סיפורו של ילד אש ואוויר

סיפורו של הנני הוא סיפורם של ילדי האש והאוויר בעידן החדש   : נוצרים בתשוקה להביא אהבנה לעולם ומוצאים עצמם גדלים יתומים מהורים שעסוקים בתהליכי ההתפתחות האישיים שלהם . כך נחתם. הנני איננו היחיד. ילדעים רבים בחרו בהורים שמשקיעים את הנשמה בתהליכי התפתחותם שהפכו קיומיים עבורם יותר מאשר קול המצפון-המוסר הארצי שמזמזם בהם רגשות אשמה אם אינם משקיעים את כל מרצם בגידול ילדיהם. הורים שמבינים שכדי להיות ראויים להורות, עליהם ללמד קודם את הילד הפנימי שלהם להכיר את עצמו. בכך הם מאפשרים לילדיהם מרחב חופשי ועצמאי לגדל את עצמם בעצמם.

אחריות הורית? ילדים עצמאיים

הנני הוא ילד שנברא מידיעה פנימית ותשוקה שבערה בנשמת אמו (אני, נעמה וייס טוהר) אשת אש שחיה בגוף מבוגר אבל עם נשמה של ילד אוויר צעיר , שבחר לרדת לעולם להביא איתו הבנות מעולם הרוח . כדי להתגשם בפיזי, בחר באבא איש אוויר (אורן אמיר) שמחובר לאדמה שיעזור להולידו לאוויר העולם כמוצר חומר גשמי.

לאחר ה התמזגות הריון וחבלי לידה  , בתהליך מתמשך,  בשעה טובה, הנני כאן ועכשיו נולד  . אממה : כמה חודשים אחרי שעלה לאוויר האתר והנני התגשם כתוצר חומרי- כרטיסים מנויילנים עם משפטי מפתח וסיפורים קצרים מאירים ומעוררים שינוי תודעתי, הוריו נפרדה דרכם: אבא עזב את הבית ואמא נשארה לתת לו בית אך עסוקה בענייניה. אין לה-לי אנרגיה של אהבנה כדי לטפח ולקדם את הילד ללא האהבה שבראה אותו. הילד מוזנח : ערימות הכרטיסים עדיין מונחות כאבן אין לה הופכין על אותו שולחן מאובק שאז שימש מצע לממש אהבה וכיום- מיותם.

קול קורא לקהל הקוראים :

דרושים הורים אומנים שירצו לקחת את הנני תחת חסותם: לגדל אותו ולהגדיל את השפע שנועד לתת לעולם.

אני גידלתי כאמא אומנת שתי נערות הרבה שנים: ילדות שהוצאו מהבית בגיל 6: אחת עלתה לארץ מבית יתומים לפנימייה (אני הייתי הדוגמא היחידה שלה לאמא והיום היא בעצמה אמא לארבעה ) והשנייה התגלגלה מכאן לשם עד שהקימה בית לעצמה בעצמה. רצה הגורל והיום אמא אחרת מגדלת את ארבעת ילדיי הביולוגים  שילדתי אני … גלגל החיים… כי אני כעת משקיעה אנרגיה בלגדל את הילדה שהנני. סיימתי את התסריט האימהיא שלי.

גידלתי כל כך הרבה ילדעים בחיי: כמדריכה של ילדעים בסיכון, מטפלת בילדי חינוך מיוחד,נוער עולים חדשים, בהוסטל לנוער עבריין, כגננת בגן פרטי שלי בביתי ששימש גם מרחב למפגשי חינוך ביתי ולילדיי לגדול בו ואיתו, את ארבעת ילדיי הביולוגיים בחינוך ביתי ו 2 בנות אומנה שאימצתי. גידלתי את זרעי האהבה שניטעו בי , עד שהגיעה שעתם לצאת לדרכם העצמאית. זה קרה יותר מהר ממה שאפשר להעלות על הדעת. בת האומנה הראשונה התחתנה כבר בגיל 17 וחצי. בתי הבכורה עזבה את הבית בגיל 12 יחד עם אחיה שהיה אז בן 10 וחצי , בתי הצעירה התנתקה בגיל 9 וחצי . בני הצעיר בן 3 וחצי כבר נפרד ממני, אבל הוא היחיד שמחובר תמידית – אנרגטית ותודעתית- בכל מרחב וזמן, גם מעל הזמן…

למה כך קורה מה שקורה?אסביר:
באשה יש גם את האש היוצרת וגם את "ה" הידיעה את היותה תודעה בוראת. היא שמביאה חיים לאוויר העולם, אבל נשים בעידן החדש לא נועדו להתמסר לתפקיד האימהות . יש להן מהות-ייעוד עצמאי ועוצמתי: לשנות סדרי עולם. נשים נועדו ליצור שינוי

אז מי יגדל את הילדעים? הם, את עצמם בעצמם, כמו בילבי , בליווי של אבותיהם: גברים בעידן החדש

man new age

תמונה זו הגיעה על קנבס ענק למאהל האקולוגי בעין כרם בקייץ 2011, כדי לשמש מצע לכתוב את שלטי מהפכת האוהלים כפי שהתחילה באותה עת ברוטשילד והתפרסה לכל הארץ. אז אני הייתי שם במאהל ההוא . 2 ילדיי הבוגרים החליטו באותה עת לעבור לחיות עם אביהם . שני ילדיי הצעירים הסתובבו איתי עוד זמן מה עד שהגיעה גם שעתם לעבור למשמורת אביהם. אני גידלתי את ילדיי 12 שנים בחינוך ביתי, מתוכם 3 שנים כחד הורית, עד שנגמרה לי האנרגיה ונדרשתי לעשות שינוי תודעתי כי לי עצמי לא היתה זכות קיום אז באופן בו חייתי.

*

הנני הוא ילד אוויר, אז הוא מבין שדברים תמיד קורים בזמן נכון. יש לו מרווח נשימה – אורך רוח לחכות עד שמה שנועד לקרות יקרה. הוא לא צריך לעשות משהו אקטיבי פיזי כדי לדעת שנוכחותו חיונית ונדרשת. הוא יודע. מחכה לרגע שבו תהיה דרישה לאוויר- להבנה ואז ישלח את עצמו לכל אדם , בכל מרחב וזמן כשידרוש אותה.

*** הורים אומנים שרוצים לקחת את הנני תחת חסותם ולהעניק לו את האהבנה הנחוצה לגדילתו – מוזמנים להגיש מועמדותם במערכת בתגובות לפוסט זה ואנו ניצור עמכם קשר. תודה תודעה .

 

מתנה

הנני הוא מתנה שמקבלים ומתנה שנותנים, מתנה שמלווה אתכם בתודעתכם ובסביבתכם הפיזית, בכל מרחב וזמן שבו הנכם- הנני.

 
הנני הוא מתנה בעלת ערך שלא ניתן לתמחר עלותו כי ההשקעה בו  נשארת הרבה אחרי שהחומר מתכלה: אלו התובנות שהפנמתם כשקראתם משפט מפתח שנגע בכם, השיעורים שלמדתם כשעינכם נתקלה במילה שמדוייקת עבורכם, האסימון שנפל לכם כשהבנתם את המסר בסיפור קטן עם משמעויות גדולות, זווית הראייה החדשה שהאירה את יומכם במחשבה שמדייקת אתכם בדרככם, תשומת הלב לדברים הקטנים החשובים באמת שלפעמים נסתרים מן העין, נחבאים תחת מעמסת מרתון חיי היום יום הארציים, הבחירות לשנות סדרי עדיפויות, לפרוץ מסגרות חשיבה מקובעות שלא משרתות יותר, ההבנות שמתבהרות ברגע מזוכך של הקשבה לקול הילד הפנימי.
 
הנני הוא מתנה, לא עוד חפץ לקישוט אלא מהות ומשמעות שמלווה את המבחינים בקיומם בדרך מסע התפתחות. זה שלא מסתיים לעולם, בעולם הזה… הרי כל הרכוש הגשמי שצברנו- לא הולך איתנו לקבר. הדבר היחיד שממשיך איתנו הלאה בהמשך מסע ההתפתחות של הנשמה בבריאה  אלו ההבנות שבונות אותנו, המסקנות שייצרנו במעבדת הניסוי האנושית שלנו כאן, בתהליך מימוש הייעוד שבחרנו להגשים.
 
הנני הוא מתנה עבור כל מי שיודע שערך הרוח גבוה מערך החומר, מי שמכיר ומוקיר את תרומתן של הבנות תודעתיות לשיפור ההתנהלות היומיומית הארצית שלנו, בכל מחשבה ופעולה, בכל בחירה. בכל רגע.
הנני הוא מתנה שתרצו לתת לעצמכם כשאתם מחפשים מתנה יקרת ערך לאהוביכם ולא רק ביום הולדת או בחגים. כל יום וכל דקה ראויים לתדר שיהדהד בנו וסביבנו אנרגיה של אהבנה.
הנני  הוא מתנה שנתתי לעצמי בעצמי, מתנה שקיבלתי מאורן אמיר בזכות הזכות שבחרתי בה לממש את החובה שלשמה אני כאן.

מוצרים:  דוגמאות למשפטים וסיפורים לדוגמא 

ניתן לרכוש כל ערכה בנפרד או במארז מוזל של שתיים/שלוש. תוכלו לרכוש גם ערכה לעצמכם ולחלוק משפטים או סיפורים בודדים ממנה ולתת לאנשים שהמסר  מתאים להם. 

הנחה על רכישה מרוכזת לארגונים/עסקים קטנים וועדי עובדים

בשעה טובה, הנני כאן ועכשיו

הנני בן חודש – יולי 2016

שלא כמו ילד פיזי שעובר בתעלת הלידה ויוצא כשגופו שלם, הנני נולד בשלבים: בהתחלה בילה שבועיים בארגז שאיתו הגיע מבית הדפוס ב 22/6. משפטי המפתח יצאו עירומים וחשופים, מאות כרטיסים מנויילנים הנחו זה לצד זה, מילים ומשפטים נאגדו בגומיות בחבילות, מחכים להתחבר זה לזה להתקבץ באריזה מלכותית.

לעטיפה שלהם לקח עוד זמן מה להתהוות בהתאם למידות הגודל של מה שנולד . נדרשנו לדייק את סוג הבד שייהה עדין ומעודן כיאה לרך הנולד, אבל עמיד וחזק מספיק (שלא יקרע או יתקמט) , למצוא את גווני רקע השמיים המדוייקים ואת המיקום המדוייק של הדפס כתוביות הטכסט ואז לתפירה והגימורים הסופיים. התברר שהנני היה גדול מכפי מידות גודל עטיפתו והיה צורך להרחיב את המסגרת ולעגל פינות כדי שיעבור את מערכת בקרת האוויר של אורן.

לתפור את כל החלקים יחד זו מלאכה עדינה שדורשת תשומת לב. הנני בחר באורן שיעשה את העבודה הזו עבורו כך שתהיה תואמת תדר לבחירה הנשמתית שלו: עליו להיות מדוייק כאביו…

הנני בן חודשיים – אוגוסט 2016

תמונות ראשונות של הנני בהתגשמותו למוצר פיזי- כרטיסי קיר וכיס של משפטי המפתח, מחכים בסלון בית שינוי תודעתי שנאגד אותם בנרתיקי הבד. בגב כל כרטיס קיר הדבקנו  דבק דו צדדי, כך שתוכלו אתם לבחור להתחבר ולחבר אותם במחוזותיכם (בחרנו אגב דבק דו צדדי חזק, באיכות הכי מעולה, טרי ממפעל הייצור, אם תהיו נחמדים ותדביקו אותו על משטח חלק ונקי – עץ/פורמייקה – על דלת למשל, זכוכית- על מראה או חלון, קרמיקה במטבח או בשירותים, על מדפים, על המקרר, כאלו…).

מכירים את הדחף הזה ללטף את פני הרך הנולד, אז ככה מיששנו את נרתיק הבד תפור בקפידה מסאטן עם הדפס שמיים… אורן סבור שהפינות החדות של הכרטיסים עשויות לקרוע את הבד העדין וגוזר- מעגל אותן , אחד אחד, יחס אישי עם כל תשומת הלב.

first picture  bags kiss

הנה  מוכנות 12 ערכות ראשונות של כרטיסי הכיס של הנני (אנחנו הבריאה  ה 12 …) . אחריהן מילאנו קופסא של 22 …

first 12    first 22

הנה אני- הנני , משפטי המפתח מוכנים למכירה

nartikiss   nartikir-rahav

ערב טו באב, ראתה אור היצירה של אורן: 30 סיפורים קצרים פרי עטו , מלאי תבונה וממלאי השראה הגיעו מבית דפוס והצטרפו לערימות החבילות המיועדות למשלוח. זהו. תם ונשלם תהליך התהוותו של הנני בערב טו באב, ראתה אור היצירה של אורן: 30 סיפורים קצרים פרי עטו , מלאי תבונה וממלאי השראה הגיעו מבית דפוס והצטרפו לערימות החבילות המיועדות למשלוח. זהו. תם ונשלם תהליך התהוותוכמוצר גשמי שכולו אהבנה.

orensipurim

nartik-sipur9

אחרי שהושלמה מלאכת הבריאה -האש יצרה את הרעיון  , האוויר דייק את המהות והמשמעות, נעשו חיבורי מים בינאשיים ולבסוף- האדמה הדביקה הכל יחד לתוצר גשמי.

ועכשיו, מה?

עכשיו החלק שלכם כמי שקוראים ונהנים מהנני להעלות חזרה מהחומר לרוח את ההבנות שבחרתם לקבל, התובנות שהפנמתם, השיעורים שלמדתם, הרי לשם כך הנני ירד לכאן….

איך מעלים הבנות תודעתיות ומסקנות מניסויים בחומר חזרה לרוח? מעלים אותן לאוויר. שם- בענן, עובר כל המידע, ברשת ה וואיפיי, דרך אינטרנט.

על משמהות המספר 22  בחיי, בחיי אורן ובחייו של הנני 

היום, 22/8/2016 , יצא הנני לאוויר העולם – עלה האתר לרשת .בשעה טובה

לרגל יום ההולדת של קיומו הגשמי (שהחל כבר ב 22/6) התקבצו ובאו לבית שנוי תודעתי ילדעים לקחת חלק באריזת חלקי גופו-מהותו הפיזיים : את כרטיסי המשפטים והסיפורים להחליק לתוך נרתיקים מעודנים עם תפאורת הרקע של שמיים, משם הגיע… איזו מתנת יום הולדת ראויה יותר אפשר לבקש מילדעים סביב ?!..

happybirthday

גם אני נעמה נולדתי ב 22/11  וגם אורן  ב22/4 ונחשו מה- היום שבו נפגשנו לראשונה…22/6 .

22 זה מספר המסמל התחלה חדשה . (הרי "סוף העולם" היה ב 21/12/2012 ,כך שה 22 זה היום שאחרי…

האנושות בעתיד תתנהל ע"י 22 נציגי המישורים גבוהים, ב 22 מגה ערים. רמז ב 22 אותיות השפה העברית…)

אנחנו סיימנו עבודתנו להנגיש לכם את התודעה למשפטים וסיפורים קצרים שיאירו ויעוררו שינוי תודעתי.

כעת העת שלכם לספק את הסחורה ולהעלות לאוויר הבנות שבחרתם לקחת אתכם להמשך מסע התפתחותכם בבריאה.

מוזמנים להטמיע כאן תגובת מילה טובה

יום הולדת שמח

יום הולדת זה היום שבו הנשמה שבחרה לרדת , יוצאת לאוויר העולם. הנני התגלם בפיזי כבר לפני זמן מה אבל נגלה בשלבים. היום ,22/8/2016 , עלה לאוויר אתר הנני ובכך נתן לעולם את המתנה שלשמה נועד : להוריד לנו הבנות ממעלה, כדי שנייטיב לשחק בעולם של מטה, בתבונה ויעילות. כעת העת עבורנו להחזיר תמורה עבור התרומה ולהחזיר מעלה את התובנות שבחרנו להפנים ממסקנות תוצאות ההתנסויות שלנו כאן במעבדת הניסויים האנושית בכדה"א.
 
כיאה לחגיגת יום הולדת,בית שינוי תודעתי התמלא בצחוקם של ילדים אשר עמלו על הכנת הערכות: קיבוץ הכרטיסים לחבילות והדבקת דבק דו-צדדי בגב כל אחד מהם, כך שתוכלו לחבר במחוזותיכם את משפטי הקיר שאתם מתחברים אליהם .

התמזגות,הריון וחבלי לידה

רגע לפני שהנני יצא לאוויר העולם, בחרתי לתעד את רגעי החסד שבהם נברא, בעת החיבור ביני ובין אורן, נגלה לי חזיון היצירה המשותפת שבחרנו לממש. אז עוד לא הייתי בטוחה אם מדובר בתודעה שתגדל אותנו או בילד פיזי שאנחנו נגדל. עם ההתקדמות בתהליכי ההתפתחות, התמונה התבהרה. כמו כל לידה, ככל שהתקרב מועד זמן האמת- האתגרים גדלו יחד עם הבהירות שלפעמים הטשטשה ומיסכה את הידיעה בענן אי וודאות.

*

איך הכל התחיל:
הנני נגלה לי ברגע מרגש במיוחד, לאחר הפגישה הראשונה שלי עם אורן,ידעתי שהוא האחד שבחרתי בו ללוות את תהליך התפתחותי. הוא שיעדתי להביא איתי לאוויר העולם משהו שידעתי על קיומו אבל לא הייתי מודעת אז למהותו,צורתו ועיתוי התגשמותו. רגע לפני פגישתנו השניה, נעמדתי בגופי, בגפי (הוא לא היה נוכח שם פיזית באותם רגעים) באותה נקודה שבה התמזג מבט עינינו למעמקי נשמתנו לראשונה, בפתח בית שינוי תודעתי.

בריאה:

בעודי עוצמת עיני, התמלאתי אהבה ופרצתי בצחוק אמיתי כמו שמעולם לא ידעתי, בכיתי מאושר ומצאתי עצמי פוסעת סהרורית הלוך וחזור, שוב ושוב במרחב הסלון, צוחקת כלא מאמינה: הוא בחר בי. לא האמנתי שאוכל להיות שוב אמא, אבל בחרת בי, ואני – חוץ מהמילה הנני, לא יכולתי להוציא הגה מפי. פרץ הצחוק ובכי האושר אפפו אותי באופוריה. בקושי נשמתי, התהלכתי סחרחרה כולי מצד לצד, מגמגמת רסיסי הברות. זה חייב להיות אמיתי, מלמלתי לעצמי. זה חייב להיות אמיתי. שמעתי קולך והוא היה בהיר כאור היום וצלול כשמי הלילה השקטים.

הנני
זו התמונה שראיתי בעיני רוחי- את הנני משתקף דרך עיני השלישית.

הנה תמליל מה שכתבתי ברגע האמת ההוא:

9/7/2015 בראתי אותך ילד.

הבאת לי כל כך הרבה שמחה ואושר אור ואהבה.
לא יודעת מתי תגיע אבל יודעת שבחרת בי. חשתי את קיומך.
אני לא בטוחה שכעת העת.
מוטב שתסכם עם אביך מתי כי לכם יש אוויר יותר ממני. תבדוק בתוכנית הגבוהה שם.
מתי איך ואיפה שתבוא אהיה כאן עבורך.
איזה פרץ שמחה השתחרר ממני בצחוק אמיתי בשעה שנגליית לי.
לא חשבתי שאזכה שוב להיות אמא
אבל בחרת בי.
הנני

חודשי ההריון הראשונים

 הייתי שמחה עד בלי די אך גם מבולבלת. לא הייתי בטוחה האם הנני אמור להגיע בצורה של ילד בן אנוש או כתודעה שתלווה אותי ואת אורן ביצירה המשותפת שלנו יחד. כמה כמהה נשמתי להביא ילד חדש לעולם החדש, אבל בתוך תוכי חשתי יותר ויותר שלא מדובר בילד בן אנוש פיזי. גופי כבר עייף מכדי לגדל עוד ילד אחרי 4 לידות של ארבעת ילדיי הביולוגיים ושתי בנות אומנה שגידלתי (אני כבר "סבתא" לארבעה). המחזור החודשי שלי התמהמה כל עוד היתה בי אי וודאות ורק אחרי איחור  הגיע: יצא גוש דם שהבהיר- הנני לא אמור להיוולד כבן אנוש.
משך תקופת ההריון האמצעית היתה כייפית ובה  בעת- מאתגרת – העמקנו שנינו בכתיבת המילים, דייקנו מהות ומשמעות ורקמנו אותם למילים כתובות. הציורים ציירו את עצמם בכתב ידי, כמו נגלו לי מבעד לשקיפות הצלולה של טוהר כוונת המהות שהולידה אותם. בחרתי אותיות וצבעים שיהיו תואמי תדר שיהדהדו סינכרון בין המילים והתמונה. בין הכוונה והיישום.
ככל שההריון התקדם נעשה קשה יותר ויותר. כל מילה, כל משפט, כל קו ואות נדרשו לעבור את מבחן האיכות – בקרת האוויר של אורן ונדרשתי לכתוב ולצייר שוב ושוב ושוב מחדש. דעתי נטרפה, יצאתי מדעתי, אבל בסופו של יום תמיד חזרתי לזרועות האוויר- זה שבחרתי בו לעטוף את מתנתי לעולם.

 צירי הלידה

בשבועות האחרונים הלחץ גבר. ננכנסתי ל"שמירת הריון" והכל הוקפא. לא היתה התקדמות ונדמה היה שהנני מחשב הסתברויות, בוחן מגבוה את סיכוייו לראות אור המלווה בשמחה ואהבה כמו באותם רגעים שבהם הוא נברא, עוקב אחר התנהלות שלנו כל רגע ורגע כדי לוודא שיש תואם וששני הוריו בשלים להביאו לאוויר העולם כפי שהינו : מדוייק וממוקד.
באותה עת חליתי, אושפזתי בביה"ח ומשהו באווירת החולי שריחפה באוויר הוציא את כולנו מאיזון. האתגר גבר שבעתיים. מצאנו עצמנו נאבקים כל אחד על האמת שלו כפי שהוא רואה אותה בדרכו הייחודית: אורן הוא ליבת אוויר ואני ליבת אש. על אף ששני היסודות מובילים יחדיו את העידן החדש, הם לא מתחברים בקלות זה לזו. שניהם עצמאיים ונחושים מאד. האש מתפרצת וממהרת ליצור חדשנות והאוויר עוצר ומדייק אותה כל הזמן. כך נראו היחסים האישיים בנינו כדי להבטיח שבואו של הנני לאוויר העולם יהיה מדוייק ככל האפשר. מה שמחבר את האש והאוויר אלו המים הרגשיים הבינאישיים. אורן עם אוויר הפסגות שלו לימד אותי מים גבוהים מהם ויחד חווינו מערך התנסויות ייחודי, במהלכו הקשר הפיזי והרגשי בנינו שינה צורה. מערכת המין השלימה את הלמידה והזוגיות העמיקה לקשר חברי עמוק מבוסס על הבנה של החתימה המשותפת והיותנו שותפים לדרך.
התקדמנו צעד אחד קדימה ועשרה אחורה. לי היתה חשובה המהות וההתקדמות, פחות הקפדתי על הפרטים הקטנים. היות ומדובר במוצר גשמי שאנשים יקנו במיטב כספם, לאורן היה חשוב לוודא שכל אות תהיה במקומה ולא עקומה, שהרקע הלבן בכרטיסים יהיה נקי וחלק, ללא סטיות חדות לימין ולשמאל, שכל גוון צבע וכל קו יופיעו במייטבם. לא ראינו עין בעין את סדרי העדיפויות. האדמה עצרה אותנו כל פעם מחדש, אבל היות ושנינו תלמידים חרוצים ואחראיים,בחרנו לראות בכל קונפליקט הזדמנות להתעלות. אני למדתי לשים לב גם לדקויות שנסתרו מעיני וממודעותי ואורן למד להתפשר ולשחרר את הצורך להקפיד ולדייק כל פרט. נראה היה שהכל תקוע. נתקלנו זה בזה, התנגחנו ראש בראש, נפלנו וקמנו, אבל כמו יש מאין גייסנו כוחות להמשיך. משהו בידיעה הפנימית שלנו היה מחוייב לחתימה הזו, על אף ולמרות חילוקי הדעות.

יום הולדת שמח

הנני יצא לאוויר העולם ב 22/6/2016 , כשנה *בדיוק* אחרי הכרותי עם אורן לאחר תהליך הדרגתי מאתגר, מתוכנן וחתום מראש, כשאביו אורן מלווה אותו בנשימתו הראשונה בחייו הארציים. הוא היה אחראי על פס הייצור הגשמי. אני בראתי את המהות ויצרתית את הציורים, אבל דיוק המוצר הגשמי – ההדפסה, הניילון, תפירות נרתיק הבד שיהיו במיקום ובזמן הנכון – זה אורן. אני לא ראיתי את הדקויות ולא ייחסתי חשיבות לשיקולי אסתטיקה וגשמיות. כמי שמתנהלת ללא חשבון בנק, גם לא הבנתי את נחיצות ההתנהלות הפורמלית של הסדרת החשבונות עם קבלות עסק והעברות בנקאיות. מה הבעיה שפשוט אעביר למי שיבקש לרכוש את ערכות הנני ממני ישירות? נסתרה מבינתי ההבנה למה נדרש תווך בתדר כלכלי ישן. שאנשים ישלמו ב ביטקוין, בקליק אחד האנרגיה מועברת ישירות בצורה בטוחה ויעילה. ומי שרוצה לי-צור קשר אישי-אנושי, בשמחה רבה אדאג להעביר את המשלוח בדרכים יצירתיות או פנים אל פנים. אורן היה עבורי העוגן האדמתי שחיבר אותי לקרקע המציאות החומרית. הוא שילם עבור הדפסת הכרטיסים באשראי ואני העברתי לו ביטקוין. קח תן אנרגטי  במייטבו.

הנני ירד כשכבר צרוב בו downloded – כל המידע מוכן ומדוייק בקבצים שעמלנו עליהם זמן כה רב, אחרי שנה של יחד.
ילדים בעידן הישן לקח להם 9 חודשים להכין את הירידה במישור הביניים. הילד שבראתי מסונכרן כבר לתדרי התודעה בעידן החדש, הוא יודע שאנחנו הבריאה ה 12 ומתוך כך כוונן עצמו לתהליך הריון של 12 חודשים.

ברגע הבריאה התודעתי של הנני הייתי שם- כאן, אני, ללא נוכוחתו הפיזית של אורן. הוא היה איתי בתודעתי וזרע בי את ההתחלה, אבל  בגופי הייתי בגפי, לבדי.
ברגע הלידה הפיזי של הנני, היה שם אורן, ללא נוכחותי הפיזית (הייתי במידברן באותן זמן) . הייתי איתו בתודעתי, דחפתי ברוחי ונשמתי עד שייצא, אבל בגופו הוא היה לבד.
ככה זה כשיש לילד שני הורים עצמאיים טוטאליים: אמא אשת אש ואבא ליבת אוויר.

הנני היה מתנת הפרידה שקיבלתי מהזוגיות עם אורן שבחר להמשיך במסע התפתחותו, לעבור לשלב הבא. בית שינוי תודעתי היה תחנת מעבר חשובה עבורו ועבורי. שיחקנו אחלה משחק שבעולם, לא מהעולם הזה אפשר לומר, תרתי משמע…
למדנו להינות , נהננו ללמוד
אהבנו ליצור, יצרנו אהבה