אלכימיה – התמרה

אלכימיה היא תהליך התמרה המשנה מצבי צבירה של רוח לחומר,חומר לחומר, חומר לרוח ולהיפך. זו מלאכת הכשפות בשפת האוואטר : שליטה אנרגטית ביסודות , שיודעת להפוך מצבי הוויה תודעתיים שמתגשמים בסופו של תהליך גם פיזית במציאות הגשמית. אנרגיית יסוד האש=כוח הרצון , היא  שביכולתה לשנות באמת – לחבר יחד שני דברים כך שישנו צורתם, בתהליך היתוך .

המים מקשרים  יחד, מדביקים  נגיד זכוכית לנייר כך שיהיו מחוברים , אבל הזכוכית תמיד תישאר זכוכית והנייר תמיד יישאר נייר . אנשים שהגיעו ממישורים שונים בבריאה, יכולים להתקבץ יחד ולשת"פ  בהרמוניה, אבל כדי להתחבר באמת נדרש שינוי – חייבת האש לעשות את העבודה. כי בלי הרצון שלנו לדייק את היעד – לאן נגיע? לא נוכל לצאת לדרך אפילו לא מטר אם לא בחרנו מה אנחנו רוצים. לאש יש יכולת להתיך את הזכוכית הנוקשה לנוזל, לשרוף את הנייר ולהפוך אותו לפחם שיתמזג עם הזכוכית הנוזלית וכך נוצר  חומר חדש. האש מגמישה את החומר=האדמה ואת מסגרות החשיבה הנוקשות שמנהלות אותו. (מה כשפות המים יכולה לעשות? להתמיר פחד לאומץ למשל: להפוך מצב רגשי נפשי נמוך לגבוה, כזה שיש בו הרבה אוויר=הבנה- כמו רחמים לחמלה)

האלכימאי/פאולו קואלו: ״ העולם הוא רק הפן הנראה של אלוהים. האלכימיה מביאה אל עולם החומר את השלמות הרוחנית״

הנער לאלכימאי : " הייתי רוצה להפוך עצמי לרוח סערה "

אבל אני לא יודע איך ומפחד למות
*
"בדרך כלל, המוות גורם לאדם להיות ער יותר כלפי החיים."
*
הפחד מפני הסבל גרוע מפני הסבל עצמו."
*
"אז תמות בזמן שאתה חי את ייעודך. זה הרבה יותר טוב מלמות כמו מליוני אנשים אחרים, שאפילו לא ידעו שיש להם ייעוד."

אלכימיה – תהליך התמרת רעל לזהב:

תהליך התמרת עצבים ועצבות לנתינה

Bacteria turn a toxic chemical into pure gold

מדענים מצאו דרך להתמרת בקטריה לזהב טהור באמצעות רעל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

על פי האגדה, פלאמל היה גדול האלכימאים של אירופה והאדם היחיד שהצליח להשיג את שני היעדים של האלכימיה: יצירת אבן החכמים ההופכת עופרת לזהב, ורקיחת שיקוי חיי הנצח אשר באמצעותו הוא ואשתו פרנלה חיים חיי נצח.

 From coal to diamond" Prem Rawat 

פחם מותמר ליהלום בדחיסות גבוהה

 

 Chemische Reaktion

 

 הסבר מדעי: חשוב להבין שהמדע הארצי מוגבל רק לרמת החומרהנגלה במציאות העולם הגשמי, אבל יש עוד כל כך הרבה מעבר. כל כך הרבה…

אטום של יסוד בנוי מגרעין המכיל פרוטונים ונייטרונים ומאלקטרונים החגים סביב הגרעין. תהליכים כימיים מתרחשים ברמה האלקטרונית, כלומר מעורבת בהם החלפה של אלקטרונים, והקשרים הכימיים בין היסודות נובעים מאינטראקציה של האלקטרונים החיצוניים. תגובה כימית לא יכולה לשנות את זהות היסודות המגיבים, ולכן היא לא יכולה לשמש כאמצעי לייצור זהב מחומר שלא מכיל זהב כלל.

לעומת זאת, תהליכים גרעיניים המתרחשים בגרעיני האטומים יכולים לגרום לשינוי של היסוד עצמו, משום שזהות היסוד נקבעת על פי מספר הפרוטונים בגרעין. תהליכים אלו, שבהם מעורבת בדרך כלל אנרגיה גבוהה יותר, יכולים לגרום לשינוי במספר הפרוטונים והנייטרונים בגרעין ואפילו לשינוי בזהות מרכיבי הגרעין – פרוטונים יכולים להפוך לנייטרונים ונייטרונים יכולים להפוך לפרוטונים. תוך כדי כך עשויה להיפלט אנרגיה רבה בצורת קרינה גרעינית על סוגיה השונים. אם כך, תהליכים גרעיניים יכולים להפוך יסודות ליסודות אחרים.

אז כיצד ניתן לייצר בפועל זהב במעבדה? שאלה זו קשורה לשאלה מעניינת אחרת: כיצד נוצר הזהב שנמצא על פני כדור הארץ? מקור האנרגיה של הכוכבים נובע מתהליכי היתוך גרעיני. בהיתוך גרעיני שני גרעינים קלים מתאחדים ויוצרים גרעין כבד יותר. בתהליך הזה משתחררת אנרגיה שמקורה בהפרש המסות בין הגרעינים המקוריים לגרעין הנוצר, והפרש המסות שקול לאנרגיה לפי הנוסחה של איינשטיין E=mc^2. כל זה טוב ויפה, אבל זהב לא יכול להיווצר בתהליכי היתוך גרעיני רגילים שמתרחשים בליבות הכוכבים, משום ששחרור אנרגיה בהיתוך גרעיני מתקיים כל עוד התוצר איננו כבד יותר מברזל. עובדה זו נובעת מכך שהפרוטונים והנייטרונים בגרעין הברזל קשורים חזק זה לזה, מה שגורם לגרעין הברזל להיות קל באופן יחסי למספר הפרוטונים והנייטרונים המרכיבים אותו. על מנת ליצור יסודות כבדים יותר יש להשקיע כמות גדולה של אנרגיה, ותהליך כזה לא יכול להתרחש באופן ספונטני במהלך חייו של כוכב. כשכוכב בגודל של השמש שלנו מכלה את מלאי הדלק הגרעיני שלו הוא משיל את המעטפת החיצונית ומסיים את חייו בתור ננס לבן קטן ודחוס. כוכבים מסיביים יותר עשויים לעבור פיצוץ סופרנובה בסוף חייהם ולהפוך לכוכבי נייטרונים או לחורים שחורים. בפיצוץ כזה משתחררת אנרגיה רבה מאוד בבת אחת ותהליכים גרעיניים שדורשים כמות גדולה של אנרגיה עשויים להתרחש.

התהליך המדויק של יצירת זהב ויסודות כבדים אחרים עדיין לא ברור די צורכו. נראה שהוא קשור ללכידת נייטרונים על ידי גרעינים כבדים. נייטרונים חופשיים בעלי אנרגיה גבוהה פוגעים בגרעינים כבדים ויוצרים איזוטופים של יסודות כבדים יותר. תוך זמן קצר האיזוטופים הללו עוברים דעיכה רדיואקטיבית עד שהם הופכים לאיזוטופים יציבים. בתהליך כזה המכונה r-process, או בתהליכים גרעיניים דומים, נוצרו כנראה כל היסודות הכבדים. מה שאומר שמערכת השמש שלנו היא בוודאות דור שני לפחות של כוכבים, ומקורו של החומר המרכיב אותה הגיע מכוכב מסיבי מאוד שעבר סופרנובה.

בשיטה דומה ניתן לייצר זהב על פני כדור הארץ. לשם כך דרוש מתקן המיועד לניסויים גרעיניים – כור גרעיני או מאיץ חלקיקים. ניסויים כאלו אכן נערכו וב-1941 נוצרו לראשונה באופן מלאכותי איזוטופים של זהב על ידי הפגזת כספית בנייטרונים, אלא שאלו היו איזוטופים רדיואקטיביים קצרי חיים שדעכו חזרה לכספית תוך מספר ימים. יצירת זהב יציב היא משימה קשה יותר. נטען שגלן סיבורג ועמיתיו הצליחו לייצר זהב יציב מביסמוט ב-1980 במאיץ חלקיקים אמריקאי, וייתכן שהרוסים הקדימו אותו בכמה שנים ועשו זאת כבר ב-1972.

בכל אופן, השיטה הזו לייצור זהב יקרה מאוד ורחוקה מלהיות משתלמת מבחינה כלכלית. עם זאת, ייתכן שיגיע היום בו מחיר חציבת הזהב יעלה באופן ניכר, ואילו עלות הפקתו בכורים גרעיניים ובמאיצי חלקיקים תרד, ואז נוכל להגשים את חלומם של האלכימאים לייצר זהב ממתכות זולות באופן שוטף.