סליחה ?

סליחה? אתם באמת חושבים שאם תגידו סליחה זה יעזור למישהו במשהו חוץ מלעשות לכם נעים בלב לשתי דקות ?  המילה סליחה היא חסרת ערך ואין לה שום משמהות. אולי זה יגרום לך להרגיש יותר רגוע לרגע ולזולת לחיות באשלייה שמעכשיו  לא תעשה את זה  שוב. אבל מה מבטיח שזה לא יקרה שוב אם לא הבנת מה גרם לך לעשות מה שעשית? אם לא לקחת אחריות להבין את הסיבה, אז למה שמשהו ישתנה בפעם הבאה כשתתיקל  באותה סיטואציה ? הרי אתגרים מופיעים בחיינו שוב ושוב ושוב עד שנלמד את השיעור שהנשמה שלנו זימנה לנו כדי להתפתח ולגדול  .

אי אפשר לתקן את העבר ולשנות בחירות שכבר עשינו. 

תאמינו לי שראיתי עשרות סרטי מדע בידיוני שבהם אנשים חוזרים לעבר במנהרת הזמן כדי לנסות לשנות, לתקן או להשפיע על מה שהיה וזה אף פעם לא עובד. אף פעם

(Being Erica  ,  לופר   קוד מקור  , 22/11/63  TIMELESS  , )

אין שום תכלית בלהצטער על משהו שעשית

רגשות אשמה וייסורי מצפון לא תורמים שום דבר לאף אחד ולא מקדמים הבנה למחר אחר. הם רק מושכים אותך אחורה לעבר ולחיות בחרטות וייסורי מצפון על משהו שאתה מממילא לא יכול לשנות. ואתה לא יכול לשנות !!!  למה? כי היתה סיבה גבוהה למה שקרה . תמיד יש,  גם אם אתם לא מודעים לסיבה או לא מאמינים שהיא קיימת

אתה זה שמזמן לעצמך בעצמך כל מה שקורה לך בחיים. הכל. אפשר להתעלות מעל הרגשות הקשים ולהפסיק לייסר את עצמך שעשית משהו לא טוב . אם זה קרה כנראה שכך נועד לקרות וגם אם אנשים מחשיבים את זה רע : זה טוב. כשחווה אכלה מפרי עץ הדעת טוב ורע, משמע שהיא הבינה שגם ה"רע"הוא טוב , כי הוא תורם להתפתחות.

גם ה "רע" הוא טוב!!!

אסביר בדוגמא מ המטריקס  : ניאו הטוב – הגיבור האחד שמציל את העולם נלחם בסוכן סמית הרע. הוא מצליח לנצח רק אחרי שהאורקל מסבירה לו שסמית הוא התשליל שלו ואז מה שהוא עושה – הוא מתמזג עם סמית ומכניס אותו לתוך עצמו, משמע שהוא מקבל לעצמו את הרע כחלק ממנו שמשלים אותו וכשנוצר המיזוג הזה , אז אנחנו שלמים ומשלימים את השיעור שבחרנו ללמוד ממנו ועושים את מה שאנחנו צריכים לעשות מתוך תחושה של השלמה , שאתה שלם עם מי ומה שאתה.

סליחה זה לא משהו שאומרים כלאחר יד ב יום כיפור פעם בשנה. המחשבה איך לשפר ולדייק את הבחירות שלנו ראוי שתהדהד בתודעתנו בכל רגע, בכל מרחב וזמן, בכל מחשבה ופעולה, כל בחירה.

ילדעים לא צרכים שמבוגרים יחנכו אותם להגיד סליחה . חידלו  מכך !!! למדו מהם איך להתעלות מעל הדרמות הרגשניות ולשחק את החיים בקלילות

ילדעים  מאד גמישים בתודעתם. הם יכולים לעבור ממצבי תודעה של ברוגז לשולם במהירות , בלי לשמור בלב מים עומדים שיסריחו ויפכו לטינה שתצטבר להם בלב כפי שמבוגרים נוטים לעשות.  כשהם שלמים עם מי ומה שהם באמת – הם משלימים גם עם האחר בקלילות בלי לעשות דרמות.  הם חוזרים לשחק ושוכחים בן רגע ממה שהיה ועושים את זה הרבה יותר טוב ממבוגרים . תלמדו מהם ! הם המורים ואתם התלמידים שנדרשים לעמוד במבחן שינוי הזמן.

לכעוס על ילדעים – בין אם זה בגלל מה שעשו  או בגלל שלא ביקשו יפה סליחה , זה לאפשר לרגשות לנהל אתכם בלי שליטה , אתם לא חושבים כשאתם כועסים, היכולת המנטלית שלכם לעבד מידע  בשקיול דעת תבוני  משובש . אל תעשו את זה . קחו נשימה ובמקום להטיח בהם תחושה  של אשמה – תקחו אחריות ותנו להם השראה  איך מתמודדים עם כעס- מוצאים דרכים  אחרות מאשר הוציא אותו על אחרים והדרכים האלו לא מספיק שתהיינה כאלו שמשחררות ופורקות לחץ אלא כאלו שיגרמו לכן להבין מה הכעס נוצר . גם אם תלכו ליוגה צחוק או תמררו בבכי על כתף של חבר או תבטאו את הרגש ביצירה- זה סבבה. אבל זה לא ימנע מכעס להיווצר כל מפעם מחדש כשתמצאו עצמכם בסיטואציות מאתגרות. את זה רק הבנה יכולה לעשות.

מכתב לילדים / amnon shomer 

אנו מתנצלים, עשינו במיטב יכולתנו, אבל האמת המרה היא שאיבדנו שליטה.
איננו מוכנים להודות בכך, אבל כשלנו.לימדנו אתכם שהעולם הוא מקום תחרותי, ושלעזור אחד לשני מתאפשר רק אחרי שעזרת לעצמך.
חינכנו אתכם להלחם ואף למות למען ארצכם, בזמן שהפקרנו את עתידכם.
העדפנו לחלום על חופשות ובידור איכותי, במקום על חיים של חופש שלום ואחווה.
ניסינו, באמת שניסינו.
רצינו את הטוב ביותר עבורכם. אבל לא האמנו שאפשר לשנות הכל.
ולכן דאגנו כל אחד לביתו, כדי לאפשר לכם את החינוך והבריאות והאושר המירביים.אבל
המלחמות המתמשכות, הזיהום והרס הסביבה, האלימות, והמסחור
הותירו אתכם כועסים ומאשימים, או אדישים ומפוחדים.אין לנו את כל הפתרונות.
החליפות והתארים, הבתים והפנסיות, לא הופכים אותנו לצודקים ומבינים יותר מכם.
אנו גם חלשים, אנו גם כואבים, אנו גם חוששים.הממשלות השקרניות עם הפוליטיקאים המושחתים,
אין לכם מה לציית להם. הגננות הצעקניות, ובתי הספר עם הגדרות, הן הדרך הנואשת שלנו להתמודד עם חוסר הודאות, עם הפחד שלנו משינוי, עם ההתמוטטות של הציוויליזציה שחשבנו שבנינו היטב.אנו שועבדנו,, נפגענו והותשנו. כולנו ניצולים של מלחמות בכל העולם. השואה, מלחמות ישראל, הכיבוש, הותירו אותנו פצועים ומדממים, והשלכנו זאת פעמים רבות עליכם.
לא התכוונו. פשוט לא טיפלנו בעצמנו כמו שצריך.
לא היתה לנו את המודעות לכך.אבל לכם יש.
יש לכם אינטרנט. יש לכם חברים מכל העולם, מהטיולים מהלימודים, מהפייסבוק.
יש לכם רעיונות משונים, על מערכות  יחסים, והנהגה עצמית, וכלכלה חלופית,
וטכנולוגיה חדשנית, ורוחניות ניו-אייג'ית מוזרה כזו, ויש לכם הרבה חברים.האמת היא שאנחנו פה רק כדי לתמוך בכם. למדו אותנו, הסבירו לנו.
אנחנו מוכנים להקשיב.אנחנו אלו שלא מציאותיים.
אנחנו אלו שהתעלמנו מכך שאנו הורגים בתאוותנו בכל רגע מיליוני בעלי חיים.
אנו אלו ששלחנו אתכם לבית-הספר ולמערכת חינוך מקולקלת רק כי לא ידענו משהו אחר.
אנו אלו שקנו עוד מכוניות ועוד מוצרים, ועכשיו האוויר שלכם מזוהם, והים שלכם מטונף.
אנו אלו ששיחקנו את המשחק, וניסינו עבורכם להיות מספיק טובים בתחרות, וכעת לאף אחד אין אפשרות לקנות בית.אנו מצטערים, ואנו מוכנים להשתנות,
אנו מוכנים ביחד אתכם ליצור את השינוי.אנו כאן.
הפנסיה שלנו היא עבורכם ועבור צאצאיכם.
הזמן שלנו לא יהיה רק עבור ישיבה בשמש ומשחקי קלפים.
אנו מוכנים להמשיך לעבוד ולתת, אנו רוצים לשמור אתכם על קשר,
אנו לא רוצים להיות מכורים לתרופות ומטפלות מהפיליפינים.אנו מאמינים בכם.
אנו מאמינים בעצמנו.אוהבים אתכם.יותר מכל, אוהבים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *