הביקורת אינה דבר שלילי. היא לא צריכה ליצור רגשות שליליים.
ההבנה שאנחנו לא אותו דבר, כי אנשים שחושבים אחרת יוצרת דחייה, אבל אתה יכול רק להגיד תודה, אני רואה מה אתה אומר ואני מבין מאיפה זה בא. מכיוון שמדובר במציאות, אני מבין כמעט את כל הביקורת (חוץ מזו המבוססת על שקרים ושמועות) על האירוע, ואני שמח שבמציאות שלנו לא כולם חושבים את אותו הדבר.
ארגונים הירארכיים מפחדים מביקורת כי זה יכול לערער את מקום הניהול. ארגונים מבוזרים חיים מביקורת כי זה מה שיקדם אותם קדימה ויפתח אותם.
לפעמים הביקורת לא מקבלת תמיכה בכלל ואז המבקר יכול להבין שזו רק דעתו הסובייקטיבית. לפעמים לביקורת יש תמיכה מלאה ואז יתחיל שינוי. בין אם זה למי שנתן את הביקורת, או למישהו שמזדהה עם הביקורת יש בדיוק את האנרגיה.
בכל מקרה, ביקורת זו היא הדלק המניע את הארגון קדימה.
It is only thanks to criticism that we have reached the absurd idea.
חשיבה ביקורתית בודקת האם אופן חשיבתך מביא להתפתחותך ומקדמת אותך, או שרק מעכבת ומקצצת כנפיים.
חשיבה ביקורתית בודקת האם אתה פועל מתוך דפוס מקובע או שאתה בוחר את בחירותיך בתבונה כל פעם מחדש.
כשאתה שופט עצמך אתה לוקח אחריות במקום שאחרים ישפטו אותך ויבקרו אותך על הבחירות שלך.
חשיבה ביקורתית עוזרת לך לשנות את החשיבה הרוטינית שלך לחשיבה יצירתית, גמישה וחדשנית.
תודעת העל "ברגע שלא יהיה שיפוט עצמי לחלוטין, אתם לא מפתחים את עצמכם. השיפוט העצמי למרות שמבחינת המודעות הנלמדת אצלכם הוא דבר אשר אינו נכון, יש בו את קו הזכות. מאחר וכאשר שיפוט עצמי נוצר אתם יודעים לשפוט נכון את הכיוון שאתם הולכים אליו"
קיבלנו יופי של כלים לשפוט את עצמנו כדי לזהות האם הכיוון שאנחנו רוצים תואם את התסריט או לא.
אפשר להתייחס לביקורת עצמית כאל בקרה עצמית.
ביקורת ושיפוט כלפי האחר אפשרית רק אם יש לנו כלים לזהות את הדיוק שלו כלפי התסריט.
כשמפרקים מתוך המושג ביקורתיות ושיפוט את אלמנט המים המזדהה ומשאירים את יכולת הזיהוי של האוויר , אפשר להשתמש בכלי הזה.