מתלות לעצמאות

עצמאות היא בחירה לברוא בעצמי, מתוך עוצמתי, עצם קיומי, את מי ומה שנועדתי להיות. עצמאות מחייבת לאמץ אומץ ,להתחבר לעוצמה  הפנימית,לשחרר את התלות באחר- בין אם אדם/מדינה/דת/קבוצה/ארגון/מסגרת רעיונית , להפוך את הפחד לדחף שמניע אותך קדימה: מפחד לאומץ .

עצמאות מחשבתית  נדרשת עבור מי שבוחר לנהל את הבחירות שלו בעצמו ולא לאפשר לרגשות  לנהל אותו, לנהלי ממסד או נורמות חברתיות/תרבותיות/דתיות /לאומיות.

עצמאות משמעה לאהוב את עצמך אהבה עצמית  ולא להיות תלוי באחר מבחוץ כדי לדעת את ערכך האמיתי. עצמאות מרחיבה את חופש הבחירה  ופותחת  פתח להתפתחות, שער להזדמנויות חדשות להתממש

יום העצמאות 

עצמאות זה לא יום חג אלא תהליך התפתחות אישי (מודעות) וכולל (תודעה ). בתחילת העידן החדש, נפרדנו מעודפי מתנדי המים הנמוכים שיצרו תלות במערכות יחסים בינאישיות ועברנו להתנהלות וחשיבה עצמאית בתדרי אש ואוויר שחיברו אותנו לעוצמה והמהות הפנימית. .
המעבר ממודעות לתודעה  הוא נקודת קפיצת מדרגה מאגואיזם לאלטרואיזם, מעיסוק רק בעצמי , לעיסוק לטובת הכלל מתוך ראייה גבוהה ורחבה מ מבט על  והבנה שאנחנו חלק ממשהו הרבה יותר גדול מתהליכי ההתפתחות האישיים שלנו

גם לכם יש תחושה שאתם חלק ממשהו גדול יותר?משהו שאתם לא יודעים בדיוק מהו ולא רואים אותו אבל חשים אותו באוויר ? זו היא – התודעה … זו שמעל ומעבר למודעות העצמית האישית שלכם. זו שעוסקת בלחבר את כל חלקי ה פאזל לתמונת מציאות שלמה שעוסקת בהתפתתחות הכוללת 

יום העצמאות הוא יום הולדת .זה היום שבו יצאנו לאוויר העולם ונתנו את המתנה שהיננו-שלנו-שאנו. אני מאחלת למדינה שביום ההולדת  שלה תוליד בכל אחד מאיתנו את ה מנהיג הפנימי שיוביל אותנו בדרכנו למימוש ייעודנו .

 מאושר הוא זה שיש לו אישור מעצמו על עצמו ויודע להיות לבד ביחד

bird independent

 

 

 

 

לברוא את עצמי ,את עצמאותי,מתוך הבנת עוצמתי ,עצמיותי. זו מהות העידן החדש: מעבר מתלות באחר,יהה אשר יהה – בדמות אדם/מדינה  או יישות אל, להבנה שאני ורק אני היא היוצרת את כל מה שקורה לי . איך? בתודעתי. ברצונות שלי, בהבנות שלי,בבחירות שלי.

לדייק את ההבנה שלי את מי שהנני רוצה להיות ומה שאני רוצה לתת לעולם

ליצור מציאות שבה אני חיה בתאום תדר לתסריט שחתמתי עליו ככזה שיקדם את מימוש הייעוד שלי

לרקום מערך אנרגטי שיתמוך בעשייה שלי ולא כזה שמפתח תלות בי שאמלא את צרכי אחרים סביבי

לנטרל גורמים סביבתיים שמשבשים את יכולתי לקיים את בחירותיי: ליצור קשרים חדשים עם בעלי אינטרסים משותפים  ולשחרר קשרים ישנים שמעכבים התפתחות

להחליט החלטות עצמאיות אמיצות שאינן תלויות באישור הסביבה/בשלילת לגיטימציה מהחברה/התרבות הנורמטיבית

 משמעות העצמאות – תקשור תודעת העל

 

all individuals   קטע משעשע :"כולנו אינדיווידואליים",  מתוך סרטו של מונטי פייטון- בריאן כוכב עליון: ישו עומד מול קהל המון אדם ומסביר להם שהם הבינו הכל הפוך."אתם לא צריכים ללכת אחרי,אתם לא צריכים ללכת אחרי אף אחד.אתם צריכים לחשוב בעצמכם , כולנו אינדווידואלים " ומה הם עונים לו? בפה אחד,כולם צועקים את אותן המילים באותו הטון: "כולנו אינדיווידואליים". המסר הוא: לא משנה מה אומרים לנו אחרים אלא מה שאנחנו בוחרים לשמוע .

 

ילד עצמאי

אחריות הורית? ילדים עצמאיים

ילדי האש והאוויר בעידן החדש

 

ככה מתנהלים בעידן החדש: אש הטכנולוגיה והחשיבה היצירתית  הם כלי לפתח מיומנויות של 100% הסתמכות עצמית ועוצמתית

 סרטון שממחיש נפלא איך עושים את זה:

Pharrell Williams – Happy: Trombone Loop

 

 

OneManBand (OMB) – A New Way to Play Guitar

גיטרה עם טכנולוגיה שמאפשרת לך להיות להקה של אדם אחד. עצמאות  זה שם המשחק.

איך?

איך אני מדייקת את עצמי לעצמי מבלי להיסחף לסחרחורת מחשבתית ,מערבולות וביצות רגש טובעניות ותובעניות ומתעלה ממים לשמיים ?  איך אני מתעלמת מהזמזום הבלתי פוסק מאחורי האוזן של כל מה שלא מקדם את הדיוק הזה? מה רוצה ממני בן הזוג ומה אומרת האמא ומה חושבת חמותי ומהן הנחיות הרופא והוראות המורה ומה יגידו השכנים ומה נחשב מקובל ומה נתפס יוצא דופן, ולמה לעזעאזל כל כך משנה לי אם אני לא כמו כולם, גם מעצמי-ממי שהייתי עד עכשיו? איך אני משילה מעליי את כל תפיסות השבי, את כל מערכת האמונות שעליה היתה מושתת הוויתי,אך לא משרתת אותי היום,כדי לברוא משהו חדש ? איך אני משאירה מאחור את נטל הציפיות החברתיות, המוסכמות התרבותיות,מסגרות החשיבה שגדלתי עליהן בבית,במשפחה,בשכונה ,דפוסי התנהלות פיזית ורגשית,תפיסות שבי דתיות,אידיאולוגיות,מדיניות ? איך אני עוברת מאי וודאות לאי של וודאות : אי שבו אני יודעת בוודאות מי אני מה אני  ולשם מה אני חיה כאן,מה עליי לעשות. ומניין אשאב את הכוח לעבור מפחד לאומץ  , לבחור בחירה עצמאית שמנוגדת לכל מערכת האמונות שחייתי עליהן עד היום? שסותרת כל הגיון? שמביאה ל התפרקות מסגרות חשיבה – שבירת מוסכמות

זאת ועוד שאלות רבות מספור שמציפות את מוחנו ,מטרידות את מנוחתנו. מתי והיכן תנוח דעתנו?
אין זמן לנוח. קצב ההתפתחויות הולך וגובר עם כניסת אנרגיות האש והאוויר המהירות לעולמנו. כולנו חווים עומס מאד גדול של משימות: עלינו להספיק לסגור מעגלים ולפתוח חדשים,לסיים התנסויות ולחוות מחדש,ללמוד שיעורים ולהגיע למסקנות, עד שמגיע הרגע שבו אנחנו מבינים  שהתודעה שלנו מסוגלת לברוא עבורנו כל מציאות שתעלה בדעתנו. אז מה דעתנו? מהי אותה דעת?מהי אותה חוויה שהביאה איתה חווה כשאכלה מפרי עץ הדעת ?

לבריאה יש אינטרס לממן לנו את האנרגיה הנחוצה כדי לסיים תהליכים ממקום של עצמאות. לא רוצים שנחזור לכאן שוב לגלגול נוסף. כך,אנחנו מוצאים עצמנו נעזרים בטכנולוגיה המתקדמת שעוזרת לקצר תהליכים,להעביר מידע במהירות שיא. כך,אנחנו מוצאים עצמנו לבד ברגעי אמת קשים , בלי אף אחד שיכול לעזור לנו, כי אף אחד לא יכול לדעת מהו התסריט שחתמתי עליו חוץ ממני-מהנשמה שבי. עצות מהסביבה כבר לא מועילות לי. הנחיות הרופא כבר לא עוזרות,הוראות הכוונת התנועה לא מכוונות אותי ליעד שאליו אני רוצה להגיע,אף יועץ או מטפל לא יכול לעזור לי,זה רק אני עם עצמי. עצמאות: זה שם המשחק .

עכשיו הזמן לקחת אחריות: להתנהל בעצמאות: מתוך חיבור לעצמי:
לצמצם למינימום את השימוש בראייה הפיזית החיצונית ,כדי לחדד את יכולת ההתבוננות פנימה, דרך העין השלישית , לצמצם למינימום את ההקשבה לקולות אנשים אחרים שמזמזמים לך מאחורי האוזן ושכל כך הורגלנו להקשיב להם במקום לקול הפנימי שלנו. לצמצם את התלות הרגשית בתגובות אנשים אחרים,להקשיב-ולשמוע, כי התדר התודעתי החדש נצרב בתודעתנו באמצעות חוש השמע: זה ששומע מעבר לצלילים המוכרים,זה שמעמיק לתוך גרעין הוויתנו,תמצית קיומנו כאינדיווידואליים.

חידון העצמאות על פי תודעת העל

***

לגעת במהות/יידו קרישנמורטי

"את האמת צריך האדם לראות בעצמו מתוך עצמו
אם הוא מקבל אותה מוכנה מפיו של האחר,כבר אין זו אמת אלא דבר מה חסר חיים
הטכסט הראשון שעלינו לקרוא הוא הטכסט של עצמנו
ההבנה נרכשת רק דרך הידיעה העצמית,כלומר מודעותו של אדם לתהליך הפסיכולוגי השלם שלו.
לכן,משמעותו האמיתית של החינוך היא הקניית הבנה עצמית,כי בתוך כל אחד מאיתנו מצוי כל הייקום כולו

החינוך המקובל מקשה מאד על חשיבה עצמאית.
ההתאמה לצורות קבועות מובילה לבינוניות. ההיבדלות מהכלל או ההתנגדות לסביבה אינן קלות ולעיתים אף מסוכנות
הדחף להצליח, שפירושו רדיפה אחרי גמול-חומרי או רוחני כביכול,השאיפה לנוחות,החיפוש אחר ביטחון פנימי או חיצוני-כל אלה מדחיקים את אי שביעות הרצון,שמים קץ לספונטניות ומולידים פחד
פחד החיים הזה,הפחד ממאבק ומניסיון חדש,מכלה בנו את רוח ההרפתקאה.
כל מערכת ערכי החינוך שחונכנו עליה החדירה בנו את החשש להיות שונים משכנינו,את החשש להתנגד לדפוסים המקובלים בחברה והחדירה בנו יראת כבוד מוטעה לסמכות ולמסורת.

***

עצמאות העם היהודי/יצחק סגמן

תודעת העל מסבירה לנו שלאדם יש את תסריט החיים שלו, יש לו ייעוד שעליו לבצע במהלך חייו על פני האדמה. כמו לאדם, גם למדינת ישראל כמדינת העם היהודי יש תסריט, ייעוד שעליה לבצע. ביצוע היעוד הייחודי שלנו כעם, הוא הבסיס, ה"מצע"  ליציאה לעצמאות, הוא הגאולה אליה התפללו ומתפללים במהלך הדורות.

ההיסטוריה האנושית מוכיחה שהיציאה לעצמאות אינה פשוטה כלל. היא כרוכה במאבק ובשינוי, בשבירה של מסגרות קיימות וביצירה של מסגרות חדשות, גמישות ונכונות של האדם והעם.

מה מעכב את העצמאות שלנו? אמונות שגויות שטופחו במהלך השנים ואשר לתוכן גדלנו, דעות קדומות המשבשות את החשיבה ואת כושר השיפוט שלנו ומעל לכל זה הפחד מביצוע השינוי. אנחנו צריכים להתגבר על  הפחד ולהפוך אותו לדחף (פחד בחילוף אותיות) כדי להניע אותנו לייעודנו. כדי להשיג את אותה עצמאות מיוחלת, אנחנו צריכים להבין שמדובר בנו, בעצמנו, מדובר ברצון העז, ב"צמא"  להשיג את הייעוד שלנו. מדובר בהוראת "צא", קום ממקומך ועשה מעשה. מדובר ב"עצם", באחד הבודד. אך גם ב"מאות", כלומר בעם השואף לעצמאות. מדובר ב"אות", דהיינו בסימן שאנחנו מקבלים שעלינו לצאת לדרך כאחד וכמאות. עלינו למצוא ("מצא") ולחפש את ה"מצע" הרעיוני המשותף לנו כעם יהודי, כדי למלא את הייעוד שלנו. מעל לכול אנחנו זקוקים לאומץ ("אֹמֶץ") על מנת לאמץ ("אמץ") לליבנו ללא חשש ופחד את ייעודנו.

יום העצמאות  2012 – נעמה וייס טוהר

העומס משאיר לנו מעט אנרגיה זמינה ל"בזבוז" על מותרות שלא מקדמות את ההתפתחות שלנו.
שינוי הקטבים פתח בפנינו ערוץ חיבור לתדר תודעתי חדש,כזה המעודד כל אחד שחי כאן- לחשוב ולפעול עצמאית ,מתוך חיבור לחושים הפנימיים, מתוך אהבה-מתוך הבנה של עצמי ושל האחר שנמצא חולק את סביבת החיים שבה אני חיה

כאמא לארבעה ילדים שגידלה אותם וגדלה איתם ומהם,12 שנים בחינוך ביתי, יכולה לשתף כמה העצמאות היתה ערך חשוב עבורי בסולם סדרי העדיפויות .
בחרתי לאפשר לילדיי לחקור את עולמם בדרכם הייחודית כדי שיתנסו בהיכרות עם עצמם,שיעזו ברגע שנכון להם לבחור בדרכם העצמאית , שלא תהיה מושפעת מהתניות סביבתיות. היום אני מספיק כנה עם עצמי כדי לבדוק עד כמה באמת באמת איפשרתי להם עצמאות מחשבתית?עד כמה הזנתי אותם בדפוסי החשיבה שלי? הם ילדים הרי. אני אמא שלהם. אני אמורה לקחת אחריות עליהם,לא? זה מה שמצפים ממני,האם ההנחה הזו לא ראויה לבחינה מחודשת?
במסמך אישור הבקשה לחינוך ביתי למפקחת משרד החינוך חתמתי שאני בוחרת לקחת אחריות על חינוך ילדיי. עד כמה אני באמת מאמינה שזו אחריות שלי לחנך אותם? ומה אם אני יודעת היום כמה אני לא יודעת? ומה אם ברור לי היום שאני לא יכולה לקחת אחריות עליהם אלא רק ללוות אותם בתהליך לקיחת האחריות האישית שלהם

כמה שהחשבתי עצמי כאדם שמאפשר לילדיי את הכי חופש בעולם: עדיין לא הייתי מסוגלת לדעת מה נכון עבורם. לא אני ולא אף אחד אחר,כי רק האדם עצמו-מתוך חיבור לעצמו,לעצמיותו,יכול לדעת מה יפתח את העצמאות שלו
התפקיד שלנו בתור הורים לילדי העידן החדש הוא לאפשר להם להיות מי שהינם,לא לכפות עליהם את תפיסות העולם שלנו,לתת להם במה ראויה להמציא ,לברוא, מציאות חדשה שבה הם המובילים,כי בידיהם הידע העתידי לגבי איך העולם הזה אמור להתנהל כאן. הם ,אותם אלו שאנחנו מסממים בריטלין-הם אלו שנועדו לבעוט במערכת ,להפוך שולחנות ולעשות לנו ביה"ס, משמע-ללמד אותנו על איך באמת העולם הזה צריך להתנהל.

חג עצמאות שמח לנו-כאנשים,כעם ,כחלקי תודעה עצמאית בוראת .

משי קלינשטיין – כנראה שאפשר

 


כנראה שאני כן יכולה בלעדיך
כנראה שבכל זאת אפשר להרדם בלילה ולקום אל המחר
שאפשר לנשום נשימות נקיות בלי הריח שלך
שאפשר ללכת ברחוב בלי היד שלך
כנראה שאפשר לכבות את האור בלי פחד
גם אם אתה לא איתי
כנראה שאפשר לשיר לעצמי,
כנראה שאפשר לרקוד בשבילי
כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך
כנראה שאני כן יכולה בלעדיך
כנראה שבכל זאת אפשר לאסוף את שברי הלב
גם אם הוא נשבר
שאפשר להתחמם בחורף גם בלי החיבוק שלך
שאפשר להתפקע מצחוק גם בלי צליל הצחוק שלך

כנראה שאפשר לראות סרט רומנטי גם אם אתה לא איתי
כנראה שאפשר לשיר לעצמי
כנראה שאפשר לרקוד בשבילי
כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך
אני חיה אני בסדר
למדתי להיות גם בלעדיך בחדר
וגם ברגעים שאתה חסר לי כל כך
מזכירה לעצמי שאני לא אשכח
שכנראה שאפשר לשיר לעצמי
כנראה שאפשר לרקוד בשבילי
כנראה שאני מספיק חזקה גם בלי האהבה שלך

כמו כולם : אפקט/דפקט העדר

תופעת העדריות צרובה בהווייתנו כאנוש עוד מראשית ההתפתחות בבריאה. מנגנון ההומוגניות ההרמונית (מים) שנלווה למסגרות ההתנהלות האנושית (אדמה) נועד לשמש  כדי להגן מפני החושך, אבל זה איננו נחוץ לנו כעת כשאנחנו חיים בתקופת שינויים מואצת בעידן שבו קדימות לאנרגיות האש והאוויר שמעודדות מעבר מתלות לעצמאות . תחושת השייכות שפעם היתה בסיס קיומנו מפנה מקומה לתחושת בדידות לבד ביחד

להיות "כמו כולם " כבר לא משרת אותנו יותר. עכשיו הזמן לחשיבה עצמאית ויצירתית, מפלסת דרך,פורצת גבולות.

ילדי האינדיגו חיים כאן היום כדי לעזור לנו לפרוץ את מסגרות החשיבה וההתנהלות הישנות. פנו להם את הבמה. its show time.

EX-ET 

סרטון אנימציה שממחיש מעולה את תפקיד ילדי האינדיגו בעולמנו. זה אנחנו, אנחנו האנשים שלהם חיכינו דורות על גבי דורות. אני, זו אני המשוגעת ההיא שמקפצת ומפרה את הסדר. זו אני שמשבשת את השגרה ומוציאה את ההורים שלי מכליהם. אני, דור ילדי האינדיגו שנשלח הנה לכדה"א כמו הילד המצוייר ההוא בסרטון . מי שמזדהה, סימן שיש לו תפקיד שליחותי כאן להביא שינוי .היום כבר יש  תנועה גדולה של התעוררות, של אנשים שמעיזים לירוק החוצה את קוביית הסוכר שניסתה לכפות עליהם להתיישר.

run shinuytodaati

 

 

 

בזמן ש"כולם" רצים באותה תלבושת אחידה במרוץ העכברים המטורף,יש  בנינו יותר ויותר מי שמעיזים לרוץ נגד הזרם ובוחרים להישאר נאמנים למי ומה שהינם.

ככל שאתה אוהב את הבחירות שלך, אתה פחות זקוק שאחרים יאהבו אותם

 

 

אדם נחשב כשפוי כל עוד הוא חושב כמו כולם. כשהוא חושב בעצמו הוא מתחיל להיחשב כמשוגע . משוגע "נחשב" בעולם הזה כמי שאיבד את דעתו. ואכן-זה מה שקורה ליותר ויותר אנשים- מאבדים את דעתם, מבינים שכל הדעת-הידע שהם יודעים על העולם מתגלה כלא מתאים יותר,לא מקדם את ההתפתחות שלהם יותר ונפרדים.

כמי שחייתה כל חייה כמשוגעת,כחייזרית על הכדור הלא נכון, אני שמחה להצטרפות חברים חדשים למועדון המשוגעים,זה כן הכדור הנכון, ועכשיו-עכשיו זה הזמן הנכון-לאבד את הדעת ולברוא לעצמך בעצמך דעת חדשה. מה דעתך?

ספר הוראות לחיים

 

דפקט העדר   – וויליאם דרשייביץ בילה 25 שנים באוניברסיטאות המובחרות של ארצות הברית רק כדי לצאת משם ולהזהיר את האמריקאים: הרווארד, קולומביה ופרינסטון מזיקות לילדיכם ומסוכנות לאמריקה. בראיון מיוחד למוסף כלכליסט הוא מסביר כיצד ההשכלה הגבוהה מייצרת שטאנץ אחיד של אליטות מנותקות, אומללות וכושלות ומדוע כדאי גם לנו ללמוד את השיעור הזה

אני פריק, ואתה? מה המתנה שנועדת לתת לעולם?

 

צפו בסרטון » התנועה הגדולה ביותר בעולם The Biggest Movement In The World  היום אנחנו כבר לא לבד. נכון להיום- כוחנו אינו במספרנו אלא בגלים שאנו מכים.

בקרוב תתהווה מסה קריטית ונהיה הרוב המכריע . נחצה את הרוב . נכריע .

 Moving Together

 

 

 

diffrentהממסד הישן מאיים על כל מי שסוטה מהשורה, זה נכון, נכון להיום יש שוטרים ופקידי סעד שיכולים להעיף אותך על טיל אם תמשיך להיות סורר ומורד, אבל היי, הם קיימים כאן רק כל עוד אנחנו נותנים להם כוח לשלוט בנו. והם אנשים, בני אדם כמוני וכמוך. מספיק שמישהו מאיתנו יראה את הסרטון הזה לדוד שלו השוטר או לאח שלו הפקח או לשכנה המפקחת במשרד החינוך, או לחברה פקידת הסעד, והנה, יצרנו שינוי. ההד מהסרטון הזה ימשיך להדהד הלאה והלאה. כי טיפה עוד טיפה עוד טיפה, תהיינה לים… השינוי יתהווה לא כשנצא לרחובות למחות אלא כשנעשה את מה שנועדנו לעשות כאן- לברוא עולם חדש, לייצר אלטרנטיבות.

להיות מפלס דרך לא מזכה אותך בקרדיטים בתחילת הדרך אבל מי שנועד ליצור את החדש, מצוייד במנה גדושה של כוח רצון חזק (אש) וידיעה פנימית בהירה (אוויר) את דרכו והם שעוזרים בהתמודדות עם האתגר

הסטודנט הכושל לאדריכלות שבנה את מרכז פומפידו  : לקראת יום הולדתו ה-80 ותערוכה של יצירותיו ברויאל אקדמי מסביר ריצ’רד רוג’רס – מהאדריכלים החשובים 
של תקופתו – מדוע קיבל כל כך הרבה ציונים נמוכים בתעודת הסטודנט

*

שביתת עובדי הבניין באיטליהכך נראיית הפגנה של עובדי הבניין באיטליה – יולי 2013 : שורות שורות של חיילים ממושמעים שמניחים את כיסוי הראש שנועד להגן עליהם מפגיעה . גם סוג של עדר, אבל אחר. משהו השתנה כאן בתודעה האנושית -בוער מבפנים , מתחת לפני השטח ומתקרב לנקודת ההתפרצות. פועלי הבניין בוחרים להיפרד מהסמכות שאיגדה אותם תחת ארגון ממסדי אחיד. לא עוד. הם אנשים, כל אחד מהם יחיד ומיוחד ויש לו תרומה שונה לתת לעולם. אם עד היום "כולם" שיתפו פעולה (הסכמה בשתיקה מה שנקרא)עם מוסכמות חברתיות כלכליות , הרי שהיום "כולם" כבר לא מסכימים למוסכמות האלו יותר. עדיין עדר, אבל הכוון אחר ותואם את מגמת השינויים  בדרך מתלות לעצמאות , משליטה לשיתוף פעולה, מפחד לאומץ


 Joe Gerstandt: freak flag-flying (what, why and how)

video_lightbox_youtube video_id="yYDr71DcCgM" width="640" height="480" auto_thumb="1"]

 

סיפור על חוכמה שגעון ולמה לא בכל מחיר צריך לנהוג כמו כולם

מלך חכם ורב עצמה משל בעיר קטנה אחת. כולם פחדו מפניו בגלל כוחו אך אהבו אותו בזכות חכמתו.

באותה עיר היתה באר שהמים בה היו צוננים, זכים וטהורים כבדולח, והם הרוו את הצמא של כל התושבים.

לילה אחד, בשעה שכולם ישנו, הגיעה לעיר מכשפה רעה והרעילה את הבאר. היא טפטפה לתוכה שבע טיפות של נוזל מוזר ולחשה: "כל מי שישתה מהמים האלה- יהפך למשוגע".

למחרת היום שתו כל תושבי העיר ממימיה המורעלים של הבאר- כולם חוץ מהמלך ומראש לשכתו – וכפי שקיללה המכשפה, כולם יצאו מדעתם והשתגעו.

המלך לא הצליח להרגיע את אנשי עירו. הוא ניסה לדבר איתם ולהחזיר להם את שפיותם, אבל שום דבר לא עזר.

אחרי כמה ימים התחילו כולם להתלחש מאחורי גבו ואמרו: "תראו, המלך שלנו בכלל לא מתנהג כמונו. הוא כנראה השתגע לגמרי. אנחנו לא יכולים להיות נתינים של משגע! בואו נסלק אותו מכס המלוכה!"

אלא שעוד באותו ערב שתו גם המלך וראש לשכתו ממי הבאר, ומיד השתגעו גם הם. תושבי העיר שמחו שמחה גדולה ומיהרו לארגן חגיגות ענק לכבוד המלך וראש לשכתו, שסוף סוף, חזרה אליהם בינתם.

                                                      (מתוך משלים פילוסופיים לילדים/ מישל פיקמל)

Don’t expect your kids to be leaders or followers

Expect them to be independents


צפו בסרטון » Life Of Brian (1979) – clip: "You're all individuals"

ישו אומר להמונים "you are god"  ומה הם עונים לו כהד you are god

לא, הוא מסביר להם, הבנתם הכל הפוך. אתם לא צריכים ללכת אחרי ולא אחרי אף אחד.כולנו אינדיווידואלים . ומה הם עונים לו, בפה אחד,כולם יחד: כולנו אינדיווידואלים…
כל אדם בעולם הזה הוא שונה ונועד לו ייעוד מיוחד לתת את הייחוד שלו לעולם. הממסד משתק אותנו רק כשאנחנו מסכימים לבלוע את קוביית הסוכר. אם נירק אותה החוצה-כמו הילד ההוא בסרטון המצוייר- נבין שאנחנו אינדיווידואלים ולא צריכים לעשות מה שכולם עושים. אנחנו כאן כדי לתת את התרומה הייחודית שלנו.


צפו בסרטון » THE WAYSEER MANIFESTO

סרטון ממריץ לאקטיביסטים שמדגיש כמה האימפולסיביות שלנו היא מתנה, כמה המרדנות שלנו היא חשובה כדי להניע התפתחות

כל מה שהממסד אמר לכם שלא טוב אצלכם, הוא מה שכן טוב בכם. אתם רואים דברים שאחרים לא רואים. אתם נועדתם לשנות את העולם


צפו בסרטון » UPRISER // the evolution of revolution  אותו הבחור האקטיביסט שהדליק את העולם שנה שעברה,קורא לנו שוב – לא מספיק למחות, צריך ליצור משהו חדש


 האם אתה סוכן שינוי?

***

משל המערה של אפלטון / גלית שראל

משל המערה של אפלטון הוא אחת המטאפורות הידועות ביותר מאת הפילוסוף הנודע, אשר נועדה לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החוכמה. גם כאשר הפילוסוף – האדם שיצא מבורות לחוכמה – בא לגאול אותם מבערותם, הוא נמצא בסכנה מתמדת, מפני שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות, הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם. כמו כן, מוצג תהליך ההחכמה כתהליך קשה, כואב ורצוף מכשולים.
המשל, המוצג בספרו "המדינה" (בפתיחת פרק ז), מספר על קבוצת אסירים שנכלאה מגיל רך במערה חשוכה ואשר רותקו בשלשלאות בצורה כזו שראשם מופנה תמיד אל צד אחד ולא יכול עוד לנוע. מאחורי האסירים ישנה חומה, ומאחוריה בוערת מדורה שלא נכבית לעולם, ומאירה את הקיר עליו צופים האסירים. בין האש לבין החומה חולפות בריות הנושאות פסלים. הפסלים, הנישאים מעל גובה החומה, והמוארים מצידם האחד על ידי המדורה, מטילים את צלליהם על הקיר עליו צופים האסירים. כאשר משמיעה אחת הבריות את קולה, שומעים האסירים את ההד השב מן הקיר. לפיכך סבורים האסירים כי מה שהם רואים בקיר הוא בעצם החיים המציאותיים. חייהם סובבים סביב הצללים וקולותיהם, האסירים מפתחים תרבות ושלל תיאוריות לגביהם, ובונים את עולמם הרוחני על פי הדמויות על הקיר.
אחד האסירים מצליח להשתחרר מכבליו. שריריו מנוונים מרוב ישיבה בשלשלאות, וכוח כלשהו גורר אותו במעלה דרך עפר תלולה אל מחוץ למערה. האסיר נשרט ונחבל, וכאשר הוא מגיע אל מחוץ למערה, הוא אינו יכול לראות דבר משום שהוא מורגל לחושך של המערה אך ככל שהזמן עובר, והאסיר מתרגל לאור, הוא יכול להתבונן סביבו, ולראות שהבריות אינן צללים, והוא יכול להביט ולראות את הטבע, את הציפורים, ואת גרמי השמיים בלילה. הוא יכול גם להבחין בצלו שלו.
האסיר מחליט לחזור למערה, על מנת לספר לאסירים האחרים על נפלאות העולם שבחוץ ולשחררם. אך כאשר הוא חוזר למערה, שוב אינו יכול לראות דבר, משום שעיניו התרגלו לאור השמש ואינן יכולות לראות בחשיכה; הוא מועד ונופל, ואינו רואה דבר, והאסירים האחרים לועגים לו וטוענים שהוא נכה. הוא מנסה להסביר להם על העולם שבחוץ, אך הם מבטלים את דבריו בזלזול. האסיר שיצא לאור עומד על דעתו, ומנסה להאיר את עיניהם של חבריו הכבולים, אך הם לועגים לו, ולו היה משחרר אותם מכבליהם כפי שהתכוון לעשות, היו האסירים רוצחים אותו. (מתוך ויקיפדיה)

***

לקט נבחר של ציוטים מתוך "ג'ונתן לווינגסטון השחף / ריצ'ארד באך

עמוד 62
ג'ון, היית מנודה פעם. מדוע סבור אתה שמי מן השחפים של זמנך הקודם יאזין לדברייך עתה?
הרי מכיר אתה את הפתגם , והוא נכון: "השחף המגביה עוף הוא זה המרחיק ראות"
אותם שחפים במקום ממנו באת,נטועים באדמה, צורחים ונלחמים בינם ובין עצמם.
הם רחוקים מגן העדן מרחק אלף מילין ואתה טוען שרצונך להראותם את גן העדן מן המקום בו הם עומדים!הרי אינם מסוגלים לראות את קצות כנפיהם,ג'ון! הישאר כאן ץעזור לשחפים החדשים הבאים הנה, לאלה שהגביהו עוף דיים כדי להבין מה בפיך לומר להם." . הוא השתתק רגע ואז אמר : " ומה היה קורה אילו חזר צ'אנג לעולמותיו הישנים שלו? היכן היית היום?

עמוד 64

באותו הרגע ידע ג'ון כי אין הוא עצם ונוצות אלא רעיון מושלם של חופש ותעופה שאין לו גבולות.
"לא אכפת לי מה הם אומרים" הירה בזעם, ועיניו התערפלו בטוסו לעבר הצוקים הרחוקים. " הטיסה הינה הרבה יותר מסתם ניפנוף כנפיים ממקום למקום! הרי זאת עושה כל … כל יתוש! גילגול-חבית קטן אחד סביב זקן השחפים,רק בצחוק, וכבר אינו מנודה!האם עוורים הם?האם אינם רואים?האם אינם מסוגלים לחשוב על התהילה שתיפול בחלקנו כאשר נלמד לעוף באמת?
"לא אכפת לי מה הם חושבים. אני אראה להם מה פירוש לעוף! בסדר,אהיה פושע מנודה אם זה רצונם, הם עוד יצטערו על כך…"

עמוד 65
"אל תכעס עליהם פלטשר השחף. בנדותם אותך פגעו השחפים האחרים בעצמם בלבד. יום אחד יווכחו בכך, יום אחד הם יראו מה שאתה רואה. סלח להם ועזור להם להבין"

עמוד 76
כל אחד מאיתנו הינו למעשה רעיון השחף הגדול, הוא רעיון החופש הבלתי מוגבל.
עלינו להרחיק מעלינו את כל המגביל אותנו
תלמידיו היו נמים את שנתם, תשושים מטיסות היום. הם אהבו את האימונים, כיוון שאלה היו מהירים ומרתקים והשביעו את רעבונם ללמוד, אך אף אחד מהם ,אף לא פלטשר השחף עצמו,לא למד להאמין כי מעופן של מחשבות עשוי להיות ממשי ממש כמעופן של רוח ונוצה
"גופכם כולו, מקצה כנף עד קצה כנף" היה ג'ונתן אומר אינו אלא מחשבותיכם, בצורה אותה מסוגלים אתם לראות בעין. נתקו את כבלי מחשבותיכם וניתקתם את כבלי גופכם

עמוד 83
"להרחיקם מעלינו?" בקע קול מתוך ההמון."אף אם חוק העדה הוא?"
"החוק היחיד הוא זה המוביל את החופש"
עמוד 93
"עליכם להבין כי השחף הינו רעיון החופש הבלתי מוגבל, בדמותו של השחף הגדוך, וכי גופכם כולו, מקצה כנף עד קצה כנף, אני אלא מחשבתכם עצמה"

***

בלי קצב שונה זה לא יילך / רונן גפני

לך תצטיין, תעמוד בזמנים
תכין שעורים, תלמד למבחנים
מה זה משנה אם אתה לא נהנה
העיקר הוא להיות הכי שאפשר
במשהו שמישהו אחר בחר!

תגיע בזמן, תעמוד בתורים, והכי מכובד זה חולצה עם כפתורים
תואר ראשון זה נחמד לזקנים, בימינו צריך לימודים הרבה יותר גבוהים
עבודה טובה ורכב צמוד, ולהתפלל כל בוקר שהבוס יחשוב שאתה עדיין חמוד
בית קטן עם משכנתא גדולה, וחיים במציאות של ריבית עולה

ללמוד דברים בעל פה ולדקלם למורה
זה מתכון מצוין לדיכוי הדמיון הפורה

מנהיגות זה כוח וצריך תמיד להיות חזקים
אחרי שישכך האבק נעשה אומדן נזקים

ללבוש מותגים כדי להיות כמו כולם
ולספר לעצמך שכבשת את העולם

הורים יקרים, אלה ימים של שינוי שקרבים ובאים
והילדים החדשים גדלים להיות עצמאיים

הם ספגו מספיק שעות בלי הורים
כדי להביא  אל סופו את עידן מירוץ העכברים

המערכות הישנות הולכות וקורסות
והנוער מלא חדווה לקום ולעשות

אחת אחת נופלות המערכות
כלכלה, חינוך ואפילו בחירות

זה דור חדש שיודע בלי הרבה בעיות
להביא מסר נכון ב-YouTube למיליון צפיות

 הם לא צריכים ריטלין וסמים ממסטלים

כדי להתאים למערכת של מורים מתוסכלים

הם צריכים חופש תנועה ושינוי תודעה
על מועד המהפכה הקרובה תבוא הודעה.

*

 

*