ארבעת היסודות בתנועה- דיאלוג בין האש והאוויר למים והאדמה

אנרגיות האש והאוויר הן זכריות . האדמה והמים נקביות. דיאלוג מעניין נרקם תוך כדי תנועה ויוצר התפתחויות חשובות בתקופת התפר -מעבר מעידן ישן של אדמה ומים לעידן חדש של אש ואוויר

14/2-one billion rizing : קריאה בינל"א מסוכרנת של מיליארד נשים ואנשים  ל  ק  ו  ם,   ל  צ  א  ת,     ל  ר  ק  ו  ד    למען שלום בין המינים והפסקת האלימות.
תנועה מייצרת התפתחות. הבחירה לרקוד את החיים בגופנו הפיזי מזיזה גם את גלגלי התודעה החלודים שלנו להיפתח בקלילות להבנות ותדרים חדשים.
מי שמניע ומתניע את השינוי הן נשים שמתחברות לאנרגיה הזיכרית שבהן  – היא אש הרצון ויצר היצירה לברוא עולם חדש, היא אוויר ההבנה שלהן את עצמן כתודעה בוראת שבכוח הבינה הנשית שבה להמציא מציאות חדשה. נשים יוצאות להשמיע קולן-רצונן,לבטא הוויתן, לוקחות אחריות על גורלן,על הבחירות שלהן . האנרגיה הנשית המתעוררת מקבלת הדהוד וגיבוי מאנרגיה גברית שונה מזו ששמענו עד היום. התודעה הציבורית הכוללת כבר בשלה להתחיל להבין שבכל אחת/אחד מאיתנו מצויות שתי סוגי האנרגיות והן נועדו להשלים זו את זו (ולא להיאבק!). לא במקרה מתקיים הארוע המשמעותי הזה ביום האהבה- היא ההבנה של שני המינים את עצמם/עצמנו כחלק ממערכת אנרגטית אחת. השלום בין המינים מתאפשר היום הודות להשלמה עם מי ומה שנועדנו להיות, ללא קשר מחייב למגדר שבחרנו בו עם רדתנו כנשמה לגוף פיזי כנשים או גברים. טשטוש גבולות בין המינים מאפשר את הרחבת התודעה, ולהיפך. ביצה ותרנגולת: תהליך שגלגל החיים מייצר בתנועה , בשיח משתנה בין יסודות האש והאוויר (רצון,יצירה והבנה)ובין המים והאדמה (רגש וחומר)
אנחנו חיים היום בעידן חדש שבו מתעצמות אנרגיות האש והאוויר הזכריות במקביל לצמצום השפעתן של אנרגיות האדמה והמים הנקביות. נשים משתחררות מהאחיזה במסגרות האדמה  ובוחרות לפלס דרכן העצמאית ממקום של עוצמה ולא של קורבנות. ממקום של אומץ ולא פחד, בעזרת שיתופי פעולה הרמוניים שמחליפים את מנגנוני השליטה הישנים.
נשים בכל העולם מתעוררות היום להשמיע קולן הודות לאותה אש שנכנסת יותר ויותר לעולמנו בעוצמות הולכות וגדלות -אש שמדליקה בנו את ההבנה התודעתית של היותנו תודעה בוראת עצמאית ועוצמתית, כזו שביכולתה לברוא עולם חדש, לא פחות. אותה אש יצרית שהניעה את חווה לאכול מפרי עץ הדעת: לדעת את היותה תודעה בוראת  ולעשות את מה שנועדה לעשות: ליצור חוויה של התפתחות ע"י בחירה להישמע לחושים הפנימיים,  ולא לקול סמכות חיצונית, גבוהה ככל שתהיה. בחירה להפר את הצו האלוהי ולשנות סדרי עולם. זה ייעודנו.
היוזמה לארוע מגיעה מהנשים, כי   נשים נועדו ליצור שינוי ,  אבל גברים רבים מצטרפים לקריאה ומגמה זו חשובה לא לא פחות מהשמעת קולן של הנשים. תוכלו לקרוא ולשמוע לקט מעיר ומאיר של סרטונים וקישורים למאמרים בפוסט :
 
 
כיאה לתקופת תפר בין עידן ישן לחדש – יש טשטוש גבולות בין המינים .
תנועה יוצרת התפתחות, יוצרת שיח חדש בין יסודות האש והאוויר הזכריות והאדמה והמים הנקביות

בתגובות לפוסט הזה תוכלו לקרוא תיעוד שיח חשוב שהתפתח בין נשים בעלות אנרגיות נקביות וזכריות במינונים שונים המשקף כמראה את מגמת השינויים.

 

*

יום האהבה הזה מוקדש ליצירת שלום בין המינים: האדמה מעניקה לאש קרקע יציבה לרקוד עליה וחומר לבעירה והאש מעניקה אנרגיה של חיים וחום.  מתוך תהליך שריפת האנרגיה נוצר עשן שעולה מעלה לרוח  ומתמזג באוויר. החומר מתכלה והופך לרוח. האש – כוח הרצון והיצירה , היא שמדליקה את ניצוץ ההתהוות הזה והופכת את החומר לרוח-כך נוצרת תודעה כוללת: כשמסה משמעותית של ליבות מכל העולם מתאחדות לקריאה אנרגטית לשינוי: התעלות מעל הרגש (מים) להבנה גבוהה (אוויר) 

אנחנו חיים עכשיו בתקופה של התפתחות מואצת,חווים קפיצה קוונטית באבולוציה האנושית, תקופת תפר במעבר מעידן ישן – שבו מהות ההתנסות האנושית היתה באדמה (חומר/גוף/מסגרות) ומים (מערכות יחסים רגשיות בינאישיות) לעידן חדש שבו יש קדימות לאנרגיות האש (רצון ויצירה) והאוויר (הבנה, תודעה) .

אם בעידן הישן אהבה היתה בדר"כ תלויית חיבור פיזי-מיני ורגשי-נפשי, הרי ש  אהבה בעידן החדש היא נקודת חיבור תודעתית: אנחנו מתחברים לאחר,בין אם זו אשה או גבר  כי אנחנו מבינים את המהות המזוקקת שהינו וברור לנו החלק שלנו ללוות את ההתפתחות שלו/ה ממקום של הבנה ולא של רגש.

גם הביטויים השליליים ההפוכים מאהבה: הניצול הפיזי -מיני ורגשי של נשים , מתחלף בקולות אחרים: של רצון מתעורר והבנה של האחריות שלנו כנשים  לחולל את השינוי. תרתי משמע= לרקוד אותו, לחיות את הריקוד ולרקוד את החיים.   אשה שמבינה את חלקה בלאפשר מצב של ניצול ותוקפנות- היא זו שיוצרת את השינוי בבחירה שלה להפסיק את מעגל הקורבנות ע"י לקיחת אחריות- לצאת ממערכות יחסים אלימות ולהתנהל עצמאית.

*

התפתחות מחייבת תנועה והבחירה לזוז ולהזיז, להניע ולהתניע את השינוי באמצעות ארוע ריקוד הידהדה לי מדוייקת ולכן בחרתי להצטרף. זה לא הולך להיות פשוט הדיאלוג הזה ביני כליבת אש ובין ליבות המים והאדמה הנקביות שמתעוררות אבל בחרתי "להשמיע קולי. אחרי הרבה שנים של דיכוי, בלי קול,בלי יכולת לביטוי".


צפו בסרטון » משמיעה את קולי


"היום אני משמיעה את קולי

מעירה מתוכי את האומץ לדבר

לשיר לרקוד את רצוני

לבטא בקול גדול את נשמתי

*

למה  לא פשוט עבורי החיבור בין האש לאדמה והמים?

אסביר מנקודת התהליך האישי שאני עברתי בדרך מתודעת אדמה ומים  לאש ואוויר:

אני ליבת אש וככזו, חייתי משך 40 שנה בסוג של דיכוי עצמי. לא יכולתי לבטא את איכויות האש שבי כי היה עליי להשלים תסריט של אמא ואשת איש.
התחתנתי עם איש אדמה ומים . מה שחיבר בנינו היה האוויר. נדרשתי להתאים עצמי למסגרות החיים הנורמטיביות. כמה שהשתדלתי – תמיד הייתי ונשארתי חייזרית. תמיד יוצאת דופן, מתקשה להסכים לקבל על עצמי את חוקי ההתנהלות של עולם החומר הארצי ושפת התקשורת הרגשית. כאמא לארבעה ילדים שגידלתי בחינוך ביתי 12 שנה,ואם אומנת לשתי נערות אומנה  , עסקתי רוב זמני באדמה ומים: בניתי את גופם הפיזי של ילדיי ע"י הנקה-הענקה , הקפדתי על תזונה בריאה ואורח חיים אקולוגי, יצרתי בית נעים למשפחתי, בניתי מערכת משפחתית רגשית תומכת.

הקשר הכל כך כל כך כל כך חזק בין אמא אדמה שהייתי ובין ילדיי היה עבורי הדבר הכי טבעי והכי ברור ומובן מאליו. אימהותי היתה כל מהותי. אי של מהות. אהבתי אותם חצתה את כל גבולות ההגיון ומצאתי עצמי מקדישה כל דקה מזמני, 24 שעות ביממה לגידולם ולמידה משותפת בחינוך ביתי. נשמתי ידעה שיום אחד זה ייגמר "בטרם עת"ורצתה להספיק כמה שיותר. גם הזוגיות ומסגרת הנישואים משך 20 שנה היתה מקודשת בעיני, עד ש… נפתחה לי השליחות ואפילו לא ידעתי. מצאתי עצמי ערה בלילות- בין הנקה להנקה,  כדי ללמוד את האוויר – להעלות את ההבנה שלי את עצמי. בן הזוג עזב -בגד והלך לזרועות אחרת והתחלתי לאבד בהדרגה את כל מה שהיה לי. אז עוד לא הבנתי שאני חיה בסטייה מהייעוד שלי . "הבריאה" עזרה לי להבין: רעידת אדמה החריבה את ביתי בדיוק ביום תשעה באב-יום חורבן הבית. לא מתתי פיזית באותו יום אבל איבדתי את המהות האימהית שלי, ברגע שילדיי בחרו ללכת לדרכם העצמאית, לא היתה לי ברירה אלא להבין. זה לא רק היה קשה, זה היה בלתי אפשרי. מתתי .עברתי תאונה עם האוטו שהיה אוטו-בית  עבורנו לנדוד בו בחיפוש אחר מקומי בעולם. החיבור החזק לטבע הביא אותי לנדוד ולחפש את חלקת האלוהים הקטנה שלי. טיילנו כאן ושם , היינו בכל פינת חמד אפשרית. לא מצאתי. הוא לא היה במדבר וגם לא בצפון, לא כאן ולא שם. המקום הפיזי לא נמצא עד שלא דייקתי את ההבנה של המקום התודעתי שאליו כמהה היתה נשמתי להגיע אחרי "שנים ארוכות של בדידות, בלי קול, בלי יכולת לביטוי. היום אני משמיעה את קולי, מניעה מתוכי את האומץ לדבר"
רק אחרי שעברתי שינוי תודעתי והצלחתי לשחרר את ילדיי לדרכם העצמאית, התגרשתי רשמית מהבעל  שחייב אותי להתנהלות אדמתית , אני יכולה היום לחיות את מי ומה שאני בחופשיות ומעיזה להשמיע קולי, לבטא את האש שבי. להיות מי ומה שנועדתי להיות. מכתב פרידה מחיי בגלגול הקודם ,כתבתי כאן :

אמא אדמה – אתר שינוי תודעתי .

הסיבה שלא יכולתי לעשות זאת קודם לכן לא נעוצה רק בתפקידים האדמתיים והמיימיים בחיי כאם וכאשה , אלא בחוסר הבשלות של תודעה אנושית כוללת  להיפתח לתדרי האש והאוויר שביקשתי להשמיע. בעידן הישן, מקובלת היתה התפיסה הקורבנית של נשים את עצמן כמי שמוצאות עצמן נפגעות ע"י גברים אלימים ומטרידנים.

היום, יותר ויותר נשים בוחרות לקחת 100% אחריות על הבחירות שלהן, מעיזות להשתחרר מהתלות החומרית והרגשית בבעל  ומממשות את ייעודן כיוצרות שינוי .

עבורכן- נשים אלו – אני כאן. עבור מי שמבינה שדברים לא קורים סתם ולכל דבר יש סיבה גבוהה, גם לבחירות הלא מודעות שלנו. ככל שנבין יותר, נפחד פחות.

אני כאן היום, מעירה מתוכי את האומץ לדבר, לתת ביטוי לאיכויות האש והאוויר שלי – אלו שהתחלתי לטפח רק אחרי שהצלחתי להיפרד מהאדמה והמים בחיי הקודמים. זה לא היה רק קשה. זה היה בלתי אפשרי. מתתי. במלוא מובן המילה. אני עדיין חיה באותו גוף פיזי, אבל זו לא אני. נעמה שהיתה אמא אדמה  נקרעה לגזרים אחרי ההכרח להיפרד מהילדים. הדרך היחידה האפשרית להתמודד עם כאב האובדן היתה להתעלות מעל הרגש, להבנה גבוהה של התסריט הנשמתי שבחרתי בו עוד בטרם ירדה נשמתי לעולם. למדתי את מידעי תודעת העל  שם נחשפתי למושג מוות תודעתי. לא הבנתי מהו עד שלא חוויתי את רעידת האדמה בעצמי. ביתי נחרב . הצלחתי להציל את גופי הפיזי שלי ושל ילדיי, אבל נשמתי מתה בכל מובן אפשרי. הייתי בחיים שמעבר, ראיתי את האור קורא לי, כמעט התפתיתי להישאב למקום ההוא שבו הכל טוב ורגוע, לבית המקורי שלי, למרחבי החופש האינסופיים והווית האהבה ללא תנאי. אלו לא קיימים בעולמנו.  ברגע האמת, בחרתי לחזור. ידעתי שאני נולדת מחדש לחיות הפעם את מי שאני באמת. היה לי ברור שאני לוקחת על עצמי תפקיד קשה מנשוא, אבל לא יכולתי אחרת. ריחפתי לי מחוץ לגופי האסטרלי וראיתי את נשמתי בחיים שמעבר אומרת לי: תחזרי, תחזרי, יש לך עוד הרבה עבודה לעשות, השמיעי קולך, אל תפסיקי עד שיתהווה השינוי. זקוקים לנוכחותך שם במרחב ארץ.

נענייתי לקריאה האנרגטית למרות שבאותם רגעים רציתי ממש ממש כבר למות ודי. למה לי לחיות בעולם שתמיד בזתי וברחתי ממנו? למה? התשובה הידהדה מתוכי: כי יש לך תפקיד ביצירת השינוי. לא תוכלי לעשות אותו כשתצאי. עלייך להיכנס לתוך המים הסוערים אם ברצונך להציל את האנשים הטובעים.

אז בחרתי לחזור. נשמתי קיבלה מימון אנרגטי- הרבה אומץ כדי שאצליח לעמוד היום מול קולות המיננסטרים ולהעיז להשמיע קולי.

*

הנה טכסט הפירסום כפי שהפצתי אותו ברשת. קיבלתי הרבה מאד לייקים, אבל גם כמה תגובות של התנגדויות שאנרגיית האש והאוויר שלי עוררה אצל נשים שבחרו לאפשר לרגש לנהל אותן- כעסו ונעלבו מתגובתי "חסרת הרגש". אני מביאה כאן בהמשך- בתגובה לפוסט, (גלגלו לתחתית הדף)  את שרשור ההתכתבות הזו ביני ובין זהר וטל . הסברתי שיש בי הרבה רגש חמלה אבל לא רגשנות. המים תמיד סוחפים אותנו מטה למערבולות וביצות רגש תובעניות וטובעניות,כשאנחנו זורמים עם החיים, אין לנו שליטה, אנחנו מאפשרים לרגשות לקבוע עבורנו את נתיב הזרימה במקום לנהל את עצמנו בעצמנו, מתוך עוצמתנו הפנימית – זו שמתחברים אליה דרך החושים, לא דרך הלב . אני יודעת מה נועדתי לתת לעולם ואני בוחרת היום להשמיע את קולי!

למה בחרתי לקום לצאת לרקוד one billion rizing :כי אני יודעת ש: התפתחות מחייבת תנועה, נשים נועדו להניע את השינוי, יש לי תפקיד בהעלאת התדר ממאבק נגד אלימות ללקיחת אחריות אישית של נשים על הבחירות שלהן ממקום של הבנת העוצמה ועצמאות ולא ממקום קורבני. מקור האלימות איננו בגברים הפוגעים אלא בבחירה של נשים לא לקחת אחריות על חייהן. לכן הנשים הן אלא שנועדו להניע את השינוי: ברגע שתעבורנה מהאשמה ללקיחת 100% אחריות, תצלחנה להיפרד מהעכבות הרגשיות, מהתלות בגבר, ותתעלנה להבנה של מהות ייעודן ומימושו – זה יהה רגע השינוי. יש לנו את האוויר- הבינה הנשית ואת האש-היצריות שמדליקה את הניצוץ האלוהי שבנו- אותו ילד פנימי שיודע מה הוא רוצה ונועד לעשות כאן. אנחנו רק צריכות לבחור להקשיב לו/לה/לי. למעשה כבר בחרנו עוד טרם ירדה נשמתנו לגוף הפיזי. אנחנו כאן כדי להבין למה ולממש את הבחירה: להוציא מהכוח לפועל, ליישם את ההבנה הגבוהה בחיים הארציים

*

הארוע הירושלמי:  בו אני (נעמה וייס טוהר)מנחה מעגל הקשבה שבו אנרגיה נשית וגברית מתחברים להבנת האחדות. מוזמנים כל מי שחווים או רוצים לחוות את השלמות הזו בתוכם , ללא קשר עם המגדר שנשמתם בחרה לרדת איתו לגוף הפיזי.  יתקיימו גם מעגלים נפרדים של נשים וגברים לחוד,באותו ארוע ובו זמנית גם בכל רחבי הארץ והעולם, עוד הרבה מפגשים עצומים ועוצמתיים . תבדקו מה הכי קרוב לכם ותגיעו.

*

צפו בסרטון » הסרטון הבינל"א – one billion rising

צפו בסרטון » אווה אנסלר מרצה ב-TED

*
פרטי כל הארועים בארץ 

*

 

 

 

3 תגובות בנושא “ארבעת היסודות בתנועה- דיאלוג בין האש והאוויר למים והאדמה”

  1. מעתיקה לכאן לצורך תיעוד שיח חשוב שהתפתח ביני ובין שתי נשים חברות קבוצת האוהל האדום בפייסבוק:

    טל:

    אני ממש כועסת. אני לא נרגעת וזה יוצר בתוכי זעם שהיה עצור שנים. תמיד חשבתי שאני אשמה. אין כאן אשמה יש כאן אחריות של כולם. אני לא צריכה לבד יותר. איך את מעיזה להשתמש במילות השיר להצדיק את דעותייך "לאחותי נותנת יד אנחנו לא לבד"
    שכחת?. אני בחרתי אך אני לא לבד את מבינה נעמה. הפכתי לאדם כועס ואלים וזה אחריות שלי אבל גם שלו ושלך. הזעם שיוצא מתוכי זועק את נשמת כל הנשים והנשמה שלי שסבלה כל כך הרבה. אני לא יכולה לאפשר לך להמשיך עם זה יותר. נעמה בבקשה הקשיבי לליבך. העידן החדש לא מוחק רגשות.

    ***

    נעמה :

    היי טל. מבינה את רגשותייך . כל אחת מאיתנו נמצאת במקום אחר וכל דעה היא לגיטימית באותה מידה. כל קול ראוי להישמע. גם אני מעיזה היום להשמיע קולי אחרי שנים ארוכות של בדידות, בלי קול, בלי יכולת לביטוי. קולי שונה מקולך אבל כל תנועה היא צעד התפתחותי חשוב. המגוון והשונות מבורכת. בסופו של תהליך, נבין כולנו שהכל אחד וכולנו מחוברים לאותה רשת אנרגטית .כל אחת/אחד מאיתנו מאיתנו ירד/ה לעולם הזה לחוות מערך שונה של התנסויות וקיבלה לצורך מימוש הייעוד אנרגיות שונות עם איכויות שונות. אני אכן נותנת לך ולשכמותך יד . השיח שהתחיל להתפתח בנינו כאן לא פשוט לשתינו, אבל הוא מראה למגמת ההתפתחות הבריאתית הכוללת- דיאלוג בתנועה בין יסודות האש והאוויר למים והאדמה. אני חשה חמלה וכבוד רב כלפייך, אבל לא מאפשרת לרגשנות לנהל לי את הבחירות ולהתוות את מסלול התפתחותי. אנרגיית האש- היא כוח הרצון ויצר היצירה -זו האיכות שאיתה ירדתי וזה מה שיש לי לתת לעולם. עם הזמן פיתחתי גם את איכויות האוויר שלי כדי שההבנה תהיה תואמת לרצונות . אני מכירה את האדמה והמים. חייתי שם 40 שנה מחיי עד שאנרגיות חדשות טלטלו את הוויתי והעירו אותי לעשות שינוי תודעתי כדי לממש את האיכויות האמיתיות שבי שהיו מדוכאות דיכוי עצמי. אין בי ולו קמצוץ אחד של חרטה על השנים שבהם למדתי להיות אמא ואשת איש. הלמידה הזו היום מסייעת לי להבין אותך ונשים נוספות כמותך. אין בי כעס וזעם על מי ומה שמנע ממני להיות אני במלא תפארתי – עם איכויות האש שבי. לא על הבעל שבגד ולא על שום דבר. למה? כי בחרתי להבין. ככל שתתני יותר מקום להבנה בחייך, תביני למה דברים קורים כמו שהם קורים, כך תבזבזי פחות אנרגיות רגש על כעס וזעם שלא מקדמות את ההתפתחות. לא סתם קיים הביטוי "עכבות רגשיות" – הרגש מעכב אותנו, הוא גורם לנו להיסחף במערבולות רגש וביצות תובעניות וטובעניות.
    לחפור ברגשות עם פסיכולוגים או מטפלים אלטרנטיביים כאלו ואחרים אולי יקל על החוויה הרגשית של כאב ובדידות, אבל לא ימנע מהצער להיווצר כל פעם מחדש. את זה יכולה לעשות רק הבנה.

    העידן החדש במהותו הוא מעבר ממים-רגש , לאוויר – הבנה.
    מעבר מתלות לעצמאות, מפחד לאומץ . העידן החדש לא מוחק רגשות ולא מתכחש להם. אבל כן נותן קדימות להבנה בסדר עדיפות גבוה על פני רגשנות ורגישות. אני מתנהלת בעולמי מתוך חיבור לחושים הפנימיים ולא ללב. אני מקבלת את ההחלטות שלי מתוך הקשבה לילד הפנימי- היא הנשמה, היא יודעת את מה שהלב מסיט אותנו הרבה פעמים מלראות .

    תודה על השיח
    אהבה=הבנה , נעמה

    ***

    זהר:

    אני לא יודעת נעמה אם את נפגעת אי פעם מאלימות כלשהי אבל אני חייבת להגיד לך שמה שכתבת מעיד בעיני על חוסר הבנה עמוק: "מקור האלימות איננו בגברים הפוגעים אלא בבחירה של נשים לא לקחת אחריות על חייהן. לכן הנשים הן אלא שנועדו להניע את השינוי: ברגע שתעבורנה מהאשמה ללקיחת 100% אחריות, תצלחנה להיפרד מהעכבות הרגשיות, מהתלות בגבר, ותתעלנה להבנה של מהות ייעודן ומימושו – זה יהה רגע השינוי."
    האם ילדה בת 5 שנפגעת היא מקור האלימות? או ילדה בת 8
    בעולם הפטריארכי מאז ומעולם האשמה הוטלה על הקורבן אשה שנפגעה מאלימות לא עסוקה בהאשמה היא בדרך כלל מרגישה בושה ואשמה על כך שהסכימה ואני יכולה להגיד לך שזה לא עוזר להן ליצור שינוי. האמת היא שהאשמה אינה בגברים ובודאי לא בנשים האחריות לשינוי וגם לפגיעה היא על החברה זאת אחריות של החברה ליצור אוירה שתאפשר שיחה חופשית על הפגיעה שתאפשר גישה בריאה למיניות כך שגברים לא יצטרכו לבטא את צרכיהם המיניים בצורה הרסנית ובראש ובראשונה זאת אחריות החברה להבהיר בצורה מעשית שפגיעה באשה היא מעשה פשע שהעושה אותו משלם מחיר גבוה אני מציעה שבמקום לקדם את עצמך ואת העסק שלך תקראי קצת מהחומרים הרבים שפורסמו בשבועות האחרונים ותנסי להבין יותר לעומק את המקור של האלימות ואני יכולה להבטיח לך שהוא לא בבחירה של נשים אף אחת לא בוחרת להאנס להיות מוטרדת לספוג מכות ואלימות מכל סוג שהוא
    אני אישית לעולם לא אפנה אלייך לקבל ייעוץ וגם לא אמליץ עלייך

    ***

    נעמה:

    נשימה

    יסוד האוויר מביא איתו את ההבנה ומאפשר לנו לחוות קלילות.

    רצון

    יסוד האש מתניע ומניע את הבחירה שלנו: מה אנחנו רוצים להבין?

    דברייך זוהר מאד "כבדים ". אני מבינה שהנושא יושב אצלך על מקום רגשי פגוע . אני דווקא כן מכירה את הנושא מקרוב, ממקום שונה משלך. אני יודעת שהדרך להתעלות מעל הכאב הרגשי היא ע"י הבנה של עולם הסיבות הגבוהה. זו מגמת השינויים במעבר מעידן ישן של אדמה ומים לעידן חדש שבו יש קדימות לאש והאוויר. כבר לא מספיק לנו לשמור ולטפח את הגוף והנפש. יש משהו מעליהם – הנשמה. ההבנה שלנו את הייעוד הנשמתי שלנו יותר קיומית עבורנו עכשיו משמירה על מערכות הגוף והרגש הישנות שנלוות אליו. כשאת מבינה למה דברים קורים כמו שהם קורים, את יכולה להפסיק לייצר רגש שמנמיך אותך. זה אופיים של המים- הם תמיד זורמים למקום נמוך. סערות יש בים ,נכון? ומערבולות רגש, וביצות טובעניות ותובעניות – אלו מונחים מעולם המים=הרגש.

    יש שיטות שונות ומגוונות להתמודדות עם פגיעה רגשית וכל איש/אשה בוחרים את הדרך שתואמת לתדר שלה/ו , ולתסריט הנשמתי.

    כל נשמה בוחרת בבחירה חופשית (ובהתנדבות ! )את מערך ההתנסויות שהיא רוצה לחוות בעולם הארצי על מנת להתפתח ולהשלים מערכת היזכרות מגלגולים קודמים. זה היה עד עכשיו- בעידן הישן.
    עכשיו, אחרי שנמחקו כל ספריות הידע מהעבר, כל אחת/ד יכולה לבחור אילו חוויות הוא אינו זקוק להן יותר ולשחררם. זה לא במקרה שנשים בכל העולם מתעוררות עכשיו לבחור בחירה שונה מזו של דורות לפנינו.

    יש מאיתנו -גם נשים וגם גברים שחתמו על תסריט קשה שכולל גם אלימות ופגיעה/היפגעות כיוון שללא החוייה הקיצונית הזו לא היו יכולים להשלים את הלימוד שהתחייבו ללמוד על מנת ליצור תיקון.

    החושך איננו האלימות -עם כל השליליות שבה- היא נועדה לקדם שינוי וליצור התפתחות. החושך הוא הפסיביות שלנו. כשאנחנו שוקעים לפחדים וחרדות שמונעות מאיתנו לעשות את מה שנועדנו לעשות – זה החושך. ברגע שנשים לקחו אחריות והחליטו לקום לצאת לרקוד – הן יצרו שינוי , הן יצרו אדוות של אקטיביות ובכך הן מביאות אור לעולם, עוד מהלך במלחמה הנצחית בין האור והחושך.

    אני לא מאמינה באחריות ה "חברה" . מי זו ה"חברה" ? אני מכירה רק אותי ואותך ואותו ואותה. עצמאות זה שם המשחק בעידן החדש.

    אינני זקוקה להמלצותייך או אישורך. התדר שאני מכוונת אליו לא מתאים לכולם. |כל אחד בשלב ההתפתחותי שמדוייק עבורו. כולנו בדרך… כל אחד בדרכו.
    מי שמתמגנט לתדר שאני מהדהדת ממני ורוצה להתעלות מעל הרגש – להבנה, יודע איפה למצוא אותי.

    אהבה=הבנה, נעמה

    ***

    טל גרין

    מסכימה עם זוהר ואפילו כועסת. נכון שבחרנו לפני שבאנו אך אנחנו לא רובוטים. אני קוראת הרבה זמן את מה שאת כותבת וכל פעם עולה בי כעס. עכשיו אני מבינה למה. גילגולים שלמים אנחנו חוות אלימות פיסית ונפשית. האחריות היא משותפת. כולנו אחראים זה בדיוק העידן החדש בעיני ודרך החוויה שלי הכואבת מאד. אנחנו לא לבד יותר. הקשיבי לליבך נעמונת הוא קפא קצת.

    ***

    נעמה:

    את הבחירה שבחרנו לא ניתן לשנות. זה מה שנקרא "הכל צפוי" . אז מהי הרשות הנתונה? בחיים הארציים יש לנו חופש בחירה רק לגבי הדרך, ה "איך" לבצע את התסריט, לא לגבי ה "מה" – המהות.

    אני לא יודעת מי זה "כולנו". כל אחד נדרש לקחת אחריות אישית רק על עצמו.

    הנשמה שלי טל בוחרת לפעול מתוך הקשבה לחושים הפנימיים, לקולו של הילד הפנימי, לא ללב – שם מעוז הרגשות . יש בי הרבה רגש חמלה, אבל לא רגשנות. אינני מאפשרת לרגשות לנהל את הבחירות שלי. התסריט שלי הוא להעלות את האוויר – התודעה של המקום הזה, לא לפעול ממקום של חיבור ללב כי המים כפי שהסברתי לזהר- סוחפים אותנו מטה. ליבי איננו קפוא. הוא מלא אהבה=הבנה.

    ***

    זהר:

    לא מרגישה ממך לא הבנה ולא אהבה הרבה תאוריות רוחניות. שאני מכירה וגם מסכימה עם חלקן אבל בכל מה שאת כותבת אני לא מרגישה אותך אין שום דבר במה שכתבת שלא הייתי יכולה לקרוא בעשרות ספרי עידן חדש ותקשורים למיניהם ובכל מקרה הוא לא רלוונטי לארוע הזה שכן מתיחס לשינוי חברתי של הגישה של האנשים שלא נפגעו או לא מודעים לכך שנפגעו המוקד הוא לא בנשים שנפגעו ולהגיד להן זאת הבחירה שלכן איזה עונש קרמתי הפניה אל כולנו שעומדים מנגד ושותקים

    ***

    טל:

    אז לאנשים רגישיןם מאד אין מקום בעולמך? ומי שאינו כמוך דורסים אותו בדרך? עד מתי נקריב קורבנות? החברה זה את ואני והוא ו…. גם אם בחרנו זה לא אומר להפוך לחסרי אנושיות. הצורך הבסיסי הוא כבוד, אפילו יראת כבוד. כל מי שחי כאן ובחר לחיות כאן ראוי לקבלה בסיסית והחופש להיות מי שהוא וכל הדרכים נכונות.אנחנו לא במלחמה. את צודקת וגם אני וגם הוא אין צורך לפגוע יותר. יום מבורך.

    ***

    זהר:

    פעם לנשים לא הייתה זכות בחירה הן. נחשבו רכוש ועדיין נתפסות ככה במקומות רבים מדי היה דרוש שימוי חברתי כדי שזה ישתמה נשים אמיצות חזקות עקשניות שפלסו את הדרך עבורינו לא הכל אפדר לפתור בעבודה פנימית מדיטציה ותקשור עם עולמות עליונים לפעמים צריך לדעת להגיד לא! די! מספיק!

    ***

    נעמה:

    אין בדבריי שמץ התנשאות. דבריי אינם נכונים יותר או פחות מדברייך. כל אחת ואחד מאיתנו נמצא בשלב התפתחותי אחר וירד לעולם לבצע מערך התנסויות אחר, עם מימון אנרגטי אחר, הכל אחר. הגענו ממישורים שונים, עם יסודות שונים,אנחנו ליבות שונות ולכן ברור שדעותינו תהיינה שונות. יש מקום לכולם בעולם. נוכחותי בארוע היא חשובה עבור מי שיבחר לקבל ממני את מה שיש לי לתת, לא פחות ולא יותר מהאיכויות שיש לך לתת. את תתני לנשים בארוע יותר תמיכה רגשית , חיבוקים פיזיים ואני אתן יותר הבנות תודעתיות ואצית אצלן את אש הרצון לבחור לקחת אחריות אישית.

    ובעניין זה אוסיף ואומר שאין לי יכולת להשפיע על הבחירות של אף אחד אחר חוץ מאשר על אלו שלי. לכן, אני אחראית רק למילים שלי ולא לאופן שבו את בחרת לחוות אותן כמאיימות עלייך או מתנשאות מעלייך

    היות ואני ליבת אש,הדיאלוג ביני ובין ליבות אדמה ומים כמותכן טלי וזהר , הוא חשוב , השיח בנינו כאן הוא תחילתו של השיח שנדרש לחלחל לתרבות האנושית . אבהיר כוונתי באמצעות דבריה של Keren Levi :

    במעגל החיים הגדול האש מסמלת אנרגיה זכרית והאדמה אנרגיה ניקבית, בין האש לאדמה מתקיים סיפור אהבה עתיק יומין. האדמה מעניקה לאש קרקע יציבה לרקוד עליה ועצים כחומר להתהוות.. והאש, אש החיים מעניקה לאדמה חום ותמיכה אנרגטית מהדהדת. שניהם יחד יוצרים עשן טוב ורוח חדשה המחוברת לרוח שיש בכל. מזמינות אתכם להיות ביום חשוב זה למען הפסקת האלימות נגד נשים בעולם כולו לחוות ביחד את האהבה שבין האדמה האש והרוח.. למען שלום ופיוס בין המינים, למען ריקוד מצמיח ופורה להתפתחות שלנו כבני אדם, בני ובנות אדמה

    היום אני משמיעה את קולי…מעירה מתוכי את האומץ לדבר

    בעידן הישן לא יכולתי להשמיע קולי,לתת מאיכויות האש והאוויר שלי כי לא רק שלא היה להן ביקוש, היתה רתיעה כמו שביטאתן אתן כאן טלי וזהר. היתה התנגדות.
    אבל…
    אנחנו כבר בעידן החדש ויש עכשיו קדימות לאנרגיות האש והאוויר על פני האדמה והמים ולכן אני היום משמיעה את קולי.
    המילים שלי מהדהדות ותדרי התודעה החדשה מוטמעים בקצב מהיר שלא ניתן לעצור. לראייה: קיבלתי עשרות לייקים להודעתי זו כאן ושם ברשת ורק שתי תגובות של התנגדות משתיכן.

    https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=KrSq-UtHJlw#!

    ***

    זהר:

    אני מאד מאד שמחה על הדיון שנוצר כאן עם נעמה אני אפילו מודה לה כי הכעס שעוררו בי דבריה המוטעים אפשר לי לבטא ולדייק דברים שנאבקתי בהם שנים רבות אני כבר לא כועסת אני רק נחושה להמשיך ולדרוש דיוק במסר של הארוע החשוב הזה שהוא בפרוש פונה לשינוי חברתי ולא לשינוי של הפרט
    לפני 28 דקות · אהבתי

    נעמה :

    אדם יכול לשנות רק את עצמו.
    השינוי חייב לצאת מתוכנו ורק אח"כ מהדהד לסביבה.
    לא אפשרי שינוי חברתי לפני שנעשה שינוי תודעתי אישי פרטי פנימי .
    אצל כל אחד השינוי הוא שונה. אין אמת אחת שנכונה לכולם. כל אחד והתסריט האישי שלו ,מחוייב לשינוי שתואם את תדר ההתפתחות שלו.
    הבריאה לא פריירית לבזבז אנרגיה ולאפשר לשתי נשים לחוות אותה התנסות. כל אחד לומד מהו אחר ותורם ממסקנותיו להתפתחות הכוללת של הכל ושל כולם.

    טל, זהר ותמר:
    גם אני מודה על השיח הזה. הוא חשוב מאד. הוא לא קל לאף אחת מאיתנו, אבל הוא משקף את מגמת השינויים ולכן נועד להתקיים.
    אני יודעת שקיבלתי מימון אנרגטי=כוח לקיים את השיח הזה למרות ועל אף הקושי לעמוד מולכן. לא הייתי מצליחה לעשות זאת אילו הייתי נעלבת מדבריכן רגשית. אני מצליחה כי אני מבינה, אני יודעת שיש לי תרומה חשובה לשינוי . אני כאן כי בחרתי להענות לאתגר ולהקשיב לקולי הפנימי שקרא לי להשמיע קולי. אני מניעה מתוכי את האומץ לדבר אחרי שנים של בדידות , בלי קול, בלי יכולת לביטוי. הקרקע לא היתה בשלה. עכשיו היא כן. זה עדיין קשה להפנים את השפה והמהות של המסר, אבל אני יודעת שנועדתי לפלס דרך לתודעה החדשה לחלחל להוויתנו.

    אני בטוחה שיש כאן בקהל הקוראות מי שמילותיי מהדהדות עבורה כמשמעותיות. למה הן לא משמיעות קולן? כי זה קשה מאד מאד מאד לעמוד מול הדעה הרווחת ולומר דברים שכל כך שונים מהשפה שהתרגלנו לדבר בעידן האדמה והמים. נדרש הרבה אומץ לכך וידיעה ברורה וחד משמעית את ייעודך. לי יש את זה ולכן אני כאן.

    זהר, לא את ולא אף אחד לא יכול לשנות או לעצור את מגמת השינויים. קולי נועד להישמע בין אם הוא ערב לאוזנייך ובין אם לאו. כך נחתם.
    "הכל צפוי והרשות נתונה" . התסריט שלי ושלך חתום מראש- בחרנו בו בהתנדבות ובבחירה חופשית לפני שהנשמה שלנו ירדה לעולם בגוף פיזי. הרשות הנתונה היא הדרך שבה אנחנו בוחרים לממש את המהות. אני משתדלת לנהל כאן שיח מכבד ומציעה גם לך לקחת נשימה עמוקה, להכניס אוויר – הבנה ולקבל את מה שמגיע אלייך באהבה, מתוך אמונה שמה שמגיע – זה מה שזימנ לעצמך. אני לא הגעתי לשיח הזה במקרה. אני כאן כי קיבלתי קריאה אנרגטית להשמיע כאן קולי

    יום נעים, נעמה

    ***

    טל :

    נעמה כל פעם שאני משתפת אותך בתמונת עולמי באיך אני רואה את הדברים את לא באמת מקשיבה לעולמי וישר תוקפת. הקשבה היא האפשרות להיות בעולמו של האחר. למעגל באים ללא ידע ותומכים את האחר למצוא את התשובות בתוכו. לגלות אמפטיה וחמלה להקשיב לעולמו של האחר לסיפור שלו ועדיין לומר את מה שאת חושבת שתוך מקום של גדילה. אני לא מרגישה אמפטיה ולא כי נעלבתי והייתי ברגש כי פשוט לא הרגשתי. הרגשתי גל קור ואני סומכת על התחושות והקולות בראשי. האם את יכולה להיות רגע קט בעולמי ולהקשיב לעולם שלי ללא כל צורך לשנות אותו? האם את יכולה להיות לרגע קט בתמונה שלי?

    ***

    טל, כשאדם נמצא בתוך עולמו של האחר הוא לא יכול לעזור לו. עלינו לצאת כדי להרחיק ראות את התמונה הרחבה.

    במעגל אין זה תפקידי לומר את דעתי לאף אחד אחר אלא לחלוק את המהות שלי ולאפשר לאחרים להקשיב.

    אין לי לא אפשרות לא רצון ולא יכולת לשנות אותך או את עולמך. זאת תוכלי לעשות רק את.

    אני בוחרת כעת לצאת מהשיח כאן כדי לאפשר מרווח נשימה עבורנו לעכל את הדברים. אין לי עניין לנהל ויכוח פינגפונג ולהתנצח. כפי שהסברתי-אין אמת אחת שנכונה יותר או פחות.

    זוהי איכות האוויר- ההבנה: הבחירה להקדים מחשבה תחילה לסוף המעשה
    אני בוחרת עכשיו להפסיק להגיב ולחשוב ולהבין מה עומד מאחורי השיח הזה.

    להתראות עוד יום יומיים

    נעמה

    1. תגובה לפוסט של זהר מהפייסבוק מכאן:

      https://www.facebook.com/notes/zohar-noy-meir/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA/10151423442188586?notif_t=like_tagged

      שלום שלום. מעניין שלא הגעתי להגיב כאן קודם, פשוט השיח עם זהר התנהל במקום אחר…הגבתי והתכתבתי עם זהר מייד כשפירסמה את דבריה משום שהשיח הזה חשוב מאד, על אף שאיננו פשוט לאף אחת/אחד מאיתנו. זהר: ציטטת בפוסט הזה רק חלק ממילותיי שזרע הרבה התנגדות וחוסר הבנה של המטרה השותפת לכולנו והיא העצמת נשים לחולל שינוי, לרקוד אותו, להניע את הגוף ואת הנשמה שכמהה להשמיע קולה :לא להסכים עוד לדיכוי מכל סוג שהוא. לקום, לצאת ולעשות את מה שנועדנו לעשות – לברוא עולם חדש, ליצור הרמוניה בין המינים, לרקום שיתופי פעולה לשינוי מעמדן של נשים בחברה. פשוט הדרך שלנו לעשות זאת היא שונה, מאד שונה, וטוב שכך. השונות מבורכת. היא מרחיבה את תרומתנו הכוללת להתפתחות הכלל ולא צריכה לבוא אחת על חשבון השניה או להתעמת/להתנצח על עמדות. כולנו אחד, כולנו מחוברים ומחוברות לאותה רשת אנרגטית והסינכרון בנינו הוא שנדרש כעת כדי לחבר את התרומה שלי ושלך ושלה ושלו למימוש מועצם בחיים הארציים-כזה שיביא את התוצאות שרצויות לכולנו במציאות הגשמית.

      היות וזהר פירסמה כאן ושם ובכל עבר, יצא שתגובותיי הוטמעו כל פעם בקבוצה אחרת ולא כאן ולכן מוצאת לנכון להבהיר את עמדותיי גם כאן על מנת שתהיה שקיפות ובהירות מלאה. הטמעתי את ההתכתבויות בפוסט באתר שינוי תודעתי: יסודות בתנועה-דיאלוג בין האש והאוויר למים והאדמה, מציעה לקרוא את כל רצף התגובות כדי להבין. מצ"ב קישור.

      יסודות בתנועה – דיאלוג בין האש והאוויר למים והאדמה – אתר שינוי תודעתי

      מבקשת לדייק את ההבנה:

      אני מבינה מאד את המקום הרגשי של הפגיעה הפיסית והנפשית בזכותן הבסיסית של נשים על גופן . בניגוד לרושם שנוצר,אני כן מכירה מקרוב את הנושא. מהיבט שונה מזה שזהר מדברת עליו, אבל מכירה. אין לי הרשאה לשתף בפרטים אז תצטרכנה פשוט להאמין לי, או שלא… ממילא מערך ההתנסויות שלי נועד עבורי ועבורי בלבד. כל אחד צריך ללמוד את השיעורים שלו שתואמים את השלב ההתפתחותי שהוא נמצא בו ולכן אין בכלל בכלל בכלל מקום להשוואה מי צודק יותר ומי פחות, מי אומר דברים נכונים ומי לא. הבנה בסיסית ראשונה היא שלכל אחד מאיתנו נכון משהו אחר ויותר מכך, מה שהיה לי נכון אתמול לא מתחייב שיהיה לי נכון עכשיו. אנחנו חיים בתקופה של התפתחות אבולוציונית מואצת וקצב ועוצמת השינויים מהירים יותר משאנו רגילים להכיל. אין לנו ברירה. לא נוכל לשנות את מגמת השינויים או לעצור אותה. רק להסכים לשתף פעולה.
      מהי אותה מגמה?
      המגמה היא מעבר מעידן ישן שבו מהות ההתנסות היתה באדמה (חומר, גוף והמסגרות שמנהלות אותו) ומים (מערכות רגש שיצרו תלות במערכות יחסים בינאישיות)
      לקדימות במערך ההתנסויות ביסודות האש(כוח הרצון,יצר היצירה, טכנולוגיות מתקדמות) והאוויר(הבנה תודעתית) .
      משמע, שאם עד עכשיו מה שהיה קיומי עבורנו הוא שמירה על החומר- הגוף שלנו הנשים ועל הנפש- מעוז הרגשות, הולכת עכשיו ומתרחבת בקרבנו ההבנה שיש משהו שיותר קיומי עבורנו והוא דיוק הרצון שלנו להיות ולעשות את מה שאנחנו מבינות שנועדנו לו. בלי זה אין לנו סיבה לקום בבוקר להתמודד עם תופעות ארציות כמו אלימות פיזית ומינית ורגשית – חשוב שנשמור על הגוף כי היא הבית לנשמה, אבל יותר קיומי עבורנו זה להבין מה אומרת לנו הנשמה, איזה קול היא משמיעה? מה היא באה לתת לעולם?

      כשאמרתי שנשים נועדו ליצור את השינוי התכוונתי לכך שעצם הבחירה של נשים לקחת אחריות ולהשמיע קולן היא זו שתפסיק את הדיכוי. כדי לעשות תהליך בריאה עלינו להשתמש במילים וכוונות חיוביות. במקום לומר לא לאלימות , אני בחרתי להחליף את המילים ב לקיחת אחריות. במקום להאשים את הגברים, אני בחרתי להבין את הסיבה הגבוהה לקיום תופעה שלילית זו של צורך לפגוע ולחדור למרחב הפרטי של האחר/ת . ככל שנבין יותר – נפחד פחות ויהיה לנו יותר אומץ לעשות את מה שאנחנו צריכות לעשות, כל אחת בדרכה.

      Dorit Bar דיברת על החושך והאור. האלימות איננה החושך. החושך הוא הפסיביות שלנו. גם תופעות אלימות ושליליות כמו אונס – היא התפתחות. מטרת האור ליצור התפתחות ומטרת החושך לעצור ולדכא אותה.
      כאשר את זהר מנסה להשתיק את הקול שלי ולשלול את לגיטימיות השמעתי אותו ,בגלל עלבון רגשי או חווית חוסר צדק , את משרתת את החושך. השיח בנינו הוא האור, גם אם עולים פה דברים שקשה להבין ולהסכים להם. הדיאלוג שנרקם בנינו- הוא הוא האור שהעולם הזה זקוק לו יותר מכל: נשים אמיצות- כמוך , וגם כמוני !שמעיזות להשמיע קולן. הקול שלי מאד מאד מאד יוצא דופן. השפה שלי זרה והתכנים קשים לעיכול. אני גם לא תמיד מצליחה להבהיר את כוונותי האמיתית בגלל ששפת העולם הארצי ה"מיינסטרים" זרה היתה לי עד לא מזמן. אני לומדת.

      היום אני משמיעה את קולי…
      הקול שלי דוכא משך שנים ארוכות של כאב ובדידות. למה כאבתי? כי איפשרתי לרגש לנהל לי את הבחירות. למה אני כבר לא כואבת יותר? כי בחרתי לתת קדימות להבנה.
      למה היום אני כן מעיזה? כי מצאתי את העוז- הכוח הפנימי שלי מתוך ידיעה ברורה שכך נועד להיות והגיע שעתו של המידע הזה להיות נגיש למי שתבחר/יבחר לעשות שינוי תודעתי .

      אין זה אומר שבעידן החדש לא יהיה מקום לרגש. יהיה , אבל אחרת. רגש של חמלה מבורך, גם כלפי עצמי וגם כלפי הזולת, אבל רגש של סבל וכאב מיותר היום. הוא מעכב את ההתפתחות שלנו.
      אני בוחרת היום להעצים נשים ע"י חיבור לילד הפנימי שלהן ובאמצעות שימוש באנרגיות האש והאוויר – אלו הן אנרגיות זכריות.
      נשים שיוצרות את השינוי הן נשים שמתחברות לאנרגיה הזכרית שבהן- לאש הרצון העצמאי שיוצר דחף למימוש עצמי ולאוויר הגבהוה- הבינה הנשית – זו שהביאה את חווה להפעיל שיקול דעת ולאכול מפרי העץ האסור.
      חווה ידעה את היותה תודעה בוראת. גם אני יודעת!

      אוהב שחר: לא אמרתי ולה התכוונתי לכך שלגברים אין שום אחריות. בוודאי שיש. מיהם אותם גברים? תהליך השינוי הוא אישי.השינוי חייב לצאת מתוכנו כי לא נוכל לשנות אף אחד אחר. תפקידי לא לחנך ולשנות אף אחד אחר חוץ מעצמי. ואני בכלל לא יודעת מי הם "הגברים" ממי זו "החברה" ומי אלו "הנשים" . אני יודעת שהשינוי הוא אישי קודם כל ורק אחרי שנעשה השינוי התודעתי הפרטי, הוא יוצר אדוות גם בסביבה.

      אני יודעת שמאד פופולרי עכשיו לדבר על האהבה וההרמוניה והשלום. גם אני בעד, ברור, כולנו מפנטזים על אותם מישורים שמהם הגענו בהם יש אהבה ללא תנאי וחופש אינסופי. זה לא כאן. גן עדן זה סבבה אבל במקום שבו יש שקט ושלווה ואושר – אין התפתחות. וזו תכלית קיומנו כאן כאנושות: להתפתח. האלימות הקשה ששוררת בעולמנו כעת היא שלילית ומוקצה בעיני בכל מובן, אבל, עם כל השליליות שבה- היא יוצרת התפתחות ומכאן חיוניותה. לא כי היא טובה אלא כי היא נדרשת לאנושות על מנת שאנשים יתעוררו ויבינו מה הם צריכים לעשות. המלחמה בין החושך והאור היא אינסופית. עלינו להכיר את החושך כדי להשכיל להתרחק ממנו. איך? ע"י הגברת האור.
      השיח ביני ובינך זהר מביא הרבה אור. בזכות הדיאלוג בין האדמה והמים שבך וין האש והאוויר שבי, יצרנו התפתחות, יצרנו מרחב שמאפשר שיח עבור עוד ועוד תודעות להבין את עצמן, כל אחת בדרכה וע"פ בחירתה החופשית.
      את הבחירה עשינו עוד טרם ירדה נשמתנו לעולם. אנחנו כאןו כדי להבין למה וכדי לממש את הבחירה. "הרשות התונה לנו בחיים בגוף פיזי מתייחסת רק לדרך שבה נבחר לממש ולא למהות שהיא התסריט שנחתם מראש.

      אטמיע גם את המילים האלו הבפוסט וכל מי שרוצה באמת להבין לעומק מוזמנת להגיב שם. אין לי אפשרות לעקוב אחרי כל פרסום ברחבי הרשת שבו מתקיים דיון כזה או אחר.
      לדיון עם זהר לא הגעתי במקרה. נענייתי לקריאה אנרגטית אז הגעתי

      מצ"ב עוד קישורים לפוסטים עם הרבה סרטונים מעירים ומאירים שתורמים להבנת הסוגיה, למי שרוצה להעמיק:

      נשים נועדו ליצור שינוי

      http://shinuytodaati.co.il/a8-women/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99/

      גברים בעידן החדש – אתר שינוי תודעתי

      http://shinuytodaati.co.il/a8-women/%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9/

      טשטוש גבולות בין המינים .

      http://shinuytodaati.co.il/a3-water/%D7%98%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%A9-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D/

      התפתחות – תנועה- לרקוד את החיים ולחיות את הריקוד

      http://shinuytodaati.co.il/a9-activism/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94/

      תודה

      אהבה=הבנה , נעמה

      נעמה וייס טוהר
      מלווה תהליכי שינוי ומנחת קבוצות תודעת על
      naama.w.tohar@gmail.com
      אתר שינוי תודעתי http://shinuytodaati.co.il/
      בית שינוי תודעתי, קו ייעוץ טלפוני ווירטואלי 052-4670045
      נייד 052-4670045

      1. בת ה 7 שלי מתבוננת בי פורצת בבכי עוצמתי. בוכה, ממש בוכה בעודי צופה ומתעדת בזה אחר זה בעוד ועוד קישורים לסרטונים מרחבי הרשת-מכאן ומשם. היא לא רגילה כי אני ממש ממש ממש לא טיפוס רגשני. מה קרה אמא, למה את עצובה? אני לא עצובה הסברתי, אני מאושרת. אז למה את בוכה? כי אני מתרגשת שהחיזיון שראיתי בעיני רוחי כל חיי מתממש עכשיו. כל התודעה של העידן החדש שאת שומעת אותי מדברת עליה כל הזמן- זה זה , זה קורה, זה אמיתי. השינוי התודעתי קורה בכל העולם, אנשים באמת מתעוררים , הנשים מובילות אותו, כמו שהסברתי לך על חווה שאכלה מפרי עץ הדעת… וזה ממש ממש ממש מרגש אותי שאני זוכה לחיות בזמן הזה שכל חיי ייחלתי לו. "זה ממש מוזר היא אומרת. אצלנו, אצל ילדים זה לא ככה, נכון באר? היא מוודאת עם אחיה. אנחנו בוכים רק כשעצוב לנו וכואב לנו, זה לא נראה לי הגיוני לבכות משמחה. אני מסבירה: זה רק בגלל שטרם חווית רגעי חסד כאלו של אושר אמיתי שבהם את זוכה לראות חלום שלך מתגשם. וזה לא רק החלום הפרטי שלי, זה החלום של כל האנושות. טוב, לא כולה, אבל זה יגיע לחצי בקרוב. אני מאחלת לך שגם את תזכי לחוות את החלומות שלך מתגשמים.
        חמודה שלי, זה קורה, כל מה שדיברתי עליו תמיד שיהיה בעתיד- זה עכשיו, זה בהווה, זה קורה עכשיו. ואז היא מסביר לאח שלה: ראית את אמא? היא ממש בכתה בקול רם מרוב שמחה, אתה מבין את זה?

        הם לא מבינים – הילדים שזכיתי לגדל ולגדול איתם ומהם , כי הם כבר נולדו לתוך העידן החדש והכל כל כך ברור ומובן מאליו עבורם. בת ה 7 לא מבינה מה ההתרגשות שלי. היא לעולם לא תבין מה זה לחיות כנשמה כלואה כי היא נולדה לתוך הווית החופש. האושר עבורה מוטמע בהוויתה build in , אז למה לבכות משמחה? מה כבר הסיפור? בסה"כ כמה סרטונים של נשים רוקדות. היא מתבוננת בהנאה בסרטונים אבל אין בה שמץ פליאה. היא יודעת שכך נועד להיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *