הסכמה OUT , הבנה IN > סינרגיה

תהליך התפתחות שיוצר סינרגיה מעביר אותנו ממצב של חוסר הסכמה , התנגדויות, התנצחויות, וכחנות ונפרדות, להתחבר להבנת האחדות, להבנת נקודת המבט ותפיסת העולם של האחר דרך הקשבה אמפטית שמאמצת את הטענה של הצד השני . הבנת השונות  כמבורכת , היא שמאפשרת לסינרגיה להתהוות. 
למה שארצה לאמץ טענה שאני לא מסכים לה? כי לא נדרשת הסכמה . רק הבנה. ברגע שאני מאמץ טענות מנוגדות שלכאורה סותרות זו את זו לתוכי פנימה , אני יכול להתמודד עם ההתנגדויות האלו  ביני ובין עצמי  ואז כשהקונפליקט נפתר בתוכי- הוא גם  נפתר בחוץ וככה מתהווה סינרגיה בנאישית . אז נופל האסימון ואני מסוגל להגיד לעצמי ולאחר: "אה, עכשיו אני מבין למה אתה מתכוון"…
איך עושים את זה ? ע"י הקשבה ל הילד הפנימי  הוא יודע . הוא הייצוג של הנשמה שחי בגוף הפיזי של השחקן הארצי שאנחנו ודרך החיבור לחושים הפנימיים , אנחנו יכולים לתקשר איתו ולקבל ממנו תשובות. הילד הפנימי כולו אוויר = תודעה . הוא לא מונע מרגשות  כמו כעס על האחר ועצבים מדעות ששונות משלנו. הוא תמיד מבין את מה שאני במודעות הארצית שלי לא מבינה ומסוגל להתייחס לשונות המבורכת באמפטיה וחמלה .
אנחנו לא צריכים לדעת איך להגיע לסינרגיה. זה לא התפקיד שלנו. זה התפקיד של הילד הפנימי. אנחנו רק צריכים להקשיב באמפטיה לאחר ואז להקשיב לבהירות שהילד הפנימי  נותן לנו 
להגיד "בואי נסכים שלא להסכים" זה לסגור את הדיון ואני תמיד שמחה להמשיך אותו עד שנגיע להבנה

 

האם שילוב של ידע ותבונה יכול למנוע עימותים, מריבות ואסונות?

השיעורים בכיתת המחוננים היו פתח לדיונים על צורך בידע ותבונה כדי לפתור בעיות מתחומים שונים והעיסוק בכוחות ומנופים הוביל לדיון על קונפליקטים חברתיים – למעשה עשינו השלכה ממקבילית הכוחות שיש בה מצב של כוחות מנוגדים: אם הם שווים אין תזוזה ואם הם שונים בגדלם יש צד "מנצח " וצד "מפסיד" – אבל כשהם פועלים בתיאום השקול הוא צירוף שני הכוחות.

מילון מושגים בשפת היסודות :
סימפתיה = מים
אנטיפתיה =אש
אמפטיה = אוויר
*

מה ההבדל בין אמפתיה לסימפטיה?