מה שקרה בשריפה זו פגיעה בעצים בבתים ובגופים של האנשים שמתו : כל אלו זה חומר. האש שורפת ומכלה את מה שנמצא על האדמה אבל באמת התפקיד של האש הוא לעלות מעלה לאוויר- להבנה של עולם הרוח. מה שחשוב זה להביןלמה זה קרה
החומר נועד להתכלות. כל חומר. כל גוף ימות מתישהוא וכל בית יקרוס מתישהוא. מה שמעניין להבין זה את הסיבה למה התכלה בדרך שבה התכלה . הרי מים יכולים גם לכלות: בתקופת נוח היה מבול שכילה הכל ויכולה להיות רעידת אדמה גם שמכלה, אז למה בתקופה הזו דווקא האש שורפת? כי הסתיים ב 2012 עידן האדמה והמים ואנחנו עכשיו בעידן של אש ואוויר..
*
האש שרפה את החומר כדי שנבין שיש ערך מעבר לחומר, יש מהות רוחנית, נשמה ואם לא נעשה את הייעוד שהנשמה שלנו בחרה לעשות בעולם אז נקבל סימנים שאנחנו בסטייה כמו מחלות ותאונות ואסונות טבע. השריפה לא היתה תוצר סטייה של האנשים הספציפיים שמתו אלא היא תוצר סטייה של כל העם היהודי ובמיוחד הישראלים בארץ. לכן האסון הזה פגע באחד המקומות הכי יפים בארץ-ביערות הכרמל והיה בסדר גודל כל כך גדול כדי שייגע בכל העם בנקודה שחשובה לכולם- הטבע . אבל לא היה מספיק לפגוע בעצים כי אנשים מתחילים להבין רק כשיש משהו קיצוני כמו פגיעה בחיי אדם ולכן היו אנשים בחרו להקריב את החיים שלהם. הם לא היו אשמים באופן אישי אבל הנשמה שלהם בחרה למות כך כדי לקדם הבנה כוללת בעם היהודי
הנשמות של צביר העם היהודי – הייעודי נועדו לקדם את האנושות לעידן של אש ואוויר אבל במקום לפתח טכנולוגיות חדשות (אש) ולקדם התפתחות תודעתית (אוויר) , העם היהודי התמכר לחומר ונאחז באדמה אז השריפה היתה נורת אזהרה שהאירה לנו את הדרך להתיישר : ישר-אל
כשקורים דברים לא טובים כמו מחלות ותאונות ואסונות אז ישר אנשים מחפשים את מי להאשים – את הילד שהצית את השריפה ואת המדינה והממשלה שלא עשו יותר להציל את הטבע והבתים והאנשים שמתו אבל אני רציתי להבין למה זה קרה. זה לא סתם במקרה. יש סיבה למה דברים קורים כמו שהם קורים והיא כדי שנלמד מהם משהו . אם לא נבין ונלמד את השיעור אז נקבל שוב ושוב ושוב את אותם אתגרים להתמודד איתם עד שנצליח ונתפתח מהם. ככה אנחנו גדלים. היו שתי שריפות בכרמל. אחת ב 2010 והשניה ב2016 , כי בראשונה לא למדנו ולא הבנו את השיעור
אז מה אנחנו יכולים ללמוד מהשריפה ?
חומר זה לא הכל בחיים . מה שחשוב זה מה שמעבר לחומר: הרוח, יותר מעצים והבתים ואפילו יותר מהחיים בגוף פיזי זה . כי רק כשהכל נשרף אנחנו מבינים שזה לא הכל.
*
שמעתי באחד הסרטונים אדם שאמר שאנשים איבדו בשריפה את כל החיים שלהם אבל זה לא נכון. הם איבדו רק את החפצים והרכוש – את החומר שהם צברו,את כל מה שהיה להם בבית – אבל זה לא מי שהם. אנחנו זה לא החפצים שלנו. אנחנו קודם כל נשמה. הגוף הוא הבית של הנשמה אבל אם הוא נשרף זה לא אומר שהנשמה מתה. היא לא. זה רק אומר שהיא סיימה לעשות את מה שהיא בחרה לעשות בעולם, היא מימשה את הייעוד שלה ועכשיו היא יכולה להיפטר מהגוף כי אין בו צורך כבר, הוא השלים את המשימה
*
*
האנשים שמתו בשריפה – הנשמה שלהם בחרה למות בדרך הזאת כדי ללמד את העם היהודי שיעור חשוב . הרי כולם מתים מתישהו. אז מה קובע מתי נמות ואיך? זו בחירה של הנשמה עוד לפני שנולדים לגוף הפיזי, היא בוחרת את כל תסריט החיים שלה כך שיגיעו לרגע שבו ימותו בדרך שתתרום להתפתחות הכוללת.
*
במקום להאשים אחרים במה שקרה, אנשים נדרשו לקחת אחריות ולהבין שיש לנו חלק במה שקרה , שאנחנו באיזהשהוא אופן הזמנו את הדבר הזה לקרות . אנחנו- הכוונה העם היהודי והישראלים בארץ במיוחד. ההיאחזות של המדינה בשטחים ושליטה בעם הפלסטיני היא סטייה. לא שלחו אותנו לארץ ישראל כדי לכבוש את אדמתם של הערבים אלא את דעתם וכל עוד אנחנו שולטים על הערבים בכוח ונלחמים בהם פיזית במקום ללמד אותם את האש והאוויר- לא יהיה שלום. המלחמה היא בגללנו , לא בגללם. הם עם אדמה , לא אנחנו. העם היהודי הוא עם של אש ואוויר. כשנתרום להתפתחות האנושית מהמוח הגאוני שלנו אז לא תהיה אנטישמיות ומדינות ועמים אחרים לא ישנאו אותנו אלא להיפך- יעריכו אותנו. אנחנו נועדנו להיות אור לגויים.
השריפות קרו כדי להזכיר לנו מי אנחנו ושנבין שחומר לא חשוב כי הוא מתכלה אלא חשוב שנכוון את האש שלנו גבוה -להייטק > high = גבוה hitech = הטכנולוגיה היא כלי בשרות התודעה , אמצעי לחבר אנשים למידע שמקדם הבנה. כל המידע באינטרנט הרי נמצא בענן – באוויר. יסוד האוויר הוא התודעה . הייעוד שלנו הוא לפתח טכנולוגיות ותודעה חדשה
השריפה בכרמל היתה נורת אזהרה לישראלים שהתמכרו לאדמה -לחומר , להבין שאנחנו נדרשים לעשות שינוי תודעתי לאש ואוויר, להתיישר (ישר- אל) – ליישר את הסטייה מהדרך שנועדנו ללכת בה.
*
השריפה בכרמל – חלק שני