טיוטה: טוהר וניקיון

הטקסט בפוסט הזה נכתב כהגיגים. הוא עלה לאוויר בתאריך 31 באוגוסט 2013 ללא הסבר תודעתי מדויק. הטקסט המצ"ב נכתב כטיוטה ללא פירוט הבנות ,אלא תיעוד מידע ראשוני גולמי בלבד. אין לראות בו פוסט ככל הפוסטים .

כי הגוף מהדהד לנו את ההבנות התודעתיות שאנחנו מזינים עצמנו בהן

תחושת הטוהר צריכה לבוא מבפנים, כשאנחנו חים בתואם עם התסריט הנשמתי שלנו ומחוברים לילד הפנימי המזוקק שאנו

‏‎Gidon Kenar‎‏
מקלחת וסבון. כן או לא. הנה משהו שפרסמתי בקבוצה אחרת. מזמין דיון גם כאן:
שסוקרים את נושא הניקיון במבט קצת אחר, אפשר לראות שהטבע ברא אותנו עם מערכות הגנה מולדות. במסגרת זו יש לנו פתחים ריריים (פה, עיניים, אף, פות), חד כיווניים (הפרשת שתן וצואה) ועוד. אחד המכניזמים החשובים ביותר במערכת ההגנה זה העור, העוטה עליו שכבת שומן חומצי מעט שהיא חלק ממערכת ההגנה שלו ומונעת מכל מיני מקרובּים ופטריות לגור עליו (בעודה מאפשרת זאת לאחרים, טובים יותר) ואוטמת אותו למניעת חדירה של חומרים מזיקים.
כשאנו גדלים בחברה שלנו אנו לומדים מהסביבה ומהפרסומת שאנו מלוכלכים ושצריך להשתשף היטב עם כל מיני חומרים כדי שנהיה נקיים יותר (לזמן מה, עד שהלכלוך ידבק בנו שוב). יותר מזה, צריך לעשות את זה מתחת למים חמים (שמכילים כלור ופלואור ומתכות אחרות). 
אז אנו נכנסים למקלחת ומשתמשים במיני חומרים מורידי שומן כדי לקלף מעלינו את שכבת השומן המגינה, שהתרגלנו לראות בה לכלוך, סופגים כלור ופלואור דרך נקבוביות שנפתחו מחום המים, יוצאים ממנה עם עור יבש ופגוע ואז אנו לוקחים עוד מיני קרמים ומרככים, בדרך כלל מכילי רעלים לא פחות מהמים, ומורחים את זה על העור שזה אתה קילפנו ממנו גם את השומן ואת ההגנה שהוא אמור לתת מפני חדירת חומרים מזיקים וגם, באותה הזדמנות, מחסלים את כל הוויטמין D שאולי ספגנו מהשמש.
אני חושב שזו טעות. העור שלנו מפריש שומן כדי שיהיה לנו שומן על העור! הוא עושה את זה למטרות הגנה. כשאנו "מתנקים" בצורה המקובלת אנו סותרים והורסים את שכבת ההגנה הזו לשעות ארוכות. לא נראה לי רעיון מוצלח כל כך…

ומה אני יכול/ה אם הגוף שלי מריח רע? ….
הניקיון מתחיל מבפנים, תפריט מבוסס צמחים לאורך זמן מנקה את הגוף ואז גם נפטרים מריחות רעים ומקבלים ריח גוף טבעי ונעים (מדבר מניסיון וממחמאות). כשזה קורה, לא צריך באמת מקלחות ואף אפשר להרגיש כיצד הן נהיות נטל על הגוף. גם השימוש בקרמים ובשמים מתייתר מאחר והעור, מכוסה בשכבה הטבעית שלו, מפסיק להיות מיובש כל העת. בילוי ערום ככל האפשר בשמש מאפשר חיטוי טוב של הגוף מפעם לפעם, יחד עם איסוף ויטמין D ושמירתו בעור עד לספיגה מוצלחת. ממש הטבע בהתגלמותו 
ועוד כדאי לזכור: הבשמים ושאר מיני התמרוקים שאנו מכירים מוצאם לא מן האנשים שחיו בטבע, אלא מאלו שחיו במקומות צפופים, אכלו חיות למחייתם והיו רחוקים למדי מן הטבע, בעיקר אנשי העשירון העליון של כל תקופה (לשאר לא היה כסף לזה). אנו, שחוזרים ומדברים על להתנהג כמו בטבע ככל האפשר, כדאי שנזכיר לעצמנו שאנו נקיים מטבע ברייתנו (כמו התינוק שעבורו נפתח הפוסט הזה) ורק מה שאנו מכניסים פנימה יכול ללכלך אותנו. אם נמשיך ונזכור שמקלחת לא באמת מנקה אותנו, ושהתחושה ה"טובה" אחריה היא בעיקר עניין של חינוך ושל הרגל (בדיוק כמו האוכל הקלוקל שהתרגלנו אליו), הרי שיש לנו עוד תשובה לשאלה, "בריאות מהי?"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.