טיוטה: משפחה

הטקסט בפוסט הזה נכתב כהגיגים. הוא עלה לאוויר בתאריך 25 באוגוסט 2013 ללא הסבר תודעתי מדויק. הטקסט המצ"ב נכתב כטיוטה ללא פירוט הבנות ,אלא תיעוד מידע ראשוני גולמי בלבד. אין לראות בו פוסט ככל הפוסטים .

מסגרות המשפחה מתפרקות יחד עם כל מסגרות עולם החומר.
ילדעים בוחרים הורים, מבוגרים בוחרים להוולד מחדש לאותו גוף

משפחה כן בוחרים / אמיתי מגד

אנחנו יכולים להיות קורבנות של העבר שלנו, כלומר, להיות בתגובה אליו, או שאנחנו יכולים לאפשר לעבר שלנו, גם הרחוק וגם הקרוב, לתמוך בביטוי ובהגשמה של הרצון הפנימי והעמוק שלנו.

זו הבחירה שיש לנו.

או להגיב דרך דפוסים, באופן מכאני ואוטומטי ,למה שהחיים הציגו ומציגים לפנינו, או להפוך את מה שהחיים הציגו ומציגים בפנינו למקור של אנרגיה, כוח, התלהבות ויצירתיות לקראת הביטוי האוטנטי של רצוננו בעולם.

אולי אין לנו אף בחירה אחרת חוץ מזו.

איך עושים את זה? על ידי כך שבוחרים בעבר שלנו, בחיים שלנו, ובמיוחד במשפחת המוצא שלנו, מחדש. עם כל הלב. נפתחים למשפחת המוצא שלנו, להורים הבעייתיים שהיו לנו, לזכרונות, ליחסים, לחלוטין. ללא גרגר של התנגדות. מסכימים להפגש עם הגורל שלנו בפתיחות מלאה, בקבלה, באהבה.

הבחירה במשפחה שלנו, בהורים שלנו, היא מפתח ענק. זהו סוד שמור בכספת שמעטים מכירים. סוד שאף אחד לא ממש שומר, אבל גם כמעט אף אחד לא שש לגלות. אני לא לגמרי מבין מדוע.

אתם מבינים? יש לנו מפתח ביד. מפתח לאושר ולהגשמה עצמית. לעיתים, אני עצמי שוכח שיש לי אותו. אבל כשאני נזכר, אני מתמלא בפרץ אדיר של אנרגיה. מדוע אנרגיה? פשוט כיוון שהגורל שלנו הוא בדיוק זה, הוא מקור לאנרגיה שלנו. אם אנחנו מתנגדים לגורל הזה ומייחלים לגורל אחר, האנרגיה הזאת מפסיקה לעמוד לרשותנו. אם אנחנו מסכימים ונפתחים אליו, הוא מעניק לנו את עצמו כמתנה.

, הפלונטרים הרבים שאנו נמצאים באים וההשלכות שהסכמנו לקחת על עצמנו, כל אלה כובלים אותנו בהתנהגויות, רגשות ומחשבות שאינם באמת שלנו.

 

תגובה אחת בנושא “משפחה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *