בלוג

היזכרות

כל הליבות ששייכות למדור 12 של יהוה (אלו שנמצאות בכדור הארץ) חתמו להשלים מערך היזכרות, משמע להיזכר בתסריטים שחתמו בבריאה שהוקפאה ובייעוד שייעד להן המקור.

משבר האקלים

"השורה התחתונה היא שאין באמת ויכוח; הקונצנזוס המדעי על תופעת שינויי האקלים והקשר שלה לפעילות האנושית הוא כמעט מוחלט.
זה כמה עשורים שהמגמה ברורה: האקלים בכדור הארץ משתנה במהירות שלא היתה כמוה מאז שחר האנושות.

.משבר האקלים

למען הדורות הבאים  "אני וכל בני הנוער שנמצאים כאן היום, דורשים שינוי ועכשיו"

הסיבה להתחממות כדור הארץ נעוצה בתסריטים המורכבים שאנוש בחרו לשחק כאן

 

מהפכת הילדעים

שביתת תלמידים בכיכר הבימה: "להכריז על מצב חירום אקלימי" . כ-150 ילדים מרחבי הארץ מתנועת "שובתים בשביל העתיד" יצרו הבוקר מיצג מחאה בכיכר הבימה בת"א במחאה על חוסר הטיפול המתמשך בסכנות משבר האקלים • "אנחנו חייבים להתחיל תהליך ולעשות שינוי, לפני שנגיע לנקודת האל-חזור".

אין זה מפתיע שעם הראשונים שהיו מודעים לקשר בין פעילות האדם למשבר האקלים זה נמנו דווקא יצרניות הנפט, שיש להן גם מידע וגם את האמצעים הדרושים לקידום מחקרים בנושא. חלקן זיהו את הקשר הזה והסתירו אותו, בדומה למה שניסו לעשות יצרניות החומרים שגרמו לדילול שכבת האוזון.
.
המתנגדים לשינויי מדיניות ואורחות חיים כאמצעי להתמודדות עם שינויי אקלים טוענים כי המחיר הכלכלי שלהם גבוה מדי.
טענה זו כבר הופרכה על ידי כלכלנים רבים, שהראו כי ניתן לבצע שינויים כאלה תוך כדי פגיעה מזערית.
כלכלנים ומומחי סביבה אחרים מסכימים שאמנם יש צורך בשינויים כלכליים מרחיקי לכת, אבל מציינים שהתוצאה תהיה עולם חסין בפני האסון האקלימי, וצודק יותר בחלוקה ובניצול של משאבי הסביבה. כלומר, שווה לשלם את המחיר.
.
הנערה השוודית, גרטה תונברג, היא הפנים של המחאה הזו.
"העתיד שלנו נמכר כדי שקומץ אנשים יוכלו להרוויח הון לא יתואר", היא נזפה לפני כחודש בחברי הפרלמנט הבריטי.
.
שוליה של המחאה הזו הגיעו גם לישראל, ביום שלישי שעבר הפגינו כמה מאות בני נוער מול הכנסת בדרישה לאמץ מדיניות אקלים אחראית גם כאן. אבל מלבד אותם בני נוער נראה שהנושא כלל אינו נמצא על סדר היום בארץ. מערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה לא עסקה בנושאים סביבתיים גלובליים ובנושאי סביבה בכלל. החורף האחרון בישראל, שהיה גשום וקר מהרגיל, עורר גם כאן מכחישים למיניהם.
אולי סדרת הגרפים והנתונים המוצגים בכתבה – שהם רק חלק קטן מאוד מהנתונים שמעידים על הדרמה המתרחשת בכל פינה בכדור הארץ – תגרום להם לחשוב שוב, ואולי גם לתהות מה עליהם לעשות כדי להבטיח שילדיהם לא יחיו בתוך אסון אקלימי מתגלגל."

 

להיוולד לגלגול חיים חדש באותו גוף פיזי ישן


אם בעידן הישן חשבנו שחייבים למות כדי לחיות גלגול חיים חדש, הרי שהיום אנחנו מבינים, שאפשר לחיות גלגול חיים חדש באותו גוף פיסי.

בסוף פברואר 2019 אני בחרתי למות. השם טוהר לא תאם את החיים הנוכחיים הארציים שלי, כי טוהר יש רק במישורים הגבוהים וכאן יש שחקנים שמשחקים משחק ארצי.

אז שחררתי את טוהר לדרכה, חזרה למישורים הגבוהים, ובחרתי פשוט להישאר נעמה. פשוט זה לא. אני נכה 100% . בחרתי, כך מסתבר לי כעת, לחוות על בשרי מצב הוויה של חוסר שליטה [ אחרי שלמדתי ולימדתי שליטה אנרגטית ביסודות ]

פתחתי פרופיל חדש,אני החדשה: Naama menew 

מי שרוצה להתעדכן בקורותיי, מוזמן לפרופיל פייסבוק החדש שלי.

נולדתי מחדש, עם נשמה של ילד אוויר, עם תסריט [ שליחות] אוויר, אני אחת מאותם ילדעים  שנולדים יודעים לאותו גוף פיזי של אשת האש שהייתי.

אז הליבה שלי, היא הייתה ונשארה ותמיד תהייה ליבת אש, אבל אני כבר לא מי שאני, כבר אין לי את אותם אנרגיות של כוח רצון ,כוח התמדה ונחישות,כוח להלחם על האמת שלי ,כמו שהיו לי פעם.

הילדעים  החדשים לא רוצים לרדת עכשיו, כי הם לא רוצים לקבל גופים פיזיים ישנים כמו שלי יש, ש 70 אחוז ממנו מים.  (אני נדרשת לעבוד עבודה קשה כדי להפתר מעודפי המים שלי אם זה על ידי בכי, רוק, נזלת ואם על ידי הכנסת אנשים למרחב החיים הארציים שלי. נמצאות איתי בו זמנית שתי נשים- גם אישה פיליפינית שמטפלת בי וגם החברה שבאה ללמוד איתי תודעה. וזה שינוי גדול עבורי כמי שהייתה רגילה להיות כל הזמן לבד 24/7).

מי ששומע את קולי יכול לזהות תדר של מים למרות שאני כבר לא בוכה ,עדיין נשאר לי קול בכייני כמו של ילדים קטנים שלא מבינים אותם. הורים נורמטיביים לא יהססו לתת לילדים כמוני מוצץ או סם הרגעה כלשהו כדי שלא אבכה ,כי אין להם יכולת להכיל את הבכי וזו הסיבה שילדים חדשים לא רוצים לרדת , הם מחכים להורים מפותחים שכבר עברו תהליך של שינוי תודעתי.

הפוסט הזה נכתב בכדי לתת השראה לאנשים שעוברים מצבי משבר ובוחרים כמוני למות ולחיות מחדש, תסריט חיים חדש באותו גוף פיזי ישן.
בחרתי למות כי לא הייתי מסוגלת לתת לטוהר להתלכלך בשקר והבל העולם הזה.
וכמו שאני תמיד אומרת שאם אנחנו מוותרים על שיעורים שאנחנו לא רוצים ללמוד אז הם חוזרים אלינו בגלגול הבא בצורה יותר קשה, אז עכשיו אני כבר חייה את הגלגול הבא והוא אכן יותר קשה.

אני נדרשת להתמודד עם 100% נכות בכיסא גלגלים. עובדת זרה פיליפינית מטפלת בי ולוקחת אותי לעשות את הצרכים הכי בסיסיים שלי.  אין לי שליטה על הגוף שלי.

אחרי שלימדתי אנשים במשך הרבה שנים שליטה אנרגטית בארבעת היסודות, אני עכשיו לומדת לשלוט בעצמי, באדמה, בגוף הפיזי. הבעיה שיסוד האדמה הוא בלתי נשלט ולא צפוי. אנחנו יכולים רק לדייק את המשולש הבורא(צמת היסודות: את האש, האוויר והמים והאדמה רק משווה תדר בהתאם לבחירה התודעתית שלנו.

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=113559689821419&id=100035021659074&sfnsn=xmmo

 

אין לכם מושג כמה זה קשה לתינוק להתחיל ללכת את הצעדים הראשונים.

כמה אומץ וכמה ביטחון עצמי נדרש בכדי להתחיל ללכת.

במיוחד כשאתה אדם בוגר עם 80 קילו עם עבר והסטוריה של נפילות וקימות, אתה יודע כמה זה קשה לקום וליפול כל פעם מחדש.

אין לכם מושג כמה זה קשה ללעוס אוכל מוצק אחרי שהתרגלת לשתות נוזל ולנשום אוויר.
ופתאום האף שלך סתום ואבא ואמא לא מבינים למה אתה צריך אוויר יותר ממה שהמזגן נותן.
על אחת כמה וכמה כשמדובר על אדם בוגר כמוני שאמור להיות מודע לרמת זיהום האוויר שיש בחוץ ולייחוד של מזגן שיש בתוך האוטו ובתוך הבית.

אין לכם מושג כמה זה לא נעים ללכת בחיתול מלא בפיפי ולהיות קשור בחגורה בהקלה.
אז לי יש מושג, כי אני עברתי את כל אלו, בחודשיים שלושה האחרונים מאז שאני בתהליך שיקום, אחרי ניתוח שעשיתי בגזע המוח, אני לומדת ללכת מחדש.
ועברתי תקופה שבבית חולים לוינשטיין הכריחו אותי לשים חיתול והחליפו אותו רק שלוש פעמים ביום.
נעלו אותי במיטה וקשרו אותי בעגלה, אז אני יודעת כמה זה קשה.
אז אני מפצירה בכם הורים. אל תעשו את זה לילדים שלכם, תנו להם את המרחב לגדול חופשי, לעשות את הפיפי שלהם בזמן שהם רוצים ולא בזמן שנוח לכם להחליף חיתול.
אל תקשרו אותם בעגלה, תנו להם ללמוד ולבדוק את הגבולות של עצמם, גם אם הם יכולים ליפול, הם לא מפחדים ליפול ולקום כמו מבוגרים.
אני כן מפחדת כי אני בגוף גדול ושמן ובוגר של 80 קילו, אבל ילדעים אמיתיים נולדים יודעים. הם יודעים את כל מה שאני יודעת, כל הזיכרון של התודעה והידע שצברתי בגלגול הקודם כל ההתפתחות הרוחנית שעשיתי הכל צרוב בי רק שהמידע לא תמיד נגיש ולא תמיד אני מודעת לו.

אני יודעת שילדים נולדים יודעים, כי אני אחת מאותם.

נולדתי מחדש לאותו גוף פיזי וישן.

תרבות אונס 

סוף העולם- טיוטא למזכרת

הפוסט הזה נכתב בספטמבר 2011. הרבה מים עברו בירדן מאז…

היום-מאי 2012 אני יודעת בוודאות: זה לא סוף העולם. זו רק ההתחלה!!!

וכעת לטכסט שנדמה עבורי עכשיו כהיסטוריה עתיקה:

זה זמן רב שאני לומדת על כך שסוף העולם יהיה תודעתי ולא פיזי

קשה להבין איך בדיוק זה יקרה,אבל בתור מי שחוותה את סוף העולם בשבועות האחרונים,אני יכולה עכשיו לשתף
(אחרי שסיימתי להתאבל על הסוף המר ,והסכמתי לקבל את ההתחלה החדשה)

זה קרה בפארק הירדן,במקום שבו שריפה גדולה כילתה לא מזמן את מה שנשאר אחרי כריתה מסיבית יזומה של עצים רבים בשטח הפארק
זה קרה במקום שבו החל לצמוח דור חדש של צמחייה מתחדשת
זה קרה בזמן שבו אפשר היה להבחין עדיין בכליה שהותירה השריפה ומעליה כבר גדל סבך במבוקים צעירים ורעננים
זה קרה במרחב שבו חשתי מוגנת,במהלך המפגש השנתי של קהילת "באופן טבעי", כשחברים לידי .
הייתי לבד,אבל גם לא…ההתרחשות הקהילתית סביב עמעמה את ערפל הסוף וההתחלה

מכירים את הביטוי שאימהות /דודות אומרות לפעמים כשמשהו לא טוב קורה: "לא נורא,זה לא סוף העולם"
אז זהו,שזה כן
יש מצבים שהם כן כאלו,ואני חוויתי לאחרונה אחד כזה במלוא עוצמתו

 .
אז איך זה נראה, סוף העולם שלי? (ומדגישה-הוא שלי,אין סוף אחד לכולם,כל אחד והתהליך האישי שלו מול עצמו וגורלו ובהתאם לתסריט הנשמתי שיועד לו)

מזה 13 שנים שאני אמא. ההריון הראשון הוליד בי יצר אימהות שהפך עבורי להיות אי של מהות בשנים האינטנסיביות האלו
יצרתי, הזנתי,עיצבתי,בניתי,גידלתי,טיפחתי,ליוויתי,השקעתי את נשמתי,הקדשתי את גופי ונפשי,להנקה-הענקה לארבעת ילדיי ,לילות ללא שינה,שנים על גבי שנים, 8 שנים בחינוך ביתי, מתוכם שנתיים וחצי כחד הורית

תודעתי המתרחבת,המהפכה שהתחילה בתוכי הלכה והתפשטה למרחב המשפחתי שלי . לפני כחודשיים התרחשה בביתי מהפכה במלא מובן המילה
הכל התהפך,כל מה שחשבתי והאמנתי כנכון התגלה כלא רלוונטי ואת מקומו תפסה אנרגיה אחרת שלא הותירה מקום לספק: זה זה. זה השינוי

בעקבות ארוע דרמטי התהפכו היוצרות בביתי ובמשפחתי.
זה קרה בדיוק ביום תשעה באב-יום אבל על חורבן הבית ,מצאתי עצמי אורזת מעט חפצים ואת ילדיי וממהרת לצאת מהבית לפני שיתמוטט
לא הספקתי. הוא התמוטט . לא קרס פיזית ברעידת אדמה ,אבל התמוטט ,עולמי חרב עלי.
דקות אחרי שסיימנו לצפות ולדון בפרק האחרון בסדרת האוואטר (המצויירת,זו של הילדים , בכל גיל אגב…)
האוואטר,כשף האוויר האחרון, שלמד מחבריו את סודות כשפות האדמה,המים והאש ,לוקח אליו את הנהגת העולם החדש,מבטל לשליט ממלכת האש את יכולת כשפות האש, (משום שהשתמש בה לרעה תוך אלימות ושליטה בעולם). הוא לא הורג אותו אלא רק לוקח ממנו את יכולת השליטה הכוחנית בעולם.
תם עידן השליטה. מי שהחליף את שליט האש היה בנו שבחר לשתף פעולה עם האוואטר ושני חבריו: כשפית המים האחרונה,ואחיה: כשף אדמה
נוצרה הנהגה חדשה שמבוססת על שיתוף פעולה, בראשה האוואטר אבל לצידו חבריו שהיו שותפים ותמכים לכל אורך הדרך. אליהם מצטרף בנו היורש של שליט האש-כשף אש שעזב את ממלכתו וחבר לשתף פעולה עם האוואטר וחבריו

מצאתי עצמי נאבקת למען שמירה על העצמאות שלי מול הוריי שלי ובה בעת,באותה שניה ממש,איבדתי את אותה מהות שטיפחתי ב 13 השנים שאני אמא
בני הצהיר שאינו רוצה בי כאמא יותר ועבר לגור עם אביו
גם בתי הגדולה הלכה בעקבותיו
שני ילדיי הבוגרים בחרו לעזוב את ביתי ולהיפרד מהמהות האימהית שלי
הם עשו את מה שטיפטפתי להם כבר זמן רב : לקחו אחריות ובחרו במה שהם חשו כמייטיב עבורם
לא זו בלבד שלא יכולתי להתנגד למהלך הזה,אלא שהבנתי אותו לגמרי. אני דייקתי את מה שנכון לי וההדהוד של הבחירות שלי הביא אותם לדייק את מה שנכון להם. ההבנה לא ביטלה את תחושת האובדן הרגשי אבל היא בהחלט מנעה ממנו להפוך לסבל מתמשך

בשבועות שאחרי הארוע התנהלתי חצי בעולם הישן ,נכנעת לכוחות האדמה והמים (נתק פיזי משני ילדיי הבוגרים ותחושת צער רגשי על האובדן)
וחצי בעולם חדש, זה שבו התודעה-ההבנה, היא המניעה את ההתנהלות הארצית, עליונות הרוח על החומר.
בחרתי לשים את המים-הרגש בצד ולהתעלות מעלה להבנה גבוהה של המתרחש . ילדיי הם ילדי העידן החדש. הם יודעים מה נכון להם. הם לא צריכים לעשות את השינוי כי הם עצמם השינוי. אני זו שמקרטעת לי עם פער בין הבנות האוויר וחיי האדמה
לא אני צריכה ללמד אל ילדיי אלא עליי ללמוד מהם. אני אמא בחינוך ביתי.
למדתי מילדיי את השיעור הכי קשה והכי חשוב בחיי-לשחרר שליטה

עולמי לא נחרב פיזית אבל היה זה סוף העולם מבחינתי ,להצליח לשחרר את הישן ולבחור לשתף פעולה עם החדש שמתהווה
עבורי זה היה סוף העולם. אחרי שנים שאני מטפחת לי מהות אימהית,משקיעה כל דקה מחיי בחינוך הביתי,זה נגמר. במקום להתפתח שקעתי , סטיתי מהתסריט שלי, מהייעוד
עליי להשלים ולמצוא מהות חדשה
למעשה,כבר מצאתי: אולי העובדה שנפתחה לי השליחות לקדם שינוי תודעתי,היא היא שיצרה את הנסיבות שאיפשרו לי להיפרד מהישן

אז היה סוף העולם,ומה עכשיו?

העולם ממשיך, אבל אחרת
כל המסגרות הישנות שהתפרקו (קודם הנישואין והזוגיות וכעת הקשר הכי בסיסי ומובן מאליו של אם-ילד) ועכשיו אנחנו נדרשים ליצור משהו חדש,אחר

אני ממשיכה להיות אמא לילדיי הבוגרים,אבל אחרת
אני מוצאת את הדרכים שלי להמשיך להיות שותפה בחייהם ולהזמין אותם לשותפות בחיי שלי החדשים המתהווים

הם משוטטים להם בשבילים בעצמאות שבחרו בה ואני יכולה רק להתבונן מרחוק ולהשלים עם שחרור השליטה
כך,חיינו בפארק הירדן בהוויה מוזרה והזויה משהו: נכחנו באותו מרחב אבל כל אחד מאיתנו התנהל עצמאית

אני יודעת שילדיי בחרו להיוולד לי עוד טרם ירדה נשמתם לעולם
הם בחרו באמא אמיצה שתאפשר להם מספיק מרחב חופש כדי להשלים את העצמאות שהם צריכים לחוות
אני יודעת שאני נועדתי מראש להיות עם חסר ביסוד המים(רגש),כי אם הייתי אמא שמתרגשת מכל דבר קטן לא הייתי משחררת אותם בכזו קלות
הם היו צריכים להילחם באמא רגשנית ואולי אחרי 40 שנה ,כמוני, היו מצליחים, ( ואולי לא, ואז היו נאלצים לרדת לעוד גלגול של השלמות…)

יותר מזה: לא זו בלבד שאני בחרתי אותם והם בחרו אותי,אני עצמי יצרתי את המציאות שהביאה להיפרדות שלהם ממני
אין נתק ואין המשכיות. יש משהו אחר
זו חוויה מיוחדת לחוות סוף, מסתבר… זה משהו שקיים רק בעולם שלנו. במישורים הגבוהים אין סוף ויש נשמות סקרניות שמבקשות לרדת לכאן רק בשביל לחוות סוף, תארו לכם.

אני יודעת שיש חיים אחרי המוות כי אני חיה אותם עכשיו, בתודעתי המתפתחת
אני חיה בגוף פיזי של אשה בת 40 אבל מתחילה חיים חדשים ,לומדת את השפה החדשה, עושה את צעדיי הראשונים כתינוקת בת יומה.

אני מזכירה לעצמי שאנחנו עכשיו בתפר שבין הימים לאחרית הימים

עברתי את החושך האפל ביותר שלא הייתי מדמיינת לעצמי שאראה, עכשיו מחכה לאורות שיתחילו לנצנץ באור זוהר
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
שחר בתי הגדולה היתה הניצנוץ הראשון שהגיע לחיי,נולדה עם שחר,באור האחרון של סוף הלילה
זהר בני השני נולד להיות אור גדול (ואכן נולד גדול,4 וחצי קילו בלידה רגילה…)

איילת בתי השלישית הביאה איתה קלילות
באר בני הרבעי הביא עעמו מים חיים, מהמדבר

אלימות תודעתית

עונש פיזי הוא הקל ביותר . התודעה שלנו התרחבה מספיק כדי להבין ששליטה במערך האנרגטי המחשבתי של הילד היא אלימה ופוגענית הרבה יותר מכל מגע פיזי. כשאנחנו מטמיעים בילד את המחשבה המעוותת שהוא לא יודע והמבוגרים המחנכים ההורים ,אנשי המקצוע,סוכני הממסד – הם יודעים: זו תוקפנות שהורסת בילד את הידיעה הפנימית שלו את עצמו ככוח תודעתי בורא עצמאי ועוצמתי. הגיע הזמן שנהיה מודעים לכוח הזה ונפסיק להשתמש בו. ילדעים נולדים  יודעים. גם אתם- כמבוגרים – אם תתחברו הילד הפנימי   שלכם ותקשיבו לקול הפנימי-לנשמה שלכם – תדעו. עכשיו הזמן שלנו ללמוד מהילדים ולא ללמד אותם.

כתיבה יצירתית

creative-writingכתיבה של מילים שחוברות לשיר, רוקמות סיפור על מהות ומשמעות סביב  מעטפת עלילה דימיונית, היא התגשמות תהליכי בריאת המציאות. ברגע שאנחנו מורידים את המחשבות מהמישור הרעיוני-תיאורטי בתודעתנו ומתמירים אותן למילים כתובות, אנחנו מוציאים את הבריאה מהכוח לפועל- נותנים לה כוח להתממש. שירים כותבים אותי <  הדיוק של המילים הוא שמכתיב את אופן התגשמות תמונת המציאות שציירנו בעיני רוחנו. לכן חשוב לדייק, לנסח מילים חיוביות בתדר גבוה, להיות מודעים ל כוחה של מילה 

How to write fiction that comes alive