עצמאות היא בחירה לברוא בעצמי, מתוך עוצמתי, עצם קיומי, את מי ומה שנועדתי להיות. עצמאות מחייבת לאמץ אומץ ,להתחבר לעוצמה הפנימית,לשחרר את התלות באחר- בין אם אדם/מדינה/דת/קבוצה/ארגון/מסגרת רעיונית , להפוך את הפחד לדחף שמניע אותך קדימה: מפחד לאומץ .
עצמאות מחשבתית נדרשת עבור מי שבוחר לנהל את הבחירות שלו בעצמו ולא לאפשר לרגשות לנהל אותו, לנהלי ממסד או נורמות חברתיות/תרבותיות/דתיות /לאומיות.
עצמאות משמעה לאהוב את עצמך אהבה עצמית ולא להיות תלוי באחר מבחוץ כדי לדעת את ערכך האמיתי. עצמאות מרחיבה את חופש הבחירה ופותחת פתח להתפתחות, שער להזדמנויות חדשות להתממש
יום העצמאות
עצמאות זה לא יום חג אלא תהליך התפתחות אישי (מודעות) וכולל (תודעה ). בתחילת העידן החדש, נפרדנו מעודפי מתנדי המים הנמוכים שיצרו תלות במערכות יחסים בינאישיות ועברנו להתנהלות וחשיבה עצמאית בתדרי אש ואוויר שחיברו אותנו לעוצמה והמהות הפנימית. .
המעבר ממודעות לתודעה הוא נקודת קפיצת מדרגה מאגואיזם לאלטרואיזם, מעיסוק רק בעצמי , לעיסוק לטובת הכלל מתוך ראייה גבוהה ורחבה מ מבט על והבנה שאנחנו חלק ממשהו הרבה יותר גדול מתהליכי ההתפתחות האישיים שלנו
יום העצמאות הוא יום הולדת .זה היום שבו יצאנו לאוויר העולם ונתנו את המתנה שהיננו-שלנו-שאנו. אני מאחלת למדינה שביום ההולדת שלה תוליד בכל אחד מאיתנו את ה מנהיג הפנימי שיוביל אותנו בדרכנו למימוש ייעודנו .
מאושר הוא זה שיש לו אישור מעצמו על עצמו ויודע להיות לבד ביחד
לברוא את עצמי ,את עצמאותי,מתוך הבנת עוצמתי ,עצמיותי. זו מהות העידן החדש: מעבר מתלות באחר,יהה אשר יהה – בדמות אדם/מדינה או יישות אל, להבנה שאני ורק אני היא היוצרת את כל מה שקורה לי . איך? בתודעתי. ברצונות שלי, בהבנות שלי,בבחירות שלי.
לדייק את ההבנה שלי את מי שהנני רוצה להיות ומה שאני רוצה לתת לעולם
ליצור מציאות שבה אני חיה בתאום תדר לתסריט שחתמתי עליו ככזה שיקדם את מימוש הייעוד שלי
לרקום מערך אנרגטי שיתמוך בעשייה שלי ולא כזה שמפתח תלות בי שאמלא את צרכי אחרים סביבי
לנטרל גורמים סביבתיים שמשבשים את יכולתי לקיים את בחירותיי: ליצור קשרים חדשים עם בעלי אינטרסים משותפים ולשחרר קשרים ישנים שמעכבים התפתחות
להחליט החלטות עצמאיות אמיצות שאינן תלויות באישור הסביבה/בשלילת לגיטימציה מהחברה/התרבות הנורמטיבית
משמעות העצמאות – תקשור תודעת העל
all individuals קטע משעשע :"כולנו אינדיווידואליים", מתוך סרטו של מונטי פייטון- בריאן כוכב עליון: ישו עומד מול קהל המון אדם ומסביר להם שהם הבינו הכל הפוך."אתם לא צריכים ללכת אחרי,אתם לא צריכים ללכת אחרי אף אחד.אתם צריכים לחשוב בעצמכם , כולנו אינדווידואלים " ומה הם עונים לו? בפה אחד,כולם צועקים את אותן המילים באותו הטון: "כולנו אינדיווידואליים". המסר הוא: לא משנה מה אומרים לנו אחרים אלא מה שאנחנו בוחרים לשמוע .
ילד עצמאי
ככה מתנהלים בעידן החדש: אש הטכנולוגיה והחשיבה היצירתית הם כלי לפתח מיומנויות של 100% הסתמכות עצמית ועוצמתית
סרטון שממחיש נפלא איך עושים את זה:
Pharrell Williams – Happy: Trombone Loop
OneManBand (OMB) – A New Way to Play Guitar
גיטרה עם טכנולוגיה שמאפשרת לך להיות להקה של אדם אחד. עצמאות זה שם המשחק.
איך?
איך אני מדייקת את עצמי לעצמי מבלי להיסחף לסחרחורת מחשבתית ,מערבולות וביצות רגש טובעניות ותובעניות ומתעלה ממים לשמיים ? איך אני מתעלמת מהזמזום הבלתי פוסק מאחורי האוזן של כל מה שלא מקדם את הדיוק הזה? מה רוצה ממני בן הזוג ומה אומרת האמא ומה חושבת חמותי ומהן הנחיות הרופא והוראות המורה ומה יגידו השכנים ומה נחשב מקובל ומה נתפס יוצא דופן, ולמה לעזעאזל כל כך משנה לי אם אני לא כמו כולם, גם מעצמי-ממי שהייתי עד עכשיו? איך אני משילה מעליי את כל תפיסות השבי, את כל מערכת האמונות שעליה היתה מושתת הוויתי,אך לא משרתת אותי היום,כדי לברוא משהו חדש ? איך אני משאירה מאחור את נטל הציפיות החברתיות, המוסכמות התרבותיות,מסגרות החשיבה שגדלתי עליהן בבית,במשפחה,בשכונה ,דפוסי התנהלות פיזית ורגשית,תפיסות שבי דתיות,אידיאולוגיות,מדיניות ? איך אני עוברת מאי וודאות לאי של וודאות : אי שבו אני יודעת בוודאות מי אני מה אני ולשם מה אני חיה כאן,מה עליי לעשות. ומניין אשאב את הכוח לעבור מפחד לאומץ , לבחור בחירה עצמאית שמנוגדת לכל מערכת האמונות שחייתי עליהן עד היום? שסותרת כל הגיון? שמביאה ל התפרקות מסגרות חשיבה – שבירת מוסכמות
זאת ועוד שאלות רבות מספור שמציפות את מוחנו ,מטרידות את מנוחתנו. מתי והיכן תנוח דעתנו?
אין זמן לנוח. קצב ההתפתחויות הולך וגובר עם כניסת אנרגיות האש והאוויר המהירות לעולמנו. כולנו חווים עומס מאד גדול של משימות: עלינו להספיק לסגור מעגלים ולפתוח חדשים,לסיים התנסויות ולחוות מחדש,ללמוד שיעורים ולהגיע למסקנות, עד שמגיע הרגע שבו אנחנו מבינים שהתודעה שלנו מסוגלת לברוא עבורנו כל מציאות שתעלה בדעתנו. אז מה דעתנו? מהי אותה דעת?מהי אותה חוויה שהביאה איתה חווה כשאכלה מפרי עץ הדעת ?
לבריאה יש אינטרס לממן לנו את האנרגיה הנחוצה כדי לסיים תהליכים ממקום של עצמאות. לא רוצים שנחזור לכאן שוב לגלגול נוסף. כך,אנחנו מוצאים עצמנו נעזרים בטכנולוגיה המתקדמת שעוזרת לקצר תהליכים,להעביר מידע במהירות שיא. כך,אנחנו מוצאים עצמנו לבד ברגעי אמת קשים , בלי אף אחד שיכול לעזור לנו, כי אף אחד לא יכול לדעת מהו התסריט שחתמתי עליו חוץ ממני-מהנשמה שבי. עצות מהסביבה כבר לא מועילות לי. הנחיות הרופא כבר לא עוזרות,הוראות הכוונת התנועה לא מכוונות אותי ליעד שאליו אני רוצה להגיע,אף יועץ או מטפל לא יכול לעזור לי,זה רק אני עם עצמי. עצמאות: זה שם המשחק .
עכשיו הזמן לקחת אחריות: להתנהל בעצמאות: מתוך חיבור לעצמי:
לצמצם למינימום את השימוש בראייה הפיזית החיצונית ,כדי לחדד את יכולת ההתבוננות פנימה, דרך העין השלישית , לצמצם למינימום את ההקשבה לקולות אנשים אחרים שמזמזמים לך מאחורי האוזן ושכל כך הורגלנו להקשיב להם במקום לקול הפנימי שלנו. לצמצם את התלות הרגשית בתגובות אנשים אחרים,להקשיב-ולשמוע, כי התדר התודעתי החדש נצרב בתודעתנו באמצעות חוש השמע: זה ששומע מעבר לצלילים המוכרים,זה שמעמיק לתוך גרעין הוויתנו,תמצית קיומנו כאינדיווידואליים.
***
לגעת במהות/יידו קרישנמורטי
"את האמת צריך האדם לראות בעצמו מתוך עצמו
אם הוא מקבל אותה מוכנה מפיו של האחר,כבר אין זו אמת אלא דבר מה חסר חיים
הטכסט הראשון שעלינו לקרוא הוא הטכסט של עצמנו
ההבנה נרכשת רק דרך הידיעה העצמית,כלומר מודעותו של אדם לתהליך הפסיכולוגי השלם שלו.
לכן,משמעותו האמיתית של החינוך היא הקניית הבנה עצמית,כי בתוך כל אחד מאיתנו מצוי כל הייקום כולו
החינוך המקובל מקשה מאד על חשיבה עצמאית.
ההתאמה לצורות קבועות מובילה לבינוניות. ההיבדלות מהכלל או ההתנגדות לסביבה אינן קלות ולעיתים אף מסוכנות
הדחף להצליח, שפירושו רדיפה אחרי גמול-חומרי או רוחני כביכול,השאיפה לנוחות,החיפוש אחר ביטחון פנימי או חיצוני-כל אלה מדחיקים את אי שביעות הרצון,שמים קץ לספונטניות ומולידים פחד
פחד החיים הזה,הפחד ממאבק ומניסיון חדש,מכלה בנו את רוח ההרפתקאה.
כל מערכת ערכי החינוך שחונכנו עליה החדירה בנו את החשש להיות שונים משכנינו,את החשש להתנגד לדפוסים המקובלים בחברה והחדירה בנו יראת כבוד מוטעה לסמכות ולמסורת.
***
עצמאות העם היהודי/יצחק סגמן
תודעת העל מסבירה לנו שלאדם יש את תסריט החיים שלו, יש לו ייעוד שעליו לבצע במהלך חייו על פני האדמה. כמו לאדם, גם למדינת ישראל כמדינת העם היהודי יש תסריט, ייעוד שעליה לבצע. ביצוע היעוד הייחודי שלנו כעם, הוא הבסיס, ה"מצע" ליציאה לעצמאות, הוא הגאולה אליה התפללו ומתפללים במהלך הדורות.
ההיסטוריה האנושית מוכיחה שהיציאה לעצמאות אינה פשוטה כלל. היא כרוכה במאבק ובשינוי, בשבירה של מסגרות קיימות וביצירה של מסגרות חדשות, גמישות ונכונות של האדם והעם.
מה מעכב את העצמאות שלנו? אמונות שגויות שטופחו במהלך השנים ואשר לתוכן גדלנו, דעות קדומות המשבשות את החשיבה ואת כושר השיפוט שלנו ומעל לכל זה הפחד מביצוע השינוי. אנחנו צריכים להתגבר על הפחד ולהפוך אותו לדחף (פחד בחילוף אותיות) כדי להניע אותנו לייעודנו. כדי להשיג את אותה עצמאות מיוחלת, אנחנו צריכים להבין שמדובר בנו, בעצמנו, מדובר ברצון העז, ב"צמא" להשיג את הייעוד שלנו. מדובר בהוראת "צא", קום ממקומך ועשה מעשה. מדובר ב"עצם", באחד הבודד. אך גם ב"מאות", כלומר בעם השואף לעצמאות. מדובר ב"אות", דהיינו בסימן שאנחנו מקבלים שעלינו לצאת לדרך כאחד וכמאות. עלינו למצוא ("מצא") ולחפש את ה"מצע" הרעיוני המשותף לנו כעם יהודי, כדי למלא את הייעוד שלנו. מעל לכול אנחנו זקוקים לאומץ ("אֹמֶץ") על מנת לאמץ ("אמץ") לליבנו ללא חשש ופחד את ייעודנו.
יום העצמאות 2012 – נעמה וייס טוהר
העומס משאיר לנו מעט אנרגיה זמינה ל"בזבוז" על מותרות שלא מקדמות את ההתפתחות שלנו.
שינוי הקטבים פתח בפנינו ערוץ חיבור לתדר תודעתי חדש,כזה המעודד כל אחד שחי כאן- לחשוב ולפעול עצמאית ,מתוך חיבור לחושים הפנימיים, מתוך אהבה-מתוך הבנה של עצמי ושל האחר שנמצא חולק את סביבת החיים שבה אני חיה
כאמא לארבעה ילדים שגידלה אותם וגדלה איתם ומהם,12 שנים בחינוך ביתי, יכולה לשתף כמה העצמאות היתה ערך חשוב עבורי בסולם סדרי העדיפויות .
בחרתי לאפשר לילדיי לחקור את עולמם בדרכם הייחודית כדי שיתנסו בהיכרות עם עצמם,שיעזו ברגע שנכון להם לבחור בדרכם העצמאית , שלא תהיה מושפעת מהתניות סביבתיות. היום אני מספיק כנה עם עצמי כדי לבדוק עד כמה באמת באמת איפשרתי להם עצמאות מחשבתית?עד כמה הזנתי אותם בדפוסי החשיבה שלי? הם ילדים הרי. אני אמא שלהם. אני אמורה לקחת אחריות עליהם,לא? זה מה שמצפים ממני,האם ההנחה הזו לא ראויה לבחינה מחודשת?
במסמך אישור הבקשה לחינוך ביתי למפקחת משרד החינוך חתמתי שאני בוחרת לקחת אחריות על חינוך ילדיי. עד כמה אני באמת מאמינה שזו אחריות שלי לחנך אותם? ומה אם אני יודעת היום כמה אני לא יודעת? ומה אם ברור לי היום שאני לא יכולה לקחת אחריות עליהם אלא רק ללוות אותם בתהליך לקיחת האחריות האישית שלהם
כמה שהחשבתי עצמי כאדם שמאפשר לילדיי את הכי חופש בעולם: עדיין לא הייתי מסוגלת לדעת מה נכון עבורם. לא אני ולא אף אחד אחר,כי רק האדם עצמו-מתוך חיבור לעצמו,לעצמיותו,יכול לדעת מה יפתח את העצמאות שלו
התפקיד שלנו בתור הורים לילדי העידן החדש הוא לאפשר להם להיות מי שהינם,לא לכפות עליהם את תפיסות העולם שלנו,לתת להם במה ראויה להמציא ,לברוא, מציאות חדשה שבה הם המובילים,כי בידיהם הידע העתידי לגבי איך העולם הזה אמור להתנהל כאן. הם ,אותם אלו שאנחנו מסממים בריטלין-הם אלו שנועדו לבעוט במערכת ,להפוך שולחנות ולעשות לנו ביה"ס, משמע-ללמד אותנו על איך באמת העולם הזה צריך להתנהל.
חג עצמאות שמח לנו-כאנשים,כעם ,כחלקי תודעה עצמאית בוראת .
משי קלינשטיין – כנראה שאפשר
כנראה שאני כן יכולה בלעדיך
כנראה שבכל זאת אפשר להרדם בלילה ולקום אל המחר
שאפשר לנשום נשימות נקיות בלי הריח שלך
שאפשר ללכת ברחוב בלי היד שלך
כנראה שאפשר לכבות את האור בלי פחד
גם אם אתה לא איתי
כנראה שאפשר לשיר לעצמי,
כנראה שאפשר לרקוד בשבילי
כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך
כנראה שאני כן יכולה בלעדיך
כנראה שבכל זאת אפשר לאסוף את שברי הלב
גם אם הוא נשבר
שאפשר להתחמם בחורף גם בלי החיבוק שלך
שאפשר להתפקע מצחוק גם בלי צליל הצחוק שלך
כנראה שאפשר לראות סרט רומנטי גם אם אתה לא איתי
כנראה שאפשר לשיר לעצמי
כנראה שאפשר לרקוד בשבילי
כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך
אני חיה אני בסדר
למדתי להיות גם בלעדיך בחדר
וגם ברגעים שאתה חסר לי כל כך
מזכירה לעצמי שאני לא אשכח
שכנראה שאפשר לשיר לעצמי
כנראה שאפשר לרקוד בשבילי
כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך