפארק הירדן בהוויה מוזרה והזויה משהו: נכחנו באותו מרחב אבל כל אחד מאיתנו התנהל עצמאית

אני יודעת שילדיי בחרו להיוולד לי עוד טרם ירדה נשמתם לעולם הם בחרו באמא אמיצה שתאפשר להם מספיק מרחב חופש כדי להשלים את העצמאות שהם צריכים לחוות אני יודעת שאני נועדתי מראש להיות עם חסר ביסוד המים(רגש),כי אם הייתי אמא שמתרגשת מכל דבר קטן לא הייתי משחררת אותם . הם היו צריכים להילחם באמא רגשנית שתיאחז בכוח השליטה בהם או שתתייסר ותאבד שפיותה מצער.

יותר מזה: לא זו בלבד שאני בחרתי אותם והם בחרו אותי,אני עצמי יצרתי את המציאות שהביאה להיפרדות שלהם ממני אין נתק ואין המשכיות. יש משהו אחר זו חוויה מיוחדת לחוות סוף, מסתבר… זה משהו שקיים רק בעולם שלנו. במישורים הגבוהים אין סוף ויש נשמות סקרניות שמבקשות לרדת לכאן רק בשביל לחוות סוף, תארו לכם.

אני יודעת שיש חיים אחרי המוות כי אני חיה אותם עכשיו, בתודעתי המתפתחת אני חיה בגוף פיזי של אשה בת 40 אבל מתחילה חיים חדשים ,לומדת את השפה החדשה, עושה את צעדיי הראשונים כתינוקת בת יומה. אני מזכירה לעצמי שאנחנו עכשיו בתפר שבין הימים לאחרית הימים

עברתי את החושך האפל ביותר שלא הייתי מדמיינת לעצמי שאראה, עכשיו מחכה לאורות שיתחילו לנצנץ באור זוהר תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר שחר, בתי הגדולה היתה הניצנוץ הראשון שהגיע לחיי,נולדה עם שחר,באור האחרון של סוף הלילה זהר, בני השני נולד להיות אור גדול (ואכן נולד גדול,4 וחצי קילו בלידה רגילה…)

איילת, בתי השלישית הביאה איתה קלילות . באר, בני הרביעי הביא עמו מים חיים, נולד במדבר, אהבה שהיא מקור חיים לנשמה בלב השממה שסביב. המעיין הפנימי… עם כל הקושי הרגשי שהיה כרוך בתהליך האבל על המוות התודעתי, על אובדן המהות האימהית שהייתי , אני מבינה ומודעת היום לסיבה הגבוהה שהניעה את הבחירות והתהליכים שעברנו כולנו. מטרתם אחת: התפתחות!

***

דצמבר 2012 , בתי העלתה לפייס שלה תמונת פרופיל של דף לבן  . זה בדיוק מה שקרה לכולנו בדצמבר 2012. גם לאלו בנינו שעדיין לא מודעים לשינוי התודעתי שהתחולל – התחיל עידן חדש אחרי שנמחק מספריות הידע הגבוהות כל המידע של התנסויות אדמה ומים ונפתח לנו דף חדש חלק. ריק להתנסויות חדשות באש ואוויר. (זמן קצר לפני כן, מסך המחשב שלי היה שחור, כמה סמלי…לא יכולתי אז לראות כלום. נמחק לי מהתודעה כל מה שחשבתי שאני יודעת על העולם) . היא ראתה בבהירות את מה שנסתר מעיני באפלה .

פוסטים בנושאים קרובים שאני ממליצה להיכנס אליהם:

 game over,press restart to continu

 

***