אודות

נעמה וייס טוהר

שלום שלום, הנני – נעמה, נעים מאד…

 שיתוף אישי – אנושי : הסיפור שלי על החיים ועל המוות, תרתי משמע, על המהות – המשמעות – מה ששומעים ורואים מעבר – העולם האמיתי… 

 בין העולמות

*
קטע שהוספתי-ערכתי היום בדף אודות באתר שינוי תודעתי: תמונת מצב שמתעדת את המקום שאני נמצאת בו כעת, מזפזפת בין העולמות
*
בעיתות קור, גם אם שמש בחוץ אבל בפנים קר לי, אני מתכסה בכסות הבריאה – לובשת את מדי החלל שלי – החליפה שעטיתי על גופי לפני שירדתי לעולם הזה, ומרימה ראשי מעלה – למקור האור. משם אני מקבלת אנרגיה-חום-אהבנה- אור תנע שיניע בי את תנועת החיים.
*
תהליך השינוי התודעתי שלי התחיל מפרידה מאמא אדמה  שהייתי : נדרשתי לוותר על המהות האימהית ועל המים הרגשיים שחיברו אותי לחיים. תחשבו על זה רגע : כל תהליכי ההתפתחות האנושית התחילו ביציאה של החיים הראשונים מהמים. אבל לי-זה היה קשה מנשוא. לא יכולתי לשאת את כאב הלב הזה , אז ויתרתי עליו – על הלב , כי הוא סחף אותי למערבולות בביצות טובעניות של רגשות אשמה וייסורי מצפון על איזה אמא אני כבר לא יכולה להיות יותר. אין טעם לחיים בחיים כאלו. אז ויתרתי עליהם. מתתי. מצאתי עצמי בחלל ריק, רק בית – מסגרת גוף של קירות וחללים לבנים – רק אני והצל שלי, עם הכלום . מתוכו התבהר לי הכל.
*
חזרתי עם נשמה חדשה של ילד אוויר שנולד יודע בגוף ישן של אשת האש שהייתי שאיבדה עצמה לדעת.
*
האש עדין בערה בנשמתי והניעה אותי לממש את שליחותי, עד שכבר לא.. גם על האש נדרשתי לוותר כשסיימה תפקידה לפלס עבורי נתיב המראה מעלה. כולכם צפיתם בשיגור החללית של אילן מאסק, נכון? ראיתם מה מנועי האש העוצמתיים אמורים לעשות אחרי שהעיפו את החללית ליעדה, כן? הם מדוממים מנועים וחוזרים לבסיס האם,להטעין עצמם לקראת הפיתוח הבא.
כך, איבדתי גם את שמחת החיים האנרגטית שהיתה לי כאשת אש . כבר אין מה שיחמם אותי מבפנים. קר לי ומנוכר לי בתוך גופי שלי עצמי. גם כשמזג האוויר מתחמם, האוויר שמזין אותי קר לי. אין שם את חום הלב ולא את האש בנשמה. כך, גם כשכולם משילים מעליהם שכבות בשל החום שעולה בבריאה הודות לאנרגיות האש העוצמתיות שנכנסות ופעילות היתר- אני עוטה עוד ועוד הגנות. ככה זה כשליבת אש חיה תסריט חיים אוויר. ככה זה כשילד אוויר חי בגוף אשת אש. אנחנו נדרשים להיות וירטואוזים במשחק הזה כדי להצליח לזפזפ בין העולמות, בין תודעת עידן ישן וחדש,בין עולמות חלופיים וייקומים מקבילים, בין שחקני רוח מתחלפים שחיים בנו – משנים אותנו ומשתנים בנו. בין היזכרות והשלמה של התסריטים הישנים ובין היזכרות-על בהתנסויות אש ואויר חדשות. ככה זה עם חלוצי דרך: בחרנו לרדת בהתנדבות למעבדת הניסויים האנושית בכדה"א לחקור חיבורי יסודות שמעולם לא נבדקו בהיסטוריה הקוסמית לפנינו. אנחנו עומדים במבחן ניסיוני מאתגר . אף אחד לא יודע את תוצאות הניסוי. גם לא המקור ששלח אותנו ומטעין אותנו באור תנע. זה בידיים שלנו. יותר מדוייק לומר בראש שלנו. ככל שנגמיש את המחשבה , נוכל לשחק את המשחק הזה יותר בשמחה וקלילות  וירטואזית, יותר בהתפתחות, פחות בהישרדות


השליחות שלי

אני כאן כדי לממש את השליחות שבחרתי בה : לקדם שינוי תודעתי. אני כאן כי כל חיי הכשירו אותי  לזמן הזה בו בחרתי ללוות אנשים בתהליכי שינוי , במעבר מתודעת אדמה (חומר ומסגרות החשיבה שמנהלות אותו )ומים (רגש ומערכות יחסים בינאישיות) לעידן חדש שבו קדימות לאנרגיות אש (רצון יצירתי בורא) ואוויר (הבנה תודעתית ) . אני מלמדת את מידעי תודעת העל שמנגישים לנו כלים – הבנות: איך לנהל את הבחירות שלנו ביעילות ותבונה מתוך שליטה אנרגטית ביסודות וחיבור פנימי. במיוחד אני כאן בשביל הילדעים– אותם שנולדים יודעים.לא רק הצעירים בגילם הלינארי. גם למבוגרים יש את הילד פנימי , הוא החלק הנשמתי שחי בגופנו ותודעתנו הארצית.  ייעודי לפלס עבורם-עבורכם-עבורי-עבורנו דרך לעבור בה אל מה שמעבר למה שכבר עבר, דרך לברוא עתיד חדש, במה להשמיע קולם.  אני מלווה ומקדמת  ילדעים שלומדים ומלמדים את עצמם בעצמם בתהליכי למידה ויצירה עצמאית

אני כאן כדי ללקט עבורכם רסיסי הבנות ממוחי הקודח ומרחבי הרשת שנועדו להעיר ולהאיר את עיניכם להבחין במציאות חדשה המשתקפת מהבחירות המשתנות שלכם. אני כאן, חיה את העתיד בהווה . זו המהות המזוקקת של היותי מי שאני וזו הדרך היחידה עבורי להצדיק את קיומי בתקופה משמעותית זו של שינוי  . אני מלווה תהליכי שינוי בעזרת כלים תודעתיים ואנרגטיים. לומדת ומלמדת את מידעי תודעת העל- מנחה קבוצות למידה אונליין ,חוגים וירטואליים ושיעורים פרטיים וקבוצתיים לילדים במחשב- מלווה ומדריכה  תהליכי למידה ויצירה עצמאית  .  עוסקת בהורדת רוח לחיי החומר, במימוש הרצון (אש) ,ההבנות (אוויר) , יוצרת שת"פ (מים) ומממשת בחיי החומר הארציים(אדמה).
כותבת ,מדברת, חיה ונושמת שינוי תודעתי,  יוצרת ומנהלת את אתר שינוי תודעתי ואת בית שינוי תודעתי הפיזי ברחובות- מרחב למידה והתפתחות תודעתית בו מתקיימים מפגשי למידה, סדנאות, שיעורים קבוצתיים, ליווי אישי פרונטלי ווירטואלי.

מלמדת  את מידעי תודעת העל – קורס וירטואלי  בקבוצות למידה ובשיעורים פרטיים אונליין

חוקרת עצמאית, חברת צוות ב מכון בינתחומי לחקר מדע ותודעה. מנהלת מרחב פתוח להתחתחות open space  בבית שינוי תודעתי ברחובות –  מקום עבודה למידה ויצירה לחוקרים עצמאיים,מדענים,מתכנתים,מפתחים ויזמים יוצרי מציאות שבוחרים לקדם פרוייקטים עצמאיים בשת"פ

naama-google-bitcoin-2014.jpg1פעילה בקהילת ביטקוין, מובילה  קבוצת נוער וילדי ביטקוין. כנס פעילי ביטקוין 2014 בגוגל  – אני מדברת בדקה ב 1:14 על אנרגיות, ילדעים והקשר לביטקוין.  משהו שלא הספקתי להבהיר בכנס: גרף העלייה בערך ביטקוין יימצא בהלימה לעלייה בהבנה של האנושות את תפקידם החשוב של הילדעים בעולמנו. כרגע רוב האנשים לא מסוגלים לראות בעיני רוחם את הערך העתידי הזה, גם לא הילדים עצמם שעדיין מסכימים להורים ולמורים לסמם אותם בריטלין, לממסד החינוכי לשלוט ולנהל אותם-לחנך וליישר אותם,לגדל אותם להיות חיילים ממושמעים בצה"ל או בצבא השם או כעובדי מטריקס צייתנים לבוס ,לסמא עיניהם בנוסחאות מדעיות, לכפות עליהם לשנן ולהקיא ידע מיושן שלא רלוונטי להתפתחותם אבל זה יבוא, כשהילדעים יתחילו לקחת אחריות וילמדו לשלוט באנרגיות שלהם, אף אחד לא ינהל אותם יותר.  זה יבוא, כמו קו חרוט על כף יד , זה יבוא, בטוח בעצמו, כאילו היה כאן תמיד וחיכה שנבחין בו …

הילדעים כאן כדי ללמד אותנו ידע חדש, להמציא כללי משחק חדשים. עלינו ללמוד מהם !!! הם המורים ואנחנו התלמידים שנדרשים לעמוד במבחן שינויי הזמן.

אני מלווה אנשים-ילדים בכל גיל (בעיקר המבוגרים שבנינו שבוחרים לתקשר יותר עם הילד הפנימי שלהם)  בתהליכי דיוק הרצון וההבנה.  הדבר הכי חשוב לדעתי זה לטעת בתודעה האנושית  את ההבנה  שכל אדם הוא חלק תודעתי בורא וביכולתנו לדעת את התשובות לכל השאלות שלנו- אם רק נעיז לשאול- מתוך חיבור לחושים הפנימיים ותרגול השימוש בהם ככלי להבנת הבחירות שלנו ,כאמצעי לקבלת החלטות שיהיו יותר מדוייקות עבורנו ויקדמו אותנו למימוש הייעוד שלשמו אנחנו כאן.  עצמאות זה שם המשחק בעולם המשתנה. מעבר מפחד לאומץ, מתלות לעצמאות, משליטה לשיתוף פעולה. אלו מגמות השינוי שהן אבני הבניין שאני בונה בעזרתם מציאות חדשה.

אינני עוסקת בפתרון בעיות משום שלדעתי כל בעיה היא אתגר התפתחותי. יש סיבה גבוהה לקיומה ומכאן הדרך הנכונה להתמודדות איתה היא לצלוח את האתגר, ללמוד את השיעורים ולהפנים תובנות בתהליך הלמידה בדרך. הליווי שלי נועד לעזור להבחין בהבדל התפיסתי ביניהם ולהתעלות – בעזרת האש (הרצון והיצירתיות הטכנולוגיה המתקדמת) והאוויר(ההבנה הגבוהה,התודעה) ,  מעל עכבות  המים (סערות הרגש תובעניות וטובעניות)וצמצום האדמה- (החומר- גוף, כסף,מסגרות חשיבה והתנהלות שהולכות ומתפרקות)

אני מתמחה בתקשורת עם ילדעים, בשפת האש והאוויר– באמצעות הטכנולוגיה הוירטואלית, מלווה בשיעורים פרטיים, חוגים אונליין לילדים ומבוגרים. במיוחד עם אלו בעלי אתגרי הקשב והריכוז – ה"מופרעים" והאוטיסטים שמכונסים בתוך עולמם עם ההבנות הגבוהות שלהם.

עוסקת ב הנחיית הורים ומורים  שבוחרים להכיר ולתקשר עם הילד שלהם והילד הפנימי שלהם בשפת האש והאוויר – היא שפת התקשורת החדשה. הטכנולוגיה המתקדמת בשרות התודעה המתרחבת – פותחים בפנינו ערוץ תקשורת חדש , מהיר, עוצמתי,יצירתי, מתקדם. הילדים "עושים לנו ביה"ס" ואנחנו- המבוגרים נדרשים לעמוד במבחן שינויי הזמן. אני רואה בילדים שותפים עיקריים להוביל תהליכי שינוי . הם נועדו לעזור לנו לעשות שינוי תודעתי. הם כאן כדי לייצר ידע חדש ולא כדי ללמוד את תפיסות  השבי המיושנות שלנו. רבים מילדי האש והאוויר של העידן החדש  מתוייגים כבעלי הפרעות קשב וריכוז. זה לא הם המופרעים אלא המערכת שמפריעה להם ללמוד את מה שבאמת יקדם את התפתחותם. לא צריך לטפל בילדים אלא לפרק את המסגרת וליצור מענה שתואם תדר לצרכי הילדעים ולא שהם יצטרכו להתאים עצמם אליה. אני מציעה מגוון דרכים יצירתיות מה כן ניתן לעשות ואיך כן ניתן לעזור לילדעים האלו לתת מהאיכות המיוחדת שהם בחרו לתת לעולם.  בניהם: שיעורים פרטיים  , לימודי אוואטרהסרט של החיים שלי , גישור משפחתי   ימי הולדת   ליווי- ייעוץ אישי בתהליכי שינוי   אירוח לינה למטיילים בשבילי הרוח

אני עצמי ילדת אינדיגו שלמדה ,לומדת ומלמדת איך להקדים מחשבה תחילה לסוף המעשה, איך לנתב את אש היצירה שבי לערוצים של הבנה והתפתחות אישית  במקום לבזבז אנרגיה על מרד במסגרות הישנות שמתפרקות מאליהן ברגע שאני משקיעה אנרגיה ביצירת החדש. אני חשה שליחות חשובה בעיסוק שלי לתת להורים וילדיהם כלים  איך למנף את המיוחדות של ילדיהם לנתיב יצירה במקום לבזבז זמנם בשינון חומר לימודי מיושן שמעכב את ההתפתחות שלהם.

אשמח לענות על כל שאלה. גם הספק מבורך, בעיקר הוא…
ככל שנבין יותר- נפחד פחות. עופו על זה…
אהבה
נעמה

קצת היסטוריה למי שמרגיש שרוצה להבין את התמונה הרחבה…

 אחרי הרבה שנים של נדודים בחיפושים את המקום שלי בעולם , שנים שלוו בתחושה שאינני באמת שייכת לכאן,חייתי כ "חייזרית על הכדור הלא נכון" , גיליתי שזה כן הכדור הנכון ועכשיו- עכשיו זה הזמן הנכון עבורי לתת מהאיכות המיוחדת שלי .מצאתי את מקומי : מקום שבו אני שלמה עם מי ומה שאני, מקום  שבו אני חיה בתדר שתואם את  ש הנני. לא מדובר במקום מגורים פיזיים אלא במרחב תודעתי בו אני חיה את הייעוד שלשמו ירדה נשמתי לעולם הזה: לקדם שינוי תודעתי ,ללוות אנשים בתקופת התפר שבין עידן ישן וחדש בתהליך התרחבות התודעה והבנת עולם הסיבות הגבוה .

משך  שנים רבות מחיי הייתי מדריכת טיולים: הובלתי אנשים בשבילי הטבע מצפון עד דרום,חרשתי ברגליי  פיסות אדמה קסומות, הראייתי למטיילים את נפלאות הבריאה,חקרתי את סביבתי, העמקתי בלימודי אקולוגיה , התנסייתי בהכרות קרובה עם האדמה , חייתי קיימות

אנשים ביקשו שאדריך אותם  לא משום שידעתי לפרוס בפניהם את כל הנתונים העובדתיים של הידע ההיסטורי-ארכיאולוגי-ביולוגי אודות המקומות בהם טיילנו, אלא משום שתמיד היה בי הבטחון , הידיעה הפנימית את הדרך ,היכולת להתבונן ולהשתאות מאוצרות הטבע שהתברכנו בהם,האמון והאמונה בעצמי ובידיעתי את הדרך.הם בחרו את המסלול ,הם הובילו את הטיול, כי זה היה המסע שלהם. אני רק ליוויתי אותם בתהליך הגילוי שלהם את הטבע שלהם ואת הטבע סביבם.

לכשסיימתי את לימודיי האקדמאיים,הייתי עובדת סוציאלית , ליוויתי אנשים בשבילי חייהם, בסביבתם הטבעית:

 יעצתי וטיפלתי בילדים בסיכון,הן בביתם-עם משפחתם הביולוגית והן במסגרות חינוכיות/טיפוליות/משפחתיות אלטרנטיביות ,

הדרכתי חוגי סיור טיפוליים לילדי חינוך מיוחד במסגרת פרוייקט "טבע-תראפיה" שיזמתי, כלי עבודה שחיבר בין שלושת תחומי פעילותי: טבע וטיולים,יצירה אומנותית וטיפול מערכתי הוליסטי,

ליוויתי חולי סרטן סופניים בתהליכי פרידה/הבראה

עבדתי הרבה עם נוער בסיכון , עבריינים צעירים בהוסטל טיפולי, נוער עולה ,משפחות מצוקה

אחרי שבניתי בית ומשפחה משלי,המשכתי לעסוק בליווי

-כאמא אומנת לנערות במצוקה חסרות בית שאימצתי  (היום כבר סבתא לארבעה)

-כגננת לילדים בגן ברוח האנתרופוסופיה שניהלתי בביתי , סביבו התקיימה פעילות קהילתית של משפחות הילדים, מרחב  שהפך בהמשך למקום מפגש למשפחות חינוך ביתי

– כאמא בחינוך ביתי לארבעה ילדים : החלטתי שבמקום לגדל ילדים של אחרים,במקום "לכבות שריפות" ולנסות לתקן את עוולות החברה , אתרום יותר ע"י גידול דור חדש אחרת: בחרתי לקחת אחריות מלאה על חינוך ילדיי  ומשך 12 שנים למדנו יחד בבית unschooling : העולם היה הכתה שלנו והחיים היו  תוכנית הלימודים.

הרבה שנים בהם אימהותי היתה עבורי  אי של מהות ,שנים של הריונות ולידות, של הנקה/הענקה.חייתי בבועה אי שם בקצה המדבר,במרחבי הערבה, עסקתי ביצירה: גם יצירה אומנותית (מחומרים טבעיים) וגם ביצירת  מציאות:  בלמידת עצמי במקביל ללמידה עם ומ ילדיי . ההתכנסות פנימה בהיעדר גירויים חיצוניים רבים , קידמה כל אחד מבני המשפחה לדייק את נתיב ההתפתחות האישית  שלו .

מצאתי עצמי בתהליך גירושים ועברתי עם ארבעת ילדיי ,כאם חד הורית, למגורים בצפון,שם נחשפתי לשפע : שפע גירויים, מפגשים חברתיים,הזדמנויות. כמהתי למלא  חסכים משנים של בדידות במדבר ואז הבנתי שזה לא מה שאני זקוקה לו באמת.  לא קידם אותי שפע חיצוני. חיפשתי לחוות את המעיין הפנימי  הנובע יש מאין, להיות שלמה עם עצמי ואת זה לא מצאתי לא כאן ולא שם.לחיות בגן עדן זה סבבה,, אבל דבר אחד אין שם- התפתחות וכל עוד אני כאן סימן שיש לי עוד עבודה ולמידה לעשות. היות ולא חוויתי את העולם כגן עדן על אף השפע החיצוני (יחסית…) ,הבנתי שמה שאני נדרשת כעת לעשות זה תהליך צמצום החומר והרחבת התודעה. אז התחלתי ללמוד את מידעי " תודעת העל".

חוויתי את התפרקות המסגרות הישנות , בכל תחומי החיים, כולל מסגרת התא המשפחתי שהשתנה , לא קיבלתי מימון לחיים האלו. איבדתי כל מה שהיה לי, הכל. מתתי בתאונה  בדיוק כפי שהופיע התסריט בדימיוני משך שנים ארוכות. גופי לא נפגע , אף לא שריטה בתאונה שבה החיים (והאוטו) הלכו טוטלוסט.  כל מהותי מתה. נגמר . סיימתי גלגול, ראיתי את האור שמעבר קורא לי לחזור למרחבי החופש שמהם הגעתי, אבל בחרתי לחזור לעולם הזה. הבנתי שאני חיה בסטייה מהתסריט האישי שלי ובחרתי לשחרר את האחיזה בכל תפיסת עולמי הישנה. כל מה שהאמנתי בו פתאם כבר לא היה מתאים .שיחררתי שליטה על הבחירות של ילדיי שהחליטו ללמוד במסגרות (אמנם ביה"ס פתוח, אבל עדיין מסגרת…) ןלעבור לגור עם אביהם .

כך, עברתי מחיים בכפר לחיים בעיר, מדרום לצפון ולמרכז, מנישואים לגירושים, מחינוך ביתי למסגרות, מתלות כלכלית בבן זוג ובהורים לעצמאות כלכלית, מאימהות חד הורית במשמורת מלאה על 4 ילדים, לאימהות  חדשה: כזו המאפשרת לילדיה מרחב חופש עצמאי  לחיות את הבחירות שלהם.

כך עברתי משנים של נדודים בחיפוש אחרי המקום שלי בעולם , לחיות את המקום הזה, בכל מקום שבו הנני, מי שאני

אני יודעת שהשיעורים שלמדתי במהלך חיי נועדו להביא אותי למקום בו אני נמצאת היום , מקום בו אני יכולה לעסוק בלמידת המידעים,הבנתם, מימושם בחיים הארציים והעברתם הלאה: לתפוצה רחבה .

הדרכת הטיולים  בשבילי הטבע ובשבילי החיים הכשירו אותי להדריך טיולים למסעות רחוקים הרבה יותר: למחוזות הרוח:מעבר ליד הדמיון, לעולמות שעד כה נסתרו מבינתי

הניסיון שרכשתי בטיפול באחרים הביא אותי להבנה שלי את עצמי כאשת מקצוע שהיא מלווה ולא מטפלת. מבחינתי אין בעיה שצריך לטפל בהעלמתה משום שכל קושי הוא אתגר התפתחותי.

כשגם אתם תבינו זאת ותחפשו מישהו שילווה את תהליך הלימוד העצמאי שלכם את עצמכם- שם נוכחותי תתהווה למשמעות

אימרה שכיחה בקרב משפחות החינוך ביתי ממשיכה ללוות אותי (על אף שילדיי כבר נכנסו למסגרות) : אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה לומד בעצמך  ואתה לומד הכי טוב כשאתה מלמד את מה שאתה לומד, אז זה מה שאני עושה היום: לומדת ומלמדת את מידעי תודעת העל, שנועדו לסייע לנו לעבור את שינוי התדרים שהעידן החדש מביא עמו. כותבת,מנחה מפגשי למידה וסדנאות,מלווה תהליכי שינוי אישיים.

עוסקת בהורדת רוח לחיי החומר: ביישום ההבנות הגבוהות במציאות הגשמית.

עשייה ללא משמעות כמוה כמשמעות ללא עשייה  ולכן השילוב בניהם הוא צו השעה.

במהלך שירותי הצבאי הייתי משקי"ת חינוך. בשנה הראשונה בגדוד 50 דאז- נח"ל מוצנח ובשנה השנייה עבדתי עם נערי רפול.   על דלת משרדי היה תלוי שלט ובו המשפט הבא:

"אני מאמין במי שמאמין ביכולתו לשנות"

כמו אז, גם היום: אני נמצאת בכל מקום שבו שינוי מרחרח באוויר, בכל מקום שבו אנשים פתוחים לשינויים ומבקשים להייטיב להבין אותם

משך שנה עבדתי כמורה למחשבים בביה"ס יסודי  אך פרשתי מהעבודה בתוך המערכת כי הבנתי שבמקום לבזבז אנרגיה על לתקן את הישן מוטב להשקיע ביצירת החדש.  העבודה החשובה  שנועדתי לה איננה לשנות את המערכת אלא ליצור ערוצי למידה חדשניים אלטרנטיביים שיתנו מענה שתואם לתסריטים שהילדעים ירדו לכאן לשחק, תואמי תדר לנקודת ההתפתחות שהם נמצאים בה ולאיכויותיהם המיוחדות ולא כאלו שהילדים נדרשים להתאים עצמם אליהם .

ואז, אז כשהתחלתי ליצור פלטפורמה ללמידה עצמאית של ילדים את עצמם בעצמם, גיליתי שהם לא צריכים אותי.מי שבאמת זקוק להדרכה הם ההורים והמורים ולא הילדעים. שוב חישבתי מסלול מחדש והתמרתי את האנרגיה שלי מעבודה עם הילדים לעבודה למענם. התבהר בי שהדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות כדי לפלס דרך לילדעים להשמיע קולם היא להנחות את המבוגרים: הורים ומורים איך לא להפריע ואיך למקד את תשומת הלב שלהם על תהליכי השינוי התודעתי של עצמם במקום על איך לחנך את הילדעים. התחלתי להפעיל סדנאות הנחיית הורים ומורים 
מאז אני פועלת במקביל בשני ערוצים מקבילים: גם מלמדת תודעה : מלווה תהליכי שינוי תודעתי של מבוגרים ו ומלמדת את קורס תודעת העל גם מלווה את הילדעים לפתח מודעות (כי הם כבר יודעים את התודעה: הם נולדו כשהמידע כבר צרוב בתודעתם בילדאין, אלא שאינם תמיד מודעים לה ונדרשים לעשות עבודת התפתחות אישית שתעצים את הבטחון שלהם בידיעה הפנימית ותסיר דפוסי התנהלות וחשיבה שחונכו לפיהם והשפיעו עליהם). החיבור שלי עם הילדעים ב לימודי אוואטר לתרגל שליטה אנרגית ביסודות , מאפשר לי לא רק להבין אותם ולעזור להם אלא לתמוך בהם בהתמודדות עם מורים שלא מבינים. ילדי האש עצמאיים ולכן אני בקשר אישי עם כל אחד מהם לפי דרישה, בעיקר בקידום טכנולוגיות ומיזמים. את ילדי האוויר אני מלווה כבר 3 שנים : קבוצה של ילדעים שמחוברים לעולם הרוחני ורוצים לדעת , שמודעים לשליחותם להביא מידע חדש שיאיר את העולם: הם שותפים לדרכי.(עיין ערך  ילדי האש והאוויר בעידן החדש )
במהלך 5 השנים האחרונות הייתי פעילה בהתהוותה של קהילת מידברן ולמדתי איך קהילה עובדת בשת"פ  תוך התנהלות לפי כללי משחק חדשים- כאלו בהם כל אחד לוקח 100% אחריות על הבחירות שלו ועושה את מה שבוער בו בנשמה ללא כל ציפייה לתמורה : לא כסף, לא פרסום,לא הכרת תודה או הסמכה לתפקיד . קהילה שבה כולם מנהיגים את עצמם בעצמם ורוקמים רשת של שת"פ  מעוררת השראה. מכאן עלה בי רצון לחבור לעבוד בשת"פ עם רשת ערי חינוך, לעסוק בהנחיית מורים מפקחים,ראשי מינהל חינוך וראשי ערים

תודה תודעה
אהבנה, נעמה

16 תגובות בנושא “אודות”

  1. נעמה.כמו בשיר-קראתי בשמך נעמה כי האור בלבך בוער כחמה.השמש מאירה מחממת בריאה-ויטמינים ומחייה את כל מה שקיים על הכדור ומעבר..ונותנת אנרגיה…….כך גם את.קראתי מספר נושאים באתר שלך-שינוי תודעתי-והפזל של הרבה נושאים ועיניינים שונים ממחקר לימוד והתעניינות מספרי מדע דתוברשת האינטרנט מתחברים כחוט השני ומוסברים היטב מתחברים לתמונהאחת גדולה וחיובית.התמונה תמיד הייתה בעיני רוחי עוד בהיותי ילד בן 6 אבל כעט לאחר מסע ארוךחקירה התבוננות למידה הקשבה סקרנות התמונה ברורה יותר.באתר שלך התמונה מקבלת ממדים נוספים בהירים ומדוייקים-שלא סותרים מדע ודת ומה שביניהם-אלה מחזקים אותם ומסבירים דברים בדרך הפשט שניתניםלהבנה לכל בר-דעת.התמונה הולוגרמית תלת ממדית-אבל את נפחת בתוכה חיות-בדיוק כמו שהשמשעושה ביקום.עלי והצליחימאחל הרבה אהבהבריאות ונחתאפרים יוסף קופ.

  2. מקסימה הדרך שעשית!תהליך הלמידה שלך את עצמך ואת תפקידך/שליחותך בעולם מרתק!הדרך בה את רואה את העולם מלבבת ומשמחת את ליבי!כמי שמלווה רוחנית אנשים בתהליכי שינוי ומתעקשת שלא לקרוא לעצמה מטפלת, אני מאמצת בחום את הסברך:"הניסיון שרכשתי בטיפול באחרים הביא אותי להבנה שלי את עצמי כאשת מקצוע שהיא מלווה ולא מטפלת. מבחינתי אין בעיה שצריך לטפל בהעלמתה משום שכל קושי הוא אתגר התפתחותי"כי אין טוב ואין רע, יש למידה והתפתחות :)מאחלת לך כל טוב והמשך מימוש נעים ומיצוי של גלגולך הנוכחי בזמנים טרנספורמטיביים מרתקים אלו!מירב

  3. נעמה יקרה !
    איננו מכירים שמחתי לקרוא על תובנת הוודאות שהפצתץ
    אני עוסק בליווי אימון והעצמה שנים רבותץ
    ברצוני לפרגן לך על התובנות
    בברכה
    יוסף

  4. הי נעמה.נושמת כל מילה שלך.מתחברת לגמרי.אנחנו באותו שביל…שמחה גדולה..האם את בתל אביב?

    אשמח לשוחח איתך.דרכך נהדרת מלאה בתובנות ,ועשייה מבורכת.
    מברכת ביום של אור ואהבה.
    תודה על כל החומרים המופלאים שיש באתר שלך.כבר נהנית מאד..
    אילנה.

  5. מאמר שרואיינתי בו תחת הכותרת " מה למדתי מילדיי" , עתון לאשה מספטמבר 2012.

    נו, מה? ל ש ח ר ר

    http://goo.gl/su57S

    טכסט הכתבה:

    נעמה וייס טוהר:

    "אני בת 40, מלווה תהליכי שינוי ומנחת קבוצות למידה של תודעת העל, אמא לארבעה ילדים שלימדו אותי שיעור חשוב: לדעת לשחרר. כשאני מנסה להבין מי אני ומהי המהות שלי, אני קולטת שהיו תקופות בחיי שכל המהות שלי היתה 'אי-מהות'. התמסרתי לאימהות בחינוך ביתי והיא הפכה להיות עבורי אי של מהות. הייתי הכל, חוץ מנעמה. לא היה לי קיום עצמאי נפרד משל עצמי. עד שילדיי עשו לי בית ספר ולימדו אותי שעכשיו תורי ללמוד מהם: מה אני רוצה ואיך לקבל את זה, לדעת לשאול, להסתקרן, לנסות לטעות, לתהות, לתעות בשבילי החיים. לשחרר אותם לחיים עצמאיים. להתנסות בפרידה מהתלות הפיזית והרגשית בנינו כדי לאפשר לי ולהם להתפתח ולממש כל אחד את הייעוד שלו בדרכו".

    איך הם לימדו אותך לשחרר אותם?

    "כל השנים יצרתי לי מציאות בבועה מנותקת מהעולם, חייתי חיי חופש במרחבי הערבה עם השקט שהמדבר היה עבורי, הרבה טיולים בטבע, בית,ילדים, משפחה, עד שהחיים טפחו על פניי – הבעל מצא אשה אחרת, כדי שאבין שהוא לא בבעלותי, ילדיי בחרו לעבור לחיות עם אביהם וללמוד במסגרות חינוך ממוסדות, כדי שאפנים שהילדים שלי אינם באמת שלי. שאני רק זכיתי לתת בית לגופם הפיזי, אבל נשמתם חופשייה. תמיד ברחתי ממסגרות ומגבולות, 12 שנה ילדיי למדו בחינוך הביתי, תוך שאני מתמסרת לכך בכל יישותי, והם לימדו אותי שלפעמים מסגרות זה לא רע. למדתי להכניס גם את עצמי למסגרת שמחייבת להישמע לחוקים וגבולות שתמיד ברחתי מהם, וסוף סוף אני מתפתחת באמת. בחרתי לעשות את השינוי התודעתי הזה כי ידעתי שהילדים שלי יודעים מה נכון להם".

    מה השיעור הכי חשוב שלמדת מהילדים שלך?

    "שהילדים לא באמת צריכים אותנו שנגדל ונלמד אותם. הם צריכים שנאפשר להם ללמוד את עצמם בעצמם. הם יודעים הכי טוב מה מדוייק להם כי הם מחוברים לעצמם. אנחנו צריכים להכיר תודה על רגעי החסד שהם מעניקים לנו ולהעריך את השיעורים הקשים שהם מזמנים לנו בהיותם

  6. רגע חסד:

    המילים שלי נבחרו מתוך לקט שירי משוררים להדהד במעמד רשמי ברדיו קול ישראל.

    מה נשתנה - יציאת מצריים

    פסח
    מה הפה שלנו שח?
    מה אומרות המחשבות למילים?
    איזו הבנה מהדהדת מבפנים?

    עבדים…עבדים…עבדים…

    דורות על גבי דורות והיגדת לבנך
    את סיפור העבדות שנכתב בזיעת אפנו.
    זה שסחבנו על כתפנו.
    שנים, שנים,כרענו תחת עומס תלאות החיים

    שאלנו את הקושיות הלא נכונות
    לא באמת רצינו לדעת את התשובות לשאלות
    לא האמנו במה שנועד להיות
    בחרנו להיות קורבנות: שיעבידו אותנו בפרך, ככה יש את מי להאשים ועל מה להתלונן
    שאלוהים יציל אותנו, התפללנו שיקרה כבר איזה נס
    שמשיח יגאל אותנו מהצרות
    כמה רע הזה עוד יכול להיות?
    ועכשיו, עכשיו פתאם עולות שאלות חדשות של מהות
    עכשיו פתאם אנחנו מתחילים להבין את המשמעות
    מי הוא זה ששולט ומושך בחוטים? אלוהים? הגויים? פרעה?
    ממשלות ותאגידים?חזקים וחלשים?עשירים ועניים? גברים ונשים? ואולי הילדים?
    ומה אם אבין, ולו רק ניצוץ קטן שיחדור מבעד לסוגריי תודעתי,
    שאני..
    אני הוא הכובל את עצמי?
    הייתכן?
    ומה אם אבין, ולו רק ניצוץ ,רסיס הבנה, שהמייצרים שהצרו צעדינו כבני עם יהודי
    מתרחבים ופותחים בפנינו תדר תודעתי להבין את ייעודנו האמיתי:
    אנחנו כאן ועכשיו כי בחרנו ונבחרנו לההוריד רוח לחיי החומר
    אנחנו כאן ועכשיו כי בחרנו לשחרר עצמנו ממצריים – להתעלות מעל התלות ולקחת אחריות.
    אנחנו כאן ועכשיו בדרך להבנה גבוהה ש- הנה , הנה – זו זוהיא הגאולה.
    היא תודעה. חסרת גוף וצורה. היא הבנה.
    היא לא מתנה שמקבלים. זו בחירה שעושים, אחריות שלוקחים, מציאות שיוצרים

    פסח
    מה הפה שלנו שח
    מה אומרות המחשבות למילים?
    איזו הבנה מהדהדת מבפנים?

    חופשיים…חופשיים….חופשיים…

  7. ווא קראתי נשמתי חשתי מודה לך על מי ומה שאת בעולם….
    איזו ברכה הפתעה וקסם ניתנו לך…ואת מהדהדת זאת הלאההההההה
    פעם ראשונה כאן… באתר …קראתי רק דף זה ..וכבר…

    חיבוק ואהבה….

  8. נעמה בוקר טוב !

    מאוד ריגש אותי לקרוא על הצמיחה וההתפתחות בחייך.
    בעצמי עברתי דברים דומים , עם תובנות שמובילות לאותה אחריות על החיים, שלי ושל בני משפחתי ואנשים בכלל.

    הבנתי שאת במקום של חיפוש עבודה.
    יש לי משהו לפתוח בפנייך.

    את מוזמנת ליצור עימי קשר

    עדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *