טיוטה: זהות

בוא נתחיל ממה זה לא אומר:
זה לא הופך אותך לאדם טוב יותר. רק אתה יכול לעשות את זה בעזרת פעולות ומעשים שיביאו טוב לאחרים ולעצמך.
זה לא הופך אותך לאדם אכפתי יותר, רק אתה יכול לעשות את זה אם תתעניין באחר ובסביבה שלך.
זה לא הופך אותך לסובלני יותר, רק אתה יכול לעשות את זה אם תצליח להרגיש מה מישהו אחר מרגיש ותבין את המקום שלו.
זה לא הופך אותך לאחראי יותר, רק אתה יכול לעשות את זה אם תיקח על עצמך אחריות ותוביל קדימה.
זה לא הופך אותך לציוני, את זה יכול לעשות רק החינוך שקיבלת, אתה מקבל ותקבל – קודם כל בבית, במשפחה הגדולה, בבית הספר ובקיבוץ.
זה לא אומר שהמדינה סומכת עליך, אתה צריך ותצטרך כל חייך להוכיח שאפשר לסמוך עליך.
זה לא אומר שהמדינה מאמינה בך, אתה זה שתצטרך להאמין בה ולעשות את זה גם בזמנים שזה קשה.
זה לא הופך אותך לשייך למדינה, היא זו ששייכת לך ואתה תצטרך לעבוד ולעשות כדי להיות ראוי לשייכות הזו וכדי שהיא תהיה ראויה שתגור בה ותהיה חלק ממנה.
זה לא הופך אותך לישראלי, את זה אנחנו, ההורים שלך, עשינו בשבילך מעצם זה שהבאנו אותך לעולם דווקא פה, בארץ הנפלאה וה(לפעמים)בלתי אפשרית הזו…. ומעצם הדברים שאנחנו, הורינו, וסבינו עשינו בארץ ובדרך הקשה אליה.

ולא, היא לא נותנת לך זהות, התעודת זהות הזו.. נכון, בעזרת התעודה כל מי שיפגוש בך (ויבקש לראותה) ידע מי הם הוריך (כן כן), מתי נולדת, איפה אתה גר ואת העובדה שאתה ישראלי. אבל זה רק חלק מהזהות שלך וכל השאר – תלוי רק בך. זה יקח לך זמן, אולי כל החיים, אבל את מי אתה ומה שאתה – אתה מגבש מיום שנולדת, לגמרי בעצמך, ורק אתה קובע מהי זהותך, לא שום תעודה.

אז מה זה כן אומר?
שזהות זה לא להיות זהה. זה להיות בעל קול יחודי משלך, שכולל את כל הדברים הטובים שבך: את הטוב, האכפתיות, הסובלנות, האחריות, השייכות, הציונות, האמונה, הנתינה וכן – את הישראליות שלך."