להיפרד כדי לברוא חדש

כדי לקבל,עלינו להושיט יד פתוחה . כל עוד ידינו אוחזת במשהו כשהיא קפוצה,איננה יכולה להכיל קבלה של דבר חדש. שאנו מרפים מהאחיזה בישן,אנחנו משחררים את כל מה שהיה לנו, את כל הידע שעליו הסתמך ניסיון העבר שלנו, כל הזכרונות הרגשיים הנלווים ל"יש" החומרי. לא פשוט לשחרר את האחיזה במוכר הישן והבטוח כל עוד אין לנו משהו חדש להיאחז בו.
הקטע הוא שתהליך בריאה לא יכול להיות מושלם עד שלא נסיר ממנו דברים שמעכבים את ההתקדמות שלנו. איך אנחנו מתגברים על הפחד ולא נותנים לו לנהל אותנו אלא מנהלים אותו ממקום של בחירה מודעת ואמיצה להיות מי שנועדנו להיות?

סיפור : כמה הרבה אפשר להרוויח מלאבד!!!

מורה חכם טייל עם תלמידו הנאמן ביער, וסיפר לו על חשיבותם של סיורים בעולם ועל האפשרות להכיר אנשים חדשים וללמוד מהם.
לפתע הגיעו השניים לצריף דל, בו התגוררו הורים ושלושת ילדיהם, כולם יחפים היו ולבושים בבגדים קרועים ומלוכלכים. החכם, התקרב לאב המ

שפחה ושאל אותו:
"בסביבה זו אין מקורות עבודה וגם לא מרכז מסחרי. כיצד אתה ומשפחתך מצליחים לשרוד? "
ענה לו האיש בשקט:
"ברוך השם, יש לנו פרה קטנה, ובכל יום הפרה מניבה כמה ליטר חלב."
החכם הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, ברך את המשפחה לשלום והלך.
באמצע הדרך פנה לתלמידו וצווה עליו:
"חפש את הפרה הקטנה, קח אותה לתהום שם ממול ודחוף אותה !"
התלמיד המבועת התנגד למורו ,התווכח עמו וניסה להניעו מבקשתו, הרי הפרה הייתה אמצעי המחייה היחיד של אותה משפחה חסרת כל… אבל החכם לא ענה לו והלך משם.
התלמיד המדוכא ביצע את פקודת מורו .הוא מצא את הפרה הקטנה, הוביל אותה עד לתהום, דחף אותה וראה כיצד היא מתגלגלת בין האבנים ומתה .המראה הזה נשאר חרוט בזיכרונו טוב טוב שנים רבות.
כעבור מספר שנים, אכול רגשי חרטה, החליט התלמיד הצעיר לחזור לאותו מקום כדי להתוודות בפני המשפחה ולעזור לה. כסף לא היה לו ולכן החליט שיעבוד חינם בשביל המשפחה בכדי לעזור להם לקנות פרה חדשה.
ככל שהתקרב למקום, ראה שהסביבה השתנתה: העצים פרחו, הבית היה יפה ונקי והילדים שיחקו בחצר. הוא לא הצליח להבין מה התרחש. הוא הסתכל על הילדים הם נראו גדולים יותר ובריאים, אך ללא ספק היו אלה אותם הילדים שביקר אצלם עם מורו לפני מספר שנים.
הוא שיבח את אב המשפחה ושאל: "כיצד הצלחת לשפר את המקום ולשנות את חייך? "
האיש השיב לו בהתלהבות:
"הייתה לנו פרה קטנה שנפלה לתהום ומתה, ומאותו רגע היינו חייבים לעשות דברים אחרים, ולפתח מיומנויות חדשות שקודם לא ידענו שאנו מסוגלים להן. ככה הצלחנו להגיע להישגים שהינך רואה".בינינו, לכל אחד מאתנו יש דבר, ולו הקטן ביותר, שמגביל ועושה אותנו תלויים בו. דבר זה אינו מאפשר לנו לפתח את כישורינו ויכולותינו. ומונע מאיתנו להגשים את חלומותינו.
אנו מסתפקים במה שהדבר הקטן מייצר עבורנו, ובכך מנציחים מצב של בינוניות.אז למה אתם מחכים??? מצאו את ה'פרה' שלכם ותבעטו אותה היישר אל התהום, מחוץ לחייכם, כך שתוכלו ללמוד לעשות דברים חדשים ולהתפתח.
בהצלחה!
התלבטתי אם להעתיק לפוסט הזה את השיר "תלתלים" שכתבתי בגיל 16 וציטטתי בסרטון מהיומן

החלטתי שלא לתת למילים האלו יותר מקום בהווה המתהווה
העלאה על הכתב משמעה להשאיר אותם נוכחים בחיים שלי, אבל הבנתי שהמילים האלו מעכבות את ההתפתחות שלי ואין לי יותר צורך בלשמור את הזכרונות האלו אם אני רוצה להיות שלמה עם תהליך הבריאה החדש,עליי לשחרר.

בזמן כתיבת הפוסט הזה, כתבתי: נשארתי אותה אני,עם אותם תלתלים, אבל היום אני אוהבת את המורכבות שלהם ושלמה עם האתגר שהם מזמנים לי להתיר אותם כל פעם מחדש בתהליך הבנה והבהרה של הדרך שלי.

שנה אחרי אני מעדכנת: הסתפרתי קצוץ קצוץ, נפרדתי מהתלתלים.הם הכבידו ועיכבו את התנועה שלי. הסירוק והתחזוקה כל יום גזלו ממני יותר מדי אנרגיה. רציתי להשיל ממני את התלתלים הישנים, כדי לאפשר לדור חדש לצמוח מהתחלה.

 Caroline Casey: Looking past limits

הרצאה מדהימה ב ted של אשה אמיצה שמצאה עצמה מבינה יום אחד מי היא ואיך עליה לשנות את החיים שלה בהתאם למי שהיא

האקטיביסטית קרוליין קייסי מספרת את סיפור חייה וקוראת תיגר על התפיסות שלנו. קייסי מבקשת מכולנו להרחיק אל מעבר למגבלות שאנו עשויים לחשוב שיש לנו, לא לפחד להשתנות ,לא לפחד להתמודד עם הפרידה מהישן כדי להתחיל משהו חדש.

 

 מה שהיה תשכח מזה 

 

תגובה אחת בנושא “להיפרד כדי לברוא חדש”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *