טיוטה: תדר ששומעים מול המילה הכתובה

הטקסט בפוסט הזה נכתב כהגיגים. הוא עלה לאוויר בתאריך 30 בינואר 2012 ללא הסבר תודעתי מדויק. הטקסט המצ"ב נכתב כטיוטה ללא פירוט הבנות ,אלא תיעוד מידע ראשוני גולמי בלבד. אין לראות בו פוסט ככל הפוסטים .

תדרי התודעה החדשה יוצאים מצארקת הגרון ונצרבים בחוש השמע  . לכן, לא מספיק לכתוב ולקרוא את המילים. אלו כלים איטיים של העידן הישן. עלינו להשמיע קולנו ולדבר אותן,לשיר אותן ,שיעברו דרך מיתרי קולנו וייטמעו בתודעת השומעים. זמן שינוי.

אני אוהבת את הכתיבה . היא עוזרת לי לדייק  את ההבנות.

הכתיבה עבורי היא הורדת רוח לחיי החומר. המחשבה מתנסחת למילים שהופכות לטכסט בעל משמעות

והרי אין משמעות לעשייה שאינה מגיעה עם הבנה ואין משמעות להבנה אם היא לא מלווה בעשייה

והיות ו"סוף מעשה במחשבה תחילה", אני נדרשת היום להקדים את תהליך החשיבה ואת ההבנה כתוצר נלווה, לעשייה

פעם, הייתי עסוקה משך היום בעשייה בבית ועם ארבעת ילדיי בחינוך ביתי ורק בלילות מתפנה לחשוב,לעבד את מה שעברתי ולהבין, להסיק מסקנות וללמוד לקח מניסוי וטעיה.

היום אין לנו זמן לבזבז אנרגיה על ניסיונות שווא. מוטב שנשקיע בדיוק הרצונות והמחשבות שלנו ואז גם התוצר הגשמי שיתהווה במציאות הארצית יהיה מדוייק יותר.
עליי לתרגל מיזוג של ההבנות כחלק בלתי נפרד מהעשייה: למשל:

חשבתי לאן אני רוצה ללכת, הבנתי מה הכוון המדוייק לי,הלכתי, הבנתי מניין אני באה ולאן אני הולכת

חשבתי מה אני רוצה לעשות,דייקתי את הרצון ,עשיתי, הבנתי למה עשיתי את מה שעשיתי ובמה זה מקדם את ההתפתחות שלי

חשבתי מה אני רוצה לאכול, בדקתי אם זה נכון עבורי,אכלתי, הבנתי באיזו אנרגיה אני בוחרת להזין את גופי

חשבתי מה אני רוצה ליצור, תיכננתי, יצרתי,הבנתי למה יצרתי את הדבר הזה ואם צריך אתקן/אשנה/אוסיף

אני אוהבת לכתוב. הכתיבה עוזרת לי לנסח עבור עצמי בבהירות תהליכים מחשבתיים

הכתיבה מאפשרת לי לחשוב שוב ושוב על המילים לפני שאני מוציאה אותם לאוויר העולם. במיוחד המדיום הוירטואלי שבו לכתוב ולמחוק לוקח בדיוק שניה, זה יעיל, זה מהיר.

יחד עם זאת, יש בכתיבה גם היבט בעייתי, משום שהיא נעשיית הרבה אחרי שהחוויה עברה. הכתיבה דורשת שיחזור של מידע שכבר הפנמתי, זה כמו להעלות גרה: ללעוס שוב תכנים שכבר טחנתי ולעכל אותם מחדש

הודות לקפיצה הקוונטית שמתרחשת כעת בעולמנו, אני מתחילה להבין שכדי להצליח להפנים את קצב ההתרחשויות המהיר יעיל יותר להשתמש בחוש השמע ויותר מכך, בחושים הפנימיים

אם בעידן האדמה והמים שמסתיים ,נדרשנו להוריד את המילים לחומר: לכתוב במו ידינו ולקרוא בעזרת חוש הראייה החיצוני, בעיניינו הפיזיות כדי ללמוד מידע ולהבין מסרים

בעידן החדש, תדר המידעים נצרב באמצעות חוש השמע. נחרט ישירות בתודעתנו

 ברור לי היום למה ילדיי אינם מוצאים עניין בכתיבה וקריאה

ילדיי צופים  בסרטים המון. למעשה זו אחת התלונות השכיחות אצל הורים כלפי ילדיהם: למה אתה כל הזמן במחשב/טלווזיה?
למה הילד לא קורא ספרים?אולי כי הוא לא צריך את זה? הילדים היום הם ילדיי העידן החדש. מערכת השמע היא זו שתקדם את ההתפתחות שלנו. כשילד משחק ב "מיינקרפט" , הוא יוצר עולמות- מתכנן ובונה אותם ועובר בניהם בקלילות מאחד לשני, לפי שלבי המשחק. זה מחזק אצל הילדים את הידיעה הפנימית שהחיים הם רק משחק.
גם במה שלכאורה "זבל", יש מסרים חשובים : כבר יצא לי לומר לילדיי שיפסיקו לצפות כבר בבוב ספוג המפגר הזה , עד ששמעתיו אומר:  "לכל אחד יש זכות על הנשמה שלו"
המדיה הוירטואלית- אין ספק היום שהיא היא כלי הקידמה וההתפתחות
ככל שיגבר קצב השינוי התודעתי, אנשים ישתמשו פחות ופחות בכתיבה/קריאה, למי יש סבלנות היום לקרוא ספרים עבי כרס?למי יש זמן? אצה לנו הדרך. ילדי האש רצים קשימה, הם רוצים קידמה.
אנחנו ממהרים לממש את הייעוד שלנו,אין לנו זמן מיותר לבזבז על קריאה כשמהיר יותר לקבל מסרים בשמיעה/צפייה

סרטונים קצרים של 2 דקות, מדוייקים , עם מסר ברור שנקלט דרך חוש השמע

הרצאה מעולה על המהפכה בחינוך: שימוש בוידאו בלמידה:  TED על אודות האקדמיה הוירטואלית:

צפו בסרטון » Salman Khan: Let's use video to reinvent education

סוף הכתב כפי שאנו מכירים אותו  IS IT THE END OF PRINT AS WE KNOW IT?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *