צרכים

מה באמת אנחנו צריכים כדי לחיות בעולם הזה? את המעט שהוא בעצם הרבה,לעשות את שנועדנו לעשות,בפשטות ותמימות.

המילה "תמים" משמעה "שלם".אני צריכה לעשות את מה שאני שלמה איתו. אתם יודעים מה אתם צריכים?

אני נדרשת בימים אלו לעבור שינוי תודעתי מהקצה אל הקצה
וכיאה לתלמידה שרוצה באמת להפנים את השיעור, אני עוסקת בללמוד וללמד באותו הזמן..

אני נדרשת להשלים עם קיומי כאן בעולם שבו אחד הצרכים האנושיים הכי בסיסיים, איננו לגיטימי
עשיית צרכים
כדי לעשות את שאתה צריך לעשות, עלייך להתחבא , שאף אחד לא יראה,לא לדעת,לא לגעת,לא לראות
זה מגעיל,זה מזוהם,זה מסוכן,זה מלוכלך
אבל זה נוכח
זה העולם שלנו.זה החרא שאני צריכה להשלים עם קיומו, עם קיומי, בעולם שאינו מושלם
זה החרא שרוב האנושות ה"נורמלית" מעדיפה להוריד יחד עם המים באסלה. המים שכל כך יקרי ערך עבורנו, המים שנותנים חיים, באר קיומנו שממנה אנו לוגמים את אנרגיית החיים

בני באר בן ה 4 גדל בלי חיתולים מיום היוולדו והורגל לעשות צרכיו בחוץ.
באופן הגייני וששומר על הסביבה: חופרים בור  ומכסים באדמה ועלים. מחזירים לאדמה את השאריות שאיננו זקוקים להם. מה יותר טבעי וברור מאליו מאשר זה?
אבל איך עושים את זה כשאתה חי בתוך עיר ? איך עושים את מה שאנחנו צריכים לעשות ? בגן הילדים ובמרחב ביה"ס שילדיי הגדולים כעת נוכחים בו אין שיחים להתחבא מאחוריהם

אחרי הרבה שנים בחינוך ביתי חופשי  אנחנו נדרשים להסתגל למערכת.
איזה עולם מעוות. למה אנחנו בכלל צריכים להתחבא כשאנחנו עושים את מה שאנחנו צריכים לעשות
בני  לא מסכים לעשות בשירותים. מוכן להתאפק ובלבד שיוכל לעשות את צרכיו על האדמה
הוא יודע משהו אחר כי בבית של אביו הוא כן עושה בשירותים, אבל איתי זה אחרת
כשאתה יודע משהו, אינך יכול להתעלם מהידע הזה ולחיות כאילו אינך יודע
בני יודע את המשהו הזה וקשה לו להשלים עם ההכרח לשנות הרגלים
קשה לו…קשה לי.. ברור,כן… זה אני , זו האחריות שלי, אני יצרתי את המצב הזה בבחירות שלי ולכן צריכה לקחת אחריות על ללמד אותו משהו אחר עכשיו
משהו שאני עצמי אינני שלמה איתו
איך אני אלמד אותו לעשות משהו שאינני עושה בעצמי? אף פעם אינני משתמשת בשירותים ציבוריים. שם זה באמת מזוהם. שם זה המקום שאליו מתנקז כל הרעל, כל הזוהמה של בני האנוש שמאכילים עצמם ברעל ואז מוציאים ומנקים את המקום ברעל כימי יותר חזק
איך אצליח לשנות את התודעה שלי מהקצה אל הקצה ? איך אני עכשיו משלימה עם הוויתי בעולם כזה שבו צרכים פשוטים נחשבים מילת גנאי שעלינו להסתיר
איך אני , שגם מרחבי הערבה היו "קטנים עליי", נכנסת כעת לחיות במרחב עירוני שבו אספלט ובטון מכסים כל קשר עם האדמה

למה אני עושה את זה?
כי לחיות בגן עדן זה סבבה,אבל בגן עדן אין התפתחות
וללמוד את השיעורים הקשים שאני מתנסה בהם עכשיו, זו ההתפתחות שתקדם אותי ותאפשר לי לממש את הייעוד שלי באופן השלם ביותר
המושלם באי המושלמות שלו
בתמימות

 

 

3 תגובות בנושא “צרכים”

  1. הודעה נחמדה, אנחנו גם בזה אותו עסק,אנו מודעים היום לתזונה שלנו וכמובן של ילדינו ומתחילים להבין שמה שנספג דרך העור חשוב לא פחות. החיתול עוטף את התינוק מיום הולדתו במשך שנתיים ימים לפחות, חשוב שעורו יהיה
    http://www.lolali.co.il/

    1. היי, תודה על תגובתך.. העליית פרט נשכח מעברי…את הפוסט הזה העלייתי לאוויר בינואר 2012, אחד הפוסטים הראשונים באתר שינוי תודעתי. איזו דרך עברנו מאז, שיואו… איזה קצב התפתחויות מטורף. הזוי מה שהולך בעולמנו המופלא כעת. שמחה לדעת שגם מילים שכתבתי לפני שנתיים עדיין בתוקף ומשמשים אחרים בתהליך התפתחותם. תודה לך.

      אהבה,נעמה

  2. מתבוננת בחתול רחוב עושה את צרכיו על החול ומכסה את הערימה באדמה בגינת הבר בגן הציבורי

    אז נכון שאנחנו לא חתולים ולא דרי רחוב

    אבל ייטב אם נשכיל כמותם למצוא את הדרך הראויה עבורנו להחזיר לאדמה את עודפי הטוב שהעניקה לנו
    להמצאה הגאונית הזו קוראים קומפוסט
    "שרותי קומפוסט"
    גם במרחב עירוני אפשר. הכל עניין של בחירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.