סוף ²⁰¹² , תחילת 2⁰¹³ . התלבטתי עד הרגע האחרון.תיכננתי לא להצביע. מה גרם לי לעשות שינוי תודעתי ולהחליט? הקשבתי לקול הפנימי שלי, דמיינתי את המציאות שאני רוצה לראות , דייקתי את האמת הכי מזוקקת שלי , הבנתי מה אני צריכה לעשות, גייסתי אומץ ואמונה מהידיעה הברורה שלי את עצמי, ועשיתי את זה . בחרתי לקחת אחריות ולצייר בתודעתי את המציאות שאני רוצה לראות .תמונת חיזיון התבהרה לי רק אחרי שבחרתי מה אני רוצה לראות. לא לפני . לא בחרתי לפי המצע המפלגתי הקיים ב"מציאות" , אלא לפי המציאות שציירתי בעיני רוחי .
לפני הבחירה לא הבנתי איך אפשרי לגשר בין הפער בין מה שרציתי באמת ובין ה"מציאות" . אחרי הבחירה: הכל התחבר. הבנתי. קסם. אסביר מהתחלה:
בהתחלה חשבתי לא להצביע כי אין לי אמון בכל השיטה הרקובה מיסודה, אח"כ חשבתי אולי מליין אנשים יבינו שחייבת להיות התחלה חדשה וישימו פתק לבן .אבל אין לי הרי שליטה על אנשים אחרים ואני לא יכולה לשנות את המציאות , אבל את התודעה שלי אני כן יכולה. להצביע לפוליטיקאי כזה או אחר זה לתת לו כוח לשלוט בי. אבל מה אם… הרי אלדד יניב איננו פוליטיקאי, הוא שליח ציבור. כך שמעתי אותו אומר. האמנם כך אמר "באמת"? אין לי מושג כי לא צפיתי ברוב הראיונות איתו. אז מאיפה אני יודעת? כי זה מה שרציתי לשמוע. הוא שליח שנשלח, בדיוק כמוני, ליצור כאן שינוי. הוא עדיין לא מבין את מהות השינוי, אבל אני לא יכולה לדרוש ממנו לתת משהו שאין לו. אני כן מחוייבת לתת את מה שלי יש לתת . כל אחד ותפקידו הוא.
כן שמעתי אותו אומר שמי שרוצה מחוקק חוקים שלא יצביע לו . מעולה, כי זה בדיוק משרת את מה שאני רוצה – להפר את החוקים ולא לחוקק עוד.
*
בפועל: שום דבר חיצוני לא השתנה מאי הוודאות לוודאות,עולם כמנהגו נוהג, יומיים לפני בחירות, אבל משהו בתודעה שלי זז. הבנתי שאני מחוייבת לקחת אחריות ולבחור .למעשה כבר בחרתי עוד טרם ירדה נשמתי לעולם , אבל כל עוד לא הבנתי את הבחירה , היא נסתרה גם מעיניי. אף אחד לא אמר לי,שום חוק ושום דעה של אחרים לא השפיעה עליי.לא קוראת חדשות ועיתונים, לא רואה תעמולת בחירות בטלוויזיה .לא יודעת מה אומרים הסקרים ומה ההוא חושב על ההיא. זה לא רלוונטי לי. אני פשוט ראיתי את זה במו עיני, נשבעת לכם שזה אמיתי
במציאות החיצונית הארצית לא השתנה דבר: אותם סקרים מניפולטיביים , אותן סיסמאות חלולות בשידורי תעמולה. ואני? מה איתי? גם אני מדקלמת סיסמאות : "לא משנה מי ייבחר לשלטון, משנה אם אתם בוחרים לתת כוח למישהו אחר לשלוט בכם." ו"הבחירה כבר נעשתה טרם ירדה נשמתכם לעולם, אתם כאן כדי להבין למה" . אז באמת למה? ומה אני מבינה?
המחאה בבלפור 2020: הפיכה
הצעירים לוקחים אחריות על המדינה ועל העתיד.
ברגע האחרון , רגע האמת , נולדה ההבנה החדשה , רגע הבחירה
היום, ינואר ²⁰¹³ , הרגע, ממש בעת כתיבת המילים כאן בפוסט הזה, יומיים לפני יום הבחירות לשלטון . הגיע הזמן שבו ,כמו בלידה- את מבינה ש – די, את לא יכולה יותר, ואז- רק אז, ברגע האחרון,כשברור לך במאה אחוז שזה הרגע הנכון, זה יוצא. האמת חייבת לצאת לאור. מתי? ברגע האמת!!! הרגע שבו המים שהתחממו מגיעים למצב רתיחה,שכאב הצירים הופך לבלתי נסבל, ברגע שבו את מתחברת לאמת הכי מזוקקת שבך, לרצונות הכי אמיתיים שלך. ברגע שבו את בשקט חווה ידיעה ברורה של החיים שאת רוצה לתת לילד שלך, לילד שבך, העולם שבו את רוצה לחיות, ואז, כשהוא נולד- את מתבוננת בו באושר גדול , מוצפת בהתרגשות – כמה הוא תמים וטהור, כל החיים עוד לפניו. את החיזיון הזה אני רוצה לחלוק עם כל העולם, שכולם ידעו ויעיזו גם לדמיין עולם חדש
מה שראיתי בחיזיון שנגלה לי בעיני רוחי העלה חיוך גדול של אושר בליבי שהפך לצחוק ובכי עוצמתיים ,ללא שליטה. סיפוק אדיר מהעבודה המאומצת שלי בשנה האחרונה, תוצר ראוי שמצדיק את סיבת קיומי כאן .
אינני מגדת עתידות ולא מתקשרת יותר מכל אחד מכם שיכול לעשות זאת בפשטות. הדרך לדעת את העתיד היא ליצור אותו. אני לא יכולה לדעת אם התמונה שראיתי בחזיוני אכן תתממש בדרך ובצורה שדמיינתי אותה. מה שאני כן יודעת זה איך להשתמש בבינה הנשית שלי , בהבנה שלי את היותי תודעה בוראת שנועדה לברוא עולם חדש,ליצור שינוי . אני יודעת איך להשתמש באש שבי- היא הכוח לברוא, לצייר את תמונת המציאות , ליצור,לייצר יש מאין הוויה חדשה.
*
החיזיון שנגלה לי בעיני רוחי
ראיתי את ההמון, כל עם ישראל בהמוניו , ברחובות בערב יום הבחירות, אחרי שמסתיימת ספירת הקולות. ראיתי את ההמון רוקד ושר בקולי קולות , בלב מלא אושר ושמחה אין קץ : "ארץ חדשה" – השיר של שלמה ארצי.
ראיתי עצמי מתחבקת ברחובות עם אנשים שלא הכרתי עד אותו רגע . נשבעת לכם שאני פורצת עכשיו בבכי של התרגשות שלא ידעתי מעולם. אין, אין דבר כזה. זה לא מעולם הזה, לא אוכל לתאר לכם את החוויה. יהה עליכם לבחור לחוש בה בעצמכם. מי שמכיר אותי יודע שאני לא רגשנית בעליל. אבל זה- החזיון הזה, פירק אצלי את כל המחסומים. צחוק גדול מתערבב בבכי שאין לי שליטה עליו.
נגמר עידן השליטה. בוקר טוב וברוכים הבאים לעידן החדש. עידן האש המתפרצת ללא שליטה והאוויר -ה בינה שבונה אצלנו הבנה עמוקה -חיבור לידיעה שלנו את עצמנו כחלק מרשת אנרגטית אחת . הכל אחד. הכל בתואם מושלם.
*
החיבור בין ההבנה למימוש
בפוסט שכתבתי בנושא בחירות דיברתי על כך שלא משנה מי ייבחר לשלטון אלא משנה מה כל אחד מאיתנו יבחר- בתודעה חדשה או ישנה. מודה שאני עצמי לא הבנתי את מלוא המשמעות הפרקטית של האמירה הזו עד הרגע הזה: עכשיו הכל ברור לי : זה באמת לא משנה מי ייבחר לשלטון, כי רוב העם, מסה קריטית של ההמון תכריע את הבחירות האלו ברחובות בשירה עוצמתית : ארץ חדשה .
זה לא משנה מי ייבחר לשלטון , כי רוב העם יכריע: אנחנו בוחרים לקחת אחריות ולנהל את חיינו בעצמנו. אנחנו בוחרים בארץ חדשה שבה לאף אחד – לא אדם ולא ממסד יש אפשרות לשלוט עליי, כל עוד אני בוחר לא לאפשר לזה לקרות . איך? ברגע שאני מוחקת את קיומו של מנגנון שליטה מתודעתי – הוא פשוט לא יהיה קיים שם. הכל אצלנו בראש.
אז ברור לי שלא כולם יבחרו לעשות את השינוי התודעתי הזה. יש מי שהתחייבו לסיים את התסריטים הישנים – הם אלו אותם שיבחרו להתייחס לתוצאות הבחירות הרשמיות כלגיטימיות ע"פ החוק , אבל , לראשונה בתולדות האנושות תהיה כאן מסה קריטית של אנשים שבוחרים לחיות ע"פ כללי משחק חדשים, שבוחרים לשנות את החוקים .
*
מצטטת מתוך הפוסט על בחירות שכתבתי שבוע שעבר בנושא בחירות :
לבחור פוליטיקאי לכנסת מבחינתי זה כמו לאכול אוכל מקולקל, רק בגלל שככה אתה רגיל וחבל לזרוק. כשנבין מהו המזון שמזין אותנו באנרגיה חיונית – אז, רק אז , הוא יוגש לשולחננו על מגש של כסף ובכפית זהב.
היום בחרתי לעשות שינוי תודעתי. אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה לומד בעצמך. כך למדתי בשנות אימהותי בחינוך הביתי וכך הבנתי היום:
הבנתי שגם אם חיה בתודעתי את האוטופיה שאני רוצה לראות כאן, עליי לרדת לאדמה ולבחור להתאים עצמי לקצב המדוייק שבו דברים קורים כאן, מתוך אמונה שאני לא יכולה להאיץ תהליכי שינוי , רק ללוות אותם.
הבנתי שגם אם ההבנות שלי עפות בטיל עם האש שמניעה אותי, אני חייבת לרדת לקרקע-לאדמה ולהתאים עצמי לקצב ה א י ט י שבו דברים מתנהלים כאן . השינוי שארץ חדשה תביא הוא אותו שינוי שאני מייחלת לו, רק בשלביו ההתחלתיים של התהליך. הבנתי שאני חייבת לשחרר את הכמיהה שלי לחיות בעתיד ולהסכים לשתף פעולה עם ההווה. רק כשבחרתי לראות אותו – הוא נגלה לעיני, בדיוק כמו החוקר ההוא בסרט של המפלצת מלוכנס: כל עוד הוא רצה להוכיח שהיא לא קיימת – הוא מצא רק עדויות לזה שהיא לא קיימת. ברגע שהוא עשה שינוי תודעתי ורצה להאמין בקיומה – היא הופיעה מול עיניו
*
למה עד היום לא בחרתי בארץ חדשה?
כי תמונת העתיד כל כך ברורה לי , שלא רציתי להתפשר על פחות מהאוטופיה. קשה היה לי לרדת לעולם האדמה הארצי שבו דברים מתנהלים ל א ט ל א ט , כי אני ליבת אש, אנרגיות האש והאוויר הן מהירות . אני כבר חיה את העתיד מזמן. בתודעתי העבר ההווה והעתיד הם אחד. אבל, בחיים הארציים, היות ורוב האנושות עדיין חיה בתודעת אדמה ומים, לוקח זמן לשינוי להתהוות. היום בחרתי להיות שלמה -להשלים עם קיומי כאן בתקופת התפר המבלבלת הזו שבין עידן ישן לחדש . בחרתי להסכים לשתף פעולה עם הקצב שבו שינויים מתחוללים כאן בעולם הארצי. בחרתי לאפשר לכוחות הפעילים לעסוק בפירוק השיטה, לעשות את מה שהם נועדו לעשות.
עד היום חשבתי שזה בזבוז אנרגיה להילחם בטייקונים ובהון-שלטון הישן על משאבי האנרגיה הישנים שממילא סופם להתכלות וייטב אם נשקיע ביצירה של אנרגיות מתחדשות, המצאת טכנולוגיות מתקדמות, יצירת כלי למידה ויצירה חדשניים עבור הילדים שלנו במערכת החינוך, בניית מערכת אקולוגית חכמה,תקשורת, תחבורה, חומרי מזון ובניין – הכל מחדש.
מה השתנה? הבחירה התודעתית שלי . הבנתי שאני לא יכולה להאיץ את תהליכי השינוי האדמתיים ובחרתי לשתף איתם פעולה. .
הבנתי שגם אם אני חיה כבר מזמן בתודעת העתיד וברור לי איך העולם צריך להיראות, עליי לרדת ממרומי האוטופיה לאדמה – לחיים הארציים ולהתחיל במה שיש. הצלחתי להבחין בטוב שיש רק כשבחרתי לראות אותו. פתאם הבנתי שמה שאנשי ארץ חדשה רוצים לעשות זה בדיוק להכין את הקרקע לקראת אותה יצירה חדשה. אני מאמינה להם , כי הם לא מגדירים עצמם נבחרי ציבור אלא שליחי ציבור. הם שליחים , בדיוק כמוני לברוא עולם חדש , רק שהחלק שלהם הוא לפרק את השיטה הישנה . מנהיג אמיתי לא צריך להיבחר, כי הוא יודע מה הוא בחר והוא מחוייב לשליחות שלו.
אני יודעת שהשלטון לא יוותר מרצון על השליטה. יהה עלינו לקחת אותו בכוח, כוח המוח, ולרמוס כל טיפת שחיטות כדי לטהר את העולם שלנו מכל השקר, לפני שנברא עולם של אמת.
זו מגמת השינויים: מעידן של שליטה לעידן של שיתופי פעולה, מפחד לאומץ, מתלות לעצמאות.
*
למה אני בוחרת בארץ חדשה
-כי נציגיה לא מעוניינים להיות פוליטיקאים אלא שליחי ציבור. התקשרתי בעצמי לנייד הישיר של אלדד יניב . הוא ענה לי. שלחתי לו סמס והוא ענה לי. כתבתי לו הודעה פרטית בפייסבוק והוא ענה לי. הוא אחד מהעם. כאחד האדם.
כי אלדד היחיד שמצהיר שלא יישב בשום מפלגה כי תפקידו איננו לחוקק חוקים אלא להפר אותם!!!
כי אני מבינה שחייבים לקחת את השליטה מהשלטון בכוח. כוח המוח.
כי אני רוצה שיהיה מישהו שמכיר את המערכת מבפנים שיהפוך כל אבן וירמוס כל פירור של שחיטות
כי אני רוצה לשים קץ למערכות ההסתרה ואני יודעת שאלדד ונציגי ארץ חדשה יש את היכולת הרצון והמניע לייצר שקיפות
כי אני רוצה לראות את השיטה המוניטורית הכלכלית קורסת . אני יודעת מהי הדרך להתנהלות כלכלית אחרת.
כי אני יודעת בלב שלם , 100% ידיעה ברורה וחד משמעית שכך נועד להיות: נגמר עידן ישן של שליטה . עכשיו הזמן לשחרר את העבר וליצור עתיד חדש שמבוסס על כללי משחק חדשים – על שיתופי פעולה בין יזמים עצמאיים
כי אני רוצה שהילדים שלי יחיו בידיעה שאמא שלהם עשתה הכל, הכל, כדי שהם יחיו בעולם טוב יותר. כי אני לא יכולה אחרת. כל תכלית קיומי כאן היא לקדם את השינוי.
כי אני רוצה חופש פעולה לקדם יזמויות פרטיות ועסקים קטנים בלי שהבירוקרטיה תעכב ותשבש תהליכי התפתחות חיוביים ואני מאמינה שנציגי ארץ חדשה יפעלו לשבור את כל מסגרות הבירוקרטיה
כי אני רוצה לראות את מיטב המוחות היהודיים ממציאים את האקולוגיה החדשה, האנרגיות, הטכנולוגיה החדשה, חומרי מזון ובניין – הכל מחדש ואני מאמינה שהתקציב לזה יימצא, ברגע שנשחרר אותו מבעלות ההון-שלטון
כי אני רוצה להיות חופשייה מלשלם את האנרגיה שלי עבור מטרות מטופשות כמו מלחמה על אדמה. כי אני יודעת שהעם יההודי-ייעודי נועד להוריד רוח לחיי החומר ולא לשלוט על האדמה. אני יודעת שנציגי ארץ חדשה ימנעו את בזבוז כספי הציבור על המשך המלחמות המטופשות האלו.
כי אני רוצה לחיות בעולם בלי גבולות והגבלות, בלי תוויות והגדרות . אני רוצה לחיות בעולם שבו בני אדם מכבדים זה את זה ויודעים לפרגן לאחר על תרומתו , בלי תחרות.
*
לתת אמון בארץ חדשה זה לא לתת אמון במפלגה פוליטית. זה להחזיר לך את האמון בעצמך, בהיותך תודעה בוראת שבכוחה ליצור מציאות, שבוחרת לקחת אחריות על הבחירות שלך, שלא מסכימה לאפשר לאף אדם או ממסד לשלוט בתודעה שלך ולנהל לך את החיים. אנחנו, כל אחת ואחד מאיתנו בוחרים היום להיפרד מהפחד מפני סמכות שלטונית, בוחרים לשחרר את ההתניות והחששות ממה יקרה אם … אחוז החסימה… . אנחנו בוחרים היום לדעת ידיעה ברורה מתוך חיבור לנשמה – לילד הפנימי הטהור שבנו , שבכוחנו לעשות את השינוי הזה. לשם כך אנחנו כאן. בחרנו ונבחרנו לחיות בתקופת הזמן המיוחדת הזו בזכות האומץ שלנו , בזכות איכויות האש- הרצון החזק והיצירתי שלנו, בזכות האוויר הגבוה – ההבנות שבחרנו להיפתח אליהן, בזכות האהבה – ההבנה של ההרמוניה האנושית שכולנו מחוברים לאותה רשת אנרגטית אחת. בזכות ההבנה שכולנו בני אדם- ללא גבול מדיני, ללא התניות תרבותיות,ללא הגבלות דתיות,ללא שיוכים פוליטיים. התחייבנו לממש תסריט שבו ההתפתחות שלי מקדמת את ההתפתחות שלך ואין משמעות לתחרות. אנחנו כאן בזכות האמונה שלנו בכוח שלנו להתעלות מעל רגשות הפחד להבנת עולם הסיבות הגבוה – זה ששלח אותנו לשליחות ליצור את השינוי- מקור האור שממנו באנו ואליו נחזור אחרי שנשלים את הייעוד שהתחייבנו לממש. אין לנו משהו חשוב יותר לעשות היום, חוץ מלעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות.
תקשיבו לקולכם הפנימי, הוא יודע מה בחרתם.
עזבו אתכם מתשדירי בחירות וסיסמאות חלולות, זה נגמר.
בוקר טוב וברוכים הבאים לעידן החדש .
אחרי שאלדד יניב ינפץ את כל המסגרות ויפרק את השיטה, ימוסס את כל השקרים, נוכל להתחיל לבנות כאן עולם חדש שבנוי על אמת .
עולם האמת הזה קיים, נשבעת לכם שאני יודעת. הייתי בחיים שמעבר ובחרתי לחזור. זה אמיתי. בחרתי לחזור כדי להשלים את העבודה שלשמה נולדתי מחדש .
אני , נעמה וייס טוהר, חייתי כל חיי בשביל לראות את החיזיון שראיתי היום בעיני רוחי.
ראיתי את ההמון בערב יום הבחירות, אחרי שכל הקולות נספרו, שר ברחובות את השיר של שלמה ארצי – "ארץ חדשה" והבנתי שעשינו את זה: הבנתי שזה באמת באמת באמת לא משנה מי השליט שנבחר לשלטון כי מבחינתנו – הוא לא רלוונטי. העם בחר לקחת אחריות אישית ולנהל את עצמנו בעצמנו, מתוך עוצמתנו.
כמה אהבה ואושר היו שם, איזה רגע חסד עוצמתי שאיני לא יכולה לתאר במילים. יהה עליכם לדמיין ולחוות את זה בעצמכם כדי לדעת.
*
מי שרוצה להעמיק הבנתו לגבי מהות הבחירה, מומלץ מאד לצפות בכל הקישורים בפוסט הזה : בחירות – אתר שינוי תודעתי
שלכם, של עצמי,של הבריאה כולה
באהבה
נעמה
" זה הילדים שלנו וחבריהם. והנכדים שלכם. אלה ילדי חורף 95.
הם דור ה-Z. הם נולדו בין 1995-2000. והם לקחו אתמול את המקל מהחטייארים במחיאות כפיים סוערות על מה שעשו עד היום. דור הולך ודור בא. וזה מה שרצינו, לא?
הם לקחו אתמול את המקל. הם. המלניאלז. דור המסכים. הם טכנולוגיים. ויזואליים. הם יודעים להתבונן ולחוות יותר מאיתנו. הם הילדים שלנו וחבריהם. הם הנכדים שלכם וחבריהם. ילדי חורף 95. הם רואים שקוף. חד. מעבר למסכות ולשקרים ולספינים. עליהם זה לא עובד. בתודעה שלהם אי אפשר לשחק. הם לא רואים חדשות באולפנים. הם לא יודעים מה זה ״אמרו בטלוויזיה״. הם דור המסכים. והם יפנצ׳רו את השיטה. לא רק בלפור רועד. גם כל מי שיושב בכנסת. ובאולפנים. ובשוק ההון. הם מדברים אופירה וברקו שוטפת. לא מתחברים לחירטוטים והחליפות. הם מבינים שמלחמות שמאל-ימין-שמאל זה טריק של הטייקונים. כי ממשלות מאז ומתמיד כפופות כאן לאילי ההון.
הם יודעים לחבר את הנקודות. הם יודעים שהעם לא שולט בכלום. שקבוצה קטנה ומיוחסת מחליטה מה קורה בישראל. אנשי עסקים. אנשי תקשורת. פוליטיקאים. וקוראים לזה ״דמוקרטיה״. תבואו פעם בארבע שנים להצביע או שלוש פעמים בשנה. וביי.
ביי הם אומרים – תגידו להורים שלנו או לסבא וסבתא שלנו. לא לנו. הם מצביעים כמה פעמים ביום. על שיר שהם אוהבים. או תמונה. על וידאו שהם מפיצים. לייק ולהצביע זה אצלם בדיוק אותו דבר. זו דעתנו ואתם תקשיבו לה. אתם עובדים אצלנו. לא אנחנו אצלכם. ככה הם חושבים. והם צודקים. אין להם ימין או שמאל. זה ישן. זה של העולם של פעם. כשהיה קפיטליסטים וסוציאליסטים. היום יש צדק. ושיוויון. וסביבה. ושקיפות. וביחד. ותספרו אותנו, ראבק, או שנתהפך עליכם.
זה לא שההפגנה אתמול לא הייתה נחמדה. היא הייתה הכי מסיבה. רק שהיא לא הייתה עוד ממה שאנחנו מכירים. כי אין להם פוליטיקה או דיפלומטיות. או ממלכתיות ישנה. הם יודעים להתפוצץ על המצלמה מאפס למאה, ובמילים רהוטות משולבות קללות. כי זו שפתם. הממלכתיות והלשון המהונדסת והפוליטיקלי קורקט זה מארג שקרי בעיניהם. החליפות הן סמל לדיכוי. עניבה מעידה על ניתוק. שעון יוקרה נתפס בזבוז. צריכה אובססיבית נתפסת חזירות ממש.
ויש להם וואחד תודעה. הם אזרחי ישראל אבל תושבי הכדור. רקמתו שקופה להם. לכן הם רואים את החיבורים. את הנקודות. איך דבר משפיע על דבר. איך עניין מוביל לעניין. הם יודעים לחשב התדרדרות מהלכים. הם ראו את סיפורה של שפחה והבינו שזה אוטוטו פה כי הם חיים תמורות ומהר מהר. לכן הם יצאו לרחוב. הם רואים. הם ערים. הם דור שלם שבחר לבעוט כדי שיהיה לו עתיד שונה ממה שהיה להורים שלו.
והם רואים את ההורים שלהם מתרסקים בקורונה. הם בעצמם פוטרו לבלי שוב. הם אמיצים. הם חזקים. הם הסכנה האמיתית לשלטון נתניהו. הם נולדו לשלטון הזה. והם החליטו להחליף אותו.
הם ישנו פה את המשחק. הפוליטיקה שאנחנו מכירים מתה. הם יעשו הכול שקוף. הם יבזרו את העולם. זה ברור לי. הם בונים פה משהו חדש. והוא יגדל להיות חומל. והתדר שלהם שוטף את הארץ.
הם גדלו על דרקונים ואבירים. אור מול חושך. אמת מול שקר. הבסיס שלהם ישר. מסע דורם הוא ניקוי. ראינו את זה בעיניים שלהם אתמול. אין בהם פחד. משטרת ישראל עוד לא מבינה מול מה היא מתמודדת. הם חכמים עליה מידי. משטרת ישראל לא יודעת את התחבולות שאותן הם למדו מהרשת שמלמדת התנגדות עממית לעריצות שלטון. תפזרו במים ונראה לכם שנברח? נעשה מסיבת מים. ונשאר במקום בלי פחד. מוסיקה בראש ונרקוד בלב.
לאף אחד מהשלטון אין פה מושג איך לדבר לליבם. גם לא להבין אותם. לכן קוראים להם ״אנרכיסטים״. והם הכי לא. הם הכי רוצים סדר. אבל חדש. במקום האנרכיה שמנהלת אותנו כבר שנים שהיא הסדר רק להון-שלטון ולא לכל השאר. הם חדשים. הם לא באו לקבל את המציאות. הם באו לשנות אותה. אין להם סנטימנטים. הם מערערים על הכול. בוחנים לעומק. וכשמבינים שמסתתר שם שקר או טשטוש, הם הופכים לאותם גיבורי על שעליהם גדלו. ומאמינים בנחישות מול אכזריות.
הם יובילו את הקרב. כי אי אפשר לעצור אותם. שום דבר שיגידו עליהם לא יעזור. זעמם יכה ויטלטל את הארץ. הם מיוחדים. עקשנים. הם ילמדו את ישראל מהי מחאה.
הם הילדים שלנו וחבריהם. הם הנכדים שלכם. כבר שמענו אותם בבית. אנחנו מכירים את הטקסט מהארוחות המשפחתיות. הארץ כולה תבין בקרוב את כעסם. מייאוש לדיור שהתניע מחאה עד לייאוש ההישרדות הנוכחי.
הם ינצחו הפעם.
אז תעמדו ותמחאו להם כפיים. תתגאו בהם. אל תתנצלו ואל תגנו. תהיו גאים בילדים שלנו וחבריהם. והנכדים
הצעירים לוקחים אחריות על המדינה ועל העתיד.
אלו ילדינו וחבריהם שמוחים בכיכרות. ושום רוצח מהעבר כמו אברושמי שמאיים או חיילי השלטון מ-לה פמיליה שניסו להבהיל ולפגוע ושום זרנוקי ייאוש וסוסי פחד של השלטון או מעצרי שווא או קללות ונאצות של המשפחה מבלפור – לא הבריחו את המפגינים. להיפך. רק באים יותר משבוע לשבוע. ממוצ״ש למוצ״ש. כי הלך לנו הפחד.
שום דבר שעבד לשלטון בעבר במצבים כאלה, כבר לא עובד. כי הלך לנו הפחד. כי הצעירים הטובים מבינים שהונו אותנו כל השנים והם לא מוכנים לקבל עתיד דומה לזה שהוריהם קיבלו מהשלטון. ויש בצעירים הטובים האלה כעס וכעס צודק. והם מבקשים לתקן. לשנות. ולקיים עבור כולם, עתיד. חוצה תפיסות עבר, חוצה דתות, חוצה צבעים, מעמדות או דעות קדומות. זה מה שילדינו וחבריהם יודעים ורוצים, ולאנשי האתמול אין אפילו את ההבנה להכיל. הילדים שלנו וחבריהם יפרצו את הגבולות של הקיום. כי הם אינם כפופים לשררה. ליבם חופשי. מתריס. מלא שמחה. עוד לא אבדה תקוותם.
אנשי האתמול מפחדים. וצעירי המחר אמיצים. והפחד של אנשי האתמול לאבד אחיזה בקיים, משתק אותם ומוציא מהם את החרדה הקיומית, האלימה, המזהירה, המאיימת, מפיצת הכזבים והשקרים. אלא שילדינו וחבריהם מחייכים לכל אלה. הם כבר לא מפחדים מהחושך. הם האירו אור. ואז עלו שוב לבלפור לעמוד מול השלטון. שמפיץ נגדם שקרים ומפעיל נגדם סוסים וזרנוקים ומעצרים ורוצחים מהעבר שמאיימים. הילדים שלנו וחבריהם גיבורים. אמיצים. כי השלטון מאבד אחיזה בסיפור הנדוש, המיושן, והשקרי.
הכל היה פה שקר. ספינים. משחק בתודעה. אין הנהלה מקצועית שמנהלת את העסק. עשר שנים גר בבלפור ראש ממשלת התודעה שהצליח להחזיק מעמד כי שיחק לנו בראש. בתודעה. עם אוייבים מדומים ופחדים ושקרים. עד שבאה המגיפה והתברר שהכל קרס. שהכל היה שקר. שהסטארטאפ ניישן ונתב״ג מלא ואני רואה מחלפים ויהיה פה עושר גדול מהגז, הכל שקרים והכל קרס. אין עבודה. אין כסף. אין מערכת בריאות ורווחה וחינוך שמתפקדות. יש שיטה שעושה שמח ובטן מלאה למעטים מקורבים לצלחת ולכל השאר יש מינוס בבנק ואין עתיד. שקרים של אג׳נדות של ״ביטחון״, כדי לגלגל כלכלה למקורבים. את זה בדיוק, באים הצעירים לשנות. ולזה המחאה הזו באה לשים סוף. לשיטה. לשיטה הרקובה הזו.
פינוי המשפחה מבלפור זו רק ההתחלה. העיקר הוא עתיד חדש. של משרתי ציבור שבאו לעבוד בשבילנו. של הנהלה ולא של ״מנהיגים״. פעולה בשקיפות. בחמלה. במקצוענות. נסמכת על עובדות ולא על שקרים וזיופים. חלוקה צודקת. סולידריות. סיפור משותף עם תקווה. את כל זה המחאה הזו באה לשנות. לכן באים כל שבוע עוד ועוד ועוד. לכן השלטון משקר במספרים של כמה הגיעו ומנסה להקטין ולהלעיג ולכבות ולהשחיר. כי לראשונה מזה הרבה שנים – הם מפחדים. השלטון. בדוק. הם מפחדים. לא אנחנו. לנו כבר אין פחד. לכן זה אשכרה לא עובד להם יותר. שלטון הפחד נגמר. הפחד נשאר רק אצלם. לכן זה יקח זמן אבל זו תהיה שנת המהפכה. כי הצעירים באים.
תמשיכו. בלי פחד.