מהות המעבר מעידן ישן לחדש הוא התעלות ממים לשמיים… , מהמים הנמוכים(רגשנות אישית) לאוויר (חיבור להבנת התודעה הכוללת ). איך? בעזרת האש(רצון יצירתי). האש מאדה בהתלהבותה את המים ומתמירה אותם ממים גשמיים ורגשיים שזרמו מטה ונספגו באדמה הכבדה, למים גבוהים- הבנות חדשות שנצרבות בתודעתנו ומעלות אותנו מעלה- לאהבה הבריאתית ההרמונית – זו לא באמת קיימת במחוזות עולם החלום הארצי, אבל זה הכוון אליו אנו מכוונים את הכמיהה שלנו לחיבור לעולם האמיתי, מתוך הבנה של תרומת המערכת הרגשית להתפתחות הכוללת ברמה הקוסמית . המים הגבוהים מחברים בין האש שקובעת את "מה" ובין האוויר שמתלווה עם ההבנה "למה" . האש והאוויר שתיהן אנרגיות העידן החדש : מהירות ומכוונות גבוה, אבל ללא המים- הם לא יתחברו. על מנת להיפתח להבנות אלו, עלינו תחילה לבחור לשחרר את האחיזה במערכות הרגש הישנות- אלו מעכבות את תנועת ההתפתחות,סגורות במסגרות חשיבה שאינן משרתות יותר את מגמת השינויים. בעידן הישן איפשרנו לרגשות לנהל אותנו (בין אם אלו נבעו מתוכנו-כמו פחד פנימי ובין אם מהשפעת תגובות הסביבה),להפיל אותנו מטה- נמוך, לביצות רגש טובעניות ותובעניות, לסחוף אותנו למערבולות וסערות רגשיות. כשאנחנו עם הראש במים, ראייתנו מעורפלת . כדי לראות בבהירות יש להרים את הראש מעל המים-לאוויר. כעת, בעידן החדש, עלינו לנהל אנחנו את הרגשות שלנו ממקום של הבנת עולם הסיבות הגבוה שמניע את הבחירות שלנו. רק כשנבין למה דברים קורים כמו שהם קורים ונלמד את השיעור , רק הבנה זו תבטיח שלא ניפול שוב לאותן ביצות. עלינו ללמוד לשלוט בהגה הספינה בים ולא לאפשר לגלים לטלטל אותנו בצלילה למעמקים. איך עושים זאת? פותחים את המפרשים ומאפשרים לרוח להניע אותנו קדימה מהר יותר בלי להתעכב ולהביט על מה שנשאר מאחור. ולא- תהפוך לנציב מלח כאשת לוט (ומלח נמס בקלות בכל שטפון…)
אמיר פי גוטמן – מרגיש
אמיר פיי גוטמן שר: "מבלי להרגיש בכל יום אמות קצת ואחיה קצת פחות" . אנרגיית יסוד המים מייצגת את העולם הרגשי וכשזו מצטמצמת > קשה לחיות. זה לא רק אמיר. כל האנושות חווה את מגמת השינויים בעולם ובבריאה ונדרשת לעשות שינוי תודעתי: להתעלות מהמים לשמיים: מרגשנות להבנה.מי שישווה תדר בתואם למגמה הכוללת – יחיה בהתפתחות ומי שלא – יחיה פחות ובהישרדות, עד שכבר לא… לאמיר נפתח פתח יציאה אחד למות מסרטן אבל בחר לא לצאת בו. היות ולא למד את שיעור המים הנדרש – יצא בפתח הבא וטבע במים.
קורה – האוואטר , מהאגדה – הצעד הראשון שהיא עושה בפרק הראשון הוא לצאת משבט המים שבו גדלה, (כל ההתפתחות האנושית האבולוציונית התחילה מיציאה מהמים) , היא נפרדת מהקשר הרגשי עם הוריה,פורצת את מסגרת המשפחה והסמכות שגדלה עליהם ובוחרת להקשיב לקול הפנימי שקורא לה לצאת באישון לילה כשהאש בוערת בנשמתה- הידיעה את ייעודה , המחוייבות שלה למימוש החתימה שבחרה בה – ללמוד כשפות אוויר בעיר הגדולה- יחד עם שותפיה בצוות- כשפי האש . רק כשידעה לשלוט בכל ארבעת היסודות ולעבור מעולם החומר לרוח ובחזרה, יכלה להביא איזון לעולם.
אוואטר קורה מבינה מהי הצלחה from naama on Vimeo.
להרגיש, או לא…- תיאטרון התודעה
ריקוד שממחיש את ההבדל בין אנשי המים והאדמה ואנשי האש והאוויר. מי שבוחר להמשיך להיאחז באדמה (חומר ומסגרותיו) ובמים (רגש) , מוצא קושי רב להתנהל בעולם המשתנה. קשה לשרוד כשהכאב והצער מכבידים את תנועתך. כדי לחוות קלילות כמו הזוג הזה – צריך להכניס אוויר=הבנה, ואש – רצון . הזוג הזה מדליקים אחד את השני לנוע, לשמוח, לצחוק את צחוקו של הילד הפנימי=הנשמה- זו שכמהה לנוע=להתפתח. לעומת זאת קבוצת המרגישות לא זזה ממקומה כמעט. קצב האדמה איטי איטי איטי והרגשות הקשים מעכבים (עכבות רגשיות…).
התעלות ממים לשמים
נוכל להתעלות מעל הרגש ולהבין: כשאנחנו מבינים את האחר ,אנחנו מתקשרים איתו בכנות, תוך שקיפות מלאה, בלי מערכות הסתרה וכך אנחנו מודעים לתסריט שלו. כשאנחנו מבינים למה מישהו עשה משהו, אז גם אם לתוצאות מעשיו יש השלכות לא נעימות עלינו, נקבל אותם בהבנה=באהבה=חמלה ולא בכעס.
כדי להצליח=לצלוח את השלב הבא מהעבר למחר, עלינו לצאת מאזור הנוחות
להעיז לנסות,להתנסות,להיפתח להתפתחות חדשה. כדי לשמוע ולהשמיע תדר חדש חייבים לזנוח את העבר המוכר והידוע, זה שלפעמים עצוב ומר הוא ,לפעמים הוא שר, לפעמים סופה עוברת וליבו נשבר, אבל אין ברירה- זו הדרך היחידה לעבור מהעבר אל המחר. הנה המחשה מהחיים על במת המשחק האישית של זמרים בתדר שונה במופע מול התודעה הכוללת. מי ניצח לדעתכם? הרחיבו אותה…
להתנתק מהרגשות
סרטון סאטירי שממחיש עד כמה קשה להתנתק מהרגשות, כמעט כמו מHOT … האמת היא שאנחנו לא אמורים להתנתק מהרגש אלא רק לוותר על הרגשנות התלותית. יש רגש גבוה כמו חמלה למשל שמחברת אותנו לאהבה -ההבנה הגבוהה והחיבור אליה רצוי ומבורך.
נעמי מיכאל : מה מאפיין את המים הגבוהים במתנד שליחות האוויר?
כיוון שהם לא מורגשים אלא מובנים,
הם לא מפעימים את הלב ולא יוצרים התרגשות,
הם תומכים ברצון להתחבר לידע ולפתח עצמאות.
הם לא קיימים בתענוגות הרגש והחומר וגם לא ממכרים,
לכן הם הרבה פחות אטרקטיביים עבור רוב האנשים.
לא נמצא אותם במסגרות הדת, לא ברישיקש או בגואה,
לא בעבודת מודעות, בסדנאות נשימה או ביוגה.
לא נמצא אותם בשדות, בחוף הים או בנוף מראש הר,
לא בפסטיבלים או באשראם במדבר.
המים הגבוהים לא מתבטאים דרך רגש של האהבה,
אלא דרך ההבנה שהחיבור לאור הוא המקור והסיבה.
הם הכוח המזרים את הרצון שלנו להשתנות,
ולקדם את האנושות דרך המצאות חדשות.
הם הרצון להיטיב בעזרת מידע פורץ דרך, מדע ומחקר,
הם לא מתגעגעים לעבר ולא חוששים מהמחר.
הם ההנאה הטמונה ביכולת ההבנה
והתענוג הצרוף שבחיבור למידע.
מידברן זה לא פסטיבל. זה ארוע מסכם שנה של פעילות יצירה של קהילת אומנים יוצרי מציאות. איך בוראים מציאות? קודם בתודעה. היישום באדמה זה רק שלב המימוש הסופי. איפה הכל מתחיל? בראש. בבחירה שלנו להקדים מחשבה תחילה לסוף המעשה. הכירו את midbrain : המוח מאחורי הכוח.האוויר החם שמעלה את המים לשמיים: אחד הערכים הבסיסיים באינציקולופדיה הקהילתית שלנו שראוי בעיני לתת לו במה : "שיט" – דיוק ההבנה מה זה שיט(מטען רגשי שלילי=מים נמוכים) , איך הוא נוצר ובעיקר- איך מנקים אותו .
אח, עונג. איזו זכות להיות שותפה ללקט משובח של אנשים שלוקחים אחריות ויוצרים מציאות, אחרת. נקייה, בלי שיט.
לאהוב מהראש ולחשוב מהלב
כדי ליצור מציאות חדשה עלינו לתכנת את המחשבה, לתרגל לחשוב מהלב ולאהוב מהראש.
תבונת הלב בעידן החדש : מתעדן ומתעלה מעל הדרמות. מוכנות להתבונן על מצבים מהאוויר ולבחור להגיב בצורה חכמה המאפשרת לשמור על איזון רגשי.
בהירות מחשבתית חדשה מאפשרת לזהות מצבים במקום להזדהות אתם.
תבונת הלב החדשה והקלילה מתנגדת לביטול העצמי ולריצוי הסביבה,
ושיתופי הפעולה . הלב ממשיך לייעץ בכל בחירה אך הראש הוא זה שמחליט.
נהנתנות בזבזנית מפנה את מקומה להנאה בריאה.
הרעש הרגשי מפנה את מקומו לבהירות מחשבתית וידיעה פנימית טהורה.
על מנת לשנות את התגובה הרגשנית השלילית שלנו לטראומות הילדות עלינו להבין אותן בצורה שונה ממה שהבנו עד כה.
במידה ולא נבין את החוויה בצורה אחרת אנו יכולים להמשיך לבכות על מר גורלנו או לחילופין לסלוח לאדם שפגע בנו אך הפצע יישאר לתמיד. כל עוד אנו ממשיכים להתייחס לפגיעה כאל דבר שלילי שהתרחש בחיינו בעל כורחנו, אנו עלולים להישאר לעולם קורבנות של החוויה, והריפוי יהיה כמו פלסטר על פצע פתוח במקום עור בריא שצומח במקומו"
אם פעם חשבו שה"ילד הפנימי" שבנו מהווה ביטוי של הנפש והרגש, היום מבינים שהוא ביטוי לנשמה. כשהנפש חווה סיטואציה מסוימת כטראומה, הנשמה ממש לא מתרגשת ורואה בה כהתפתחות. הכיוון הוא פנימה, בלי רגשנות יתר אלא עם רצון להבין
החוויה נתפסת כטראומה מכיוון שהיא לא עברה תהליך עיבוד על ידי החושים הפנימיים ולא התרחשה הבנה עמוקה של השיעור הטמון באתגר. ברגע שאין הבנה, יש תסכול, כעס, קורבנות וייאוש
אישור סרטון שממחיש את הצורך התלותי של אנשים בקבלת אישור מהסביבה החיצונית לבחירות שלהם במקום להקשיב לקול הפנימי ולהעריך את האיכויות/להכיר במגבלויות של עצמם בעצמם. הסרטון ישן- מ 2008 ועדיין, על אף שאנחנו ב 2014, עדיין יש מי שמתקשים לעבור מתלות לעצמאות לשחרר את הצורך בתגובת הסביבה כמתן אישור ולו רק לצורך סיפוק זמני אשלייתי. אנחנו נדרשים כעת לבחון את הבחירות שלנו בכל רגע ולשפוט עצמנו ממקום של הבנה גבוהה את המקום המדוייק שלנו במרכז הבמה , בלי להסתכל לצדדים ולצפות למחיאות כפיים ותשואות הקהל.(או להבדיל קריאות בוז…). מצב רוחנו תלוי בבחירה העצמאית התודעתית שלנו איזה שחקן רוח אנחנו בוחרים לתת לו תפקיד בבמת המשחק שלנו ולאיזה חלקי תפאורה אנחנו בוחרים במודע לא להתקרב כדי שלא יפעילו אותנו.
Validation
ככה נראיית הרמוניה (מים) מחשבתית (אוויר) יצירתית (אש)
משל הזאב הטוב והזאב הרע
ערב אחד סיפר אינדיאני לנכדו על מאבק שמתרחש בתוך תוכם של האנשים ואמר:
"בני, יש בתוכנו מאבק תמידי בין שני זאבים,כן כן בתוך כולנו: זאב אחד, הוא זאב הרוע, הוא כעס, קינאה, צער, חרטה, תאוות בצע, יוהרה, רחמים עצמיים, אשמה, עלבון, נחיתות, שקרים, התנשאות.
הזאב השני הוא זאב טוב, זאב הנאה, שלום, אהבה, תיקווה, ענווה, טוב לב, נדיבות, אמפטיה, אמת ,חמלה ואמונה."
הנכד חשב על זה במשך כדקה ולאחר מכן שאל את סבו: "איזה זאב מנצח?"
האינדיאני ענה בפשטות: "זה שאתה מאכיל"
אנרגיית יסוד האש היא שמניעה ומתניעה אותנו להעיז לשחרר את האחיזה בסרטים רגשיים שרצים לנו בראש מהעבר , ועוזרת לנו לבחור להאכיל את הזאב שמסתכל קדימה באומץ במקום את זאב הפחד . אין דבר כזה "רגש רע" כי כל מה שקורה לך זה הרי אתה זימנת לעצמך בעצמך ויש סיבה גבוהה לבחירה שלך, כך שהמנטרה של הברסלבים "הכל לטובה" היא נכונה. אממה: אינך חייב לבחור להרגיש את הרע הזה אתה יכול לבחור לעשות שינוי תודעתי ולהיות מונע מרגש שמלהיב ומדליק אותך(אש) מעלה- לאוויר- להבנה. מה שמניע אותנו זה מה שאנו נבחר שיניע. אנחנו יכולים להשתמש בדלק של הרגש, או של המחשבה הנמוכה (הגיון ארצי) או של התודעה (תובנות גבוהות). כל הרעיון של "שינוי התודעה" עוסק ב לבחור דלק מזוקק ומעודן יותר לדרך חדשה. אבל אפשר גם להמשיך לפעול מהרגש וליצור דרמות והתמכרויות לחומר. זאת הבחירה החופשית.
*
איך עושים את זה בפיזי? משחררים את הפחד הרגשי ועפים באווירבעזרת אש החדשנות היצירתית
מים גבוהים הם מים שיודעים לייצר שיתופי פעולה הרמוניים, למשל באמצעות מוזיקה שמחברת רטטים,צילים,מילים,אנשים לרשת אנרגטית של אהבה יצירה ושמחה.
אחד הרגשות שהכי מפעילים אותנו הוא הפחד. ברגע שנבחר לעבור דרכו – נגלה שהוא לא באמת קיים. איך נעשה את זה- נמצא מההולוגרמה שלנו לאוויר ונתבונן מגבוה, אז נראה אותנו כבר מעבר…
נעמי מיכאל מדייקת את ההבדל בין רגש ורגשנות: רגש יכול להיות אהבה טהורה המעצימה ומחזקת. רגשנות יכולה להיות אהבה תלותית המחלישה, מרחמת, ומבטלת את הכוח הפנימי.
העידן החדש מלא ברגש של אהבה ושמחה ונעימות, אך על מנת להגיע לשם יש לפרק את הרגש הנמוך של העידן הישן. יש לפרק את הפחד ולהחליפו באומץ ובביטוי עצמי עצמאי.
יש לפרק את הכעס ולהחליפו בהבנה עמוקה של תהליכי השינוי. יש לפרק את הקורבנות ולהחליפה בחיבור פנימי מלא למימון האנרגטי הבריאתי הקיים עבור כל נשמה ונשמה. מי שלא יעזור לעצמו לא יחווה שפע.
מי שעוזר לעצמו, מתפתח, לומד, משתנה, שובר מסגרות ישנות, חוקר ומתקדם, יחווה שפע גדול. בין היתר גם דרך תמיכה ועזרה חיצונית שיהוו שיקוף ישיר לעבודתו הפנימית ולשפע הפנימי.
המילה הנואשת צריך תתחלף במילה העצמתית רוצה . כלי הבריאה יהיו חכמה ואהבה עצמית ולא נזקקות ותלות.
אלא שיבחרו לעזוב הם אלה שלא מסוגלים או לא בוחרים לעבור את השינוי ולהתחבר לעוצמה הפנימית שלהם.
דיאלוג בין מים לשמיים
ממים גשמיים לשמיים עם עננים: פשר הקשר בין רוח ומים : הם זורמים מטה-חורצים נתיב-ערוץ קבוע באדמה והיא מרחפת ממעל בחופשיות , נודדת מכאן לשם , לא מחוברת לשום מרחב וזמן. אבל בתהליך ההתפתחות- המים מתעלים לשמיים, מתאדים ומתמזגים ועפים עם הרוח ליעדם הבא במסלול התפתחותם להרוות את האדמה שוב ושוב ושוב. סרטון נחמד, אבל יש רק חוסר דיוק אחד: יש סוף. עבורנו כבני אנוש קטנטנים במרחבי הבריאה נראה כאילו אין סוף אבל יש. אנחנו כמו נמלים בשדה שיבולים עצום מימדים, תרתי משמע.
למי שיש מספיק מים גבוהים, אין צורך להסתכל על אחרים ולנסות להתאים עצמו אליהם. חבל על זמנכם. תתרכזו בבמת המשחק העצמאית שלכם בלי לפזול לבמות משחק של אחרים
