זרוע התמנון של יהוה

יהוה הוא האלוהים שברא את עולמנו אך סיים תפקידו כשליט העידן הישן בסוף 2012. הוא "אחד" ובה בעת – רבים. הכיצד? "הוא" זה אנחנו,הוא ניזון מההתפתחות שלנו. אנחנו מעבדת הניסויים האנושית כאן בכדה"א מייצרים תוצרים גשמיים ומעבירים את המסקנות ליהוה. כולנו מחוברים לאותה רשת אנרגטית אחת, ובכל זאת, מיהו זה אותו יהוה שמדבר אלינו גם בלשון רבים? "נעשה", "בצלמנו"… בעת בניית אוהל המשכן הוא אומר: "ושכנתי בתוכם, כלומר- לא בתוכו- באוהל מועד, אלא בתוך נשמות האנשים שיצרו  אותו.

יהוה. זה השם שלו. אז למה קראנו לו "השם "?  אולי כדי שכל אחד מאיתנו יוכל להטמיע בהווייתו את שמו שלו? יהוה לא מבקש שנראה ממנו ונהיה חרדים וקנאים לשמו.  שמו של האלוהים החדש – אלינוס  

"זה לא השם " – היהודים באים

דת – התחלת הסוף  

הבנה חשובה להפנים: כל אחד הוא בורא העולם של עצמו בעצמו

neo=one=אני=אחד  > כמו שניאו גיבור המטריקס   הוא האחד שנוד להציל את העולם, כך נדרשת הבנה שכל אחד מאיתנו הוא הגיבור בסרט של עצמו. (אגב יהוה בסרט הוא האדריכל…)

יהוה – הוויה – התהוות 

יהוה הוא האחראי על התהוות התודעה בחומר: ההגשמה של הבנות הרח לתוצר גשמי
לכן, לחיות במישור יהוה משמע  לחיות בהווה,להיות נוכח בהוויה בזמן התהוותה : ברגע הזה.

יהוה איננו חפץ בתפילות,בקשות תחנונים וטקסי פולחן- אלו יוצרים תלות ולא מעודדים התפתחות עצמאית. יהוה ניזון מההתפתחות שלנו, מהעשייה, ממימוש הייעוד שלנו, מייצור מסקנות מתוצאות ההתנסויות שלנו בחומר.

יהוה (ליבת אדמה)  סיים את תפקידו כשליט עידן האדמה והמים בסוף 2012. שום דבר לא יקרה אם לא נברא אותו אנחנו בתודעתנו. הוא עדיין "נוכח בסביבה " כל עוד יש מי שמייצרים אליו דרישה אנרגטית, לתקופת חפיפה של איזה 200-300 שנה, אבל כבר לא בתפקיד השליט. השרביט עברה לאלינוס( ליבת אש) . עכשיו נפתח לנו קוד הבריאה להבין שכל אחד מאיתנו הוא חלק תודעתי בורא, נפרד מאותו "אלוהים" ובה בעת-מזין אותו  וניזון דרכו

יהוה הוא ליבה – שדה אנרגיה מפותח . כל אחד מאיתנו הוא גם ליבה . נוצרנו ע"י אותו מקור. הוא אמנם ליבה הרבה הרבה יותר מפותחת וגדולה מאיתנו, אבל גם הוא ליבה שיש לו מטרה -להתפתח. אנחנו ה"פועלים השחורים" שעובדים קשה כדי להביא לו את תוצאות הניסוי . מהות ההתנסות האנושית בעידן יהוה היתה באדמה(חומר) ומים (רגש). על מנת ללמוד את האש והאוויר ירדו נשמות בני העם היהודי שחתמו ללמד אותו את האש והאוויר, הבעיה שעד לא מזמן חיינו בסטייה מהתסריט שלנו ולא מימשנו את הייעוד שלשמו בחרנו ונבחרנו להיות כאן.

אסביר מהתחלה:

התמנון שולח את זרועותיו לחפש עבורו מזון כדי שיוכל לגדול . כך גם יהוה עשה. הוא ניזון מאיתנו. הוא גדל מהגדילה שלנו. הוא התפתח מההתפתחות שלנו. זרועות התמנון נוצרו ע"י מי שיצר גם את התמנון עצמו וגם אותנו – ע"י המקור. אנחנו -בני האנוש בעולם הזה,אנחנו חלק מהזרוע שנקראת זרוע התמנון של יהוה. התמנון חי במים  ויש  לו יכולת מיוחדת- לשחרר עצמו גם ממצבים שבהם מדחיקים אותו פנימה , לכן מומלץ ללמוד להבין איך להתמודד איתו בתבונה ולא להדחיק. יסוד המים הוא עולם הרגש. יהוה אמנם ליבת אדמה , אבל לאדמה תמיד נלווים המים, ואם מדחיקים את הרגשות בפנים- זה לא עוזר. התמנון ישחרר עצמו מהר מאד מהסגירות.

 

מערכת השליחה הורידה אותנו עם תסריט חיים שחתמנו עליו עם תודעת העל כדי לספק "מזון" להתפתחותו של יהוה. הוא מקבל רשימה של נשמות שמתנדבות לרדת לכאן והוא אחראי לשבץ אותם ע"פ התסריט ולהתאים את כל חלקי הפאזל זה לזה כך שהכל יהיה בתואם מושלם, כל בורג הכי קטן חייב להיות במקומו המדוייק כדי שהמכונה תעבוד.יהוה ידע מאיזה מישורים הגענו ובהתאם תמך במימוש הארצי – חיבר בנינו ובין המערכת האנרגטית שמממנת את מימוש הייעוד הזה בחומר. זהו תפקידו של יהוה: הוא יצר את האדם מהאדמה, הוא היה אחראי על עולם החומר ותפקידו להביא תוצאות חומריות שיגשימו את ההבנות התיאורטיות שנשלחנו לבדוק בניסוי במעבדת החיים כאן בכדה"א. לצורך המימוש בחומר עומד לרשותו מאגר מידע ענק בספריות . הספרייה לא שלו, הוא לא יצר את המידע אלא זה מידע שנאסף מכולנו, מכל חלקי התודעה הבוראת ונשמר במחשב הראשי של הבריאה, שזו תודעת העל. הספריות  לא של יהוה והוא לא שולט בהם, אבל המידע נגיש לו להשתמש בו כדי להתאים לכל אחד מאיתנו את הייעוד באופן שיסתכרן בתואם מושלם עם הכל . זה נשמע כאילו יהוה שולט בנו אבל זה לא נכון.זה מה שהדת מנסה ליצור-יראה מהשם, אבל אין לנו מה לפחד ממנו כי הוא ואנחנו זה אחד. אנחנו חלק מזרוע התמנון של יהוה ואנחנו מזינים אותו, לא להיפך. הדתות שגרמו לאנשים לעשות הפרדה בין אלוהים ובנינו, (בשביל זה שמים היהודים כיפה, להפריד) עצרו את ההתפתחות ולא קידמו אותה. כי אנשים דתיים שעושים בדיוק את מה שכתוב להם בהלכה בלי להפעיל שום שיקול דעת עצמאי, אינם יוצרים ידע חדש, אינם מקדמים שום התפתחות וזה לא טוב לא להם לא ליהוה ולא לבריאה כולה. אנחנו יכולים לתקשר ישירות עם חלקי תודעה במישורים הגבוהים  ולקבל מידע מהספריות שלנו. זה מה שקורה בלילה, כשאנחנו ישנים-הנשמה שלנו יוצאת לשוטט בספריות ומחפשת לנו תשובות לשאלות ששאנחנו שואלים,כדי שנוכל להתפתח וללמוד , שנוכל להביא תוצאות מהניסויים שלנו כאן

תקשור של ליאורה בירנבאום – עד אשר יצא עשן – 22/4/2014

"אני נעתי ממקומי כבר לפני שנתיים. בתור מי שהיה מושל כל הארץ. לחלק מכם כל כך קשה לקבל את העובדה שאלוהויות נעות הלאה עם התפקידים המתרחבים שלהן, כמו שאתם נעים מתפקיד לתפקיד, כפי שעושים שרים, ראשי ממשלות ונשיאים…

אני כאן כדי לנפץ חומות, מפני שהגיע הזמן שתתרככו, ותבינו שהמהלכים החדשים בעולם זקוקים לכם יותר מתמיד ואתם לצערי עסוקים במגננה. עליכם לזהות את הדרך החדשה, כי דברים השתנו ואתם אינכם בסכנה קיומית- לא עוד.

הסכנה היא שלא תדעו לזהות את חלון ההזדמנויות, לשלב ידיים ולדרוש שמנהיגכם ישבו עד אשר יצא עשן לבן. זכרו את דברי: עד אשר יצא עשן לבן.

ילדה שמבינה מי ומה הוא אלוהים: אין לו ידיים ורגליים. הוא רק בשמיים. אמה מתעקשת : "אבל את אוהבת את אלוהים, כי הוא הוציא את בני ישראל ממצריים" . לא, עונה הילדה. אני לא אוהבת אותו כי הוא ממציא את כל החוקים בחגים וזה לא פייר. הוא לא יותר גדול מכולם. כולנו באותו גובה" – להעמקת ההסבר: עתיד החגים – התחלת הסוף , הילד יודע מה הוא אומר

מבוא למלחמת האינטליגנציות – סיפורו של האור

בסרטון הזה תוכלו להבין שיהוה הוא ליבה. גם אנחנו, בני האנוש,ליבות, כל אחד מהמישור שממנו הגיע. יהוה הוא ליבת אדמה גדולה ומפותחת בהרבה מאיתנו, אבל "רק" ליבה. למרות שסיים את תפקידו כשליט העידן,מעמדו די רב בבריאה. הוא קיבל  "קידום" והתחיל  לברוא את הבריאה הבאה: הבריאה ה 13.(ייקח עוד 14 מיליארד שנה, אל תחכו…)

 

יהוה מחוייב היה לתת לנו חופש בחירה , זו הברית שחתמנו עליה בבחירתנו לרדת לרובד הבחירה החופשית בזרוע התמנון של יהוה. אם היינו עושים את כל מה שהוא היה מכתיב לנו , הוא לא היה לומד דברים חדשים . אף אחד לא מתפתח כשהוא עושה מה רק מה שהוא מכיר ורוצה לחוות באזור הנוחות. ההתפתחות מתהווה כשאתה נדרש להתמודד עם דברים חדשים שאינך מכיר ולהתנסות ביצירה של משהו חדש. לחיות בגן עדן זה סבבה ורגוע אבל בגן עדן אין התפתחות . ואנחנו חיים כאן כדי להתפתח בעצמנו ולפתח את יהוה והבריאה כולה. אפשרויות הבחירה החופשית שלנו יוצרות את האישיות שלנו. הבחירה של התסריט נעשתה עוד טרם ירדה הנשמה שלנו לעולם. אנחנו כאן כדי להבין למה ולממש את הבחירה שכבר בחרנו בה מרצון חופשי ובהתנדבות אגב. חופש הבחירה שלנו בעולם החומר הארצי הוא לגבי הדרך שבה נבחר לממש את הייעוד, לא הייעוד עצמו. התסריט כבר חתום. צפוי מראש, אבל הרשות נתונה…

***

ה"קוסמים" שנשלחו אלינו (משה, בודהה, ישו וכו"…) רצו לתת לנו את ההבנה שאנחנו חלק משלם שהוא יהוה,הם נשלחו כדי ללמד אותנו על האור ואנחנו בחרנו לעצום עינייניו ולאפשר לחושך לשבש אותנו.כי בני האנוש אז פחדו לראות האור הזה. הם היו עסוקים בחומר-בעגל הזהב ובעבודת אלילים. עברו הרבה דורות עד שרק היום מתחילה להתהוות מסה קריטית מספיקה כדי לגרום לשינוי התודעתי הזה לקרות . יהוה לא רוצה שנשתחוה אליו ונתפלל אליו שיושיע אותנו. הוא רוצה שניקח אחריות אישית מלאה ונבין שאנחנו בוראים את המציאות של עצמנו ובכך מקדמים התפתחות אצלנו ואצלו. יהוה לא יכול לשלוט בבחירות שלנו ולכן אם יש דתיים שבוחרים להתפלל אליו ולראות בו מלך, הוא אינו יכול לעשות דבר כדי למנוע מהם את זה. הוא לא מתערב בחופש הבחירה שלנו. מה שכן הוא יכול לעשות זה לקדם את מערכות ה סיאוב כך שיותר ויותר אנשים יתעוררו לבחור אחרת: רבנים יתגלו עכשיו כמושחטים-הם נבחרו לייעוד הזה-לעורר סיאוב בעם כדי שאנשים יפסיקו מבחירה חופשית להתנהל מתוך פחד ממנו. התפילה מונעת יישום. היא מעודדת פסיביות ויהוה לא מעוניין בה. הוא לא מקבל אותה יותר וכך נוצר עכשיו חוסר אנרגטי

תמונה מהסרט של מונטי פייטון: ישו עומד מול המון אדם ואומר להם you are god ואז, במקום שיבינו את דבריו כלשונם: שהם האלוהים, הם בחרו לראות רק בו אלוהים האנשים החזירו לו את הקיראה כהד: you are god . לא הבינו בקיצור. האנושות אז היתה עמוק בהתנסות בחומר. העדיפו להתפלל לפסלו של ישו הצלוב ולראות בו אלוהים במקום להבין שהם עצמם האלוהים. זו הסטייה שהדתות יצרו.

 

למה יהוה איפשר למצב שנוצר עד עכשיו להיווצר? משום שגם הוא היה צריך ללמוד מהתנסות ולעבור לשלב הבא. הוא גם לא ידע הכל מראש. הוא יצר את העולם מתוך הבנות תיאורטיות אבל לא ידע את תוצאות הניסוי הגשמי מראש. העולם שלנו נברא כדי ללמוד מניסוי והתנסות באדמה,לשם כך נוצר האדם מן האדמה.

יחסי יהוה וצביר העם היהודי תקשור תודעת העל

 

 אלוהים על דוכן הנאשמים – קישור לסרט המלא – צפייה ישירה

סרט חשוב ביותר שמתעד משפט שעורכים יהודים באושוויץ לאלוהים: רגע לפני הסלקציה להשמדה: האם הוא אשם בשואה . הסרט מעלה שאלות מאתגרות כמו: אולי לפני שאנחנו מאשימים את אלוהים שהפר את ההבטחה, נסתכל על עצמנו ונבין איפה האחריות שלנו לכל זה? אולי זה אנחנו שלא מילאנו את חלקנו בברית?  האם אלוהים הוא כל יכול או שהוא זקוק לנו כדי להיות מושלם? אולי זו הסיבה שיצר אותנו? אולי כל הקטסטרופה הזו היא חלק מתוכנית גדולה יותר כדי לזכך את העם היהודי לקראת משהו טוב יותר: עלייה בשלב – הכנה לקראת בוא המשיח ועלייה לארץ ישראל? אולי אנחנו לא בובות על חוט אלא זו בחירה חופשית שבחרנו בה  ונבחרנו לה? הרי אלוהים התחייב שיש לנו בחירה חופשית… אולי אלוהים מחזיק בסכין כמנתח ולא כרוצח? אולי כדי להציל את העם היהודי הוא היה חייב לכרות את האיבר החולה ולהקריב חלק מהעם? ואת מי מקריבים? את החלקים הכי טובים. אלוהים הרי לא מתייחס אלינו באופן אישי אלא כעם,אומה.  ואולי הסבל שלנו הוא זכות שבחרנו בה ואנחנו ברי מזל להיות שותפים לזיכוך העם היהודי דרך כאבנו? הרי כבר השמיד אותנו בעבר במבול ואח"כ בחורבן הבית  הראשון. נבוכדנצר היה רק השליח, כמו היטלר שמממש את תפקידו כחלק מהתוכנית הגבוהה. בטוח יש סיבה…אנחנו לא יכולים לדעת איזה טוב יצמח מזה…

סרטון משעשע איך זה נראה כשאלוהים כועס…

 עד שאמצא בי אלוהים אחד

אלך לי אל הדרך אלך ולא אפחד , עד שאמצא בי אלהים אחד. לא כל המלאכים גרים רק , בשמים ראיתי כמה על האדמה. כל הדרכים מובילות אל האחד