חיבור לחושים הפנימייים

החושים הפנימיים הם אלו שמנחים אותנו לנחש מה הבחירה  המדוייקת עבורנו . הם פעילים באופן טבעי מרגע לידתנו , אלא שבתהליך החיברות, אנחנו מכבים/מחלישים אותם ומקנים חשיבות יתר לחושים החיצוניים  כדי להתכוונן החוצה ולהתאים עצמנו לסביבה.  לצורך התנהלות ארצית מקובלת בחברה רבים מאיתנו נותנים קדימות להקשבה לקול סמכות אנשי מקצוע, מומחים,הורים,מורים,מפקדים, מפקחים,שוטרים,רופאים,פוליטיקאים… יותר מאשר לקול הילד הפנימי  , כדי לשמוע אותו יש לצמצם הקשבה לקולות הרקע החיצוניים ולחדד את השמיעה דרך סרגל השמע הפנימי .

העין השלישית

העין השלישית מומחית בלראות פנימה: את תמונת המציאות שאנחנו ממציאים בעיני רוחנו,באמצעות החושים הפנימיים ולא באמצעות חוש הראייה החיצוני המוגבל שעינינו הפיזיות יכולות לקלוט. כדי לקבל תשובות מהעין השלישית,עלינו לצמצם את טווח הראייה החיצונית ,להוריד את כמות ועוצמת הגירויים החיצוניים ולהעמיק ראות למעמקי הוויתנו. לדמיין בעיני רוחך מה שאתה רוצה לראות במקום להסתכל החוצה ולהתאים עצמך למציאות הגשמית בחוץ.

נחוש הוא מי שמחובר לחוש הפנימי

מי שמונע מתוך חיבור לידיעה הפנימית את הדרך שנולד-נועד ללכת בה . היא שנותנת לו את הכוח להתמיד ולהתעלות על אתגרים.

דרך חיבור לחושים הפנימיים, אנחנו יכולים לתקשר עם הנשמה שלנו שנמצאת במישור הגבוה ממנו הגענו. הילד הפנימי הוא הייצוג שלה – העתק נאמן למקור שיודע מה התסריט הנשמתי – הייעוד   כי הוא הבמאי שחתם עליו . מוטב להקשיב לו , יותר מלכל הקולות שנשמע בחוץ, יהיה "מקצועיים" ככל שיהיו, וגם יותר מהלב- שהוא מעוז הרגשות שמסיט אותנו להיסחפות רגשית (בין אם שלילית כמו פחד וכעס ובין אם חיובית לכאורה כמו התאהבות שהיא "מעל הראש" מסיטה אותנו, גורמת לנו לא לחשוב , לא להפעיל שיקול דעת ולהיסחף אחרי הרגשות באופן שבו הן מנהלות אותנו במקום שאנחנו ננהל אותן – ממקום של הבנה גבוהה .

מה שחשוב זה לא על מה אנחנו מתבוננים בעיניים הפיזיות שלנו אלא מה אנחנו בוחרים לראות בעיני רוחנו.


המצפון הוא המצפן הפנימי- זה שמכוון אותנו אל היעד שאליו נועדנו – נולדנו להגיע   הוא יודע מה מניע  אותנו, מה  תכלית קיומנו כאן ובשביל מה אנחנו קמים כל בוקר.

בעידן הישן הסתכלנו לצדדים : ימינה שמאלה ,למעלה למטה כדי למצוא את הדרך. בעידן החדש אנחנו נדרשים להישיר מבט ולהתבונן פנימה- למעמקי הנשמה שלנו. היא יודעת את הדרך.

כשחשוך בחוץ, ניתן לחושים הפנימיים להאיר דרכנו

תמונת הוויה חדשה הולכת ומתבהרת בתודעתנו: חיבור חזק יותר לחושים הפנימיים. החיבור הזה חשוב מאד משום שכאשר המציאות החיצונית משתנה, והיא אכן משתנה, מה שינחה אותנו הם החושים הפנימיים. כשתתהווה קריסת מערכות  – ככל שהמסגרות החיצוניות ילכו ויתפרקו בזו אחר זו,מי שיתן לנו תשובות זהו הילד הפנימי שלנו. נקבל מימון אנרגטי  לחיים רק כשנחיה בתואם לתסריט. כשאנחנו בסטייה, משמע- פועלים שלא מתוך הקשבה לחושים הפנימיים, אנחנו לא מושכים אנרגיה בצורה מדוייקת ומתקשים לממש את מה שאנחנו רוצים.

הבדל בין אינטואיציה ובין חושים פנימיים

מה ההבדל בין תחושות בטן ובין ידיעה פנימית ? מידעי תודעת העל עושים לנו סדר: 
"מערכת העיכול בודקת את היסודות בהתאם לסיבתיות. כשהתוצאות לא דומות לסיבות יש תחושות בטן היא קיימת רק כשסוטים מעולם הסיבות.
החיבור בין החושים החיצוניים והפנימיים מתחיל בתחושת הבטן. כאשר תחושת בטן מגיעה לאחר בחירה אך טרם עשייה – תעצרו. זה אומר שעולם הסיבות עושה פרצוף עקום ואתם מתחילים לזהות סטייה. זה פעמון אזעקה שיכול לעשות דינג דינג דינג חלש או דונג דונג דונג גדול. בהתאם לרמת הסטייה"

Intuition School – ילדעים  בתירגול ראייה בעיניים עצומות

אחד מאותם ילדעים  שרואים מעבר לנגלה לעין

Telepathic” Genius Child Tested By Scientist

דברים שרואים מכאן לא רואים משם

Bodyshock The Girl With X Ray Eyes

ילדה שיודעת לראות דרך אנשים ולאבחן מחלות מבעד לגוף

 

X ray eyes

נטשה, בת 17 מרוסיה הפכה לידועה ביכולתה המדהימה לראות דרך אנשים ולאבחן מחלות.  חוקרים בריטיים הודו פה אחד במתנה המדהימה של נטשה, ואילו מדענים אמריקאים היססו להגיע למסקנה כזו.

"זה לוקח לי יותר מדי זמן כדי להסביר ולפרט את כל מה שאני יכולה לראות. לפעמים אני יכול לראות מחלות בשלבים המוקדמים שלהם, כאשר לא מטופלים ולא הרופאים שלהם שום חשדות קלים שבקלים עליהם. זו הסיבה שהייתה לנו בעיות עם מדענים אמריקאים, "

How to See an Aura

 

 

See Energy in the Air

 

כל עוד אתה מתקדם טכנולוגית – אתה חשוף  

 

שלושה אחים עוורים פורצים את כל המערכות הכי "כאילו" מאובטחות בעולם  ומאירים את ההבנה: הכל אצלנו בראש.המעבדה של שלושת ההאקרים נמצאת, איך לא? בראשם! תתחילו להפנים: העוצמה נמצאת בעצמך. אין על מי לסמוך, שום אבטחה לא תוכל להבטיח לכם את הבטחון האישי והכלכלי שלכם. הדרך היחידה, היחידה, לשמור על האנרגיה שלך אצלך היא להשקיע אותה בהתפתחות תודעתית- לפתח את יכולת הבריאה שלך, את החיבור לחושים הפנימיים- להבנת עולם הסיבות הגבוה שמעבר לחומר הגשמי, ללמוד לשלוט באנרגיית היסודות, לנהל את האנרגיה שנועדה לתמוך בך במימוש הייעוד- בתבונה.

איך שלושת האחים העוורים האלו עשו את זה בלי לראות בעינייהם הפיזיות? הם התבוננו פנימה בעין השלישית, הקשיבו לקולם הפנימי, המירו את תדרי הצלצול ששמעו בחוץ לקוד מוצפן ותירגמו זאת לטכנולוגיה. הם חשו את ההבנה  מתוך חיבור לנשמה וידעו מה מדוייק להם לעשות-להיות.

futurama eyephone  

 

אם חשבתם שהמשקפיים של גוגל הם להיט טכנולוגי חדיש, כדי שתתחילו להבין את עוצמת הקפיצה הקוונטית שהאנושות עברה אחרי רגע השקט- הרגע שבו המחשבים שינו תדר כדי שהמחשבה שלנו תעבוד בטורבו, הכל בחוץ נראה היה חושך כדי שהעין השלישית תתפוס את מקומן של העיניים הפיזיות . החושים החיצוניים לא יעזרו לנו אם לא נתחבר לחושים הפנימיים שלנו.


משל הצפרדע החירשת: מדוע חשוב כל כך לשמוע לקול הפנימי שלנו?! 

ביום בהיר יצאו חבורה של צפרדעים, לטיול הבוקר שלהן.

הן הלכו, צחקו, התבדחו, התווכחו ולא שמו לב לבור העמוק ומכוסה העשב שהיה באמצע הדרך וכך מצאו את עצמן נופלות אל תוך הבור. חוץ משלוש צפרדעים כבדות, איטיות ופסימיות במיוחד, שהתנהלו בעצלתיים.

הן לא הבינו לאן נעלמו לפתע כל הצפרדעים ,עד ששמעו זעקות רמות הבוקעות מכיוון האדמה, הן התקרבו וגילו למרבה הזוועה שכל חברותיהן העליזות נפלו אל תוך הבור.

ומה כבר יכלו לעשות? הרי כולם שמעו על הבור הזה, שאף אחד לא הצליח לצאת ממנו עד היום.

הן ישבו על שפת הבור, פסימיות מתמיד ואמרו לחברותיהן ש"אין מצב שיצאו מהבור, פשוט אין מצב ושזה מסוכן כי גם אם הן יצליחו לטפס , בטוח הן יפלו ואז הנפילה תהיה כואבת אז למה בכלל לנסות"

וגם… "שאף אחד לא עשה את זה לפניהן ,לפחות לא אף אחד שהן מכירות ואולי עדיף פשוט לחכות למוות… ובעודן מורידות לכל שאר בני החבורה את מצב הרוח…

צפרדע אחת שקטה במיוחד, התחילה פשוט לטפס ולטפס…

וכול הצפרדעים שכבר "אכלו" את הסיפור של הפסימיות ,התחילו לצעוק בקולי קולות לעבר הצפרדע המטפסת: "תיזהרי את תיפלי.. פשוט חכי למוות.. לא יצא מזה כלום".. וכו'.

ומה שקרה לתדהמת כולן, הצפרדע השקטה, פשוט נתנה "פוש" אחרון ויצאה מן הבור, ניערה מעליה את האבק, הסתובבה והתחילה לצעוק שברי מילים לא ברורות לכיוון הבור ,
זה היה נשמע משהו כמו: "נו קדיבה אתב יהולות" (מהההההה?!)

מה מסתבר?

הצפרדע האופטימית הזו הייתה פשוט חירשת, אז היא לא שמעה מעולם על הבור המסוכן ולא את קריאות השבר הפסימיות של הצפרדעים שהיו מחוץ לבור, היא שמעה אך ורק את עצמה והאמינה בכל ליבה שהיא יכולה לצאת מהבור, וכך היה…

אני מאמינה שמוסר ההשכל ברור לכולם, ואם בכל זאת…. אז: חשוב לשמוע את הקול הפנימי שמורה לנו לאן לפנות, לקול הפנימי שנוטע בנו את הכוח והאמונה שיש לנו את היכולת להגיע ליעדים שאנו מציבים לעצמנו.

***

טכסט שכתבתי באפריל 2012 , בשבוע שעבר-סביב ה 15/4/2012  , התרחש  שינוי מתנד כדה"א : העלת תדר המים הגבוהים בעולמנו

זה זה, זה עכשיו.  מה עכשיו?  לפני השינוי,לא נמסר מידע על מהותו כדי לא להשפיע על הבחירה החופשית שלנו ולא לשבש את מהלך השינוי האנרגטי .מגמת השינוי היתה העלאת עמודת המים הגבוהים והורדת המים הנמוכים.

שבוע אח"כ, ב 24/4/2012   ירדו אנרגיות שעזרו לנו למקד את החיבור בין הגוף הפיזי בעולם החלום, לעולמות הגבוהים שמהם מגיעה הנשמה שלנו.


*

השינוי המשמעותי והעוצמתי ביותר שמתרחש בימים האחרונים הוא חיזוק החיבור לחושים הפנימיים.
החיבור הזה הוא חשוב מאד משום שמשם מגיעות ההבנות שלנו ורק מהחיבור לחושים הפנימיים אנחנו יכולים להתכוונן על התדר המדוייק לתסריט האישי שלנו. יותר ויותר אנשים יתחילו להקשיב לקולם הפנימי ויעיזו באומץ להתנגד לכוחות מסגרות החשיבה וההתנהלות הנורמטיביים

אמחיש זאת בדוגמא שהיתה השבוע 25 במרץ 2012 בכותרות:

יובל דיין בת 17 בתחרות  "the voice". "שאריות של החיים"  

למה באמת פרשה יובל דיין?

 

השבוע החליטה יובל דיין לפרוש מהתחרות רגע לפני הגמר : החלטה שהדהימה את כל הצופים וצוות ההפקה. יובל החליטה את מה שהחליטה מתוך חיבור חזק לחושים הפנימיים שלה: היא חשה שאין זה מדוייק עבורה עכשיו להפוך לזמרת כוכבת על ובהחלטה אמיצה שידרה לצופים מסר מאד חזק: אל תעשו שום דבר רק מתוך אוטומט, כי ככה זה,וחבל לוותר… לא חבל על כלום. יובל יודעת יותר טוב מכולם מה נכון לה ואם היא החליטה לפרוש-זה הכוון המדויק לתסריט שחתמה עליו. היא רוצה להתפתח בקצב שלה ולא מתוך התחייבות לחברת טלוויזיה מסחרית

מה הזמן מסמן לי, זה הכל שאריות של החיים
ולחיות את הרגע, להתחיל לאסוף את השברים
אולי אצא יותר, אתחיל קצת למהר
להתחיל להסתדר, ולעשות קצת רעש
אולי מקום אחר, מקום יותר בוער
להתחיל קצת לקלקל, ולתקן עוד פעם

יובל דיין הקדימה סוף מעשה למחשבה תחילה. היא יודעת, מתוך חיבור לחושים הפנימיים שלה, שאין לה זמן עכשיו למהר ולקלקל ולתקן עוד פעם. ברגע שהיא הבינה מה מדוייק לה-היא יכולה לקבל החלטות מתוך המקום הזה בשיקול דעת , ולא מתוך הליכה עם הזרם שסוחף אותה למציאות שהיא יודעת שתקלקל ותפגע בקצב האישי שלה, תסיט אותה מהתסריט שחתמה עליו.

***

5/6/2012 טכסט שכתבתי למורה בביה"ס של ילדיי שסיפרה על הלמידה של תלמידי כתה א בשיעור מדעים את החושים : שמיעה, ראייה, מגע,טעם,מישוש,ריח

בנוסף לחושים החיצוניים שלנו , יש לנו גם חושים פנימיים: הם מחוברים לילד הפנימי שלנו.כל הידע שלהם נגיש עבורנו ומשמעותי מאד כדי לדייק את הבחירות שלנו כך שתהיינה מתאימות למי שאנחנו באמת . אחת ממטרות הניסוי החשובות שלנו בחיים היא לחבר בין החושים החיצוניים והפנימיים: להוריד רוח לחיי החומר, כלומר: לקחת את ההבנות התיאורטיות שהחושים הפנימיים שלנו משדרים לנו ולממש אותם בחיים הארציים- לקלוט את המידע המדוייק באמצעות החושים החיצוניים שיקדם את ההתפתחות שלנו

כדי להצליח לקלוט את המסרים שהחושים הפנימיים משרדים לנו, עלינו לתרגל הקשבה לקול הפנימי, התבוננות פנימה, וכך הלאה- בכל אחד מהחושים החיצוניים. כדי לחיות בשלום עם עצמנו ובאופן זורם והרמוני, נוכל לתרגל חיבור בין התוצאות הגשמיות שאנחנו קולטים בחושים החיצוניים ובין החוויה הפנימית.

הרבה יותר קל לקלוט מידע באמצעות החושים החיצוניים- את זה אנחנו רגילים לעשות כל הזמן, אבל אם המידע שאנחנו קולטים מהחוץ סותר או מתנגש עם מידע פנימי- נחווה תסכול ,או לחילופין- נבזבז אנרגיה על קליטת מידע מהחוץ שאיננו רלוונטי להתפתחות שלנו כי הוא דוחק את הקול הפנימי שלנו הצידה ולא מאפשר לנו לחוות את ההויה השלמה

הילד הפנימי "אף פעם לא טועה" , זה נכון: אם נפעל ממקום של הקשבה לחושים הפנימיים שלנו- נחיה את התסריט המדוייק עבורנו. העניין הוא שיכולת היישום של הידע הפנימי היא סובייקטיבית,כלומר: אמנם רק אנחנו יכולים לדעת מה נכון לנו, אבל אם נשתמש בידיעה הזו כלפי אחרים-זה לא יהיה נכון להם כי מערכת החיישנים שלהם שונה ויש להם תסריט שונה שהם חתמו לחוות/להתנסות כאן ולכל אחד מאיתנו יש סרגל תדרים וחיישנים שונה . משמעות הדבר היא שאף אחד, אף אחד לא יכול ללמד אותנו את הידע המדוייק שאנחנו אמורים ללמוד. כל אחד מאיתנו חייב ללמוד את עצמו ועולמו בעצמו.לכן הטכסט הראשון שעלינו לקרוא הוא הטכסט של עצמנו.
לכן מורה טוב , לדעתי, הוא מורה שמלווה את תהליך הלמידה שלך את עצמך בעצמך- אל עצמך. כשאמרתי "מורה",אינני מתכוונת רק אלייך רוני כמורה רשמית מטעם הממסד האחראית הפורמלית לחינוך ילדיי. חשוב שנבין שכל אחד מאיתנו : הורים, מורים, ילדים, לא משנה באיזה גיל,הוא גם מורה וגם תלמיד.
אני יודעת שעבורי, ילדיי הם המורים שלי. הם השיעור ואני התלמידה. הם נולדו עם יכולת חיבור מאד גבוהה לחושים הפנימיים. עליי ללמוד מהם ולא לכפות עליהם את תפיסת המציאות המוגבלת שלי. הם יודעים מה הם רוצים, הם יודעים להקשיב לקולם הפנימי. זה רק אנחנו המבוגרים שהתחנכנו דורות על גבי דורות, לתת לחושים החיצוניים ולקול הסביבה לשבש את יכולת ההקשבה שלנו לעצמנו-לקול הפנימי שלנו. ע"פ הנורמות הממסדיות/מערכתיות המקובלות, רבים מאיתנו בוחרים להקשיב לקולות מבחוץ: למורים/פסיכולוגים/רופאים/מפקחים/שוטרים/שכנה/סבתא – הם אנשי מקצוע , הם "יודעים". אז זהו: שהם לא! הידיעה המדוייקת שלך את עצמך נעשיית מתוך הקשבה לחושים הפנימיים ולא לסמכות "מקצועית" או הורית, תהה מקצועית ומיומנת ככל שתהיה.

*

תרגילים להרחבת התודעה וחיבור לחושים הפנימיים

*

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *