צחוקים – ג'ים קארי


יסוד האוויר
הוא קליל, מרחיב תודעתנו לאפשרות לקבל כל מה שקורה לנו בצחוק שמחה וקלילות, מתוך הבנת ה חיים כמשחק בעולם החלום. כשמסתכלים מגבוה – הכל מתבהר , מה שרואים מכאן לא רואים משם.

Jim Carrey

קומיקאי שמבין:  ג'ים קארי בסטנדאפ רוחני מרגש ומצחיק עם תובנות חשובות לחיים (כנס בוגרי אוניברסיטת מהרישי )

 

מתאר את היחס בין העולם הפנימי לעולם החיצוני שלנו: "פעם האמנתי שמי שאני נגמר בגבולות העור שלי, שקיבלתי כלי רכב קטן שנקרא גוף כדי לחוות דרכו את הבריאה… ואז למדתי שכל מה שמחוץ לרכב – גם הוא חלק ממני. ועכשיו אני נוהג במכונית עם גג נפתח". 

"הפחד הולך להיות שחקן בחייכם, אבל אתם תקבעו עד כמה". רבים מאתנו בוחרים להסתכל על העתיד מתוך פחד – מה שאנו רוצים נראה בלתי אפשרי ואנו לא מעיזים לבקש את זה מהיקום. "אני ההוכחה שאתם יכולים לבקש את זה מהיקום", הוא אומר להם ורומז על הרקע המשפחתי הקשה שבו גדל. הוא מסביר שיש לנו שתי אפשרויות בחירה: לחשוב בפחד על העתיד או לפעול מתוך אהבה בהווה.

"כשהייתי בן 28… הבנתי ערב אחד בלוס אנג'לס שייעודי בחיים תמיד היה לשחרר אנשים מהדאגות שלהם, בדיוק כמו אבי". ואז הוא פונה לקהל ושואל: "מה הייעוד שלכם?" במילים אחרות, כל שעלינו לפענח הוא איזה צורך יש לאנשים בעולם שהכישרון שלנו יכול לספק, ולנסות להפגיש בין הצורך לכישרון. כלומר, להשפיע על אחרים. מה שעומד מאחורי הרעיון הפשוט הזה הוא תפיסה מאוד עמוקה של הקיום האנושי: "האפקט שיש לכם על אחרים הוא המטבע בעל הערך הגבוה ביותר שקיים," קארי מסביר, "כיוון שכל מה שתשיגו בחיים יירקב ויתפרק, וכל כל מה שייוותר מכם הוא מה שהיה בלבכם".

איך מצליחים להשפיע על אנשים? מסירים את ההגנות

כדי להשפיע על אחרים צריך להגיע לשלום עם עצמכם, וכדי לעשות את זה – למצוא את השלווה – צריך לוותר על מעטה ההגנה ולתת לאור שבתוכנו לזרוח מבעד לשריון. "אל תתנו לדבר לעמוד בדרך של האור לזהור," הוא אומר, ורגע לאחר מכן חושף הפתעה אישית – יצירת אמנות אישית שצייר בגובה כמה מטרים.

קארי מספר שנדרשו לו אלפי שעות כדי להשלים את הציור שכינה בשם "נראות גבוהה" (High-visibility), העוסק במציאת האור שלנו ובאומץ להיראות. "החלק המסובך," הוא אומר, "זה שכולם נמשכים לאור". קארי מנתח את הדמויות שנראות מסביב לניצוץ קורן במרכז היצירה: מארחת המסיבה, שחושבת שחוסר מודעות הוא ברכה ותמיד מציעה לשתות מהבקבוקים שמרוקנים אתכם. מתחתיה נמצאת אומללות, שמתעבת את האור ולא יכולה לסבול את העובדה שאתם מצליחים. לצדן מופיעות מלכת היהלומים הזקוקה למלך כדי לבנות את בית הקלפים שלה והדמות החלולה שתיצמד לרגליכם ותתחנן שלא תשאירו אותה מאחור, כי היא נטשה את עצמה. הציור הזה משקף למעשה את הכוחות הפנימיים שפועלים בתוכנו ואת המאבק על האור.

ההגשמה העצמית היא נטולת פחד

"פחדתי לצאת לעולם ולעשות משהו גדול יותר מעצמי", משתף קארי את הסטודנטים. הפחד שאנו לא מספיק טובים, לא מספיק מתאימים או שלא קורצנו מהחומר שגדולים עשויים ממנו, יכול למנוע מאתנו לקבל החלטות אמיצות שיכתיבו את גורלנו. הפחד מונע מרבים למצות את הפוטנציאל שבהם, וכך היה גם אצל קארי, "עד שמישהו חכם יותר ממני גרם לי להבין שאין דבר גדול יותר מעצמי. הנשמה שלי לא תחומה בתוך גבולות הגוף שלי, הגוף שלי תחום באינסופיות של הנשמה שלי". הוא מתאר את הווייתו לאחר הגילוי כ"שדה אחד מאוחד של כלום שרוקד ללא סיבה מיוחדת, מלבד אולי לנחם ולבדר את עצמו".

האלמנט שצריך לטפל בו כדי לשחרר את התודעה להיות "שדה אחד מאוחד" הוא האגו שלנו. הדמיון תמיד מייצר תרחישים, גם טובים וגם רעים, והאגו מנסה לכלוא אתכם במורכבות של התודעה. "העיניים שלנו הן לא רק צופות, אלא גם מקרינות. הן מריצות סיפור נוסף על התמונה, והפחד רוכב על התסריט הזה". האגו תמיד יספר לכם שיש מישהו שעושה משהו טוב מכם. לא משנה מה תשיגו, האגו לא ייתכן לכם מנוח. זהו מרדף אינסופי שלא תוכלו לחדול ממנו עד שתטביעו בעולם חותם בלתי מחיק, עד שתשיגו נצחיות. האגו הוא כה ערמומי, "שהוא מפתה אותנו בהבטחה למשהו שכבר קיים ברשותנו".

קארי מבקש מהסטודנטים – ובאופן עקיף מכולנו – לתת ליקום לדעת מה הם רוצים, לעבוד לקראת זה, תוך ויתור על העיסוק באיך זה יקרה. "התפקיד שלכם אינו לתכנן איך  דברים יקרו לכם, אלא לפתוח את הדלת בתוך הראש, וכשהדלת נפתחת בחיים האמיתיים, פשוט לעבור דרכה". ואל תדאגו אם פספסתם דלת אחת, כי דלתות נפתחות כל הזמן. ובסוף הדברים, לאחר ששטח את התורה מעוררת ההשראה שלו, שיתף קארי ש"אני באמת לא יודע אם זה נכון, אני פשוט עושה בחירה מודעת להסתכל על אתגרים כעל דברים מועילים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *