הטקסט בפוסט הזה נכתב כהגיגים. הוא עלה לאוויר בתאריך 24 בספטמבר 2018 ללא הסבר תודעתי מדויק. הטקסט המצ"ב נכתב כטיוטה ללא פירוט הבנות ,אלא תיעוד מידע ראשוני גולמי בלבד. אין לראות בו פוסט ככל הפוסטים .
- 12הקופים , עונה שנייה פרק 13 דקה 42:10 :"זה סיפור על איך העולם מסתיים , זה המתחיל בסוף ונגמר בהתחלה"
12 הקופים. עונה 3 פרק 7 דקה 23:46 : גניפר לגיימס: "העיניים הם האיבר היחיד באדם שלא משקר. אתה מביט לתוך העיניים של מישהו ומאמין לו"
12 הקופים. עונה 3 פרק 2 דקה 2:07 : גניפר נקלעה לעבר בצרפת "מה תעשי כשאת נטושה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון"? אז היא מנסה לשלוח מסר לשותפיה בעתיד . היא כותבת מכתב ומבקשת מכומר בכנסיה :
– "אדוני, אדוני"
– "גבירתי אמרתי לך לפני שאני לא יכול לעזור לך
– אתה חייב לעזור, אתה כומר
– פשוט קח את זה ושלח לאמריקה בעוד 95 שנים
– כולנו נהיה מתים עוד 95 שנה
– אז תגרום לאלוהים לעשות את זה
– את משוגעת
– מה תעשה כשאפילו אלוהים לא עוזר לך ? את מקבלת את העובדה שאת יכולה לסמוך רק על עצמך
*
אז כן, גניפר משחקת בסדרה את דמות המשוגעת אבל היא היחידה שיודעת
12 הקופים: "יש הרבה סופים .איך יודעים איזה הוא הנכון? זה שאתה בוחר בו"
12 הקופים , עונה 4 פרק 2, דקה 18:27: " השורש המשותף של כל ההישגים הגדולים זה הכישלון"
12 הקופים , עונה 4 פרק 2, דקה 30:41: "שוב ושוב ושוב מחדש, מנסים לעשות את הדבר הנכון בדרך הלא נכונה . אין נכון או לא נכון, אין טוב או רע , אתה פשוט צריך לעשות מה שחשוב באותו רגע "
12 הקופים , עונה 4 פרק 7, דקה 17:16: " כאן יש להם הכל תמיד ואיכשהוא הם רואים כלום. מוזיקה, סרטים, אומנות , אחד את השני, העולם מלא כל כך ואנשים כל כך ריקים . אנשים מלאים ברגשות, מוסחים עי רכושם , מוקדשים לאובססיות שלהם. הם מאבדים את עצמם בדימיון, בזכרון. מפספסים את ההווה בזמן שהוא מתרחש סביבם , לכודים בעבר שהם מקווים להשיב "
12 הקופים. עונה 4 פרק 11 דקה 22:37 : " בשביל להבטיח את הסוף , חייבים לשמר את ההתחלה
31:08 מוות יכול להתבטל. האהבה לא.
אז כזה …
*
הסבר למה : כאן
https://www.facebook.com/
הרגע הזה ש… אמלק: כך נראים חיי אחרי 3 ימים ברצף מרתון צפייה בסדרה 12 הקופים: הרגע הזה שאני נרדמת בשעות היום ומתעוררת בבהלה בשעה שחשוך, מסתכלת סביבי ותוהה איפה אני , באיזו שנה, באיזו מאה, באיזה עידן, באיזו בריאה ? מי אני? איזו נעמה אני? מאיזה גלגול? אני נעמה של הסוף או נעמה של ההתחלה ? אני נעמה הערה או נעמה החולמת? אני בעולם האמת או באשלייה? אני נעמה האמא או נעמה הילדעה? אני שם או כאן? אני גם וגם? אני נעמה שזוכרת או נעמה ששכחה? אני נעמה שיודעת – נעמה המשוגעת או שזו השחקנית שעברה תהליך אילוף ונירמול לחיות בדיפולט? אני זו שלוקחת אחריות ועושה את העבודה שלה או זו שהעבודה שלה היא להתנתק מהאחריות הארצית ולהתחבר לאחריות הגבוהה? אני נעמה שהכל בהיר ומובן לה או נעמה שיש לה ספקות ? אני זו שהלכה או זו שבאה? הלכתי הרגע או חזרתי? הדמויות על במת המשחק הזו הם שחקנים ראשיים או רק תפאורת רקע? זה הזמני או זה הקבוע?יש קבוע? יכול להיות משתנה קבוע במשהו שנועד להשתנות? זה שצפוי מראש או זה שיש לי בו רשות נתונה לבחור? יש לי בכלל אפשרות לבחור??? אני נעמה שרואה או נעמה העוורת? אני אשת האש שיודעת ומדברת או ילד האוויר שמבין ושותק?
4 עונות , 13 פרקים כל עונה. גם בשגרה שלי אני לא הכי מחוברת ללוז הלינארי ואף פעם לא מעודכנת במועדי חגים וחופשים, לא יודעת אם יום חול שבת באיזה חודש. זה לא משנה … החיים הם רצף התפתחות בתנועה מתמדת
זכרתי ששמתי כביסה במכונה , רק שנראה היה לי שהיא מלפני 3 הימים האלו. הנחתי שתסריח כבר… אבל לא.. זה היה היום בבוקר לפני כמה שעות . שיואו איך שהזמן טס כשנהנים , מאבדים כל תחושת זמן וחיבור למקום.
*
היה כייפי המסע הזה בזמן , בין מצבי תודעה שונים ומשתנים, בין תסריטים, בין גלגולים, בין דמויות שונות ומשתנות שכולן אני
- 12 הקופים: מרתון 3 ימים ושני לילות השלמתי 4 עונות , 13 פרקים כל עונה ,של סדרה משובחת : סיפור על איך העולם מסתיים , זה המתחיל בסוף ונגמר בהתחלה. סיפור מעגלי חיים של כמה דמויות משתלבות זו בזו הסדרה מתעדת את כל מסתרי הבריאה, מציגה תמונת מציאות שמשתנה כל הזמן בתנועה מתמדת ומראה איך אנוש מתמודדים עם שאלת הקיום- היקום שמעבר למרחב והזמן, מעבר לגבולות האפשר, מעבר להגיון ותפיסת המציאות שהתודעה האנושית מסוגלת להבין: יש שם הכל: מסע להבנת פרדוקס הזמן – לא רק מהעבר להווה ולעתיד, לא רק בין עולמות חלופיים/יקומים מקבילים ולולאות, אלא מסע חקר ניסוי הזמן לעצור ולאתחל את עצמו . יש שם את שאלת התוכנית הגבוהה – הגורל שצפוי מול חופש הבחירה – הרשות הנתונה. יש שם את התסריט הכתוב ואת השינויים שמחוללים בו אותם שחקנים שמאותגרים לפצח את חידת הקיום-הייקום, בהרפתקאות והתפתחויות בדרך חקירת הלא נודע. יש שם בכל רגע תהיה לגבי ההתחלה והסוף, החיים והמוות, הישן והאין, הטוב והרע, הסדר והכאוס,אמת ושקר, ייאוש ותקווה , השפיות והשיגעון, כולם מתמזגים לאותה נקודה ע"י האחד שבחר ונבחר להציל את העולם שמחבר כל החלקים: מרכיב הפאזלים .
- 12 הקופים , עונה 4 פרק 7, דקה 17:16: " כאן יש להם הכל תמיד ואיכשהוא הם רואים כלום. מוזיקה, סרטים, אומנות , אחד את השני, העולם מלא כל כך ואנשים כל כך ריקים . אנשים מלאים ברגשות, מוסחים עי רכושם , מוקדשים לאובססיות שלהם. הם מאבדים את עצמם בדימיון, בזכרון. מפספסים את ההווה בזמן שהוא מתרחש סביבם , לכודים בעבר שהם מקווים להשיב "
12 הקופים , "//www.facebook.com/photo.php?fbid=1112164078956764&set=a.145877165585465&type=3&theate
//www.facebook.com/photo.php?fbid=1112164078956764&set=a.145877165585465&type=3&theater
עונה 4פרק 2, דקה 30:41: "שוב ושוב ושוב מחדש, מנסים לעשות את הדבר הנכון בדרך הלא נכונה .(תרגום לשפת תודעת העל : הדבר הנכון=התסריט שחתום מראש . הדרך הלא נכונה = הרשות הנתונה – זכות הבחירה) " אין נכון או לא נכון, אין טוב או רע , אתה פשוט צריך לעשות מה שחשוב באותו רגע
22/10 מתחיל קורס בחירה : ללמוד איך לבחור נכון
//www.facebook.com/photo.php?fbid=1112164078956764&set=a.145877165585465&type=3&theater
12 הקופים. עונה 3 פרק 7 דקה 23:46 : גניפר לגיימס: "העיניים הם האיבר היחיד באדם שלא משקר. אתה מביט לתוך העיניים של מישהו ומאמין לו" |
12 הקופים , עונה שנייה פרק 13 דקה 42:10 :"זה סיפור על איך העולם מסתיים , זה המתחיל בסוף ונגמר בהתחלה"
– "גבירתי אמרתי לך לפני שאני לא יכול לעזור לך
– אתה חייב לעזור, אתה כומר
– פשוט קח את זה ושלח לאמריקה בעוד 95 שנים
– כולנו נהיה מתים עוד 95 שנה
– אז תגרום לאלוהים לעשות את זה
– את משוגעת
– מה תעשה כשאפילו אלוהים לא עוזר לך ? את מקבלת את העובדה שאת יכולה לסמוך רק על עצמך
*
אז כן, גניפר משחקת בסדרה את דמות המשוגעת אבל היא היחידה שיודעת
*